Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Sefer HaSichos Rayatz·
אי"ט כסלו, תרפ"ז
— הנחה א' —
— הנחה א' —
בא. מן הראוי ונכון לספר בליל זה המעשה של אדמו"ר הזקן על הסדר, אך דא עקא שאין אנו יודעים, והרבה אבדנו מזה.
גמההקטנה נעשה הגדלה, ר"ל הרבה חסידים מצד קטנות המוחין וההתפעלות, מוסיפים מגזימים ומגדילים, בשעה שמספרים איזה מעשה, ולכה"פ הי' ראוי לספר עכ"פ כדי שנדע מה שלא נדע.
דאדמו"ר הזקן הי' בדוגמא שלמעלה1, ואם הניע ידו ממקום למקום, זה הי' מפני כי למעלה הוא כן.
הקודם משפטו בקרו אותו ועד של רופאים, ומצאו כי יש בלבו תשוקה גדולה געגועים עצומים וצמאון גדול, שאין ביכלתו לרוות אותו, ולא ידעו על מה ירמוז דבר זה, והחליטו כי מגמתו למלוכה, וגם זה הי' אחד העלילות שהאשימו אותו2.
וואמר זקן אחד — גינזבורג שמו — הלא דבר זה מספרים על אדמו"ר האמצעי. והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א שאין זה סתירה. והזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א מה שהצ"צ אמר על אדמו"ר האמצעי3: "אם הי' נוקף אצבעו לא הי' שותת דם רק חסידות".
זב. מלמדים בדורנו גבוהים מרבנים, כי פעולתם ניכר, מה שפועלים בחינוכם על הדור הבא.
חכבר הגיע העת לעזוב ולהניח את הספּיקולאַציעס4, כי עד עתה עזבו הרבנים את עבודתם, עבודת המוח והלב, והעסיקו מוחם ולבם בהתעוררות לייסד ת"ת, ישיבות, מקוואות, מאכל כשר ועוד. עד עתה הי' הדבר מוכרח, וכעת כבר עבר הזמן של ההתעוררות וצריך כל אחד להיות מה שהוא.
טהזמן של מסירת נפש עובר וחולף, כי בקרוב ילמדו נערי ישראל בריש גלי.
יאידן, כאַפּט אַריין מסירת נפש, כאַפּט. כי עובר וחולף הזמן של מסירת נפש, עוד מעט ויבוא זמן של חופש גמור בעניני הדת ואז תחפשו אופן דמסירת נפש ולא תמצאו, עוד מעט ויבוא זמן שתדברו במעלתו של מי שזכה "לשבת" (בבית האסורים) בגלל היותו מלמד, בגלל החזיקו חדר, ישיבה או מקוה טהרה. תתקנאו בהם ותצטערו על עצמכם שאתם לא זכיתם לכך;
יאשלמה חיים'ס5 אַ פּאָלע6 וועט ווערן קודש. שלמה חיים זיטאָמירער איז אַ משגיח אין פּאָלעצק וישב ב' פעמים עבור זה (וכידוע המעשה עמו בנעוול).
יבאידן, כאַפּט אַריין מסירת נפש.
יגג. המסירה היתה על הרבה מתלמידי הרב המגיד ובתוכם גם הרה"צ ר' זוסיא מאניפּאליע. והנה אדמו"ר הזקן הסכים ע"ז, ור' זוסיא אמר: "זוסיא וויל ניט".
ידד. מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי"ז הלוי7 אל יסתפק במה שג' מאות ילדים לומדים שמה וע"ז יאמר די. רק בכל ג' חצירות יהי' בהכנ"ס וחדר, ובמקום ג' מאות תלמידים יהיו ג' אלפים.
טוה. רבנים יתחילו ללמוד דא"ח, והלימוד — לא ההשגה וההבנה העיקר בזה ולימוד ובקיאות בהרבה ענינים, רק אפילו לימוד של ג' שורות די, ובלבד שירגיש האלקות בזה, כפי לשונו של רבינו הזקן נ"ע: עס זאָל זיין נוגע לפועל בהתעוררות אהבה ויראה.
טזואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיהיו עסוקים בעבודה פנימית, היינו שחומר המוח יהי' כלי לשכל האלקי.
יזו. לפנים, חסידישע רבנים היו בקיאים בלקו"ת ותו"א. גם כעת כבר הגיע הזמן להניח את הספּיקולאַציעס לעסוק רק בעבודת הציבור, כי על זה ישנם בע"ב. (וכ"ק אדמו"ר התפאר:) כי בכל מקום נמצאים כאלו והם "רגלי דשכינתא".
יחישנם בע"ב שתפלתם קלה מאד ומהירה רק לערך ט"ו רגעים, ובכ"ז עסקם כל הימים להרים קרן התורה והיהדות, און זיי זיינען פול אין אַלע גאַסן און געסלעך כמבואר בביאורי הזהר*7. די קעפּלאך מיט די הערצלאך דאַרפן ניט ליגן אין די פיסלאך; מוח ולב יכולים לחיות בלי רגלים, אָבער אַז אָךאוןוויי איז צו דעם לעבן, א"כ צריכים רגלים בריאים, וכבר ישנם, והמה הבע"ב הנקראים "רגלי דשכינתא"; אולם קשה מאד אם להרגלים אין להם ראש, כי רגלים בלי ראש אינם יכולים לחיות. מהיום והלאה הרבנים יתעסקו בשלהם, "רגלי דשכינתא" כבר יש לנו, וצריך לתקן רק את המוח והלב.
יטז. כבר נתבררו כל הדברים, זמן הבירור והעבודה הי' במשך ז' שנים משנת תר"פ עד תרפ"ז תקופת הבירורים כבר נגמרה. ומתחלת תקופה אחרת בחיינו. אין אנו שייכים לחללה של עולם. רק דרכינו ישרה: עבודת הלב והמוח, ולהכין את עצמינו לקבלת פני משיח. ואין כוונתי גילויים ברוחניות, רק קבלת פני משיח ממש. ואיני נותן על זה זמן ארוך, ובימי יהי' הדבר הזה8, כי אינני זקן בא בימים, ושנותי המה לערך שנות הארבעים ושבעה. (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קרא בקול:) בימי תושע יהודה וישראל9.
כח. לרבנים אינו שייך עשירות, רק המצטרך להם — לחם לאכול ובגד ללבוש, ועוד מה שצריך. ואם יהי' רב ויקבץ נ' צערוואניצעס10, ידע שמקומו יהי' בג. פ. או.
כאואצל בע"ב יתקיים העשירות דוקא אז כשיתנו צדקה כמבואר בשו"ע.
כבוכ"ק אדמו"ר הזהיר להרי"ז הנ"ל: תודיע כך בשמי לעשירי מאסקווא.
כגאח"כ אמר: עוד יש מה לדבר על דבר רבנים, רק איני רוצה לדבר בפרהסיא, ואדבר עם כאו"א בחדרי ביחוד.
כדט. מיר האָט מען איבערגעגבן שאַרפע זאַכן, נאָר איך גיב זיי איבער זיסע.
כהי. כ"ק אדמו"ר האריך כל הלילה11 רק בזה שעבודתינו רק לתקן את המוח והלב. כי "רגלי דשכינתא" כבר יש לנו, ובימינו תושע יהודה וישראל9.
כויא. אני והתמימים יהיו מן הראשונים שיקבלו פני משיח צדקנו.
כזמניעות ועיכובים והעלמות והסתרים על תורה כבר סרו, ומה שיש מקומות שאין מניחים הוא מפני שאין רוצים באמת ולא מסרו נפשם ע"ז שבניהם ילמדו תורה, רק בא מכתב התעוררות והתעוררו. מפני שמקודם התרשלו בלימוד התורה ולא רצו ללמוד לכן באו העלמות והסתרים שאין מניחים ללמוד.
כח"בעתה"12 כבר בא הוא, ו"אחישנה"12 הוא ברוחניות.
כטיב. לא יבואו לראות את פני על ענינים אחרים, כי זה יתקנו במארקע13 של שמונה קאָפּיקעס14. ויבואו רק אם ירגישו חסרון בעבודה.