Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 101פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן קא

אסעיף א (א)
חתיכה הראוי' להתכבד דינה כברי' דאפילו באלף לא בטלה, ואפילו אם היא אסורה בהנאה.

בוכתב הש"ך שמותר למכור כל החתיכות לנכרי חוץ מדמי איסור שבהן.

גוכן דעת רבנו (ודלא כהחולקים).²⁵⁰ וכתב בטעם הדבר, שכשמוכר את התערובת לנכרי חוץ מדמי איסור שבה הרי זה כמפריד את האיסור מן ההיתר, כיון שאינו נוטל דמים בעד האיסור.

ד(ב)

הרמ"א:ואפילו אינה אסורה, רק מדרבנן, אינה בטלה.

ווכן דעת הב"י.

זודעת הפרי תואר שחתיכה הראוי' להתכבד שאינה אסורה אלא מדרבנן בטלה.²⁵¹

חודעת רבנו נראה כדעת הרמ"א, שאף חתיכה הראוי' להתכבד שאינה אסורה אלא מדרבנן אינה בטלה, ואפילו אינה אסורה אלא באכילה בלבד (ודלא כהפרי תואר).

טסעיף ב
אין לה דין חתיכה הראוי' להתכבד אלא אם איסורה מחמת עצמה, כגון נבלה ובשר בחלב. אבל אם נאסרה מחמת שקבלה טעם מאיסור ולא הי' בה ס' לבטלו, אפילו למי שסובר חתיכה עצמה נעשית נבלה, אין לה דין חתיכה הראוי' להתכבד.

יוכתב הפמ"ג שלדעת ר"ת ורבינו חיים כהן, דס"ל דמדין טעם כעיקר נהפך ההיתר להיות איסור ולוקה על כל כזית מההיתר,²⁵² אף חתיכה הבלועה מאיסור יש לה דין חהר"ל. ובמקום אחר כתב שאף לדעת ר"ת ור"ח כהן אין לה דין חהר"ל.

יאודעת רבנו נראה, שאף לדעת ר"ת ור"ח כהן חתיכה הבלועה מאיסור אין לה דין חהר"ל (ודלא כמ"ש הפמ"ג כאן).

יבסעיף ו

יגוהוא שנתרסקו שלא במתכוין לבטל האיסור. אבל אם נתכוין לכך אסור למרסק אם הוא שלו, וכן למי שנתרסק בשבילו.²⁵³

ידונראה דעת רבנו, שדין ריסוק התערובת דינו כדין הוספת היתר לתערובת שנאסרה (ולא כדין עירוב היתר באיסור לכתחילה), ובכל מקום שמותר להוסיף (כגון באיסור דרבנן למאן דס"ל הכי, או כשכבר נתבטל ואינו מוסיף אלא כדי שלא יהא חוזר וניעור)²⁵⁴ מותר אף לרסק.