Tanach · Rishonim on Tanach · Sforno · Torah
Sforno on Deuteronomy 1:37/ספורנו על דברים א׳:ל״ז
אגַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם. וְזֶה כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם בָּכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁיָּעַד בְּאָמְרוֹ ״אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנַי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם״ (במדבר יד:כח). וְהַדִּבּוּר בְּאָזְנָיו בָּזֶה הָיָה בְּאָמְרָם ״נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז״ (במדבר יד:ג). וּלְכֵן סִפֵּר עִנְיַן מִיתָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה עַד סוֹף שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן, וְהִגִּיד אוֹתוֹ בְּתוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיוּ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁאָז אָמַר ״אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה״ (במדבר יד:כג), וְאָמַר גַּם כֵּן ״וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה״ (במדבר יד:לא), שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁהַטַּף לְבַסּוֹף יִהְיוּ לָבַז, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַר הַמְשׁוֹרֵר בְּאָמְרוֹ ״וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר וְגוֹ׳ וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת״ (תהלים קו:כו-כז). וְכֵן הֵעִיד יְחֶזְקֵאל בְּאָמְרוֹ ״וְגַם אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְהָפִיץ אוֹתָם כוּ׳״ (יחזקאל כ:כג). וּבְהַגִּידוֹ עִנְיָנוֹ בְּתוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹדִיעָם כִּי מְנִיעַת הִכָּנְסוֹ עִמָּם לָאָרֶץ הָיְתָה סִבָּה שֶׁתִּתְקַיֵּם בָּהֶם יוֹתֵר לָרַע הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה שֶׁטַּפָּם יִהְיֶה לָבַז לְדוֹרוֹת, וְזֶה בְּעַצְמוֹ הֵעִיד הַמְשׁוֹרֵר בְּאָמְרוֹ ״וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם וְגוֹ׳ וַיִּחַר אַף ה׳ בְּעַמּוֹ״ (תהלים קו:לב-מ).
1גם בי התאנף ה' בגללכם, this was in order that you would have reason to cry throughout the ages, as G’d had decreed in Numbers 14,28. When that verse referred to דבריכם, “your words,” the objectionable words G’d had referred to were: “our children and wives will become loot,” (Numbers 14,5). Moses told the people at this stage the real reason for his impending death, even though the cause occurred already 38 years earlier. At that time G’d had announced His decree אם יראה איש באנשים האלה, adding that by contrastוטפכם אשר אמרתם לבז יהי, “your children concerning whom you had predicted that they would wind up as loot, as prisoners of war, would conquer the land.” The major point Moses is making, [and I am paraphrasing the author who quotes Psalms 106,26-27, Ezekiel 20,23, as well as Psalms 106,32-40, Ed] is that were it not for the fact that he also had not been allowed to enter the Holy Land, they would have been condemned to extinction. The fact that he, the innocent leader, had been included in their punishment was for the sake of the nation’s survival as such, even if traumatic exile experiences lay ahead of them. (compare our author on Deut. 4,1)