Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Austrian Jewry·
אפעילות במחנות הפליטים באוסטריה
חסידי חב"ד במחנות העקורים
חסידי חב"ד במחנות העקורים
באוסטריה הייתה אחת
גהתחנות החשובות של חסידי חב"ד שברחו מברית המועצות דרך לבוב בשנים
דתש"ו-תש"ז, לאחר מלחמת העולם השנייה, בדרכם למערב. עם יציאתם את ברית
ההמועצות, שהו החסידים בפולין ובצ'כוסלובקיה הקומוניסטיות, והרבי הריי"צ
ובאמצעות שליחיו, פעל באינטנסיביות להוצאת החסידים מהאזורים הנתונים בשליטת
זהקומוניסטים.
חהיה ברור כי במדינות
טאלו ייווצרו קשיים בגשמיות וברוחניות לחסידים, הן מצד השלטונות, והן מצד התפרצויות
יאנטישמיות שאירעו באותה תקופה, בעיקר בפולין.
יאגם במדינות אליהן
יבעברו החסידים – גרמניה ואוסטריה – היו חלקים בשליטת ברית המועצות. שכן אחר שחרור
יגמדינות אלו מהשלטון הנאצי, חולקו לארבעה איזורים שהיו בשליטת ארבע מדינות: ארצות
ידהברית, אנגליה, צרפת וברית המועצות.
טומאות מהיוצאים את ברית המועצות בקיץ תש"ו
טזהתיישבו במחנה הפליטים פוקינג שבגרמניה, ואילו אחרים הגיעו למחנות העקורים
יזבאוסטריה; כחמישים חסידים התיישבו במחנה 'עבענזע', וכארבעים במחנה בעיירה קטנה ליד
יחהעיר זלצבורג.
יט'חדר' חב"ד בוינה
כהחסידים שיצאו את
כאברית המועצות במשך חודשי החורף תש"ז, לא הצליחו להגיע לגרמניה והם התיישבו
כבבתחילת חודש כסלו בוינה בירת אוסטריה. קבוצה זו מנתה כשלוש מאות חסידים – אנשים
כגנשים וטף, ובהם החסידים הידועים: הרב שמריהו-נח ששונקין, הרב שלמה חיים קסלמן, הרב
כדישראל נח בליניצקי, הרב סעדיה ליברוב, הרב שניאור זלמן בוטמן, הרב בן ציון שם טוב,
כההרב בצלאל וילישאנסקי, הרב נחום לבקובסקי ועוד.
כובוינה שוכנו כולם
כזבבניין ששימש כמוסד חינוכי. הצפיפות והמחסור, שליוו אותם בתקופה הקצרה בה שהו
כחבמקום, לא מנעו מהם לפעול להקמת מוסדות חינוך עבור ילדיהם.
כטזמן קצר לאחר שהגיעו
ללוינה נערכה אסיפה רבתי, ובה נבחר ועד הפועל לחסידים אשר שוהים במקום. תפקיד הועד
לאהיה לפקח על הענינים הגשמיים והרוחניים של אנ"ש.
לבחברי הועד היו הרב
לגשמריהו ששונקין, הרב בצלאל וילשאנסקי, הרב משה זלמן קמינצקי, הרב יוסף גולדברג,
לדהרב שמואל בצלאל אלטהויז, הרב ישראל קוגל והרב זלמן סודקביץ – זכר כולם לברכה.
להפעילות חברי הועד
לובסיוע עוד חסידים הביאה להקמת 'חדר' בו למדו ילדים ונערים. בין מייסדי החדר היה
לזהרב שניאור זלמן גרליק (לימים רבו של כפר חב"ד). סיפר נכדו הרב אלעזר גרליק
לחמכפר חב"ד: "אני זוכר היטב את החדר שסבא הרב שניאור זלמן גרליק הקים
לטעבורנו בוינה. התעכבנו שם, רק עשרים ואחד יום, אבל כמעט בכל שלושת השבועות פעל
מבמקום חדר מסודר לילדים".
מא'בחפצי לראות תמונתם'
מבעם הגיעם לוינה,
מגשיגרו שניים מנכבדי החסידים בקבוצה, הרב שמריהו ששונקין והרב בן ציון שם טוב,
מדהודעה לאדמו"ר הריי"צ. מענה למכתבם קיבלו באגרת מכ"ד כסלו:
מה"במענה על מכתבם מיום ו' לחודש זה,
מוברוך בואם לשלום והשי"ת יעזר להם ולבני ביתם שי' בבריאות הנכונה ולהסתדר בסדר
מזטוב בגשמיות וברוחניות, ובחפצי לראות תמונתם ובני ביתם יחיו ומעבר השני של הצילום
מח– פאטאגארפיע – יכתבו שמותיהם ושמות בני ביתם יחיו ושנותיהם.
מטבקשתי את ידידי תלמידי היקר ר' בנימין
נשי' גאראדעצקי אשר ימהר נסיעתו עם ב"ב יחיו לפה, למען להתדבר בפרטיות אודות
נאאופן נסיעתם וביאתם עם בני ביתם יחיו לפה, והשי"ת יחזק בריאות כולכם ובני
נבביתכם ה' עליהם יחיו, ונתראה כולנו יחד בשובע שמחות בגשמיות וברוחניות.
נגבמהלך שהותם בוינה
נדכתב הרב ששונקין מכתב ארוך ומפורט לרבי הריי"צ. את מכתבו הוא פותח בהודאה לה'
נהעל היציאה מברית המועצות:
נו"ברוך ד'
נזאלוקינו ואלוקי אבותינו ורבותינו שהפליא חסדו עמנו, שהציל אותנו ואת בני ביתנו ושהחיינו
נחובני ביתינו והגיענו לזמן הבהיר הלזה לקבל פרישת שלום מכ"ק
נטשליט"א".
סבמכתבו מספר הרב
סאששונקין על המסגרת הלימודית הזמנית שהוקמה במקום:
סב"כבר נסתדר פה
סגלימוד זמני על ידי מלמדים זמניים להנערים שלנו, יותר משלושים נערים, ויתחלקו
סדלכיתות שונות, מהתחלת חומש עד לימוד גמרא ותוספות ועד בכלל, על ידי המסדר ר' אבא
סהפליסקין, ובסיועו של ה' הת' שלום דוב בנו של הרה"ח ר' שמואל נוטיק
סומקאפוסט".
סז"נזהרנו שלא לדבר רוסית"
סחעל האווירה הכללית
סטששררה במקום סיפר הרב אייזיק קרסיק ע"ה: "היינו יחד קבוצה גדולה של כמה
עעשרות משפחות פליטי רוסיה מאנ"ש והיינו כמשפחה אחת גדולה. למדנו יחד
עאוהתוועדנו בצוותא שעות ארוכות. באווירה של שמחה והתרוממות הרוח. שרים ומודים לה'
עבעל נס ההצלה ממדינת הרשע".
עגנס ההצלה לווה
עדבחששות תמידיים מפני הרוסים, וזה קרה כאשר היה צורך להיכנס לשטח באוסטריה שתחת
עהשלטון רוסיה, אז נקטו באמצעי זהירות מיוחדים, כפי שסיפר הרב קרסיק:
עו"באחד מימי
עזשישי הלכנו להתרחץ בבית מרחץ גדול שהיה בעיר, אך הוא היה בצד הרוסי של העיר, אנו
עחנזהרנו מאוד שלא לדבר רוסית, כדי שלא לעורר חשד שאנו רוסיים וברחנו מרוסיה".
עטכשלושה שבועות שהו
פהחסידים בוינה ואז עברו למחנות העקורים "ווגשייד", "שטייער",
פא"האליין" ו"וובסייד". במחנות אלו הוקמו מסגרות לימודיות כפי
פבהצורך, בחלקם הוקמו "חדרים" ובאחרים אף ישיבות תומכי תמימים, בראשם עמדו
פגחשובי חסידי חב"ד ששהו במחנות.
פדחג המצות בווגשייד
פהבמחנה ווגשייד
פוהתגוררו באותה שעה כ-12,000 יהודים ומתוכם כאלפיים שומרי מצוות. הפליטים החסידיים
פזבמחנה התגוררו יחדיו בבנין גדול, בו שוכנו בני חוגים שונים ממספר ארצות – פולין
פחהונגריה ורוסיה. אחדות אמיתית שררה ביניהם. בסעודה שלישית, למשל, סעדו ביחד. הללו
פטשרו ונגנו הפזמונים והמזמורים הנהוגים אצלם, ולאחר מכן שמעו כולם מאמר חסידות שהרב
צששונקין חזר בפניהם.
צאהמחסור בתשמישי
צבקדושה, הביא ארגונים רבים לשגר משלוחים מיוחדים ובהם תפילין, מזוזות, ספרי קודש
צגועוד למחנות. גם מצות ויין נשלחו לקראת פסח, אולם ככל הנראה לווגשייד הם לא הגיעו.
צדמכיון שכך, בחג הפסח אפו הפליטים במחנה ווגשייד מצות, ויין יצרו בכוחות עצמם
צהמצימוקים שהצליחו להשיג.
צואת ההרגשה בחג הפסח
צזהראשון על אדמה אירופה החופשית מתאר הרב ששונקין בזכרונותיו: "חגגנו את חג
צחהמצות ברוב פאר ובחדוות הלב".
צטבווגשייד ייסדו
קהחסידים ובראשם הרב שמריהו ששונקין והרב שניאור זלמן גרליק סניף של ישיבת "תומכי
קאתמימים" וגם תלמוד תורה. בין המלמדים היה הרה"ח ר' פרץ חן.
קבהמקוה בווגשייד היה
קגמקולקל, והרב ששונקין יחד עם הרב שניאור גרליק (שכיהנו ברבנות ברוסיה), נסעו למקוה
קדשהיה באיזור הרוסי והתקינו אותו לשימוש הציבור.
קההידורי כשרות במחנה שטייער
קובמחנה 'שטייער' עברו
קזחסידים ובהם הרב אברהם אלי' פלוטקין עוד בחודש אלול תש"ו, שם סבלו מתנאי מחיה
קחקשים. הרב מרדכי שוסטרמן בספרו "למען ידעו" סיפר כי אחד 'פחדן'
קטמאנ"ש מלנינגרד ביטא את חששו כי במחנה שטייער יהיה כמו בלנינגרד ר"ל,
קידהיינו שרבים יגוועו מרעב כמו בזמן המצור בלנינגרד בימי המלחמה. אבל לאחר ימים
קיאספורים, הועברה קבוצת החסידים לגרמניה שם שוכנו במחנה פוקינג.
קיבהמצוקה המשיכה גם
קיגבחורף תש"ז, כאשר הגיעו למקום החסידים מוינה. אמנם ארגון ה'אונר"א',
קידהג'וינט וארגונים אחרים סייעו באמצעים שונים ליושבי המחנות, אולם בכל אופן האוכל
קיההיה אחיד ובכמויות מצומצמות מאוד. המצוקה הביאה לעיתים ל'היתרים' שונים, אבל
קיוהחסידים כהרגלם הידרו בכל דבר, ולא התירו לעצמם מוצרי מזון שהיה בהם ולו חשש כשרות
קיזקל, כפי שמספר הרב דובער קרסיק:
קיח"יום אחד
קיטהג'וינט חילק לכולם כמות מכובדת של שמן. אבל היה ספק מסויים בנוגע לכשרותו, היו
קכיהודים שהורו לעצמם היתר בגלל העוני והמחסור וסכנת הנפשות, אבל אבא הרב אייזיק זרק
קכאהכל לפח האשפה, כדי לא לאכול דבר של ספק כשרות חס וחלילה".
קכבמחנה האליין
קכגמחנה העקורים 'האליין'
קכד- שימש עד תום המלחמה כמחנה צבאי, ולאחר המלחמה ארגון אונר"א שעל ידי
קכההאו"ם הפך אותו למחנה עקורים. תושבי המחנה - יהודים שניצלו בחסדי ה' מאימי
קכוהמלחמה - קיבלו בתים, בגדים ומזון, אבל התנאים לא היו נוחים כלל.
קכזמחשובי החסידים ששוכנו
קכחבמחנה, היו הרב שלמה חיים קסלמן והרב ישראל נח בליניצקי (המכונה "ישראל נח
קכטהגדול"). לאחרון הורה אדמו"ר הריי"צ באגרת מב' אייר תש"ז,
קללהתמיד בדברי התעוררות בקרב החסידים במחנה בכדי לחזק את לימוד הנגלה והחסידות:
קלא"ראוי ודרוש להתמיד בדברי התעוררות
קלבמתוך אהבה וקירוב, כדי לחזק את סדרי הלימוד בנגלה ודא"ח והעבודה שעל פי
קלגחסידות".
קלדאיחוד הישיבות
קלהב"האליין"
קלוו"שטייער" הוקמו ישיבות "תומכי תמימים", אלא שלאחר זמן החלו
קלזחלק מהחסידים לעזוב את המקום, כאשר פניהם מועדות לצרפת. כאשר אוכלוסיית החסידים
קלחהצטמצמה, הועלתה הצעה על ידי הרב ישראל בליניצקי - לאחד את שתי הישיבות בכדי שיהיה
קלטמספר גדול יותר של תלמידים וכך יוכלו ללמד בתנאים נוחים יותר, והיו שסברו אחרת.
קמטענת השוללים היתה
קמאכי הנסיעה ממחנה אחד למשנהו ארכה כמה שעות, וכן שני המחנות היו בשטח הכיבוש
קמבהאמריקאי, וביניהם היתה מובלעת של שטח בשליטת ברית המועצות, ובכדי לעבור ממחנה
קמגלמשנהו, נאלצו החסידים בלית ברירה לעבור דרך שטח ברית המועצות.
קמדהרב בצלאל
קמהווילישנסקי, מיושבי מחנה "שטייער", דיווח במכתב לאדמו"ר
קמוהריי"צ על ההתלבטות והסברות לכאן ולכאן. אדמו"ר הריי"צ השיב לו
קמזבמכתב מב' אייר תש"ז, כי יש לקבל את הצעת ר' ישראל נח לאחד את הישיבות:
קמחבמענה על מכתבו מט' ניסן, התענגתי לשמוע
קמטכי בעזרת השם נסתדרו הלימודים בסדר נכון, וגם במידה ידועה הוטב המצב הגשמי של
קנהמורים והתלמידים שי'.
קנאובדבר שאלתו איפה לסדר הלימודים, יש
קנבלאחד את שני מקומות הלימוד ולקבל את הצעתו של ידידי ר' ישראל נח שי' בליניצקי - אשר
קנגגם התלמידים שי' משטייער ייסעו ללמוד למחנה האליין.
קנדבעקבות הוראה זו,
קנהעברו התמימים מ"שטייער" ללמוד בישיבה ב"האליין", ובכדי
קנושהתמימים מ'שטייער' לא יאלצו לעבור מידי יום ביומו בשטח הרוסי, הוקמה בישיבה
קנזהמאוחדת פנימיה. על הצוות הרוחני של הישיבה נמנו מי שהיו מראשי ישיבות "תומכי
קנחתמימים" בברית המועצות, הלא הם הרבנים החסידים הרב ישראל נח בליניצקי, הרב
קנטשלמה חיים קסלמן, הרב נחום לבקובסקי ועוד.
קסצאן ללא רועה? הרבי אוסר!
קסאבמכתב הנזכר לרב
קסבבליניצקי, פתר הרבי הריי"צ בעיה נוספת הקשורה למוסדות החינוך שהוקמו במחנות
קסגהעקורים באוסטריה. באותם ימים, בהם החלה העזיבה, היו גם מלמדים ומגידי שיעורים
קסדבישיבות, שביקשו להגר. ר' ישראל נח שאל את דעת אדמו"ר הריי"צ בנוגע
קסהלנסיעה והוסיף כי לדעתו על המלמדים להישאר במקום עד שהתלמידים יסעו, ולא להקדים
קסולנסוע לצרפת בכדי להגר משם לארצות הברית, ובינתיים התלמידים יוותרו כצאן ללא רועה.
קסזהרבי השיבו (במכתבו דלעיל) כי כיוון לדעתו:
קסחכיוון לדעתי אשר אין על המלמדים לחשוב
קסטכלל וכלל אודות נסיעתם הם לארצות הברית, בעזבם את תלמידיהם הצעירים בלי מלמדים,
קעאשר אינם רשאים לעשות כזאת גם לו היה ברור שישיגו רישיון כניסה לארצות הברית, ומכל
קעאשכן כשעוד מוטל בספק גדול אם בכלל יוכלו לנסוע הנה.
קעב"התוועדות כנהוג מלפנים"
קעגבמחנה
קעד"האליין" היתה התלבטות בין החסידים במחנה, בנוגע למהות ההתוועדויות
קעהבאותם ימים, לעומת הנוהג בהתוועדויות בימים עברו. החסיד הרב ישראל נח בליניצקי,
קעושהרבה להתוועד עם החסידים, סבר שרצינות ופנימיות חייבים לאפיין את ההתוועדות, והיו
קעזשסברו אחרת.
קעחעל שאלתו בנושא
קעטהשיבו הרבי הריי"צ במכתב האמור כי הצדק עמו, ומפרט כיצד אמורה להיראות
קפהתוועדות חסידית:
קפאבדבר סידור קידוש וההתועדות הצדק איתו,
קפבצריכים לסדר את ההתועדות של אנ"ש שי' כנהוג מלפנים אשר ההתועדות היתה מליאה
קפגתוכן פנימי ולא היה בה מקום להתגלות המדות.
קפדרוח של רצינות אמיתית - ערנסקייט – היתה
קפהשורה בתוך המשתתפים בהתוועדות; זה מספר על איזו הנהגה שראה ברבו, וזה מתאר את
קפותפילת רבו אשר זכה לשמעה בזמן מן הזמנים, זה מספר בדברי ה'יחידות' שלו שאפשר
קפזלגלותם, וזה מעלה על זכרונו, את דברי ה'יחידות' אשר לא ניתנו להתפרסם כי הם דברים
קפחאשר רק ידע אינש בנפשיה.
קפטוברגעים אלה כל אחד ואחד מהנוכחים
קצבהתועדות נעתק במחשבתו מזמנו ומקומו, ורואה עצמו עומד לפני שנים רבות בהיכל רבו...
קצאומה נעים היה לשמוע בעת ההתועדות
קצבהסיפורים מחיי החסידים, והמתארים את דרכי החסידות וכמו בניגון וגם בריקוד שאחר זה
קצגנבלע ריחוק הזמן והרגיש כל אחד כאילו ברגע זה ממש עומד לפני רבו בהיכלו. זאת היתה
קצדצורתה של התוועדות חסידים לפנים.
קצהולהתוועדות כזאת כוונתי בסדרי את תקנת
קצוהקידוש וההתוועדות ברבים, ואף זו אך ורק בשבת מברכים... ובאופן אשר יתאים לכוונה
קצזהפנימית, שבזה לטוב להם בעזרת השם יתברך בגשמיות וברוחניות.
קצחזכרונות הרב שלום בער בוטמן
קצטפרטים נוספים על
רתקופת מחנות הפליטים באוסטריה, מצויים בזכרונות של הרה"ח הרב שלום בער בוטמן:
ראבחורף תש"ז היו
רבבסך הכל ארבעה 'עשאלונים' [= קרנות רכבת]. הראשון יצא בחג הסוכות או בשבת חול
רגהמועד סוכות. ב'עשאלון' הזה הייתה כל משפחת ריבקין מכפר חב"ד, ר' יוסף ור'
רדמאיר ז"ל אבות המשפחה וצאצאיהם.
רהכל הנוסעים הגיעו
רולאוסטריה למחנה פוך או האליין.
רזה'עשאלון' השני יצא
רחאחרי חג הסוכות ובו היו כשישים איש, וביניהם משפחתנו. בקבוצה הזו היו כמה משפחות
רטשחלק מהם נשארו עוד בלמברג, כמו הרה"ח ר' יוסף גאלדבערג, הרה"ח ר'
רישניאור זלמן מרוזוב ועוד.
ריאאנחנו הגענו
ריבבעש"ק פרשת חיי שרה לקראקא, ותיכף לאחר השבת הגענו לאוסטריה. היינו בוינה
ריגכשבועיים לערך, ומשם עברנו למחנה ווגשייד ליד העיר לינץ. שם נוסדה ישיבה בזעיר
רידאנפין עם ארבעה תלמידים, הרב מאיר גרוזמן, הר' מאיר ראבקין, הרב שלום איידלמן
ריהואנוכי. למדנו אז מסכת מכות מתוך גמרות שמצאנו שם בבית הכנסת.
ריוהמגיד שיעור היה הר'
ריזלייב איידלמן.
ריחכשהיינו בהתוועדות
ריטיו"ד כסלו או י"ט כסלו, קראו את אבי ז"ל לטלפון. הוא חזר עם ההודעה
רכהמשמחת שעבר עשאלון נוסף בשעה טובה. כל הקבוצה הזו הגיע גם להאליין (או לפוך)
רכאשבאוסטריה.
רכבאחריהם הייתה עוד
רכגקבוצה שהגיעה לשטייער ב (היה גם שטייער א) ובניניהם דודינו ר' אבא לוין ז"ל,
רכדוכן הרבה ילדים (משפחות דוד ושלום דייטש, ישראל, קוגל, ועוד). שם נוסדה ישיבה של
רכהממש, וארבעתנו עברנו ללמוד שם.
רכוספק אצלי עם הקבוצה
רכזהזו הייתה האחרונה, או אחת לפני האחרונה. אולם ברור לי שהקבוצה הזו עם דודנו ר'
רכחאבא לוין הגיע לשטייער, ושתי הקבוצות שלפניהם הגיעו לפוך ולהאלין. כן ברור שקבוצת
רכטריבקין הייתה הראשונה.
רלבאופן כללי, כל
רלאהקבוצות שבאו לפני ראש השנה תש"ז, הגיעו לגרמניה, וכל ארבעת הקבוצות האחרונות
רלבהגיעו לאוסטריה.
רלגזכרונות הרב מאיר צבי גרוזמן
רלדאחד החסידים ששהה
רלהבחורף שנת תש"ז במחנה ווגשייד, הוא הגה"ח הרב מאיר צבי גרוזמן, המספר:
רלויצאנו את העיר למברג
רלזמיד לאחר חג הסוכות תש"ז. היינו קבוצה גדולה בת כמה עשרות ממשפחות החסידים,
רלחובהם בני משפחתי, הורי, אני ואחי. בין משפחות אנ"ש בקבוצה זו אני זוכר את
רלטמשפחת הר"ר זלמן ריבקין, הר"ר מרדכי ריבקין, הר"ר זלמן בוטמן ועוד.
רממלמברג הברחנו את הגבול לקרקוב, ומשם הגענו לוינה. בוינה שהינו כשבועיים ימים,
רמאובחודש כסלו הגענו אל מחנה ווגשייד.
רמבמחנה ווגשיד היה
רמגלמעשה מחנה צבאי שהועמד לרשות הפליטים. התנאים הגשמיים היו סבירים. המזון חולק ביד
רמדרחבה על ידי ארגוני הסיוע האמריקאיים ובראשם ארגון ה'ג'וינט'. המשפחות השתכנו
רמהבצריפים צבאיים ארוכים, כאשר כל משפחה השתכנה בחלק מהצריף.
רמואחד החדרים בצריפים
רמזהוקדש לבית כנסת. אני זוכר רבנים צבאיים אמריקאיים שהיו מגיעים מעת לעת, והיו
רמחמביאים עבורנו ספרי קודש ותשמישי קדושה.
רמטלאחר שהתמקמנו
רנבצריפים אלו, כעבור זמן חלק מהמשפחות הסתדרו טוב יותר ועברו לדירות מסודרות
רנאומרווחות יותר במחנה זה. תנאי המגורים היו סבירים, אבל היה קר מאוד בחורף. כאשר
רנבהיינו מכינים נטילת ידיים בלילה, עד הבוקר המים כבר קפאו.
רנגגם את הבר מצווה שלי
רנד'חגגתי' במנחה ווגשייד. היה זה ביום שישי י"ז שבט, ובשבת הסמוכה פרשת יתרו,
רנהבעת הסעודה השלישית, חזרתי מאמר חסידות בבית הכנסת ואמרנו "לחיים".
רנוהיינו שם מספר
רנזתלמידים צעירים בגילי, כארבעה-חמשה תלמידים ויחד למדנו אצל הר"ר לייבע
רנחאיידלמן. בין התלמידים בקבוצה שלי היה גם הר"ר שלום בער בוטמן. אחד החסידים
רנטשהשפיעו עלינו רבות בתקופה זו היה הרה"ח ר' סעדיה ליברוב שהיה עמנו במחנה.
רסבתקופת שהותנו
רסאבווגשייד, הגיעה קבוצת חסידים פליטים גדולה נוספת למחנה שטייר, שהיה מרוחק מאתנו
רסבכשלוש שעות נסיעה. כיוון שהקבוצה ההיא הייתה גדולה יותר, היו שם יותר נערים בני
רסגגילנו, ושם נוסד מקום לימוד מסודר ומאורגן יותר, ואני וחברי נסענו ללמוד בשטייר.
רסדהמשגיחים עלינו היו הר"ר רפאל ווילשנסקי והר"ר ראובן קמינצקי,
רסהוהר"ר נחום וולוסוב לימד אותנו.
רסואני זוכר גם משלחת
רסזשל חסידים שהגיעה ממחנה פוקינג, על פי ציווי הרבי הריי"צ, לעמוד על מצב
רסחהפליטים בווגשייד ולסייע להם בכל הניתן. במשלחת זו היה הרה"ח הרב הלל פבזנר,
רסטואתו עוד מספר חסידים, ובמשך כמה ימים הם ביקרו במחנה ועשו ככל שביכולתם לסייע
רעלנו.
רעאגם את חג הפסח
רעבתש"ז חגגנו במחנה ווגשייד. איך שהוא התארגנו אנשי המחנה ואפו מצות כשרות, וכך
רעגחגגנו את חג החירות כבני חורין יחסית, לאחר שיצאנו את מסך הברזל וניצלנו מאימי
רעדהמלחמה.
רעהלאחר חג הפסח יצאה
רעומשפחתי את מחנה ווגשייד, ויחד עם קבוצה גדולה בת כמה מאות יהודים, הבריחו אותנו
רעזפעילי עלייה מארץ ישראל לאזור האוסטרי שהיה בשליטת הצבא הצרפתי, משם הברחנו את
רעחהגבול לאיטליה, ומאיטליה יצאנו באונייה לארץ ישראל.
רעטהרבי מבקש דיווחים ממחנות הפליטים
רפהרבי הריי"צ,
רפאעשה רבות בכדי להעביר את החסידים למקום מבטחים במדינת צרפת. לשם כך ייסד בפריז, את
רפב"הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים וסידורם", כמנהל הלשכה מינה את
רפגהרה"ח ר' בנימין גורודצקי. במקביל מינה את הרה"ח ר' שמואל זלמנוב
רפדלמזכירו לענייני פליטים. ר' בנימין גורודצקי עשה ככל יכולתו, לסייע לחסידים ששהו
רפהבמחנות העקורים, ופעל להעבירם לפריז ומשם לארצות הברית וארץ הקודש.
רפובמכתב שלפנינו, מב'
רפזניסן תש"ז, מבקש הרבי מהרב גורודצקי להעביר לו מידע מפורט, כולל תמונות
רפחמשפחתיות, של כל אחד מהחסידים השוהים במחנות עקורים אלה.
רפטמכתבו מכ"ד אדר ש"ז קבלתי וכותב
רצבקצרה מביקורם בהדזוינט, ואשר בדעתם לנסוע לבקר באשכנז ואסטרייך, ובודאי יכתוב בפרטיות
רצאמהנעשה בכל מקום ומקום, וימסור לכולם פ"ש מפורט, והנני מבקש שכל אחד יכתוב בפרטיות
רצבמהנעשה אתו, ומצב ב"ב יחיו, ולשלוח תמונותיהם ותמונת ב"ב יחיו.
רצגהיציאה לצרפת
רצדמחנות העקורים היו,
רצהכמובן, תחנה זמנית בלבד. תנאי המחיה היו גרועים, והלחץ של החסידים היה גדול. הם
רצוביקשו לעזוב, ומהר. הרבי הריי"צ עשה רבות בכדי שיתאפשר לכולם לנסוע לישראל או
רצזלארצות-הברית.
רצחחדב"נ הרש"ג
רצטוהרב בנימין גורודצקי ביקרו במחנות העקורים באירופה בשליחות הרבי הריי"צ,
שופעלו בדרכים שונות בכדי לקדם את ההגירה לצרפת וארצות הברית. אולם לא היה קל לסדר
שאאת הנסיעה של החסידים, והיו הרבה עיכובים בדרך.
שבתנאי המחיה במחנות
שגבאוסטריה היו גרועים מאשר בפוקינג שבגרמניה, לכן הרב גורודצקי החליט לפעול קודם כל
שדלהוציא את החסידים מאוסטריה לפריז.
שהקשיים רבים, עמדו
שובפני הרב גורודצקי כאשר ביקש להעביר את החסידים מאוסטריה לצרפת. היה עליו לדאוג
שזלמימון האישורים והוצאות הנסיעה, וכן למקומות מגורים בצרפת. כאשר הקבוצה הראשונה
שחשל החסידים ממחנות אוסטריה עמדה לבוא, ביקש הרב גורודצקי יחד עם ארגון הג'וינט
שטלשכור את בית המלון 'פרימה' בפריז, עבור החסידים. אלא שהיה דרוש סכום כסף גדול
שילכך.
שיאאדמו"ר
שיבהריי"צ, 'הפך עולמות' בכדי להוציא את החסידים ממחנות העקורים ולהביאם למקום
שיגמבטחים. לכן שלח באותם ימים מכתב אל הרבי נשיא דורנו שהיה באותה עת בפריז (בכדי
שידלהביא את אימו הרבנית חנה שהגיעה לשם מרוסיה), בו הורה לסייע לרב גורודצקי בנושא.
שיהלבסוף אכן נשכר מלון
שיופרימה, והחסידים החלו להגיע. טיפין טיפין, זרמו בתחילת קיץ תש"ז כמה קבוצות
שיזחסידים מאוסטריה לפריז.
שיחלהמשיך בעבודת הקודש
שיטכאשר הגיעו ראשוני
שכהפליטים מאוסטריה לצרפת, הם מיהרו לדווח על כך לרבי הריי"צ. הרבי השיב להם
שכאבמכתב הבא, מכ"ה אייר תש"ז, הממוען אל הרבנים החסידים נחום שמריהו ששונקין,
שכבבצלאל ווילשאנסקי, ואיסר קלובגאנט:
שכגבמענה על מכתבם מי"ב לחד"ז אודות
שכדביאתם של המחנה הראשון מפליטי אנ"ש שי' צלחה מאוסטרי' לפריז, הנני להודות לה'
שכהעל החסד הגדול שעשה אתכם עד עתה ולא יסיר את חסדו מאתכם עד עולם,
שכוובטח זוכר תמיד כל אחד מכם את השליחות הקדושה
שכזאשר ההשגחה העליונה הטילה על כל אחד מאנ"ש שי', להאיר את כל מקום בואו שמה
שכחבאור התורה והחסידות, בחזוק התורה והיהדות בכלל והחנוך הכשר בפרט, באהבת רעים ובמדות
שכטטובות.
שלנא לפרש בשמי בשלום כל הבאים שי'. השי"ת
שלאיהי' בעזרם להסתדר בסדר חיים טובים ויברכם ויצליחם בכל הצריך להם בגשמיות וברוחניות.
שלבבחודש מנחם-אב
שלגתש"ז הגיעה קבוצה נוספת מהפליטים באוסטריה לפריז. עם בואם, שיגר להם הרבי את
שלדהאיחולים הבאים, באגרת מד' אלול:
שלהאל ידידיי אנ"ש ותלמידי התמימים צמודי
שלולבבי,
שלזוו"ח אי"א, אשר באו מהמחנות באוסטריא
שלחלפאריז,
שלטד' עליהם יחיו
שמשלום וברכה!
שמאבזה הנני לברכם בברכת ברוכים הבאים למז"ט,
שמבויעזרם השי"ת וב"ב יחיו לבוא אל המנוחה ואל הנחלה, בהסתדרות טובה בפרנסה
שמגטובה בהרחבה בבריאות הנכונה, מתוך קביעות עתים לתורה בנגלה ודא"ח והתעסקות בהרבצת
שמדתורה ויראת שמים, ויצליחם בכל הדרוש להם ולב"ב יחיו בגשמיות וברוחניות.
שמההדו"ש ומברכם בכוח"ט בגשמיות וברוחניות
שמובגלל סיבות שונות
שמזהיציאה מאוסטריה נפסקה זמנית, והתחדשה לאחר פסח תש"ח. כאשר הגיעו הפליטים
שמחלפריז בקיץ תש"ח, שיגר להם הרבי אגרת ברכה נוספת, בכ"ה אייר:
שמטאל ידידיי אנ"ש היקרים והנעלים ותלמידי
שנהתמימים צמודי לבבי,
שנאוו"ח אי"א הנמצאים כעת בעי"ת
שנבפאריז,
שנגיע"א ה' עליהם יחיו
שנדשלום וברכה!
שנההתענגתי לשמוע אשר ת"ל באו אנ"ש
שנווהתמימים יחיו ממדינת אוסטריא לפאריז, ומעומק לבבי הנני לברכם, יהי' בואכם לשלום,
שנזויעזר השי"ת אשר בקרוב יבואו גם שאר אנ"ש והתמימים יחיו הנמצאים עדיין במחנות
שנחשונות באשכנז, ויצליח השי"ת לכולכם להסתדר בכי טוב בגשמיות וברוחניות.
שנטבמהלך קיץ תש"ח
שסהושלמה הגירתם של חסידי חב"ד הפליטים מרוסיה מאוסטריה לפריז. חלק מאנ"ש
שסאהתיישב בצרפת בקביעות, חלק נסע לאה"ק, ובשנת תש"ט נוסד עבורם כפר
שסבחב"ד, וקבוצות קטנות יותר נסעו לאנגליה ואוסטרליה, ויחידים התיישבו בשאר
שסגהארצות.
שסדפעילות הר"ר צבי ליברמן
שסהאחד הפליטים במחנות
שסוהעקורים שליד וינה, שעמד בקשרי מכתבים עם הרבי הריי"צ, היה החסיד הר"ר
שסזצבי ליברמן. הוא שהה תקופה מסויימת במחנה הפליטים ביחד עם אנ"ש, ומשם פעל
שסחלחיזוק החינוך היהודי בוינה ובסביבתה.
שסטבאגרת ששיגר באותם
שעימים אל אחיו, הר"ר חיים ליברמן, מזכירו של הרבי הריי"צ, הוא מתאר את
שעאמצבו ומקונן על מצב אחיו התמימים במחנה העקורים:
שעב...המצב פה לעת עתה
שעגמאויים, הננו דרים במעונות קיץ פרוצים כאכסדרה, חומרי הסקה אין, והננו דרים בחדר
שעדאחד של ארבעה על שבעה מטר י"ב נפש.
שעהר' אלי' האפט וחתנו
שעו[הר"ר אלחנן הלוי לעווין] עם משפחתו, אנכי, והאלמנה דאבע רסקין, בתו של ר'
שעזשלמה רסקין.
שעחהכלכלה גרועה מאוד.
שעטמה שאנו מקבלים על שבוע שלם מספיק על יום אחד בצמצום.
שפלדוגמא בשבוע הזה
שפאקבלנו 1/2 פושקע מילך לגולגולת, 400 גראם קמח, 50 – מלח, 100 – לאקשן. וזהו על כל
שפבהשבוע. הגע בעצמך שלאיש יחידי כמוני, שהמלח והקמת אינם משמשים כלום ה"ז כאילו
שפגלא קבלתי מאומה.
שפדאלא שאם אוכל ליסע
שפהבקרוב עוד יספיקו לי מעותי עד פאריז – אבל מה תעשה אלמנה עני' כדאבע עם ארבעת
שפוילדי', ילדים חלושים, בשעה שאין לה כל משען ומשענה, והיא סובלת חרפת רעב ממש.
שפזמאנ"ש נשארו פה מתי מספר, ואין ביכולתם להספיק לה כל צרכה. אין הקומץ משביע,
שפחביחוד גדול צערה והיא כמתייאשת, יראה שלא תישאר פה. וביחוד בעת האחרונה נתפשטה
שפטשמועה שיש פתקא [וויזא לנסוע לפאריז] עבור ה' נפשות. והיא איננה בתוכם והיא בוכה
שצבאין הפוגות יומם ולילה...
שצאבכ"א אייר
שצבתש"ז כותב הרבי הריי"צ לר' בנימין גורודצקי בעניינו של הר"ר ליברמן:
שצג...ישתדל שאל יחסר לידידי וו"ח אי"א
שצדמוה"ר צבי שי' ליבערמאן - הנמצא כעת בוויען - כל הנחוץ לו במזונות ומלבושים וכו'.
שצהובראש וראשונה נא להמציא לו סכום השוה למאה שקל של ארצה"ב.
שצושבועות אחדים לאחר
שצזמכן, בי"ג סיון, כותב הרבי עוד בעניין זה אל הרב גורודצקי:
שצחמידידי עוז הכי נעלה בתלמידי תומכי תמימים
שצטדליובאוויטש בליובאוויטש, ר' צבי שי' ליבערמאן, קבלתי בעתו ידיעה טובה ת"ל אשר
תהנהו בוויען, ועוסק בעניני חינוך ונהניתי מאד מזה, וכתבתי אז לידידי שי' לשלוח לו סכום
תאהדרוש לו לכלכלתו והלבשה והנעלה וכו', ובטח ידידי שי' קיים את פקודתי ועומד אתו בחליפות
תבמכתבים לדעת בפרטיות ממצבו.
תגהרבי הריי"צ
תדהמשיך לעמוד בקשרי מכתבים עם הר"ר צבי ליברמן, ובד' תמוז תש"ז שיגר אליו
תהאת האגרת הבאה:
תומכתבו קראתי ונהניתי מאד מאופן וסדר עבודתו,
תזוברית כרותה לעבודה ותעמולה מסודרת שאינה חוזרת ריקם, ובפרט בעניני הרבצת תורה וחזוק
תחהדת, בודאי צריכים לקרב את האנשים בעלי כשרון המסוגלים לעניני חינוך ולהלהיבם בחום
תטאש נקודת היהדות, שימסרו עצמם לעבודת הק' במרץ רב, ונכון יהי' לבו בטוח אשר יצליח בעבודתו
תיזו כברכת והבטחת הוד כ"ק רבינו הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שכל
תיאענין טוב אשר החסידים ישתדלו ויתעסקו בזה יצליחו בהצלחה מופלגה בעזה"י.
תיבהנני מצטער מנמיכת רוחו, וצריכים להתחזק
תיגבתקוה ובטחון להשי"ת שבודאי יעזרהו להסתדר בקרוב בחיי מנוחה, נא להודיעני בפרטיות
תידכמה דרוש לו, כי חפצי אשר יהי' מלובש בכבוד ומסודר בדירה ואוכל כפי הדרוש, ויודיעני
תיהכמה נצרך לו על זה, ובעזה"י אשתדל למלאות בהקדם. כן יואיל להודיעני כמה דרוש לחדש
תיובשביל הענקת התלמידים שמזכיר במכתבו.
תיזנכון הדבר שישתדל בכל האפשרי ליסע לפאריז,
תיחוכפי שידידי הר"ב שי' גאראדעצקי כותב לי, הנה אם כבודו יהי' יחד עם חבורת אנ"ש
תיטבאיזה מחנה יהי' בנקל יותר להביאו לפאריז.
תכהמכתב למר שרייבער כתבתי כבקשתו והנני מצרפו
תכאבזה, אשר יואיל נא למסרו ולהודיעני מהתוצאות.
תכבהשי"ת יחזק את בריאותו ויביאו אל המנוחה
תכגואל הנחלה להסתדר בחיים של תורה ועבודה והתעסקות בהרבצת תורה וחזוק עניני הדת, מתוך
תכדפרנסה בהרחבה במנוחת הדעת בגשמיות וברוחניות.
תכהלרומם קרן היהדות אצל שבורי הגוף ורצוצי
תכוהנפש
תכזבאותו יום הוסיף
תכחהרבי הריי"צ וכתב אל מר שרייבער, ככל הנראה מהפעילים היהודיים בוינה:
תכטידידי הנכבד וו"ח אי"א מוה"ר
תלצבי שי' ליבערמאן, במכתבו אלי אודות מצב היהדות בכלל וחנוך דור הצעיר בפרט במחנם הט',
תלאהעיר תשומת לבי, אשר כבודו מצד כשרונותיו הנעלים והשפעתו המרובה בשדרות הרחבות של הצבור
תלבהיהודי, נוסף על מרצו הטוב, יכול לפעול הרבה לטובת הרבצת תורה וחזוק היהדות במחנם.
תלגהנני חפץ איפוא בזה להעיר ולעורר את כבודו,
תלדעל האחריות הגדולה המוטלת על החרדים בכלל ועל בעלי כשרון והשפעה בפרט, להקים ולהחזיק
תלהאת חומת היהדות, בלימוד התורה ושמירת מצוות מעשיות, בכל מרכזי היהודים במדינות הגולה,
תלוובעיקר לדאוג בעד החנוך הכשר של הדור הצעיר, שיתחנכו ברוח של תורה תמימה ויראת שמים
תלזגמורה.
תלחידעתי גם ידעתי את רוב המניעות והעכובים
תלטוהקישויים שבדבר, אבל ח"ו לאמר נואש, ואדרבא צריכים להתחזק ולהתגבר ולהיות גבורי
תמרוח, להסיר את כל המכשולים וליסד ישיבות ות"ת עבור הצעירים, ושיעורי לימוד עבור
תמאהקשישים ובעלי עסקים, ולרומם קרן התורה והיהדות בין אחינו בני ישראל שבורי הגוף ורצוצי
תמבהנפש, ובזכות זה ירחמם ה' ויעזרם להסתדר בחיי מנוחה מתוך פרנסה בהרחבה בגשמיות וברוחניות.
תמגלא אפונה אשר כבודו ימסור עצמו לעבודת הק'
תמדבמרץ רב, וידידי הנכבד וו"ח אי"א מוה"ר צבי שי' ליבערמאן בודאי יהי'
תמהבעזרו בכל האפשרי, והשי"ת יהי' בעזרכם ותצליחו בעבודתכם הק' ובגלל זה תתברכו בכל
תמומילי דמיטב מנפש ועד בשר.
תמזבכ"ח תמוז כותב הרבי עוד בנושא זה
תמחאל הרב בנימין גורודצקי:
תמט...אודות ידידי ר' צבי שי' ליבערמאן, טוב
תנמה שעשה, ובדבר שאלתו מה יוכל לעשות עוד, הנה מה שיכול וצריך לעשות, לעורר דעם חסידות
תנאאחים'דיקן הרגש וואס תומכי תמימים דליובאוויטש בליובאוויטש האט אריינגעקלאפט אין הארצן,
תנבאז מען באדארף טאן בשקידה ובהרגש ניט נאר אפטאן, נאר כסדר טאן און וויסן אז מען באדארף
תנגמער טאן... [=לעורר את רגש אחוות אחים החסידי שתומכי תמימים בליובאוויטש קבעה
תנדבלבבות, וצריכים לעשות זאת בשקידה ובהרגש, לא לעשות ולחדול, אלא בקביעות: לעסוק
תנהבזה, ולדעת שצריכים להוסיף בזה]...
תנולמעשה, עד תחילת חורף
תנזתש"ח, ר' צבי נשאר עדיין במחנה העקורים בסביבות וינה. באותה תקופה ביקר
תנחבמחנות הפליטים באוסטריה הרה"ח הר"ר חייקל חאנין, ידידו של הר"ר
תנטליברמן, וכחודשיים לאחר ביקורו סידר ר' חייקל לידידו ניירות מעבר, והוא נסע ממחנות
תסהעקורים לפאריז.
תסארבני חב"ד מסייעים ליהודי וינה
תסבבשנת תש"ז ניסו
תסגהשרידים, האודים המוצלים מאש שחזרו לוינה, לשקם את חורבות הקהילה החרדית בעיר. אלו
תסדפנו לרב קהילת החרדים הוינאית המפוארת לפנים "עדת ישראל", שנקראה גם
תסהקהילת "שיף שול", הרב שלמה באומגרטן, שניצל והיגר ללונדון, וביקשו ממנו
תסוכי יבא לעיר לסייע בידם לשקם את המקווה ולהקים מערכת כשרות.
תסזהרב באומגרטן השיבם כי מפאת גילו ומצב בריאותו
תסחאין ביכולתו לבא אישית, אך הציע כי יפנו לרבני ליובאוויטש הפליטים מרוסיה ששהו באותו
תסטזמן במחנות העקורים בסמיכות לוינה, ויבקשו מהם להכשיר את המקווה ולספק להם שוחטים
תעיראי שמים.
תעאהם שמעו לעצתו
תעבובעקבות זאת הרבנים החסידים רבי שניאור זלמן גרליק ורבי נחום שמריהו ששונקין פעלו
תעגלהכשיר את המקוה בוינה כדת וכדין, ואילו שנים מאברכי ליובאוויטש היו שוחטים
תעדובודקים עבור קהילת היראים.
תעהפעילות למען כלל הפליטים באוסטריה
תעולא רק עבור הפליטים
תעזתושבי מחנות העקורים באוסטריה מחסידי חב"ד פעל הרבי הריי"צ רבות ככל
תעחשביכולתו, אלא עבור כלל הפליטים אשר באוסטריה.
תעטמהאגרות הבאות עולה
תפמעורבתו ודאגתו של הרבי הריי"צ לכלל הפליטים, ופעלו למענם.
תפאבאגרת מכ"ב
תפבסיון תש"ז, פונה הרבי אל הגביר יצחק גרשון וולף, מהפעילים והמנדבים לטובת
תפגהפליטים, בשורות הבאות:
תפדאין לשער גודל הזכות והמצוה לכל העוזרים
תפהומשתתפים בעבודת ההצלה וסדור פליטים אלו, שהם השרידים שעמדו במשך עשרות שנים במסירת
תפונפש על אמונה ועל דרכי התורה והמצוה, ועתה הם נמצאים במצב איום ונורא במחנות ההסגר
תפזבאשכנז ואוסטריא, וצריכים להצילם משם בעוד מועד...
תפחהרבי עמד בקשרים גם עם
תפטהרב יהושע משה אהרונסון, יו"ר אגודת הרבנים באוסטריה, אודות הדאגה למזון כשר
תצליושבי המחנות, וכן בדאגה לחינוך היהודי באוסטריה לאחר המלחמה.
תצאוכך כותב אלי הרבי
תצבבאגרת מד' אלול תש"ז:
תצגבמענה על מכתבו בדבר הספקת מזון כשר לאחב"י
תצדיחיו הנמצאים בהמחנות, הנה עוד טרם קבלתי מכתבו פניתי בנדון זה למנהלי הדזוינט בפה
תצהוהבטיחו לעשות חו"ד ולתקן הדבר על להבא, וימים אלו קבלתי מהם העתקת המענה שקיבלו
תצומבא כחם בפאריז, והנני מצרפה בזה, ובבקשה להודיעני איך הוא המצב בהוה.
תצזבדבר בקשתו לפקח על החינוך הדתי במדינתם
תצחואשר החליטו למסור זאת תחת נשיאותי, הנה כבר כתבו להם כי נחוץ אשר אחד הרבנים מאגודתם
תצטהיודע מצב החינוך דמדינתם על בירורו, ישלח לי הרצאה מפורטת על מצב ההוה של בתי החינוך
500דמדינתם והצעות תיקונים במה יכולים לשפר ולהיטיב מצב החינוך, ולהעמידו על הגובה הראוי
501בעזה"י.
502כאשר ביקש אחד
503העסקנים למען חיזוק הדת באוסטריה, הר"ר אברהם זילבר, לסיים את פעילותו למען
504הפליטים במחנות ולעבור לפריז – כתב לו הרבי שכל עוד הדבר באפשרותו, לא יעבור לפריז
505אלא יישאר ויפעל למען הפליטים.
506וכך כותב לו הרבי
507בט"ו מרחשון תש"ח:
508מכתבו קבלתי ונהניתי מהודעתו ע"ד התעסקותו
509הטובה בעניני חיזוק לימוד התורה ושמירת הדת במחנות ישראל המפוזרות באיזור האמעריקאני
510במדינת אוסטריא, ד' עליהם יחיו.
511ובדבר שאלתו, הנה צריך לעמוד חזק על משמרתו
512מבלי לוותר אף על זיז כל שהוא בכל הענינים הנוגעים לחיזוק תוה"ק שמירת הדת ומנהגי
513ישראל, ורק באופן זה צריך לסדר עבודתו.
514אודות ההצעה לנסוע לפאריז,
515הנה עד כמה שבאפשר ישאר לעת עתה על מקומו, ולמסור עצמו לעניני עבודתו בשקידה ולסדר
516הענינים על מכונם כפי הדרוש בעזה"י.
517הרבי לא אמר די בכל
518זאת ובחורף שנת תש"ח שיגר משלחת מיוחדת שכללה את התלמידים הרב יצחק מענדל
519פוזנר והרב מנחם מענדל בוימגרטן, למחנות הפליטים באוסטריה ובגרמניה לחזקם ולעודדם
520בגשמיות וברוחניות ולהיוודע מה מצבם המדויק.
521לקראת יציאת המשלחת,
522שיגר הרבי בכ"ו טבת אגרת אל "כבוד הרבנים הגאונים ועסקני
523הכלל, וביחוד לידידי אנ"ש וו"ח אי"א די בכל אתר ואתר ה' עליהם יחיו",
524בבקשה לעמוד לימין המשלחת ולסייע בכל המצטרך להם:
525ידידיי תלמידיי היקרים והכי נעלים מופלגי
526תורה ויראה ובעלי מדות תרומיות, הרב יצחק זלמן שי' פאזנער והרב מנחם מענדיל שי' בוימגארטן,
527נוסעים בשליחותי לבקר את אחב"י במדינות אירופא בכלל, ומחנות הריכוז באשכז ואוסטריא
528בפרט, למסור פ"ש ודברי חיזוק בשמי לכלל אחב"י שי', ולהתודע על מצבם בגשם
529וברוח ומצב החינוך בפרטיות.
530והנני פונה בזה לכבוד הרבנים הגאונים ועסקני
531הכלל, וביחוד לידידי אנ"ש שי', שיואילו בטובם לקבל את שלוחי תלמידיי הנעלים שי'
532בסבר פנים יפות, ולעזרם בכל מה דאפשר במילוי שליחותם, הן בהשגת פרטי הידיעות הנחוצות
533להם והן בארגון בתי חנוך כשרים, ושאר התפקידים שמסרתי על ידם לטובת אחב"י בגשמיות
534וברוחניות.
535בתקוה שימלאו בקשתי, הנני שולח להם ברכתי
536בהצלחה רבה בכל עניניהם, ונזכה להרמת קרן התורה וקרן ישראל וגאולה שלימה בקרוב בגשמיות
537וברוחניות.
538הדו"ש ומברכם בברכות מנעימות בגשמיות
539וברוחניות
540פעילות למען שמירת שבת באוסטריה
541באותה תקופה גברה
542פעילותם של ארגוני הסיוע העולמיים עבור הפליטים. בין הארגונים הללו היה ארגון
543הג'וינט, והרבי הריי"צ עורר את נציגם באוסטריה לסגור את משרדי הנציגויות
544בשבת.
545באגרות הקודש מצויים
546שני מכתבים בנושא. האגרת הראשונה, מי"ט טבת תש"ח, היא אל מנהל נציגות
547הג'וינט בלינץ שבאוסטריה:
548שמחתי מאוד להוודע אודות החלטתו שמשרדי
549הג'וינט בלינץ יהיו סגורים בשבת.
550חוץ מההמנעות מחילול שבת וחוץ מקידוש
551השם על ידי שמירת שבת – ענינים גדולים מאוד, אינם יכולים כלל לבוא לידי ביטוי
552במילים – באמצעות צעדו הזה הוסיף חשיבות וכבוד לעבודה הכל כך חשובה של הג'וינט.
553באותו יום, שיגר
554הרבי אגרת נוספת בנושא, אל "הנכבד והנעלה מר לעוויט":
555נודעתי שמנהל הג'וינט בלינץ – אוסטרי' –
556החליט לסגור את משרדיו בשבת.
557היה זה עבורי זעזוע שיכלה להיות אפשרות
558שמשרדי הג'וינט יהיו פתוחים בשבת, ושמחה גדולה גרמה לי הידיעה שבלינץ הדבר השתפר.
559רצוני לקוות שגם בנקודות אחרות משרדי
560הג'וינט סגורים בשבת, אך כדי למנוע אפשרויות אחרות הריני מאוד מבקשו לשלוח חוזר
561לכל סניפיו בדרישה שכל משרדיהם יהיו סגורים בשבת.
562בציפיה לתשובה חיובית, הנני מברכו שהשם
563יתברך יברכו ויצליחו בגשמיות וברוחניות.
564[184] אגרת ב'תתקסג. אגרות
565קודש שלו חלק ט עמוד קפט.
566[185] אגרת ג'כז, אגרות
567קודש שלו כרך ט עמוד רמה.
568[186] אגרת ג'כח, אגרות
569קודש שלו חלק ט עמוד רמז.
570[187] אגרת ג'ג. אגרות קודש
571שלו כרך ט עמוד רכו.
572[188] אגרת ג'מא, אגרות
573קודש שלו כרך ט עמוד רנט.
574[189] אגרת ד'תתקכז, אגרות
575קודש שלו כרך יג עמוד תמב.
576[190] אגרת ג'רלד, אגרות
577קודש שלו כרך ט עמוד תלב.
578[191] אגרת ג'לח, אגרות
579קודש שלו שלו כרך ט עמוד רנו.
580[192] אגרת ג' נא, אגרות
581קודש שלו כרך ט עמוד רסט. וראה גם אודותיו באגרת ג'נה.
582[193] אגרת ג'עא. אגרות
583קודש שלו כרך ט עמוד רפח.
584[194] אגרת ג'ע. אגרות
585קודש שלו כרך ט עמוד רפז.
586[195] אגרת ד'תתקכא, אגרות
587קודש שלו כרך יג עמוד תלה.
588[196] מפי
589הר' ישכר דוב קערען שי'.
590[197] אגרת ג'נו, אגרות
591קודש שלו כרך ט עמוד רעז.
592[198] אגרת ג'קא, אגרות
593קודש שלו כרך ט עמוד שטו.
594[199] אגרת ג'קכח, אגרות
595קודש שלו כרך ט עמוד שמא.
596[200] אגרת ג'קעו, אגרות
597קודש שלו כרך ט עמוד שפד.
598[201] אגרת ג'קסח, אגרות
599קודש שלו כרך ט עמוד שעח. תרגום חופשי מאידיש.
600[202] אגרת ג'קסט, אגרות
601קודש שלו כרך ט עמוד שעח. תרגום חופשי מאידיש.