Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 109פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן קט

אסעיף א (א)
חתיכה שאינה ראוי' להתכבד שנתערבה באחרות מין במינה יבש ביבש חד בתרי בטיל.

בוכתב הש"ך דחד בתרי לאו דוקא, אלא כל שיש בהיתר יותר מבאיסור סגי.

גודעת המנח"י דמדרבנן בעינן שיהי' בהיתר כשנים באיסור.³⁴³

דודעת רבנו כדעת הש"ך, דברוב גרידא סגי.

ה(ב)

וברמ"א: דהיינו שאין נבלל והאיסור עומד בעצמו אלא שנתערב ואינו מכירו.

זוכתב הש"ך שקמח בקמח כיון דנבלל מיקרי לח בלח. וכן דעת הט"ז.

חוהפר"ח כתב שבהפ"מ יש להקל ולהחשיבו יבש ביבש.³⁴⁴

טובדעת המחבר כתב הט"ז דלא מיקרי לח בלח אלא כשנטחן יחד, אבל כל שלא נטחן יחד אינו מתערב יפה ומיקרי יבש ביבש.³⁴⁵

יובדעת רבנו:

יאא. העיקר כדעת הש"ך שקמח בקמח מיקרי לח בלח לעולם, אבל במקום הפסד מרובה יש לסמוך להקל על דעת הסוברים שכל שלא נטחן יחד מיקרי יבש ביבש (כדעת הפר"ח, ובצירוף סברת הט"ז בדעת המחבר).³⁴⁶

יבב. במקום שדין יבש ביבש חמור מדין לח בלח, בעל נפש יחמיר לעצמו לחוש לדעת הסוברים שקמח בקמח מיקרי יבש ביבש אפילו נטחן יחד (עכ"פ בחמץ בפסח).

יג(ג)

ידומותר לאכלן אדם אחד כל אחת בפני עצמה.

טווכתב הש"ך שמותר לאוכלן גם א' וב' או ב' וא', אף שאוכל שתים מהן כאחת.

טזודעת הפרי תואר שאסור לאדם אחד לאכול שתים מהן כאחת.³⁴⁷

יזודעת רבנו נראה כדעת הש"ך (ודלא כהפרי תואר).

יח(ד)

יטאבל לא יאכל שלשתם יחד.

כוכתב הט"ז שאיסור זה הוא חומרא שהחמירו רבנן.

כאוכן דעת רבנו (ודלא כהחולקים).³⁴⁸

כבועוד חידש רבנו, שאיסור זה הוא גזירה משום תערובת מין בשאינו מינו.

כג(ה)

כדברמ"א: ויש מחמירין להשליך אחד או ליתן לגוי, ואינו אלא חומרא בעלמא.

כהוכתב הש"ך שיש לנהוג למעשה בחומרא זו.

כווכן דעת רבנו (ודלא כהחולקים).³⁴⁹

כז(ו)

כחברמ"א: וכל זה כשנתערב במינו, אבל שלא במינו ואינו מכירו אפילו יבש ביבש צריך ששים.

כטוכתב הש"ך דמשכחת לה כגון שיש כאן שנים או שלשה מינים ונודע שאחד מהן אסור ואינו ידוע איזה מהן.

לובדגול מרבבה כתב, שלדעת הב"ח ואחרונים בדעת הטור לא מיקרי בכה"ג תערובת אלא קבוע, וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ולא בטיל.³⁵⁰

לאוכן דעת רבנו, שב' או ג' מינים שנודע שאחד מהן אסור לא מיקרי תערובת כלל אלא קבוע, כיון שהאיסור עומד בפ"ע ומובדל בממשו ומראיתו מההיתר אלא שאינו ניכר, ואינו בטל (ודלא כהש"ך).

לב(ז)

לגברמ"א: וכל זה כשנתערב במינו, אבל שלא במינו ואינו מכירו אפילו יבש ביבש צריך ששים.³⁵¹

לדוכתב הש"ך דמדאורייתא בטל ברוב, ורבנן הצריכו ששים משום שמא יבשלם ויתן טעם ואתי לידי איסור דאורייתא (ודלא כמהרא"י ורש"ל הנוטים להצריך ששים מדאורייתא).

להוכתב החוו"ד, דאינו בטל ברוב מדאורייתא אלא לאכלן בזה אחר זה, אבל לאכלן כאחד אף מדאורייתא בעינן ששים.

לווכן נראה דעת רבנו, שאיסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו יבש ביבש, ואין ששים כנגד האיסור, אסור מדאורייתא לאכלן כאחד.³⁵²

לזויש מקום לומר בדעת רבנו שאף בזה אחר זה אסור מדאורייתא לאדם אחד לאכלן.

לחסעיף ב
יבש ביבש שנתבטל חד בתרי, אם בשלן כולן כאחד אפילו לאכול כל אחד בפני עצמו אסור.

לטוכתב הב"ח שמותר לבשלן בשתי קדרות, ואפילו בשלן בשתי קדרות קודם שנודע התערובת מותר.³⁵³

מוהש"ך כתב שאם בשלן בשתי קדרות קודם שנודע התערובת אסור לאכלן, דכל שלא נודע התערובת לא נתבטל האיסור כלל ואסור מן התורה, ועתה לאחר שנתבשל על כל קדרה י"ל שמא האיסור בזו.³⁵⁴

מאובדעת רבנו:

מבא. דעת רבנו כדעת הב"ח, שאפילו בשלן בשתי קדרות קודם שנודע התערובת מותר לאכלן, לפי שביטול שמועיל מדאורייתא אינו תלוי בידיעת התערובת (ודלא כהש"ך).³⁵⁵

מגב. נראה דעת רבנו, שאף איסור שנתבטל מין בשאינו מינו יבש ביבש מותר לבשלן בשתי קדרות (ודלא כהחולקים).