Tanach · Rishonim on Tanach · Ramban · Torah
Ramban on Exodus 3:8/רמב"ן על שמות ג׳:ח׳
אוָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ שֶׁנִּתְגַּלֵּיתִי עַל הָהָר הַזֶּה בָּאֵשׁ. כְּטַעַם "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות י"ט:כ'), "מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ" (שם יח). אוֹ הוּא כְּמוֹ "אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי" (בראשית יח כא). וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי סוֹדוֹ (שם כ'):
1AND I AM COME DOWN TO DELIVER THEM. That is, “for I have revealed Myself in fire on this mountain.” This has the same meaning as in the verses: And the Eternal came down upon Mount Sinai;163 Because the Eternal descended upon it in fire.164, Verse 18. It may be that [the expression come down has the same meaning here] as in the verse, I will go down now, and see whether they have done altogether according to the cry of it, which is come unto Me.165 I have already explained its secret there.
באֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי יַזְכִּיר בְּכָאן שִׁשָּׁה עֲמָמִים וְיַנִּיחַ הַשְּׁבִיעִי, אוּלַי לֹא הָיְתָה אַרְצוֹ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כָּאֵלֶּה. וְכֵן בַּפָּסוּק "כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ" (שמות כ"ג:כ"ג) הִזְכִּיר אֵלֶּה הַשִּׁשָּׁה. וְאוּלַי הוּא רֶמֶז שֶׁאֵלּוּ כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה, כִּי הֵם אֲשֶׁר נִתְקַבְּצוּ עַל יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדוֹ (יהושע ט' א' ב'). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ הַגִּרְגָּשִׁי פִּנָּה (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א), וּלְכָךְ לֹא נִזְכַּר עִם הַנִּכְרָתִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן וְהִכְחַדְתִּיו (להלן שם). וְכֵן בְּכָאן יִרְמֹז אֶל הַנִּלְחָמִים שֶׁכָּבְשׁוּ. וְעוֹד אֲדַבֵּר עַל זֶה בע"ה (רמב"ן על שמות כ"ג:כ"ה):
וְטַעַם זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי שִׁבַּח תְּחִלָּה אֶת הָאָרֶץ שֶׁהִיא טוֹבָה, לוֹמַר שֶׁהָאֲוִיר טוֹב וְיָפֶה לִבְנֵי אָדָם וְכָל טוּב יִמָּצֵא בָהּ, וְשֶׁהִיא רְחָבָה, שֶׁיַּעַמְדוּ בָּהּ כָּל יִשְׂרָאֵל בַּמֶּרְחָב אוֹ טַעַם רְחָבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רַחֲבוּת, שְׁפֵלָה וְעֵמֶק וּמִישׁוֹר גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים וְאֵין רֻבָּהּ הָרִים וְגֵאָיוֹת וְחָזַר וְשִׁבַּח אוֹתָהּ שֶׁהִיא אֶרֶץ מִקְנֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִרְעֶה טוֹב, וְהַמַּיִם יָפִים, וְיִגְדַּל הֶחָלָב בַּבְּהֵמוֹת, כִּי אֵין הַבְּהֵמוֹת בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת וּמְרֻבּוֹת הֶחָלָב רַק בַּאֲוִיר טוֹב וְעֵשֶׂב רַב וּמַיִם טוֹבִים. וּבַעֲבוּר שֶׁיִּמָּצֵא זֶה בָּאָחוּ וּבִמְרוֹם הָרִים אֵין הַפֵּרוֹת שָׁם שְׁמֵנִים וְיָפִים מְאֹד, אָמַר כִּי הִיא עוֹד שְׁמֵנָה שֶׁפֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים וּמְתוּקִים עַד שֶׁתָּזוּב כֻּלָּהּ בִּדְבַשׁ מֵהֶם. וְהִנֵּה שִׁבַּח אוֹתָהּ עַל כָּל טוּב ה', עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר. וְזֶהוּ "צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת" (יחזקאל כ ו):
וְטַעַם אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי שֶׁלֹּא אָמַר "אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי" כַּאֲשֶׁר יֹאמַר בִּשְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת (להלן י"ז), לִרְמֹז שֶׁיִּירְשׁוּ אוֹתָם וְיַכְרִיתוּם וְיֵשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם, לֹא שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים בְּקִרְבָּם כַּאֲבוֹתָם:
וְטַעַם זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי שִׁבַּח תְּחִלָּה אֶת הָאָרֶץ שֶׁהִיא טוֹבָה, לוֹמַר שֶׁהָאֲוִיר טוֹב וְיָפֶה לִבְנֵי אָדָם וְכָל טוּב יִמָּצֵא בָהּ, וְשֶׁהִיא רְחָבָה, שֶׁיַּעַמְדוּ בָּהּ כָּל יִשְׂרָאֵל בַּמֶּרְחָב אוֹ טַעַם רְחָבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רַחֲבוּת, שְׁפֵלָה וְעֵמֶק וּמִישׁוֹר גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים וְאֵין רֻבָּהּ הָרִים וְגֵאָיוֹת וְחָזַר וְשִׁבַּח אוֹתָהּ שֶׁהִיא אֶרֶץ מִקְנֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִרְעֶה טוֹב, וְהַמַּיִם יָפִים, וְיִגְדַּל הֶחָלָב בַּבְּהֵמוֹת, כִּי אֵין הַבְּהֵמוֹת בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת וּמְרֻבּוֹת הֶחָלָב רַק בַּאֲוִיר טוֹב וְעֵשֶׂב רַב וּמַיִם טוֹבִים. וּבַעֲבוּר שֶׁיִּמָּצֵא זֶה בָּאָחוּ וּבִמְרוֹם הָרִים אֵין הַפֵּרוֹת שָׁם שְׁמֵנִים וְיָפִים מְאֹד, אָמַר כִּי הִיא עוֹד שְׁמֵנָה שֶׁפֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים וּמְתוּקִים עַד שֶׁתָּזוּב כֻּלָּהּ בִּדְבַשׁ מֵהֶם. וְהִנֵּה שִׁבַּח אוֹתָהּ עַל כָּל טוּב ה', עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר. וְזֶהוּ "צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת" (יחזקאל כ ו):
וְטַעַם אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי שֶׁלֹּא אָמַר "אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי" כַּאֲשֶׁר יֹאמַר בִּשְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת (להלן י"ז), לִרְמֹז שֶׁיִּירְשׁוּ אוֹתָם וְיַכְרִיתוּם וְיֵשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם, לֹא שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים בְּקִרְבָּם כַּאֲבוֹתָם:
2UNTO A GOOD AND LARGE LAND, UNTO A LAND FLOWING WITH MILK AND HONEY; UNTO THE PLACE OF THE CANAANITE, AND THE HITTITE, AND THE AMORITE, AND THE PERIZZITE, AND THE HIVITE, AND THE JEBUSITE. He mentions here six nations and omits the seventh.166 Perhaps this was because his land was not flowing with milk and honey as were these [lands of the six nations mentioned]. Similarly, He mentions these six only in the verse, For Mine angel shall go before thee.167. It may be because He alluded here [to a future event], i.e., that they will conquer these six nations first, for it is these six nations who assembled to fight Joshua,168 and G-d gave them into his hand. Our Rabbis have said169 that the Girgashite arose and emigrated of his own accord. This is why he is not mentioned together with those destined for destruction, as it is said concerning them, and I will cut them off.167. I will discuss this matter further,170 with the help of G-d.The sense of the expression, a land flowing with milk and honey, is that He first praised the land as a good land, meaning that its climate is good and beautiful for people and that all that is good is found in it, and as a large land, meaning that it will afford all Israel to be established in a broad place.171 It may be that r’chavah (large) means spaciousness, referring to [the extensive lands of] the lowland, the valley and the plain, large and small, and is not confined mostly to mountains and valleys. He then began to praise the land as being a land for cattle, having good pasture and good water which cause the cattle to have abundant milk, for healthy and good cattle with abundant milk are to be found only where the climate is good, with plenty of vegetation and good water. But since these are found only in the marsh-lands,172. See Ramban, Genesis 41:2 (Vol. I, p. 495) for his explanation of that term. while on the height of the mountains fruits are not very fat and good, He further states that this land is so fat that its fruits [all over] are fat and sweet, even to the extent that it all flows with the honey that comes from them. Thus He has praised the land for all its goodness of the Eternal, for the corn, and for the wine, and for the oil, and for the young of the flock and of the herd.173 This is the meaning of the verse, It is the beauty of all lands.174The reason that He said, unto the ‘place’ of the Canaanite, and not “unto the ‘land’ of the Canaanite” as He said in all other places,175 is to allude to the fact that they will inherit [the Canaanite, etc.], and will destroy them and settle in their places, and not dwell among them as their fathers had done.