Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אספק למי
ברמב"ם פ"ד מה' שכירות במ"מ הלכה ז' שמשא אדם בינוני שלשים קבין שהם ק"כ לוגין שהם ת"פ רביעית, נשמע דאין שיעור הרביעית גדול כ"כ, דאפילו ת"פ רביעית מים (וכל רביעית מים משקל אלף תר"פ שעורים (ע' רמב"ם פ"א מה' עירובין) שהן ד' לוט שלנו וזאלאטניק) ויהי' א"כ משקלם ס"ה ליטרות, וכ"ש ת"פ רביעית שעורים שמשקלם בודאי יותר, כי בלי ספק השעורים כבדים מן המים, וא"כ ת"פ רביעית שעורים יעלה משקלם ודאי יותר מס"ה ליט', ודי זה למשא אדם בינוני, ואם תפליג בשיעור הרביעית, יהי' א"כ משא אדם בינוני עצום כ"כ שא"א לסבול, ומ"מ ודאי יש להחמיר לכתחלה לענין כוס של קידוש יותר הרבה מסך הנ"ל שברמב"ם ה' עירובין.
ברמב"ם פ"ד מה' שכירות במ"מ הלכה ז' שמשא אדם בינוני שלשים קבין שהם ק"כ לוגין שהם ת"פ רביעית, נשמע דאין שיעור הרביעית גדול כ"כ, דאפילו ת"פ רביעית מים (וכל רביעית מים משקל אלף תר"פ שעורים (ע' רמב"ם פ"א מה' עירובין) שהן ד' לוט שלנו וזאלאטניק) ויהי' א"כ משקלם ס"ה ליטרות, וכ"ש ת"פ רביעית שעורים שמשקלם בודאי יותר, כי בלי ספק השעורים כבדים מן המים, וא"כ ת"פ רביעית שעורים יעלה משקלם ודאי יותר מס"ה ליט', ודי זה למשא אדם בינוני, ואם תפליג בשיעור הרביעית, יהי' א"כ משא אדם בינוני עצום כ"כ שא"א לסבול, ומ"מ ודאי יש להחמיר לכתחלה לענין כוס של קידוש יותר הרבה מסך הנ"ל שברמב"ם ה' עירובין.
בסימן ב
והיי"ש שעעה"פ, כיון שמכרו לגוי ע"י שטר מכירה, והיי"ש הי' ג"כ בבית הגוי, למאי ניחוש [לה]. ומסתמא עמד ג"כ הגוי בצד חצרו והוי כידו. וכש"כ אם הי' שם משיכה ג"כ. ע' בס' מק"ח סי' תמח סק"ה.
והיי"ש שעעה"פ, כיון שמכרו לגוי ע"י שטר מכירה, והיי"ש הי' ג"כ בבית הגוי, למאי ניחוש [לה]. ומסתמא עמד ג"כ הגוי בצד חצרו והוי כידו. וכש"כ אם הי' שם משיכה ג"כ. ע' בס' מק"ח סי' תמח סק"ה.
גסימן ג
לענין סכך או ערבה או שארי ד' מינים אם מותר לישראל בעצמו לקוץ מקרקע של א"י ע' סי' תרל"ז ותרמ"ט ותרס"ד דאסור, משום דסתם א"י גזל שדה זו וקרקע אינה נגזלת, והרי היא לעולם בחזקת הנגזל, וא"כ הקוצץ משדה זו הרי הוא הגוזל, ואע"פ שבעל הקרקע נתייאש ממנה, מ"מ יאוש כדי לא קנה בלא שינוי רשות, אבל אם ישראל קוצץ כדי למכור לאחרים ה"ז מותר שיש כאן שינוי רשות מרשות הגזלן, דהיינו ישראל הקוצץ לרשות הלוקח, אבל בלא"ה אסור אפי' מדעת הא"י, ובדיעבד כשר ומברך דמספיקא ל"ח לגזולה (מ"א סי' תרמ"ט סק"ו). עי' ט"ז סי' תרל"ד סק"ב דבמקום שיש רשות לאנשי המקום לקוץ עצים מן היער מדינא דמלכותא אין איסור אז ליקח שם לסכך. עי' סי' תרל"ז ס"ב בהג"ה, ותרמ"ט ס"א בהג"ה, וסי' תרס"ד ס"ו, וצ"ע בכ"ז בראשונים.
לענין סכך או ערבה או שארי ד' מינים אם מותר לישראל בעצמו לקוץ מקרקע של א"י ע' סי' תרל"ז ותרמ"ט ותרס"ד דאסור, משום דסתם א"י גזל שדה זו וקרקע אינה נגזלת, והרי היא לעולם בחזקת הנגזל, וא"כ הקוצץ משדה זו הרי הוא הגוזל, ואע"פ שבעל הקרקע נתייאש ממנה, מ"מ יאוש כדי לא קנה בלא שינוי רשות, אבל אם ישראל קוצץ כדי למכור לאחרים ה"ז מותר שיש כאן שינוי רשות מרשות הגזלן, דהיינו ישראל הקוצץ לרשות הלוקח, אבל בלא"ה אסור אפי' מדעת הא"י, ובדיעבד כשר ומברך דמספיקא ל"ח לגזולה (מ"א סי' תרמ"ט סק"ו). עי' ט"ז סי' תרל"ד סק"ב דבמקום שיש רשות לאנשי המקום לקוץ עצים מן היער מדינא דמלכותא אין איסור אז ליקח שם לסכך. עי' סי' תרל"ז ס"ב בהג"ה, ותרמ"ט ס"א בהג"ה, וסי' תרס"ד ס"ו, וצ"ע בכ"ז בראשונים.
דסימן ד
בסי' ר"ב ס"י בדין השמן המאמר מוסגר, וז"ל ולסברא הראשונה וכו' איני יודע באיזו סברא פליגי, גם חפשתי מקור לסברא זו ולא מצאתי גם בסידור לא הזכיר סברא זו:
בסי' ר"ב ס"י בדין השמן המאמר מוסגר, וז"ל ולסברא הראשונה וכו' איני יודע באיזו סברא פליגי, גם חפשתי מקור לסברא זו ולא מצאתי גם בסידור לא הזכיר סברא זו:
הסי' רנ"ב לכאורה סתירה בש"ע אדמו"ר, בסי' רנ"ב סעי' י"ח וז"ל עכשיו שאין לנו ר"ה גמורה אלא כרמלית אין איסור כלל לצאת סמוך לחשכה כו', ובסי' רס"ו סעיף ט"ז אפילו לכרמלית וכו' הואיל ופשע בו שיצא עם כיסו סמוך לחשכה גם מהו הפירוש של הדין שבסוף סי' רנ"ב מצוה על כל אדם שימשמש בבגדיו ע"ש סמוך לחשכה אפילו בכרמלית אי ר"ל אינו אסור אבל מצוה עכ"פ איכא הא בק"א אמר דכאן אין גזירה כלל שמא ישכח ויצא אלא ספק גמור יש שמא יש כבר חפץ אצלו ואי לא גזרינן למאי ימשמש סמוך לחשכה ימתין עד חשיכה ממש, יעויין ברש"י שבת דף י"ב ד"ה עם חשיכה:
וסי' רס"ט סעיף ג' חילוק בין איסור שהוא מצוה עצמו ובין איסור שהזמן גרמא אפילו באיסור דאורייתא ובסי' שמ"ג ס"ו הביא ב' דעות באיסור דרבנן דוקא והוא לצרכו של תינוק אם מותר להאכילו ומסיק דיש לסמוך על המקילין ומשמע אם רוצה להחמיר ע"ע דמותר להחמיר ובסעיף ז' מסיק דאסור לענותו, ומשמע שהוא לד"ה וגם לא חילק בין איסור שהזמן גורם וגם סיים וכן כל כיוצא בזה בשאר כל איסורי ד"ס הא דוגמא דקודם קידוש שזכר קודם לזה דהיינו איסור שהזמן גורם שייך אפילו באיסור דאורייתא כגון יוהכ"פ כמו שזכר בסי' רס"ט ובהלכות תפלה סי' ק"ו ס"ג הראה מקום לסי' רס"ט ושמ"ג והם דברים סתורים לכאורה: