Sforno on Genesis 15/ספורנו על בראשית ט״ו

אאַל תִּירָא אַבְרָם. אַל תִּירָא שֶׁיִּנָּקְמוּ הָאַרְבָּעָה מְלָכִים מִמְּךָ.

בשְׂכָרְךָ. לֹא דַּי שֶׁלֹּא הִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתֶיךָ בִּשְׁבִיל מַה שֶׁהִצַּלְתִּיךָ, אֲבָל עִם זֶה יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתְךָ זֹאת שֶׁגָּמַלְתָּ חֶסֶד לְאָחִיךָ וְזוּלָתוֹ לְהַצִּיל גְּזוּלִים מִיַּד עוֹשְׁקִים:

גהַרְבֵּה. בָּעוֹלָם הַזֶּה:

דמְאֹד. לְחַיֵּי עוֹלָם, כְּאָמְרָם דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, מֵהֶם גְּמִילוּת חֲסָדִים (פאה א:א).

אמַה תִּתֶּן לִי. בָּעוֹלָם הַזֶּה.

בעֲרִירִי. שֶׁאֵין לִי בֵּן מְמַלֵּא מְקוֹמִי בְּהַנְהָגַת מָמוֹנִי, כְּאָמְרוֹ (ירמיהו כב:ל): "כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד".

גוּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. שֶׁהוּא עֶבֶד בִּלְתִּי נוֹדָע בִּשְׁמוֹ, אֲבָל בְּשֵׁם עִירוֹ בִּלְבָד, וְאֵין סָפֵק כִּי פְּעֻלַּת הָעֶבֶד בְּהַנְהָגַת הַבַּיִת וְהַמָּמוֹן שֶׁהֵן מִיִּרְאָה, נִבְדָּלוֹת הַרְבֵּה מִפְּעֻלּוֹת הַבֵּן בְּהַנְהָגָתָם שֶׁהֵן מֵאַהֲבָה:

אבֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אוֹתִי. אַף עַל פִּי שֶׁתִּתֵּן לִי זֶרַע בַּסּוֹף כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ (בראשית יב:ז) "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת", מִכָּל מָקוֹם יִשָּׁאֵר הַבֵּן אַחֲרַי קָטָן וּבִלְתִּי מוּכָן לְהַנְהִיג מָמוֹן, וְיִהְיֶה בֶּן בֵּיתִי הַמַּנְהִיג, הוּא הַיּוֹרֵשׁ כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה בְּרֹב:

אלֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ. כִּי הַבֵּן יִצְלַח בְּהַנְהָגַת הַמָּמוֹן בְּחַיֶּיךָ, כְּאָמְרוֹ (בראשית כה:ה-ו): "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק" וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי.

אוְהֶאֱמִין בַּה'. בָּטַח שֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁאָמַר בְּלִי סָפֵק, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַדָּבָר נִמְנָע אוֹ רָחוֹק אֵצֶל הַטֶּבַע.

בוַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. הָאֵל יִתְבָּרַךְ חָשַׁב זֶה הַבִּטָּחוֹן בּוֹ לִצְדָקָה וּזְכוּת לְאַבְרָהָם, וּבָזֶה הוֹדִיעַ שֶׁכְּשֶׁאָמַר אַבְרָהָם אַחַר כָּךְ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, לֹא חָזַר בּוֹ מֵאֱמוּנָתוֹ כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה כֵּן לֹא הָיְתָה אֱמוּנָתוֹ נֶחְשֶׁבֶת לִצְדָקָה כְּלָל, כְּאָמְרוֹ "וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כָּל צִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה" (יחזקאל יח:כד).

אאֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. כְּדֵי שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תִּקְנֶה אוֹתָהּ בַּחֲזָקָה.

בלְרִשְׁתָּהּ. כְּדֵי שֶׁהַבָּנִים יִירָשׁוּהָ מִמְּךָ בְּתוֹרַת יְרֻשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק.

אבַּמָּה אֵדַע. כִּי אוּלַי יֶחֶטְאוּ הַבָּנִים וְלֹא יִזְכּוּ לִירַשׁ.

אקְחָה לִי עֶגְלָה. לִכְרוֹת בְּרִית וּלְמַעַן יִהְיֶה דִּבְרֵי גְזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵעַ כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יח.), וְכֵן בֵּאֵר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּאָמְרוֹ "לֹא בְצִדְקָתְךָ... כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם ה' מוֹרִישָׁם וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וְכוּ' אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת" (דברים ט:ה)׃

איָדוֹעַ תֵּדַע. הוֹדִיעַ סִבַּת אִחוּר יְרֻשַּׁת הַבָּנִים, וְהִיא כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, כִּי לֹא יִצְדַּק לְגָרֵשׁ גּוֹי מֵאַרְצוֹ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ. אָמַר אִם כֵּן יָדוֹעַ תֵּדַע שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי נִשְׁבָּע לָתֵת הָאָרֶץ לְבָנֶיךָ, לֹא יִהְיֶה זֶה מִיָּד, כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיִּשְׁלַם בּוֹ עֲוֹן הָאֱמוֹרִי. וְעִם זֶה הִגִּיד קוֹרוֹת הַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי הָעֲתִידִים אָז לִקְצָת דּוֹרוֹת מִזַּרְעוֹ בְּסִבְלוֹתָם, כִּי אָמְנָם זֶה לֹא קָרָה לָהֶם בַּדּוֹרוֹת הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים קַיָּם לֹא הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, אֲבָל קָרָה כַּאֲשֶׁר הֶעֱווּ אֶת דַּרְכָּם, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (יחזקאל כ:ח-ט) "וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי". וְכָל זֶה הִגִּיד לְמַעַן יֵדַע דּוֹר אַחֲרוֹן בְּקַבָּלָה כִּי דְּבַר ה' הוּא, וְלֹא יְיַחֲסוּ הַדָּבָר לְזוּלָתוֹ, כְּעִנְיַן הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (ישעיהו מח:ה) "וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם":

אוְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי. כְּמוֹ שֶׁאָדִין אֶת בָּנֶיךָ עַל רִשְׁעָם בְּעִנּוּי וְעַבְדוּת, כְּמוֹ כֵן אָדִין אוֹתוֹ הַגּוֹי שֶׁיִּשְׁתַּעֲבֵּד בָּהֶם.