Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Austrian Jewry·
אפעילות למען פליטים מאוסטריה
בי' אדר-שני
בי' אדר-שני
בתרח"צ (13 למרץ 1938), החל ה"אנשלוס", סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה
גהנאצית. ערב הסיפוח חיו באוסטריה כמאה ושמונים אלף יהודים, כאשר מתוכם קרוב למאה
דושבעים אלף חיו בוינה. אלפי יהודים היגרו החוצה מהמדינה עוד לפני מועד זה.
היחד עם האנשים אשר
ואחד מהוריהם או אחד מהסבים שלהם היה יהודי, שגם הם נרדפו על ידי הנאצים, מספרם
זהכולל של היהודים ובעלי מוצא יהודי מוערך בסביבות 201,000 עד 214,000 אנשים.
חכשני שלישים מיהודי
טאוסטריה היגרו ממנה בתקופה שלאחר הכיבוש הגרמני ב-1938 ועד 1941 כאשר הייתה עדיין
יאפשרות לעזוב.
יאהנאצים נכנסו
יבלאוסטריה ללא שום התנגדות צבאית, ואף התקבלו באהדה על ידי רוב האוסטרים. מיד עם
יגכניסתם לאוסטריה החלו הנאצים במדיניות אנטי-יהודית גלויה בכל רחבי המדינה. היהודים
ידגורשו מכל החיים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים של אוסטריה והושפלו עד עפר כשאולצו
טולבצע משימות משפילות שונות, ללא הבדלי גיל ומעמד. הקהילה היהודית של אוסטריה בוטלה
טזבאופן רשמי.
יזבאותה שנה של
יחהסיפוח, אירע בגרמניה "ליל הבדולח", בעקבות התנקשותו של היהודי הרשל גרינשפן בדיפלומט הגרמני ארנסט פום ראט בצרפת. בתי כנסת ומבנים יהודים רבים בכל רחבי גרמניה נופצו
יטונבזזו על ידי ההיטלריוגנד והאס
כאס וכן בתי יהודים רבים. במהלך אותו הלילה
כאנהרגו 100 יהודים.
כבלאחר ה"אנשלוס",
כגמיהרו רוב היהודים להגר מאוסטריה. מרכז ההגירה היה הבירה וינה, וכך ויזות ומסמכים המאשרים יציאה מהמדינה נדרשו בה בצורה אינטנסיבית
כדיום ולילה. המהגרים נאלצו להשאיר באוסטריה את כל רכושם ולשלם "מס" גבוה
כהבמיוחד. המהגרים מיהרו לאסוף אך ורק את חפציהם החשובים ואת דמי היציאה, ואת כל
כוהשאר השאירו מאחוריהם.
כזרוב המהגרים התיישבו
כחבארצות-הברית, בריטניה, ארץ-ישראל ודרום-אמריקה. כמעט כל אלה שלא עזבו בזמן, ניספו בשואה.
כטחרדה ודאגה וביטויים יוצאי דופן
לבכל אותה תקופה
לאשלפני פרוץ מלחמת העולם השניה והשואה האיומה בשלהי שנת תרצ"ט, היו בשיחות
לבהקודש של אדמו"ר הריי"צ ביטויים יוצאי דופן ודיבורים בלתי שגרתיים אודות
לגהנחיצות בביאת המשיח והגאולה הקרובה. והדברים חזרו ונשנו בשיחות ומאמרי הרבי
לדהריי"צ פעמים רבות.
להבאגרת שכתב מזכיר
לוהרבי הרב יחזקאל פייגין לרב ישראל ג'ייקובסון בכ"ד חשון תרצ"ט, מסופר:
לז"הסדר דחודש
לחתשרי, ברוך השם היה כדרכו בקודש בכל הפרטים באמירת החסידות בהתקיעות ובהתפילות
לטכדרכו בקודש, ורק היה ניכר הרבה הן בההנהגות בימים הנוראים והן בהשיחות, הדאגה
מהגדולה מהמצב הכללי של אחינו בני ישראל ירחמנו השם, כמו במוצאי יום הכיפורים
מאבהשיחה הזכיר מזה, וכן בשמחת תורה דיבר הרבה מענין ההכרה העצמית שבנשמה שרק
מבהקב"ה מכיר מעלת ומהות ישראל וכדומה דיבורים אלו, וגם דבר פלא אשר בכל
מגהמאמרים מזכיר מענין המשיח, ימות המשיח, מזכיר לפרקים..."
מדבשיחת י"ט כסלו
מהתרצ"ט התבטא הרבי הריי"צ כי הנה המשיח עומד מאחורי הקיר, ומי שיש חוש
מושמיעה טוב וחוש ראיה, שומע את קולו ורואהו. גם בשיחת אחרון של פסח דיבר הרבי דברים
מזמופלאים אודות משיח, ובין הדברים אמר כי על ידי האחדות בדיבורים אודות משיח אזי
מחברצון השם תהיה הגאולה השלימה על ידי משיח.
מטהרבי הריי"צ
נעצמו ניצל בחסדי ה' בניסים גלויים מציפורני הנאצים ימ"ש והגיע לארצות הברית
נאבט' אדר ה'ש"ת. עם בואו לארה"ב החל בפעילות ענפה וכבירה לעשות למען הצלת
נביהודים רבים ככל האפשר מאירופה הכבושה תחת הנאצים, ובהם פעילות להצלת גדולי תורה ומנהיגים
נגיהודיים.
נדהרבי גם יצא באותה
נהעת ב"קול קורא" המפורסם שלו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה",
נובתוך שאר פעולות רוחניות וגשמיות בקשר עם שואת יהודי אירופה. אולם פעילות זו של
נזהרבי בימי האימים ההם חורגת ממסגרת ספרנו זה, וכבר באה עלי ספרים ופרסומים שונים.
נחקריאת חרום למען הפליטים
נטבשלהי קיץ
סתרח"צ יצא הרבי הריי"צ בקריאה ציבורית רחבה לפעול ולהפעיל למען הפליטים
סאמיהדות אוסטריה, ונטל על עצמו לסייע להם בצרכיהם הרוחניים.
סבאת הפנייה שלפנינו
סגשיגר הרבי הריי"צ גם ליחידים, וגם פרסם אותה בעיתונית כפניה כללית ליהודי אוסטריה.
סדוכך כותב הרבי
סהבקריאת-חרום זו:
סו...ובזה הנני לבקשו לכתוב לחביריו שי' אשר
סזנסעו למקומות שונים אשר יכולים המה לכתוב אלי מהנעשה אתם, ומהדרוש להם בצרכי הדת והחינוך,
סחכי הבא במדינה נכרי' באין מכיר ומידע הנה לפעמים ח"ו סובל הוא הרבה מזה שאינו
סטיכול לסדר ילדיו יחיו בחינוך הראוי והדומה.
עואני ת"ל זכני השי"ת אשר פחות
עאאו יותר יש לי מכירים בכמה עיירות במדינות שונות, אשר במדה האפשרית הנה בעזרתו ית'
עביכולים להיות בעזר הפליטים ולהקל להם בהשגת צרכי הדת וסידור בעניני החינוך.
עגמובן הדבר אשר אינני יכול לערוב בעד תוצאות
עדהעזרה, איכותה וכמותה, אבל אני מצדי בלי נדר בעהי"ת אעשה בזה כפי אשר תשיג יכולתי,
עהויכתוב למכיריו הנ"ל אשר יכתבו אלי בכל לשון שהוא נקל להם, רק שיהי' כתב ברור
עובפרטיות, א) שמותיהם ושמות בניהם ובנותיהם וגילם והאדרעססא שלהם, ב) איזה צרכים דתים
עזחסרים במקום מגורם בהוה או שישנם וצריכים תיקון, ג) באיזה בהכ"נ מתפללים והאדרעסס
עחשל בית הכנסת, ד) שם הרב דשם והאדרעסס שלו, וכשאקבל מכתביהם אשתדל בזה כאמור.
עטהמשך הקשר עם תלמידי ישיבות וינה
פאחדים מתלמידי
פאהישיבות בוינה, בהם כאלו שהיו בהיכרות עם הרבי בתקופות שהותו בוינה, נמלטו בעקבות
פבה"אנשלוס" למקום מבטחים באנגליה, שם השתלבו בישיבות המקומיות.
פגכשהגיעו לחוף מבטחים
פדוהסתדרו בלימודים, כתבו הללו מכתבים לרבי הריי"צ על הסתדרותם באנגליה ושאלו
פהאת הרבי אודות סדרי לימוד חסידות מתאימים עבורם.
פובאגרת מי"ב
פזסיון תרצ"ט משיב להם הרבי:
פחאל התלמידים מר בונם זבולון הירשלער, יחזקאל
פטיהודה אונסדארפער, פסח הירשלער, שמואל אלכסנדר אונסדארפער, יעקב שלמה פארהאנד, דוד
ציהושע רייז, שרגא פייבל וואלקענפעלד
צאה' עליהם יחיו
צבשלום וברכה!
צגבמענה על מכתבם נהניתי לשמוע משלומם הטוב
צדואשר ת"ל הסתדרו באהלה של תורה, שוקדים בלימוד הנגלה וקובעים זמן בלימוד החסידות.
צהבדבר שאלתכם בענין סדר לימוד החסידות, נכון
צואשר בכל יום תלמדו כחצי פרק תניא וכשעה לימוד איזה מאמר מהמאמרים הנדפסים בהקונטרסים,
צזוביום הש"ק ללמוד פרק שלם בתניא, וכשתי שעות בלימוד מאמר בספר לקוטי תורה, המאמרים
צחתלמדו מאותן אשר יסדר לכם ידידי הרה"ג הר"ר יצחק שי' דובאוו ואליו תשמעון,
צטכי הנהו אחד מבחירי תלמידי התמימים דליובאוויטש, והשי"ת יהי' בעזרכם בגשמיות וברוחניות
קותהיו יראי אלקים חסידים ולומדים.
קאאתענין לדעת מהנעשה עם שאר הבחורים התלמידים
קבשי' שהיו בוויען ובשאר המקומות, אי' איפוא הם נמצאים, ובבקשה לכתוב לי מאלו אשר אתם
קגיודעים, וכן לכתוב אליהם אשר הנני מתענין לדעת מהנעשה אתם ויודיעוני.
קדהקשר עם פליטי וינה לאחר בוא הרבי
קהלארה"ב
קוגם לאחר בואו לארצות
קזהברית, בט' אדר-שני ה'ש"ת, המשיך הרבי הריי"צ לעמוד בקשר עם רבים
קחמהפליטים בוינה, ולעשות כל שביכולתו על-מנת להגיש להם עזרה וסיוע בגשמיות
קטוברוחניות.
קיפרטים מאלפים על כך
קיאמצויים באגרת מד' חנוכה תש"ב, אל בני משפחת ניימאן, לשעבר מתושבי וינה:
קיב...יואילו נא לפרוש גיני בשלום ה' ישראל
קיגבר חנה ור' מרדכי בן עטיל יחיו, ויגידו להם את ברכתי שיהא השי"ת בעזרם ובעזר ב"ב
קידיחיו בהדרוש להם בגשמיות וברוחניות, ויכתבו לי אם גם המה מגולי ווין.
קיהידידי מר מאיר שי' פאפענהיים הוא פה ועוסק
קיובעניני טהרת המשפחה, גם ידידי מר הערצאג שי' פה ועוסק בעניני חינוך,
קיזוידידי מר יעקב שי' שיף
קיחבפיטסבורג ועוסק בחיזוק היהדות, והשי"ת יהא בעזר כולם בגשמיות וברוחניות.
קיטפעילות לשחרור תלמידים מהסגר בקנדה
קכגם בעיצומם של ימי
קכאמלחמת העולם השנייה, כחלק מפעילותו הכבירה באותם ימים למען השרידים המוצלים מאש,
קכבהמשיך הרבי לעקוב ולפעול אחר הנעשה עם הפליטים מוינה.
קכגהאגרת שלפנינו,
קכדמכ"ז טבת תש"ד, מלמדת על פעילות למען שחרורם של מספר תלמידי ישיבה
קכהמפליטי וינה, מהסגר בקנדה לאחר שנחשבו כנתיני אוייב והושמו זמנית בהסגר במחנות
קכומעצר:
קכז...כמה מהתלמידים שי' שבאו מלונדון מפליטי
קכחוויען שהיו אסורים בבתי ההסגר בקאנאדא, עלה בידינו בחסדי השי"ת להוציאם מן המיצר
קכטאל המרחב, ונכנסו בשעטומ"צ בתור תלמידי ישיבת תו"ת ליובאוויטש בקאנאדא, ומהם
קלשת"ל הסתדרו בתור מלמדים וראשי ישיבות, ועסוקים גם בהחזקת היהדות, יהי השי"ת
קלאבעזרם ויצליח להם בגשמיות וברוחניות.
קלביצויין, כי כיוצא
קלגבזה אנו מוצאים גם באגרות קודשו של הרבי נשיא דורנו, בפעילותו למען העצורים מוינה
קלדאשר בקנדה. כך באגרת הבאה, אותה כתב הרבי בי"א שבט תש"ג, אל הנהלת ישיבת
קלה"תומכי תמימים" במונטריאול שבקנדה:
קלוהרב חיים דובער
קלזשי' גינזבורג מוואנקאווער ב. ק. [=בריטיש קולומביה] במכתבו אלינו בתוך שאר הדברים
קלחכותב כדברים האלה:
קלטבבואי לונקובר
קממצאתי ראיתי פליט אחד המתגורר פה בחור צעיר . . שמו. מבואו מעיר ווין בירת אוסטריה
קמאולרגלי המלחמה נלקח הוא יחד עם יתר הפליטים כשבויי מלחמה במאסר - קעמפ - בקנדה
קמבבעיר קוויבק. וזה חדשים כמה אשר יצא לחירות משם בהשתדלות קרובו הדר פה בונקובר.
קמגוהנה הבחור הזה הוא ירא אלוקים באמת והי' מתופשי בית המדרש בעיר מולדתו הנ"ל
קמדוהוא ממשפחה מיוחסת, הוריו ג"כ ברחו לנפשם מפחד חרב האויב, והצליחו בדרכם
קמהלבוא לאמריקה, אולם בנם אין לו רשות כניסה לבוא להתם.
קמוכעת מצבו החומרי
קמזשל הבחור הזה הוא בפה רעוע למדי. עזרה מהוריו אין לו, יען שגם הם נמצאים במצב
קמחדחוק, והוא, כדי למצוא מקור משען לחם, נאלץ למסור עצמו לכל עבודה. ובשעות הפנויות
קמטשלו הוא עוסק בלמודים חיצונים בבית אסכולה. והנני רואה בעין שסכנה צופי' לו פה,
קנלבלתי יתפקר חלילה כיתר הצעירים בעיר ונקובר, אשר כל מגמתם היא להיות פורקי עול
קנאוריקנים מכל רוח יהדות. לזה נסיתי בכל כחי להציל מן הדליקה נפש ישראל זו, ודברתי
קנבעל לבו כי מאושר יהי' באם יסע לישיבה עירה מאנטרעאל לישיבת תומכי תמימים. ודברי
קנגעשו רושם עליו, והוא מסכים לזה. ובאמת בשכלו היפה ובכל דרכו ומהותו הוא ראוי להיות
קנדנספח אל הישיבה, ולעלות מעלה עד כי גדול מאד.
קנהלכן במטותא מאת
קנוכמ"ע שיואל נא בטובו לפנות אל הנהלת הישיבה תו"ת במאנטרעאל שתסכים
קנזלספחהו אל הישיבה. ואם אשיג אני תשובה ראוי' ונכונה בזה, אז אמהר אני לעשות הכל,
קנחלשלוח אותו במוקדם האפשרי אל הישיבה!
קנטתהלים בבית משפחת רוטשילד בוינה
קסעל
קסאמאורע מעניין שאירע לאחר סיפוח גרמניה עם אחת המשפחות הנכבדות בוינה, משפחת
קסברוטשילד העשירה, סיפר הרבי הריי"צ בהתוועדות י"ב תמוז תש"א, מה
קסגששמע מאחד החסידים פליטי וינה:
קסדאחד
קסההחסידים מפליטי וינה, סיפר בשם אחד הרביים שם, מה שסיפר ברבים:
קסובוינה
קסזחיה משפחת רוטשילד. ראשוני משפחה זו היו בני תורה ויראי שמים, ואילו הדורות המאוחרים
קסחיותר למשפחה זו כבר התרחקו. לאחד מהרוטשילדים היה בנין גדול בעל הרבה חדרים, אך אף
קסטיהודי - מהחרדים - לא היה יכול לעבור על סף בית זה. מבקריו היו שרים, פריצים ובעלי
קעשררות. בדברים של צדקה - הצטיין מאד, היה גדול מאד בצדקה, אפילו האמריקאיים המתגאים
קעאבצדקה שלהם, אינם מגיעים לצדקה שאותו רוטשילד נתן. אך קו הצדקה אינו מחפה על שני הקווים
קעבהחסרים, שהרי על שלשה דברים העולם עומד.
קעגכך
קעדגם ביהודי אמריקה, הצדקה שהם נותנים אינה מחפה על שני הקווים הנותרים. ענין הצדקה צריך
קעהלהיות הוראה על השיעור שעל שני הקווים הנותרים להיבנות ולהשתוות לקו הצדקה.
קעואך,
קעזכשניתכו הגזירות האחרונות על בני ישראל, ה"י, שהעמיד עליהם מלך כהמן, נטלו את
קעחהבנין האמור לעניני הממשלה ושיכנו בו מחלקות שונות של הממשלה, ביניהן גם מחלקה לקבלת
קעטרשיון הגירה מהמדינה. גם האדמו"ר הנזכר נאלץ ללכת שם לקבלת רשיון, והיה עליו לחכות
קפשם שעות מרובות. הוא פגש שם הרבה יהודים מסוגים שונים, ביניהם גם כאלה שלא היה ניכר
קפאעליהם כלל שום סימן של יהדות, שבאו שם להשתדל לקבל רשיון יציאה מהמדינה הרשעה.
קפבבהלכו מחדר לחדר נתקל להפתעתו בהרבה יהודים מחכים לתורם תוך אמירת תהלים ותפלת מנחה
קפגבבכיות עצומות.
קפדאמירת
קפההתהלים, תפלת המנחה ודמעותיהם הרבות של יהודים אומללים אלה בבית רוטשילד, סילקה חוב
קפובן מאות שנה, שלא שמעו כאן שום דברי תורה ותפלה. רוטשילד עצמו לא התפלל, הוא שכח לגמרי
קפזשבית הוא בשביל מזוזה ומעקה, בגד - בשביל ציצית. שביל הוא ענין של צינור - שעל ידי
קפחהצינור נמשכת ההמשכה בגשמיות וברוחניות.
קפטundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefined
קצ[176] אגרת א'סו, אגרות
קצאקודש שלו כרך ד' עמוד תיט.
קצב[177] אגרת ד'תשנו, אגרות
קצגקודש שלו כרך יג עמוד רנה.
קצד[178] אגרת ה'תרסח, אגרות
קצהקודש שלו כרך ו עמוד קנ.
קצו[179] ככל הנראה הוא מר
קצזהערצאג אליו כתב הרבי כשבע שנים לפני כן, בי"ג ניסן תרצ"ה, אגרת בנושא
קצחפעילות ארגון "תפארת בחורים" בוינה. הובא לעיל עמוד ##.
קצט[180] הוא ר' יעקב שיף
רשהוזכר לעיל עמוד ## ועמוד ##, שהיה ממקורבי הרבי הריי"צ בוינה.
ראיליד וינה הרב צבי פייגלשטוק
רבמספר כי לאחר שהר' שיף הגיע לארצות הברית, הוא היה בא לעתים קרובות אל הרבי הריי"צ.
רגלאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי נשיא דורנו, המשיך ר' יעקב להגיע מעת לעת לבית
רדחיינו, אך לפתע פסק מלבוא. בהזדמנות שאל הרב פייגלשטוק את ר' יעקב מדוע הפסיק לבא אל
רההרבי? ויענהו, כי כאשר הוא משוחח עם הרבי, הרבי פונה אליו בלשון כבוד, דהיינו בגוף
רושלישי כמקובל באידיש לפנות לאדם חשוב וקשה עליו הדבר, ולכן מעדיף שלא לבוא אל
רזהרבי...
רח[181] אגרת ב'רמח, אגרות
רטקודש שלו כרך ח עמוד קלה.
רי[182] אגרת נא, אגרות קודש
ריאכרך א עמוד פא.
ריב[183] ספר השיחות
ריגתש"א מתורגם ללה"ק, עמוד קכד.