Sforno on Genesis 39/ספורנו על בראשית ל״ט

אוְיוֹסֵף הוּרַד. בִּזְמַן אֶחָד בְּעַצְמוֹ יָרַד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וְקָרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁכָּתַב לְמַעְלָה, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן בְּעַצְמוֹ יוֹסֵף הוּרַד.

במִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים. שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי הַגְּמַלִּים הַנּוֹשְׂאִים, וְהֵם בְּעַצְמָם הָיוּ סַרְסוּרִים:

אוַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף. לְהַצִּילוֹ מֵהַמִּתְקוֹמְמִים עָלָיו:

בוַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ. מַשִּׂיג כָּל תַּכְלִית מְכֻוָּן מִמֶּנּוּ.

גוַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. עוֹמֵד לְשָׁרֵת בַּחֲדַר אֲדֹנָיו, וְלָשׁוֹן הָיָה כְּמוֹ עָמַד, כְּמוֹ "וְהָיָה שָׁם" (דברים לא:כו), "וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'" (דברים י:ה).

אוַיְשָׁרֶת אוֹתוֹ. בִּדְבָרִים הַצְּרִיכִים לְגוּפוֹ.

אוַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ. בְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְכַוֵּן חֶשְׁבּוֹן:

בוַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. אַחַר שֶׁהִפְקִיד אוֹתוֹ בָּאֹפֶן זֶה עַל הֵפֶךְ שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה שֶׁהָיָה עוֹבֵד בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, כְּאָמְרוֹ (תהלים פא:ז) "הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ וְכוּ'":

אוַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו. בִּשְׁבִיל יָפְיוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה:

אכִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ. בְּעִנְיַן הָאִישׁוּת בִּלְבַד חָשַׂךְ אוֹתָךְ מִמֶּנִּי.

בהָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. לְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.

גלִהְיוֹת עִמָּהּ. בְּיִחוּד:

אכְּהַיּוֹם הַזֶּה. שֶׁנָּתְנָה עֵינֶיהָ וְהִתְאַוְּתָה לוֹ.

בוַיָּבֹא הַבַּיְתָה. נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהָיְתָה הִיא שָׁם.

גשָׁם בַּבָּיִת. בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר:

אוַיָּנָס. מִן הַחֶדֶר פֶּן יִגְבַּר עָלָיו יֵצֶר הָרָע:

בוַיֵּצֵא הַחוּצָה. בִּהְיוֹתוֹ חוּץ מִן הַחֶדֶר יָצָא לְאִטּוֹ, בִּלְתִּי תְנוּעַת נִיסָה, שֶׁלֹּא יִשְׁאָלוּהוּ: "מַה לְּךָ כִּי תָנוּס וּמִי רוֹדְפֶךָ?" אֲבָל הִיא שֶׁרָאֲתָה שֶׁיָּצָא מִן הַחֶדֶר בִּתְנוּעַת נִיסָה, יָרְאָה שֶׁמָּא עָשָׂה כָּךְ חוּץ לַחֶדֶר וְשָׁאֲלוּהוּ וְהִגִּיד, לְפִיכָךְ:

אוַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ. לִזְכּוֹת אֶת עַצְמָהּ, אָמְנָם כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה שֶׁחוּץ לַחֶדֶר לֹא רָץ, וְזֶה רָאוּ גַּם אַנְשֵׁי בֵיתָהּ, אָמְרָה לָהֶם וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת, אֲבָל לְבַעְלָהּ שֶׁלֹּא רָאָה הַדָּבָר אָמְרָה וַיָּנָס הַחוּצָה לְהוֹרוֹת שֶׁעָשָׂה תְּנוּעַת הַנִּיסָה גַּם בַּחוּץ לְהִמָּלֵט מֵאַנְשֵׁי בֵיתָהּ, וְזֶה לְאַמֵּת עִנְיַן הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהּ:

בלְצַחֶק בָּנוּ. בְּעִנְיְנֵי צְחוֹק שֶׁמִּתּוֹכָם נִכָּר שֶׁבָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי.

אוַיִּחַר אַפּוֹ. עַל שֶׁהִתְרַעֲמָה מִפְּנֵי שֶׁהֵבִיא לָהּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֵק בָּהּ, כִּי אָמְנָם לֹא חָרָה אַפּוֹ עַל יוֹסֵף בָּזֶה, שֶׁהֶאֱמִין יוֹתֵר לְדִבְרֵי יוֹסֵף, אֲבָל נְתָנוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר לְהַרְאוֹת שֶׁהֶאֱמִין לָהּ לִכְבוֹדָהּ, וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיוֹסֵף בְּבֵית הַסֹּהַר כְּאָמְרוֹ: "וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם" (בראשית מ:ד).