Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Bukharan Jewry·
אבתקופת כ"ק אדמו"ר הרש"ב
אדמו"ר הרש"ב ויהדות בוכרה
קירבה מיוחדת לקהילת בוכרה
אדמו"ר הרש"ב ויהדות בוכרה
קירבה מיוחדת לקהילת בוכרה
בעניין מרכזי בעבודת הקודש של כל נשיאי חב"ד
גלדורותיהם, החל מתקופתו של כ"ק רבי שניאור זלמן מליאדי, האדמו"ר הזקן
דמייסד חסידות חב"ד, היה חיזוק חיי היהדות בקהילות ישראל, קטנות כגדולות,
הקרובות כרחוקות. מעת לעת היו האדמו"רים משגרים שלוחים מיוחדים כדי לעמוד על
ומצב הקהילות ולחזק את מה שזקוק לחיזוק, לעודד ולרומם את רוחם של היהודים בכל מקום ומקום
זלפי הצרכים המיוחדים לו.
חכמו קודמיו, גם כ"ק אדמו"ר רבי שלום
טדובער, אדמו"ר הרש"ב, הנשיא החמישי בשושלת נשיאי חב"ד, שלח שלוחים
ימבין תלמידיו וחסידיו לערים ועיירות ברחבי רוסיה הלבנה ואוקראינה, בהן היה עיקר
יאהישוב היהודי באותם השנים, לפעול לחיזוק היהדות והחסידות בקהילות השונות, אם
יבעל-ידי מינויים לרבנים, שוחטים ושאר כלי-קודש הגרים במקומות שליחותם בקביעות, ואם
יגבמסעות התעוררות וחיזוק לפרקי זמן כאלה ואחרים.
ידבתוך פעולות ושליחויות אלו שעסק בהם אדמו"ר הרש"ב לחיזוק היהדות
טובכל מקום שידו מגעת, היו לו – ולרבותינו נשיאינו שלאחריו - עניין מיוחד וקירבה
טזמיוחדת אל הקהילה המפוארת והעתיקה בישראל של יהדות בוכרה.
יזבבוכרה פעלו באותה עת קהילות יהודיות וותיקות
יחומפוארות, ועשרות אלפי יהודים גרו בעריה השונות. יהודי בוכרה ברובם הגדול היו
יטתמימים ויראי שמים, רודפי צדקה וחסד, מתפללים ולומדים תורה בבתי הכנסת ושומרים באדיקות
כובמסירות רבה על מצוות היהדות הבסיסיות כמו מצוות החגים, כשרות המזון וטהרת
כאהמשפחה.
כבועם זאת, עקב ריחוקה של בוכרה ממרכזי התורה
כגוהיהדות ברוסיה ובפולין, המוני העם לא היו תלמידי חכמים והיה צורך בהדרכה ותוספת
כדחיזוק לסידור לימודי תורה והלכה מאורגנים.
כהגם מוסדות חינוך לילדים על טהרת הקודש לא פעלו
כובערי בוכרה בצורה מסודרת, וכן לא היו די ישיבות לתלמידים צעירים.
כזכך שמצד אחד יהודי קהילה ועדה זו ככלל הצטיינו
כחביראת שמים, תמימות והקפדה מלאה על קיום המצוות, הן כיחידים והן כקהילות, אך מצד
כטשני עדיין היה כר נרחב לפעילות לחיזוק התורה והיהדות באזור זה. ואכן, חיבה יתירה
לוקרבה מיוחדת נודעה לרבותינו נשיאינו לדורותיהם, לעדה שורשית זו.
לאכפי שעולה מן התיאורים הבאים בע"ה, מסתבר
לבאשר הקשר הרציף ורב השנים של רבותינו נשיאינו עם יהדות בוכרה החל כבר בראשית שנות
לגה'תר"ן, עם שליחותו של הראשון לשלוחי רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד
לדליהדות בוכרה, הלא הוא הגאון החסיד רבי שלמה יהודה לייב אליעזרוב זצ"ל.
לה"ארץ חפץ הראויה לזריעה טובה"
לועל
לזיחסו המיוחד של הרבי הרש"ב ליהודי בוכרה, אותם הוא מגדיר אשר "בפנימיותם
לחהמה ארץ חפץ הראויה לזריעה טובה", ועד כמה עז היה רצונו לחזק את יהודי בוכרה
לט- אנו למדים מהאגרת הבאה, אותה כתב הרבי הרש"ב אל בנו הרבי הריי"צ, בז'
מטבת תרע"ד, בהיותו במקום המנוחה במנטון שבצרפת:
מא...והנה
מבבגוף הענין, כבר דברנו כמה פעמים (ובפרטיות דברנו בזה הפעם בעומקה של הדאציע דעניסאווקע). מי
מגיתן והיה כוחינו לייסד תלמוד תורה וישיבות בהאיים הרחוקים בארץ רוסיה כמו בקאווקאז
מדובוכארי' וטורקעסטאן וכדומה הריקנים לגמרי ר"ל, והמקומות מסוגלים המה להשריש
מהבהם - בעזרתו יתברך - יראה טהורה והנהגה ישרה כי האנשים בכלל תמימים המה,
מוובפנימיותם המה ארץ חפץ הראויה לזריעה טובה בעזה"י, ובמשך הזמן גם התורה ימצא לה
מזקן במקומות האלו.
מחוהרעיון הזה כמעט לא יצא
מטממחשבתי, ותמיד אני דואג על העדר היכולת הזה, אשר כמובן זה דורש סך נכון להוציא
נהדבר אל הפועל, ואי אפשר לייסד ענין כזה על סמך קבוצות נדבות, כי אם כאשר איש בעל
נאיכולת ינדבו לבו לתמוך הרעיון הזה, או אשר מהעזבונות הג' ייחד מי סכום קצוב
נבאו פאנד [=קרן]
נגעל הדבר הזה, אשר לעת עתה לא נמצא כזאת, ועומד הדבר בתקוה להשי"ת שיערה רוח ממרום על מי שימצא
נדאותו כלי ראויה לזה.
נהממכתב
נוזה עולה כי הדאגה לחיזוק מצב היהדות בוכרה העסיקה את אדמו"ר הרש"ב רבות
נזוהוא עסק בנושא זה בשיחותיו עם בנו הרבי הריי"צ, עד שגם בהיותו במקום המנוחה,
נחב"דאציע", "הרעיון הזה כמעט לא יצא ממחשבתי, ותמיד אני
נטדואג על העדר היכולת הזה"...
סמאגרת קודש נוספת של הרבי הרש"ב, אנו למדים
סאשהרבי היה מעורה גם בענייני המסחר של יהודי בוכרה, באגרת בה הרבי ממליץ לאחד
סבהחסידים לפתוח בית עסק בעיר קוקנד, מהערים המרכזיות באיזור בוכרה. וכך כותב הרבי
סגבאגרת מכ"ז שבט תרס"ב, לאחד החסידים:
סדבהיותי במאסקווא אמר ידידינו אברך לכ' אשר היה נצרך לקנות עבור א' סחורה
סהבבוכארי' (ואני יודע בשביל מי הוא), ידרוש מאתו מה נעשה אודות זה, אם הסוחר עודינו
סומחזיק בזה, יש לחשוב שיקנה על סך נכון, וידבר עם אברך שימסור הקאמיססיע [=שכר
סזהתיווך] לחתנו שי'.
סחנחוץ היה שיקנה הסחורה מקוזניצאוו ולעשות בעזה"י חנות בקאקאנד, ואם
סטבאפשר למצוא עצות לזה צריכים לעשות מה דאפשר. והשי"ת יתן לו פרנסה והצלחה בכל
עאשר יפנה. ויעזור השי"ת לכ' בבריאות הגוף, ויקבל נחת מהם ומיתר צאצאיו ויצליח
עאלו השי"ת בכל עניניו.
עבפירות ופירי-פירות עד היום הזה
עגואכן, דאגתו זו היא שהביאה את אדמו"ר
עדהרש"ב לשליחת השלוחים לבוכרה, לחיזוק היהדות באזור זה. ואם כי כל אחד משלוחי
עהרבותינו נשיאינו בבוכרה שהה במדינה זו ופעל בה מספר שנים, מי יותר ומי פחות, פירותיהם
עוופירות-פירותיהם של עבודתם הברוכה נמשכים עד עצם היום הזה.
עזכל אחד מהשלוחים העמיד תלמידים רבים, גידל דור
עחשל יהודים יראי שמים, נאמנים ודבקים במסורת אבות, וקשורים לחסידות חב"ד. כל
עטאחד בזמנו היה לראש משפחה נרחבת ומסועפת, אשר בהשפעה החב"דית שהייתה להם
פהאירו גם הם את סביבתם, וההשפעה החסידית אותה קיבלו חיזקה וחישלה אותם לעמוד מול
פאאתגרי וקשיי התקופה, מול גזירות הקומוניסטים ורדיפות הדת.
פבמושפעיהם של שלוחי חב"ד היוו את עמוד השדרה
פגשל היהדות בבוכרה, יהדות שבניה מסרו את נפשם כדי לנהל חיים יהודיים גם בימי האימים
פדובערים רבות הקימו תלמודי תורה, קיימו פעילות נרחבת בבתי כנסת, בנו והחזיקו מקוואות
פהטהרה, מערכת של שחיטה כשרה וכל שאר ההיבטים של חיים יהודיים אמיתיים ספוגים באור
פווחיות ששאבו ממעיין החסידות.
פזזכו אותם תלמידים להעמיד צאצאים, נכדים ונינים,
פחההולכים בדרכי מורשת אבות ודבקים בתורת החסידות.
פטעל חלק מאותם תלמידים יסופר להלן בהמשך הפרק.
צ[1] אגרת ת, אגרות קודש שלו כרך ב
צאעמוד תשמה.
צב[2] אגרת קיג, אגרות קודש שלו כרך א
צגעמוד רסב.