Sforno on Genesis 45/ספורנו על בראשית מ״ה

אלְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו. לְהִתְאַפֵּק הִתְאַפְּקוּת מַסְפִּיק לְבָרֵר עִסְקֵי כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו.

אהַעוֹד אָבִי חָי. אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא מֵת מִדַּאֲגָתוֹ עָלַי?

אגְּשׁוּ נָא אֵלַי. שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ שׁוֹמְעֵי הַבְּכִי אֶת מְכִירָתוֹ:

באֲשֶׁר מְכַרְתֶּם. וּבָזֶה תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי יוֹסֵף בְּלִי סָפֵק, שֶׁלֹּא יָדַע אִישׁ בִּמְכִירָתִי וְשֶׁאֲנִי אֲחִיכֶם זוּלָתֵנוּ, כִּי הַקּוֹנִים לֹא יָדְעוּ שֶׁאֲנִי אֲחִיכֶם.

אוְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם. הִנֵּה בִּרְאוֹתְכֶם תַּכְלִית אֱלֹהִי שֶׁלֹּא הָיָה מֻשָּׂג בְּזוּלַת אֵלֶּה הַסִּבּוֹת הַקּוֹדְמוֹת, אֵין סָפֵק שֶׁהַסִּבּוֹת הַקּוֹדְמוֹת הָיוּ גַּם כֵּן בִּרְצוֹן אֱלֹהִי לְסַבֵּב זֶה הַתַּכְלִית.

בלְאָב לְפַרְעֹה. יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ:

גוּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ. מְמוּנֶּה עַל הַבַּיִת.

דוּמוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. לְהַנְהִיג עִנְיְנֵי הָעַמִּים.

אמַהֲרוּ. שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר יוֹתֵר.

אפֶּן תִּוָּרֵשׁ. לְחֶסְרוֹן מִרְעֵה הַצֹּאן, כְּאָמְרָם אַחַר כָּךְ "כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן" (בראשית מז:ד).

אוְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין. שֶׁלֹּא יָדַע בִּמְכִירָתִי.

בכִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. בִּלְתִּי מֵלִיץ, וְהִנֵּה בִּמְכִירָתִי לֹא הָיָה אִישׁ מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנֵנוּ זוּלָתֵנוּ, כִּי הַקּוֹנִים הָיוּ יִשְׁמְעֵאלִים וּמִדְיָנִים:

אוּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה. לְמַעַן יִשְׂמַח לִרְאוֹת.

אוַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה. שֶׁחָשַׁב שֶׁמִכָּאן וָאֵילָךְ תִּהְיֶה הַשְׁגָּחַת יוֹסֵף עַל הָאָרֶץ לֹא כְּהַשְׁגָּחַת גֵּר מַנְהִיג, אֲבָל בְּהַשְׁגָּחַת אֶזְרָח. הוּשַׁב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הוּא וְזַרְעוֹ, וְלָזֶה יַשְׁגִּיחַ בְּכָל לֵב לְהֵיטִיב לָאָרֶץ וּלְיוֹשְׁבֶיהָ.

אאֱמוֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ. שֶׁזֹּאת הִיא הַכַּוָּנָה שֶׁתַּעֲשׂוּ, שֶׁתִּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם:

אוְאַתָּה צֻוֵּיתָה. וֶאֱמוֹר לָהֶם גַּם כֵּן שֶׁאַתָּה צִוִּיתָ עֲלֵיהֶם:

בזֹאת עֲשׂוּ. וּלְהַשִּׂיג זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁלֹּא יְמָאֵן אֲבִיכֶם מִבֹּא (בראשית מה:כז-כח).

גקְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת. כִּי כְּשֶׁיִּרְאֶה הָעֲגָלוֹת מוּכָנוֹת שְׁלוּחוֹת מֵאִתָּנוּ, לֹא יִמְצָא כָּל כָּךְ מָקוֹם לִדְחוֹת וּלְמָאֵן. וְכֵן הָיָה אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אוֹתוֹ וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ:

אוְעֵינְכֶם אַל תָּחוֹס עַל כְּלֵיכֶם. שֶׁלֹּא תְּאַחֲרוּ וְיִרְבֶּה הַנֶּזֶק בַּמִּקְנֶה בְּרֹב הָאִחוּר:

אוּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת. כְּמוֹ מַתְּנַת בִּנְיָמִין, וְעִם זֶה שָׁלַח עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת, כִּי בָּרַבִּים תִּהְיֶה הַוָּא"ו בַּסּוֹף כְּמוֹ יִשָּׂשכָר זְבוּלוּן וּבִנְיָמִין (שמות א:ב).

אוַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו. פְּטָרָן וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת, כְּמוֹ "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" (בראשית לב:כז), "שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי" (בראשית כד:נו).

אוַיָּפָג לִבּוֹ. נִתְעַלֵּף וְחָסְרָה קְצָת דְּפִיקַת לִבּוֹ וְרוּחוֹ מִמַּה שֶ'הָיָה קוֹדֶם, כַּמִּנְהַג בְּעִלּוּף מִדַּאֲגַת לִבּוֹ בְּהַזְכִּירָם אֶת יוֹסֵף.

בכִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. לְפִיכָךְ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב, וְלֹא אָבְדָה רוּחוֹ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶאֱמִין, כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה בְּעֵת הַשִּׂמְחָה הַפִּתְאוֹמִית הַמֵּמִית בְּצֵאת הָרוּחַ הַחִיּוֹנִי אֶל הַחוּץ, כִּי אָמְנָם נִכְנְסָה לִפְנִים בְּעֵת הַדְּאָגָה הַקּוֹדֶמֶת כְּשֶׁלֹּא הֶאֱמִין.

אוַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף. שֶׁאָמַר וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר, כְּדֵי לְעָרֵב בַּדָּבָר הַבְּשׂוֹרָה אֵיזֶהוּ דְאָגָה.

בוַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב. נִרְפָּא מִן הָעִלּוּף הַקּוֹדֵם בְּהַדְרָגַת הַשִּׂמְחָה עִם הַדְּאָגָה.

ארַב אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ. לֹא שֶׁאָגוּר שָׁם כִּדְבָרָיו.