Midrash · Halachah
Sifrei Devarim 26/ספרי דברים כ״ו
א(דברים ג כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח כג) ״תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת״.
1Pisqa’ 2611. “And I besought (‘etkhanan) HASHEM at that time, saying:” (Dt. 3:23)—this is what Scripture has said:“The oppressed beseech (takhanunim), the wealthy answer with arrogance” (Prov. 18:23).22., n. 1.
בשְׁנֵי פַרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: מֹשֶׁה וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי תִּכָּתֵב אַחֲרַי, שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים: דּוֹמֶה שֶׁזִּיֵּף מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה אוֹ שֶׁאָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁאוֹכֵל פַּגֵּי שְׁבִיעִית יִהְיוּ מְחַזְּרִים אֹתוֹ בַּקַּנְפוֹן. הָלְכָה אִשָּׁה אַחַת בַּת טוֹבִים, לִקְּטָה וְאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית, וְהָיוּ מְחַזְּרִים אוֹתָהּ בַּקַּנְפוֹן. אָמְרָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הוֹדִיעַ סִרְחוֹנִי, שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה אוֹמְרִים דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דְּבַר נִאוּף אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דְּבַר כְּשָׁפִים. הֵם רוֹאִים פַּגִּים תְּלוּיִים בְּצַוָּארִי וְיוֹדְעִים שֶׁבִּשְׁבִילָם אֲנִי מְחַזֶּרֶת. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי – תִּכָּתֵב אַחֲרַי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כז יד): ״כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי״ וְגוֹ׳.
2Two able providers arose on behalf of Israel—Moses and David, king of Israel.Moses said before the Blessed Holy One:Master of the World!Let my transgression be recordedin Scripture after me,so that people will not say:Moses apparently forged texts of the Torah,or, he said something that was not commanded!3 19.There is an analogy—a king decreed thatwhoever ate unripe figs of the Sabbatical Yearwould be led in shame around the stadium.Now, a certain well-born ladypicked and ate some unripe Sabbatical figs.So they led her around the stadium.She said to the king:I beg you, M’Lord King!Expose the nature of my fault,so that the town’s people will not say:apparently, they found in hersome hint of adultery,or, she dabbled in witchcraft!But when they see the unripe figshanging on my neck,they will know thatI am being led around for the sake of these.4Thus said Moses before the All-Present:let my transgression be recordedin Scripture after me!Said the Holy One to him:Look! I’m writing that it onlyconcerned the waters [of Meribath-kadesh],for it is said:“When you rebelled against my order. . .at the waters” (Nu. 27:14).5
גרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ בִּקְרוּכִין שֶׁלּוֹ. הִגִּיעַ לְמָקוֹם צַר – נֶהֶפְכָה קְרוּכִין שֶׁלּוֹ עַל בְּנוֹ, נִסְמֵת עֵינוֹ, נִקְטְעָה יָדוֹ, נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם אוֹמֵר: כָּאן נִזַּק בְּנִי, כָּאן נִסְמֵת עֵינוֹ, כָּאן נִקְטְעָה יָדוֹ, כָּאן נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. אַף כָּךְ הַמָּקוֹם מַזְכִּיר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מֵי מְרִיבָה מֵי מְרִיבָה מֵי מְרִיבָה, לוֹמַר: כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מִרְיָם, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת אַהֲרֹן, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מֹשֶׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קמא ו): ״נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שׁוֹפְטֵיהֶם״.
33. R. Shimon says:there is an analogy—a king was travelingwith his son in the royal carriage.When they reached a narrow spotthe carriage overturned on his son.His eye was blinded.His hand was severed.His leg was broken.Now, whenever the kingwould revisit that place,he would say:Here my son was hurt!Here his eye was blinded!Here his hand was severed!Here his leg was broken!So, too, the All-Presentmakes three mentions of“The waters of Meribah” (Ex. 17:8),“The waters of Meribah” (Nu. 20:13),“The waters of Meribah” (Nu. 27:14).As if to say,here I resolved to kill Miriam (Ex. 17:8);here I resolved to kill Aaron (Nu. 20:13);here I resolved to kill Moses (Nu. 27:14)!So He says:“May their judges slip upon the rock,but let my words be heard” (Ps. 141:6)—
דדָּוִד אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי – לֹא תִכָּתֵב אַחֲרַי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: לֹא שָׁוֶה לְךָ! שֶׁיְּהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲהָבוֹ מָחַל לוֹ. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ אֶלֶף כּוֹרִים חִטִּים בְּשָׁנָה. הָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִים: אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה יָכוֹל לַעֲמֹד בְּאֶלֶף כּוֹרִים חִטִּים בְּשָׁנָה וְאֵינוֹ מְמַשְׁכְּנוֹ הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא כָּתַב לוֹ אֲפוֹכִי! פַּעַם אַחַת שִׁיֵּר וְלֹא שָׁקַל לוֹ כְּלוּם. נִכְנַס הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ וְנָטַל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְהֶעֱמִידָם עַל אֶבֶן הַמֶּכֶר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעוּ הַכֹּל שֶׁלֹּא שִׁיֵּר בְּיָדוֹ כְּלוּם. אַף כָּל פֻּרְעָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עַל דָּוִד הָיוּ מְכֻפָּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יב ו): ״וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם״. רַבִּי חֲנִינָה אוֹמֵר: ״אַרְבַּעְתָּיִם״ – שִׁשָּׁה עָשָׂר.
4David said before the All-Present:let my transgressions not be recordedin Scripture after me!Said the All-Present to him:does it mean nothing to youthat people will say:Because He loved him, He pardoned him?4. There is an analogy—A certain man borrowed a thousand korof wheat per year from the king.Everyone said: can he possibly handle a debtof a thousand kor of wheat per year?Won’t the king seize his collateral?Instead, he wrote the borrower a note of settlement.One time, the man had no surplus,and he could pay nothing.The king entered his house,took his sons and daughters,and put them up for sale.At that moment,everyone knew that he had no surplus.5. Also:Every punishment that came upon David was multiplied,for it is said:“And for the lamb he must pay four times” (2Sam. 12:6).R. Hanina says:Four times?Actually, he paid sixteen times!
האַף נָתָן הַנָּבִיא בָּא וְהוֹכִיחוֹ עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה. דָּוִד אָמַר (שמואל ב יב יג): ״חָטָאתִי לַה׳״! מֶה אָמַר לוֹ? ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת״. וְאוֹמֵר (תהלים נא ו): ״לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי״.
5Also, Nathan the prophet came and rebuked himfor that same deed he had committed.6David said:“I have sinned against HASHEM!” (2Sam. 12:13).What did Nathan say in reply?“HASHEM has indeed removed your sin,you shall not die” (2Sam. 12:13).And He says:“Against You alone have I sinned,and I have done wrong in Your sight” (Ps. 51:6)
ושְׁנֵי פַרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: מֹשֶׁה וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ יְכוֹלִים לִתְלוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְלֹא בִקְשׁוּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶלָּא חִנָּם. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לִתְלוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לֹא בִקְשׁוּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶלָּא חִנָּם, מִי שֶׁאֵינוֹ אֶחָד מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִתַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶלָּא חִנָּם!
66. Two able providers arose on behalf of Israel—Moses and David, king of Israel.Now, it might have been possibleto sustain the whole world by their good deeds.But they didn’t request anythingfor themselves from the All-Presentunless it was given freely.7Now doesn’t it follow logically?Just as these two,who were able to sustain the world by their good deeds,never requested anything for themselvesfrom the Blessed Holy One, unless it was given freely—all the more sofor one who, [like us,] is but one thousandth andone ten thousandth of their disciples’ disciples,that he should only request what is given freely.
זדָּבָר אַחֵר: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳, עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת נִקְרֵאת תְּפִלָּה: זְעָקָה, שַׁוְעָה, נְאָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב כג-כד): ״וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם, וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם״. נִקְרֵאת בַּצַּר וּקְרִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כב ז): ״בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה׳״. נִקְרֵאת רִנָּה וּפְגִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז טז): ״וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי״. נִקְרֵאת נִפּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט כה): ״וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה׳״. נִקְרֵאת פִּלּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט כו): ״וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה׳״. נִקְרֵאת עֲתִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה כא): ״וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ״. נִקְרֵאת עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו ל): ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״ וְגוֹ׳. נִקְרֵאת חִלּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב יא): ״וַיְחַל מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳. נִקְרֵאת תְּחִנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳.
77. Another word:“And I besought HASHEM” (Dt. 3:23).Ten scriptural expressions denote prayer:8calling out;crying out;groaning—for it is said:“And the Israelites sighed from the labor,and they called out,and their crying out rose up,and God heard their groaning” (Ex. 2:23-24).Prayer is also indicated by [being] in trouble and calling upon—for it is said:“In trouble, I call upon HASHEM” (2 Sam. 22:7).Prayer is also indicated by song and accosting—for it is said:“Do not pray for this people, and don’t lift up song and prayer in their name,and don’t accost Me” (Jer. 7:15).Prayer is also indicated by prostration,for it is said:“And I prostrated myself before HASHEM” (Dt. 9:25).Prayer is also indicated by self-scrutiny,for it is said:“And I scrutinized myself (‘etpalel) before HASHEM” (Dt. 9:26).Prayer is also indicated by entreaty,for it is said:“And Isaac entreated HASHEM” (Gn. 25:21).Prayer is also indicated by standing,for it is said:”And Pinhas stood and prayed” (Ps. 106:30).Prayer is also indicated by imploring (khilui),for it is said:“And Moses implored” (Ex. 32:11).Prayer is also indicated by beseeching,for it is said:“And I besought HASHEM” (Dt. 3:23).
חבָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, מָשָׁל לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁים מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מְדִינָתָם קְלוֹנְיָא. פַּעַם אַחַת הָיוּ לוֹ שְׁנֵי אוֹיְבִים וְנָפְלוּ לְפָנָיו. אָמְרוּ: הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנְּבַקֵּשׁ בָּהּ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מְדִינָתֵנוּ קְלוֹנְיָא! כָּךְ מֹשֶׁה הָיָה מְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנָּפְלוּ סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנָיו, אָמַר: הֲרֵי שָׁעָה שֶׁאֲבַקֵּשׁ בָּהּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֶכָּנֵס לָאָרֶץ! לְכָךְ נֶאֱמַר בָּעֵת הַהִוא.
88. “At that time” (Dt. 3:23).An analogy—the people of a certain placepetitioned the king to declaretheir city a colony [of Rome].Once he had two enemieswho fell before him in battle.Then the people said:now is the timeto petition the king to declare our city a colony.Thus did Moses petitionthe Blessed Holy One to enter the Land.When he saw Sihon and Og fall before Him,Moses said:Now is the time to petition the Holy One to enter the Land.Therefore it is said:“at that time (Dt. 3:23)”—[when the Holy One is flush with victory].
טלֵאמֹר, זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי אִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה לִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי עוֹשֶׂה. (שמות יז ד) ״וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה׳ לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם נוֹפֵל אֲנִי בְּיָדָם אִם לָאו. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמות ו יב): ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם אִם לָאו. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (במדבר יב יג): ״וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה׳ לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ וְאִם לָאו. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (במדבר כז טו-טז) ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה׳ לֵאמֹר יִפְקֹד ה׳״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים אִם לָאו. אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו.
99. “Saying” (Dt. 3:23)—this is one of the things that Moses saidbefore the All-Present:Tell me, will you act on my behalf or not?Said the Holy One:I will act.“Now Moses called out to HASHEM, saying:What shall I do with this people!” (Ex. 17:4).The Teaching needn’t mention, saying.So what does the Teaching mean by saying?Moses said to Him:Tell me, will I fall at their hands or not?Similarly, you say:9“And Moses spoke before HASHEM, saying:” (Ex. 6:12).The Teaching needn’t mention, saying.So what does the Teaching mean by saying?Moses said to Him:Tell me, will You redeem them or not?Similarly, you say:“And Moses called out to HASHEM, saying:God, please heal her!” (Nu. 12:13).The Teaching needn’t have mentioned, saying.So what does the Teaching mean by saying?Tell me, will You heal her or not?Similarly, you say:“And Moses spoke to HASHEM, saying,let HASHEM . . . appoint” (Nu. 27:15-16).The Teaching needn’t mention, “saying.”So what does the Teaching mean by “saying?”He said to Him:tell me, will You appoint for them providers or not?10 26.9) to be marginal addition.Here, too, you can say:“At that time, saying:” (Dt. 3:23)The Teaching needn’t mention, saying.So what does the Teaching mean by saying?Moses said to Him:tell me, will I enter the Land or no?
י(דברים ג כד) ה׳, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה׳ – זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד ו): ״ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן״. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים – זוֹ מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח): ״עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם״, וְאוֹמֵר (שמות כב כז): ״אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל״ (דברים ג כד).
1010. “M’Lord, HASHEM!” (Dt. 3:24)—wherever HASHEM is mentioned,this refers to the attribute of mercy,for it is said:“HASHEM, HASHEM—God (‘el) merciful and compassionate” (Ex. 34:6).Wherever God (‘elohim) is mentioned—this refers to the attribute of judgment,for it is said:“The case of both parties will come before the judges (‘elohim)” (Ex. 22:8),and He says:“Do not curse the judges (‘elohim)” (Ex. 22:27).