The Arrest and Liberation of the Mitteler Rebbe·Chapter 2 - Imprisonment and Investigationמאסר וגאולת אדמו״ר האמצעי·פרק ב - המאסר והחקירה

אז המושל חאוונסקי לפקיד המשטרה להביא את רבינו לחקירה ספטמבר 1825 [א' - ל' תשרי תקפ"ו]
בתאריך שעל הפקודה הזאת נתפרש רק החודש. לפי המסופר בבית רבי סוף פ"ד נלקח רבינו מביתו אחר חג הסוכות.

בבמסמך הבא מפורטת יותר השליחות הזאת, שיחד עם קורביצקי שלח גם את טשעווקין ועוד שוטר, ואשר דרך נסיעתם היתה: ליובאוויטש, באבינאוויטש, שקלאוו וחזרה לוויטעבסק.

ג1825 ספטמבר

דמס' 4767

הלכב' פקיד משטרת פלך וויטעבסק קורביצקי

ונחוצה לי פגישה בארבע עיניים אודות כמה נושאים עם הרב היהודי הסוחר מהמעמד השלישי בערקע שניאור המתגורר בפלך מוהילוב בעיירה ליובאוויטש. הריני מציע לכבודו לנסוע לשם, ואחרי שהרב יראה מכתב זה, תזמינו אותו לבוא אלי יחד אתכם לוויטעבסק.

זח חאוונסקי למשרד האוצר לשלם הוצאות השליחים 7 באוקטובר 1825 [ז' מר"ח תקפ"ו]
המדובר כאן הוא אודות השליחות לליובאוויטש להביא את רבינו (בשלהי תשרי).

חולכאורה יפלא הדבר, שנסעו מליובאוויטש לוויטעבסק דרך שקלאוו, אף שהעיר שקלאוו אינה עומדת בדרך שבין ליובאוויטש לוויטעבסק (כי שקלאוו היא לדרומית מערבית של ליובאוויטש ואילו וויטעבסק היא לצפונית מערבית של ליובאוויטש).

טואפשר הטעם לזה, כי שם לקחו אתם גם את שני החסידים ר' זלמן רויזעס סלונים ור' שלמה פריידעס משקלאוו, שיבואו אתם לחקירה בוויטעבסק בתור עדים.

יאפשר גם שמטעם זה היה מספר הסוסים אל ומליובאוויטש (עד הגיעם לשקלאוו), קטן יותר מאשר המשך הדרך משקלאוו לוויטעבסק, כי בשקלאוו נוספו לשיירה עוד שני חסידים.

יאבמכתב זה מורה למשרד האוצר לשלם לשליח את הוצאות הנסיעה, שעל פי הוראתו הם הוציאו את הוצאות הנסיעה מכיסם ומשרד האוצר צריך להחזירו להם.

יבאודות כספי ההוצאות האלו וכיו"ב יש כמה התכתבויות בתיק, עם חשבונות מפורטים, ולא מצאנו לנחוץ להעתיקם בזה.

יגלשכה ממשלתית של וויטעבסק

יד7 באוקטובר 1825

טומס' 4907

טזאדיוטאנט שלי לייב-גווארדיא פארוטשיק טשעווקין, נשלח על ידי לעשות שירות, יחד עם פקיד-שוטר של משטרת פלך וויטעבסק קורביצקי ועם שוטר, לכמה מקומות של פלך מוהילוב. הוריתי להם לקחת מכיסם להוצאות הנסיעה מוויטעבסק לעיירה ליובאוויטש ומשם דרך באבינאוויטש לעיירה שקלאוו על 6 סוסים. ומשם חזרה לוויטעבסק על 9 סוסים.

יזמציע אני ללשכה הממשלתית של וויטעבסק שאת הוצאות הנסיעה הנזכרת יחזירו להם לפי חשבון מספר הוויארסטים⁴⁸ ולפי מספר סוסים הנ"ל. לממן כל זאת מהאוצר, מבלי לגבותו אח"כ בחזרה, ע"י חתימתו של פארוטשיק טשעווקין.

יחט חאוואנסקי לחוקרים ניהול החקירה ודרישה 2 לאוקטובר 1825 [ב' מר"ח תקפ"ו]
בתחלה הטיל את מלאכת החקירה הזאת על שלושת החוקרים לוגינוב, מארקוב ומורוזוב. כעבור שבועיים פטר את מורוזוב ממלאכה זו (מסמך יח), שנשארה מעתה על לוגינוב ומארקוב בלבד.

יט2 לאוקטובר 1825

כמס' 4831

כאמוסר אני בזה משימה מיוחדת לפקידים הנמצאים אצלי פולקובניק לוגינוב יועץ החצר מארקוב ומאיור מורוזוב:

כבאחד הגר בוויטעבסק מסר לידי ביוני של שנה זו מכתב בקשה, ובו מתלונן על הכת היהודית המתחזקת בין היהודים ונקראת קארלינים או חסידים, והיא לוחצת באופנים שונים על היהודים האמיתיים מחזיקי הדת הישנה.

כגבין השאר הוא מסביר, אשר הרב של הכת הזאת, בערקע שניאור, מרחיב את כחו ומרבה את הכנסותיו ע"י שאוסף סכומים גדולים אצל הנמשכים אחריו, ע"י שד"רים מיוחדים שלו.

כדכראיה לזה הציג לי קיסין מסמך חלוקה מקורי בשפה היהודית, שנכתב בשנת 1813 ונחתם בידי שניאור.

כהממסמך זה נראה, שאחרי פטירת אביו זלמן, חילק הרב שניאור בין קרוביו ומשפחתו את הסכום הנאסף, שהוא 35 אלף רובל, רק עבור הוצאות חצי השנה ההיא, ומתנות מיוחדות.

כולפי דברי קיסין, הגיע אליו מסמך זה בשנת 1822, כשהוא (קיסין) נקלע בשקלאוו למצב של מחלוקת גדולה שבאה ע"י תפיסת חדר בביהכ"נ ע"י כת הקארלינים.

כזהיהודים מחזיקי הדת הישנה רצו למסור תלונה לממשל, ואז הפציר בקיסין פנחס שיק, שהוא תושב שקלאוו וידיד קרוב של שניאור, שימנע אותם מזה. תמורת זאת הבטיח, שהוא ישכנע את הרב שלא ללחוץ אותם יותר, ובתור עירבון מסר בידו את המסמך הזה.

כחבמשך הזמן תורגם המסמך לשפה הרוסית.

כטאחרי זה נפטר פנחס שיק, והרב, לא רק שלא הפסיק ללחוץ על היהודים מחזיקי הדת הישנה אלא נעשה יותר תוקפני ועז מצח.

לאם נקח בחשבון את הטענות הנ"ל של קיסין, מתברר מהם שהרב היהודי של כת הקארלינים, בערקע שניאור, אוסף ע"י שד"רים שלו סכומים גדולים למילוי תאוותיו.

לאבחוק המקויים בידי הוד מלכותו ביום 9 לדצמבר שנת 1804, חוקת היהודים סעיף 52, נאמר: היות והרבנות היא משרה של כבוד ולא עסק ריווחי הרבנים מוזהרים בכל תוקף מצבירת נכסים וגביית כספים, מעבר לשכר הנקוב שהקציבה להם הקהילה.

לבמצב זה הכריח אותי להביא את הנושא לבירור הראוי ע"י חקירה פורמלית ולהזמין לכאן את הרב שניאור, והריני מטיל עליכם לערוך זאת ביחד.

לגיחד עם המסמך המקורי בעברית מצרף אני את התרגום לשפה הרוסית, ועוד שני מכתבים בעברית כתובים ע"י הרב לקיסין, כדי להוכיח מהם שגם אותו מכתב נכתב בכתב ידו. הריני מציע לכם לברר באמת ובפועל אם אותו מסמך נכתב ונחתם בידי הרב שניאור.

לדלחקור איזה חלק מתוך הסכום הנקוב חולק על ידו בין הקרובים שלו. האם כספים אלו נובעים ממסים שנגבו מהקהלה היהודית. אם כן, אז על ידי מי נאספו. בהסתמך על איזה חוק. באיזה כמות שנתית. האם הגביה היתה שווה עבור כל אחד או משתנית לפי ההכנסה. האם לאחר מכן הוגש דו"ח על ההוצאות. אז מתי ולמי?

להאם תראו צורך בראיות והוכחות נוספות תדרשו זאת משמחה קיסין ומכל העדים אשר יהיו.

לוכל מה שיתברר בחקירה האמיתית תדווחו לי.

לזיו"ד חקירת ר' זלמן סלונים אודות רבינו 5 באוקטובר 1825 [ה' מר"ח תקפ"ו]
במכתב רבינו אודות חלוקת מעות המעמד בשנת תקע"ד, הטיל את החלוקה על החסיד ר' פנחס רויזעס שיק משקלאוו, ויחד אתו מינה רבינו את החסידים ר' זלמן רויזעס סלונים ואת ר' שלמה פריידעס (פרידמן).

לחר' פנחס נפטר לפני המאסר, ולכן נאסרו שני החסידים הנזכרים, כדי להעיד על אופן גביית כספי המעמד וחלוקתם. וזהו שכותב "אינו נאשם במשפט זה, והעיד".

לטB

מב5- באוקטובר שנת 1825 זלמן לייזעראוויטש סלונים תושב שקלאוו, יהודי בגיל 53, נשוי ואב לילדים, אינו נאשם במשפט זה, והעיד:

מאהרב בערקע שניאור הגיע לשקלאוו באביב של שנת 1813 עם משפחתו ואסף בדירתו את היהודים הכי נכבדים, פנחס שיק המנוח, שלמה פרידמן, אותו זלמן, ועוד אחרים, שאינני יכול לזכור את כולם, והודיע להם אודות מצבו הירוד שבא אחרי שדידת הנכסים בידי הצרפתים ושריפת הבתים השייכים אליו בעיירה לאדי. ולכן ביקש מאותם היהודים להשתתף בעזרתו ולהתרים את אנ"ש תושבי שקלאוו.

מבבעקבות זאת התפזרו אותם אנשים שהוזמנו ע"י שניאור בין התושבים והפצירו בהם לעזור לו וכולם תרמו בעין יפה. כספים נוספים באופן זה הוא (זלמן) וחבריו הביאו לשניאור. גודל סכום הנאסף אינו יכול לזכור בגלל אריכות הזמן שעבר.

מגאסיפות כספים כאלו עשה שניאור בכמה מקומות בנסיעתו מקרעמענטשוג לשקלאו, ואודות זה שמע זלמן משניאור עצמו.

מדשכר קבוע לרב מקהל אנ"ש לא נעשית, אבל כל שנה נאסף סכום להוצאותיו. סכום זה לא שוה, והוא, זלמן, אינו יכול לומר בדיוק כמה, אבל ידוע לו שכל חסיד תורם לפי יכלתו וכפי האפשרות שלו לתת.

מהחושב אני שאסיפות כספים כאלו ארגן הרב בערקע שניאור בפלכים מוהילוב ווילנא.

מומה שנוגע למסמך הדן בחלוקת הכספים, שהוצג להוד מעלתו אדון מושל פלך אלוף, זה נכתב בידי שניאור, וסכום הנקוב בו באמת נחלק לבנים המוזכרים במסמך. זה בא מאותם כספים שהוא אסף מחסידי שניאור בנסיעתו עד שקלאוו וגם בשקלאוו עצמה, אבל הוא זלמן לא ידע על עריכת המסמך והי' רק עד בעת חלוקת הכספים.

מזחוץ משניאור יש עוד רב אחר בפלך הנ"ל שמקבל תמיכה מהחסידים, הוא אהרן שגר בסטאראשעלע, קרוב לשקלאוו. כל אחד תומך במי שרוצה מאלו שני הרבנים.

מחחתם זלמן לייזעראוויטש סלונים

מטיא חקירת ר' שלמה פרידמן אודות רבינו
הוא החסיד ר' שלמה פריידעס משקלאוו, המכונה במסמכים שלפנינו "פריידין" או "פרידמן" (ראה לעיל מסמך ד ובהערות שם).

נשלמה פרידמן תושב שקלאוו, יהודי בן 43, נשוי ואב לילדים, אינו נאשם במשפט הזה, והעיד:

נאהרב בערקע שניאור הגיע אלינו זמן מה אחרי גירוש הצרפתים. אפשר הדבר שביקש מתושבי המקום לתמוך בצרכי הוצאותיו. אפשר הדבר שעשה כן גם במקומות אחרים בדרך נסיעתו מקרעמענטשוג עד שקלאוו.

נבפרידמן שמע שתושבי שקלאוו וליובאוויטש התחייבו לתת לשניאור כספים שהוא יחלקם לקרוביו וישאיר חלק הגדול לעצמו, אבל אודות החלוקה הנזכרת במסמך שהוצג להוד מעלתו אדון גרנל גוברנאטור, פרידמן אינו יודע.

נגהוא הודה שאפשר הדבר שרגילים לתת תמיכה כספית להרב בערקע שניאור, הוא, פרידמן, בעצמו נותן 15 - 25 רובל באסיפות כאלו. יכול להיות שהרב בערקע שניאור פונה בעצמו בנושא זה ליהודים או שהוא משתמש באחרים.

נדפרידמן אמר שזהו כל האמת והוא מקבל עליו עונש שמגיע לפי החוק על אמירת שקר. בכלל אינו יודע מי עוד רגיל לתת כספים לשניאור, חוץ ממנו.

נהעל העדות הזאת חתם בחתימת ידו: שלמה פרידמן סוחר מוהילוב תושב שקלאוו

נויב חקירתו הראשונה של רבינו 7 באוקטובר 1825 [ז' מר"ח תקפ"ו]
באותו יום שנגבתה עדותם של החסידים ר' זלמן רויזעס ור' שלמה פריידעס, בה' מר חשון (שני המסמכים הקודמים), באותו יום נגבתה אף עדותו של רבנו, להעיד על מכתב החלוקה שהוא כתב-ידו-הקדושה (כדלקמן בפנים).

נזאחרי הודעה זו, הכינו את שאלותיהם, לבאר את פרטי הדברים האמורים במכתב הזה (מסמך ד).

נחסקירה על תוכן החקירות - במבוא שבתחלת הספר.

נטA

סמממצאי הוועדה שהוקמה בהתאם לצו הוד מעלתו האדון אלוף המושל פלך, למטרת החקירה אודות אוסף כספים בלתי חוקי המתנהל על ידי הרב בערקע שניאור מהכת החסידית
בנוגע לרב בערקע שניאור קיימת דרישה,

סאהיות ובנוגע למסמך הדן בחלוקת כספים בין קרוביך שהוצג בפניך בתאריך ה5 לחודש זה, נגבתה הודאה ממך שאכן הוא נכתב ונחתם במו ידיך, מתוך כך עליך לענות על השאלות הבאות:

סב1) מאין לקחת את הכספים שחלקת בין קרוביך, כפי שהדבר משתקף מהמסמך שאתה כתבת וחתמת, על פי הודאתך?

סג2) מדוע אינך מסתפק במשכורתך ובניגוד לחוק הקיים, הינך גובה כספים מקהל החסידים עבור צרכיך האישיים ועבור קרוביך, כפי שמצויין במסמך שאתה, שניאור כתבת, שהכספים שחלקת בין קרוביך נגבו באמצעות השתדלותך והשפעתך?

סד3) לאיזה כמות מגיע הסכום השנתי שנגבה מקהל החסידים עבור צרכיך האישיים ועבור קרוביך, עבור החזקה ועבור שאר ההוצאות?

סה4) באיזה אופן הינך גובה כספים אלו, באמצעות גבאים מיוחדים או בעצמך?

סו5) מהמסמך שנכתב בכתב ידך משתמע שבעניין חלוקת כספים בין קרוביך, הסכום של 35 אלף רובל שחולק מהוה רק חלק רביעי מהסכום הכולל שנמצא ברשותך לכל השנה⁴⁹, אם כן מה עשית עם שאר שלושת רבעי הכסף?

סז6) היות ובמסמך החלוקה נאמר שהרב שניאור קבל 8,000 רובל עבור בניית בית, כלי בית, ועבור הוצאות לתקופת חצי שנה, מנדל 2,000 רובל, מהם 1,000 רובל עבור בניית בית ועבור הוצאות לתקופת חצי שנה, חיים ובנותיו 5,000 רובל עבור בניית בית, כלי בית, ועבור הוצאות לתקופת חצי שנה, עבור הרב לייב מתנה עבור שנה זו בסך 500 רובל. אם כן נשאלת השאלה האם מתנות אלה ניתנים על בסיס שנתי ומה גודל הסכום שלהם כיום?

סח7) מהי משמעותו של שטר עיסקא שבגינו אפשר לתת הלואה בריבית?

סט8) מהו תוכן המסמך המיוחד שנחתם בפני שלושה ידידים אהובים שלפיו גיסך אליהו מתחייב להגיש כתב התחייבות?

ע9) אודות איזו סיבה סודית ובאיזו שבועת דיינים מדובר בסיום חלוקת הכספים?

עא10) מדוע קיים הצורך להצפין את מסמך חלוקת הכספים באופן כל כך סודי שעין זרים לא תוכל לראותו?

עב11) האם פנחס שיק, זלמן רייזין ושלמה פריידין היו עדים בשעת חלוקת הכספים והאם השתתפו בעריכת המסמך הקשור לזה, שטר ההרשאה, המסמך המיוחד ושבועת הדיינים הנזכרים בסעיף ב ובסעיף ג?

עגעליך לספק תשובה על בקשה זאת ללא דחוי, או להודיע מיד היכן הם [המסמכים] נמצאים.

עד7 באוקטובר 1825

עהבאו לחתום באישור:

עופולקובניק לוגינוב, יועץ החצר מארקוב, מאיור מורוזוב

עזיג תשובות רבינו לשאלות החוקרים 9 באוקטובר 1825 [ט' מר"ח תקפ"ו]
לכבוד הוועדה שהוקמה בהתאם לצו הוד מעלתו האדון אלוף המושל פלך, תשובה מאת הרב בערקע שניאור לשאלות:

עחלסעיף 1

עטבשנת 1812 בעת פלישת האויב לבילורוסיה והתקרבותו לעיירה דובראוונא⁵⁰, נטש אבי את כל רכושו ובתיו רבי המידות וספריו היקרים בעיירה ליאדי וברח עם כל בני משפחתו ומקורביו מאנשי פמליתו, וביניהם גם אני, לפנים שטחה של רוסיה, מתוך הקשר העז והאמיץ שלו ואהבתו התמימה למולדת הרוסית וסירובו התקיף להשאר תחת שלטון הצרפתים.

פאחרי שבזזו את נכסי התושבים העלו הצרפתים את בתיהם באש⁵¹ וכתוצאה מכך נגרם לנו הפסד של 60 אלף רובל.

פאאחרי שובינו לבילורוסיה פנינו בבקשה לעזרה למושל הצבאי לשעבר⁵², בגין הנזק הכבד הזה שהשאיר אותנו בעירום ובחוסר כל.

פבישבנו במחוז ממשל קורסק⁵³ כששה חודשים במצב של מחסור משווע עד שיד השם השגתנו ונטלה מאתנו את עטרת ראשנו אבינו המנוח עבד השם, שנקבר במחוז ממשל פולטובה בעיירה האדיטש ואני ומשפחתי נשארנו מיותמים בחוסר כל.

פגכשהשם אדון כל הכל יכול גילה את נפלאותיו והקיסר הנאור גירש את הצרפתים מתחומי רוסיה, הגיעה ליהודי בילורוסיה הידיעה אודות הסתלקות אבי לחיים נצחיים.

פדידיעה זו הניעה אותם לפנות אלי פה אחד לקרעמענטשוג בבקשה שאחזור לבילורוסיה להתמנות לרב עליהם ולמלא את מקום אבי המנוח⁵⁴, בתור זה שבמשך ימי חייו הייתי עוזר לו ומסביר את דרשותיו ובתור יורש של תכונותיו הנעלות וחוש הצדק שלו.

פהכולם הסכימו פה אחד לתמוך בכל צרכי כל בני המשפחה. אמנם ידעתי את מצב יהודי בילורוסיה שאין ביכולתם לסייע לנו בצרכים הבסיסיים החיוניים ביותר, כלומר בבניית בתים, הקמת בית כנסת רחב-מידות עבור כינוסים ודרשות בפני קהל המונים וגם עבור ספרים וכלי בית.

פומאידך גיסא היה קשה לי לסרב להם ולשכוח את חסדם כלפינו בהיות אבי המנוח בחיים, וכמו כן לא רציתי לנטוש את מקום מולדתי, לכן אמר לי לבי לנסוע למחוז וואלין, אוקריינה ורוסיה הקטנה ועד למחוז ליטא, והשם ברחמיו הרבים עלינו אכן עורר בקרב לבבות כל היהודים, חסידים ולא חסידים, בכל המקומות שבהם עברתי לבוא בעזרינו.

פזהם היו מארגנים אסיפות ותורמים סכומים נכבדים עבורינו, וגם בשובינו לבילורוסיה תרמו כולם כפי שהבטיחו במכתבם ששלחו לקרעמענטשוג.

פחבסך הכל הגיע סכום כל התרומות מכל האזורים כולל בילורוסיה ל35- אלף רובל (את זה אני יכול לומר במצפון נקי).

פטסכום זה חולק לכל אחד מאתנו לפי צרכיו, עבור בניו ובנותיו, לבוש והכנות לקראת הקמת בית כנסת גדול ומפואר ורכישת ספרים, וכמו כן עבור תמיכה לצורכי קיומנו ולמחייתנו למשך מעט יותר מחצי שנה. כל העובדות הנ"ל ידועות לתושבי העיירה ליובאוויטש.

צלסעיף 2

צאידוע לכל שבין החסידים אין לאף אחד סיבה לשלם לרב שכר קצוב, ואף לא קיים היטל מסים אחיד, אלא כל אחד תורם לרב לפי מידת התקשרותו אליו, באופן ספונטאני במשך השנה, כשהכמות תלויה אך ורק ברצון התורם. אין לזה שום דמיון לרבנים שנבחרים לתקופה של שלוש שנים במשכורת קבועה בשביל לשרת קהילה הגובה מסים קבועים מחבריה. לרבם של החסידים אין שום סמכות לכפות על מישהו לתרום או לשלם מסים.

צבבתנאים אלו כיהן אביו של הרב בבילורוסיה במשך 30 שנה⁵⁵, כתוצאה מכך נאלצתי בשנת 1813 לנסוע למרחקים לבקש עזרה, בגלל המצב של מחסור מחפיר כפי שביארתי בסעיף 1.

צגלסעיף 3

צדהסכום אינו שוה כל שנה כפי שנתבאר בסעיף 2. כפי שהמצב משתנה משנה לשנה כך משתנה סכום התרומות. בזמנים אלה כשרמת המחיה אצל רבים הגיעה לשיא דרגת השפל מגיע סכום התרומות ל10,000- לשנה, פחות או יותר.

צהכל התרומות האלו באו מאותם האנשים הקשורים אלי כשם שהיו קשורים אל אבי המנוח, שמוצאם היה על פי רוב ממחוזות בילורוסיה ומינסק, ומעט ממחוז וואלין ורוסיה הקטנה.

צומסכום זה מגיע לי שליש ושני שליש עבור המשפחה, בהתאם להבטחתי הקודמת.

צזלסעיף 4

צחבמקומות שאליהם אני מוזמן להגיד דרשות או לדון במשפטי בוררות, בעסקי תיווך וגם בנושאים משפחתיים וכדומה, ניתנים לי תרומות ביד לפי רצון התורמים, ואת הסכום שאני מקבל אני מחלק כפי שתיארתי לעיל. גם ממקומות אחרים נשלחות אלי תרומות, אך אין לי מנויים, ואין ברשותי ספרי חשבונות המדווחים על הכנסותי.

צטלעתים פונה אני למישהו לערוך נסיעות, כמו למשל בשנה שעברה כשבקשתי מבנימין רבינאוויטש משקלאוו⁵⁶ ומאברהם מנעוול שיסעו להשיג תרומות בעיירות הסמוכות.

קאת הסכום שהם גובים מכל אחד ואחד הם מוסרים לי ואני מקבל שליש ושני שליש אני נותן כפי שתיארתי לעיל.

קאמהשד"רים שגבו תרומות עבורי מעולם לא קבלתי דו"חות היות ויש לי אימון מלא בהם ללא שמץ של חשד.

קבלסעיף 5

קגאחרי שעיינתי בתרגום שנעשה מהשפה העברית נזדעזעתי ושערות ראשי סמרו. מאין נלקחה טעות כה גסה בתרגום מסמך החלוקה כאילו 35 אלף הרובל היוו רק חלק רביעי מהסכום הכולל, ואני כתבתי במצפון נקי שכל הסכום היה רק 35 אלף רובל, ושכל הסכום הזה נמסר לפנחס משקלאוו, כדי שיחלק את זה לכל אחד מהמקבלים. אף החלוקה עצמה מוכיח שלא היה יותר. אך לפי החשבון שעולה מהתרגום יוצא שהסכום הכולל היה 140 אלף רובל, וסכום כזה לא ראיתי אף פעם והוא נכתב בתרגום בטעות.

קדזאת מודיע אני בהן צדקי במקום שבועה, שאפילו באותה שנה כשאספתי כספים באותם מחוזות וכשגודל מחסורנו עורר עלינו רחמים רבים, גם אז לא היה הסכום הכולל יותר ממה שציינתי (35 אלף רובל). ועכשיו בזמן הזה כשרמת המחיה אצל רבים הגיעה לשיא דרגת השפל מגיע סכום התרומות ל10,000- לשנה או קצת פחות מזה, ואפילו בעבר בשנים הטובות לא היה הסכום הכולל מגיע ליותר מ13- אלף או 14 אלף רובל. היות ולעצמי מגיע רק החלק השלישי מכל זה הייתי שרוי פעמים רבות בסבל של מחסור.

קהכל בעל חוש צדק אינו יכול להבין מניין לקחו מבקשי רעתי כמות פי ארבע מהסכום האמיתי, בעוד שמתוך המסמך עצמו עולה שהסכום היה 35 אלף רובל ולא אותו סכום עצום שאודותיו אתם חוקרים אותי כעת.

קואם היו מראים לי את המסמך המקורי הייתי בודאי מגלה את מקור אי ההבנה ואת סילוף הצדק הברור מצד המתרגם. הריני בוטח בה' שהצדק יצא לאור ושדברי השקר לא יתקבלו.

קזהיות וכבר עברו מאז 12 שנים אינני יכול לזכור את פרטי הדברים הכתובים שם, אך את זה אני זוכר בוודאות, שהיה כתוב שם 35 אלף רובל פחות או יותר, ולכן הנני פונה בהכנעה, בבקשה לתת הוראה, להראות לי את המסמך המקורי שבכתב ידי ביחד עם התרגום, ומקוה אני שאמצא את מקור הטעות⁵⁷.

קחלסעיף 6.

קטאינני יכול לזכור את פרטי מסמך זה בדיוק אך באופן כללי אני יודע שפנחס שיק המנוח היה שולח מתוך הסכום שהופקד בידו - בין אם זה היה עבורי או עבור קרובי - סכומים המסווגים לפי סדרה קבועה של הוצאות לגבי כל מקבל: בניית בתים, רכישת כלי בית, וכמות צרכי המחיה של כל אחד, ו2,000- רובל עבור מענדל והוצאות בנותיו כנ"ל והחשבון יוצא נכון.

קימה שנוגע להוצאות משך תקופת חצי שנה אינני יכול לדעת, כי תפישתי לגבי החשבון היתה כללית ולפי ידיעתי וזכרוני כל 35 האלף רובל חולקו, בעוד שלפי חשבון זה מגיע סך הפירוטים רק ל15- אלף רובל⁵⁸, ופנחס המנוח וודאי מילא אחרי כל הכתוב במסמך החלוקה.

קיאמה שקשור לחשבון 500 הרובלים שניתנו במתנה מלייב⁵⁹ באותה שנה, כיום אינני זוכר אלא רק סובר, שהכוונה אל לייב דוידוב המחזיק ברוסיה הרבה יקבי יין תחת פיקוחו לשירות הממשל והמעסיק הרבה פקידים, היתה לו הצלחה רבה באותה שנה, שנת 14, ואפשרי הדבר מאד, בהתחשב במסירותו לאבי המנוח, ששלח באמצעות פקידיו 500 רובל. אך מאז לא קבלתי ממנו שום דבר. יתכן גם שמדובר באיזה לייב אחר. בכל אופן כיום אינני מכיר אף אדם התורם מאה או אפילו חמישים רובל.

קיבלסעיף 7.

קיגמשמעות המושג שטר עיסקא במסמך נובעת מאיסור שהטילה התורה על הלוואה בריבית ורבנים קדמונים מחכמינו הוציאו תקנת היתר לגבי הלוואה מסחרית - תקנה הידועה בין כל היהודים.

קידלסעיף 8

קיהאין לי מושג בנושא זה כלל וכלל. יתכן שגיסו של פנחס המנוח, זלמן רייזין, יודע על זה.

קיולסעיף 9

קיזפה אגלה בהן צדקי, שכל מטרת כתיבת מסמך החלוקה של סכום 35 האלף רובל שמסרתי לפנחס, היתה נעוצה בעובדה שהאחים וכל המשפחה פנו אלי בדמעות בבקשה שיותן להם את חלקם לפי מספר הנפשות, אף כי זה לא הותיר לחלקי אלא שליש מהסכום, כשם שגם אבי המנוח היה מחלק בימי חייו לכל אחד מאתנו מהתרומות שהחסידים היו שולחים עבורו.

קיחבחמלה רבה נהגתי לפנים משורת הדין, למרות הוצאותי הגבוהות ביחס לשלהם ולמרות העובדה שהתרומות נשלחו על שמי.

קיטמתוך חשש שהדבר יוודע לחסידים ושהם יגלו שאני מקבל רק חלק קטן מהסכום, נעשה הדבר בחשאי ללא ידיעת החסידים, באופן שאף אחד חוץ משלושת העדים הנ"ל לא ידע על זה.

קכאני כתבתי בתור שבועה שגם להבא אחלק את כספי תרומות החסידים באותו אופן, ולכן גם כעת אינני מקבל יותר משליש ומשהו כלומר ממאה רק 35 אחוזים ומ10 רובל רק 3 רובל ו50- קאפקעס. ובשכר זה יסייע לי השי"ת להנצל מכל דבר רע כאמור במסמך החלוקה.

קכאלסעיף 10

קכבכבר התבאר ב-לסעיף 9.

קכגלסעיף 11

קכדפנחס שיק, זלמן רייזין ושלמה פריידין לא נכחו בשעת כתיבת מסמך החלוקה על ידי, אלא שהעמדתי אותם כעדים, שגם להבא אחלק את כספי תרומות החסידים באותו אופן.

קכההחלוקה עצמה של אותה תקופה נעשתה אך ורק על ידי פנחס. יתכן שגם גיסו זלמן רייזין סייע לו. אינני יודע אם שלמה פריידין השתתף בחלוקה כי הוא היה חולה אז ואני מיניתיו לעדות רק לגבי העתיד.

קכוכתב ההרשאה שאת מהותו ומטרתו ביארתי לעיל אינו נמצא ברשותי, וכמו כן המסמך המיוחד.

קכזבאשר לשבועת הדיינים, לא רק שאיננה אצלי אלא מעולם לא היתה קיימת, מלבד העובדה שבמקום אותה שבועה אני טוען: כמו שנשמתי בי בעודי בחיים ודברי אמיתיים וצודקים, כך ישמח אותי השם ויגאלני ממאסר זה.

קכח(חתימה בעברית על המסמך המקורי)

קכטאלו הסברי הרב בערקע זלמנאוויטש שניאור שבמו ידיו חתם בעברית. ומפאת חוסר בקיאותו בשפה הרוסית חתם על הבקשה יהודה יפה תושב קאפוסט⁶⁰.

קל9 באוקטובר שנת 1825

קלאיד העתק קטע המכתב ותרגומו מחדש 13 באוקטובר 1828 [י"ג מר"ח תקפ"ו]
בחקירת רבינו שבמסמך הקודם הרבו לדון בקטע אחד מהמכתב, שממנו רצו להוכיח שרבנו אסף באותו זמן כ140- אלף רובל, וחילק מהם רק 35 אלף רובל.

קלברבינו השיב שבודאי יש טעות ושקר בתרגום הקטע הזה, וביקש מהחוקרים שיתנו לו את המקור, שממנו יוכל להוכיח, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל.

קלגהחוקרים נענו לבקשה הזאת, במסמך שלפנינו יש העתק מדויק של אותו קטע, תרגומו מחדש לרוסית ע"י המתרגם של רבינו, החסיד ר' יהודה יפה, ובמסמך הבא בא ביאור רבינו על הקטע הזה, שברור בו הכוונה, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל.

קלהכתוב בעברית, ובסופו כתוב:

קלואת המלים האלו שהועתקו ממסמך המקורי צריך עתה הרב בערקע להציג לועד, יחד עם התרגום לשפה הרוסית, עם חתימתו וחתימת המתרגם, ושניהם מתחייבים שאם התרגום אינו נכון אחראים על כך שניהם, ככל חומר החוק.

קלזחתם: יועץ החצר מארקוב.

קלח13 באוקטובר 1828

קלט*

קממעבר לדף מועתקים המלים בעברית, שתוכנם בשפה הרוסית:

קמבאם התרגום אינו נכון אחראים על כך שנינו, ככל חומר החוק.

קמגיהודה יפה

קמדהעתקת המלים האלו, עם התרגום, וההסבר של הרב, כתובים על דף מיוחד המצורף בזה

קמהחתום בעברית: יהודה יפה תושב קאפוסט.

קמוטו הקטע, התרגום, וביאור רבינו עליו
דבר זה היה ידוע גם לפני גילוי התיק, אשר לפי המלשינות אסף רבינו עוד כמאה אלף רובל שלא נתברר מהיכן באו ולהיכן אזלו, גם הי' ידוע אשר רבינו הוכיח כי יש כאן סילוף וכי מעולם לא אסף סכום זה.

קמזאמנם פרטי הדבר לא היו ידועים, רק שמועות פורחות. וכך מספר בבית רבי ח"ב פ"ד: "גופא דעובדא הכי הוה (כ"ז שמענו מאחד מנכדי רבינו כל מעשה המלשינות מרישא לסיפא) … זייפו את המכתב בזיוף קטן באתוון דזיופא מאתיות שקר הוא אות ק', שבסכום הכסף שהי' כתוב בהמכתב הוסיפו עוד ק' … אלפים".

קמחאמנם במסמכים שלפנינו מתברר, שהוספת המאה אלף רובל נעוצה בתרגום מוטעה של המלים "שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה"

קמטכתוב בעברית ותורגם ממנו לשפה הרוסית

קנאתרגם תושב קאפוסט: יהודה פייווישאוויטש יפה.

קנבבוטח אני במתרגם הזה, שתרגום זה אמתי.

קנגחתם בעברית: הרב בערקע שניאור.

קנדעוד כתוב בעברית ותורגם:

קנהא. הסבר לקטע הנזכר: בקטע זה מוזכרים שני סוגי כספים:

קנוהראשון הוא כספים שנאספו בהשתדלותי בזמן נסיעתי למקומות הרחוקים ובעצמי בקשתי תרומות, כמו שנתבאר בסעיף ראשון של הסבר שלי.

קנזוהשני הוא מה שנקראים נתינות קבועות, כלומר תרומות שנתרמו מחסידים לאבי המנוח בכל שנה בכל ימות חייו, וכתבו אלי לקרעמענטשוג שמתחייבים להמשיך ולתת אותן נתינות בכל שנה, גם לי ולכל משפחת אבי המנוח כמבואר בסעיף הראשון הנזכר. ולכן נקראים קבועות, כי זהו המשך שממשיכים בנתינות שלהם בלי הפסק, ולכן אין צורך לזה שום השתדלות מיוחדת, אף שאין עליהם שום חיוב לתת.

קנחסוג ראשון של כספים שנאספו ע"י השתדלות מיוחדת, זוהי נתינה חד פעמית, במקומות חדשים, ומאותו זמן והלאה פסקו.

קנטב. כל האמור לעיל מוסבר במילים המעותקים לעיל בפרטיות, עם הסבר של כל המלה:

קסחלוקת הכספים, כלומר חלוקת כל הכספים, כולל שני סוגי הכספים שכללו ביחד 35 אלף רובל, וחוץ מהם לא היו סכומים נוספים.

קסאשנאספו בעזהי"ת בהשתדלות הרב בערקע, כלומר אותן הכספים שאספתי במקומות הרחוקים עד שהגעתי לכאן.

קסביחד עם הנתינות הקבועות, כלומר אותן נתינות שניתנו עבור פרנסתי ופרנסת המשפחה.

קסגשהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה, כלומר כסף זה הנק' נתינות קבועות כנ"ל, הוא רק חלק רביעי מסכום הכולל הזה, שהוא הסכום 35 אלף רובל, שנק' באמת סכום הכולל בגלל שכולל שני סוגי כספים הנזכרים. סכום זה באמת התחלק ויותר מזה אין לי, ולכן כתוב כאן בדיוק סכום הכולל הזה, שכולל כל הכספים המתחלקים.

קסדאם הי' כתוב רק "הסכום הכולל" הי' אפשרות לטעות שהכוונה היא לסכום אחר, אבל כיון שכתוב "הסכום הכולל הזה", אי אפשר להסביר זאת כי אם על הסכום שחולק ומבואר במסמך.

קסהזהו דבר ברור ואמיתי שמוכח מצורת המכתב ומצורת הלשון במלים הנזכרים לכל הרואה ומבין.

קסוג. כדי לאמת את האמור לעיל ולהסיר הספקות בזה, הריני נשבע על כך ככל פרטי המנהג הדתי, שלא הי' לי יותר מסכום 35 אלף רובל וחוץ מזה לא נשאר אפי' פרוטה קטנה.

קסזיעיד על כך גם זלמן, גיסו של המנוח, שחי עתה בשקלאוו, אשר הוא ראה וחישב את הסכום הזה אשר הי' בידי פנחס המנוח, אשר יותר מהסכום הזה לא הי'. וע"ז הריני חותם את שמי.

קסחבמקור חתום: הרב בערקע שניאור.

קסטבוטח אני במתרגם הזה, שתרגום זה אמתי⁶¹.

קעחתם בעברית: הרב בערקע שניאור.

קעאטז חקירתו השניה של רבינו [ט"ו מר"ח תקפ"ו]
לא מופיע כאן תאריך, רק בתשובות שניתנו בט"ו מר"ח, כותב שהשאלות ניתנו באותו יום.

קעבבחקירה הזאת נשאל על פרטי בניית בית הכנסת בליובאוויטש וקניית הספרים. המושל לא סמך על תשובות רבינו, ושלח לשם כך חוקר מיוחד לליובאוויטש לברר את אמיתיות תוכן התשובות.

קעגהתשובות האלו ניתנו בט"ו מר"ח, וכבר בי"ט מר"ח יצא החוקר לדרך, כדלקמן מסמך כב.

קעהלרב בערקע שניאור, שאלה:

קעובסעיף השני של תשובותיך לחקירת הועד אמרת, אשר מסכום הנאסף לקחת להקמת בית כנסת גדול ומפואר ורכישת ספרים, עליך לבאר מה גודל הסכום שהשתמשת למטרות אלו, פרטי הקמת בית הכנסת, והיכן נמצאים הספרים הנקנים.

קעזעל המקור חתומים:

קעחפולקובניק לוגינוב; יועץ החצר מארקוב; מאיור מורוזוב.

קעטיז תשובות רבינו לשאלות החוקרים 15 באוקטובר 1825 [ט"ו מר"ח תקפ"ו]
מס' 2

קפ15 באוקטובר 1825

קפאD

קפבאל הועד הממונה על-פי צו הוד מעלתו אדון אלוף המושל פלך וקאוואלער.

קפגמענה הרב בערקע שניאור:

קפדעל השאלות שהגיש היום הועד הנזכר, מס' 2, יש לי את הכבוד להשיב:

קפההקמת בית כנסת גדול ומפואר, שדברתי אודתיו בתשובה שניתנה בפעם הקודמת. בנין בית הכנסת הזה הוא בעיירה ליובאוויטש ובנייתו עלתה 6000 רובל. 4 ספרי תורה, חמשה ספרי תורת משה כתובים על קלף עלו 1500 רובל. ריהוט פנימי של בית הכנסת, כלומר מנורות מקריסטאל, ארונות ושאר הדברים עלו 500 רובל. ספרי דת שונים עלו עד 3000 רו"ס⁶².

קפוכיון שהבניה הזאת לא נעשתה בבת אחת, איני יכול לאמר בודאות, כמה מתוך הסכום הנזכר בא מהכסף שאספנו אז לחלוקה וכמה מהכנסות שהגיעו אח"כ.

קפזחתום בעברית.

קפח15 באוקטובר 1825.

קפטיח חאוואנסקי לשני החוקרים על החוקר השלישי הוטלה משימה אחרת 16 באוקטובר 1825 [ט"ז מר"ח תקפ"ו]
כחדש ימים נמשכה החקירה ודרישה של רבינו, מתחלת מר"ח עד תחלת כסלו. בשבועיים הראשונים נחקר ע"י שלושה חוקרים, לוגינוב מארקוב ומורוזוב. לקראת השבוע השלישי הוטלה על מורוזוב משימה אחרת, והחקו"ד נשארה בידי לוגינוב ומארקוב.

קצמחלקה III

קצא1825 אוקטובר 16

קצבמס' 5150

קצגוויטעבסק

קצדלכבוד לוגינוב ומארקוב

קצההפקיד האדון מאיור מורוזוב, שמונה על ידי כדי להשתתף אתכם בחקירה אודות אוסף כספים בלתי חוקי על ידי הרב, הודיע לי שתפקיד זה מונע ממנו להתרכז במשימת חקירה אחרת שהוטלה עליו בנושא שימוש פלילי בכספים שנאספו לקופות. לכן לאור הנ"ל הנני פוטר אותו מהשתתפות אתכם בחקירה הנ"ל והריני מציע לערוך ולסיים את הכל בלעדיו ולעשות את כל המאמצים להוציא את האמת לאור.

קצונא להודיע למר מורוזוב אודות הוראתי.

קצזיט חקירתו השלישית של רבינו 19 באוקטובר 1825 [י"ט מר"ח תקפ"ו]
בחקירה הזאת מודיעים לרבינו שבביתו נמצאה רשימת תרומות והתחייבויות למעמד הרה"ק ר' אהרן מסטאראשעלע, ומתבקש להשיב איך הגיעה הרשימה לביתו, ורבינו משיב שמעולם לא ראה רשימה זו.

קצחהענין נראה באמת מוזר, איך הגיעה רשימה כזאת לבית רבינו.

קצטאמנם בעצם הימים האלו הובא גם ר' אהרן הנ"ל למאסר ולחקירה (כדלקמן במסמך הבא). מסתבר א"כ שהרשימה נמצאה בחיפוש בית של ר' אהרן הנ"ל, בעת מאסרו, ובטעות (או במכוון) נשאל על כך רבינו.

רשאלה מהועד הממונה על-פי צו הוד מעלתו אדון אלוף המושל פלך, לחקירה אודות אוסף כספים בלתי חוקי מבני סיעתו, אל הרב בערקא שניאור :

ראבין הניירות שנמצאו בביתך נמצאה רשימה של תרומות שנתיות בידי אנשים שונים לתועלת הרב, צריך אתה א"כ להסביר, על ידי מי נכתבה הרשימה הזאת, מי הוסיף בו, לתועלת איזה רב נאספו הכספים הנקובים שם, ובאיזה אופן נמצא נייר זה אצלך.

רבחתום על המקור: פולקובניק לוגינוב יועץ החצר מארקוב.

רגהתשובה נכתבה מע"ל הדף הזה.

רדמס' 4

רה19 באוקטובר 1825

רוכ תשובות רבינו לשאלות החוקרים
בזה הריני מתכבד להודיע, שמאת חבר הועד יועץ החצר מארקוב הוצגה לי רשימת תרומות מיהודים שונים לתועלת הרב, איני יודע בידי מי נכתבה ולתועלת איזה רב נאסף סכום זה, גם איני יודע איך הגיעה רשימה זו לביתי כי מעולם לא ראיתיה.

רזחתום בעברית, במקום הרב בערקע זלמנאוויטש שניאור, שאינו יודע רוסית, חתם במקומו: יהודה יפה תושב קאפוסט.

רחכא חקירת הרה"ק ר' אהרן מסטאראשעלע 21-28 באוקטובר 1825 [כ"א-ח מר"ח תקפ"ו]
במסמך שלפנינו נאמר, שהוא איננו נאשם במשפט, ולא הובא אלא כדי להעיד בקשר להאשמות על רבינו.

רטלקמן מסמך נה נזכר, ששוטר נשלח לעיירה סטאראשעלע בקשר לתיק שלפנינו, ב19- באוקטובר 1825, מסתבר א"כ, שבאותו יום הובא הרה"ק ר' אהרן לחקירות בוויטעבסק, וכעבור יומיים התחילו החקירות.

ריבבית רבי מסופר שהוא שוחרר בר"ח כסלו. וא"כ הי' במעצר פחות משבועיים.

ריאG

ריבאהרן מובשוביטש הלוי, תושב דריזין, בן 58, נשוי, אב לילדים. אינו נאשם במשפט הזה, והעיד:

ריגהנייר שהוצג לפניו, אודות חלוקת כספים שנאסף מיהודים לתועלת הרב, אינו מכיר.

רידאין לו מסחר או עסק והרי הוא מפרנס את עצמו ומשפחתו ע"י תמיכה מיהודים, שמגיע עד לסכום של 3000 רובל לשנה. בשנים קודמות היה מגיע עד 5000 רובל.

ריהאת המעות האלו הוא אוסף בעצמו בנסיעותיו בין היהודים, או ע"י אחיו ברוך.

ריוהרב המנוח זלמן ברוכאוויטש, שהוא למד אצלו, היה מקבל על עצמו לדון בסכסוכים וחשבונות שבין יהודים לבין בעלי אחוזות⁶³.

ריזהוא, אהרן, אף פעם לא השתתף בבחירות ציבוריות יהודיות.

ריח21 באוקטובר 1825

ריט*

רכבחקירה שהתקיימה ב28- באוקטובר העיד אהרן:

רכאא. חלק מהאנשים ששמותיהם נזכרים במגביות המעמד שלתועלת הרב הוא מכיר, וגם הוא קיבל תמיכה מהם.

רכבב. המכתב שהוצג ע"י שמחה קיסין ונכתב לשמחה קיסין מבערקע שניאור ואהרן מובשוביטש, באמת נכתב ע"י בערקע שניאור ואהרן מובשוביטש.

רכגובזה חתם.

רכדכב החוקר קורביצקי אל חאוואנסקי אודות ביהכ"נ והספרים בליובאוויטש [שלהי מר"ח תקפ"ו]
בשבוע השלישי של החקירה ודרישה בוויטעבסק, שלח המושל את החוקר הפרטי קורביצקי לליובאוויטש, לברר במקום, אם כל מה ששמעו מרבינו בחקירתו השניה (לעיל מסמך יז) אודות ההוצאות לבניית בית הכנסת והספרים חפצי הקודש אשר בו, תואמים את המציאות.

רכהזאת היתה הנסיעה השניה של קורביצקי לליובאוויטש, בראשונה נשלח בשלהי תשרי, להביא את רבינו לוויטעבסק לחקירה, ובשנית נשלח בשלהי מר"ח לבדוק את מצב בית הכנסת בליובאוויטש ותולדות בנייתו.

רכוהפקודה לנסוע לליובאוויטש ניתנה לו בי"ט מר"ח תקפ"ו [19 באוקטובר], ובו ביום נסע לשם. הדיווח נכתב במשך שלושת השבועות הבאים, לפני חזרת רבינו ובני ביתו לליובאוויטש.

רכזתוצאות הבירורים בנסיעה הזאת נסקרים בדו"ח החוקרים בוויטעבסק, שרשמו בתום החקירות שם (לקמן מסמך כד).

רכחממסמך זה למדים אנו, כל הקשור לתחלת ההתיישבות בליובאוויטש, ממי נקנה החצר, מתי נבנה בית הכנסת, מדותיו, תכולתו, מי כתב את ספרי התורה וכמה, כמה עלו, כמה ספרים היו בבית רבינו וכיו"ב.

רכטהעתק

רלאל הוד מעלתו אדון גנרל ליוטננט, סנטור גנרל גוברנטור וויטעבסק, מוהילוב וסמולנסק וקאלוגא, אציל, נסיך ניקולאי ניקולאייביטש חאוואנסקי

רלאדו"ח של פקיד-שוטר במשטרת וויטעבסק קורביצקי
לפי הצו של הוד מעלתו הנמסר לי בתאריך 19 באוקטובר זה, נסעתי באותו יום והגעתי לעיירה ליובאוויטש ומצאתי שם בית כנסת יהודי ומעיד אני את מה שראיתי בעצמי, בית הכנסת והקישוטים שבו.

רלבגודל בית כנסת הוא, באורך 10 וברוחב 6 סאזשין⁶⁴ ובגובה 6.5 ארשין⁶⁵. בנוי בצורת בנין מגורים, והוא חדר אחד לא גדול שאליו יש כניסה משני הצדדים, ובנוי בצורה שאפשר לראותו כולו, ושיהי' בו מקום בריוח. סבור אני שלא עלתה בנייתו יותר מ2000- רובל.

רלגבתוכו יש חפצים הדרושים לפולחן היהודים, שמקשטים בו את בית הכנסת:

רלדלוחות עשרת הדברות הכתובים על שלוש דפי קלף⁶⁶. לדעתי זה שוה 640 רובל.

רלהשמונה וילונות מבדים שונים 234 רובל.

רלושתי מפות 14 רובל.

רלז7 מנורות עשוים ברונזה מקושטים בקריסטל בגודל בינוני 315 רובל.

רלח10 פמוטים קטנים עשוים פח 2.50 רובל.

רלטבאמצע בית הכנסת עומדת בימה של עץ ועליו שלחן קריאה 20 רובל.

רמס"ה 1258 רובל 50 קאפייקעס⁶⁷.

רמאחוץ מזה לא נמצאים בו שום קישוטים או חפצים.

רמבבאותו בית הכנסת לא מצאתי שום ספרים, אבל בבית הרב שניאור מצאתי 611 ספרים מסודרים ב4- ארונות.

רמגכששאלתי מאחד התלמידים, הסביר לי, בלי שבועה, שלא רגילים להניח ספרים אלו בבית הכנסת, אבל נותנים אותם בידי רב כשצריך לעיין בהם.

רמד*

רמהבעקבות בדיקת בית הכנסת והחפצים אשר בו, השתדלתי לברר גם, באיזה שנה וע"י מי נבנה אותו בית כנסת. איזה סכום הוציאו על בנין בית הכנסת ועל החפצים אשר בו. באיזה אופן ועל ידי מי נאסף הכסף לצורך זה.

רמודרשתי מהקהל היהודי המקומי, על ידי בית-הדין הדתי, כמה משפחות מחוג […] הגרים במקום הזה, ונמצאים בליובאוויטש.

רמזבהוראה שנתתי לאותו קהל, על ידי בית-הדין הדתי, נצטוו למנות מתוכם 18 אנשים, אשר הנהגתם הגונה ולא נמצא בהם שום דבר רע ואשר אינם עומדים בקשר מיוחד עם הרב שניאור.

רמחכשהתמלא מספר היהודים הנדרש נתבקשו להעיד בשבועה, וכמה מהם העידו, שאחרי שהרב שניאור הגיע לעיירה ליובאוויטש בשנת 1813, ואחרי קניית בית של עץ מבעל האחוזה קרויער, סיכם הרב עם קרויער לבנות בשבילו בחצר בית כנסת של עץ, ושילם לו עבור זאת 4000 רובל. בניית בית הכנסת התחילה בשנת 1814 ונגמרה כעבור שנה או יותר. כמה מהיהודים הנזכרים העידו, שהרב שניאור שילם עבור בניית בית כנסת עד 5000 רובל.

רמטאת המנורות הזמין מפעטערבורג ושילם עבורם יותר מאלף רובל.

רנשנים מאותם עשרת הדברות קנה מיד ואחד כעבור משך זמן, הם נכתבו לפי ההסכם עם הסופר מיאנאוויטש⁶⁸, במחיר שבין אלף עד 1500 רובל.

רנאעל השאלות באיזה אופן וע"י מי נאספו הכספים עבור בניין בית הכנסת וקניית ספרים ענו כולם שאינם יודעים, וסוברים שכסף זה נתרם לרב ע"י יהודים הנמשכים אחריו.

רנבכדי להגיע לבירור הדבר, דרשתי במשרדים בליובאוויטש אם יש להם ידיעות, חוזה או הסכם שנערך בקשר לבניה … … … … והחשבונות משנת 1813 ואילך, פנקסי הכנסות והוצאות הקשורים לבנין.

רנגהם השיבו לי באותו משרד, אשר המזכיר מאפטיי והאחראי על המפתחות סאזון נמצאים בעיירה זה זמן רב, ומהם אפשר לקבל ידיעות בענין הנזכר, ואשר יותר מתאים לברר זאת אצלל האדון מארשל קרויער, שנמצא בפאוועד מאסטיסלאוו.

רנדשאלתי בשבועה אצל האנשים הנזכרים, והם העידו שבנין בית הכנסת התחיל בשנת 1814 ונגמר בשנת 1815. הם אמרו שאינם יודעים כמה כסף קיבל האדון קרויער עבור הבנין.

רנהאשר לכן נראה לי שצריך לחקור את האדון קרויער, עם מי סיכם אודות בניית בית כנסת לרב, כמה כספים קיבל, וממי.

רנוגם צריך לקבל עדות מהסופר מיאנאוויטש, עבור איזה מחיר ועם מי סיכם לכתוב את עשרת הדברות לבית הכנסת בליובאוויטש.

רנזגם לשאול ממשפחת הרב, באיזה סכומים נקנו 611 הספרים שמצאתי.

רנחאמנם כיון שאדון קרויער נמצא בפאוועד מסטיסלאוו, והסופר נמצא ביאנאוויטש, וכל משפחת בית הרב עזבו את ליובאוויטש לוויטעבסק, לכן לא השלמתי את הוספת החקירה הזאת הדרושה.

רנטאל הוד מעלתו

רסמאת פקיד-שוטר קורביצקי

רסאכג רבינו אל המושל חאוונסקי בקשה לשחררו 4 בנובמבר 1825 [ו' כסלו תקפ"ו]
בקשה קצרה זו כתב רבינו אחרי גמר חקירותיו וימים אחדים לפני ששוחרר.

רסבבקשה נוספת וארוכה כתב אליו משך זמן אחרי השחרור, ונדפסה בקונטרס "בד קודש", ומועתקת לקמן מסמך סה.

רסגכבוד אדוני הנאור

רסדתזכיר מאת הרב שניאור
(בכתב: המחיר רובל 1)

רסהחוש הצדק שבו חנן הבורא העליון את הוד מעלתו נותן בי תקוה רבה שהאמת תצא לאור באופן של נצחון מוחלט. הלשנת רשע הוטחה כלפי ללא הצדקה ואני מצפה כל הזמן לבירור הדברים.

רסואמנם מצב בריאותי הרופף ביותר והתדרדרותו גורם לי לאזור כח להטריד את הוד מעלתו ולדרוש בכל תוקף את זירוז ההחלטה בנוגע לגורלי.

רסז4 בנובמבר שנת 1825

רסחכד החוקרים אל חאוואנסקי סקירת תוצאות החקירה 10 בנובמבר 1825 [י"ב כסלו תקפ"ו]
סקירה זו נכתבה בידי החוקרים לוגינוב ומארקוב, שלושה ימים אחרי שרבינו שוחרר בי' כסלו.

רסטהסקירה הזאת מכילה סיכום מכל החקירות והמסמכים שהיו לפני החוקרים, הן החקירות ודרישות שנעשו על ידם בוויטעבסק והן זו שנעשתה ע"י קורביצקי בליובאוויטש, הן המסמכים שהוגשו על ידי המלשין והן אלו שנמצאו אח"כ בחיפושי הבית, מכל אחד מהם (אף אם הקשר שבינם ובין תוכן המלשינות היא חלשה ביותר) מועתק לפחות קטע אחד בסיכום זה.

רעעל הגליון מצויין בכל קטע, מספר החקירה או המסמך שעליו בנוי הקטע הזה. לצורך זה סומנו על-ידם המסמכים והחקירות במיספור מיוחד, באותיות לטיניות המופיעות בראשן.

רעא[נתקבל]
11 בנובמבר שנת 1825⁶⁹

רעבמס' 10265

רעגאל הוד מעלתו אדון גנרל ליוטננט, סנטור, גנרל גוברנטור וויטעבסק, מוהילוב וסמולנסק, קאוואלער, נסיך ניקולאי ניקולאייביטש חאוואנסקי

רעדדו"ח פולקובניק לוגינוב ויועץ החצר מארקוב
לפי פקודה מתאריך ה2- לחודש אוקטובר שעבר⁷⁰, היה צריך להשיג עבור הוד מעלתו את המידע להלן:

רעהאיזה סכומים מאלה הנקובים במסמך שהתקבל מקיסין התחלקו על ידי הרב שניאור בין קרוביו. האם כספים אלו נובעים ממסים שנגבו מהקהילה היהודית. אם כן, אז על ידי מי נאספו. בהסתמך על איזה חוק. באיזה כמות שנתית. האם הגביה היתה שווה עבור כל אחד או משתנית לפי ההכנסה. האם לאחר מכן הוגש דו"ח על ההוצאות. אם כן, אז מתי ולמי?

רעולאור זאת יש לנו את הכבוד לדווח להוד מעלתו על ביצוע הפקודה, שכללה גם את צו הקריאה להופיע, הרב שניאור, לוויט ותושבי שקלאוו זלמן רייזין ושמעון פריידין, שהיו מעורבים בחלוקת נכסים הנ"ל.

רעזגם לקחנו מידם את כל המסמכים שהיו ברשותם, וחלקם שלא היו נוגעים לחקירה החזרנו להם. כמו כן דרשנו מקיסין כל מסמך שהיה יכול לשמש הוכחה לטענות המלשינות שלו.

רעחכל המסמכים שלפי דעתנו היו עלולים להיות קשורים לנושא החקירה שהוטלה עלינו תורגמו מעברית לשפה הרוסית על ידי מתרגם מטעם בית המשפט ובחתימת ידו.

רעטממסמכים אלו וגם מהתשובות בכתב וההודאות של שניאור, לוויט, רייזין ופריידין מתברר אשר:

רפ1) הביטוי במסמך "חלק רביעי מסכום הכולל הזה" שייך למלים שלפני זה, "יחד עם הנתינות הקבועות". והיינו שהסוג הראשון כספים הנאספים מהוה שלושה רבעים מסכום הכולל הזה והסוג השני הנתינות הקבועות כולל את חלק הרביעי מכל הסכום הזה, סך הכספים שנאספו הוא 35 אלף רובל(1).

רפא(1) הסבר של שניאור מופיע באות A סעיף 1

רפב2) כספים מסוג זה הצטברו מתרומות שנדבו כל מיני יהודים באופן כללי כדי לכסות הפסדים ברכושו של שניאור שנגרמו בעקבות השמדת נכסיו בידי האויב במלחמת שנת 1812.

רפגלפי דבריו הפסד זה הגיע ל60- אלף רובל. שניאור עצמו אסף כספים אלו בנסיעתו מקרעמענטשוג לשקלאוו ואח"כ המשיכו ידידיו לאסוף(2).

רפד(2) הודאת רייזין באות B⁷¹

רפה3) הקהילה אינה משלמת לרבנים שכר קבוע אלא כל אחד נותן עבור פרנסתו לפי יכולת מצבו הכלכלי ולפי רצונו, לרב שהוא מעדיף(3).

רפו(3) מסמך באות C⁷²

רפזלפי הודאת שניאור הוא קבל בשנים הקודמות עד 14 אלף ולאחרונה עד 10 אלפים. לוויט קבל בעבר עד 5 אלפים וכעת עד 3 אלפים כל שנה(4).

רפח(4) הסבר שניאור סעיף 5 ועדות לוויט אות G⁷³

רפטשניאור מחלק כסף זה באופן ששליש הוא משאיר לעצמו ואת השאר הוא נותן לקרוביו.

רצכספים אלו נאספים על ידי אנשים שנותן להם הרב יפוי כח. כפי שהודיע שניאור⁷⁴ בשנה שעברה הוא השתמש למטרה זו בבנימין רבינאוויטש משקלאוו ואברהם מנעוול. אך יתכן שיש עוד שד"רים.

רצאעובדה זו ניתן לברר ממכתב של מיכאל שלומאוויטש (המופיע באות ⁷⁵I) שבו הוא מודיע ששלח לשניאור 1000 רובל מלאיעב.

רצבגביות אלו עלולות להגיע לסכומים ענקים אם נקח לדוגמא שפעם אחת לייב דוידוב שלח 500 רובל(5).

רצג(5) הסבר שניאור סעיף 2⁷⁶

רצד4) בסעיף 2 בהסבר שניאור נאמר שהתרומות שאסף בסך 35 אלף רובל חולקו בין כל אחד מבני משפחתו עבור בניית בתים, קניית בגדים והשקעה נכבדת להקמת בית כנסת גדול ורכישת ספרים.

רצהאמנם לפי דעתי, על פי הנתונים שבמסמך החלוקה מסתבר שכל הסכום הזה חולק בין בני משפחת שניאור ולכן לא יכול היה להשאר סכום כלשהו עבור הקמת בניין בית הכנסת ורכישת ספרים.

רצוכשנשאל על כך הסביר שניאור שעל דברים אלו הוא הוציא 11 אלף אך כיון שהבניה הזאת לא נעשתה בבת אחת, אינו יכול לאמר בודאות, כמה מתוך הסכום הנזכר בא מהכסף שנאסף אז לחלוקה וכמה מהכנסות שהגיעו אחרי כן(6).

רצז(6) הסבר שניאור באות D⁷⁷

רצחלעומת זאת פקיד משטרת הפלך קורבצקי שנשלח לליובאביטש לראות את בית הכנסת במקום וחפצים השייכים לו בשווי שאינו עולה על 3250 - 3258 רובל חוץ מ611- ספרים הנמצאים בבית הרב.

רצטהיהודים המקומיים אמרו לקורבצקי שהבנייה עלתה לשניאור 5 אלפים רובל, מנורות: 1000 רובל ותורת ה': מ1000 עד 1500 רובל.

ש5) שניאור עצמו הודה שהוא מקבל על עצמו להיות בורר בסכסוך בין בעלי דין(7).

שא(7) הסבר שניאור סעיף 4

שבבתור הוכחה לכך אפשר להתיחס למסמך מקורי שנמצא ברשותו של שניאור שלפיו היתה לבעל האחוזה ליטוסלבסקי, פווועד סוראזש, תביעה כספית בסכום של 7 אלפים רובל נגד יהודי אווערבא. הוא שימש כבורר והוציא פסק דין עבורם(8).

שג(8) מסמך באות E⁷⁸

שד6) אי אפשר להכחיש את העובדה שהרב היה מעורב באופן פעיל בבחירות הקהל, שהרי במכתב שקיסין הציג נאמר:

שהבקשר לבחירות הרי כל מאמצינו היו מרוכזים רק בשמירה על הקיים, כפי שדובר אתך אישית בארשא. גם כעת בקשו ממך לא פעם להשתדל לנצל כל הזדמנות למטרה זו, ולהתמיד בזה עד שובך בשלום מנסיעותיך. באותו זמן כבר יגיע בייניש הנכבד(9).

שו(9) מסמך באות F⁷⁹

שז7) קיסין הציג גם כן מכתב ששניאור כתב לשלושה מידידיו ביטויים מאד כואבים ומצערים שמזה אפשר לראות שהוא בוכה על ירידת האגודה החסידית…

שחבמכתב זה נמצא הקטע שבו שניאור מוכיח את אחיו ופונה אליו בזו הלשון: "דע אחי שמכאן ניתן להסיק ששני דברים אלו נוגדים זה לזה בטבעם. את החסידות מנסים להשפיל בעוד שהנוהג של אסיפת כספים הולך ומתפשט(10).

שט(10) מסמך באות H⁸⁰

שיובנוסף למסמכים אלו שבעצם שייכים לרב, נמצאו שני מסמכים נוספים: באות J⁸¹ ישנה תקנה שיצאה מטעם יהודי מוהילוב ווויטעבסק שנוסחה באיזור ליובאוויטש, מקום שבו התגורר הרב, אודות נסיעת השליחים לפעטערבורג בשנת 1824, למטרת "השתדלות" בענינים ציבוריים.

שיאבתקנה הזאת החליטו לגבות כספים עבור הוצאות שליחים, מפלך מוהילוב 1030, ומוויטעבסק בסך 690, ובסיום נאמר: "להודיע אשר החכמים וזקנים ראשי אלפים וראשי מאות הנזכרים בכתובים המה שוים, כי ראשי המאות שוים לראשי האלפים"(11)⁸².

שיבבאות K⁸³ מופיעה תקנת הקהילה היהודית, הנק' חסידי הרב בערקע שניאור מליובאוויטש, אודות בניית בית כנסת באמצעות אנשים נאמנים במיוחד שאודותם כתוב:

שיג"ולא לתבוע מהם שום דו"ח לא רק לגבי הוצאות והכנסות שיהיו עד לסיום בניית אותו בית הכנסת, אלא אף לגבי הוצאות והכנסות שיחולו לאחר מכן, בלי שום דו"ח".

שידתקנה זו כתובה בלשון הרוסית על גליון ששוויו 3 רובל, וכמו מסמך רשמי נחתמה בפני עדים ב17- ביולי 1822 בבית משפט השלום של מוהילוב.

שיההרינו מציגים בזה את כל הניירות והמסמכים המקוריים שברשותנו הנוגעים לחקירתנו ויש לנו הכבוד להציג את כל החומר הזה על פי החלטת הוד מעלתו.

שיופולקובניק לוגינוב

שיזיועץ החצר מארקוב

שיחשנת 1825

שיט10 בנונבמבר