Midrash · Halachah
Sifrei Devarim 275/ספרי דברים ער״ה
א(דברים כד ט) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? נְתָנוֹ הָעִנְיָן לוֹ לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין נְגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל לְשׁוֹן הָרָע, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה מִרְיָם שֶׁלֹּא דִבְּרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְלַהֲנָיָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וּלְשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּלְבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ נֶעֶנְשָׁה, הַמְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּעָנֵשׁ.
1Pisqa’ 2753771 “Remember what HASHEM your God did to Miriam” (Dt. 24:9)—Now, what is the relevance of this[incident] to that [ruling about plague-signs]?The connection is madein order to teach you thatplague-signs appear only becauseof slanderous speech.378Now isn’t it a simple matter of logic?Just as Miriam—who spoke only out of Moses’ ear-shot,and for Moses’ own benefit,in praise of the All-Present,and for the up-building of the world—was punished in this way,all the more so should punishmentcome upon one who speaks ofhis companion’s shame in public!379 1.18.
בבַּדֶּרֶךְ, בִּשְׁעַת טֵרוּפְכֶם.
22. “On the road” (Dt. 24:9)—in the hour of your utter confusion.
גבְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, בִּשְׁעַת גְּאֻלַּתְכֶם, אֶלָּא שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב בְּמִרְיָם לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים נוֹסְעִים לֹא הָיוּ הוֹלְכִים עַד שֶׁמִּרְיָם מַקְדֶּמֶת לִפְנֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מיכה ו ד): ״וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם״.
3“As you left Egypt” (Dt. 24:9)—at the hour of your liberation.380 250.1. See also 296.2.Actually, the verse connects this to Miriamin order to teach you thatwhenever the [tribal] banners set forth to march,they would not budge until Miriam stood at their head.And so does He say:“And I sent before you Moses, Aaron, and Miriam” (Mi. 6:4)