Sforno on Genesis 33/ספורנו על בראשית ל״ג

אוְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. שֶׁלֹּא הִתְכַּפְּרוּ פָּנָיו בַּמִּנְחָה.

אוַיָּרָץ עֵשָׂו. נֶהְפַּךְ לִבּוֹ כְּמוֹ רֶגַע בְּהַכְנָעוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב, כְּעִנְיָנֵנוּ בַּגָּלוּת עִם בְּנֵי עֵשָׂו הָאוֹמֵר בְּגָבְהוֹ "מִי יוֹרִידֵנוּ אָרֶץ", וְהוֹרָה שֶׁנִּהְיֶה נִמְלָטִים מִיַּד חֶרֶב גַּאֲוָתוֹ בְּהַכְנָעָה וּמִנְחָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כ.) שֶׁאֲחִיָּהוּ הַשִּׁילוֹנִי קִלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּקָנֶה הַנִּכְנָע לְכָל הָרוּחוֹת (מלכים א יד:טו). הֵן לוּ עָשׂוּ כֵן בִּרְיוֹנֵי בַּיִת שֵׁנִי, לֹא הָיָה נֶחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּאָמְרוֹ (גיטין נו.) "בִּרְיוֹנֵי דְבָן לָא שָׁבְקִינָן".

אמִי אֵלֶּה לָּךְ. שָׁאַל אִם הֵם בָּנָיו אוֹ עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ.

אמִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה? הַמַּחֲנֶה שֶׁאָמַר אֵלַי "מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי" (בראשית לב:יט), מִי הוּא אֶצְלְךָ? אִם הוּא לְמִנְחַת כָּבוֹד אוֹ לְמִנְחַת חֶסֶד שֶׁחָשַׁבְתָּ שֶׁאֶצְטָרֵךְ?

איֶשׁ לִי רָב. וְאֵינִי צָרִיךְ:

באָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ. שֶׁבִּהְיוֹתְךָ אָחִי לֹא תִצְטָרֵךְ לְכַבְּדֵנִי בְּמִנְחָה.

אכִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים. כְּמִנְהָג בִּפְקוֹד אֶת הַשָּׂרִים, כְּאָמְרוֹ "וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (שמות כג:טו).

בוַתִּרְצֵנִי. שֶׁקִּבַּלְתַּנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כְּעִנְיַן "הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ" (מלאכי א:ח), וּמִצַּד זֶה גַּם כֵּן רָאוּי שֶׁאֲקַדֵּם פָּנֶיךָ בַּמִּנְחָה.

אוַיִּפְצַר בּוֹ. כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר וְיִקַּח, וְהַהֵפֶךְ בֶּאֱלִישָׁע כְּאָמוּר "וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן" (מלכים ב ה:טז).

אנִסְעָה וְנֵלֵכָה. לְשֵׂעִיר, כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּ נוֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה בְּאָמְרָם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ:

אכִּי הַיְלָדִים רַכִּים. כִּי עָלַי מֻטָּל דְּבַר הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת:

בוּדְפָקוּם. לִכְבוֹדְךָ שֶׁלֹּא לְעַכֶּבְךָ בַּדֶּרֶךְ.

אוַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם. תֵּכֶף שֶׁהִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית כח:כא) "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם", לֹא הִמְתִּין שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית אָבִיו.

בבְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם. בְּעוֹד שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ לָלֶכֶת לְבֵית אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ שָׁם, הִתְחִיל לְקַיֵּם נִדְרוֹ וּבָנָה מִזְבֵּחַ כְּאָמְרוֹ "וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים".

אוַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ. כְּאָמְרוֹ "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' כּוּ'" (תהלים קלז:ד):

אוַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. קָרָא לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לֵאלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּאָמְרוֹ "וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים" (בראשית כח:כא), וְזֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה הוּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם לְהַעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר בְּנִדְרוֹ לְמַעְלָה (בראשית כח:כ-כב).