Tanach · Rishonim on Tanach · Ramban · Torah

Ramban on Exodus 3:2/רמב"ן על שמות ג׳:ב׳

אוַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ אָמַר הַכָּתוּב מִתְּחִלָּה וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה', וְאַחַר כֵּן (שמות ג':ד') אָמַר וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים, וְלָכֵן אָמַר ר' אַבְרָהָם (אבן עזרא על שמות ג':ו' בפירוש הקצר) כִּי "אֱלֹהִים" בְּכָאן הוּא הַמַּלְאָךְ הַנִּזְכָּר, כְּמוֹ "כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים" (בראשית לב לא) וְטַעַם "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ" (שמות ג':ו'), כִּי יְדַבֵּר הַשָּׁלִיחַ בִּלְשׁוֹן שׁוֹלְחוֹ. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי מֹשֶׁה גְּדוֹל הַנְּבוּאָה לֹא יַסְתִּיר אֶת פָּנָיו מִן הַמַּלְאָךְ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (צז ד, ועי' שמו"ר ב ח) מַלְאָךְ זֶה מִיכָאֵל, רַבִּי יוֹסֵי הָאָרֹךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ רוֹאִים אוֹתוֹ הָיוּ אוֹמְרִים שָׁם רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, כָּךְ כָּל מָקוֹם שֶׁמִּיכָאֵל נִרְאֶה שָׁם הוּא כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה. נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁמִּתְּחִלָּה נִרְאָה אֵלָיו מִיכָאֵל וְשָׁם כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה, וְהוּא לֹא רָאָה הַכָּבוֹד כִּי לֹא הֵכִין דַּעְתּוֹ לַנְּבוּאָה, וְכַאֲשֶׁר כִּוֵּן לִבּוֹ וְסָר לִרְאוֹת נִתְגַּלָּה אֵלָיו מַרְאֵה הַשְּׁכִינָה וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה:
וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, הַמַּלְאָךְ הַזֶּה הוּא הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (להלן כג כ"א), הוּא שֶׁאָמַר לְיַעֲקֹב "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" (בראשית לא יג), וּבוֹ נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים", אֲבָל יִקָּרֵא בַּמִּדָּה הַהִיא מַלְאָךְ בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם, וְכֵן כְּתִיב "וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם" (דברים כו ח) וּכְתִיב "וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם" (במדבר כ טז), וְנֶאֱמַר "וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם" (ישעיה סג ט), כְּלוֹמַר מַלְאָךְ שֶׁהוּא פָּנָיו, כְּדִכְתִיב "פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ" (שמות ל"ג:י"ד). וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וּפִתְאוֹם יָבֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא" (מלאכי ג א). וְעוֹד תָּבִין זֶה בַּפְּסוּקִים הַבָּאִים (להלן ט' י"ב י"ג ט"ו) בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם:

1AND THE ANGEL OF THE ETERNAL APPEARED UNTO HIM IN A FLAME OF FIRE. Because Scripture originally states, And the angel of the Eternal appeared, and then it goes on to say, And when the Eternal saw that he turned aside to see, G-d called unto him,¹³⁵ Rabbi Abraham ibn Ezra explained that elohim mentioned here [in the second verse] is the angel mentioned [in the first], as in the verse, For I have seen ‘elohim’ face to face.¹³⁶ The expression, I am the G-d of thy father,¹³⁷ is a case of the deputy speaking in the name of Him Who sent him.¹³⁸ But this is not correct. Moses the greatest in prophecy, would not have hidden his face from an angel [as is related in Verse 6].Our Rabbis have said in Bereshith Rabbah:¹³⁹ “Angel. This refers to the angel Michael. Wherever Rabbi Yosei Ha’aruch¹⁴⁰ was seen, people would say, ‘There is Rabbeinu Hakadosh.’ Similarly, wherever the angel Michael appears, there is also present the Glory of the Divine Presence.” The Rabbis intended to say that at first, the angel Michael appeared to Moses, and there was also the Glory of the Divine Presence, but Moses did not see the Glory, as he had not duly prepared his mind for prophecy. When he duly prepared his heart for it and he turned aside to see, then the vision of the Divine Presence revealed itself to him, and G-d called unto him out of the midst of the bush.¹³⁵

בוְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ כְּטַעַם דּוֹלֵק, שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ אֵשׁ בּוֹעֵר, כְּמוֹ "וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ" (ירמיה ז יח), מַדְלִיקִים, "וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ" (יחזקאל לט ט). וּמַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה, לֹא יִשָּׂרֵף וְיֵאָכֵל, וְכָמוֹהוּ "כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ" (שופטים טו יד), נִשְׂרְפוּ. וְכֵן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות ג':ב') שֶׁתִּרְגֵּם הָרִאשׁוֹן "בָּעַר", וְהַשֵּׁנִי "מִתּוֹקַד". אוֹ יִהְיֶה יִבְעַר מִלְּשׁוֹן "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דברים יז ז), "וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר" (ישעיה מד טו), כִּי דֶּרֶךְ צַחוּת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ לְדַבֵּר כֵּן, "רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם" (שופטים י ד):

2AND, BEHOLD, THE BUSH ‘BO’EIR’ (BURNED) WITH FIRE. [The word bo’eir] has the same meaning as doleik (burning),¹⁴¹, and in Verse 3 it says that Moses asked, why the bush is not ‘yiv’ar’? Ramban explains that in the first case, bo’eir has the same meaning as doleik (burning), while yiv’ar means “consumed.” i.e., [the bush] was in the midst of a burning fire, and it is like the verse, and the fathers ‘m’va’arim’ the fire,¹⁴² meaning, “kindling” and burning the wood with fire. But the expression, why the bush is not ‘yiv’ar’?¹⁴³ means, “why is it not consumed and wasted?” Similarly, As flax that was ‘ba’aru’ with fire¹⁴⁴ means “consumed.” And so is the opinion of Onkelos, who translated the first [bo’eir] as bo’eir (burning), and the second one [yiv’ar] as mitokad, [the Aramaic word for “consumed”]. It may be that yiv’ar has the same meaning as in the verses, ‘Uvi’arta’ (So shalt thou put away) the evil from the midst of thee;¹⁴⁵ Then a man useth it ‘l’va’eir’ (for fodder).¹⁴⁶ or eat up the bush altogether?” Such is the style of the Sacred Language to use [one term in the same instance with two different meanings], as in the verse: They rode on thirty ‘ayarim’ (ass colts) and they had thirty ‘ayarim’ (cities).¹⁴⁷ has two separate meanings in the same verse. In the instance before us here, the Hebrew root bo’eir is used with two separate meanings: burning, and consuming or removing.