Tanach · Rishonim on Tanach · Ramban · Torah

Ramban on Genesis 30:14/רמב"ן על בראשית ל׳:י״ד

אדּוּדָאִים סִיגְלֵי (סנהדרין צט) וּבִלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל יַאסְמִין, כָּךְ מָצָאתִי בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל':י"ד). וְאֵינוֹ כֵן, כִּי יַאסְמִין בִּלְשׁוֹן עַרָבִי כָּךְ שְׁמוֹ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק בַּמֶּה טוֹמְנִין (שבת נ) הַאי כֻּסְפָּא דְּיַאסְמִין שָׁרִי. וְסִגְלֵי אוֹמְרִים שֶׁהֵם "כְּנִפְסָגָא" שֶׁאָמְרוּ בָּהֶן (ברכות מג) מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים. אֲבָל אֵין זְמַנָּם בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, אוּלַי מְצָאָם שָׁם בְּמִקְרֶה. וְהָרָאוּי לְקַבֵּל בַּדּוּדָאִים דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל':י"ד) שֶׁתִּרְגֵּם בָּהֶן "יַבְרוּחִין". וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ב:ב') גַּם כֵּן ר' חִיָּא ב"ר אַבָּא אָמַר יַבְרוּחִין, וְהֵן יַבְרוּח בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי. וְכָתַב רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית ל':י"ד) דּוּדָאִים אָמַר הַמְתַרְגֵּם יַבְרוּחִין, וְכָךְ יִקָּרְאוּ בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל, וְיֵשׁ לָהֶן רֵיחַ טוֹב, וְכֵן כָּתוּב (שיר השירים ז יד) "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ", וְהֵם עַל צוּרַת בֶּן אָדָם כִּי יֵשׁ לָהֶן דְּמוּת רֹאשׁ וְיָדַיִם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי יוֹעִילוּ לְהֵרָיוֹן, וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי בַּעֲבוּר שֶׁתּוֹלַדְתָּם קָרָה, אֵלּוּ דְּבָרָיו. וְהַנָּכוֹן כִּי רָצְתָה בָּהֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְהִתְעַנֵּג בְּרֵיחָן, כִּי בַּתְּפִלָּה נִפְקְדָה רָחֵל לֹא בְּדֶרֶךְ הָרְפוּאוֹת, וּרְאוּבֵן הֵבִיא עַנְפֵי הַדּוּדָאִים אוֹ הַפְּרִי וְהוּא כִּדְמוּת תַּפּוּחִים וְלָהֶם רֵיחַ טוֹב, אֲבָל הַשֹּׁרֶשׁ וְהוּא הֶעָשׂוּי בְּצוּרַת רֹאשׁ וְיָדַיִם לֹא הֵבִיא, וְהַשֹּׁרֶשׁ הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו הָאֲנָשִׁים שֶׁיּוֹעִיל לְהֵרָיוֹן, וְאִם הַדָּבָר אֱמֶת הוּא בִּסְגֻלָּה בָּהֶם, לֹא בְּטִבְעָם, אֲבָל לֹא רָאִיתִי כֵן בְּאֶחָד מִסִּפְרֵי הָרְפוּאוֹת הַמְּדַבְּרִים בָּהֶם:

1‘DUDA’IM.’ These are ‘sigli’ (violets). In Arabic it is called jasmin. So I found in Rashi’s commentary. But this is not so for the Arabic jasmin bears the same name in the words of our Rabbis, as they say in the chapter Bameh Tomnin:¹¹² “Poppy pomace flavored with jasmin may be used [as a lotion on the Sabbath],” while they say sigli is an odorous herb concerning which they have said¹¹³ that on smelling it, one recites the blessing: “Blessed art Thou… who createst odorous plants.” However, their season is not in the days of the wheat, but perhaps Reuben found them there by chance. It is best to accept Onkelos’ opinion concerning the translation of duda’im, which he rendered as yavruchin (mandrakes). In Bereshith Rabbah¹¹⁴ it is also explained similarly: “Rabbi Chiya the son of Rabbi Abba said, ‘Yavruchin,’” and these are yavruach in Arabic.Now Rabbi Abraham ibn Ezra wrote: “Onkelos translated duda’im as ‘mandrakes,’ and so they are called in Arabic. They have a good odor. And it is so written: The mandrakes give forth fragrance.¹¹⁵ They resemble the human form as they have the shape of the human head and hands. Now some say that they are an aid to pregnancy, but I do not know it since their effect is to produce the cold fluid in the body.” These are Ibn Ezra’s words.The correct interpretation is that Rachel wanted the duda’im for delight and pleasure, for Rachel was visited with children through prayer, not by medicinal methods. And Reuben brought the branches of duda’im or the fruit, which resemble apples and have a good odor. The stem, however, which is shaped in the form of the human head and hands, he did not bring, and it is the stem which people say is an aid to pregnancy. And if the matter be true, it is by some peculiar effect, not by its natural quality. But I have not seen it thus in any of the medicinal books discussing mandrakes.