Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Austrian Jewry·
אשנת תרח"צ
נסיעה אחרונה לפני סיפוח אוסטריה
נסיעה אחרונה לפני סיפוח אוסטריה
בבשנת תרח"צ שהה
גהרבי הריי"צ פעם נוספת ואחרונה במעון המרפא "וואלד סנטוריום"
דשבפרכטלדסדורף ליד וינה. הרבי שהה שם כחודשיים וחצי מכ"ד טבת עד ו' אדר-שני,
הימים ספורים לפני סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית.
ובאגרת ששיגר מזכיר הרבי
זהרב יחזקאל פייגין לר"י אלאי בט' מר חשוון תרח"צ, הוא מתאר את הנעשה
חבחצר הקודש של הרבי הריי"צ בחודש תשרי אותה שנה, ומציין:
ט...כמובן אשר מעט
יהי' זה יותר מכפי כוחותיו, ובכלל נראה אשר גם בחורף הזה יהי' מוכרח ליסע להתרפאות,
יאעדין אין ידוע המקום והזמן.
יבבאגרת מיום שני ט'
יגטבת תרח"צ, כותב הרבי הריי"צ אל חתנו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ובתו
ידהרבנית חי' מושקא:
טו...יואיל לשלוח לואלד סענאטאריום על שמי
טזסך חמש מאות שקלים.
יזאתנו אין כל חדש, הכל הולך בדרך הרגיל,
יחומה שנעשה אתכם אתם יודעים ואנחנו אין יודעים מאומה, וצריכים לקוות כי הכל טוב
יטבגו"ר.
כעל תוכנית הנסיעה
כאאנו למדים גם מאגרת ששיגר הרבי אל רבי דוד בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב,
כבבי"א טבת:
כגבדעתי אי"ה ביום א' הבע"ל לנסוע
כדצלחה לסענאטאריום סביבות ויען, והשי"ת ירים קרן ברכת כ"ק שליט"א וברכתם
כהשל ידידיי ד' עליהם יחיו, כי ישלח לי השי"ת רפואה שלימה בקרוב בתוך שאר חולי
כואחינו בני ישראל שי' הצריכים רפואה בגו"ר.
כז"רוב היום כמובן עוסק
כחבעבודתו"
כטהנסיעה יצאה לפועל
לבכ"ד טבת, כמסופר באגרת המזכיר הרב פייגין אל הרב שלום פוזנר בט"ו שבט:
לאמהנעשה אצל כ"ק
לבאדמו"ר שליט"א, הנה בכלל ב"ה עד י"ט כסלו אמר בכל ש"ק
לגחסידות כדרכו בקדש, ורק הי' אומר בפני אנשים מספר כעשרים או שלשים בערך, והיו
לדמתחלפים מתלמידי הישיבה בכל ש"ק, ובי"ט כסלו אמר חסידות וגם ישב איזה
להשעות און האט פארבראכט [=והתוועד], כן בשבת חנוכה אמר גם כן חסידות.
לואמנם עם זה עוד
לזבתחלת חדש כסלו אמר לי כי מרגיש נחיצות נסיעתו להסנטאריום לחדש ההתעסקות ברפואות,
לחאבל לסיבות המובנות נדחה הדבר כן, ולפועל נסע ביום כ"ד טבת, והנהו שם עוסק
לטחלק היום ברפואות ורוב היום כמובן עוסק גם שם בעבודתו. השם יתברך יעזור ויהי'
מלתועלת ולרפואה שלמה בקרוב.
מאבג' שבט תרח"צ
מבכותב הרבי אל הרב ישראל ג'ייקובסון:
מג...במצב בריאותי אין שינויים. במשך ארבעת
מדהחדשים שבליתי בביתי - אף כי ת"ל עסקתי בהעבודה העמוסה עלי - הרגשתי חלישות גדולה,
מהומפני טעמים שונים לא יכלתי לנסוע קודם, ועכשיו זה שבוע השני' שבאתי לפה להסאנאטאריום,
מואבל טרם התחלתי לעסוק ברפואות כי עלי עוד להנפש איזה ימים עד אשר אתחיל בהרפואות. והשי"ת
מזישלח לי רפואה שלימה בתוך שאר חולי אחינו בני ישראל הצריכים לרפואה כברכת אנ"ש
מחשי'.
מטובט"ז שבט כותב
נהרבי הריי"צ על מצבו אל הגאון רבי שמעון סופר:
נא...אנכי זה כשבועים הנני בסאנאטאריום סביבות
נבוויען, ועוסק ברפואות. ישלח לי השי"ת רפואה בתוך שאר חולי אחינו בני ישראל שי'
נגהצריכים לרפואה.
נדועל המעורבות הישירה
נהשל חתנו הרבי נשיא דורנו בפרטי הטיפול הרפואי ניתן ללמוד מהמכתב הבא, אותו כתב הרבי
נוהריי"צ אל בתו וחתנו, ביום חמישי י"ח שבט:
נזהנה זה כשבוע אשר מונח אצלי מעטפה
נחכתובה, ואינני בא אל כתיבתו של המכתב אשר ברצוני לכתוב, וגם זה איזה ימים אשר הנחתי
נטבהמעטפה הריצעפט אשר נתן לי הד"ר זאכסיל, כי חושב הוא אשר צריכים לעשות גם
סזריקות אלו, בטח כתב לך או יכתוב ימים אלו...
סאובהמשך המכתב פונה
סבהרבי אל בתו הרבנית:
סגבת אהובה! שני מכתבייך נתקבלו. אני
סדוחיים שי' מטיילים בפרוזדור ובאולם בדממה, אני מבקש לכתוב תכופות.
סההרבנית חי' מושקא ואמה הרבנית מצטרפים
סואל הרבי
סזבשלהי חודש שבט
סחהצטרפו אל הרבי הריי"צ במעון המרפא, גם זוגתו הרבנית מרת נחמה דינה, ובתו
סטהרבנית חי'ה מושקא. על תוכנית בואם אליו, כותב הרבי הריי"צ באגרת ממוצאי שבת
עיתרו, כ' שבט, אל בתו וחתנו הרמ"מ :
עאבת אהובה! אמך תחי' מגיע אי"ה
עבבשבוע הבא לכאן, אני משער שהיא תצא עם חנה תחי' להצלחה ביום ראשון הבא. הנסיעה של
עגאמא תחי' היא כפי שידוע מן הסתם – מהמכתבים שלה – למענטאן, ואיתה תסע להצלחה
עדשיינדעל תחי'.
עההצעתי לאמא תחי', שמוינה תסע לכמה ימים
עולפאריז, ומפאריז למענטאן.
עזהנסיעה מוינה לפאריז תהי' במתינות, מבלי
עחלמהר, לראות את האזור היפה. כך גם מפאריז למענטאן.
עטכן הצעתי שמוינה לפאריז תסעי את עם אמא
פתחי', ומפאריז למענטאן תסע שיינדיל תחי'.
פאאמא תחי' קיבלה את הצעתי, על כן, בת
פבאהובה, הנני מבקש ממך לבוא לכאן לוינה – כמובן בהסכמתו של אישך הנכבד חתננו היקר
פגשליט"א – והואילי נא לקחת אתך 300 דולר למעבר הגבול, והואילי נא לדווח, כדי
פדשתוכלו להוציא.
פההנני מניח שאי"ה כאשר תצאי ביום א'
פותבואי להצלחה ביום ב'. אמא תחי' חושבת לשהות מספר ימים בוינה.
פזאני מבקש ממך להואיל לענות לי במכתב
פחמהיר, וכן לכתוב מיד במכתב מהיר לאמא תחי', אם את מקבלת את הצעתי.
פטואכן, הרבנית חי'
צמושקא הגיעה בשלהי חודש שבט אל אביה למעון המרפא, כפי שכותב הרבי הריי"צ
צאבכ"ג אדר ראשון לחתנו, "פ"ש מפורט מאתנו תמסור רעייתך
צבהכבודה בתנו היקר תי'".
צגהמשך עבודת הקודש ממעון המרפא
צדגם הפעם, כמו בשהותו
צהבמעון המרפא בפעמים הקודמות, המשיך הרבי במרץ בעבודת הקודש ולא הרשה לעצמו לנוח. בסדרת
צואגרות הקודש שלו מופיעות כשישים אגרות שכתב בתקופה זו, המלמדות על המשך עבודת
צזהקודש המסועפת. וכעדות המזכיר הרב פייגין שצוטטה לעיל, "הנהו שם עוסק חלק
צחהיום ברפואות ורוב היום כמובן עוסק גם שם בעבודתו"...
צטבין אלה - שש אגרות
קמהרבי הריי"צ לחתנו הרבי העוסקות בנושאים רבים – בענייני הטיפול הרפואי; תוכנית
קאלהוצאה לאור של "קובץ אהבת ישראל" ממכתבי הרבי הריי"צ; ניהול
קבענייני הכספים של הרבי הריי"צ; ביאור במעלתה של החסידות; מאמרי שנת
קגתרח"צ; עריכת "קובץ מכתבים" של הרבי הריי"צ בגודל אמירת
קדתהילים; עריכת קובץ "התמים"; תוכנית להוציא לאור "ספר מכתבים"
קהמאגרותיו של הרבי הריי"צ ועוד.
קוהתכתבות נוספת היא עם
קזהרב אלי' חיים אלטהויז אודות זכרונות מחיי החסידים; עם הרב יוסף חן אודות אודות אופני
קחהתעמולה לטהרת המשפחה; עם מערכת קובץ "הפלפול"; עם הגאון רבי שמעון סופר
קטאודות תעמולה לטהרת המשפחה; אודות תקנון והנהלת "כולל חב"ד" בארץ
קיהקודש ואגרת אל כללות אנ"ש למען "כולל חב"ד"; אגרת ארוכה בת
קיאכעשרה עמודים אל אחד מתלמידי "תומכי תמימים" המבוגרים, אודות חיזוק דרכי
קיבהחסידות והחסידים במדינתו; "קול קורא" מהרבי "אל בני ובנות ישראל
קיגבכל מרחבי עולם" אודות הכרח חיזוק טהרת המשפחה; אגרת לאגודת חב"ד בארצות
קידהברית אודות שילוח שד"רים למדינתם, והתכתבות עם מנהל אגודת חב"ד הרב
קיהג'ייקובסון אודות קניית בית-דירה לרבי; אגרת ארוכה בת עשרים ושש סעיפים, כשש-עשרה
קיועמודים, במענה על שאלות בספר התניא וסיפורים על גודל קדושת התניא; עם הרב שניאור
קיזזלמן גורארי אודות תכנים לקובץ "התמים"; אגרת כללית לאנ"ש לקראת
קיחיום ההילולא ב' ניסן; אגרת חיזוק כללית אל תלמידי הישיבות; עם הרב אליעזר קרסיק
קיטאודות הקמת חיידר וישיבת "אחי תמימים" באה"ק; עם הרב שמואל לויטין
קכאודות גודל מעלת התוועדות חסידית; ועוד שורת אגרות בנושאים שונים ומגוונים.
קכאהמשך הקשר עם הרב וואזנער
קכבכפי שהובא לעיל עמוד
קכג##, במהלך שהותו של הרבי הריי"צ בפורקרסדורף בחורף תרצ"ה, ביקר אצלו
קכדהגאון רבי שמואל וואזנער, שהיה אז כבן עשרים ושתים שנה. הוא התקרב אל הרבי ולקשר
קכההיה המשך באמצעות מכתבים.
קכוהתקרבותו של הרב
קכזוואזנער אל אדמו"ר הריי"צ הביאה אותו ללמוד בתורת חסידות חב"ד.
קכחבשנת תרצ"ז התחתן הרב וואזנער עם להבדל"ח רעייתו הרבנית למשפחת געלבער
קכטמפרשבורג והוא עבר לגור בעיר זו. בהיותו בפרשבורג לימד הרב וואזנער שיעור תניא
קלברבים, כאשר רובם של משתתפי השיעור היו תלמידי ישיבת אונסדורף שהיו בעלי נטיה אל
קלאדרכי החסידות.
קלבבעקבות השיעור בתניא
קלגשמסר הרב וואזנער בפרשבורג, כאשר הרבי הריי"צ הגיע למקום המרפא בפרכטלדסדורף
קלדבחורף תרח"צ, נסעו אחדים ממשתתפי השיעור אל הרבי כדי לקבל ממנו ולהתקרב עוד
קלהאל חסידות חב"ד.
קלולאחר ביקורם אצלו,
קלזשיגר הרבי מפרכטלדסדורף אל הרב וואזנער בפרשבורג את האגרת הבאה, בכ"א אדר
קלחראשון, בה מציין הרבי גם את העובדה שגיסו למשפחת געלבער ביקר אצלו.
קלטבאגרת זו הרבי מנחה
קמאת הרב וואזנער כיצד על תלמידיו משתתפי השיעור להעמיק את ידיעותיהם בתורת החסידות,
קמאוגם מעודד אותו עצמו להוסיף בלימוד החסידות.
קמבוכך כותב לו הרבי:
קמגאתמול הי' אצלי ר'
קמדיצחק שי', גיסו של ר' משה שי' שהי' אצלי בשבוע העברה, וגם היו אצלי גיסו מר אברהם
קמהיהודא שי' ועוד אחד - שלא הגיד לי את שמו - אשר אביו שי' הוא המתענין בחברת יסודי התורה.
קמונחוץ הדבר, אשר אלו
קמזהחפצים להתקשר לחסידות חב"ד ידעו מהו ענינו של חסיד על פי תורת חסידות
קמחחב"ד, ומהו ענינו של מקושר על פי תורת חסידות חב"ד.
קמטוהנה שם חסיד הוא שם קדום הנמצא בדרז"ל גם על אדם הראשון (עירובין יח:),
קנוהוא תואר השלימות וההפלגה אם בשכל או במדות או בשניהם יחדו.
קנאאמנם בתורת חסידות
קנבחב"ד תואר חסיד הוא, מי שמכיר את מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימודה
קנגומצבו בקיום המצות, יודע הוא מה שחסר לו אבל הוא נותן לב ודואג למלאות את החסר ומרבה
קנדבמשמעת בדרך קבלת עול.
קנהותואר מקושר, על פי
קנותורת חסידות חב"ד ענין ההתקשרות הוא, ע"י קביעות לימוד תורת החסידות
קנזשיעור קבוע בכל יום ובפרט בשבת קודש, לקיים התקנות דאמירת תהלים בכל יום אחר התפלה
קנחכמו שנחלק התהלים לימי החדש, והתקנה דשבת מברכין, ומזמן לזמן לבא בכתובים להודיע
קנטמהנעשה בלימוד ובעבודה.
קסאם הנ"ל חפצים
קסאלהיות ברשימת המקושרים ורוצים לקיים את האמור בזה בבקשה לקבוע זמן - אם אפשר גם
קסבבימות החול ובפרט בש"ק - ללמוד דברי אלקים חיים, חסידות, ולתת להם הוראות במה
קסגשילמדו בינם לבין עצמם, ובפרט בקריאת השיחות, והשי"ת יהי' בעזרם בגשמיות
קסדוברוחניות.
קסהיעזור לו השי"ת
קסובהדרוש לו בגשמיות וברוחניות, יתמיד לשקוד בלימוד דברי אלקים חיים - חסידות - בעיון
קסזהטוב, וגם ישתדל להאריך בתפלה שעה ושתים להתבונן בגדולת ה', ולהתעורר במדות שבלב
קסחלאהבה אותו וליראה מפניו ית', והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.
קסטיצויין כי גם הרב
קעוואזנער עצמו ביקר אז אצל הרבי הריי"צ, יחד עם זוגתו הרבנית ע"ה, בהיותו
קעאבמקום המרפא בפרכטלדסדורף.
קעבהיחס המיוחד והקירבה
קעגהיתירה לה זכה הרב וואזנער שליט"א מהרבי הריי"צ באו לידי ביטוי בדבריו
קעדבמשך השנים כאשר דיבר אודות הרבי בהערצה גדולה, והעלה דברים ששמע וראה במחיצת
קעההרבי.
קעוהרבי עוזב את אוסטריה לפני
קעזה"אנשלוס"
קעחבפרכטלדסדורף נשאר הרבי
קעטהריי"צ עד יום רביעי ו' אדר שני. אז נסע לפאריז, ובי"ב ניסן חזר לביתו
קפבאטוואצק.
קפאנסיעת הרבי
קפבהריי"צ מפרכטלדסדורף היתה בעתה ובזמנה. ארבעה ימים לאחר יציאתו את וינה החל
קפגה"אנשלוס" – סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית. הנאצים ימ"ש נכנסו
קפדלאוסטריה ללא שום התנגדות צבאית ואף התקבלו באהדה על ידי רוב האוסטרים. מיד עם
קפהכניסתם לאוסטריה החלו הנאצים במדיניות אנטישמית גלויה בכל רחבי המדינה ועם תחילת ה'אנשלוס'
קפומיהרו רוב היהודים להגר מאוסטריה.
קפזהרבי הריי"צ
קפחבעצמו מציין זאת, באגרת מכ"ד אדר שני, "כשלשה
קפטימים לפני המהפכה עזבתי את הסענאטאריום, ובמשך ימי שבתי פה עשיתי כמה בחינות - אנאליזין
קצ[=בדיקות] – וקונסיליום, ובשבוע זו צריך להיות הקאנסיליום השני, והשי"ת ישלח
קצאלי רפואה שלימה בקרוב בתוך כו'".
קצבובאגרת הרב פייגין
קצגלר"י אלאי מכ"ה אדר שני:
קצדאודות כ"ק
קצהאדמו"ר שליט"א, הנה מיום כ"ד טבת הי' בויען כשני חדשים בסנטריום
קצועוסק ברפואות תחת השגחת הרופאים, אמנם כידוע בטח לכבודו מהמהפכה אשר היתה בוין
קצזובכל מדינות אוסטריא, בכניסת ממשלת היטלער לשם, אמנם ב"ה אשר יומיים לפני
קצחהמהפכה נסע משם לפאריז, וב"ה אשר נראה בזה חסדי השם אשר רגלי חסידיו ישמור,
קצטכי כמעט אשר המהפכה נעשית בהיסח הדעת כי הרי נשארו הרבה עשירים וחכמים אשר סובלים
רעתה ביותר.
ראעל תוצאות הבדיקות שעבר
רבבפאריז כותב הרבי הריי"צ באגרת מט' ניסן לרב מרדכי חפץ:
רגבמשך החודש אשר התעכבתי בפה ביקרו אותי
רדכמה פראפעסארין, מהם אשר ראו אותי בשנה העברה ומהם חדשים, וכולם כאחד אומרים אשר
רהת"ל יש הטבה, ונתנו סדר הנהגה ברפואות על להבא - מלבד שמירת הדיעט לעשות
רוזריקות משונים שונים במשך זמן נכון - והשי"ת יקים ברכותיהם של ידידינו
רזאנ"ש שי' וישלח לי רפואה שלימה בקרוב בתוך שאר חאחב"י שי' הצריכים רפואה
רחבגו"ר.
רטבעזה"י ביום ג' הבע"ל הננו
רינוסעים לאטוואצק צלחה עם מסע המהיר הבא ביום ד' לווארשא צלחה.
ריאסיום הנסיעות לאוסטריה בעקבות סיפוחה
ריבלגרמניה
ריגגם לאחר חזרתו של
רידהרבי הריי"צ ממעון המרפא, לא נראתה הטבה ממשית בבריאותו. וכך כותב הרב פייגין
ריהבי"א אייר לר"ש פויזנער:
ריוהאמת ניתן להיאמר
ריזאשר לדאבון לב אין נראה עדין הטבה ממשית בבריאותו, בדבור נראה איזה הטבה קטנה
ריחביותר אבל קטנה כל כך, כמעט שאינה נרגשת...
ריטלאחר המהפכה אי אפשר
רכהיה לנסוע לוינה, ולכן נשאר הרבי הריי"צ בקיץ תרח"צ בביתו, למרות שמצב
רכאבריאותו דרש נסיעה להמשך הטיפול הרפואי בו החל בוינה.
רכבעקב ה"אנשלוס",
רכגהרבי הריי"צ לא היה יכול לנסוע עוד לסנטוריום שליד וינה, ולכן היה צריך לחפש
רכדסנטוריום במדינה אחרת.
רכהעל כך אנו למדים
רכומהאגרת הבאה מיום שני כ"ח סיון תרח"צ, אותה שיגר אל חתנו ובתו:
רכז...חפצי הי' לנוח איזה זמן בסענאטאריום
רכחמסודר, אבל איפוא יש כזה, ועלה בדעתי אודות אונגארין אפשר סביבות בודאפעסט, אבל
רכטמסופקני בזה...
רלוכך כותב בעניין זה גם
רלאהרב פייגין באגרת להרד"מ רבינוביץ מד' מנחם אב:
רלבבכלל אין חדשות
רלגבזמנים האחרונים. עד ש"ק מטו"מ הי' אומר כ"ק אדמו"ר
רלדשליט"א חסידות בכל ש"ק, וביום י"ב תמוז חג הגאולה ישב כ"ק
רלהאיזה שעות יחד עם ידידינו אנ"ש שי' און האט פארבראכט [=והתוועד] בקצרה...
רלואבל עם זה הנה נראה
רלזחלישותו ביותר, והאמת הוא כי זה כבר איזה שבועות אשר אמר כי הי' מוכרח להיות בסנטוריום,
רלחאבל לדאבון לב לא מצא עוד מקום המתאים עבורו, כי הסנטאריום בויען הרי אי אפשר ליסע
רלטלשם מחמת הסדר החדש שנעשה לשם, ומקום אחר המתאים לסדרי רפואותיו עדין לא מצאו,
רמישלח לו השם יתברך רפואה שלמה בקרוב בכל מקום שיהי'...
רמאלמעשה נסע הרבי
רמבהריי"צ בחורף תרצ"ט לסנטוריום שליד ריגה, לטביה. הרבי שהה במעון המרפא
רמגשליד ריגה מד' שבט ועד לי"א ניסן תרצ"ט, ואת התרשמותו ממעון המרפא הוא
רמדמציין במכתב לחתנו ובתו מיו"ד שבט (אגרת ה'תרנה, אגרות קודש שלו כרך טו עמוד שלח,
רמהבתרגום מאידיש): "...נחתי רק מעט מהנסיעה, ועדיין לא הסתדרתי. יש מרחק רב בין
רמובתי ההבראה פורקערסארף ופערכטעלדסדארף מבחינת הרמה..."
רמזמכתב חיזוק לנשות וינה
רמחבסקירה אודות ביקורו
רמטשל אדמו"ר הריי"צ במעון המרפא שליד וינה בשנת תרצ"ה, סופר כי בין
רנפעולותיו לחיזוק היהדות בוינה היתה התעוררות לפעילות למען טהרת המשפחה.
רנאמתוכן המכתב שלפנינו
רנבעולה כי פעולותיו של הרבי הריי"צ בנושא נשאו פרי, ובוינה נוסדה "אגודת
רנגטהרת בנות ישראל", אשר ראשיה עמדו עם הרבי בקשרי מכתבים.
רנדבאגרת הממוענת אל
רנה"הנהלת אגודת טהרת בנות ישראל, בעי"ת וויען יע"א", מג' טבת
רנותרח"צ עומד הרבי על החשיבות הרבה של הנושא ועל הדרכים להשפיע על נשות העיר לשמור
רנזעל דיני טהרת המשפחה.
רנחבמענה על מכתבם, איך להתנהג עם אלו הנשים
רנטהאומרות, כי יסבירו להן על פי השכל מפני מה צריכים דוקא טבילה במקוה, הרי העיקר הוא
רסשמירת זמני ההרחקה הנקיות והטהרה, ואת זה הן שומרות, וטבילה במקוה למה היא.
רסאודעת הנהלת אגודת טהרת בנות ישראל, מאחר
רסבששומרות זמני ההרחקה והטהרה, קרוב הדבר לכשידעו הכרח הטבילה במקוה ישמרוה כחוק.
רסגושואלים המה, האם צריכים להשתדל להסבירן
רסדהכרח הטבילה במקוה, ובמה איפוא אפשר להסבירן טעם הטבילה במקוה.
רסהמצות אהבת ישראל, היא מצוה הנוהגת בכל זמן
רסוובכל מקום.
רסזמשרשי המצוה, לשום לב על כל דבר הנוגע לזולתו,
רסחבלי הבדל אם איש או אשה, זקן וזקנה, בחור ובתולה, ילד וילדה, ובלי הבדל אם בדבר הנוגע
רסטבגוף או בנפש.
רעיארכו הדברים בהבאת ראיות מן התורה בהלכה
רעאואגדה במופתים חותכים המאמתים את האמור בזה בחיוב מצות ואהבת לרעד כמוך.
רעבודי לפנינו רק זה, אשר בכל יום ויום קודם
רעגשיעמוד האדם להתפלל, צריך לומה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך.
רעדזאת אומרת, אשר בעמוד האדם לפני ד' אלקינו
רעהלהתחנן על נפשו ועל נפשות אשתו בניו ובנותיו, יזכור גם את רעו.
רעווזאת אומרת, אשר מצוה זו דאהבת ישראל היא
רעזשער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ד' אלקינו להתפלל, להיות חביבה מצוה
רעחזו דאהבת ישראל הכלולה מהרבה מדות טובות, אשר בזכותה תקובל תפלת המתפלל.
רעטהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה
רפנבג"מ זי"ע אמר לי, את אשר קיבל מהוד כ"ק אביו האדמו"ר הרה"ק
רפאמוהר"ר שמואל זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בשם הוד כ"ק רבינו הזקן
רפבזצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר מצות אהבת ישראל הוא ליליד עם ישראל אשר
רפגמעולם לא ראה אותו, ומכל שכן לעדת ישראל אשר במקום מגורו, שהוא בן או בת עדתך.
רפדמאות ההלכות בדיני מאכלות אסורות, בחיי משפחה,
רפהבחילול הצומות, בחילול השבת, ובחילול יום הכפורים ועוד יעידון על חיבתן של גוף ישראל
רפולפני ד' אלקינו.
רפזולכל לראש ההלכה הפסוקה כי חמירא סכנתא מאיסורא,
רפחכי בדבר האסור הנה לפעמים יש בו ענינים ומצבים מיוחדים אשר בתנאים מיוחדים יש לו מתירין,
רפטלא כן בסכנתא דחמירא מאיסורין ואין לו דבר המתירין.
רצהנדה איסורא וסכנתא ביחד, איסור נדה אין
רצאלו שום התרה רק במקוה כשרה, וסכנתא אשר חיי המשפחה בלי שמירת הטהרה והטבילה כרוכה בכמה
רצבחולאה להאשה ובעלה, והבנים ובנות הנולדים בטומאתם, לבד האיסור הגדול והנורא והכתם העולמי,
רצגהנה על הרוב הם חולים ובעלי מום אם בגוף או ברוח, אם מתולדתם או אחר זמן.
רצדובכן, הנה כל החי בעדת ישראל, האנשים והנשים,
רצהעליהם המצוה והחובה להשתדל בכל מיני השתדלות, לפרסם בין מיודעיהן ומכיריהן את חומר
רצוהאיסור באיסורי נדה, וגודל הסכנה הכרוכה בזה, ולבקשם בכל אופני בקשה ותחינה, בקירוב
רצזהדעת באהבה ובחיבה באהבת אחים ואהבת אחיות, לשמור את הטהרה בחוק בזמני ההרחקה, בספירת
רצחנקיים, העברת דברים החוצצים, רחיצה, חפיפה, וטבילה במקוה כשרה.
רצטובדבר טעמי הטהרה, הנה דבר ידוע ומפורסם,
שאשר כל ענין התורה והמצוה אשר נתן ד' אלקינו לנו בהר סיני הוא דבר של אמונה, כאמרז"ל
שאלמה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו
שבעול מצות.
שגקבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצות הם שני
שדדברים, וכדאיתא במדרש ע"פ אנכי ה' אלקיך, משל למלך שכבש את המדינה אמרו לו אנשי
שההמדינה גזור עלינו גזירות. אמר להם המלך תחלה קבלו מלכותי ואחרי כן אגזור עליכם גזירות.
שואמנם בענין האמונה יש שני סוגים, הסוג הא'
שזאמונה זמנית, הסוג הב' אמונה נצחיות.
שחאמונה זמנית היא, האמונה אשר האדם הבלתי
שטיודע מאמין להאדם היודע.
שיויובן זה על פי משלים שונים.
שיאאדם ההולך מעיר לעיר, ובא לפרשת דרכים, ואינו
שיביודע באיזה דרך ללכת, ואחד היודע את הדרכים, אומר לו באיזה מהן ללכת, וההולך מאמין
שיגלו והולך בדרך זו שהורה לו, הנה אמונה זו זמנית היא, כי כאשר ההולך בא למחוז חפצו פקעה
שידאמונתו, ובפעם השני שילך בדרך זו כבר יודע בעצמו ואינו צריך להשתמש בענין האמונה.
שיהתלמיד היושב בישיבה ושומע שיעורו של הרב
שיוהלומד איזה סוגיא בעיון, הנה בהכרח הוא אשר הרב יקדים הצעת דברים בהנחה שכלית,
שיזהתלמידים מקשיבי הלקח אינם מבינים עדיין אותן הסברות שכליות אשר מורם ורבם אומר להם,
שיחרק שומעים ומאמינים כי בודאי כן הוא, ואחרי כן כאשר חוזרים על השיעור פעמיים ושלש וכמה
שיטפעמים, הנה לאט לאט באים הם על ידיעת הסברות השכליות אשר שמעו ממורם ורבם, ואמונתם
שכאשר האמינו נהפכה לידיעה והשגה שכלית.
שכאהחולה ר"ל כאשר מספר דבר מכאוביו ויסוריו
שכבאל הרופא, והרופא בוחן ובודק אותו ואומר לו דבר רפואה, הנה החולה המקיים ועושה דבר
שכגהרפואות מאמין הוא להרופא, וכאשר הרפואות פועלים לטוב ונתרפא, אז הנה אמונתו נהפכה
שכדלידיעה כי סמי מרפא של הרופא מועילים המה.
שכהכל אלו האמונות זמניות הנה, ואינן אלא עד
שכואשר ההולך בא למחוז חפצו, והתלמיד מבין סברת השכל והחולה מתרפא.
שכזהסוג הב' באמונה, הוא האמונה הנצחית בד'
שכחאלקינו בתורתו ובמצותיו, אשר אמונה זו אי אפשר להביאו לידי הסברה שכלית, כי השכל והאמונה
שכטהם הפכים, כי דבר המובן ומושג בשכל אין צריכים אמונה, והאמונה אי אפשר להסבירה בשכל,
שלכי מושבה של האמונה היא רק בהרגש הלב, א הערצינ'ס גיפיהל.
שלאהאמונה הטהורה והנצחית הלזו, ישנה בכל אחד
שלבמבני ובנות ישראל, אלא שהיא מסותרת במאד מאד, ומתגלית רק בסיבות מסיבות שונות, כמאמר
שלגשם שמים שגור בפי כל.
שלדאמנם אלו השומרים את המצות מעשיות, הנה הזכרת
שלהשם שמים שגור בפיהם יותר מאלו שאינם שומרים את המצות מעשיות, אשר אלו האחרונים על הרוב
שלומזכירים שם שמים רק בעת צרתם ר"ל.
שלזזאת אומרת, אשר ישנם אלו שהם חלושים בקיום
שלחהמצות מעשיות, הנה בעת הצלחתן בחיי היום יומי מבנים ובנות בחיים טובים ובפרנסה טובה,
שלטהנה החיי בשרים בתענוגי בני אדם יהומם ומאבד כל רגש דתי, ורק כאשר באה עליהם ח"ו
שמאיזה צרה בחולאת או בבנים או בעניות, אז הנה הם מזכירים שם שמים.
שמאוזהו שאמרו רז"ל, אף על פי שחטא ישראל
שמבהוא, כל אחד ואחת מגזע ישראל, ישראל וישראלית המה אף אם חטאו, דהנה זה מה שחוטאים הרבה
שמגסבות יש בדבר, והעיקר שבהסבות הוא חברים וחבירות רעות, וגודל העמי הארצות שבלתי יודעים
שמדובלתי יודעות ההבדל בין מצות עשה למצות עשה, ובין מצות לא תעשה למצות לא תעשה.
שמהחלק גדול מהצעירים והצעירות אינם יודעים
שמוגודל החומר דאיסור נדה, והכרח שמירת זמני ההרחקה וספירת הנקיים, רחיצה וחפיפה וטבילה
שמזבמקוה כשרה, ובלי ספק אשר על ידי פרסום גודל האיסור, ואשר ההעברה על שמירת הטהרה מביאה
שמחחוליים רבים ואשר רוב הנולדים הם חולים ובעלי מום, הנה בודאי חלק גדול מהצעירים והצעירות
שמטיקבלו עליהם לשמור את הטהרה כחוקי התורה.
שנחובה על כל קהלה וקהלה בישראל בכל מרחבי
שנאתבל, ליסד אגודות טהרת בנות ישראל, ערוכים בתקנות מסודרות, ומנהלי האגודות יהיו הנשים
שנבבעצמן, ולכל לראש לייסד מקואות כשרות ונקיות בהשגחה מועד אגודת טהרת בנות ישראל, במחיר
שנגזול, או חנם אין כסף, ומצוה על כל חבר הקהלה לחוות דעתו בעד התקציב של החזקת אגודת
שנדטהרת בנות ישראל, וברכות יחולו על ראש מנהלי אגודת טהרת בנות ישראל, ועל ראש העוזרים
שנהלהם.
שנובנידן שאלתן אם צריכה היא אטב"י לבאר
שנזולהסביר להנשים טעמי הטבילה במקוה כשרה.
שנחדבר ברור, אשר אגודת טהרת בנות ישראל צריכה
שנטומחוייבת להשתדל בכל האמצעים הטובים והאפשרים, לבאר ולהסביר לאחיותיהן וחבירותיהן בכל
שסלשון של אהבה וחיבה בכל שפה אשר הן שומעות את דיני הטהרה.
שסאודבר ברור הנראה בנסיון, כי כל תעמולה ועבודה
שסבבענין זה מביאה תועלת בלתי משוערה מראש, ועל אגודת טהרת בנות ישראל הכתוב אומר חכמת
שסגנשים בנתה ביתה.
שסדבנידן שאלתן, במה איפוא אפשר לבאר ולהסביר
שסהטעם הכרח הטבילה במקוה כשרה.
שסוהנה כתיב, אלה העדות והחקים והמשפטים אשר
שסזדבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים, שלשה סוגים יש במצות ה' אלקינו, אשר ציוה אותנו
שסחבהר סיני על ידי משה רבינו עליו השלום.
שסטשלשת הסוגים במצוה, הם אלו הנאמרים בכתוב:
שעעדות, חוקים, ומשפטים.
שעאעדות הם מצות אלו שיש בהם זכרון דבר, כמו
שעבהשבת, ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח
שעגביום השביעי; פסח למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים; סוכות, למען ידעון דורותיכם כי
שעדבסכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים ועוד.
שעהחוקים, הם מצות אלו שאין בהם עדות וזכרון,
שעואין בהם טעם, ומהם אשר אי אפשר להבינם ולהסבירם בשכל אנושי כמו דיני קרבן פסח, דיני
שעזטומאה וטהרה, שעטנז ועוד.
שעחמשפטים הם מצות אלו שהם מחוייבי השכל, כמו
שעטכבוד אב ואם, החזקת העני, השמירה מגניבה גזילה רציחה ניאוף ועוד.
שפשלשה סוגי מצות אלו, הנה שנים מהם עדות ומשפטים
שפאהם מחוייבי השכל, דגם אם לא הי' מצווה אותנו ד' אלקינו לעשותם היינו מקיימים הרוב שבהם
שפבמפני חיוב השכל, והדבר מפורסם ומקובל בכל שדרי האנושית.
שפגאמנם סוג החוקים אינו מקובל בשכל האנושי,
שפדואי אפשר גם לבארם, כי לאחר כל הביאורים בטעמי השכל נשארים חוקים.
שפהכתיב אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני...
שפומצות פרה אדומה המטמאת את הטהורים העוסקים
שפזבה והמטהרת את הטמאים, היא מצוה ממצות החוקים, וכמו שפירש רש"י ע"פ זאת חקת
שפחהתורה, לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת, ומה טעם יש בה,
שפטלפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחרי'.
שצבמצות החוקים אין לנו רשות להרהר אחריהם,
שצאזאת אומרת, אשר גם באלו שאפשר לבארם ולהסבירם גם בשכל האנושי הנה הוא דבר מותרי, כי
שצבקיום מצות ד' אלקינו צריכה להיות לא מפני חיוב השכל, כי אם לפי שהם ציווי ד'.
שצגומהאי טעמא אין הבדל בין מצוה למצוה כי הקלה
שצדשבקלות, שילוח הקן, והחמורה שבחמורות כיבוד אב ואם, אל אחד אמרם, דשניהם הם ציווי ד'
שצהאלקינו, ובשניהם נאמר שכר אחד.
שצוהרמב"ם בהלכה י"ב בפי"א דהלכות
שצזמקואות אומר, דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירת הכתוב הן, ואינם מדברים שדעתו
שצחשל אדם מכרעתו, והרי הן מכלל החוקים, וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא.
שצטוהנה לבנות ישראל השואלות טעם בהכרח הטבילה
תבמקוה כשרה, עלינו לקרבן ולהגיד להן קושט אמרי אמת וצדק, אשר מצוה זו חוקה היא, וכמאמר
תאהידוע אין המת מטמא ואין המקוה מטהר, אלא גזירה גזרתי חוקה חקקתי ואי אתה יכול לעבור
תבעל גזירותי.
תגלבאר ולהסביר להן בקירוב הדעת, כי דת ישראל
תדהיא דת אלקים, נבדלת מדתי בני אדם, דתי בני אדם באין מן החיים, ודת אלקים נותנת חיים.
תהונפלינו אנחנו עם ישראל מכל העמים אשר על
תופני האדמה בזה, כי כולנו כאחד - מבלי הבדל מעלת הידיעה והיחס, מחוייבים לעשות את מצות
תזד' ולקיימם בתום לב מבלי לחקור אחר הטעם.
תחבנות ישראל האומרות כי עד אשר לא ידעו טעם
תטהכרח הטבילה במקוה כשרה אינן חפצות לקיים מצוה זו, הא למה הוא דומה, לאשה אשר אחר עבור
תיעלי' רבות בשנים בכמה אופני רפואות מרופאים שונים הולידה בן או בת.
תיאדעת לנבון נקל להבין עד כמה חביב עלי' ועד
תיבכמה יקר לבעלה ילידם זה, שומרים את ילידם כבבת עינם, ביום לא ינוחו ובלילה לא ישקטו
תיגמלדאוג בטובת ילידם, כי זה אך זה הוא נוחם נפשם ומגמתם בחיים.
תידויהי היום, וילידם זה נחלה בחולאה גדולה,
תיההאב והאם לא ידעו מנוח, וילכו הלוך ושוב על כל הרופאים המומחים אשר בכל המדינה,
תיווהרופאים הנה כל אחד נותן סמי מרפא, ואומרים אם כי החולי כבד הוא ביותר, אבל בסגולת
תיזהרפואות אשר הטביע הרופא חולים בצמחים שונים, יש תקוה אשר יועילו להחולי הכבד.
תיחאמנם האם הרחמנית באהבתה את ילידה אמרה,
תיטעד אשר לא תדע בעצמה ותבין אופן פעולתם של הסמי מרפא, לא תתן להשקותם את ילידה.
תכהחולה מתמוגג במחלתו, ומיום אל יום הורע
תכאמצב בריאותו, והאם מיללת ומתיפחת וצועקת בקולי קולות, קול מר צורח, רחמנים בני רחמנים,
תכבהצילו את ילדי בעוד נשמתו בו, רחמוני אחיותי רחמוני, כי עוד מעט ותצא נשמתו ואנה אני
תכגבאה.
תכדחבירותי' העומדות עלי' רואות בצרת נפשה,
תכהענו לה, הסירי שגעונך ועשה ככל אשר ציוה לך הרופא המומחה, ויחי' ילידך.
תכונשי ישראל, בנות ישראל, החיים והמות, הבריאות
תכזוהחולאים של ילידיכן וגורלן בחיי המוסרי, בידכן הוא.
תכחאל אלקים ה' צבאות, אלקי השמים והארץ, אדון
תכטעולמים, בחר בנו מכל העמים ויצו עלינו לשמור את הטהרה, בטהרת המשפחה בחוקים מוגבלים,
תלשמירת זמני ההרחקה וספירת שבעה נקיים הרחיצה והחפיפה במים כדין, והעברת דברים החוצצים,
תלאוטבילה במקוה כשרה.
תלבבנות ישראל, שימו לבבכן על מצות ד' אשר ציוה
תלגאתכן לשמרן כפי אשר ציוה ד' אלקינו, ובגלל זאת תתברכו, אתן בעליכן בניכן ובנותיכן בכל
תלדהטוב בזמני ובנצחי, ותזכו לראות דורי דורות מאושרים בחיים נעימים בגשם וברוח.
תלהואתן אגודת טהרת בנות ישראל, עמדו חזק על
תלומשמרתכן להושיט יד עזרה בגשם וברוח לאחיותיכן בנות ישראל, לעוררן את טהרת המשפחה, ואשר
תלזיעמידו עצמן במערכת צבא אגודת טהרת בנות ישראל, ויעוררו את מיודעותיהן ומכירותיהן להיות
תלחחברות באגודת טהרת בנות ישראל.
תלטואני תפלה כי פועל ידכן ירצה השי"ת,
תמוירים השי"ת את קרן התורה והמצוה וקרן אחינו בני ובנות ישראל בבני חיי ומזונא
תמארוויחא.
תמבבאוטבוצק ישב הרבי
תמגכארבע שנים, מקיץ תרצ"ה עד שלהי אלול תרצ"ט. כאשר פרצה מלחמת העולם
תמדהשנייה וצבאות הנאצים פלשו לפולין, עזב הרבי את אוטבוצק ונסע לוורשה, על מנת לנסוע
תמהמשם לריגה. אך מחמת קשיים נשאר בוורשה, עד ד' טבת ה'ש"ת, כשלאחר השתדלות
תמוגדולה ניצל הרבי עם בני משפחתו לריגה, ומשם נסע לארצות הברית, אליה הגיע בט'
תמזאדר-שני.
תמח[164] אגרת ה'תריג, אגרות
תמטקודש שלו כרך טו עמוד עדר.
תנ[165] אגרת תתקעא, אגרות
תנאקודש שלו כרך ד עמוד ריג.
תנב[166] אגרת ה'רנא, אגרות
תנגקודש שלו כרך יד עמוד שלא.
תנד[167] אגרת תתקפא, אגרות
תנהקודש שלו כרך ד עמוד רכו.
תנו[168] אגרת ה'תריז, אגרות
תנזקודש שלו כרך טו עמוד רפה.
תנח[169] אגרת ה'תריח. אגרות
תנטקודש שלו כרך טו עמוד רפז.
תס[170] אגרת ה'תרכ, אגרות
תסאקודש שלו כרך טו עמוד רפט.
תסב[171] מעדויות
תסגקרובי משפחתו של הרב וואזנער ותלמידו הגאון החסיד רבי יקותיאל פרקש.
תסד[172] קטע
תסהזה הובא ב"היום יום" – כ"א אדר א.
תסו[173] אגרת א'יז, אגרות
תסזקודש שלו כרך ד עמוד שט.
תסח[174] אגרת ה'תרכט, אגרות
תסטקודש שלו כרך טו עמוד רצט.
תע[175] אגרת תתקסד, אגרות
תעאקודש שלו כרך ד עמוד קצ.