Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אדברים שנכתבו בשם רבנו
א) ס"ת תפילין מזוזות מגילה כותבים אותם על עור בהמה חי' ועוף הטהורים... של עוף קודם... ממשמעות המג"א... וכן הבאה"ט... וכן בשע"ה לא העתיק זה אלא לענין בתים ורצועות משמע דלענין כתיבה אינו אלא מותר ולא קודם לבהמה וחיה (ושמעתי שאדמו"ר רמ"מ שליט"א נתן טעם לזה כיון שיש בעור עוף נקבים אף שמותר לכתוב עליו כיון שהדיו עובר עליו כדאיתא שבת ק"ח מ"מ אינו עדיף מבהמה וחיה לענין כתיבה אלא לענין בתים ורצועות כיון דהוי אמינא כיון דאית בה נקבי לא (ועי' בתשו' נו"ב תניינא חיו"ד. ועי' חדושי הרשב"א חולין קי"ט ע"ב ד"ה אלא מעתה כו') אבל בעט"ז ובא"ז ובפמ"ג העתיקו לענין כתיבה ג"כ הכי.
א) ס"ת תפילין מזוזות מגילה כותבים אותם על עור בהמה חי' ועוף הטהורים... של עוף קודם... ממשמעות המג"א... וכן הבאה"ט... וכן בשע"ה לא העתיק זה אלא לענין בתים ורצועות משמע דלענין כתיבה אינו אלא מותר ולא קודם לבהמה וחיה (ושמעתי שאדמו"ר רמ"מ שליט"א נתן טעם לזה כיון שיש בעור עוף נקבים אף שמותר לכתוב עליו כיון שהדיו עובר עליו כדאיתא שבת ק"ח מ"מ אינו עדיף מבהמה וחיה לענין כתיבה אלא לענין בתים ורצועות כיון דהוי אמינא כיון דאית בה נקבי לא (ועי' בתשו' נו"ב תניינא חיו"ד. ועי' חדושי הרשב"א חולין קי"ט ע"ב ד"ה אלא מעתה כו') אבל בעט"ז ובא"ז ובפמ"ג העתיקו לענין כתיבה ג"כ הכי.
בסימן ב
א) אות למ"ד יש פוסלין אם נכתב גג התחתון רחב כמו העליון. ואני קבלתי מאדמו"ר רמ"מ שליט"א שלא ימעט רק קצת מרוחב גג העליון.
א) אות למ"ד יש פוסלין אם נכתב גג התחתון רחב כמו העליון. ואני קבלתי מאדמו"ר רמ"מ שליט"א שלא ימעט רק קצת מרוחב גג העליון.
גסימן ג
א) העתקתי משט"מ של אדמו"ר נ"ע זי"ע שמכר לנ"ב [לנאמן ביתו] חיים בער ז"ל והע"ק [והערב קבלן] הי' [חתנו] הר"ר שניאור נ"י.
א) העתקתי משט"מ של אדמו"ר נ"ע זי"ע שמכר לנ"ב [לנאמן ביתו] חיים בער ז"ל והע"ק [והערב קבלן] הי' [חתנו] הר"ר שניאור נ"י.
דסימן ד
א) (ע"פ שנת תקצ"ג) אחד הי' לו א בוטל ארעק, ואמר להשמש הבא בכח למכור כל החמץ שבעיר, חמץ שלי מונח בקלייט של א"א מ"ו ואני נותנו במתנה, ואביו לא ידע מזה מאומה. והנה הדין פשוט שחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואפי' אינו עומד בצדו כמ"ש בטש"ע ח"מ סי' רמ"ד [רמ"ג] ס"כ וסי' רסח ס"ג דחצר מטעם ידו אתרבאי (ע' גמ' ב"מ דף יו"ד י"א). וע' בש"ע א"ח סי' תמח, ובש"ע רבינו ז"ל שם ס"ג. וא"כ נעשה החמץ של המקבל מתנה, והוא מכר כדין כל חמצו, ומותר באכילה לאחה"פ. והנה החמץ הנ"ל הי' של המופלג רב"ש באדמו"ר שי', ואחר הפסח בשבת כ"ד ניסן על ברי"מ של בן המופל' ר"ש זלמן חתן הרח"א שי' נצרך הארעק והלכתי לשאול לכ"ק. והשיב לי תחלה שמותר לשתותו, אך צריך לזה הסכם ורשות המקבל מתנה שהרי הוא שלו (דאל"כ הוי הערמה). ואמרתי לו שכ"ק הוא המקבל מתנה. וא"ל שאני אין רצוני שישתו ארעק צונן שהוא מזיק. ואח"כ חזר גם מזה, ואמר גבי חמץ בערב פסח לא שייך לומר זכות הוא לו וזכין שלא בפניו. ואמרתי לו הלא אפשר למוכרו, וכנהוג, והדמים שלו, הוא זכות. והשיב שלגבי דידי ודאי לאו זכות הוא לי לקנות חמץ בע"פ, דיש לחוש אולי הייתי שוכח למכור כל חמצי והייתי עובר בב"י וב"י, וע"ד שכ' בש"ע רבינו ז"ל שם ס"ג דאיסורא לא ניחא לי' דליקני ואין חצרו קונה לו בע"כ, ולא התירו בשתי' כ"א בהנאה למוכרו לעכו"ם.
א) (ע"פ שנת תקצ"ג) אחד הי' לו א בוטל ארעק, ואמר להשמש הבא בכח למכור כל החמץ שבעיר, חמץ שלי מונח בקלייט של א"א מ"ו ואני נותנו במתנה, ואביו לא ידע מזה מאומה. והנה הדין פשוט שחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואפי' אינו עומד בצדו כמ"ש בטש"ע ח"מ סי' רמ"ד [רמ"ג] ס"כ וסי' רסח ס"ג דחצר מטעם ידו אתרבאי (ע' גמ' ב"מ דף יו"ד י"א). וע' בש"ע א"ח סי' תמח, ובש"ע רבינו ז"ל שם ס"ג. וא"כ נעשה החמץ של המקבל מתנה, והוא מכר כדין כל חמצו, ומותר באכילה לאחה"פ. והנה החמץ הנ"ל הי' של המופלג רב"ש באדמו"ר שי', ואחר הפסח בשבת כ"ד ניסן על ברי"מ של בן המופל' ר"ש זלמן חתן הרח"א שי' נצרך הארעק והלכתי לשאול לכ"ק. והשיב לי תחלה שמותר לשתותו, אך צריך לזה הסכם ורשות המקבל מתנה שהרי הוא שלו (דאל"כ הוי הערמה). ואמרתי לו שכ"ק הוא המקבל מתנה. וא"ל שאני אין רצוני שישתו ארעק צונן שהוא מזיק. ואח"כ חזר גם מזה, ואמר גבי חמץ בערב פסח לא שייך לומר זכות הוא לו וזכין שלא בפניו. ואמרתי לו הלא אפשר למוכרו, וכנהוג, והדמים שלו, הוא זכות. והשיב שלגבי דידי ודאי לאו זכות הוא לי לקנות חמץ בע"פ, דיש לחוש אולי הייתי שוכח למכור כל חמצי והייתי עובר בב"י וב"י, וע"ד שכ' בש"ע רבינו ז"ל שם ס"ג דאיסורא לא ניחא לי' דליקני ואין חצרו קונה לו בע"כ, ולא התירו בשתי' כ"א בהנאה למוכרו לעכו"ם.
הסימן ה
א) א) ע"ד א"י ששכר ישראל שישמור החטים שלו משעת קצירה בכדי למוכרם לישראל לצורך מצת מצוה, והיהודי שמרם משעת קצירה ובשעת הדישה כדבעי. ואחר המירוח הניח הישראל החטים בחבית שיש לה ב' שוליים, והעמידה על שולו הא', ופתח השולים העליונה ונתן החטים לתוכה, וחתם השוליים העליונה בחותם כדת, וגם המגופה חתם בחותם, רק השוליים לא הי' חתום כלל, והחבית עם החטים נשארו ברשות הא"י בעל החטים. ואח"כ בא ישראל ששמר החטים בשעת קצירה כו' ושחתם החבית וראה שהחותם של שוליים העליונה ושעל המגופה היא שלמה ולא נתקלקלה, ופתח את השולים העליונה של החבית ולקח החטים וטחן אותה למצת מצוה לפסח (ובתחתית החבית לא ראה אם החטים היו טובים כמו שהניח, ואולי החליפם, שהחטים שהניח היו טובים ומובחרים). והנה הי' מקום לחוש שמא פתח השוליים התחתונה והחליף את החטים... ב) איש אחד שלח לעיר אחרת יי"ש של פסח ע"י אדם נאמן, והכלי הייתה במגופה וזפותה בזפת בלא חותם, והיהודי הנ"ל שלח את היי"ש הנ"ל לעיר אחרת ע"י א"י. והורה המורה שלא ישתו מהיי"ש הנ"ל בפסח עד שיבא היהודי ויכיר אותה בט"ע, ובא היהודי וראה והכיר בט"ע את הזפת שהיתה זפותה בו הכלי, איך שהוא כמקדם ולא שלטו בו ידי זרים. והתיר המורה לשתותה בפסח, ושתו מעט ממנה. אח"ז אמר המורה שלא ישתו ממנה עד שיתיישב בזה היטב. וכבר שלח אשתקד השאלה הנ"ל להרב שי', ימחול מע"כ לחקור מה ענה בזה הרב שי', או עכ"פ ימחול לעיין בעצמו ולהשיבני הלכה למעשה (עכ"ל השאלה מד"מ קודם הפסח תר"ב). (תשובה) ... ומה שביקש שאדע מה דעת הרב שי' בזה, הנה כעת קוה"פ השעה דחוקה להטרידו בזה, ומסתמא גוף השאלה כבר נאבדה ממנו. אך דרך כלל שמעתי ממנו אחר פסח תר"א העבר, שהפריז על המדה הרב המורה הנ"ל להחמיר על היי"ש הנ"ל (ואמר ששאלה זו של היי"ש עם השאלה נידון חשש הסרת השוליים שקודם לזה, שניהם הם חומרות יתירות וחששות רחוקות).
א) א) ע"ד א"י ששכר ישראל שישמור החטים שלו משעת קצירה בכדי למוכרם לישראל לצורך מצת מצוה, והיהודי שמרם משעת קצירה ובשעת הדישה כדבעי. ואחר המירוח הניח הישראל החטים בחבית שיש לה ב' שוליים, והעמידה על שולו הא', ופתח השולים העליונה ונתן החטים לתוכה, וחתם השוליים העליונה בחותם כדת, וגם המגופה חתם בחותם, רק השוליים לא הי' חתום כלל, והחבית עם החטים נשארו ברשות הא"י בעל החטים. ואח"כ בא ישראל ששמר החטים בשעת קצירה כו' ושחתם החבית וראה שהחותם של שוליים העליונה ושעל המגופה היא שלמה ולא נתקלקלה, ופתח את השולים העליונה של החבית ולקח החטים וטחן אותה למצת מצוה לפסח (ובתחתית החבית לא ראה אם החטים היו טובים כמו שהניח, ואולי החליפם, שהחטים שהניח היו טובים ומובחרים). והנה הי' מקום לחוש שמא פתח השוליים התחתונה והחליף את החטים... ב) איש אחד שלח לעיר אחרת יי"ש של פסח ע"י אדם נאמן, והכלי הייתה במגופה וזפותה בזפת בלא חותם, והיהודי הנ"ל שלח את היי"ש הנ"ל לעיר אחרת ע"י א"י. והורה המורה שלא ישתו מהיי"ש הנ"ל בפסח עד שיבא היהודי ויכיר אותה בט"ע, ובא היהודי וראה והכיר בט"ע את הזפת שהיתה זפותה בו הכלי, איך שהוא כמקדם ולא שלטו בו ידי זרים. והתיר המורה לשתותה בפסח, ושתו מעט ממנה. אח"ז אמר המורה שלא ישתו ממנה עד שיתיישב בזה היטב. וכבר שלח אשתקד השאלה הנ"ל להרב שי', ימחול מע"כ לחקור מה ענה בזה הרב שי', או עכ"פ ימחול לעיין בעצמו ולהשיבני הלכה למעשה (עכ"ל השאלה מד"מ קודם הפסח תר"ב). (תשובה) ... ומה שביקש שאדע מה דעת הרב שי' בזה, הנה כעת קוה"פ השעה דחוקה להטרידו בזה, ומסתמא גוף השאלה כבר נאבדה ממנו. אך דרך כלל שמעתי ממנו אחר פסח תר"א העבר, שהפריז על המדה הרב המורה הנ"ל להחמיר על היי"ש הנ"ל (ואמר ששאלה זו של היי"ש עם השאלה נידון חשש הסרת השוליים שקודם לזה, שניהם הם חומרות יתירות וחששות רחוקות).
וסימן ו
א) שמעתי מאבי היקר מוהר"ש נ"י שסיפר, בעת שנסע חותנו השני הרב מו"ה אברהם מו"ץ דחאראל מפעטערבורג הי' חג הפסח בלובאוויץ וסידר את הסדר עם אדמו"ר מהר"מ נ"ע בחדר אחד. כשבא להשפיכות נטל אדמו"ר את הכוס ושפך את השפיכות באצבעו על הארץ. שאל אותו מפני מה אתם עושים כן השיב לו בזה הלשון, דער אלטער רבי האט אויך אזוי גיטאן. שאל אותו דער אלטער רבי האט דאך אליין גישריבן אין סידור אז מי זאל אזוי ניט טאהן, השיב לו בא דעם אלטען רבי האט ניט גיקענט אן שטייאין קיין כלי שבור אויף דעם טיש.
א) שמעתי מאבי היקר מוהר"ש נ"י שסיפר, בעת שנסע חותנו השני הרב מו"ה אברהם מו"ץ דחאראל מפעטערבורג הי' חג הפסח בלובאוויץ וסידר את הסדר עם אדמו"ר מהר"מ נ"ע בחדר אחד. כשבא להשפיכות נטל אדמו"ר את הכוס ושפך את השפיכות באצבעו על הארץ. שאל אותו מפני מה אתם עושים כן השיב לו בזה הלשון, דער אלטער רבי האט אויך אזוי גיטאן. שאל אותו דער אלטער רבי האט דאך אליין גישריבן אין סידור אז מי זאל אזוי ניט טאהן, השיב לו בא דעם אלטען רבי האט ניט גיקענט אן שטייאין קיין כלי שבור אויף דעם טיש.
זסימן ז
א) שאלה. לידידי המופלג בתורה וכו' מוהר"ר נחמי' נ"י. בקשתי להודיעני ענין התענית, אם יש לו מכתב מהרב שיחי', ואם לאו איך נוהגים במחנו. ואצלנו יש חולאים ערך כ"ה אנשים והרב[ה] תשי כח. ואם יש לחלק בין אנשים, או להקל דרך כלל. ומבטחוני קצרתי. ד' ידידו אברהם מ"ץ מאורשא תשובה. מכתב מהרב שיחי' בפרטיות על ט"ב אין לי, ובמחנינו עדיין לא נגמר הצעטליך מהמ"ץ איך להתנהג בפרטיות (ועננו ברכה בפ"ע וקריאת שחרית ומנחה). אמנם דרך כלל יהי' מבואר שאין להתענות והבריאים שירצו להחמיר יאכלו פחות פחות מככותבת בכדי אכילת ג' ביצים, ושתיית טייא וכה"ג חמין ישתו בכל פעם, שממילא הנהוג לשתות מעט מעט, היינו פחות פחות ממלא לוגמיו בכדי שתיית רביעית (קראתי צעטיל מהרב שיחי' שכן ראוי להורות לשואל בט"ב במקום שאין המחלה בחזקה ע"כ) ושלא יאכלו יותר מתבשיל א' של חלב ולמעט בהנאה מה דאפשר. ידידו נחמי' הרב שיחי' כתב שדעתו שנכון להודיע לרבים, ואפשר להזהיר שא"צ להתענות, והאריך קצת להוכיח כן. ידידו נחמי' מדובראוונע
א) שאלה. לידידי המופלג בתורה וכו' מוהר"ר נחמי' נ"י. בקשתי להודיעני ענין התענית, אם יש לו מכתב מהרב שיחי', ואם לאו איך נוהגים במחנו. ואצלנו יש חולאים ערך כ"ה אנשים והרב[ה] תשי כח. ואם יש לחלק בין אנשים, או להקל דרך כלל. ומבטחוני קצרתי. ד' ידידו אברהם מ"ץ מאורשא תשובה. מכתב מהרב שיחי' בפרטיות על ט"ב אין לי, ובמחנינו עדיין לא נגמר הצעטליך מהמ"ץ איך להתנהג בפרטיות (ועננו ברכה בפ"ע וקריאת שחרית ומנחה). אמנם דרך כלל יהי' מבואר שאין להתענות והבריאים שירצו להחמיר יאכלו פחות פחות מככותבת בכדי אכילת ג' ביצים, ושתיית טייא וכה"ג חמין ישתו בכל פעם, שממילא הנהוג לשתות מעט מעט, היינו פחות פחות ממלא לוגמיו בכדי שתיית רביעית (קראתי צעטיל מהרב שיחי' שכן ראוי להורות לשואל בט"ב במקום שאין המחלה בחזקה ע"כ) ושלא יאכלו יותר מתבשיל א' של חלב ולמעט בהנאה מה דאפשר. ידידו נחמי' הרב שיחי' כתב שדעתו שנכון להודיע לרבים, ואפשר להזהיר שא"צ להתענות, והאריך קצת להוכיח כן. ידידו נחמי' מדובראוונע