Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Bukharan Jewry·
אשליחות הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב
מ'אשכנזי' ל'אליעזרוב'
מ'אשכנזי' ל'אליעזרוב'
בשלוחם הראשון של רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד לבוכרה, היה הגאון
גהחסיד רבי שלמה יהודה לייב אליעזרוב זצ"ל, בן משפחה של רבותינו נשיאי
דחב"ד.
ההרב אליעזרוב היה גאון בנגלה וחסידות, מראשי חסידות חב"ד ובא כוח
ורבותינו נשיאינו בארץ הקודש. הרב אליעזרוב, או בקיצורו המקובל 'הרב שיל"א',
זמילא שורת תפקידים חשובים: חצי יובל שנים הוא פעל כעסקן ציבורי למען יהודי חברון וכרב
חהעדה האשכנזית בעיר, כיהן כרבה של סמרקנד, ניהל את כולל חב"ד בארץ הקודש,
טובהוראת רבותינו נשיאינו ביצע שליחויות במדינות רבות. בכל תפקידיו הוא עשה הכל
ילמען הכלל וגם למען הפרט - הצטיין ביחס אישי לכל אחד, הקשיב לכל קשה יום והושיט
יאעזרה לכל נזקק בחומר וברוח.
יבהרב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג, בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב
יגאליעזר שמעון קזרנובסקי. ברבות השנים, הוא שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שהתחתן
ידשינה את שם משפחתו ל'אשכנזי', שם הנעורים של רעייתו. וכאשר כיהן כרבה של סמרקנד,
טוביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי – אליעזרוב –
טזהיינו בן אליעזר.
יזבן עשר שנים היה כאשר עלה עם משפחתו לארץ הקודש והם השתקעו בחברון בה
יחהתגוררה אם סבתו של הרב אליעזרוב – הרבנית הצדקנית מרת מנוחה רחל סלונים בת כ"ק
יטאדמו"ר האמצעי, בן האדמו"ר הזקן.
כעל התורה ועל העבודה
כאבי"א סיון תר"מ התחתן הרב אליעזרוב עם הרבנית חנה ברכה אשכנזי,
כבבתו של הרב דובער אשכנזי המכונה "בער'ל קאליסקער".
כגב"שטר
כדהתנאים" של הרב אליעזרוב נכתב שהוא נישא ''להדא בתולתא כלתא שפירתא ויעלת חן
כהמ' חנה ברכה תי' בת הרב החסיד מו''ה דובער הלוי'' - אשכנזי מקאליסק, ביום ''שישי
כובשבת באחד עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים לבריאת עולם, למנין
כזשאנו מנין כאן עיה''ק חברון תובב''א''.
כחחותנו הרב בער'ל אשכנזי היה 'חוזר' [משחזר מהזכרון מאמרי חסידות] אצל הרבי ה"צמח
כטצדק" וכן אצל בנו הרבי המהר"ש. היה כבן בית אצל הרבי ה"צמח צדק"
לולמד ב'חברותא' עם הרבי המהר"ש. בשנת תרל"ג עלה לארץ הקודש בהוראת הרבי
לאהמהר"ש והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה.
לבלאחר נישואיו המשיך הרב אליעזרוב לשקוד על התורה ועל העבודה, ב'חברותא' עם
לגבן דוד אביו הרב שניאור זלמן סלונים, נין אדמו"ר האמצעי (מספר שנים לאחר מכן,
לדזכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם אדמו"ר הרש"ב במשך זמן, ולאחר מכן כיהן שלושים
להושבע שנים כרב קהילת חב"ד בתל אביב-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים בנגלה
לווחסידות, שקדו בלימודם יומם ולילה.
לזבשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד רבי שמעון מנשה חייקין רבה
לחשל חברון בימים ההם, ואצל הרב הגדול המקובל רבי אליהו מאני. שני רבנים גאונים אלו
לטהעניקו לו סמיכה לרבנות, ואילו על מלאכת השחיטה נבחן אצל בן דוד אביו הרב דובער
מאפרת, שכיהן כרב במוסקבה, ובגלל 'גירוש מוסקבה' עזב את כהונתו עלה לארץ הקודש
מאוהשתקע בחברון, בסמיכות לבני משפחתו לבית סלונים.
מבהרב אפרת נתן לו 'הודעה' ו'קבלה' לשחיטה. באותה שעה איש לא יכול היה לדעת
מגכי כעבור תקופה, יחולל הרב אליעזרוב מהפיכה בתחום השחיטה דווקא בסמרקנד הרחוקה.
מדבהנהגת הקהילה בחברון
מהבן עשרים ושש בלבד היה הרב אליעזרוב כאשר ייסד יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל
מונאה (נשותיהם הן אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, את ישיבת
מז'מגן אבות'. השינויים שחלו בחברון באותן שנים הניעו את השלושה להקים את הישיבה.
מחבתקופה שקדמה לייסוד הישיבה, החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל
מטחברים', בהם לא חינכו ברוח ישראל סבא.
נבשנת תרמ"ט אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים הנזכרים, והקימו בחברון
נאישיבה בשם 'מגן אבות' ונכלל בה גם תלמוד תורה לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה
נבהרב אליעזרוב. השלושה מינו מנהלים בפועל לישיבה, אשר דאגו לתלמידים ששקדו על
נגלימודם.
נדבשנים אלו, המשיך לפעול יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה, לטובת תושבי
נהחברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד,
נוולעזרה לכל אחד באשר הוא, וחרף גילם הצעיר נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות
נזבעיר.
נחמ'שד"רות' לשליחות
נטהרב אליעזרוב נמנה על חשובי הרבנים באותה תקופה שנדדו מארץ ישראל
סלחו"ל כ'שד"רים' כדי לגייס כספים עבור קהילתם. עקב מעמדו כאחד ממנהיגי
סאהקהילה האשכנזית בחברון, נדד באותן השנים מספר פעמים למדינות רחוקות כבוכרה
סבוגרוזיה, בכדי לגייס כספים עבור יהודי חברון ובמיוחד עבור העניים ומוסדות התורה
סגוהחסד.
סדתוך כדי מסעות השד"רות, פעל הרב אליעזרוב לחיזוק היהדות והחסידות
סהבמקומות אליהם הגיע. במהלך נסיעותיו התכתב הרב אליעזרוב תדיר עם הרבי הרש"ב
סושנתן לו הוראות כיצד ואיך לפעול. בתקופת השליחויות הללו, שהה מספר פעמים בליובאוויטש
סזוהיה בן בית בבית הרבי הרש"ב, עד כדי כך שבעת שהותו בליובאוויטש היה מתגורר באחד
סחהבתים בחצר רבותינו נשיאינו. מליובאוויטש נסע כמה פעמים בשליחות הרבי הרש"ב
סטלמחוזות שונים ולמטרות שונות.
עבמהלך שליחויות אלו הכירו רבים במעלותיו החשובות, ובמהלך השליחויות שלו
עאבבוכרה התארח תקופות ארוכות בבית הרב חזקיה רבין רבה של העיר בוכרה שהכיר בו
עבכתלמיד חכם גדול, וכיבדו עד מאוד.
עגעם הזמן, הנסיעות שהחלו כשד"רות למען חברון הפכו, בהוראת ובעידוד הרבי
עדהרש"ב, לפעילות קבועה בבוכרה.
עההשליחות הראשונה בשנת תרנ"ב
עועל התקופות בהן שהה הרב אליעזרוב בשליחותו בבוכרה, אנו למדים מאגרות הקודש
עזשכתב לו הרבי הרש"ב באותם ימים וממקורות נוספים. מהאגרות ומקורות נוספים עולה
עחכי הרב אליעזרוב לא שהה בבוכרה זמן רב ברציפות אלא הגיע לבוכרה ונסע ממנה מספר
עטפעמים, ומצירוף כל המקורות יחד ניתן לקבל מבט משוער על תקופות פעילותו של הרב
פאליעזרוב בבוכרה.
פאבשנת תרנ"ב התחיל הרב אליעזרוב את ההכנות
פבלצאת לחוץ לארץ בשד''רות מטעם העדה הספרדית בחברון. כתב השד''רות נכתב בראש חודש
פגסיון תרנ''ב והוא חתום על ידי ששת ראשי העדה הספרדית בחברון.
פדבאותה
פהשעה היה הרב אליעזרוב בסך הכל בן עשרים ותשע. אמנם לפחות חמש שנים לפני כן הוא כבר
פונסע בשד''רות לחו''ל.
פזאין
פחלנו ידיעה ברורה מפרטי נסיעתו זו, רק זאת אשר ב"ארכיון סלונים" שבספריית
פטליובאוויטש נמצא מכתב שכתבה עבורו אם-זקנתו הרבנית הצדקנית מרת מנוחה רחל סלונים,
צבת כ''ק אדמו''ר האמצעי. בתאריך המכתב ''יום ג' פ' תולדות'' לא רשומה השנה, אך היא
צאנפטרה בכ''ד שבט תרמ''ח. גם אם נאמר שהמכתב הזה נכתב בשנתה האחרונה - תרמ''ח, הרי
צבהיא כותבת בו אודותיו ''ער זאל קענין געך קריק קומען אין דער הייליגע לאנד חברון
צגאיך ביינק זייער נאך אים'' [=שיוכל לשוב במהרה לארץ הקדושה חברון, אני מתגעגעת
צדאליו מאד], ומכך נודע לנו שבאותה שעה כבר היה הרב אליעזרוב משך
צהזמן בחוץ לארץ.
צוכאמור,
צזבראש חודש סיון תרנ''ב ניתן לרב אליעזרוב כתב השד''רות מטעם העדה הספרדית. בכתב
צחהשליחות הזה לא מפורש לאן הוא נשלח, אך באגרת ששלח הרב אליעזרוב לביתו בט''ו באלול
צטתרנ''ג, מצויין שהיא נשלחה מהעיר קובא שבגרוזיה. באגרת זו מספר הרב אליעזרוב על
קנסיעותיו בעיירות רבות במדינת גרוזיה, על התוכניות להמשיך לנסוע בעיירות גרוזיה ואשר
קאמשם יסע לבוכרה.
קבבדרכו
קגעצר הרב אליעזרוב בליובאוויטש בימי החנוכה תרנ''ג, וגם מנסיעותיו בגרוזיה ובוכרה
קדהיה מתכתב עם הרבי הרש''ב.
קהכאשר
קוהיה בדרכו מגרוזיה לבוכרה, כותב לו הרבי הרש''ב בכ''ד מנחם אב תרנ''ג:
קזנהניתי
קחממכתבו אשר נסיעתו הולך בהצלחה ת''ל, ובקשתי להודיעיני בכל עת משלומו ובריאותו
קטובאיזה סך בערך פעל לעצמו בנסיעתו זאת, וגם למתי יחשוב לכנוס לבוכארי', את הכל
קייודיעיני בפרטיות.
קיאובאגרת
קיבנוספת מד' תמוז תרנ''ד כותב לו הרבי הרש"ב:
קיגמכתבו כן
קידהטע''ג [המברק] מבואו לבוכארי' נכון הגיעני ונהניתי מאד. השי''ת יצליח דרכו וישמרו
קיהמכל צרה וצוקה ונגע ומחלה ויפק רצון שולחיו וישוב לביתו בשלום.
קיובכ''ג
קיזניסן בשנה הבאה אנחנו מוצאים עדיין את הרב אליעזרוב בבוכרה, וגיסו הרמ''מ נאה כותב
קיחלו, "בדעתי שתבוא אי''ה על חג השבועות הבע''ל לשלום . . מחכים אנחנו לביאתך
קיטאנו כולנו כי צר לי מאד בהחסר לי אוהב ומודע כמותך, ובכל יום אני מצפה מתי אזכה
קכלהיותינו ביחד".
קכאהתמנות לרבה של סמרקנד
קכבמחילופי
קכגאגרות אלו נראה שהרב אליעזרוב חזר מבוכרה לחברון בקיץ של שנת תרנ''ה, ובשנת תרנ''ז
קכדנשלח לערי בוכרה בשנית. השהיה הקבועה שלו בבוכרה החלה אפוא בשנת
קכהתרנ"ז. בראשיתה של תקופה זו, בשלהי שנת תרנ"ז, כיהן הרב אליעזרוב משך
קכוזמן קצר ברבנות העיר שהריסבז שבבוכרה, אולם משנת תרנ"ח ואילך הוא התגורר
קכזבקביעות בסמרקנד.
קכחמתוך
קכטאהבת ישראל יוקדת ביקש הרב אליעזרוב להישאר בסמרקנד ולייסד בה תלמודי תורה וישיבות
קלעבור הנוער, וכך לגדל דור חדש של בני תורה, וכן לתקן תקנות בעניני שחיטה ואישות.
קלאכדי
קלבשיוכל לפעול במקום היה לו צורך בקבלת סמכות מאת בני המקום, ואת זאת היה יכול להשיג
קלגרק על ידי מינויו לרב. בין אלו שעמדו מאחורי בקשה זו היו גם הרבנים
קלדהרב אליהו אמינוף תלמודי והרב יוסף כוג'הינוף, רבניהם הנערצים של הבוכרים באותה
קלהתקופה, אשר חיו בארץ ישראל, בשכונת הבוכרים שבירושלים, ושמעו של הרב אליעזרוב הגיע
קלואליהם.
קלזעל
קלחמנת לממש את תכניתו, הוא יצר קשר עם הראשון-לציון רבי יעקב שאול אלישר זצ"ל,
קלטבעל ה"ישא ברכה", שישב בירושלים, אך מצודתו היתה פרושה על פני כל ארצות
קמהמזרח אשר חרדו לשמו ולזכרו.
קמאהראשון-לציון הריץ אגרת לבוכרה ובה הסביר לבני המקום, שמאחר שרב העיר בוכרה
קמבמוה"ר יצחק חיים הכהן רבין נפטר לבית עולמו [בשנת תרנ"ו], וקהילות בוכרה
קמגנשארו ללא מורה דרך ובעל הוראה, יש חשש שכל מצב היהדות במדינה ההיא יתדרדר וייהרס,
קמדולכן עליהם לקבל עליהם מרותו של רב ומנהיג אשר יישלח אליהם על ידי הראשון-לציון
קמהמירושלים.
קמולאחר מכן שלח ה"ישא ברכה" מכתב ובו הוא ממנה את רבי שלמה לייב,
קמזששהה באותה עת במחיצתם והם הכירוהו. ואכן באמצעה של שנת תרנ"ח הכתירה קהילת
קמחסמרקנד את רבי שלמה לייב לאלוף לראשה. הוא חתם על תנאים שנקבעו על ידי ה"ישא
קמטברכה" בדבר חובתו לפסוק כדעת מרן השולחן ערוך, ומאותו יום החל לשמש ברבנות
קנהמקום.
קנאהסכם בין הרב אליעזרוב וקהילת סמרקנד
קנבלפנינו נוסח הסכם המינוי לרבנות סמרקנד שנכתב ונחתם על ידי הרב אליעזרוב
קנגוראשי קהילת הבוכרים בעיר, בכ' אייר
קנדתרנ"ח, כאשר הסכם הרבנות הוא לתקופה של שלוש שנים:
קנהבשם ה' נעשה ונצליח, עזרי מעם ה' עושה
קנושמים וארץ
קנזזאת אות הברית אשר כרתנו בינינו זה
קנחאנחנו החתומים מטה, טובי ומנהלי עיר תהילה סמרקנד יע"א, ומעלת החכם
קנטהמורה הוראה מורנו שלמה אליעזרוף ה' ישמרהו ויחיהו, על פי התנאים האלה שנעשו ככל
קסמשפטי התנאים כפול וכמכופל בתנאי דבני גד ובני ראובן, באופן היותר מועיל לפי דין
קסאתורתנו הקדושה,
קסבוזה יצא ראשונה, איך אני שלמה אליעזרוף
קסגהחתום מטה נתחייבתי בחיוב גמור ושלם העולה כדין וכתקנת חז"ל לשבת פה עיר
קסדתהילה לשרת בקודש להשיב שואלי דבר בדברים הנוגעים לדין תורתנו הקדושה שתתעלה, לסדר
קסהגיטין וקידושין וחליצות מכל המחוז שיבואו לפה עיר תהילה משך שלש שנים מיום דלמטה,
קסובלי שום קבלת שכר פרטי, זולת שכר הקצוב לי לשלושת השנים כאשר יתבאר.
קסזעוד נתחייבתי ללמד לתלמידים הראויים
קסחלהבין דינים הנצרכים שלש שעות בכל יום בזמן הקבוע ללימוד התלמידים. עוד נתחייבתי
קסטלהשתדל להעמיד שני שוחטים ובודקים מבני קהילה קדישא דפה עיר תהילה מתלמידים שעדיין
קעלא שימשו במלאכת השחיטה ובדיקה.
קעאעוד נתחייבתי בעת אשר יביאו הקהילה
קעבקדישא דפה שוחט ובודק מוסמך ממקומות המפורסמים בתורה, לפקח ולהשגיח בעניני השחיטה
קעגובדיקה בחברת השוחט ובודק ההוא.
קעדעוד נתחייבתי לפקח בהכנסת והוצאת הקהילה
קעהקדישא ולסדרם בפנקס כראוי, ותנאי מפורש שאין לי רשות לחדש דבר בקהילה קדישא כי אם
קעובעצת טובי ומנהלי הקהילה קדישא המשמשים בקודש עמדי. עוד הותנה בפירוש כי יש לי
קעזרשות על חודש אחד בכל שנה לנסוע מפה לכל מקום שאחפוץ.
קעחומעתה כנגד התחייבות החכם המורה הנזכר
קעטה' ישמרהו ויחיהו, נתחייבנו אנחנו החתומים מטה בחיוב גמור ושלם בכל אופן היותר
קפמועיל לפום דינא וכתקנת חז"ל, לשלם לו בעד שכר טרחה ועבודה במשך שלש שנים
קפאשנתרצה לשבת אתנו פה עיר אלקים סך שני אלפים וארבע מאות רובל כסף נייר הקיסר ירום
קפבהודו.
קפגותשלומם באופן הזה, שנה ראשונה שבע מאות,
קפדשניה שמונה מאות, שלישית תשע מאות, והשכירות נתחייבנו לשלם לו במוקדם כל ששה חדשים
קפהלפנים, ולשכור לו מכיס הקהילה דירה הגונה לפי כבודו ורצונו, תכיל שלשה חדרים, כל
קפוימי שבתו פה, גם לשכור לו שמש ראוי והגון לשרת לפניו כל משך שבתו פה עיר תהילה.
קפזעוד נתחייבנו לקנות ספרים הנחוצים לטובת
קפחהקהילה קדישא בסך שני מאות רובל כסף נייר סמוך לשבתו פה, ולהוסיף ספרים בכל שנה
קפטושנה.
קצעוד נתחייבנו להוועד יחד כולנו החתומים
קצאמטה בבית המורה ה' ישמרהו ויחיהו פעם אחת בחודש, ונדבר נחוץ על פי הזמנת המורה
קצבלפקח על עניני הקהילה קדישא, חוק ולא יעבור.
קצגהקנס מצד העובר לצד המקיים קבלנו עלינו
קצדבתורת נדר וצדקה, לתת חצי השכירות של אותה שנה כנזכר לעיל.
קצהכל זה נכתב ונחתם משני הצדדים בלב שלם
קצוונפש חפצה ברצוננו הטוב בכח קנין סודר גמור ושלם ותקיעת כף מצד לצד, כל אחד על דעת
קצזחברו על כל האמור ומפורש לעיל, והכל דלא כו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' לדעת
קצחהרשב"א ז"ל, ולדבר אמת ואות אמת וצדק לזכות מצד לצד, חתמנו שמנו פה עיר
קצטתהילה הנזכרת, יום ה' ך' לחודש אייר ה'תרנ"ח, בא סימן טוב וברכתיך בכל אשר
רתעשה והכל שריר וקים.
ראשלמה אליעזרוף ישמרהו צורו ויחיהו / חתימות
רבראשי הקהילה
רגבפנינו עדים החותמים מטה נעשה ונגמר כל
רדתנאי ואופני התקשרות הנזכר לעיל, ובפנינו חתמו בחתימת ידם מעלת החכם מורנו שלמה
רהאליעזרוף השם ישמרהו ויחיהו הנזכר לעיל, ומעלת טובי ומנהלי קהילה קדישא דפה עיר
רותהילה, לאשר ולקיים כל האמור, ולדבר אמת ואות אמת חתמנו שמנו פה עיר תהילה סמרקנד
רזיבנה עיר אלקים, יום עש"ק א"ך אייר תרנ"ח, והכל שריר וקיים.
רחהתחייבות לפסוק כמנהג הספרדים
רטבאגרת הבאה, שכתב הרב אליעזרוב בחודש אדר שני תרנ"ט, הוא מקבל על עצמו
ריכרבה של סמרקנד לפסוק כדעת מרן השולחן-ערוך, כפי התנאי שהעלה הראשון-לציון בעל
ריאה"ישא ברכה":
ריבבעזה"יו
ריגהיות כי אנוכי החתום מטה נבחרתי לרב ומורה צדק פעי"ת סמרקנד יע"א
רידלנהל עדת ה' על פי תורתנו הקדושה כחובת כל רב רצא"ק, ומע"כ עטרת ראשנו
ריהואו"ע מוהרה"ג הגדול המפורסם תנא ירושלמאה ראשון לציון וראש הרבנים
ריובאהקת"ו כקש"ת מוהר"ר יעקב שאול אלישר יצ"ו, ויחשל"א סמך
ריזשתי ידיו הק' על ראשי וישימני לרב פעי"ת הנזכר כמ"ש בשטר סמיכתו אשר תחת
ריחידי,
ריטאך בתנאי גו"ש כתקנת חז"ל איך נתחייבתי לנהל ולהנהיג את בני עדתי
רככמנהג חו"ר אחינו הספרדים למקומותם במושבותם העי"א, הנמשכים על פי
רכאהוראות מרן הקדוש ז"ל אשר קבלו עליהם אבותיהם ואבות אבותיהם הוראותיו עליהם
רכבועל זרעם עד כי יבא שילה בב"א, רק באיזה דבר שמרן ז"ל מתיר ורמ"א
רכגאוסר הרשות בידי להחמיר כפסק רמ"א ז"ל.
רכדועוד קבלתי עלי בחיוב גמור ושלם ושעבדתי גופי לד' הראב"ד ז"ל
רכהלקרב התועלת לטובת כולל ספרדי עיקו"ת ירושלם תובב"א העי"א בכל דבר,
רכוהן בנדבת שלוחיהם והן בהקדשות ונדרים המונפים והמורמים לשם עיקו"ת, להשתדל
רכזלהוציאם לאור לבל תשלוט בהם יד זר אשר לא כדת.
רכחוכל זה קיבלתי עלי ברצון בלב שלם ונפש חפצה בלי שום זכר אונס כו"ע ובקנין
רכטגמור אגב סודר כתקנת חז"ל ועד"א ולרא"מ ח"ש יום א' ב' אדר ש'
רלתרנ"ט.
רלאבא סי"ט בונה ירושלים לפ"ק, פעי"ת הנזכר, גר בארץ ומצפה לישועה
רלבשלמה, אליעזרוף יאודה ליב יצ"ו.
רלגכל ההתחלות קשות
רלדככל ההתחלות, קשה היתה תחילת דרכו של רבי שלמה לייב בסמרקנד. תנאי המחיה
רלההקשים בבדידות ובמרחק מבני ביתו, קשיי שפה והבדלים בסגנון ובאופי טרדו את מנוחתו,
רלואולם ביודעו את האחריות המוטלת עליו בשבתו שם הצליח להתגבר על המכשולים. כעבור זמן
רלזלא רב הוא כבר שלט בשפה הבוכרית והסתגל לחיים החדשים.
רלחהנה סיפור מהנהגתו ברבנות, המשלב חזות של חכמה וקדושה:
רלטבאחד הימים בא אליו יהודי שבניו היו מתים בקטנותם רח"ל. אותו אדם היה
רממגלח את זקנו. הרב אליעזרוב הורה לו שיקבל על עצמו לגדל זקן, ואמר לו, שכאשר
רמאשהילדים קטנים תופסים את הזקן של אביהם באצבעותיהם הקטנות, יש בכך סגולה לאריכות
רמבימים בשבילם. [יש מוסיפים בשמו, שגם אין להפריד את ידו הקטנה של התינוק מן הזקן]. ואכן
רמגאותו יהודי נזהר מאותו יום והלאה לא לגלח את זקנו ונתקיימו בניו, ויהי לפלא.
רמדבתקופה זו הוא גם שינה את שם משפחתו מאשכנזי לאליעזרוב, ובשם זה האחרון
רמהנותר כל שנותיו.
רמושיפור מערכת השחיטה
רמזבראשית תקופתו זו בבוכרה, ראה הרב אליעזרוב כי בורות גדולה שוררת בין
רמחהשוחטים, אין הם נוהגים לבדוק את סכין השחיטה כדבעי, ואינם יודעים את ההלכות
רמטהחשובות ביותר לשחיטה.
רנהרב אליעזרוב עשה הכל כדי שיהדרו בשחיטה ובלית ברירה הכריז מיד, שכל הבשר
רנאטרף ואסור באכילה. אחר הוא דרש להכשיר את הכלים, ובמקביל לאלה החל ללמד שוחטים
רנבהגונים את מלאכת הזביחה, כפי דרישות ההלכה. את תלמידיו חייב להיבחן בהלכות שחיטה,
רנגולמענם כתב קיצורי הלכות בעניני שחיטה ובדיקה בתבונה רבה.
רנדהדבר לא היה פשוט עבורו. היו ביניהם כאלו שהתריסו נגדו בעזות מצח, ואף שיגרו
רנהמכתבי השמצות לרבני העיר בוכרה ואפילו לראשון-לציון הרב הראשי הספרדי לארץ הקודש.
רנואבל הרב אליעזרוב לא נרתע והמשיך בצעדיו הנחושים כדי שיהודי המקום יאכלו בשר כשר
רנזואפילו מהודר.
רנחהשוחטים הוותיקים שאיבדו את פרנסתם, לא הסכימו לשוב לעבודה ולעבוד לפי
רנטהדינים המקובלים, והם גמרו אומר לנקום בו. הללו לא היססו והלכו להלשין עליו אצל
רסאמיר מדינת בוכרה, מושל המדינה. השוחטים טענו כי הנה בא ממרחקים איש זר אשר מקפח
רסאאת פרנסתם.
רסבהרב אליעזרוב נקרא לחקירה אצל האמיר ונס גדול אירע עמו. ברגע שהוכנס לאולם
רסגבו ישב האמיר, האמיר העיף בו מבט ממושך ולפתע קם מכיסאו, התקדם לקראתו בצעדים
רסדמהירים, חיבק אותו בחזקה ואמר לו: כשראיתי את פניך השתוממתי איך אותם אנשים הרהיבו
רסהעוז בנפשם לעשות נגדך מעשים נלוזים, עכשיו אכניס אותם מיד למאסר.
רסובבוכרית רהוטה אותה למד הסביר הרב אליעזרוב לאמיר שהוא נשלח לבוכרה על ידי מנהיגי
רסזישראל, כדי להנהיג במדינה כשרות ויהדות כדת וכדין לפי מסורת האבות, וברוב אצילותו
רסחהוסיף וביקש מהאמיר שלא ייגע במלשינים לרעה אלא רק יזהירם שמעתה ואילך עליהם
רסטלהישמע לפסיקותיו.
רעהאמיר נענה לבקשתו, אך עד מהרה התברר שאותם שוחטים לא בחלו בשום אמצעי כדי
רעאלהיפטר ממנו עד כדי נטילת נפשו, ובאחד הימים סיכמו ביניהם להרעיל את הרב שמקפיד על
רעבשחיטה כהלכה.
רעג"הבעל שם טוב של בוכרה"
רעדהיה זה בח' תמוז תרנ"ח, בעת שישב בבית אחד הגבירים לרגל יום השנה לאחד
רעהמקרוביו, ולסעודה הגיע מבית אחד השוחטים תבשיל מיוחד בשביל הרב אליעזרוב. כאשר הרב
רעואליעזרוב התיישב לארוחה, הוא הודיע שהוא מסרב לאכול את התבשיל שנראה לו 'מוזר' וביקש
רעזמאחד מידידיו להביא כלב מבחוץ. הרב אליעזרוב נתן לכלב ללגום מהתבשיל ולתדהמת כל
רעחהאורחים, הכלב כרע ומת. הסיפור התפרסם מיד בכל רחבי המדינה, ואזרחי המדינה יהודים
רעטולהבדיל גויים הודו בגודל קדושתו של הצדיק החברוני.
רפמאז היתה דרכו סלולה. מעשהו וקדושתו הטילו פחד ויראה על הכל ושמו הלך לפניו
רפאעד שכונה בפי יהודי המקום "הבעל שם טוב של בוכרה". הרב אליעזרוב ניצל את
רפבגלי האהדה הללו לייסוד תלמודי תורה וישיבות לצעירים ולנוער ולהקמת מקוואות, ובכך
רפגהקים בפועל את ההנהגה הרוחנית של יהדות מדינת בוכרה. במקומות בהם לימד, דאג ללמד
רפדהלכות הנוגעות ליום-יום, מנהגי יהודי המקום וגם תניא.
רפהולמרות הכל, בענין השחיטה לא סרו ההתנגדויות, כפי שכתב באותם ימים באגרת
רפולגיסו הרב מענדל נאה:
רפז"...אפילו הגבירים הגדולים שבעיר מפחדים מהשוחטים, ממש סכנה איומה
רפחונוראה ריחפה על פניי, כמה פעמים אסרו אותי, ובכל יום מגזימים להפחידני בפחדים
רפטשונים, וקצת הגבירים העומדים על ידי, איני יודע טעמם ונימוקם, וגם המה לא ידעו ולא
רציבינו, רק בדרך מאמין ואינו מאמין ועזר כזה הוא סיוע שאין בו ממש".
רצאמכתב תמיכה מבעל ה"שדי חמד"
רצבבחודש מנחם-אב תרנ"ח קיבל הרב אליעזרוב אגרת ברכה מיוחדת מהגאון רבי חיים
רצגחזקיהו מדיני, בעל "השדי חמד", שהיה באותם ימים רבה של קאראסו-באזאר שבאוקראינה.
רצדוכך כותב לו ה"שדי חמד":
רצהבה"י יום שנתלו המאורות (לפ"ק) לסדר אנכי נותן לפניכם היום ברכה
רצוכבוד רב רחימא ורב נהורא, המאור הגדול גברא רבה ויקירא, ציר המעלות לשלמה,
רצזחריף ובקי בכל מקצועות שבתורה, ליאודים הוא אורה, הרב הגדול גאון ומפורסם, נזר
רצחותפארה, רבין חסידא כש"ת מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיה"ק
רצטחברון תבנה ותכונן בימינו במהרה, נר"ו יאיר כזהר הרקיע וכעצם השמים לטוהר,
שעוטה כשלמה אורה!
שאשלום שלום אל עמו ואל חסידיו לפ"ק
שב[תרנ"ח].
שגשמועה טובה תדשן עצמותינו אשר שמענו ונדע כי
שדנתקבל כבוד גאונו לראב"ד בעיר המהוללה, סאמארקאנד שמה, יכוננה העליון
שהעל תילה, וישמרה מכל פגע רע וממחלה!
שוששתי כעל כל הון אשר זיכה השם לקהילה מפוארה
שזוחמודה, כולה גאה וחסודה, לחסות תחת כנפי גאון עוזינו המלך שלמה שהלכה
שחכמותו באשר ה' עמו, אשריך ארץ שמלכך נהר, הנהר הגדול הזה אשר מחזה שד-י יחזה, שלם
שטהוא ושלמה משנתו וכתר הרבנות הולמתו לרעות ביעקב עמו חבל נחלתו, ברוכים אתם
שילהשם.
שיאצוויתי את ברכתי וצילה גם היא תפלה לעני כחזקיאו
שיבבחלותו, אנא ה' תהא משרה זו לו ולכל בני עדתו, "למזל טוב ולהצלחה",
שיגומה' ישאו ברכה, ותירום רישיה אכוליה כרכא, ישמח צדיק באנשי עדתו, הם ישמחו בו
שידובתורתו הנזר ועטרה יהא לכם לפ"ק.
שיהיחד כולם ישבו ישרים, מאירים ומזהירים, שקטים
שיוושאננים, דשנים ורעננים, ברבות הטובה, גם עד זקנה ושיבה, בהשקט ושלוה, בגיל וחדוה,
שיזכנפשם הרמה וכנפש מוקירם ומכבדם כרום ערכם הבא על החתום פה קאראסובאזאר
שיחיע"א
שיטהצעיר חיים חזקיאו מדיני המכונה חח"מ הי"ו
שכמכתב לחותנו ובני משפחתו
שכאבאגרת שכתב מסמרקנד כשנה לאחר מכן, בי''ט סיון תרנ''ט, לחותנו הרב בער'ל אשכנזי
שכבוגיסו ר' דוד צבי אריה שניאורסאהן [רעייתו של ר' דוד צבי היא אחות נשותיהם של הרב
שכגאליעזרוב והרב מענדל נאה]. הוא מבקש מהם שיתפללו עבורו שיצליח במשרתו החדשה, וגם
שכדכותב כי לו ידע את כובד העבודה לא היה נכנס לזה, אבל לאחר שנכנס - קשה לו לצאת:
שכה"בטח נודע להם כי גמרתי עם הק''ק דפה הי''ו בכי טוב ב''ה, והשי''ת
שכוברחמיו יזכני לזכות את הרבים, ואל יצא תקלה מתחת ידי חלילה וישיב את שבות אהקת''ו
שכזושלום אמן כן יהי רצון. העתירו נא בעדי תמיד ככל האמור . . לו ידעתי כובד העבודה
שכחלא הייתי נכנס בזה בשום אופן, ועתה שכבר נכנסתי קשה לצאת, וה' ברחמיו ידריכני בדרך
שכטהטוב והישר לפניו ב''ה".
שלהידורי כשרות וצניעות בבית המטבחיים
שלאהרב אליעזרוב באגרותיו לה"ישא ברכה" מאותה תקופה, מציין שהבשר
שלבהינו מאכל בסיסי בבוכרה ונצרך בכמויות גדולות. ברור שכמות הבעיות בגין כך היתה
שלגמרובה.
שלדבג' אלול תר"ס כתב הרב אליעזרוב אגרת מיוחדת אל בני קהילתו בסמרקנד, בה
שלההוא מבשר על בניית בית המטבחיים לשחיטת עופות, ובו סידורים מיוחדים כדי שתהיה
שלושחיטה מהודרת וגם תיקון לנושא הצניעות, היינו הפרדה בין הגברים והנשים הבאים עם העופות
שלזלשחיטה, ומבקש מיהודי העיר לתרום עבור בניית בית המטבחיים החדש.
שלחוכך הוא כותב באגרת זו:
שלטהנני
שמלבשרם כי היום התחלנו בהכנת הבנין בית המטבחים לשחיטת עופות כדין תורתנו הקדושה,
שמאכאשר עלו בהסכמה כמע''ל הועד הנבחר הי''ו ביום שבת קודש דנא, וקנינו עצים ושאר
שמבלבנים ושאר צרכי הבנין על יד ידידינו היקר ונאמן העוסק בצרכי ציבור באמונה כבוד
שמגמו' דוד במו' אברהם הי"ו, אשר התנדב לעמוד ולהשגיח על הבנין עד גמרו בכי טוב
שמדבעהי"ו, כאשר סידר וצייר לנו ידידינו הנכבד ומרומם העומד לשרת בראש כל עסקי
שמהציבור באמונה כבוד מו' אברהם כלנתרוף הי"ו (יראו עיניהם בדף השני ויגל לבם), בסדר
שמומאד נכון וישר לטובת הכשר הזבח, ולטובת העם לבלתי יעמדו צפופים בלחץ זה הדחק, כי
שמזאם יעמדו רווחים ויקבלו עופותיהם בשלימות.
שמחועוד
שמטתיקון גדול וקדוש נעשה בו, לבלתי יבואו האנשים ונשים בערבוביא, וזה נקרא תיקון
שנגדול, כדאיתא בסוכה פ"ה מ"ב ובגמרא שם נ"א ע"ב, ונקרא קדוש כאמרם
שנאז"ל כל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה, אתה מוצא קדושה (ויקרא רבה פכ"ד).
שנבועתה
שנגהביטו נא וראו כמה טובות גדולות ברוחני ובגשמי תלויים בבניין הזה, כאשר ידוע
שנדלכמע"ל הי"ו. על כן מי לה' החפץ בתיקון הנפלא הזה ולפאר ולהדר ישוב
שנהעי''ת לשם טוב ותהלה, יתן מהונו לכבוד צורו וקונו מסת נדבת לבבו לטובת הבנין הנחוץ
שנוהזה, ויתברכו מן השמים על כל פרוטה בכפלי כפלים, ויזכו לראות בנחמת ציון ובבנין
שנזירושלים.
שנחכעתירת
שנטידידם עוז באמת מעתיר בעדם תמיד עתירת החיים והשלום, גר בארץ רובץ תחת משאו במשא
שסדבר ה' ותוה''ק ומצפה לישועה, שלמה אליעזרוף יצ''ו.
שסאבשולי
שסבהגליון חתומים התורמים עם סכום התרומות.
שסגבצידה
שסדהשני של אגרת זו מופיע שרטוט בית המטבחיים העתידי, כפי ששורטט על ידי אברהם
שסהכלנתרוף.
שסותמיכה מבעל ה"ערוך השולחן"
שסזבסמרקנד התהוותה באותה עת גם קהילה אשכנזית קטנה של סוחרים שהיו בקשר עסקי
שסחעם אנשי המקום, ואלה חפצו להביא לעצמם שוחט אשכנזי. נמצא שוחט שקיבל כתב קבלה
שסטלשחיטה מהגאון בעל "ערוך השולחן" רבי יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל
שעמנובהרדוק, והוא הגיע לסמרקנד והחל לשחוט לאשכנזים.
שעאכרב העיר תהה הרב אליעזרוב על קנקנו, וראה שישנן הלכות שאינן ידועות לו כלל
שעבולכן פסל את שחיטתו. הלה לא ויתר והתלונן לפני בעל "ערוך השולחן" על הרב
שעגהמקומי שמתאנה לו חינם. הרב אליעזרוב שיגר אגרת לנובהרדוק באמצעות ידידו
שעדהגה"ח רבי דוב זאב קוזניקוב נ"ע מיקטרינוסלב והסביר את נימוקיו לפיטורי
שעההשוחט.
שעוה"ערוך השולחן" השיב לו באגרת שהינו סומך את ידיו עליו וכאשר
שעזיורה במקומו כן יעשה, ובמקביל כתב לאותו שוחט שעליו לציית לרבי שלמה לייב שהוא
שעח"אדם גדול ורב, חריף ובקי וחסידא קדישא, נכד איש אלקים קדוש בעל התניא".
שעטסידור תחום האישות
שפתחום נוסף שבו השקיע הרב אליעזרוב כוחות מרובים, הוא סידור עניני האישות
שפאבבוכרה. מאחר שבארצות המזרח היה נפוץ הנוהג לשאת יותר מאשה אחת, נוצר לעיתים מצב
שפבשבעקבות שלום בית מעורער היו כאלה שמיהרו לגרש או לשאת אשה אחרת.
שפגהרב אליעזרוב, בראותו שבמקרים רבים אין הצדקה למעשים אלה, אסף את הקהל ועל
שפדפי הנפסק בשולחן-ערוך אבן העזר תיקן שלא לשאת אשה נוספת, וכן שלא לגרש אלא בבית
שפהדינו ולאחר הסכמתו. כך הצליח למנוע גירושין ולשקם בתים מישראל.
שפוגם כאשר לא היה מנוס מלסדר גט, ניגש הרב אליעזרוב באימה וביראה אל הענין,
שפזולאחר בירור הלכתי קפדני על כל פרט סידר את הגט באמצעות בית דין של תלמידי חכמים
שפחשאותו כונן בסמרקנד. במכתב ששיגר מבוכרה לחותנו רבי דובער מקאליסק, מצר הרב
שפטאליעזרוב על כך שהינו נדרש להכריע בענינים חמורים ומסובכים בכוחות עצמו, ולכן,
שצכאשר היה באפשרותו, היה נועץ עם בעל ה"שדי חמד" אשר ישב באותה עת כאמור
שצאבקאראסו-באזאר שבחצי האי קרים.
שצבתשובה אודות שמות הנהרות שסביב סמרקנד
שצגהנה לפנינו, לדוגמה, תשובה הלכתית מיוחדת בעניין זה משנת תר"ס, בה
שצדחוקר הרב אליעזרוב לפרטי פרטים אודות שמות הנהרות אשר סביבות סמרקנד, זאת כדי לדעת
שצהכיצד לכתוב את הדברים במדויק בגיטין.
שצוב"ה יום ג' וירא, י"ג מרחשון תר"ס
שצזפעי"ת סמרקנד יע"א, מלפנים היו כותבין בגיטין וכתובות דיתבא על
שצחנהר כוהך, והיה נוהג זה בערך עד שנת תר"ו, שכן ראיתי כתוב בכתובות דשנה ההיא,
שצטואחר כך שינו והנהיגו לכתוב דיתבא על נהר שהר, והיה זה נוהג בערך עד שנת
תתרמ"ה, שכן ראיתי כתוב בגט דשנת תרמ"ב, ושוב שינו והנהיגו על נהר
תאזראפשאן, ונהג זה עד שנת תרנ"ז.
תבוהנה בסיון תרנ"ח כאשר בפקודת הרה"ג הראשון לציון הי"ו
תגנתקבלתי לרב ומו"ץ פעי"ת הנז', ובבואי לחון את פני העיר לדעת איך כותבין
תדבגיטין שם העיר וסיפוקה, והובא לפני הגט משנת תרמ"ב הנז"ל. וראיתי כתוב
תהבו שם הנהר שהר כנז"ל, ושוב ראיתי בכתובות כותבים שם הנהר זראפשאן והביאו
תולפני גיטין משנת תרנ"ז וכתוב בהם זראפשאן כנזכר.
תזותמהתי מראות ושאלתי למסדרי גיטין דפה מדוע זה שינו בשם הנהר, ואין עונה
תחאותי דבר, רק כך נהג מולא פלוני וכך הנהיג פרנס פלוני, ושאלתי וחקרתי איך נקרא שם
תטהנהר פה העירה בין הישראלים ובין א"י, ואמרו כי פה העירה נקרא בפי כל ג'ויי
תישהר, רק מקורו הרחוק מן העיר יותר משלש מאות ווערשט ומשם ואילך כמה פרסאות נקרא
תיאזראפשאן, וממנו יפרד כמה ראשים, ומהם חלוקים בשמותיהם ההולכים ומשקים בכל ערי
תיבהמחוז והכפרים, ועל שמו זה נקרא כל המחוז עיירות וכפרים האלה זאראפשאנסקי אקרוגו.
תיגוחפצתי לדעת שינוי שמותיו בכל פלגות אשר נחליו מיציאתו ממקורו עד בואו פה
תידהעירה, ומרחקי מקומותיו מהעיר הזאת לפי שינוי שמותיו בהם, למען אוכל לעמוד על
תיהבירור טעם שינוי השם כנ"ל ואיזה מהם יוכשר לפי עניות דעתי. ולהקריב שאלתי
תיולפני חכמי ורבני גאוני זמנינו העי"א אשר להם דבר המשפט, לכוון את השם כהלכתו
תיזאיך לקבוע שם הנהר לכתחילה פה העירה.
תיחוהנה אחר החקירה והדרישה בעמל וטורח רב זאת אשר עלה בידי. הנהר הגדול
תיטזראפשאן אשר כל הפלך נקרא על שמו זאראפשאנסקי אקרוגו כנז"ל, ראשיתו רחוק
תכמפעי"ת סמרקנד כשלש מאות ווערסט למזרחה, והוא סובב הולך לצפון סמרקנד, עד אשר
תכאיבוא ויגיע לכפר רבאט-כוג'ה במזרחית צפונית לסמרקנד ומשם יפרד והיה לשני ראשים,
תכבהראש האחד עדיין שמו עליו זראפשאן הולך אל מערב, ועבר מנגד צפון סמרקנד רחוק משמנה
תכגווערסט ולא יבוא העירה כלל, ואין לה שום סיפוק משם כלל וכלל.
תכדוהראש השני נחלק ואין שמו עליו והוא סובב הולך מצפון אל דרום סמרקנד ושמו
תכהדרג'ם, ועבר כפר ג'ום-ג'וג-ליך, רחוק משמונה ווערסט מסמרקנד לדרומה, ומשם יפרד גם
תכוהוא לשני ראשים, הראש האחד שמו עליו דרג'ם הולך אל מערב מדרום סמרקנד רחוק
תכזכנ"ל, והראש השני נחלק ואין שמו עליו, והוא ההולך משם ישר לסמרקנד ושמו ג'ויי
תכחשהר (בלשון פרסי המדוברת פה העירה ג'ויי [פירושו] "אמה", שהר [פירושו]
תכט"עיר" כלומר אמת העיר) כמובן נעשה בידי אדם, והוא המשקה את סמרקנד על
תלידי אמות חפורות בקרקע (גראבינס בל"א), המושכים ומביאים את המים לתוך הבריכות
תלאאשר בכל רחובות העיר, ומשם ישאבו לשתייה וכביסה ולכל צרכיהם.
תלבעד כאן הצעתי אשדות הנהר בפלגות נחליו בשמותיהם עד בואו העירה הנוגע רק
תלגלענינינו, והמובן כי מלפניהם ואחריהם עוד הוא נחלק לכמה נחלים ושמות שווים בכל עיר
תלדוכפר אשר יתן מימיו, ולא ביארתים ללא צורך.
תלהבירור בשמות בני העדה הבוכרית
תלוהעיסוק בגיטין של בני בוכרה עם שמותיהם המיוחדים, הצריכו את הרב אליעזרוב לדקדק
תלזולהעמיק בהלכות שמות גיטין, ועל כך כתב תשובות מרובות.
תלחלפנינו אגרת שכתב הרב אליעזרוב בעניין זה, בכ"ז מנחם אב תרנ"ח,
תלטאשר מתוכנה עולה כי הוא אף החל לסדר חיבור רחב בענינים אלה, (אולם למגינת לב החיבור
תמאבד עם שארית כתביו, כאשר נאלץ להימלט מבוכרה מפני הקומוניסטים):
תמאיטיב נא לעשות מעשה רבה, והוא, ירשום נא אצלו רשימה מכל השמות הלועזים,
תמבפרסי טורקי וטז'יקי, המצויים פה המדינה, אחד אנשים ואחד נשים במשמע, אחד מהם לא
תמגנעדר. ואחר כך ילך נא לפני חכמי הגויים וסופרים הבקיאים בטיב דקדוק כתב ולשון, ויחקור
תמדמאיתם כל שם ושם ג' חקירות.
תמהא' - הנחת אותיות השם בדיוק רב. ב' - פירוש השם והוראתו, לדוגמא שם
תמו"מירזא" פירושו סופר, ושם ניאז שאומרים שהוא כינוי לפינחס. ואני שואל
תמזמאין ידעתם שהוא כינוי לפנחס אולי הוא אצל הגוים שם העצם בפני עצמו, ואולי הוא
תמחכינוי לשם אחר מאחר שאין בניאז הוראה על פינחס דוקא, ואפשר להיות שניאז הוא כינוי
תמטלזמרי.
תנואין לומר שתרגום פינחס הוא ניאז בלשונם, כמו ליב או ליאון ליאודה, כי הלא
תנאפינחס הוא שם העצם לאדם דוקא, ואין לו שום תרגום כלל, מה שאין כן ביאודה שהוא על
תנבשם גור אריה יאודה. ותרגום אריה הוא ליב בל"א, וליאון בל"א. הנה הצגתיו
תנגשני שמות לדוגמא ומהם ישמע חכם ויוסיף בחקירה ודרישה באר היטב.
תנדג' - יחקור על כל שם ושם אם הוא נמצא אצלם לשם העצם לאדם, כי אפשר שמקצת
תנהשמות הללו או רובם, אינם שם העצם לאדם גם אצל הגויים של מדינה זו, רק שהיאורים בדו
תנומלבם תיבה א' מלשונות הגוים, וכתרוה על ראשם לשם.
תנזאלה ג' חקירות יחקור אותם הדק היטב, וישים תשובת כל חקירה בצד דאותו השם
תנחהשייך לו, וכן ציוויתי למו' חיים, ולמו' פינחס. ובעזה"י כאשר אעמוד על החקירה
תנטהדק היטב מתוך ג' הרשימות האלה, ואדע איך לכוון בשם כהלכתו ומשפטו, בדעתי
תסבעזה"י לחבר בזה ספר מיוחד מכל השמות המצויים במדינה הזאת בכל חוקתו ומשפטו
תסאלענין גיטין לבאר כל חילוקי הדינים הנוגע לזה.
תסבובעזרה"י רצוני להדפיסו בהסכמת גאוני דורינו הי"ו, ועל הטוב יזכר
תסגשם כת"ר וכו' ותיקון גדול הוא כי גם בשמות הקודש המצויים פה המדינה יש לעמוד
תסדעל משפט כתיבתן, כי יש מהם אשר לא נזכרו כלל בספריהם של צדיקים ראשונים ואחרונים
תסהז"ל מסדרי שמות.
תסובחזרה לחברון
תסזהחוזה
תסחלרבנותו של הרב אליעזרוב בסמרקנד נחתם כאמור לעיל לשלוש שנים, מכ' אייר תרנ"ח
תסטועד כ' באייר תרס''א. כך עולה גם מאגרת נוספת שכתב הרב אליעזרוב אל בני הקהילה
תעביום י''ב כסלו תרס''א, כאשר הוא מבקש מהם לצאת למסע שד"רות על פני מספר
תעאחודשים:
תעבבשם
תעגכל כוללות עיר קדשינו חברון ת''ו ורבני וחכמי דתמן ה' עליהם יגן אמן, אבקשה נא את
תעדשאהבה נפשי, לתת לי הרשות לנסוע על המחוז לטובת כוללות הנזכרים אם יגזור ה' בחיים
תעהלאחר השבת הבעל''ט, ואקווה שאל אחר בדרך הזה יותר משני חדשים, מיום נוסעי מפה, וכל
תעואשר אתאחר יותר על חדש אחד, איה''ב אשלים את היתרת בתשלום הזמן מעשרים באייר
תעזהבעל''ט ואילך.
תעחולמען
תעטדעת כי הרשות נתונה ברוב חמלה וחנינה, יחתומו נא את שמם הטוב על האגרת הזאת...
תפאחרי
תפאסיום תקופת כהונתו זו ברבנות סמרקנד, חזר הרב אליעזרוב לחברון. אין לנו תאריך
תפבמדויק לכך, אך ממסמכים שונים עולה כי הוא חזר לחברון בין קיץ תרס"א לחורף שנת
תפגתרס"ב.
תפדהתמנות הרב אליעזרוב כרבה של חברון
תפהבאותן השנים, כיהן הרב
תפודובער אפרת הנזכר לעיל כרבה של חברון. בתחילת שנת תרס"ג לערך, עזב הרב אפרת את
תפזהעיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו, הוצע כי הרב אליעזרוב שחזר לחברון ימלא את
תפחמקומו, אבל בתחילה הוא סירב לכך. אחד מאלו שעודדו את מינויו, היה הגאון בעל ה"שדי
תפטחמד" הנזכר לעיל. בשנים האחרונות כיהן ה"שדי חמד" כרבה הספרדי של חברון,
תצוהוא שהכיר את למדנותו של הרב אליעזרוב ואת פעלו כאחד ממנהיגי הקהילה היהודית
תצאבחברון, שאף שהוא יקבל את המינוי החשוב. לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו
תצבה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרות אל הרבי הרש"ב, בהן ביקשו ברכה
תצגלמינוי.
תצדהרבי הרש"ב
תצההשיב במברק ברכה, והמינוי נכנס לתוקף תוך מספר ימים. במקביל שלח הרבי הרש"ב בכ"א
תצואייר תרס"ג אגרת ארוכה ל"שדי חמד" בה קבע כי אכן הרב אליעזרוב
תצזמתאים להיות רבה של חברון:
תצחהסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג
תצטהרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש חברון ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר
500גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק
501חברון ת"ו, באשר חפץ אני ביותר בהעיר אשר בה בחרו אבותינו הק' מעולם, וכל
502מגמתי אשר העיר הזאת תתגדל ותתרחב יותר בעזה"י. ומצאתי אשר נאה לעיה"ק
503הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל שי'. ותקוותי שעל ידו יוטב
504אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי...
505...אמנם כן כאשר נתן ה' לאחינו יושבי עיר
506הקודש חברון ת"ו לב לדעת ולבחור בהטוב להם בעזרתו ית', להיות להם לרב הרב
507הרש"ל נ"י, שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה, והנני מסכים
508על זה בלב שלם ובנפש חפיצה.
509והשי"ת יהיה בעזרו ויצליח במלאכתו
510מלאכת הקודש, ושלום אמיתי יהיה בעירו תמיד כל הימים. וחפץ ד' בידו יצליח להגדיל
511ולרומם את עיר הקודש חברון ת"ו לשמחת לבב כל החפצים באמת בעיה"ק הזאת
512ת"ו.
513למחרת, בכ"ב
514אייר תרס"ג, הוסיף הרבי הרש"ב ושיגר אגרת מיוחדת בעניין זה אל הרב
515אליעזרוב עצמו, בה כותב:
516...כאשר קבלתי מכתב מהרה"ג החח"מ
517נ"י ומכבודו אשר כולם מסכימים על רבנות כבודו, באמת היה זה אצלי בשורה טובה
518ושמחתי על זה. והודעתי בטע"ג להחח"מ נ"י (על שם מחותני הרי"ל
519שי') הסכמתי על זה, בטח ותקבל הטע"ג. ועתה הנני להודיעו במכתב אשר אני מסכים
520על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיה"ק חברון
521ת"ו, והשי"ת יהיה בעזרו ויצליח במלאכתו מלאכת הקודש, ולא יהיה לו שום
522מנגד מבית ומבחוץ ושלום אמת יהיה בימיו וימצא נחת בעדתו והם בו, ויהיה בשלוה בכל
523הפרטים בגשמיות ורוחניות, ותקוותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק
524חברון ת"ו במצבה הרוחני והגשמי...
525על כתב ההכתרה של
526הרב אליעזרוב ממנהיגי הקהילה בחברון, הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה
527שבחים רבים ומעלות רבות על הרב אליעזרוב, ואת שמחתו הרבה על המינוי. גם ה"ראשון-לציון"
528הרב יעקב שאול אלישר זצ"ל שהכירו עוד טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה.
529הרבי הרש"ב
530רווה נחת מתפקידו של הרב אליעזרוב כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך
531התבטא בביטויים מיוחדים על המינוי. וכך כותב הרבי בעניין זה באגרת משנת תרס"ז:
532...הרש"ל הוא איש אמונים בתכלית, אשר על
533זה מודים גם המנגדים והוא ירא אלקים בתכלית ומצב הרוחני של אה"ק נוגע לו באמת
534בעומק פנימית לבבו, וכל השתדלותו רק לדבר הזה לא לטובת עצמו, וקיבל על עצמו רבנות
535חברון בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים,
536ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר
537העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה.
538ראשית פעולתו של הרב
539אליעזרוב בתור רבה של חברון, היתה חיזוק מוסדות התורה והחסד בעיר והצעד הראשון היה
540פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' אשר יסד ארבע עשרה שנים קודם לכן. הישיבה כבר לא
541היתה כבתחילה, וכעת החליט לפתחה ולבססה ועודד צעירים להצטרף ללומדים בה. כדי לגייס
542מימון, יצא בקריאה מיוחדת לעזרה עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים
543הבאות, הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת "תומכי
544תמימים" ליובאוויטש.
545במקביל לעבודתו
546בישיבת "מגן אבות", כיהן כראש ישיבת "שדי חמד" שהתקיימה ב"בית
547רומנו", מקום משכנו של ה"שדי חמד" עצמו.
548**קשרים עם בעל ה"שדי
549חמד"**
550כפי שעולה מהדברים
551האמורים אודות חלקו הרב של ה"שדי חמד" במינויו של הרב אליעזרוב כרבה של
552חברון, היה קשר ייחודי בין הרב אליעזרוב ורבה הספרדי של חברון בעל ה"שדי
553חמד". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא העומד
554על הפרק, וגם בעניני הלכה רבים אשר אינם נוגעים לחברון.
555ה"שדי חמד"
556חיבבו מאוד שכן ההיכרות שלהם החלה עוד טרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון.
557היה זה בתקופה בה ה"שדי חמד" כיהן ברבנות בעיירה קאראסו-באזאר בחצי האי
558קרים באוקראינה, שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. ובשנת תרנ"ג הרב
559אליעזרוב ביקר במקום במסגרת נסיעותיו כשד"ר.
560את הביקור מזכיר
561"השדי חמד" באחד מספריו, "איקלע
562לאיתרין [הזדמן למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר
563שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש חברון ת"ו".
564בביקור זה, מסר הרב
565אליעזרוב ל"שדי חמד" את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שקרא ערער על שם
566הספר "שדי חמד". הרב מדיני עמד מיד על טיבו של מביא המכתב, ובאותו מעמד
567דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב
568השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות
569השם".
570מאז עמדו בקשרי
571תורה וידידות, וכאשר פירסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב
572(ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הרי הוא כותב:
573"קיבלתי מכתב מרבי רחימאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר
574שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו
575מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר, ה"שדי חמד" מתארו
576בכינויים נעלים: "גאון חסיד ענוותן כהלל".
577בעת שניסו אנשי
578"כל ישראל חברים" לייסד בית ספר משלהם בחברון ובאו בתואנה שבבית ספרם
579ילמדו ילדי העניים מקצוע, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי
580חמד" לקבל את הסכמתו להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות, מאחר
581שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטילה
582מפני אבק כבוד תורתו".
583רבות עשו יחדיו
584למען חיזוק הקהילה בחברון וכדי למנוע פרצות, ויחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי
585חו"ל לסייע לקהילה החשובה.
586תקופה קצרה כיהנו השניים
587יחדיו כרבני חברון, עד לפטירתו של ה"שדי חמד" בכ"ד כסלו
588תרס"ה, וכממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מאני. בצעירותו למד הרב אליעזרוב
589אצל אביו הרב אליהו מאני, ואילו חכם סלימאן למד תקופה מסויימת אצל הרב אליעזרוב,
590לכן גם כאשר התמנה לרבה הספרדי של חברון, החשיב את הרב אליעזרוב למרא דאתרא.
591ידידות מיוחדת שררה
592בין השניים וכתבי האבא, רבי אליהו מאני, הועברו אל הרב אליעזרוב כדי לסדרם לדפוס.
593החיבור נקרא "זכרונות אליהו", והרב אליעזרוב החל לסדרם בתוספת הערות
594רבות. אך מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שהוכן נדפס בספרו של הרב
595אליעזרוב "שאילת שלמה".
596גאונותו הגדולה של הרב
597אליעזרוב היתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין
598הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב
599פרידמן מוורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים
600הספרדיים.
601שליחות שלישית לבוכרה
602הפעם השלישית בה נסע הרב אליעזרוב
603מחברון לבוכרה לתקופה ממושכת, הייתה בראשית שנת תרס"ד.
604בבטאון ''החבצלת'' מיום כ''ו חשון
605תרס''ד מדווח מוה''ר יעקב יוסף סלונים:
606"ביום השישי לשבוע החולף, עזב כבוד
607הרה''ג החסיד המפורסם מו''ה שלמה יהודה ליב אליעזראוו שליט''א רב עדת האשכנזים
608בעיה''ק חברון ת''ו, את העיר הזאת, ללכת חוצה לארץ על ירחי מספר, לעשות שמה לטובת
609עיה''ק חברון ת''ו, לחיזוק ישוב ארץ ישראל בעיר הזאת בכלל, ולטובת מוסדותיה בפרט"...
610כאשר נסע לסמרקנד, מילא את מקומו כרב העדה האשכנזית בחברון, גיסו הרב מענדל
611נאה.
612בפעם הראשונה שיצא הרב אליעזרוב לשד"רות לאחר עלותו על כס הרבנות
613בחברון, התקשו בני עדת חברון להיפרד מרבם החדש. הקהילה האשכנזית כולה באו ללוותו,
614יחד עם רבה הספרדי של העיר ה"שדי חמד", וראשי הקהילה הספרדית. הרב יעקב
615יוסף סלונים תיאר בעיתון 'חבצלת' את הפרידה המרגשת במהלכה ירדו דמעות מעיני רבים:
616"...מרסיסי הדמע שהתנוצצו על פני כל המון מלויו, ומרגשות ברכותיהם
617שהתפרצו בחמימות יתירה מעומק הלב, ומריבוי עתירותיהם, כי יזכו לשוב לראותו בשובו
618אל נוהו ואל צאן מרעיתו.
619גם רסיסי הדמע שהתפרצו בזרם מעיני הרב שליט"א, וכנחלים נטיו על פניו
620הטהורים, עדים נאמנים המה, עד כמה קשתה עליו פרידתו מעירו וצאן קדשיו, ומנטעי
621שעשועיו, הם המה התלמוד תורה לתשב"ר והישיבה לפרחי תלמידי חכמים אשר בשם
622"מגן אבות" תכונה, ויתר המוסדות הנעלים, אשר בעמלו הרב וחירוף נפשו,
623החלו זה עתה להתפתח.
624אמנם כן, קשה עלינו מאוד פרידתך רבינו הנכבד, ואף גם תחוש נפשינו בצערך
625עתה".
626בפועל
627שהה הרב אליעזרוב בחוץ לארץ - לא ''ירחי מספר'', אלא יותר משנתיים ימים. עם בואו
628לרוסיה נסע לליובאוויטש, לדון עם הרבי הרש''ב בדבר הטבת מצבה הגשמי והרוחני של
629העיר, וכן בדבר סיפוח הישיבה ''מגן אבות'' לישיבת ''תומכי תמימים'' בליובאוויטש.
630מלבד זאת דנו גם בדבר יסוד ועד מיוחד ברוסיה שיתעניין תמיד בהטבת מצבה של חברון.
631יחד
632עם השליחות הזאת קיבל עליו הרב אליעזרוב גם הפעם את שד''רות העדה הספרדית למדינות
633גרוזיה ובוכרה.
634אסיפת וועד הקהילה לקראת שנת תרס"ד
635לפנינו
636נוסח אגרת קצרה ששיגר הרב אליעזרוב בה' אלול תרס"ד, אל אנשי וועד הקהילה
637בסמרקנד, לדון במצב הקהילה:
638עת
639יתקע בשופר, יכתבו ויחתמו לחיים טובים לאלתר בספר, כבוד אהובי ואוהבי, ידידי
640חביבי, הטובים והישרים, המה הגיבורים, מעלת הוועד הנבחר, מעם בחר, הק"ק
641דפע"ת הנ"ז יחש"ל יצ"ו, והי' אדירם אמן.
642לשלום
643אין קץ, אחי,
644אבקשה
645נא את שאהבה נפשי, להוועד נא יחד ליל מוצאי שבת קודש הזה אחר הבדלה לבית החותם
646ראשון הי"ו ושם יאזינו את לחשי, כי דבר נחוץ לי למעלתם. בטחוני כי יעשו לשמור
647מוצא שפתם, ולמען אדע שכשם שאני בא בע"ה לראות, כך מעלתם נכונים ובאים לראות,
648יחתמו נא את ידיהם בזה לאות, ובכן תולה ארץ על בלימה, יטיב להם הכתיבה והחתימה,
649כעתירת יד"ע מעתיר בעדם עתרת החיים והשלום...
650חודשים
651אחדים לאחר מכן, בג' טבת תרס''ה, כותב הרב אליעזרוב מסמרקנד אל גיסו הרב נאה:
652להודיעכם
653ממצב תלאותי כי רבו מאד בהנסיעה הזאת יותר משלש הנסיעות שעברו גם יחד . . עתה
654בעזרה''י הנני עומד על פרק הנסיעה מפה המדינה ביום ה' הבעל''ט . . עליתי בהסכמה
655לעשות עולת חובתי בשליחות גו''ד היינו קאווקאז. והנה בעתה זה כחודש ימים הגיעו
656שמועות מגו''ד כי לא אליכם פרצה שם מחלת החלירע רח''ל . . הסכמתי לנסוע לבאקו
657כנ''ל, ועד בואי לבאקו עוד יעברו שני שבועות ושם בעזרה''י אראה אם אך אפשר לנסוע
658לגורגייא אסע צלחה תיכף ומיד בעזרה''י, ואם לאו אסע מבאקו ישר לליובאוויטש
659בעזרה''י כי גם בלאו הכי היה הסכמת כ''ק אדמו''ר שליט''א כי אשוב לליובאוויטש טרם
660נסעי אהקת''ו.
661הרב אליעזרוב אמנם נסע לגרוזיה ומשם לליובאוויטש. בחודשי
662הקיץ של שנת תרס''ה הוא היה בליובאוויטש, ומשם שלחו הרבי הרש''ב, עם אגרות המלצה,
663לנגידי אנ''ש בריגה שבלטביה. נסיעה זו היתה קשורה לקניית חצר רומנו בחברון.
664אחר
665כך הוא חזר לליובאוויטש ועזר לרבי הרש''ב לארגן את ה''ועד החברוני'' בחודש תמוז.
666בתשרי תרס''ו הוא נסע שוב לריגה ובשלהי חורף תרס''ו חזר לחברון.
667שליחותו הרביעית
668במשך השנים תרס''ו-תרס"ז נוצרו חילוקי
669דעות בקשר להנהגת ''כולל חב''ד'' בכלל וחיזוק הישוב החב''די בחברון בפרט. חילוקי דעות
670אלו הפכו לשערוריה בארץ הקודש ובחוץ לארץ. מצב זה, ועוד סיבות אשר הרב אליעזרוב מאריך
671בהן באגרת שלפנינו, מנעו ממנו להתיישב הפעם בקביעות בארץ. בחברון עשה הפעם הרב
672אליעזרוב פחות משנה, עד שהמצב הכריחו לנסוע בשד''רות נוספת מטעם העדה הספרדית
673לבוכרה.
674על הנסיעה הזו כתב הרב אליעזרוב אל הרבי
675הרש"ב בי''ד טבת תרס''ז:
676עתה באתי אך בהנוגע בשאלת נסיעתי
677בשליחות רבני וחכמי הספרדים הי''ו דפעיקות''ו, וראשית הנני בהודאה והלל לה' אשר
678נתנני לחן וחסד בעיני מרן כ''ק אדמו''ר שליט''א, לנטות עלי חסדו לבקש פדות לפיזור
679נפשי שלא אצטרך לנדוד עוד ח''ו, אשר עניתי בדרך כחי ברו''ג זה ארבע עשרה שנה ויותר
680. . אך לדאבון לבבי הפעם הזה מוכרח אני להציע לפניו עיקרי המניעות החזקות המפריעות
681אותי בזה,
682ומה מאד עגמה נפשי בעבור זה, אך אונס
683רחמנא פטרי' . . אחרי אשוב מנסיעה זאת לאהקת''ו בעזרה''י אז אפשר שאוכל לשבת ישיבת
684קבע פעיקות''ו . . לא אסע בשליחותי זאת כי אם ברשותו ומרצונו הטוב בלי שום הקפדא
685ואי רצון ח''ו, ואומר הנני לרצונו ככל אשר יגזור אומר . . הן אמת שכן הוא הדבר אשר
686לפי המצב בכללות ענינינו נחוץ מאד ישיבתי פעיקות''ו כמ''ש מרן כ''ק אדמו''ר
687שליט''א, אך גם היותי במחנה קדשו ליובאוויטש גם זה נחוץ ומוכרח בכללות ענינינו . .
688להתייעץ היטב פנים אל פנים . . ובעזרה''י אקוה לגמור שליחותי זאת במשך שמונה
689חדשים.
690הרבי הרש''ב קיבל את דבריו, וביום ב'
691דראש חודש אדר משיב לו:
692מכתבי כבודו נכון הגיעני. והנה בדבר
693נסיעתו לבוכארא בפעם הזה ראיתי אשר הדבר נחוץ לו ואי אפשר לדחות הדבר. כן גם
694נסיעתו לליובאוויטש נחוצה היא באיזה אופן שיתתווכו הענינים. ולזאת הסכמתי לו
695בטע''ג על שם הריד"פ שי' למען יוכל לעשות ההכנה הנחוצה לו והשי''ת יצליח
696דרכו.
697את תחילת דרכו עשה לליובאוויטש. בי''א
698ניסן כותב הרבי הרש''ב, ''ש''ב הרש''ל שי' מאה''ק עדיין לא בא
699לפה, בטח יבוא אי''ה ימים אלו''. ובכ''ד ניסן כותב הרבי, ''ש''ב הרש''ל יחשוב לנסוע מפה אי''ה
700שבוע הבע''ל''.
701בח' אייר תרס"ז כותב הרבי
702הרש"ב אל בנו הרבי הריי"צ ומשפחתו:
703ידידינו ש''ב הרש''ל שי' נסע היום לבוכארא
704דרך מאסקווא. ממאסקווא נוסע אחד ממכיריו מדיירי סאמארקאנד אשר ממתין עליו ויסעו
705מחר אי''ה ממאסקווא. והשי''ת יצליח דרכו.
706בבוכרה
707שהה הרב אליעזרוב בשליחות זו כשנה לערך, עד קיץ שנת תרס"ח. בז' אדר שני
708תרס''ח כותב לו הרבי הרש''ב לבוכרה:
709הנה ידוע
710לכבודו גודל תשוקתי שיהיה כבודו בביתו וישגיח על כל הענינים הידועים ובלתי ידועים
711כו' . . הנני מבקש את כבודו להודיעיני משלומו הטוב ומבריאותו, וכמה עוד צריך להיות
712בנסיעתו ובאיזה זמן יחשוב להיות אי''ה פה, הכל יודיעני נא באר היטב.
713בחורף
714תרס''ט היה הרב אליעזרוב בליובאוויטש, ובחודש שבט חזר לביתו בחברון.
715הפוסק הרב נאה כממלא מקום
716במשך השנים עת"ר-תער"ב, שהה הרב אליעזרוב בליובאוויטש. הרב
717אליעזרוב לא רצה לזנוח את יהודי סמרקנד, לכן ביקש את אחיינו הפוסק הנודע רבי אברהם
718חיים נאה לנסוע במקומו לסמרקנד. הרב נאה שהיה אז צעיר לימים, נענה לבקשה בחיוב
719ובברכת הרבי הרש"ב יצא לסמרקנד ופעל בה גדולות ונצורות לביצור מצב הדת,
720להרבצת התורה והפצת מעיינות החסידות.
721לפני הגיעו לסמרקנד, שם פעמיו לעיר בוכרה, שם שהה בבית רב העיר הרב חזקיה
722רבין, שכאמור אירח פעמים רבות את דודו הרב אליעזרוב. לאחר שהגיע לסמרקנד, שינה אף
723הוא את שם משפחתו, אם כי באופן זמני, מנאה ל"מאנדליאוו" – היינו בן
724מענדל, כשהכוונה לאביו הרב מענדל נאה.
725הגרא"ח נאה למד במהירות רבה את השפה הבוכרית, ואף התלבש בבגדים
726הנהוגים בקהילה המקומית ומילא את מקום דודו בהצלחה רבה. הוא כיהן כרב ואב"ד
727סמרקנד, לימד תורה נערים ומבוגרים, ועשה רבות לחיזוק היהדות והחסידות.
728בהסכמת דודו, אף הוציא את הספר "חנוך לנער" ובו דיני תפילין
729ומנהגי בר מצוה. את הספר כתב בעברית ובבוכרית ובו תיבל גם דברי חסידות.
730לאחר שנתיים, יצא הרב נאה את סמרקנד, ולאחר ביקור בליובאוויטש שב לארץ
731הקודש. כעבור מספר שנים, התיישב בשכונת הבוכרים בירושלים, וכל מה שלמד בסמרקנד –
732השפה והמנהגים, היו לו שימושיים ביותר ובשנים יותר מאוחרות, אף התמנה לרב ומורה
733צדק בשכונת הבוכרים.
734על שליחותו של הרב נאה בבוכרה ופעלו הרב יסופר להלן בהמשך הפרק.
735במהלך שהותו בליובאוויטש בשנים אלו, הורה הרבי הרש"ב לרב אליעזרוב,
736לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" נחלת אדמו"ר האמצעי, והוא אכן
737ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו בו את מקום תפילתם עם סדרי לימוד
738חסידות. כאשר שב לחברון, קבע הרב אליעזרוב עצמו את מקום תפילתו יחד עם המניין
739שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.
740בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן
741הבלין, בנושא העברת נחלות הרבי הרש"ב על שמו. הרבי הרש"ב רכש בתים
742בחברון אלא שבגלל בעיה בחוקי השלטון הטורקי הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו
743ביקש הרבי הרש"ב להעביר את הבתים ובהם בניין ישיבת "תורת אמת", על
744שמו. לאחר מאמצים מרובים הצליח הדבר, לנחת רוח הרבי הרש"ב.
745'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב
746במכתב לר"ש הויזמאן מחנוכה תרע"א, מספר הרב אליעזרוב בפרטיות על
747"יחידות" נדירה לה זכה בתקופה ההיא אצל הרבי הרש"ב:
748"באתי לפה אור כ"ד אלול, ועד אור ליום ח' חשון לא זכיתי להיכנס
749ביחידות לפני מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א, הגם כי זכיתי לקבל פני קדשו
750שליט"א בכל יום ובפנים מסבירות ומפיקות רצון ב"ה, אך לא בעת המוכשר לדבר
751מעניינים פנימיים, ובפרט בענינים המכאיבים על כל לב כמו עניני עיקות"ו.
752והאורחים באים בכל יום רבים ונכבדים, ועומדים צפופים ודוחקים את השעה מאד
753להכנס ביחידות, כי בעלי מו"מ המה ואין באפשרם להתעכב כלל, וזמן יחידות שלהם
754מעט במספר מינוטין, והמרבה לא ירבה יותר מחצי שעה, מה שאין כן אני שנחשב לבן בית
755ומתעכב בלאו הכי, ונדרש ליחידות אתי זמן מרובה איזה שעות, על כן נדחה היחידות אתי
756לזמן המוכשר לזה, ומרן כ"ק אדמו"ר שליט"א הגביל זמן ליחידות בעדי
757באור ליום י"ב כסלו, יום אחד לפני נסיעתו צלחה, וגם באותה הלילה לא היה מופנה
758מכמה יחידות שקדמוני.
759מובן כי לא היה באפשרי כלל להאריך הדיבור אתו, ובפרט בעניני עיקות"ו
760הארוכים מארץ ומסובכים מאד, אשר לכל פרט נדרש יחידות לילה שלמה לכל הפחות, מהם
761עניני עצמי, הכולל, עיקות"ו, הנחלאות, הישיבה, ומה אבחר ומה אדחה ובמה אפתח
762כו'.
763מובן כי הייתי מוכרח לקצר מאד במקום שהיה נחוץ להאריך מאד, וגם בהקיצור הזה
764עבר ד' שעות, כשבאתי בענין הישיבה דעיקות"ו היה תשובתו לתמוך באלף רובל-כסף
765לשנה לישיבת מגן אבות הוא באפשרות בעזרה"י, אך שיהיה כדאי עכ"פ מעט מצד
766המקבלים היינו שיתמידו בלימודם ובפרט בלימוד הדא"ח, שזה עיקר המכוון, ושישימו
767לבבם לפנימיות הדברים ולחזור עליהם הרבה להבין לדעת את ה' את עבודתו ואת תורתו, לא
768להיות שמחים בעבודתם וידיעתם הגם שאינם מבינים כלום".
769במכתב נוסף מחודש סיון היינו מספר שבחודש אייר באותה שנה הוא ישב יחד עם
770ראשי אגודת "תומכי תמימים" במחיצת הרבי הרש"ב נ"ע שלש שעות
771ורבע ברציפות, ואז הוחלט על ידי הרבי לשלוח קבוצה מובחרת ומשפיע כדי לחזק את
772עיה"ק חברון.
773נסיעה חמישית בימי מלחמה
774כשהתחילה
775מלחמת העולם הראשונה, בקיץ תרע''ד, גורשו מהארץ כל אזרחי רוסיה. גם הרב אליעזרוב נסע
776אז מארץ הקודש לשד''רות נוספת וממושכת לבוכרה.
777באותן שנים הקים הרב אליעזרוב רשת של תלמודי
778תורה לילדי העדה הבוכרית, בערים הגדולות סמרקנד וטשקנט ובכמה עיירות בסביבה. כמו כן
779בנה בתי כנסת ומקוואות טהרה במקומות שהיו מרוחקים מהריכוזים היהודיים הגדולים.
780וכך
781כותב לו הרבי הרש"ב בעניין זה לסמרקנד, באגרת קודש מחודש כסלו תרע''ז:
782כבוד ידיד
783נפשי הרה"ח המפורסם נכבד ומרומם יר"א כו' מו"ה שלמה יהודא ליב
784נ"י
785אחדשה"ט.
786ת"ל
787בעד החוה"ש כה לחי. נתקבל מכבודו טע"ג פעראוואד [העברה בנקאית] על סך
788אלף רו"כ, ובאשר בני יחי' הוא בפעטרבורג (ויבוא אי"ה שבוע זו) קבלתי אני
789מהבאנק, בטח זה לתשלום החוב, ושתיים נהניתי א' אשר מוצא שפתיו והבטחתו נתקיים,
790והב' אשר ת"ל ביכולת כבודו להשלים החוב.
791ונא
792מכבודו להודיעיני משלומו ובריאותו ומה מלאכתו כעת אם עוסק בישיבה, ואם מוצא נחת
793רוח ועונג במלאכתו, ואם מקבל איזה ידיעות מביתו מכבוד אביו שאר בשרי ידיד נפשי יחי'
794ומבני ביתו יחיו מה נעשה עמהם. והשי"ת יצליח לכבודו בכל עניניו ויהיה במנוחה
795ושלוה בכל פרט. כב"ב יחיו ב"ה בחיים ושלום כה יתן ה' על להבא.
796ויקבל
797החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וידי"ע דורש שלומו מלב ונפש חפצה
798תמיד כל הימים.
799על
800אגרת זו ציין הרב אליעזרוב מעבר לדף, "ב"ה קיבלתיו ביום ה' י"ט
801כסלו עזרת"ה [=ה'תרע"ז]. סמרקנד".
802כעבור
803שנתיים וחצי, באגרת מח''י תמוז תרע"ט, כותב לו הרבי הרש"ב:
804יכתוב נא
805כבודו מה נעשה עמדו, איך בריאותו ושלומו, איה הוא כל משך הזמן ואיך מחייתו, ומה
806נעשה בהישיבה שלו. צמאה נפשי לידע מכבודו ומכל פרטיו ואם קבל ידיעות מביתו ומאביו
807שאר בשרי הרב יחי'.
808אפשר
809ביכולתו לנסוע לביתו שלום, והשי"ת ישמור אותו ויצליח לו בכל עניניו בגשמיות
810וברוחניות, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן, כנפשו ונפש תדרשנו לטובה באהבה
811רבה מלב ונפש חפצה תמיד כל הימים.
812קשר הרבי הרש"ב עם יהודי בוכרה
813הרב אליעזרוב שעסק בהפצת התורה וחיזוק היהדות
814בבוכרה, שימש גם כ'גשר' של קשר וחיבור בין יהודי המקום ובין הרבי הרש"ב.
815נראה כי הרב אליעזרוב, וכן השלוחים שלאחריו, ידעו
816לזהות בקרב צאן מרעיתם מי ומי המתאימים להיות מקורבים או גם חסידים ממש, ולצד
817קירובם לתורה, קירבו אותם גם לחסידות בכלל ולרבותינו נשיאינו בפרט. כיון שכך, החלו
818עוד ועוד מיהודי בוכרה לראות עצמם כחסידים של הרבי הרש"ב, וחלקם אף נסעו אליו
819ובקרו בהיכלו וזכו לקבל הדרכה וברכה אישית.
820כך,
821לדוגמה, אנו מוצאים ברשימותיו של הרבי הריי"צ, על קשר מיוחד שהיה לרבי
822הרש"ב עם אחד מעשירי ונכבדי יהדות בוכרה, הגביר אלישע יהודיוב. ביומנו מתקופת
823ביקורו בארץ הקודש בשנת תרפ"ט (ראה בהרחבה להלן עמוד ##), כותב הרבי
824הריי"צ, "הנני מבקר את מי שהיה גביר עצום ונודע ברוב צדקות, וזכה
825אשר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע בירך
826אותו בבנים, ויצו עליו לבנות לו בית בירושלים ת"ו, וזה
827נשאר לו אחרי אשר הניח כל בתיו בסמארקאנד – שמו אלישע יהודיוב".
828מעשים מופלאים במחיצתו
829בקרב יהודי בוכרה התהלכו סיפורים רבים על
830מעשים מופלאים שנראו באותם ימים במחיצתו של הרב אליעזרוב. אחד הסיפורים עסק בקצב
831יהודי מסמרקנד שהרב אליעזרוב הורה לו למכור אך ורק בשר שלא התעוררה לגביו כל שאלה
832הלכתית. הוא שלח אליו את תלמידו הרב יוסף אלייב לעבוד אצלו בשחיטה. הרב יוסף אלייב
833הקפיד כמצוות רבו ללא פשרות.
834בשלב מסוים נקעה נפשו של הקצב מהחמרותיו של הרב
835אליעזרוב ותלמידו המשגיח, שבגינן הוטרפו בהמות רבות ונזק כספי רב הוסב לו. באחת
836הפעמים שוב הייתה 'שאלה' על בהמה שנשחטה, והקצב המתוסכל מהמצב אמר לרב אלייב:
837"תן לי למכור את הסחורה, אני בהפסדים גדולים, אל תספר שזה 'ספק'". הרב
838אלייב ענה לו: "אתה רוצה שאשתוק?!" ויצא מחנותו של הקצב והחל לצעוק בקול
839גדול לכל העוברים ושבים "טריפה, טריפה"! מששמעו האנשים את הקריאות,
840התקרבו אליו והוא סיפר שהבשר לא כשר ויזהרו להיכשל.
841הקצב שמע על כל זאת ודמו רתח מזעם. בעודו
842להוט לנקמה, שילם סכום כסף נכבד לגוי אוזבקי על מנת לרצוח את הרב אלייב רחמנא
843ליצלן.
844למחרת, כאשר לפנות בוקר יצא הרב אלייב לדרכו
845למלאכת השחיטה, בהמשך הדרך ארב לו אותו אוזבק שזמם להרגו.
846כשחזר האוזבק אל הקצב שאלו הקצב האם המשימה
847הושלמה, ענה לו האוזבק הגוי: "ביקשת ממני להרוג בן אדם, אבל איני יכול להרוג
848מלאך! מעל ראשו היה לפיד של אש, לא יכולתי לגעת בו!"
849הרב אליעזרוב נאלץ לעזוב
850בימי מלחמת העולם הראשונה שהה הרב אליעזרוב בסמרקנד. במהלך המלחמה התחוללה
851המהפכה הקומוניסטית וחיילי הצבא האדום נכנסו גם למדינת בוכרה שהיתה כבר שנים רבות
852מדינה עצמאית אבל מסופחת לרוסיה, ובימי המהפכה שאפו הקומוניסטים להשתלט בצורה
853מעשית על המדינה.
854הצבא האדום נכנס למדינה לקראת חג הפסח שנת תר"פ, והמלחמה שליוותה את
855כניסתם הקשתה על יהודי סמרקנד להשיג בשר ויין כשרים לפסח. הרב אליעזרוב סיכן את
856עצמו, הגיע אל המפקד העליון של הצבא האדום באזור, והפציר בו לאפשר ליהודים לשחוט
857בשר כשר לפסח, ואף לתת להם מקום להכנת יין כשר לקראת החג. הוא מצא חן בעיני המפקד,
858והלה הבטיח לו למלא את בקשתו ואף קבע תאריך ליום השחיטה.
859מסיבותיו שלו, החליט הרב אליעזרוב להקדים את השחיטה מספר ימים לפני המוסכם,
860ולאחר שסיים לשחוט את הבשר ביקש ממנו המפקד לתת את הנשאר מהבשר לחייליו. בדיקה
861קצרה העלתה שהבשר הספיק להתקלקל ולאחר חקירה ודרישה נודע לחיילים שהסיבה לכך היתה
862הקדמת השחיטה. רגוזים מתאוות הבשר שלא באה על סיפוקה, גמרו החיילים אומר לנקום ברב
863אליעזרוב ולהרגו נפש.
864איכשהו נודע לו על מזימתם והוא ירד למחתרת, אך החיילים ערכו אחריו מרדף. היה
865זה בשביעי של פסח תר"פ. הרב אליעזרוב נאלץ להימלט מבית לבית וממרתף למרתף כדי
866שלא ימצאוהו, עד שבדרך לא דרך יצא מהעיר עם עוד שניים שהיו מבוקשים על ידי הצבא.
867השלושה נסעו כתשעה חודשים בדרכים לא דרכים, עברו מדבריות זרועי סכנות, חיות רעות
868ושודדים.
869צר היה לו על עוזבו את סמרקנד וכואב היה לו גם על כי איבד תשובות מרובות
870שכתב בנוגע לשמות גיטין, אותן החל לסדר כספר והכל אבד בעת הבריחה.
871תלאות בדרך לארץ ישראל
872בעוברם במדינת אפגניסטן אירעו להם כמה ניסים שאותם רשם הרב אליעזרוב למזכרת:
873באחד ממסעיהם, לאחר שעות מרובות של רכיבה על גמלים, עצרום כמה רוכבי סוסים
874מזויינים, בני שבט פראי שישב באותו איזור, והם הוליכום אל המושל שלהם לדעת מה יעלה
875בגורלם, ובינתיים התקבצו והלכו איתם עוד המון רב מבני אותו שבט, והשרב היה גדול
876ויצמאו למים, אך איש לא ריחם עליהם ורק בה' בטחו שיושיעם. לפתע, ללא כל סיבה,
877עזבום אותם פראים לנפשם ואפשרו להם להמשיך בדרכם.
878וסיפור נוסף: בעשרה בטבת תרפ"א הגיעו השלושה לקאבול בירת אפגניסטן, בה
879שהו מספר ימים ומשם המשיכו בדרכם להודו. באחד המשעולים ההרריים שליד קאבול, בהיותו
880שקוע במחשבותיו, איבד הרב אליעזרוב את הקשר עם הקבוצה שעמה הלך. דל העט לתאר את
881תחושתו במצב זה, אך הוא לא איבד את עשתונותיו ונשא עיניו למרום בתפילה. כעבור
882מחצית השעה הרגיש אחד מחבריו למסע בהעדרו וחזר על עקבותיו כדי לחפשו, ובחסד ה'
883נפגשו. [מעשה זה אירע בעש"ק כ"ז בטבת].
884מסיים הרב אליעזרוב על שני המעשים: הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
885גם בדרכים הקשות לא הסיח הרב אליעזרוב את דעתו ממשנתו, ובאחד הכפרים אף
886נדרש לשאלת עגונה. הוא התיישב בדבר, ובהגיעו לירושלים התכתב על כך עם ידידו
887הגרי"ז מינצברג זצ"ל. מבומבי הפליג באנייה לפורט סעיד שבמצרים, שם עלה
888על הרכבת הראשונה שיצאה בדרכה לארץ ישראל והגיע למחוז חפצו הנכסף - ירושלים. רגליו
889עמדו בשערי עיר הקודש בי"ב ניסן תרפ"א.
890סדרים בעיר כרצונו
891עשרות שנים מאוחר יותר, תיאר ברשימותיו החסיד רבי שמחה גורודצקי, שלימים היה
892בעצמו שליח של רבותינו נשיאינו בבוכרה, את פעלו הרב של הרב אליעזרוב בשליחותו.
893מרשימות אלו עולים פרטים נוספים על פעילותו של הרב אליעזרוב,
894וכן כי הרב אליעזרוב אף נאסר על ידי השלטונות בעקבות פעולותיו בסמרקנד:
895בשנת תר"ן בערך, שלח האדמו"ר ר' שלום דובער נ"ע מליובאוויטש
896את הרב דחברון הרב ר' שלמה לייב אליעזרוב למסע אצל היהודים הבוכרים בכל מושבותיהם,
897כדי לברר ולתקן את מצבם הרוחני.
898הרב אליעזרוב בא לסמרקנד כמצות האדמו"ר נ"ע, וראה את מצבם הרוחני
899האיום: כל המקוואות פסולות, השחיטה במצב גרוע ביותר וכדומה, וכל זה נובע מחמת הפשטות
900והבורות שלהם וחוסר מנהיגות שתדריכם.
901סיפר הר"ר שלמה לייב, למשל, כשבא לבית המטבחים שם שוחטים כבשים למאות,
902וראה שהשוחט לוקח מדי פעם את סכין השחיטה שתלוי לו בצדו, ומשחיז אותו באבן השחזה התלוי
903לו בצדו השני ושוחט. ביקש ממנו את הסכין, והעיר לו שיש כאן פגימה, וענה לו, שהוא שחט
904בצד השני של הסכין, במקום שאין פגימה.
905אחר כך ראה שסופר תשע כבשים לכשרים, והעשירי הוא מטריף, וחוזר חלילה. ושאלו:
906מה זה? אמר לו: הרי כתוב והעשירי יהיה קודש, ועוד כאלו דברים של בורות שנוהגים כך מחוסר
907ידיעה. גם בשמירת השבת לא דקדקו מחמת חסרון ידיעה.
908אמנם היו באים לשם לפעמים חכמים מארץ ישראל, אבל לא הביטו בפנימיות המצב ולא
909תקנו מאומה.
910הרב מחברון - שלוחו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב - החליט להישאר שם ולתקן
911מה שבידו.
912הוא היה שם שבע שנים, בלי משפחתו שהיו באה"ק, ועסק בתיקוני המקוואות והשחיטה.
913השי"ת נתן לו חן בעיני כל רואיו, והיהודים הבוכרים החזיקוהו לצדיק.
914הרבה מהעשירים לקחוהו לשותף בעסקיהם כסגולה לפרנסה, ומהאחוזים שהיה מקבל משותפיו,
915היה לו כסף לכל עניניו, לתיקון המקוואות ולבניית חדשים. כך פעל בסמרקנד, בטשקנט ובעוד
916עיירות, ובמשך שבע השנים לא נשארה אף עיירה ומושבה אחת שיש בה יהודים בלי מקוה כשרה
917ומתוקנת.
918כן הביא מארץ ישראל שוחט שילמד אותם, ובעיקר את הצעירים מתושבי המקום, שידעו
919את מלאכת השחיטה.
920גם נשיא העיר, בשק כלנתרוף, היה מקרב את הרב מאד, ובנה במיוחד בשביל הרב עליית
921בית על יד בית הכנסת, ושם היו לומדים התלמידים מלאכת השחיטה. אבל משום מה לא הצליח
922ללמד את השוחטים, ועל כן הביא שוחט מדגיסטאן מעיר דרבנט.
923אחר כך נסע לשנה לארץ ישראל וחזר. כאשר
924בא חזרה לבוכרה, התחיל שוב ללמד את הבוכרים את מלאכת השחיטה, ובמשך הזמן נעשה שוחט
925ר' יונה ארונוב (אשר נאסר על ידי הסובייטים בשנת תרצ"ד ומאז נעלמו עקבותיו).
926הוא הצליח להעמיד שוחטים חסידים יראי אלקים ומתנהגים לפי שיטת חב"ד, וכן פעל הרבה
927בענין שמירת השבת וכשרות.
928הרב שלמה לייב פעל אצל הנשיא, שהיה לו כח מהממשלה לעשות סדרים בעיר כרצונו,
929להפריד את היהודים מהישמעאלים, ולהקים עבורם שכונות יהודיות ללא תושבים גוים, וזה היה
930לטובה גדולה ברוחניות.
931הרב אליעזרוב נאסר ושוחרר
932י.
933ח. תושב סמרקנד שהיה עשיר גדול, נסע פעם לארץ ישראל ושהה שם מספר שנים. כאשר חזר סיפר
934שיש בידו סמיכה לרבנות, ומכיון שהיו לו מכרים וקרובי משפחה, עזרו לו לקבל את הרבנות
935ב"יד חזקה", וכן מינה עצמו ללמד שחיטה ולסמכם לשוחטים. רב זה היה מעדת האשכנזים
936והוא פסק לפי שיטת המור"ם (כך כינו הבוכרים את הרמ"א).
937ר'
938שלמה ליב ראה את אשר פילל כמעט שכל הבנין שהוא עמל להקימו הנה יורד לתהום, וחשב איך
939יוכל לקנות את התמימים שיבואו לצדו, וכך עשה. הוא פרסם היות שהרב הוא אשכנזי והפסקים
940שלו הם לפי הרמ"א, וזה ברובו מחמיר, ועל כן יש הפסד גדול לקהילה ואילו היו פוסקים
941לפי ה"בית יוסף" הספרדי היה עכ"פ חלק כשר.
942הדבר
943הצית מחלוקת רבה, והקהילה התפלגה לשנים.
944מושל
945העיר שמע את הצדדים, ואם כי מתחילה רצו להעמיד מתורגמן בין הרב ומושל העיר, אך רש"ל
946דחה זאת, בטענו שהמושל יבין אותו היטב אף שאינו שולט בשפה הבוכרית על בוריה. וכן היה.
947המושל פסק שהצדק עם הרב רש"ל, והוא יהיה מכאן ולהבא הרב הראשי לכל דבר.
948אז
949פרסם הרב רש"ל בחוצות שלא יאכלו מהשוחטים החדשים שהוסמכו על ידי האשכנזי, כי המאכלים
950שיאכלו יהיו טריפה, ונעשה המצב מתוח כי בעלי המחלוקת רצו ממש להרגו, אך בע"ה הצליח
951סוף סוף ובית השחיטה ניתן רק לרשותו ותחת השגחתו.
952כך
953נמשך הדבר שנים אחדות עד קום ממשלת הבולשביקים, ושוב הלשינו עליו לג.פ.או. והוא נאסר
954על ידי הממשלה.
955בנו
956של הנשיא כלנתרוף, שהיה ממונה מאת הממשלה לראש "הג"א" (הגנה עצמית של
957אנשי העיר), והיה ידידו של ר' שלמה לייב, חיפש ומצא איך להבהיל את הג.פ.או., הוא העמיד
958תותחים על גגות הבתים וציוה לירות, וכשנשמעו קולות הירי שאלו אותו כראש "הג"א"
959מה זה? וענה שהיהודים תושבי העיר עושים זה כמחאה על שאסרו את הרב אליעזרוב, וממשלת
960העיר נמלכו במוסקבה כיצד לנהוג. לנין בעצמו ענה שישתדלו להשקיט את הענין, ולא לתת לדברים
961של מרידות וכיוצא בזה להתפתח.
962וכלנתרוף
963הציע לפניהם, היות והרב הוא אזרח טורקי, שישחררוהו וישלחוהו למדינתו לארץ ישראל, ועצתו
964נתקבלה, ושלחוהו לארץ ישראל וב"ה נסע בכבוד גדול, תחילה לאפגניסטן, ומשם לארץ
965ישראל. כל זה היה כבר בשנת תר"פ.
966פירי פירות בדרכי היהדות הנאמנה
967בסך הכול שהה הרב אליעזרוב בבוכרה כחמש עשרה שנה לערך, במהלכן פעל גדולות
968ונצורות.
969לא קלה הייתה עבודתו והוא נתקל לא אחת בהתנגדויות של גורמים שונים, כמו בעלי
970כח והשפעה שביקשו להצר את צעדיו ולהגביל את פעולותיו לביצור השחיטה הכשרה
971והמקוואות, וגורמים אחרים שראו בפעולות הרב אליעזרוב איום על מעמדם בקהילה. ועם זאת התגבשה סביבו קבוצת תלמידים אמיצה, אשר
972דבקה בו והלכה לפי פסקיו.
973הללו הפכו לתלמידיו הקרובים, תלמידים אשר הפכו ברבות הימים לראשי משפחות
974נכבדות בבוכרה וכל אחד מהם הפך בעצמו למוקד של השפעה יהודית במסירות נפש. וכך, חלק
975נכבד מהמשפחות יוצאות בוכרה החיות כיום בארץ הקודש וברחבי תבל והולכות בדרכי
976היהדות הנאמנה, וממשיכות את מסורת העדה הבוכרית תוך הקפדה על קלה כבחמורה, הם
977משפחות צאצאי תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הרב אליעזרוב.
978רבי שלמה יהודה לייב זכה להעמיד תלמידים
979הרבה וחלקם תפסו ברבות השנים תפקידי הנהגה בערי בוכרה. בין תלמידיו הבולטים היו
980הרב חזקיה קייקוב, לימים רב הקהילה הבוכרית בסמרקנד, שהיה משכמו ומעלה ואודותיו
981יסופר להלן, והשוחט הרב יוסף אלייב, המפורסם גם הוא בצדקותו, ועוד.
982רב שכונת הבוכרים
983הרב אליעזרוב חזר לארץ הקודש כאמור בערב
984חג הפסח תרפ"א. הוא התיישב בשכונת הבוכרים בירושלים,
985והיה לרב השכונה. בשבתו בירושלים הוא עזר בחידוש הישיבה ''תורת אמת'' בשנת תרפ''ב,
986וגם עמד בראש הנהלת ''כולל חב''ד''.
987בעברו
988ברחובות שכונת הבוכרים, היו בני המקום מקדמים את פניו בחרדת קודש ובהדרת כבוד.
989בשבתו בשכונת הבוכרים בירושלים, המשיך במה שהחל בסמרקנד. כשנוכח לדעת שנשים
990רבות בשכונה אינן יודעות את סדר הכשרת הבשר ומליחתו, לא חס הרב אליעזרוב על כבודו,
991אסף את כל הנשים במרכז השכונה והדגים לפניהן את תהליך ההכשרה מתחילתו ועד סופו.
992הוא עשה כך מספר פעמים, עד שהיה בטוח שאכן הבינו את התהליך.
993סיפר לימין הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר הלפרין ע"ה, יו"ר איגוד
994צאצאי אדמו"ר הזקן:
995"מימי ילדותי חקוקה בי היטב דמותו האצילה של שאר בשרי, רבה של חברון –
996בהיותו רבה של שכונת הבוכרים. באיזו חרדת קודש בלתי מצויה היו מקבלים פניו כל
997תושבי השכונה, בעברו באחת מסמטאותיה, בקימה, בקידה ובנשיקות כפיים".
998המשך הקשר עם יהדות בוכרה
999תלמידיו מסמרקנד המשיכו לעמוד עמו בקשר מכתבים. כך הוא נדרש באחת השנים
1000לשאלת המצות שנאפו מקמח שאינו כשר לפסח בשעת הדחק, ולא השיב להם תשובה לפני שנועץ
1001וקיבל חוות דעת מחשובי רבני ירושלים בעת ההיא.
1002וכך כותב להם הרב אליעזרוב בעניין זה, בי"ב שבט תר"צ:
1003לכבוד הידידים היקרים יראי ה' המסובלים במצות ה' כו' הק"ק בעי"ת
1004סמרקנד ה' עליהם יחיו, ובראשם ידידי היקר הנכבד ומאד נעלה כו' מר מו' ברוך
1005יצ"ו בהר"ר אברהם כלנתרוף נ"ע, יחד כולם יצו ה' עליכם את הברכה ואת
1006השלום כיר"א.
1007על דבר שאלתכם שאין באפשרכם בשום אופן להשיג חיטים ולטוחנם בכשרות לשם מצה
1008של פסח זה הבעל"ט, כנהוג בכל ישראל, וכן היה גם מנהגכם הטוב בכל שנה לעשות
1009הכל על צד היותר טוב. ועתה שאלתם בשעת הדחק כו' הזה, אם מותר לכם לקנות קמח למצה
1010מהטחנה הגדולה "האירופית" שבעירכם.
1011עוד שאלתם אם ח"ו גם קמח זה מהטחנה הנ"ל לא תוכלו להשיג, אם מותר
1012לכם לקנות קמח מהשוק כל אשר תשיגו, ואמרתם שתוכלו לקנות הקמח כיציאתו מהטחנה יחד
1013עם הסובין, ואתם בבתיכם תרקדו את הקמח בזהירות לשם מצה של פסח.
1014יפה שאלתם ושאלה גדולה שאלתם, יישר כחכם לעבודתו ית' וית', והנה נתייעצתי
1015בכל זה עם הרבנים הגאונים דפעיקות"ו שליט"א, ולאחר העיון היטב
1016בדתוה"ק עלתה הסכמתנו כך.
1017אם בשום אופן אין אתם יכולים להשיג חטים ולטוחנם בהכשר גמור כנהוג בכל
1018ישראל, אז האופן הראשון לקנות הקמח מהטחנה הגדולה "האירופית" הוא יותר
1019בהכשר. ואם ח"ו לא תוכלו להשיג גם קמח זה, אז תוכלו לקנות גם קמח מהשוק כל
1020אשר תוכלו להשיג, ותרקדו הקמח בבתיכם כאשר כתבתם כנ"ל, ובפירוש שתתעסקו
1021באפיית המצות בכל הזריזות יותר ויותר.
1022אך דעו כי כל זה שהתרנו לכם הוא מחמת הדחק כו', ולא התרנו רק בהוראת שעה
1023בפסח דשנתינו זאת תר"ץ, לא להלכה קבועה ח"ו לפסחים אחרים הבעל"ט,
1024וגם בפסח זה בעל נפש שאפשר לו להספיק עצמו כל ימי הפסח באכילת אורז כמנהגכם הקדום,
1025ובתפוחי אדמה וכדומה, ולמעט מאכילת מצה זאת כל מה דאפשר הרי זה משובח.
1026ואת חג המצות תחגוהו בכשרות בשמחות ודיצות, ולשנה הבאה בירושלים
1027תובב"א, כעתירת ידידכם אוהבכם הנאמן הכותב וחותם בשם הרבנים הגאונים
1028דפעיקת"ו שליט"א.
1029מצפה לישועה, שיל"א יצ"ו
1030וכך, עוד שאלות הלכתיות רבות, נשלחו אליו מסמרקנד לירושלים.
1031כאשר הגיעה קבוצה מבני סמרקנד לירושלים, ובהגיעם היתה שעת לילה מאוחרת, לא
1032היססו לדפוק על דלת ביתו של מורם ורבם הנערץ, ואכן הרב אליעזרוב מיהר להכניסם אל
1033ביתו ולדאוג לכל מחסורם, וכן לסייע להם להתאקלמות בירושלים.
1034בכ"ו
1035טבת תשי"ב נתבקש הרב אליעזרוב לישיבה של מעלה, והוא כבן תשעים שנה, ונטמן בהר
1036הזיתים בירושלים. שמו נשאר לתהילה ולברכה בפי כל יהודי בוכרה עוד ימים רבים, והללו
1037ערכו לו אזכרות בחודש פטירתו בכל מקומות מושבותיהם בארץ ישראל ובחו"ל.
1038כמה מתלמידיו מסמרקנד טמונים לצדו בהר הזיתים.
1039בחייהם ובמותם לא נפרדו.
1040כל נפש ערגה למוצא פיו
1041עוד שנים רבות לאחר פטירתו, שמו של הרב אליעזרוב היה זכור לטוב בפי תושבי
1042שכונת הבוכרים, וביום היארצייט שלו קיימו עצרות רבות משתתפים, בהן הספידוהו
1043בגעגועים רבים.
1044חצי יובל לאחר פטירתו, פורסם בעיתון "המודיע" מאמר של בן לעדת
1045בוכרה מתלמידיו ומעריציו, אשר כתב עליו דברים חמים:
1046זכה רבנו רבי שלמה אליעזרוב זלה"ה, שבעת הזכרת שמו בתוך קהל ועדה,
1047יעמדו כולם לזכרו, וילוו בהערצה את רבנו שהפך לרבם ומנהיגם של יהודי בוכרה מימות
1048רוסיה של אותם ימים ועד לירושלים של שכונת הבוכרים.
1049ואולם ידע רבי שלמה זלה"ה למשוך העם וההמונים בנועם שפתיו, בהליכותיו
1050השקולים והמדודים, וברוחו הטובה והמושכת – אשר כל לב רחש לה כבוד וכל נפש ערגה
1051למוצא פיו.
1052בתקופת מנהיגותו ידע רבנו את הדרך לכבוש לבבות ואת הנתיב לאיחוד העם, ועל
1053כן העריצוהו יהודי בוכרה. כל מילה מפיו היתה קודש לעדה, וכל בקשה כבוד לעושהו. ולא
1054בכדי נאמרים הדברים - בכל ספרי ההיסטוריה של תולדות יהודי בוכרה, נזכרת משפחה זו
1055ברטט של קדושה ושמחה כאחת.
1056רבי ניסים תגי"ר ז"ל, מגדולי היסטוריוני בוכרה בתקופתנו, מעלה בספרו
1057"תולדות יהודי בוכרה" את גודלו והערצתו של רבי שלמה לייב אליעזרוב
1058זלה"ה.
1059"בן עשרים וחמש היה זצ"ל, כשנשלח על ידי חשובי הרבנים, בשליחות
1060'כולל חברון' לערי בוכרה. הרב הגיע לסמרקנד ויהודיה מצאו חן בעיניו, הוא מצא בקרבם
1061יהדות שורשית ומקורית, והסכים לשבת בסמרקנד ולהרביץ תורה וחסידות. הרב הצליח
1062בתפקידו: העמיד תלמידים רבים, ביניהם שוחטים מצוינים ומורי הוראה. גם התמסר
1063לענייני טהרת המשפחה, וזכה לבנות מקוואות רבות בסמרקנד ואגפיה. הרה"ג
1064אליעזרוב חולל מהפיכה גדולה בחיי יהדות בוכרה: הוא ישב בסמרקנד, אולם תורתו
1065ומצודתו היו פרושות לכל מרחבי ערי בוכרה. עד היום הזה זוכרים יהודי בוכרה את הרב
1066ומזכירים אותו לטובה ובהערצה רבה.
1067תלמידיו שעלו ארצה בשנים האחרונות עורכים בחודש טבת, אזכרות רבות משתתפים
1068בכל ערי ישראל, מקום שם נמצאים יוצאי בוכרה, ומתייחדים עם זכר רבם הנערץ.
1069כאשר חזר לישראל, בשנת תר"פ, לא נפרד מיהודי בוכרה, אוהביו ואהוביו,
1070ועד שארית ימיו גר בירושלים בשכונת הבוכרים.
1071מדברים אלה, אנו למדים על גודל מסירותו ונאמנותו לתפקיד קדוש זה, ואכן, אלה
1072שזכו לחיות במחיצתו לעמוד בארבע אמותיו, לשמוע את דברי קודשו ואהבתו העזה לבורא
1073יתברך, וכל אלה ששמעו את תפילתו המרוממת בבית הכנסת "מוסאיוף" את הברכות
1074ובעיקר את 'שלא עשני גוי', היו מזדעזעים מאימת הקודש שאפפה את מורנו ונסחפים
1075בעבותות התפילה והתרוממות הנפש עם מורם הגדול והחסיד.
1076נפשם של יוצאי בוכרה העולים החדשים, יוצאת לקראת אותה קריאה נאמנה של שושלת
1077חב"ד, וכל זאת נובע מאותו מעיין, מאותם מים חיים אשר השקה מורנו ורבנו את
1078תלמידיו, בני העדה הבוכרית, המייחלים לרועים נאמנים כדוגמת הנצר מבית לובאביץ',
1079אשר הפך לאגדה בקרב העדה הבוכרית ודוגמה לבני עדות המזרח".
1080אגרת
1081נט, אגרות קודש שלו כרך א עמוד קסד. [3]
1082אגרת
1083סב, אגרות קודש שלו כרך א עמוד קעב. [4]
1084[5] נכדו הגאון הרב דוב אליעזרוב
1085הסביר בכך, שעל ידי שהתינוק נאחז בזקן של אביו יש לו במה להיתפס ולהתקיים.
1086[6] נכדו של הרב אליעזרוב, הגאון רבי
1087דוב אליעזרוב ציין בנוגע למכתב זה, אשר בעל ה"ערוך השולחן" העריץ ונסע
1088לפרקים אל רבנו ה"צמח צדק", וזהו המקור להערכתו את רבי שלמה לייב.
1089מופיע בספרו
1090"שאילת שלמה" סימן סב, "כתיבת שם נהר בגט באופן שנחלק לנחלים
1091קטנים". [7]
1092מופיע בספרו
1093"שאילת שלמה" סימן ע, "בירור כתיבת שמות בוכארים". [8]
1094אגרת
1095קכד, אגרות קודש שלו כרך א עמוד ש. [9]
1096[10]אגרת קכה, אגרות קודש שלו כרך א עמוד שא.
1097אגרת
1098תתקנ*, אגרות קודש שלו כרך ד עמוד קעד. [11]
1099פאת שדה כללים מערכת א אות טז. [12]
1100עמוד 42.[13]
1101אגרת קס, אגרות קודש שלו כרך א עמוד שנז.
1102אגרת תתקסא, אגרות קודש שלו כרך ד עמוד ריא. [15]
1103אגרת תתקסד, אגרות קודש שלו כרך ד עמוד
1104רטז.[16]
1105אגרת תתקסז, אגרות קודש שלו כרך ד עמוד רכב.[17]
1106אגרת קפ [18]
1107אגרת תסג, אגרות קודש שלו כרך ב עמוד
1108תתכו.
1109[20] אגרת תקט, אגרות קודש שלו כרך ב
1110עמוד תתצז.
1111מופיע בספרו "שאילת שלמה" סימן ו,
1112"אפית מצות מקמח מן השוק בשעת הדחק". [21]
1113"המודיע",
1114כ"ג כסלו תשל"ז, חתום ה.י. בן אהרן חזק. [22]