Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Bukharan Jewry·
אשליחות רבי אברהם חיים נאה
ממלא מקום דודו ורבו
ממלא מקום דודו ורבו
בשליח נוסף שנשלח על ידי
גכ"ק אדמו"ר הרש"ב לפעול בערי בוכרה, היה הגאון החסיד רבי אברהם
דחיים נאה זצ"ל, אשר פעל בשליחות הרבי הרש"ב בבוכרה כשנה ומחצה.
הבן עשרים ואחת שנים בלבד היה
והרב נאה, כאשר יצא בשליחות הרבי הרש"ב לסמרקנד, שם מילא את מקום דודו ורבו,
זהגאון החסיד רבי שלמה לייב אליעזרוב.
חכמסופר לעיל, הרב אליעזרוב
טשהה תקופות ממושכות בסמרקנד ובסביבותיה, אולם בתקופה המדוברת, בראשית שנות ה'תר"ע,
ישהה הרב אליעזרוב בעיירה ליובאוויטש בצילו של הרבי הרש"ב ועסק ברישום נחלות
יאהרבי הרש"ב בחברון. בהוראת הרבי הוא גם דאג לחידוש המניין בבית הכנסת על שם
יבאברהם אבינו, וסייע בייסוד ישיבת "תורת אמת" החב"דית בחברון שקמה
יגבשנת תער"ב.
ידבשל כך שהה הרב אליעזרוב
טובליובאוויטש בשנת תרע"א ובמשך רוב שנת תער"ב. וכיוון שלא שהה בעצמו בסמרקנד
טזאך יהודיה היו קרובים תמיד לליבו, ביקש מאחיינו הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה לבוא
יזמירושלים כדי למלא את מקומו בסמרקנד.
יחהרב נאה נענה לבקשה, ובברכת
יטהרבי הרש"ב יצא לסמרקנד ופעל בה גדולות ונצורות לחיזוק מצב הדת, להרבצת התורה
כוהפצת מעיינות החסידות.
כא"משופרי דשופרי של ירושלים"
כבטרם צאתו לשליחות, קיבל הרב
כגנאה המלצה מרבותיו ומגדולי ירושלים. יש לציין את היחס החם והלבבי שביטאו כלפיו
כדגדולי הדור ההוא ואת ההערצה שהעריצוהו והוא אך בן עשרים ואחת.
כהכך כותב אודותיו מורו ורבו
כוהגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין, במכתב מכ"ז חשון תרע"א:
כז"אם כי
כחאין דרכי מעולם לצאת במכתב סהדותא אך אין למדין מן הכללות, וביודעי ומכירי קאמינא
כטכי מי כמוני יודע ומכיר טוב יקרת ערך, האברך החריף ושנון משכיל ביראת ד', ידידי
להנחמד מוהר"ר חיים נ"י בהרה"ג מוהר"ר מענדל נ"י, מיקירי
לאציון ומשופרי דשופרי של ירושלים עיר קדשנו תובב"א, אשר לא רבים כמוהו בימינו
לבאלה גם בין השוקדים על דלתי התורה.
לגומצוה רבה
לדלפרסמו ולהודיע טובו ושבחו במקום שאין מכירין אותו, יהי מכירו ברוך ותומכו מאושר,
להומאוד דאבה נפשי על טלטולא דהאי צורבא מרבנן אך מה' נסיבה שהוכרח לצאת לחוץ לארץ,
לוואני תפילה שיחזירהו השי"ת בקרוב לאה"ק".
לזמעותד להיות מגדולי ישראל
לחגם הגאון הליטאי, הרב יעקב
לטדוד וילבסקי (הרידב"ז), שכיהן באותה תקופה כרבה של צפת, העריך עד מאוד את
מגאונותו ותוכנו הרוחני של הצעיר החב"די, ולפני צאתו לסמרקנד כתב עליו:
מא"יקר
מבסהדותא האברך החריף והבקי ירא שמים מצויין כש"מ [=כבוד שם מעלתו] חיים
מגנ"י בהרב ר' מענדל נ"י מירושלים עיר הקודש ת"ו, אברך שכולו מחמדים,
מדאשר מעותד להיות מגדולי ישראל הן בתורה הן ביראה . . ואשרי למי שהאברך הנ"ל
מהיקרב אותו לתורה וליראה".
מומספר שנים קודם לכן, הגיע
מזהרידב"ז לירושלים ותלמידי חכמים צעירים קיבלו את פניו וכבר אז הבחין בעילוי
מחהצעיר הרב חיים נאה. בשבת הגיע הרידב"ז לבית הכנסת לשאת את דבריו בענין
מטהחילוק בין בבלי לירושלמי. הגאון הגדול ניגש למקום ממנו אמור היה לדרוש, הביט ימינה
נושמאלה ולתמיהת הנוכחים, שאל היכן הבחור חיים נאה. ר' חיים נאה נקרא ל'מזרח'
נאוהושיבו אותו מאחורי הרידב"ז שאמר פלפול במשך כמה שעות. בתום דבריו שאל את ר'
נבחיים אם יש לו מה לומר. ר' חיים השיב בחיוב, ביקש שהות קצרה ועלה לעזרת נשים.
נגכעבור שהות קצרה, שב לבית הכנסת ופרך את כל הפלפול...
נדכך המליצו עליו עוד מגדולי
נהחכמי ירושלים שהכירו את אישיותו ולמדנותו בימי שהותו בירושלים עיר הקודש, והצטערו
נועל שהוא עוזב את העיר לפי שעה.
נזבבית אב"ד בוכרה
נחהמכשולים שנערמו בדרכו
נטלסמרקנד הרחוקה, לא הרתיעו אותו. הרב נאה נסע במסירות נפש, הגיע למדינה בדרך לא
סחוקית ושהה בה ללא אשרה, ובתחילה התארח בביתו של הרב חזקיה הכהן רבין, רב
סאואב"ד העיר בוכרה וסביבותיה.
סבסיפר על כך לימים הרב יהודה
סגרבין, בנו של הרב חזקיה (בספר "זרח כוכב מיעקב"):
סד"באותה
סהתקופה נתארחו בביתנו הרבה שלוחים מארץ ישראל. מו"ר אבי אמר להם: 'ראו את בני,
סור' חיים, איך הוא גדול בתורה, בחנו אותו ואמרו לי, האם יש בארץ ישראל בחור צעיר
סזכזה ועילוי גדול כמוהו?'
סחהרבנים
סטהשלוחים בחנו את ר' חיים, ולפלא בעיניהם, מצאוהו גאון, אך נגשו אל מו"ר אבי
עואמרו לו: 'לא יתכן שכאן בבוכרה יהיה בחור צעיר עילוי כזה. הוא בודאי מארץ ישראל'.
עאגילה להם מו"ר אבי, כי הבחור מארץ ישראל, ושמו הרב אברהם חיים נאה".
עבלאחר זמן קצר עבר להתגורר
עגבסמרקנד, שם התמנה הרב נאה לאב"ד העיר.
עדשינה את שמו, שפתו ולבושו
עהעל המעורבות הגדולה של הרב
עונאה בחיי הקהילה היהודית המקומית, אפשר ללמוד מכך שבהיותו בבוכרה הוא לבש את הבגדים
עזהבוכריים המסורתיים, ובחר לעצמו שם משפחה הזהה לשמות המקומיים - מענדילאוו (=בן
עחמענדל). צעד זה למד מדודו שבעת שהותו בקרב היהודים הבוכריים, שינה את שם משפחתו, כאמור,
עטמאשכנזי לאליעזרוב.
פכדי שתהיה לו שפה משותפת עם
פאהיהודים המקומיים, שקד הרב נאה עם בואו על לימוד השפה הבוכרית בה מדברים היהודים
פבבאזור. את השפה הוא למד מתוך חומש עם תרגום לבוכרית, ותוך חודש בלבד רכש לעצמו ידע
פגבשפה הבוכרית ברמה של שפת אם. ואף הפך למומחה בכללי הדקדוק והסגנון של השפה.
פדלימוד השפה גרם לו להתחבר על
פהנקלה עם יהודי המקום, שהעריצו את הרב האשכנזי שאך הגיע וכבר שולט בשפתם.
פועיסוק בחינוך שחיטה וגיטין
פזבתקופת שהותו בסמרקנד, עשה הרב
פחנאה רבות בכדי לחזק את היהדות במקום. הוא עסק בחינוך הילדים וכן פעל במרץ בחיזוק
פטשמירת המצוות, בפסקי הלכה ובפתרון בעיות שנוצרו בגיטין. בתחום הגיטין היה בקי
צגדול, וכל ספק בנידון הובא להכרעתו.
צאמאמצים רבים השקיע הרב נאה בתחום
צבהשחיטה והדרכת השוחטים על פי הנחיות שקיבל מדודו הרב אליעזרוב. הרב נאה היה משגר
צגאל הרב אליעזרוב מכתבים מפורטים על כל הבעיות והמכשולים בנושא השחיטה, והיה מקבל
צדתשובות מפורטות על פיהן הצליח להציל רבים ממכשולים.
צהלמדנותו הגדולה ומסירותו הרבה
צולמען הקהילה, גרמה לבני הקהילה המקומית לכבדו עד מאוד, חרף היותו אברך צעיר לימים.
צזהחזיקו ממנו כ"קדוש"
צחמספרת בתו הגב' רחל זילבר:
צט"יחס
קהכבוד שיהודי בוכרה רחשו לאבא הוא לא ייאמן. אני זוכרת שהייתי הולכת לימים עם אבא
קאברחובות שכונת הבוכרים בירושלים ויהודים שעלו לארץ מבוכרה היו ממש יראים מאבא, במין
קביראת כבוד כזו. בליל שבת אחד הלכנו הביתה ובדרך ראינו יהודי בוכרי עם בנו. כשהם
קגראו את אבא מרחוק הם מיהרו להדביק אותנו. אותו יהודי פנה לאבא, כשהוא מצביע על
קדבנו, ואמר: 'חכם חיים, הילד הזה הגיע בזכותך לעולם'.
קההסתבר
קושבתקופת סמרקנד פנה אליו אותו יהודי שהיה חשוך ילדים ותינה את צערו. אבא בירכו,
קזומאז שכח מהמקרה. שנים רבות חלפו ואבא לא פגשו, וכעת כאשר התראו, סיפר היהודי כי
קחהברכה התקיימה, נולדו ילדים והוא הקים משפחה לתפארת".
קטיהודי סמרקנד התייחסו אל הרב
קינאה כ'קדוש', גם מפני שהעריכו את גדולתו בתורה וכוחו הרב בפסיקת הלכה וגם בגלל כמה
קיאמקרים שנוכחו לראות במו עיניהם. כאמור, הרב נאה שהה בבוכרה ללא אשרת שהיה חוקית.
קיבאם המשטרה הייתה מגלה זאת, הוא היה עלול לשבת בכלא כמה שנים. אבל היה זה ממש לפלא
קיגאיך תמיד ניצל.
קידפעם כאשר מסר שיעור והודיע כי
קיההוא נאלץ לסיים את השיעור ולעזוב, הוא הרגיש שמשהו עומד לקרות, ולמחרת הוא הבין
קיושאכן ניצל. תלמידיו סיפרו לו שבדיוק כשהלך, הגיעו כמה שוטרים למקום. באם הוא היה
קיזנשאר עוד מספר דקות, בודאי היו תופסים אותו.
קיחהתכתבות עם גדולי ירושלים
קיטבתקופת סמרקנד התכתב הרב נאה
קכבדברי תורה והלכה עם גדולי רבני ירושלים. באותם ימים קיבל מכתב מהרב חיים ברלין
קכאשכיהן כגאב"ד מוסקבה, ובשנותיו האחרונות כרבה של ירושלים, וטרם יציאתו לסמרקנד
קכבהיה הרב נאה בן בית אצלו, "מענה על מכתבו השני בדברי תורה" (המכתב
קכגהראשון לא נמצא בידינו). הרב ברלין מכנהו בתארים מופלגים ואילו את עצמו הוא מכנה "ידיד
קכדנאמן באהבתו, מוקירו ומכבדו כרום ערכו שוחר אשרו וטובתו בעולמו ובתורתו".
קכהגם אל דודו הרב אליעזרוב כתב הרב
קכונאה מכתבים רבים ובהם שאלות הלכתיות הנוגעות לשמירה על גדרי הדת, כמו נושא היהודים
קכזהאמידים המשתמשים ב'פטיפון' בשבת. במכתב הרב
קכחנאה מבהיר לדודו מהו אותו 'פטיפון': "מחט הברזל הוא כעין קולמוס ומושיבים
קכטאותו בתוך המכונה ומהדקים אותו על ידי 'שרויף' (בורג), ממש כעין המחט במכונת
קלהתפירה, כמו שהמחט תופרת כן פה משמיע קול. ודומה בעיני שמרכיבה בשבת חייב חטאת
קלאכעין מרכיב קני מנורה".
קלבחיבור הספר "חנוך לנער"
קלגחינוך הילדים היה אחד התחומים
קלדהמרכזיים בהם עסק הרב נאה בסמרקנד ופעל רבות. במשך הזמן הבין הרב נאה כי הילדים
קלההנעשים בר-מצוה, אינם בקיאים דיים בהלכות תפילין הנצרכות לכל אחד. לכן חיבר ספר
קלובשפה הבוכרית בשם "חנוך לנער", ובו הלכות הנוגעות לכל מי שמניח תפילין.
קלזחצי מהספר תירגם הרב נאה בעצמו לבוכרית, ואת החצי השני תירגם הסופר ראובן גבריאלוב,
קלחיהודי מקומי.
קלטבערב שבת תולדות ג' בכסלו תער"ב,
קמכתב הרב נאה לדודו הרב אליעזרוב ששהה אותה עת בליובאוויטש, כי הוא מתכונן לפרסם את
קמאספרו:
קמב"יש לי
קמגספר אחד כתב יד שלי, והוא דיני תפילין הנחוצים, סימן א' סדר הלבישה, ב' סדר
קמדהחליצה, כמה דינים נחוצים, מסודרים בעזרת השם היטב על פי מנהגי הספרדים, וגם מצורף
קמהלזה דרוש לבר מצווה ומתורגם ללשון בוכרי יפה, ועוד איזה חידושים מן הצד.
קמוויעצוני
קמזאוהביי להדפיס ולחלק הספרים בין הגבירים ויהיה בעזה"י הכנסה טובה, על כן הנני
קמחשולחו אחרי שבת קודש לוורשה, לר' יוסף צבי לעוו להדפיסו, וה' יהיה בעזרי".
קמטלאחר מספר חודשים הוא אכן
קנהגיע לוורשה והחל להתעסק בהדפסת הספר, בעידודו של אביו, הרב מנחם מענדל נאה, שזירזו
קנאלהדפיס את הספר. בי"ט אדר תרע"ב, כתב לדודו הרב אליעזרוב:
קנב"עצת
קנגכת"ר שאמתין בהדפסת הספר, זאת הוא לעת עתה דבר בלתי אפשרי בכלל, לפי שאני
קנדשלחתי כבר להדפיסו לפה עוד לפני ג' חודשים וכבר נגמרה הדפסתו גם כן כמעט, ועוד
קנהאיזה ימים אברך על המוגמר . . אבי שי' הסכים על ידי זה כמה למהר בהדפסתו ועתה כבר המטריצין [לוחות] מוכנים".
קנוהספר עוסק בדיני הנחת תפילין,
קנזויועד לנערים המגיעים לגיל מצוות ומתחילים לקיים מצות תפילין, כדי שידעו את דיני
קנחהנחת התפילין וקדושתן. את הספר כתב על פי דעת מרן הבית יוסף, האר"י וההולכים
קנטבדרכיהם כפי הנהוג בקהילות הספרדים.
קסבסוף הספר נדפסו דרוש לבר
קסאמצוה, מילואים בשם "שיירי החינוך" והוספה בדרך פלפול בשם "הוספה
קסבלחינוך". החלקים העממיים של הספר תורגמו לשפה הבוכרית.
קסגלהרים מכשול מדרך ילדי עמנו
קסדבהקדמתו לספר הסביר הרב נאה
קסהאת הרקע לחיבור הספר, ממנו נראה היחס הקרוב שהיה לו עם יהודי בוכרה, יחס של אהבה
קסווהערצה לבבית שהיתה דו-סיטרית:
קסז"אחי
קסחאהובי וידידי נפשי, הורי תלמידיי היקרים הי"ו.
קסטבימים
קעמועטים התקשרתם אלי בעבותות אהבה עזה אשר מים רבים לא יוכלו לכבותה. מסרתם לי
קעאבניכם ללמדם תורתנו הקדושה ולחנכם לפי רוח ישראל סבא. קרבתם אותי ברגשי ידידות
קעבוכעם אח התהלכתם עמדי. אמרתי גם אני אשלם תודות לכם מעומק לב ונפש חפצה על כל הטוב
קעגאשר גמלתוני.
קעדברכתי מוגשה
קעהלכם בזה. יהי שלום בחילכם ושלוה בגבולכם . . וברכה בכלל לכל אהובי פה ובבוכארא
קעווסביבותיה יע"א. כולם יתברכו ממקור הברכות ברוחניות וגשמיות אמן כן יהי רצון.
קעזולאות
קעחידידות הנני נותן לפניכם היום מנחה מזכרת אהבת נצח. הא לכם ידידי ספרי זה אשר
קעטערכתי פה עי"ת סמרקנד יע"א, "חנוך לנער", על שם הכתוב חנוך
קפלנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה (משלי כ"ב).
קפאזה כמה אשר
קפבהרגשתי חסרון ידיעת הדינים לילדינו הרכים המתחנכים במצות תפילין, ואין יודעים איך
קפגלהתנהג איתן בקדושתן והנחתן. נתתי אל ליבי להרים מכשול מדרך ילדי עמנו לא חסתי על
קפדזמני וטרחתי וערכתי ספר זה".
קפהבהערה למבוא
קפובשולי הגיליון, מתבררים התנאים המורכבים בהם כתב הרב נאה את הספר, "וזאת
קפזלמודעי כי בעת כתבתי הספר הזה לא היה לי שום ספר רק ספרי השולחן ערוך,
קפחוהרמב"ם וש"ס קטן דפוס ווארשה, ועין יעקב".
קפטבפתח הספר מובאים מכתבים
קצשקיבל טרם יציאתו לסמרקנד והמלצות על הספר מחשובי הרבנים: הרב ירוחם דיסקין, הרב
קצאיעקב דוד הרידב"ז מצפת, הרב דובער אפרת מחברון מחשובי רבני חב"ד, הרב
קצבאליעזרוב, רבני הבד"צ של עדת החסידים ירושלים והרב חיים ברלין (חלק מהמכתבים
קצגצוטטו לעיל).
קצדהצעת שידוך בוורשה
קצהבהיותו בוורשה, נפגש הרב נאה עם
קצוהגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. בנו הגרי"ז אמר פעם כי הרב חיים נאה היה
קצזזמן קצר אצל אביו והספיק לראות מה שהרבה אחרים לא ראו...
קצחבמהלך ביקורו בבירת פולין,
קצטפגש את ידיד נעוריו ר' שמואל אליהו פניגשטיין, שהתפלא לראות את הרב נאה בתלבושת
רבוכרית אותנטית. רק לאחר שהסביר את מהות שליחותו, הבין הידיד מה פשר הלבושים
ראהמיוחדים. ר' שמואל אליהו שלמד יחד עם הרב נאה בישיבה בירושלים, הזמינו לחתונתו
רבשהתקיימה בוורשה.
רגהרב נאה השתתף בחתונה וגם
רדבאחת מסעודות השבע ברכות. במהלך הסעודה שוחח עם כמה מבני משפחת פניגשטיין, וסיפר
רהלהם כי בקרוב ישוב לארץ ישראל. לאחר דבריו אלו, דיברו בו בני המשפחה נכבדות לדבורה
רואחותו של ר' שמואל אליהו. הרב נאה קיבל את הצעת השידוך, והסכים להיפגש עם המדוברת,
רזלאחר שישוב לארץ הקודש. אלא שתחנתו הבאה לא היתה ארץ ישראל אלא רוסיה.
רחבמחיצת הרבי הרש"ב בליובאוויטש
רטמוורשה נסע הרב נאה לקראת פסח
רישנת תער"ב לליובאוויטש, כדי לחסות בצל רבו הרבי הרש"ב. עם בואו
ריאלליובאוויטש ערך לכבודו החסיד המפורסם הרב יצחק מתמיד (הורביץ) הי"ד התוועדות
ריברבתי. בהתוועדות הלילית שנמשכה שעות ארוכות, הרב הורביץ והרב נאה התוועדו עם הקהל
ריגשהצטופף בצילם של שני האורחים החשובים.
רידכשנכנס הרב נאה ל'יחידות' אל
ריההרבי הרש"ב, אמר לו הרבי שרצונו שיהיה מגיד שיעור בישיבת "תומכי תמימים"
ריובליובאוויטש. הרב נאה הסכים מיידית להצעתו של הרבי, אך ביקש לשאול רשות מאביו. הוא
ריזשיגר מכתב לאביו ובו סיפר על דבר ההצעה המיוחדת, ואביו כתב לרבי הרש"ב כי הוא
ריחמוכן לכל, אבל אינו יכול בלעדי בנו חיים.
ריטלאחר שהרבי הרש"ב קיבל
רכאת התשובה, קרא לרב נאה ואמר לו שהוא מוכרח לחזור לירושלים. "אבל" הוסיף
רכאהרבי "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים". כלומר, הופעתו בליובאוויטש
רכבהוסיפה כבוד לירושלים עיר הקודש.
רכג"כן היה המנהג בליובאוויטש"
רכדלבני משפחתו כמעט ולא ידוע
רכהפרטים על ביקורו בליובאוויטש, אולם הוא עצמו ב'בדי השולחן' מעיד על מנהג שראה
רכובליובאוויטש. בקצות השולחן סימן ע"ז כתב כי צריך להקדים קבלת שבת בכל מה
רכזדאפשר, ומוסיף על זה בבדי השולחן (ס"ק ט"ו) שאף על פי כן מי שלא אמר
רכח"לכו נרננה" בכניסת שבת, יכול לאמרו גם בשעה מאוחרת בלילה, ומוכיח את
רכטדבריו ממה שראה בליובאוויטש:
רל"ואם
רלאנתאחרו באמירת מזמורי לכו נרננה עד הלילה יכולים לאמרו גם אחר כך, ומעשה רב ידענא,
רלבשכן היה המנהג בלובאוויץ, בהיותי שמה בשנת תער"ב, שאדמו"ר מוהרש"ב
רלגנ"ע היה אומר דא"ח לפני קבלת שבת לערך שתי שעות בלילה, ואחר כך היו
רלדאומרים קבלת שבת ומעריב".
רלההרב נאה שהה בליובאוויטש בצל הרבי
רלוהרש"ב יותר מחצי שנה, שכן באחד מכתביו מספר כי היה בימים הנוראים תרע"ג
רלזבליובאוויטש. תחנתו הבאה היתה העיר קאליסק, שם ביקר את סבו הרב משה צבי נאה
רלחע"ה רבה של קאליסק.
רלטהרב נאה כרב שכונת הבוכרים
רממרוסיה שב הרב נאה לארץ
רמאהקודש, אבל את היהודים הבוכרים הוא לא שכח כלל. בשנים הבאות הוא חיבר לוח שנה בשפה
רמבהבוכרית המכיל מנהגים סביב מעגל השנה, ובשנים מאוחרות יותר התיישב בשכונת הבוכרים,
רמגולאחר זמן התמנה לרב השכונה.
רמדבשכונת הבוכרים נחשב
רמההגר"ח נאה למנהיג נערץ. הוא הרביץ תורה והלכה, סייע לבני העדה הבוכרית, והיה
רמואוזן קשבת בפרט לבני הנוער. אל השכונה הגיע כאשר משפחתו גדלה, והדירה הצרה בשכונת
רמזבית ישראל, בה התגוררו בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, היתה צרה מהכיל והוא ביקש
רמחלעבור לדירה מרווחת יחסית.
רמטילדיו ביקשו להתגורר בשכונת "גאולה"
רנאו בשכונת "כרם אברהם" הצמודה אליה. אולם הרב נאה עמד על כך שישכרו דירה
רנאבשכונת הבוכרים (שנקראה בתחילה "רחובות הנהר"), מקום שלא רואים בו חילול
רנבשבת.
רנגבאותה עת בנו קומה נוספת
רנדלבנייני חצר שכונת הבוכרים, ומשפחת נאה שכרה דירה בקומה שניה, דירה שהיתה מעט יותר
רנהגדולה מהבית בשכונת בית ישראל.
רנוהבית בשכונת הבוכרים שוכן
רנזברחוב שלמה מוסאיוף 6, ב"חצר אליאסוב" שבצידה הימני נמצא מבנה דו קומתי,
רנחובכל קומה גרות כמה משפחות. בכניסה לחצר עולים במדרגות חיצוניות לקומה השנייה,
רנטובקצה השמאלי התגורר הרב נאה. דירה זו קיימת עד היום.
רסהדירה כללה שני חדרים ומבוא
רסאקטן, בה הצטופפו בני משפחת נאה - עשר נפשות. בדירה היה סלון ששימש גם לחדר מגורים
רסבלילדים, חדר שינה, מטבח קטן, וליד הבית עוד שטח בלתי מקורה ששימש לבניית סוכה.
רסגהיציאה מהבית לסוכה, התאפשרה באמצעות שלוש מדרגות, המגיעות היישר לחלון הפונה לתוך
רסדהסוכה.
רסההסלון שימש כחדר מגורים
רסולילדים וגם כחדר עבודה וספריה של הרב נאה. קירות חדר עבודתו היו מכוסים בספרי קודש
רסזמקיר לקיר, בהם השתמש באורח תדיר. את חיבוריו כתב במכונת כתיבה שהונחה בשולי
רסחהשולחן הגדול. במכונת כתיבה זו כתב את ספריו, מכתביו ותשובותיו לשואלים הרבים מכל
רסטרחבי העולם, ובחדר זה גם קיבל קהל רב, אשר בא אליו תדיר בכדי לשאול דבר הלכה ולקבל
רעסיוע בכל הנדרש.
רעאבחזרה לימי השליחות בסמרקנד
רעבהתיישבות המשפחה בשכונת
רעגהבוכרים, החזירה את הרב נאה לימי שליחותו בסמרקנד, כאשר השפיע גשמיות ורוחניות
רעדלבני עדת הבוכרים והנה שוב חזר לבני עדה זו, אשר חיבבוהו מאוד.
רעההרב נאה היה חביב על כולם,
רעוקטן כגדול. הוא ביקש ותבע להתחזק בשמירת המצוות ולהקפיד על גדרי ההלכה, ואת הכל
רעזעשה בטוב טעם ובדרכי נועם. כאשר היה קורא בתורה בבתי הכנסת הבוכרים, קרא במבטא
רעחבוכרי. היחס המיוחד שלו לתושבי השכונה גרר הערצה מיוחדת. הרבנים רבי יצחק הדאיה
רעטורבי יעקב דוויק, מחשובי הרבנים הספרדים, חיבבו אותו במיוחד, ובני השכונה העריצו
רפאת הגאון שדיבר עם כל אחד בחביבות יתירה, ואף כינוהו "חכם חיים", תואר
רפאהניתן לחשובי הרבנים הספרדים.
רפבבאותם ימים שם הרב נאה עינו
רפגעל כמה עילויים צעירים, מבחירי תלמידי החכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים
רפדהתלמוד וההלכה. בין אלו היו הראשון-לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אשר
רפהבשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של
רפוהגר"ח נאה. רבות שוחח גם עם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל ועם הראשון-לציון
רפזהגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל.
רפחרבי מרדכי אליהו סיפר מספר
רפטפעמים בהתפעלות על צניעותו הייחודית של הגר"ח נאה:
רצ"כשהגיע
רצארבי אברהם חיים לראשונה לבית הכנסת מוסיוף בשכונת הבוכרים, שאלו שמש בית הכנסת על
רצבמקצועו, ורבי חיים השיבו משום מה: "כורך ספרים!" באחד הימים ראה הגאון
רצגהצדיק הרב יוסף בבליקי ע"ה, מחשובי העדה הבוכרית ומחכמיה, כי השמש מגיש חבילת
רצדספרים לרב נאה, על מנת שיכרוך אותם. נבהל החכם וגער באיש על מעשיו: לא כורך הוא כי
רצהאם גאון בתורה וגדול בחסידות!"
רצומוקד משיכה לציבור
רצזהגר"מ אליהו מספר גם על
רצחשיעור תורה מיוחד שייסד הרב נאה:
רצט"בבית
שהכנסת מוסאיוף, היו ביום שבת כעשרים וחמשה מניינים לתפילות בזה אחר זה. בית הכנסת
שאהיה שוקק מנץ החמה ועד מוצאי שבת בתפילות ובשיעורים במשך כל השבת. בשבת היו
שבמתפללים עד השעה אחת עשרה, ואחר כך היה בא הרב יעקב דוויק זצ"ל ומוסר שיעור
שגעד זמן מנחה גדולה, ואחר כך היו מתפללים מנחה. לאחר מנחה היה הרב יצחק הדאיה מוסר שיעור,
שדולאחר תפילת ערבית היו כל המתפללים הולכים לביתם.
שההגאון רבי חיים נאה זצ"ל היה
שורגיל להתפלל בבית הכנסת מוסאיוף, וכיון שראה שבמוצאי שבת אין שיעור, החליט לקבוע
שזשיעור כל מוצאי שבת, וזאת לאחר שהיה אומר שבעים פעם 'אליהו הנביא' עם כל הציבור
שחואמר שיש בזה סגולה נפלאה, ואחר כך היה לומד עמם".
שטשיעורו במוצאי שבת הפך עם
שיהזמן לשיעור מפורסם ביותר. שיעור זה שעסק בביאורי תפילה ודרשות בכלל, היווה מוקד
שיאמשיכה לציבור לבוא ולהתחזק בתורה ויראת שמים. בכל מקום אליו היה הרב נאה מזדמן,
שיבהיו פונים אליו בבקשה להתבשם מדבריו.
שיגתיקון עירוב תחת הפגזות
שידבהמשך מונה הרב נאה מטעם "אגודת
שיהישראל" למורה צדק שכונת הבוכרים, בעוד דודו הרב אליעזרוב מכהן כרב השכונה.
שיובמסגרת תפקידו הרבני התמסר לכשרות העירוב השכונתי. בימי מלחמת השחרור נפגע העירוב
שיזוהרב נאה לא היסס ולא חשב על כבודו, אלא הלך ביום שישי אחר הצהרים לתקן בעצמו את
שיחהעירוב כאשר הכדורים שורקים כל העת ללא הפוגה. "אבא עשה זאת למרות שידע כי
שיטהוא מסתכן. הוא רצה לסייע לכל תושבי השכונה, ואכן הוא ניצל בנס, כאשר כדור פגע
שכסנטימטרים בודדים מרגלו". סיפרה בתו מרת רחל זילבר.
שכאעל כשרות העירוב מונה הרב חנן
שכבגולדברג והרב נאה היה בעזרו, כאשר הלך איתו יחד לתקן את העירוב, וכן ביקש מועד
שכגהשכונה לתת לרב גולדברג משכורת ראויה. על כך אנו למדים ממכתב ששיגר הרב נאה לועד
שכדשכונת הבוכרים בי"ט אלול תש"ט:
שכה"הנני
שכולפנות אל מעלת כבודו, בדבר בקשת המפקח על העירובין בשכונתנו הרב ר' חנן גאלדבערג
שכזהי"ו. ידוע לי היטב שהפיקוח הוא עבודה די חשובה וקשה.
שכחאשתקד
שכטסידרנו העירוב מחדש. וסובבתי איתו כל השכונה. וגם השנה אחרי ההפגזות הלכנו יחד
שללתקן כמה מקומות כפי הוראתי על הצד היותר טוב. ראיתי בעיני כמה זמן הפיקוח גוזל
שלאוכמה קשה העבודה, ובכל פעם צריך איזה תיקון. פה שוברים, ופה חותכים וכו' והוא עושה
שלבאת התיקונים בעצמו, אילו ניקח כל פעם בעל מלאכה יעלה סכום גדול.
שלגומפני כל זה
שלדיש לו הצדק בטענתו שהזמן נשתנה והכסף הוזל מאוד, ואין הטורח שוה לו בשכר שהוא מקבל
שלההיום. הוא מבקש שכר טרחה אחד ל"י לשבוע, ושיתנו לו ממקור אחד את הכסף ואינו
שלורוצה שתי חשבונות.
שלזלדעתי הוא
שלחצודק במאה אחוז, ואין השכר גבוה כלל בזמננו זה. ולכן אני מוסיף בקשה מצידי שהועד
שלטיסדרו איתו כבקשתו, ונהיה בטוח שבשכונתנו יש עירוב כשר, ואין מכשול לאוהבי
שמתורתך".
שמאנאה דורש ונאה מקיים
שמבמצבו הבריאותי של הרב
שמגאליעזרוב בשנותיו האחרונות היה שלא בטוב, והוא שהה בבית אבות. בתקופה זו כיהן הרב
שמדנאה בפועל כרב שכונת הבוכרים, אם כי לא מונה לכך באופן רשמי. כאשר נפטר הרב
שמהאליעזרוב בשלהי חודש טבת תשי"ב, כמסופר לעיל, פנתה העדה הבוכרית אל הרב נאה
שמובבקשה שימלא את מקום דודו כרב שכונת הבוכרים. הוא נענה בחיוב, ומעמד ההכתרה נערך
שמזברוב פאר בבית הכנסת מוסאיוף.
שמחתושבי השכונה היו מביאים אליו
שמטאת כל עניניהם באיסור והיתר ודיני ממונות, היו נשמעים לדבריו והשפעתו היתה גדולה.
שנהשפעה גדולה הייתה לו בפרט על
שנאבני הנוער ובכלל על תושבי השכונה, ועל כן כינה אותו הראשון-לציון רבי מרדכי אליהו
שנבזצ"ל בצחות לשונו "נאה דורש ונאה מקיים". עבור הצעירים ייסד הרב
שנגנאה מניין מיוחד בבית כנסת מוסאיוף, וזאת לאחר שנוכח שרבים מהצעירים מאחרים לתפילה
שנדשמתחילה מוקדם, לכן תיקן מניין לצעירים בשעה תשע.
שנהצעירי השכונה אהבוהו אהבת
שנונפש, ונקשרו אליו וגם התייעצו עמו בחינוך והדרכה, בשיעורים ובשיחות וראו בו מורה
שנזרוחני לכל דבר.
שנחמסור ונתון לצעירים ולמבוגרים
שנטסיפרה לימים בתו של הרב נאה מרת
שסחנה קוזלובסקי: "אבא התמסר לבני הנוער בשכונה, השרה אווירה טובה ושמחה
שסאבמחיצתו, דיבר עמם בשפתם ויעץ להם בנושאי חינוך וכדומה.
שסבבימי חג ומועד נהג אבא לבקר
שסגבבתי התושבים. אמרו שחג ש'חכם חיים' לא ביקר לא היה נחשב לחג, ואילו סוכה שלא ביקר
שסדבה, לא עמד בה הדרה. וכפי שבני הקהילה אהבו
שסהוהעריצו את אבא, כך היה לאבא איכפת מכל תושב בשכונה.
שסותושבי שכונת
שסזהבוכרים הקשישים עוד זוכרים כיצד בחודש האחרון לחייו התפלל 'חכם חיים' לפחות פעם
שסחאחת במניין בכל אחד מעשרים ושישה בתי הכנסת בשכונה, כאילו עשה הקפה ביניהם ונפרד
שסטבאהבה מכולם".
שעמוסיפה בתו
שעאמרת זילבר: "חכם חיים קראו לו הספרדים. אני זוכרת אותו בערב שבת סמוך לזמן
שעבהדלקת נרות הולך ברחוב דוד, ומוכרי האבטיחים שראו אותו הזדרזו לאסוף את האבטיחים
שעגבאומרם: 'חכם חיים, אנחנו כבר סוגרים'".
שעדבכ' תמוז
שעהתשי"ד הסתלק הרב נאה לבית עולמו. בשעת פטירתו ניכר היה היטב האבל על פני כל
שעובני העדה הבוכרית בירושלים.
שעזזרח כוכבו מבוכרה ועד ירושלים
שעחלאחר הסתלקותו של הרב נאה,
שעטנשמעו דברי הספד מרגשים בקרב תושבי השכונה, אשר הרגישו כי מנהיג נערץ ואהוב אבד
שפלהם. במלאת 'שלושים' להסתלקותו קוננו עליו בני עדת בוכרה, בכתבה מיוחדת בעיתון
שפא"המודיע":
שפב"גדול
שפגהיה האיש בבני דורו, סופר וחכם מנהיג ומדריך. עניו ושפל רוח וכשמו כן היה 'נאה
שפדדורש ונאה מקיים'. כשמש הזורחת מפאתי מזרח, זרח כוכבו בבוכארה העיר ועד ירושלים
שפהעיר הקודש.
שפוידע רבי
שפזחיים ז"ל דרכיהם ונתיבות חייהם של אחיו המזרחיים. הוא הבין לרוחם ויסכין לכת
שפחבאורחותיהם. לא עברו שנים אחדות ורבי חיים השכיל להתחבב על תושבי השכונה למגדול
שפטועד קטן, ועל כן גדל האיש מאוד.
שצולא כאחרים
שצאאשר העליונות והגאוניות יש ואשר יעלום על במתי הכבוד וההדר. מורנו ורבנו רבי אברהם
שצבחיים נאה זצ"ל היה גדול בתורה על בני דורו ומעריציו רבים היו מספור, ואולם שונא
שצגהיה האיש גדולה וכבוד, מורנו ורבנו חיים היה העניו בתכלית השלימות, ומכאן קשריו
שצדהלבביים אל אחיו השוכנים בשכונת הבוכארים...
שצהועל כן
שצומורנו ורבנו אברהם חיים נאה ז"ל, זרע בתמימות ובעקביות וטיפח אהבה כנה ומסורה
שצזלאחיו המזרחיים, ואותן נטיעות אשר טיפחן וגדלן בחייו, נתנו ונותנים ויתנו פירות ברבות
שצחהימים הודות למסירותו הנאמנה לעדות המזרח".
שצט*
תחרישה וזריעה בבוכרה
תאהנה כי כן, מתיאורים נרחבים אלו עולה כי במשך קרוב לשלושים השנים תר"נ
תב– תר"פ, פעלו שלוחי כ"ק אדמו"ר הרש"ב תקופות קצרות וממושכות
תגבבוכרה, ובמהלך שהותם עשו רבות לחיזוק היהדות.
תדפעולותיהם של הרבנים השלוחים, הגאון החסיד רבי שלמה יהודה לייב אליעזרוב
תהואחריו הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה, היו בבחינת חרישה וזריעה, כאשר הם זורעים
תוונוטעים ביהודי בוכרה תורה ויראת שמים, הלכה ומנהגים, וכן קירוב פנימי אל חסידות
תזחב"ד ואל רבותינו נשיאינו.
תחהזרעים והצמחים אשר נטעו השלוחים בכשלושים השנים הללו, בתקופת נשיאותו של
תטאדמו"ר הרש"ב, צמחו וגדלו בשנים הבאות, בשנות נשיאותו של בנו וממלא
תימקומו כ"ק אדמו"ר הריי"צ והניבו פירות משובחים, כאשר התלמידים
תיאהבוכרים הרבים אשר העמידו השלוחים הראשונים עמדו לימין שלוחי רבותינו נשיאינו במשך
תיבהימים, והיוו את עמוד השדרה של מסירות נפשם של יהדות בוכרה בימי השלטון
תיגהקומוניסטי, כפי שיסופר בפרקים הבאים.
תידמספר שנים אחרי עזיבת הרב אליעזרוב את בוכרה בסיום מלחמת העולם הראשונה, לא
תיההיה במקום מנהיג ורועה רוחני מתאים.
תיואו אז החליטו הבולטים שבתלמידיו, ר' אליהו מני ניאזוב, ר' יעקב ניאזוב ור'
תיזחנניה ניאזוב לנסוע אל הרבי הריי"צ שגר אז בלנינגרד (פטרבורג), ולבקש ממנו
תיחלשלוח אליהם שליח שיהיה מדריך רוחני מתאים.
תיטהרבי הריי"צ נענה לבקשתם, ושלח לבוכרה את אחד המיוחדים מבין תלמידיו
תכוחסידיו, החסיד הדגול איש מסירות הנפש רבי שמחה גורודצקי זצ"ל, כפי שיסופר
תכאבהרחבה בפרק הבא.
תכבנדפס בספר "חנוך לנער" עמוד 5. [25]
תכגהמכתב מופיע בחיבורו של הרב נאה "חנוך
תכדלנער" עמוד 7.[26]
תכהמכ"א
תכומנחם אב תשי"ד.
תכז[27]