Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 108פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן קח

אסעיף א (א)
אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור אחד, ואע"פ שאין נוגעים זה בזה.

בוכתבו הט"ז והש"ך שאם שניהם כחושים מותר לצלותם יחד לכתחילה. ודעת הכו"פ דטעם משהו מיהא איכא גם בשניהם כחושים, ואסור לכתחילה.

גוכתב המנח"י שאף פת שנילושה בשמן חשיב כחוש ואינו מפטם. וכתב הפמ"ג דהיינו דוקא בשמן, אבל שומן מפטם, ולכן יש לאסור מצות המשוחים בשומן ונאפו עם חמץ.³³²

דובדעת רבנו:

הא. בשניהם כחושים אפילו טעם משהו ליכא (ודלא כהכו"פ).

וב. אפילו ככרות הנילושין בשומן חשיבי כחושים ואינן נאסרין אפילו במקום דאסרינן ריחא (ודלא כהפמ"ג).

ז(ב)

חברמ"א: יש אומרים דאין מתירין ריחא אפילו בדיעבד אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא. ובמקום הפסד אין להחמיר בדיעבד אפילו סתום לגמרי.

טוכתב הפמ"ג שחומרא זו היא אפילו בתנור גדול.³³³

יודעת רבנו נראה שאין חומרא זו אלא בתנור קטן, אבל בתנור גדול מותר אפילו בלא הפ"מ אף בסתום לגמרי, ואפילו בחמץ בפסח (ודלא כהפמ"ג).

יא(ג)

יבברמ"א: ואם האיסור דבר חריף, וכל שכן אם ההיתר דבר חריף, ריחא מילתא היא, ואפילו בדיעבד אסור אם שניהם מגולים.

יגודעת הש"ך משמע שבתנור גדול ופתוח לגמרי מותר בדיעבד. ודעת הפר"ח להתיר בכל ענין.³³⁴

ידודעת רבנו כדעת הרמ"א, שבין בהיתר חריף ובין באיסור חריף לעולם אסור, ואפילו בתנור גדול ופיו פתוח.

טו(ד)

טזברמ"א: יש אומרים דאיסור האוסר במשהו, כגון חמץ בפסח, ריחא מילתא ואוסר אפילו בדיעבד.

יזוכתב הכו"פ שלדעת האוסרים אף בשניהם כחושים אסור, ואפילו בפת חמץ עם פת מצה.

יחודעת הט"ז והמג"א שפת חמץ שנאפית עם פת מצה אינה אוסרת, שפת אין שייך בה ריח כלל.

יטובדעת רבנו:

כא. אף האוסרים לא אסרו אלא בתבשיל שמן, אבל בשניהם כחושים מותר עכ"פ בדיעבד, וכל שכן בפת חמץ עם פת מצה (כדעת הט"ז והמג"א, ודלא כהכו"פ).³³⁵

כאב. לדעת האוסרים בחמץ בפסח נאסר התבשיל כולו, ולא כדי קליפה או נטילה בלבד (ודלא כהחולקים בזה).

כב(ה)

כגברמ"א: יש אומרים דאיסור האוסר במשהו, כגון חמץ בפסח, ריחא מילתא ואוסר אפילו בדיעבד, אם התנור קטן והוא סתום והאיסור וההיתר מגולין תוך התנור. ויש אומרים שאין לחלק. ובמקום הפסד יש לסמוך אדברי המקילין.

כדוכתב המג"א, שאף במקום הפסד לא התיר הרמ"א אלא כשהתנור פתוח קצת, אבל בסתום לגמרי אסור בחמץ בפסח אף בהפ"מ. ודעת הח"י שאף בסתום לגמרי מותר בהפ"מ.³³⁶

כהוכתב הפמ"ג, שאף בתנור גדול בעינן הפ"מ אם הוא סתום לגמרי.

כוובדעת רבנו:

כזא. בתנור קטן מותר בהפ"מ אף כשסתום לגמרי (כהח"י וכפשטות דברי הרמ"א, ודלא כהמג"א), ולאידך גם אם הוא פתוח קצת אין להתיר אלא בהפ"מ (דלא כהחולקים בזה).³³⁷

כחב. משמע דעת רבנו שבתנור גדול מותר אף בלא הפ"מ, אפילו הוא סתום לגמרי (ודלא כהפמ"ג).

כטג. חידש רבנו, שאף במקום שמותר בהפ"מ, המחמיר תבוא עליו ברכה.

לסעיף ב (א)
במה דברים אמורים בצלי, אבל אם בא לבשלם בקדרה זה לעצמו וזה לעצמו אפילו בתנור קטן ופיו סתום מותר, ואף על פי שפי הקדרות מגולה.

לאובדין צלי קדר נחלקו אחרונים, שדעת הש"ך שדינו כדין בישול, ודעת הב"ח והמג"א שדינו כדין צלי.³³⁸

לבודעת רבנו כדעת המג"א, שאף צלי קדר נידון כצלי.

לג(ב)

לדברמ"א: ודוקא שהתנור פתוח קצת, אבל אם הוא סתום מכל הצדדים כדרך שמטמינים החמין לצורך שבת אסור.³³⁹ ואפילו בדיעבד יש מחמירין ואוסרין אם האיסור וההיתר מגולה. ובמקום הפסד מרובה יש להקל.

להודעת הש"ך, שלמסקנת הרמ"א אין חילוק בין בישול לצלי לענין דיעבד, אלא בשניהם בפתוח קצת מותר ובסתום לגמרי בעינן הפ"מ.

לוודעת המג"א, שבבישול לשעה או שתים מותר בדיעבד אפי' בלא הפ"מ גם בתנור קטן, ולא הצריך הרמ"א הפ"מ אלא בהטמנת שבת ששוהה כל הלילה.

לזולענין חמץ בפסח כתב הפמ"ג שבשוהה כל הלילה אסור אפילו בהפ"מ, ולשעה או שתים צ"ע אי בעינן הפ"מ.

לחובדעת רבנו:

לטא. דעת רבנו כדעת המג"א, דלא בעינן הפ"מ בבישול אלא כששוהה כל הלילה, אבל לשעה או שתים מותר בדיעבד אפילו בלא הפ"מ.³⁴⁰

מב. בבישול דין חמץ בפסח לגמרי כדין שאר איסורין (ודלא כהפמ"ג).

מאסעיף ז
בשמים של עבודה זרה וכלאי הכרם וערלה אסור להריח בהם.

מבונחלקו אחרונים בדין איסורי הנאה שאין עיקרם לריח, שדעת הפר"ח שמותר להריח בהם (מלבד באיסור עבודה זרה), ודעת הפרי תואר שאסור להריח בהם (וכן נוטה דעת הש"ך).³⁴¹

מגובדעת רבנו:

מדא. לענין חמץ כתב רבנו שאסור להריח בו משעה ששית ולמעלה.³⁴²

מהב. משמע דעת רבנו שאף בשאר איסורים אסור להריח, אפילו אין עיקרם לריח, ואפילו באיסור דרבנן.