Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Sefer HaSichos Rayatz·
אליל שבת פ' נצבים, ר"ץ. ריגא. בסעודה1.
ספר: פעם הייתי מטייל עם אאדנ"ע בשדה הי' זה בקייץ בדאַצע (כמדומני שאמר בבאַלעוקי. הכותב). הייתי אז כבן טו'. אאדנ"ע הלך תפוש ברעיונותיו. פתאום חייך ואמר: וואָס אַ אנגעל אז. דער זיידע — הצ"צ — כשהי' נער (כמדומה שאמר שהי' עוד קודם הברמ"צ. הכותב) בכה פעם אחת בכי רב אַף דערוף אַז כל עשיותיו יהיו לש"ש. והפסיק מעט — אאדנ"ע — והמשיך דבורו: אויך אַ מדרגה! התנועה היתה — מדברי כ"ק מו"ח אד"ש — שמילתא
ספר: פעם הייתי מטייל עם אאדנ"ע בשדה הי' זה בקייץ בדאַצע (כמדומני שאמר בבאַלעוקי. הכותב). הייתי אז כבן טו'. אאדנ"ע הלך תפוש ברעיונותיו. פתאום חייך ואמר: וואָס אַ אנגעל אז. דער זיידע — הצ"צ — כשהי' נער (כמדומה שאמר שהי' עוד קודם הברמ"צ. הכותב) בכה פעם אחת בכי רב אַף דערוף אַז כל עשיותיו יהיו לש"ש. והפסיק מעט — אאדנ"ע — והמשיך דבורו: אויך אַ מדרגה! התנועה היתה — מדברי כ"ק מו"ח אד"ש — שמילתא
בזוטרתא היא זה. אחרי הטיול באתי לעליתי, ששם הייתי לומד. ועפ"י סדר הקבוע שהי' לי — הי' אז זמן קריאת זוהר. והפיסקא היתה מתחלת2: ר' יוסף ור' חייא הוו אזלי באורחא, ונמוגותי בדמעות3, בקראי4.