Sforno on Genesis 14/ספורנו על בראשית י״ד

אוַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר. שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם לְמֶלֶךְ גָּדוֹל בְּדוֹרוֹ וְגַם אַחֲרֵי כֵן, הִנֵּה בְּיָמָיו קָמוּ אַרְיוֹךְ, כְּדָרְלָעֹמֶר וְתִדְעָל, וְנִלְחֲמוּ עִם בֶּרַע וַחֲבֵרָיו. וְאַחַר כָּךְ:

אכָּל אֵלֶּה. אַמְרָפֶל וּשְׁתֵּי הַכִּתּוֹת שֶׁנִּלְחֲמוּ.

בחָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים. וְעָשׂוּ פְּשָׁרָה, וּמֵאָז הַחֲמִשָּׁה מְלָכִים הַנִּלְחָצִים בַּמִּלְחָמָה.

אעָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר. מִפְּשָׁרָה שֶׁעָשׂוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מָרָדוּ:

אוְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ. אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בִּפְשָׁרַת עֵמֶק הַשִּׁדִים, וּבְתוֹכָם אַמְרָפֶל:

בוַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים וְאֶת הַזּוּזִים וְאֵת הָאֵימִים. שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עֲבָדִים לַחֲמִשָּׁה מְלָכִים וְנִלְחֲמוּ בַּעֲדָם, וּבָזֶה הוֹדִיעַ שֶׁהָיוּ הַחֲמִשָּׁה מְלָכִים גְּדוֹלִים, וְהוֹדִיעַ גְּבוּרַת הָאַרְבָּעָה מְלָכִים שֶׁנִּצְּחוּם. וּמִזֶּה נוֹדַע גֹּדֶל גְּבוּרַת אַבְרָהָם וְתַחְבּוּלוֹת מִלְחַמְתּוֹ וַחֲסָדָיו עִם אָחִיו, שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהוֹשִׁיעַ מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם אֶת בֶּן אָחִיו וְאֶת רְכוּשׁוֹ, וּמִשִּׁנֵּיהֶם הִשְׁלִיךְ טֶרֶף יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבִּקֵּשׁ בְּחֶמְלַת ה׳ עָלָיו:

אוַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדוֹם. וּבְכֵן הִתְבָּאֵר שֶׁלֹּא בָּטַח אַבְרָהָם לְהֵעָזֵר בָּם.

בוְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ. שְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הַנִּשְׁאָרִים:

אוַיִּקְחוּ אֶת לוֹט בֶּן אֲחִי אַבְרָם. הִתְאַמְּצוּ לִשְׁבּוֹת אֶת לוֹט מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בֶּן אֲחִי אַבְרָם, שֶׁיָּדְעוּ עָשְׁרוֹ וְהָיוּ מְצַפִּים שֶׁיִּפְדֵּהוּ אַבְרָם בְּהוֹן רַב:

אוַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי. לֹא שֶׁיָּדַע הַפָּלִיט שֶׁהָיָה אַבְרָהָם קָרוֹב לְלוֹט, רַק יָדַע שֶׁהָיָה מַחֲזִיק בְּדֵעוֹת עֵבֶר כָּמוֹהוּ:

בוְהוּא שׁוֹכֵן בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא. לְפִיכָךְ עָלוּ עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא, כְּאָמְרוֹ עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.

אוַיִּרְדֹּף עַד דָּן. בִּמְרוּצָה לָבֹא עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם.

אוַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם. לְתַחְבּוּלָה כְּדֵי שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁקָּמוּ כָּל הַסְּבִיבוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ אֲרָם בְּאָמְרָם "הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" (מלכים ב ז:ו).

בלַיְלָה. גַּם זֶה מִתַּחְבּוּלָתוֹ שֶׁלֹּא יִרְאוּ הֱיוֹתָם מְעַטִּים, כְּמוֹ שֶׁיָּעַץ אֲחִיתֹפֶל בְּאָמְרוֹ "וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלַּיְלָה" (שמואל ב יז:א).

גוַיַּכֵּם. מַכָּה מַשִּׂיאָה אוֹתָם לָנוּס.

דוַיִּרְדְּפֵם. שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה.

אוְגַם אֶת הַנָּשִׁים. שֶׁל לוֹט שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִפְדּוֹתָן:

בוְאֶת הָעָם. הַשְּׁבוּיִם מִבְּנֵי סְדוֹם, וְאֶת אֵלֶּה בִּקֵּשׁ מֶלֶךְ סְדוֹם מֵאַבְרָהָם בְּאָמְרוֹ תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ.

אהוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן. לְשָׁבֵי הַמִּלְחָמָה הָעֲיֵפִים.

בוְהוּא כֹהֵן. וְלוֹ הָיָה נָאֶה לְבָרֵךְ.

אוַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן. רִאשׁוֹנָה בֵּרְכוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: הִנֵּה בִּלְעֲדֵי בִּרְכָּתִי אַבְרָם הוּא בָּרוּךְ לְאֵל עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית יב:ב) "וַאֲבָרֶכְךָ".

בקוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הֵם קִנְיָן לוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ, כִּי אֵינוֹ לָהֶם סִבָּה טִבְעִית כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת בַּעֲלֵי הַמֶּחְקָר, אֲבָל הוּא פּוֹעֵל רְצוֹנִי לָהֶם וּפוֹעֵל בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ.

אוּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן. פֹּעַל זֶה שֶׁפָּעַל לְהַגְבִּיר אַבְרָהָם עַל אוֹיְבָיו הוּא בְּרָכָה לוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בּוֹ יִשְׂמַח בְּמַעֲשָׂיו בַּאֲבוֹד רְשָׁעִים וּבַעֲלוֹז צַדִּיקִים, כְּעִנְיָן "שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאוּמִּים כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ" (תהלים קיז:א-ב).

אאִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. כָּל אִם שֶׁבַּמִּקְרָא כְּשֶׁלֹּא יָבֹא אַחֲרָיו פֹּעַל תְּנַאי יִהְיֶה בִּמְקוֹם מִלַּת שֶׁלֹּא. אָמַר אִם כֵּן הֲרִימוֹתִי יָדִי שֶׁלֹּא מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל אוּכַל לִיתֵּן לְךָ שֶׁאֵין בְּיָדִי כְּלוּם וְשֶׁלֹּא אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ. וְכֵן "אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (במדבר יד:כג) – שֶׁלֹּא יִרְאוּ. "אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ" (במדבר יד:ל) – שֶׁלֹּא תָּבֹאוּ. "חַי ה' אִם יוּמַת" (שמואל א טו:ו) – שֶׁלֹּא יוּמַת. "חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקַּח" (מלכים ב ה:טז) – שֶׁלֹּא אֶקַּח, וְזוּלָתָם רַבִּים:

אבִּלְעָדַי. אַתָּה אָמַרְתָּ תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ, בִּלְעָדַי תוּכַל לְקַחְתּוֹ שֶׁאֵין אֲנִי מַחֲזִיק בּוֹ כְּלָל.

ברַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים. זֶה בִּלְבַד אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לְךָ, הַהוֹצָאָה שֶׁנַּעֲשְׂתָה בַּאֲכִילַת הַנְּעָרִים, וְאֶקַּח גַּם כֵּן חֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי.

גאֲבָל עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם. וְלֹא אֶתֵּן אֲנִי לָהֶם חֵלֶק וְלֹא אֶקַּח חֵלֶק בַּעֲדָם, אֲבָל מֵעַצְמָם יִקְחוּ כְּמוֹ רָאשִׁים.