Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Bukharan Jewry·
אבחצר הרבי
**חיכו
**חיכו
בעשרות שנים לבוא לכאן**
גכאשר
דנפתחו שערי ברית המועצות בראשית שנות השבעים, עלו אלפים מיהודי בוכרה לארץ. רבים מהיהודים
ההבוכרים שהיו מקורבים ומושפעים של שלוחי חב"ד בבוכרה והם עצמם דבקו ברבי נשיא
ודורנו, ביקשו מאד, עם יציאתם מן המצר אל המרחב, להתראות עם הרבי, שאיפה וכמיהה
זשקיננה בלב המבוגרים שבין העולים במשך שנים ארוכות.
חכאשר
טסוף סוף זכו לצאת, למרות הקשיים הכלכליים וקשיי הקליטה, הם עשו כל מאמץ כדי
ילהתראות עם הרבי בהקדם האפשרי.
יאביטוי
יבמרטיט לציפייה של העולים מבוכרה להתראות עם הרבי, והיחס של הרבי מצידו כלפיהם,
יגמצוי במענה של הרבי לחסיד ר' זלמן יפה ממנצ'סטר, בט"ו סיון תשל"ב, בתגובה
ידלבקשתו להיפגש עם הרבי ב'יחידות' באותם ימים.
טו...ב)
טזבנוגע לדבר עוה"פ פא"פ [=עוד הפעם פנים אל פנים] טרם נסעו עתה - בכלל
יזצודק, כמובן. אלא שבאם כן נמצאים כאן כו"כ [=כמה וכמה] מגרוזיא,
יחבוכארא, וכו' שחיכו להזדמנות זו עשיריות בשנים, אין ביכולתם לבוא לכאן בעתיד הקרוב,
יטאינם רגילים בכתיבה אלי, נמצאים בכאן כמה שבועות,
כובאם
כאלמלאות דבר טוב הנ"ל - ולדבר פא"פ [=פנים אל פנים] בחדרי יותר מפעם אחת -
כבבודאי הוא יאמר שלהם דין קדימה, ואז תארך "היחידות" כו"כ [=כמה
כגוכמה] זמן וכו'. וק"ל [=וקל להבין].
כד**ניגונים
כהמבוכרה בהתוועדות**
כוהקירובים
כזהנדירים והיחס המיוחד מהרבי לו זכו היהודים שעלו מבוכרה, באו לידי ביטוי גם בכך
כחשבהתוועדויות הקודש הורה הרבי כמה פעמים לשיר משירי בוכרה. במספר הזדמנויות הורה
כטהרבי לרב רפאל חודיידטוב לשיר את הניגון "אתם שלום", ניגון שהביא עמו
למבוכרה, כאשר כל הקהל חוזר אחרי הניגון.
לאניתן
לבבהחלט לראות בקירוב מיוחד זה ליהודי בוכרה, ביטוי והמשך לקירוב זהה שנהג בו הרבי
לגהריי"צ, שאף הוא ביקש שישוררו בסעודה אצלו מניגוני בוכרה, כפי שהובא לעיל
לדממכתב הרבי בנושא מכ"ב אלול תשי"ב לאחד מעולי בוכרה, "...נעם
להלי לקרות במכתבו על דבר זכרונותיו הטובים מזמן שזכה להיות בהיכל קודש כ"ק
לומו"ח אדמו"ר וגם בסעודת חג השבועות, ושכ"ק מו"ח אדמו"ר
לזציוה לו לשיר שיר משירי בוכארא וכו'".
לחבחורף שנת תשל"ב באה לחצר הרבי
לטקבוצת עולים חדשים שבאותה שנה יצאו מברית המועצות. הקירובים המיוחדים מהרבי
מלאורחים אלה, כללו גם יחס מיוחד לעולים מבוכרה, ובראשם ר' רפאל.
מאכבר בביקורו הראשון אצל הרבי, ביקש ממנו
מבהרבי במהלך ההתוועדות לנגן ניגון של העדה הבוכרית. ר' רפאל לא התבלבל. הוא נעמד על
מגמקום גבוה והחל לשיר בקול רם את הניגון שהיה הכי חביב עליו "אתם שלום, ביתכם
מדשלום וכל אשר לכם שלום".
מהגם בביקוריו הבאים אצל הרבי, היו כמה
מווכמה הזדמנויות שבהן התבקש לשיר את השיר "אתם שלום", כאשר הקהל מחרה
מזמחזיק אחריו. בהתחלה שר ר' רפאל רק את הפזמון, אך הרבי ביקש לשיר את כל בתי הפיוט.
מחלפנינו
מטקטע מיומנו של אחד החסידים ובו תיאור מהתוועדות יום ב' דראש השנה תשל"ג:
נבעת
נאחלוקת כוס של ברכה היה כ"ק אדמו"ר שליט"א זייער אויפגעלייגט [= בהתרוממות
נברוח], וכמה פעמים רמז בידו להרוסישע אז מען זאל פייפען [=לאורחים שיצאו מרוסה
נגלאחרונה, לשרוק], וכן צוה לר' בן ציון שם טוב שינגנו ניגון שלו, וכן להגרוזינים
נדשינגנו, וכן הורה ל"חכמים" שינגנו, ושאלם האם יודעים השיר "אתם
נהשלום"? ושאל (בחיוך): היכן משיח בן רפאל [חודייטוב]?
נוובכלל
נזאצל הרבה ניגונים הניח כ"ק אד"ש כוס שלו על השולחן ורמז הרבה בידו לנגן
נחשמח, ובכלל היה זייער אויפגעלייגט יותר כפי הרגיל ובפרט בראש-השנה. ואחר כוס של
נטברכה התחיל בעצמו לנגן "כי בשמחה תצאו וגו'".
ס**כתר
סאתורה**
סבאחת הפעמים של מעמד זה הייתה בהתוועדות חג
סגהפורים תשל"ג, גם בה נכח ר' רפאל שבאותה שעה שהה בחצר הרבי. ממעמד זה אף נותר
סדתיעוד וידיאו מרגש:
סהתחילה פנה הרבי אל ר' רפאל והורה לו
סולומר 'לחיים'. אחר כך ביקש ממנו לשיר ניגון הנהוג אצל יהודי בוכרה. ר' רפאל נעמד
סזמייד, ניגש סמוך למקום מושבו של הרבי ופצח בקול רם ב"אתם שלום".
סחבמהלך השירה, כאשר ר' רפאל הגיע אל הבית
סטהשני של השיר, בו מופיע המשפט "כתר תורה יפה וברה", הוא הרכין את גופו, הניח
עאת ידו השמאלית על לבו, ובידו הימנית הצביע לעבר הרבי. כך נהגו זקני העדה הבוכרית
עאכשרצו להפגין כבוד כלפי אדם הראוי ל'כתר תורה'. באותם רגעים ישב הרבי במעין תנועה
עבשל הכנעה וקיבל את ברכותיו של ר' רפאל.
עגבסיום הניגון, על אף שזהו ניגון דבקות
עדהמושר בקצב איטי, החל הרבי לעודד בראשו את השירה באופן נמרץ, וכל הקהל הצטרף לשירה
עהבהתלהבות, כאילו היה זה ניגון שמחה קצבי ונלהב.
עובהתוועדות נוספת, בשבת קודש פרשת וארא,
עזמברכים החודש שבט שנת תשל"ה, אירע דבר מעניין. באותה התוועדות התייחס הרבי
עחלדברי הזוהר, "פתח רבי אלעזר לרשב"י. 'אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך
עטשלום'", והרבי סיים: "היות שמדובר על 'אתה שלום', הרי נמצא כאן יהודי
פמרוסיה שיש לו ניגון על המלים האלו". הרבי נתן 'משקה' לחכם רפאל חודיידטוב והורה
פאלו לשיר את השיר הנ"ל.
פבביטוי
פגנוסף לכך היה גם בשבת בראשית תשמ"א. במהלך ההתוועדות השנייה
פדשנערכה באותה השבת, אמר הרבי: "הרי נמצא כאן חכם מאחינו בני ישראל מבוכרה
פהוסמוכות שלה, הנמצא כעת בארץ ישראל - יתאספו, אפוא, כל אלה וישירו ניגון משלהם".
פווניגנו את הניגון "אין אדיר כה'".
פז**קופסאות
פחתפילין במתנה**
פטבין
צהראשונים מעולי בוכרה שזכו להגיע לחצרות קדשנו, להיכנס ליחידות ולקבל את הדרכתו
צאוברכתו של הרבי, היה הרב אבנר לבייב, מראשי ונכבדי העדה.
צבכאמור
צגבפרק הקודם, עוד בהיותו בסמרקנד, פיעמו בר' אבנר הגעגועים והרצון לפגוש את הרבי
צדנשיא דורנו. ר' אבנר היה נוהג לרכוש תשמישי קדושה יקרים ועתיקים, כשהוא מייעד אותם
צהבבוא העת, כשיצא מרוסיה, להגישם מתנה לרבי.
צולפני
צזצאתו התברר שיוכל לקחת עמו רק מעט מרכושו והוא החליט לקחת עמו את הפריט היקר ובעל
צחהערך הרב ביותר - זוג קופסאות 'בתים' לתפילין עתיקים ויקרים עשויים כסף, אותם רכש
צטכאמור בהיותו בקיסלאוואדסק. בחודש אלול תשל"א עלה ר' אבנר לארץ ישראל. לפני
קיציאתו מרוסיה, נסע להשתטח על קבריהם של מורנו הבעל שם טוב ושל הגאון המקובל רבי
קאלוי יצחק זצ"ל, אביו של הרבי, והיציאה עצמה הייתה סיפור-מופת שלמעלה מדרך
קבהטבע.
קגעם
קדהגיעו לארץ הקודש החליט ר' אבנר להגשים את החלום שליווה אותו כל שנותיו בבוכרה –
קהלנסוע ל-770, אל הרבי.
קולקראת
קזי"ט כסלו תשל"ב הגיע ר' אבנר ל-770, והתקבל אצל הרבי ליחידות. מכרו
קחמטשקנט הרב אבא דוד גורביץ' שימש לו כמדריך במנהגי החצר,
קטואף ליווה את ר' אבנר עד לדלת היחידות. לתדהמתו-שלו ולתדהמת
קימכריו, היחידות נמשכה 45 דקות רצופות. עד סוף ימיו היה ר' אבנר מתפעל מהזמן הרב
קיאיחסית שהרבי הקדיש לו.
קיבכשנכנס
קיגל'יחידות', הגיש ר' אבנר לרבי את זוג קופסאות התפילין היקרות. הרבי הודה לו על כך
קידמאוד, ובמשך היחידות הרבי הביט בהם פעמים רבות.
קיה**התעניינות
קיובמצב היהדות בבוכרה**
קיזר'
קיחאבנר היה כאמור מהראשונים מעולי בוכרה שהגיעו אל הרבי, ובמהלך היחידות הרבי
קיטהתעניין רבות במצב היהדות בבוכרה. כמי שהיה מהמחזיקים והמפעילים של תלמודי התורה
קכבמחתרת, הרבי ביקש לשמוע ממנו פרטים על ההתנהלות המחתרתית, כיצד שילמו למלמדים,
קכאוכן פרטים רבים על מצב היהודים ובתי הכנסת.
קכבבאותה
קכגיחידות ר' אבנר סיפר לרבי גם את העובדה שלפני צאתו ביקר בציון אביו של הרבי
קכדבאלמא-אטא. הרבי התעניין כיצד נראה המקום ומה מצבו והתעניין לדעת גם האם יש בידו
קכהתמונה מהציון. (לצערו של ר' אבנר לא הייתה בידו תמונה).
קכובהמשך
קכזה'יחידות' שאל ר' אבנר את הרבי לגבי הסתדרותו בעתיד, האם יתעסק במסחר או במלאכת
קכחהקודש של מילה ושחיטה בה עסק ברוסיה?
קכטלמשמע
קלשאלתו, השיב לו הרבי שיערוך את הבריתות בחינם כפי שעשה תמיד, ובאשר למחיה, יעסוק
קלאבמסחר. כאן הנחה הרבי את ר' אבנר בפרטי-פרטים באיזה תחום כדאי לו לסחור, היכן כדאי
קלבלו להציב את מסחרו ועוד. הרבי גם הורה לו להיכנס בשותפות בעסקי טקסטיל עם האחים לבנהרץ.
קלגכשיצא
קלדר' אבנר מהיחידות לאחר ארבעים וחמש דקות, אפוף ברשמי השיחה, תפס אותו אחד החסידים,
קלההניפו על כתפיו וסחף אותו בשירה ובריקודים לתוך מעגל של חסידים רוקדים בבית המדרש
קלוהסמוך לחדרו של הרבי. ר' אבנר היה מופתע בעליל אך נהנה מהשמחה השופעת, והיטלטל אנה
קלזואנה על כתפי החסיד הנלהב עד שהורד ארצה.
קלח**יוצא
קלטמן הכלל**
קמבארכיון
קמאאגודת חב"ד, שהתנהלה באותם ימים במשרדי ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית
קמבבלוד, שמור המכתב הבא, מט' טבת תשל"ב, בו כותב המזכיר הרב חדקוב לרב אפרים
קמגוולף:
קמדבהתאם
קמהלהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד השתתפות בהוצאות כרטיסי הנסיעה
קמושל העולים החדשים שהתיישבו בנחלת הר חב"ד - ובהמשך להמדובר טלפונית היום -
קמזבבקשה להחזיר להרשומים לקמן . . כל דמי הכרטיסים לבד ח"י ל"י שמשלמים
קמחהנ"ל בעצמם.
קמטבתור
קניוצא מן הכלל, לתת להרשומים לקמן, אף שאינם יושבים בנחלת הר חב"ד . . אבנר
קנאלעביאוו - בני ברק...
קנב**החלום
קנגהתגשם**
קנדבארכיונו
קנהשל ד"ר יוסף גילקרוב מפתח תקווה שמורות קלטות המתעדות כמה קטעי שידור של ר'
קנואבנר ברדיו "קול ישראל" לקהילה הבוכרית בארץ. באחת מהן יש שיחה של ר'
קנזאבנר המאפיינת אותו להפליא, והיא מובאת כאן בתרגום חופשי מבוכרית:
קנח"הגעתי
קנטעם שלוש בנות לארץ ישראל ללוד, וחב"דניקים באו לקראתנו והביאו אותנו לקריית
קסמלאכי. אמרתי שאיני רוצה לגור כאן אלא בבני ברק, ונתנו לנו שלושה חדרים. שבוע אחרי
קסאשהגעתי, הגיעה אשתי. היינו בבני ברק חודש וחצי ואחר כך באנו לתל אביב בשכירות,
קסבשניים וחצי חדרים, ואחרי חודש וחצי באנו שוב לבני ברק. כל זה היה בשנת 1971.
קסגעוד
קסדלפני שהספקתי לשכור את הדירה, כבר קראו לי לרבי מליובאוויטש. שם, באמריקה, הייתי
קסהעשרים ואחד יום. ארבעים וחמש דקות הייתי אתו ביחידות ודברתי אתו, סיפרתי לו את
קסוההיסטוריה של העדה הבוכרית.
קסזהיו
קסחלי בתי תפילין מכסף והיה לי חלום – אם יזדמן לי פעם לראות את הרבי אתן לו זאת
קסטבמתנה. החלום התגשם ונתתי את בתי התפילין לרבי. אמרתי לו: 'אני סוחר, אני שוחט,
קעאני מוהל. במה אפרנס את עצמי?' אמר הרבי: 'רק סוחר, ושתהיה לך הצלחה'.
קעאואכן
קעבחזרתי ופתחתי חנות, וברוך ה' הייתה הצלחה. זכיתי לחמישה חתנים יראי שמים, האחד
קעגיצחק יוסיפוב, החתן הנוסף פנחס מוסיוף, ושתי בנותי נשואות לבנים של יוסף אלשיוב.
קעדהחתן הראשון שהבאתי מרוסיה הוא מולא שלמה לויוב. ברוך ה', כל החתנים הולכים בדרך
קעהה'.
קעו**ברכה
קעזעבור הנשארים מאחור**
קעחכאמור, כחלק מביטויי הקירוב של יהודי
קעטבוכרה, הורה הרבי מספר פעמים לרבי רפאל חודיידטוב לשיר בהתוועדויות משירי בוכרה. ואכן,
קפעם עלותו ארצה, ולאחר מכן בהיותו בחצרות קדשנו, זכה רבי רפאל ליחס מיוחד ולקירובים
קפאנדירים מהרבי.
קפבכבר בתקופה הסמוכה לבואו ארצה, הגיעה אל
קפגר' רפאל בקשה מהרבי לתאר בכתב את כל הקורות עמו במשך ימי חייו. ר' רפאל שמח למלא
קפדאת בקשת הרבי. הוא כתב לרבי מכתב ארוך, ובסופו ביקש ברכה עבור אלה שעדיין נשארו
קפהבסמרקנד, שיצליחו גם הם להגיע לארץ הקודש.
קפו**"ספר
קפזהתורה הבוכרי"**
קפחשנים ארוכות חלם ר' רפאל על הנסיעה לארץ
קפטהקודש והתכונן לכך מבחינה נפשית. ההכנות הנפשיות שערך לקראת הנסיעה כללו הוצאת
קצספרי תורה ותשמישי קדושה אחרים מרוסיה לארץ, והוא הצליח בכך גם בזכות הקשרים שרקם
קצאעם יהודים רבים ברחבי רוסיה. אחד מאותם ספרי תורה זכה לפאר את ארון הקודש בבית
קצבמדרשו של האדמו"ר ממכנובקה זצ"ל אשר בבני ברק.
קצגספר נוסף שהציל ר' רפאל והביא לסמרקנד
קצדהיה עתיק ומיוחד במינו. הוא נכתב על גבי קלף מעור צבי, והמסורת אמרה שזהו ספר
קצההתורה של המגיד ממעזריטש נ"ע. הבחור יצחק מישולובין עמל רבות על תיקונו של
קצוהספר העתיק, ולאחר מכן שלח ר' רפאל את הספר אל הרבי נשיא דורנו בתור מתנה.
קצזהספר העתיק נשלח עם הגב' ברוכה ניאזוב,
קצחאשת ר' חנניה ע"ה, שיצאו את ברית המועצות בשנות השלושים, ולאחר מכן התגוררה
קצטבקראון הייטס, שכונתו של הרבי. בשלהי שנות השישים נסעה הגב' ניאזוב לביקור משפחתי
רבסמרקנד, ור' רפאל ביקש ממנה כי תיקח עמה את ספר התורה הקטן ותמסרהו לרבי. בתחילה
ראסירבה לבקשתו, מחשש להסתבך עם החוק הרוסי שאסר להוציא חפצי ערך מרוסיה. ר' רפאל
רבהפציר בה באומרו אשר שלוחי מצווה אינם ניזוקים, אך חששה גבר עליה. לאחר מכן,
רגכשנסעה לכפר פרגאנה הסמוך לסמרקנד, היתה מעורבת בתאונת דרכים קשה ורק בנס נשארה
רדבחיים. כהכרת תודה לקב"ה על הצלתה הניסית, החליטה להיענות לבקשת ר' רפאל
רהולהוציא עמה את ספר התורה מרוסיה.
רוהרבי שמח מאוד לקראת הספר המיוחד ואף
רזכינה אותו, "ספר התורה הבוכרי". אולם את ביצוע בקשתו של ר' רפאל, לרקום
רחעל מעיל הקטיפה את סיפורו ומקום מוצאו של הספר, הורה הרבי לעכב. הרבי הסביר כי כל
רטעוד השולח מצוי מאחורי מסך הברזל, אין לפרסם את דבר הוצאת הספר מרוסיה.
רירק לאחר שר' רפאל יצא מרוסיה והגיע
ריאלביקור בחצר הרבי, הותר הדבר לפרסום, כאשר הרבי ביקש שבאותה שבת יקראו ב"ספר
ריבהתורה הבוכרי". מאז והלאה, היו קוראים מעת לעת במניין של הרבי בשבתות, בספר
ריגתורה זה.
ריד**"אפוא
ריהר' רפאל?"**
ריואת ביקורו הראשון של ר' רפאל אצל הרבי,
ריזבשנת תשל"ב, כארבעה חודשים לאחר שזכה לצאת מרוסיה, תיאר הסופר החסידי הרב
ריחיהושע דובראווסקי ע"ה, שהכיר את ר' רפאל עוד בסמרקנד, בשנות המלחמה (להלן,
ריטבתרגום מאידיש):
רכ"...לאחר קפיצה של כמעט שלושים
רכאשנה, עזר הקב"ה ופגשנו שוב את ר' רפאל האגדי והמאיר בברוקלין. הוא 'טס' לכאן
רכבעם זקנו הלבן כשלג ופניו המשולהבות... כמו חסיד צעיר שמגיע לרבי. בצאתו מרוסיה
רכגלארץ ישראל, הוא נח מעט ומיד הגיע אל הרבי לחג השבועות. כן, ר' רפאל הוא מהנוסעים
רכדהוותיקים אל הרביים, נוסע חסידי 'פנימי'.
רכהבהתוועדות 'שבת מברכים' האחרונה (סוף
רכואייר תשל"ב), בעת ההתוועדות הרבי שאל מיד בהתחלה איפה נמצא ר' רפאל, ואחר כך
רכזנתן לו בקבוק 'משקה' כדי לחלק בקהל. לאחרונה הורגלנו לראות אורחים שזה עתה הגיעו,
רכחוחסידים שזה עתה יצאו מרוסיה, וראינו את התלהבותם בבואם אל הרבי. אבל סערת לבבו של
רכטר' רפאל הייתה נוגעת ללב. המבטים שלו, כל תנועה שלו, תססו ברגשות גואים. בעת
רלההתוועדות הוא זכה שיושיבו אותו בין זקני החסידים למעלה, אך הוא לא היה מסוגל לשבת
רלארגוע והתחיל לרקוד, כולו מלא תודה לקב"ה...".
רלבגם צעירי החסידים בארה"ב, שלא
רלגהכירו את ר' רפאל עד אז, הבינו שמדובר באישיות חסידית מיוחדת במינה, כאשר ראו איך
רלדהרבי מכבד אותו ובאיזו הדרת כבוד מתייחסים אליו זקני החסידים שמבקרים אצלו.
רלהלדוגמה, בחנוכה תשל"ה, כיבד אותו הרבי להדליק את נרות החנוכה בסיום תפילת
רלומנחה בבית המדרש (ה'זאל') הקטן, למעלה.
רלזבכל פעם שבנו הרב משיח היה עובר לפני
רלחהרבי בעת חלוקת 'כוס של ברכה', ביקש וגם קיבל מהרבי בקבוק 'משקה' עבור אביו בארץ
רלטהקודש. באחת הפעמים שכח הלה לבקש והרבי שאל אותו, "מדוע אינך מבקש בשביל
רמאביך?".
רמאר' רפאל עצמו הקפיד לשאת תמיד את
רמבה'משקה' של הרבי בכיס מעילו ולכבד בו חסידים באמירת 'לחיים'. "תגיד
רמגלחיים", זה היה המשפט השגור בפיו כאשר נפגש עם יהודים, "זה ממתיק את
רמדהדינים".
רמה**שתיקה
רמוכהודאה**
רמזה'יחידות' ראשונה של ר' רפאל אצל הרבי, הייתה
רמחממושכת ביותר. למעלה משעתיים שהו ר' רפאל ורעייתו רחל בחדרו הקדוש של הרבי. בתחילת
רמטה'יחידות' ביקש הרבי לשמוע מהם באופן מפורט על שהתרחש ומתרחש בקהילה היהודית
רנבסמרקנד בכלל, ועל פעולותיו של ר' רפאל בפרט.
רנאהרבי גם התעניין אצלו לפשר השמות שנתן
רנבלבניו ולבנותיו. הוא הסביר לרבי שהשם 'משיח' נפוץ בין יהודי בוכרה, כביטוי עז
רנגלציפייתם לגאולה, וכן הלאה.
רנדאחר כך התחיל לספר לרבי כמה סיפורים
רנהשאירעו בחייו האישיים, כולל מקרה שאירע לו אשר מכך הייתה לו השערה שהוא זכה לגילוי
רנואליהו. ר' רפאל שאל את הרבי האומנם היה זה אליהו הנביא. תגובת הרבי הייתה חיוך
רנזלבבי, ור' רפאל פירש את החיוך בבחינת 'שתיקה כהודאה'.
רנחכאמור, ה'יחידות' נמשכה יותר משעתיים
רנטובמהלכה נכנס המזכיר לחדר פעמיים וביקש מהם לסיים, אך הרבי סימן להם להישאר...
רסבאחת ה'יחידויות' הבאות של ר' רפאל אצל
רסאהרבי, דובר בעיקר על ענייני הכלל. באותו זמן כבר הוקמה ישיבת הבוכרים בכפר
רסבחב"ד, בעזרתו של הרב שמחה גורודצקי ע"ה, ידידו הטוב והוותיק של ר' רפאל.
רסגבתקופה הראשונה לקיומה של הישיבה, מוסד 'חמ"ה' בארץ היה משלם את העלויות לר'
רסדבורקה שיף. אבל תקציב זה לא הספיק, ור' שמחה ור' רפאל עסקו באיסוף כספים אצל יוצאי
רסהבוכרה, עבור הישיבה.
רסו**העולים
רסזיגיעו בעקבות ר' רפאל**
רסחבאותה 'יחידות' הורה הרבי לר' רפאל
רסטלהתגורר בשכונת נחלת הר חב"ד אשר בקרית מלאכי, ואף אמר לו כי כאשר בני העדה
רעהבוכרית ישמעו שהוא התיישב שם, יבואו גם הם לגור ב'נחלה'. תוכניתם המקורית של ר'
רעארפאל ורעייתו הייתה למצוא דירה בשכונת הבוכרים בירושלים, שם התגוררו כמה מבני
רעבמשפחתם. אבל הוא מילא אחר הוראתו של הרבי מתוך קבלת עול. אם הרבי אומר לגור ל'נחלה'
רעג– זה מה שעושים.
רעדידידים מבני ברק הציעו לו בית במתנה,
רעהכאות הוקרה על פעולותיו הכבירות למען הפליטים האשכנזים בסמרקנד בשנות המלחמה. כמו
רעוכן הוצעה לו דירה בשכונת סנהדריה בירושלים, לצד שתי בנותיו הצעירות, אמה ורבקה
רעזשעדיין היו רווקות ולמדו וגרו בירושלים, אך מצוות הרבי גברה על כל השיקולים.
רעח**סגולה
רעטלזירוז שידוך**
רפבאחת ה'יחידויות' (כנראה בשנת תשל"ה
רפאאו בשנת תשל"ו) העלה ר' רפאל לפני הרבי את ההתלבטות הבאה: שתי בנותיו הצעירות
רפבטרם נישאו. הצעירה מביניהן ביקשה לסגור שידוך, והשאלה הייתה האם ראוי שהצעירה
רפגתקדים את אחותה הגדולה ממנה.
רפדתשובת הרבי הייתה שהאחות הצעירה תבקש
רפהמחילה ורשות מאחותה הבוגרת, וזה עצמו יהיה סגולה לזירוז השתדכותה. ואכן כדברי הרבי
רפוכך היה – זמן קצר לפני חתונת הצעירה, השתדכה גם אחותה הגדולה ממנה.
רפז**"רבי,
רפחריביונקא!"**
רפטסיפור מיוחד ומופלא הוא סיפור ה'מופת'
רצשאירע בזכות הרבי אצל בנו הרב משיח חודיידטוב:
רצאר' משיח התחתן עם אשתו בתיה בשנת
רצבתשכ"ו, והם גרו בטשקנט. כמה חודשים לאחר נישואיהם, כאשר עדיין לא זכו לפרי
רצגבטן, הם החלו לדאוג ולחשוש.
רצדכעבור שנתיים מאז החתונה, החליטו לפנות
רצהלרופאים. הרופא ערך בדיקות שונות וקבע באופן חד משמעי, "לא ייוולדו לכם
רצוילדים!". משיח ואשתו היו בהלם. הם החלו לנסוע לפרופסורים גדולים בכל רחבי
רצזרוסיה. בין השאר ביקרו אצל רופאים מומחים במוסקבה, ועברו בדיקות שונות. במשך
רצחחודשים ארוכים הם התנדנדו בין תקווה לייאוש. בסופו של דבר, הרופאים לא הותירו מקום
רצטלספק וקבעו כי אין להם כל סיכוי ללדת ילדים.
שבעיצומם של ימי החנוכה תשל"ב זכו
שאר' משיח ואשתו לצאת מרוסיה, ובערב י"א בניסן תשל"ב נסעו לחצר הרבי בניו
שביורק.
שגכעבור זמן קצר, זכו בני הזוג להיכנס
שדל'יחידות'. במהלכה התעניין הרבי באופן מפורט מאוד במתרחש אצל יהודים ברית המועצות.
שההרבי אף התעניין בפרוטרוט במעשי האב ר' רפאל. במהלך אותה 'יחידות' ביקשו בני הזוג
שוברכה לילדים והרבי הציע להם להיפגש עם רופא פלוני בניו יורק. הרבי ציין את שם
שזהרופא וביקש כי לאחר ה'יחידות' יפנו אל מזכירו האישי, הרב חדקוב, ויקבלו ממנו את
שחכתובתו המלאה של אותו רופא.
שטהרופא ערך להם בדיקות שונות, אך גם הוא
שיקבע כי אין להם סיכוי לילדים. עם זאת, הוא נתן לגב' בתיה שורה ארוכה של תרופות
שיאשעליה לצרוך לאורך תקופה, בתקווה שאלה בכל זאת יחוללו את השינוי הנכסף. נטילת
שיבהתרופות התישה את גב' בתיה, אך היא עשתה זאת באהבה.
שיגבשלב מסוים, כאשר דובר על התוכנית לבואו
שידשל ר' רפאל אל הרבי, החליטה גב' בתיה שהיא מפסיקה לקחת את התרופות. תחת זאת אמרה
שיהכי על חמיה לבקש למענם מהרבי ברכה לילדים – בזכות כל מעשיו ומסירות נפשו בהיותו
שיומאחורי מסך הברזל.
שיזבאחת ההתוועדויות בשנת תשל"ג ניגש
שיחר' רפאל אל הרבי וכוסית יין בידו. הוא נעמד ליד הרבי ולא הצליח להוציא מפיו יותר
שיטמשתי מלים, "רבי, ריביונקא!" (רבי, תינוק!). הרבי הגיב מייד בחיוך,
שככשהוא מרים את ידו בתנועה של תמיהה, "וואס עפעס ריביונקא? (מה פתאום תינוק?) –
שכאבנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות!..."
שכב**משיח
שכגבן דוד ומשיח בן רפאל**
שכדהרבי הפנה את מבטו לעבר הקהל ושאל,
שכה"וואו איז משיח? (היכן הוא משיח?)". הקהל כולו היה מופתע, בגלל המשמעות
שכוהאחרת של השאלה... בתגובה לכך הוסיף הרבי ואמר, "אמנם תיכף יגיע זמנו של משיח
שכזבן דוד להתגלות, אך עתה אני קורא למשיח בן רפאל...".
שכחר' משיח ניגש מיד אל הרבי. הרבי הורה לו
שכטלומר 'לחיים' ובירך אותו במספר ברכות שיזכו בקרוב לזרעא חיא וקיימא.
שלכעבור ימים אחדים (שבע שנים אחרי
שלאנישואיהם) זכו בני הזוג לבשורות טובות. ליבם הגואה מאושר עלה על גדותיו והם
שלבהשתוקקו לבשר את הבשורה המשמחת לכל העולם כולו, אבל חזקה עליהם פקודתו של הרבי שלא
שלגלספר על כך בינתיים לאיש, מלבד הוריהם, ואף זאת בתנאי שגם הם יבטיחו שלא לספר זאת
שלדבינתיים לאף אחד.
שלה"באחד הימים שלפני הלידה",
שלומספר הרב משיח, "כשהגעתי בבוקר להתפלל שחרית ב- 770, ניגש אלי המזכיר הרב חדקוב
שלזואמר לי, 'אני מחפש אותך כבר כמה ימים. הרבי ביקש לברר אם יש אצלך חדשות, כי לפי
שלחהחשבון שלו כבר עברו תשעה חודשים...'. ואכן, בתי הבכורה נולדה כעבור ימים מספר,
שלטואחרי שש שנים נולד לנו בסייעתא דשמיא בן נוסף".
שמ**"יהדות
שמאבוכרה חבה את קיומה לשלוחי ליובאוויטש"**
שמבבשנת
שמגתשל"ב זכה הרב גבריאל (אצ'ילדי) ניאזוב, אשר היה כזכור עוד מתלמידיו של הרב
שמדאליעזרוב, לעלות לארץ הקודש, והוא קבע את מגוריו בנתניה.
שמהזמן
שמוקצר לאחר עלייתו לארץ הקודש, הוא נסע לבקר בחצר קדשו של הרבי. בעת ה'יחידות' הוא
שמזסיפר לרבי שר' אריה ניאזוב, בנו של אחיו ר' אליהו-מני ז"ל, הגיע לארץ. הוא
שמחהתגורר אז בבני ברק ומצבו הכלכלי היה קשה. הרבי מסר לו מכתב כדי שימסור לרב אפרים
שמטוולף, מנהל מוסדות חב"ד בארץ, שבו הרבי ביקש ממנו לסייע בהשגת דירה עבור ר'
שנאריה, וכך היה, ור' אריה עבר להתגורר בשיכון חב"ד בלוד.
שנאפרט
שנבמעניין: לפני היחידות הכין ר' גבריאל מעטפה כדי למוסרה לרבי, אבל כשנכנס המעטפה לא
שנגהיתה בידיו, ואחר כך הרבי מסר לו פתק תשובה באמצעות מישהו אחר. היתה שם התייחסות
שנדלמקום מגוריו בעתיד – הרבי מסר לו מכתב שימסור לרב אפרים וולף בעניין הדירה.
שנהבאותם
שנוימים התקיים בברוקלין 'דינער' של תנועת "אגודת ישראל" וביקשו מהעולים
שנזהחסידים שיצאו לאחרונה את ברית המועצות, לכבד את המעמד בנוכחותם. היו אז שלושה
שנחשיצאו אז מרוסיה – ר' גבריאל, ר' מנחם לויוב והרב ר' יצחק זילבר. אנשי "אגודת
שנטישראל" אירגנו עבורם כרטיסי טיסה, ומיד כשהגיעו לנמל התעופה בניו יורק נתנו
שסלהם כבוד גדול. לפני שבת קודש הם הגיעו אל הרבי, ובשהותם ביחידות הרבי הורה להם
שסאשבמהלך ה'דינער' שידברו על פעילות חב"ד בברית המועצות.
שסבבדינער
שסגעצמו השתתפו רבנים גדולים, ביניהם הגאונים הרב משה פיינשטיין והרב יוסף דוב
שסדסולובייצ'יק. ר' גבריאל עצמו חשש לדבר, שכן נשארו לו אז עדיין בני משפחה ברוסיה,
שסהאבל ר' מנחם לויוב דיבר גם בשמו. הר' לויוב הדגיש את העובדה שיהדות רוסיה בכלל
שסוויהדות בוכרה בפרט חבה את קיומה הרוחני לשלוחי ליובאוויטש – הרב שלמה לייב
שסזאליעזרוב, הרב שמחה גורודצקי, ועוד. היה זה מעמד של קידוש שם ליובאוויטש עצום.
שסחר'
שסטגבריאל זכה להיות מספר פעמים בחצרות קדשנו. לאחר הביקור הראשון שלו אצל הרבי בשנת תשל"ב,
שעהוא חזר ונסע לרבי גם בשנים תשל"ט, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ה ועוד.
שעאבסך הכל, הוא נסע לרבי קרוב לעשר פעמים. כאשר בחלק מפעמים אלו הוא היה נכנס ל'יחידות'
שעבוהרבי היה מרעיף עליו מברכותיו הקדושות.
שעג**"קח
שעדעפרון ונייר ותכתוב"**
שעהמוסיף
שעוומספר בנו של הרב גבריאל ניאזוב, יבדל"ח הרב בנימין שי' ניאזוב, כיום תושב
שעזנתניה ומפעילי חב"ד הבולטים בקרב בני העדה הבוכרית:
שעחנולדתי
שעטבסמרקנד בשנת תשכ"ב, לאבי הרב גבריאל שהיה עוד מתלמידי הרב אליעזרוב ולימים
שפממושפעי הרב גורודצקי. בשנת תשל"ב בהיותי בגיל עשר, יצאנו את בוכרה ועלינו
שפאלארץ הקודש והתיישבנו בנתניה.
שפבלקראת
שפגשנת תשל"ח, בהיותי כבן שש-עשרה, נסעתי לראשונה לחצרות קדשנו. זכיתי ללמוד בחצר
שפדהרבי תקופה ממושכת, לראות את פני הקודש ולהשתתף בהתוועדויות רבות.
שפהלקראת
שפותשרי שנת תשל"ט, הגיעה לחצרות קדשנו גם אחותי המבוגרת גב' רבקה ניאזוב
שפזז"ל (היא נקראה בשם המשפחה ניאזוב גם לאחר החתונה שכן נישאה לבן-דודה), אשר
שפחזמן קצר לפני כן עלתה לארץ הקודש מבוכרה.
שפטמטבע
שצהדברים אחותי רצתה להיכנס אל הרבי ל'יחידות' ולקבל את ברכתו ועצתו של הרבי במספר
שצאעניינים שונים, אך משום מה לא התאפשר לה להיכנס ל'יחידות'. לי, לעומת זאת, שהייתי
שצבבחור ישיבה ושהיתי שם תקופה, כן התאפשר להיכנס אל הרבי.
שצגמשכך,
שצדאחותי ביקשה ממני שאכניס לרבי מכתב ממנה ובו כל שאלותיה שעסקו בעניינים הקשורים
שצהלהסתדרות שלה ושל בני משפחתה בארץ-הקודש. כמובן, נעניתי לבקשתה, ובהיותי
שצוב'יחידות', אמרתי לרבי שיש בידי מכתב מהרבי מאחותי ובו מספר שאלות.
שצזהרבי
שצחקרא את המכתב שהיה כתוב ברוסית, ושאל אותי "פונימאייש פארוסקי"? האם
שצטהנני מבין רוסית? השבתי בחיוב, והרבי המשיך לדבר אתי ברוסית.
תוהרבי
תאממשיך ואומר לי: אחותך שאלה במכתבה ארבע שאלות, האם לענות לך את התשובות או למסור
תבאותם לה? אמרתי לרבי שהרבי יכול למסור לי. אמר לי הרבי: כיוון שהיא שאלה ארבע
תגשאלות ולא בטוח שתזכור את כל התשובות, קח עפרון ונייר ותרשום את כל התשובות.
תדהרבי
תההוציא ממגירת שולחנו עפרון ונייר ומסר לי אותם. לקחתי זאת מהרבי, והרבי ממשיך: על
תוהשאלה הראשונה שהם שאלו כך וכך, תרשום שהתשובה היא זו וזו. השאלה השניה היא כך
תזוכך, ותרשום שהתשובה על זה היא כך וכך. וכך הרבי המשיך והכתיב לי במפורט את
תחהתשובות לכל ארבעת השאלות.
תטבסיום
תיהרבי שאל, האם הכל ברור לך?... כבר היה לי לא נעים מכך שהרבי טורח כל כך לפרט לפני
תיאהכל, ומיהרתי להשיב שהכל ברור לי...
תיבמתוך
תיגהרגשה זו של קירוב מיוחד מהרבי, ודאגה והתמסרות אישית לכל אחד ואחת מבני משפחתנו,
תידיצאתי את חדר קדשו של הרבי...
תיה**קירוב
תיובהתוועדות לרב לדיוב**
תיזבראשית
תיחשנת תשל"ב זכה הרב אברהם חיים לדיוב, שהיה ממושפעי הרב גורודצקי (כמסופר
תיטלעיל) לעלות לארץ הקודש, ויחד עם משפחתו הענפה, כן ירבו, בנים נכדים ונינים,
תכהתיישב בנתניה. הרב משה ניסילביץ' סייע רבות למשפחה בסידור הניירות הרשמיים. למרות
תכאגילו המבוגר (הוא היה אז בגיל שישים ושש), הוא דאג שיוצאי חלציו יתיישבו ויתחנכו
תכבוישולבו במרכז חב"ד, וכן אירגן בית כנסת לעולי בוכרה. הוא השקיע את כל
תכגכוחותיו למטרות צדקה וחסד, הן בגופו והן בממונו, וחילק הרבה כסף לישיבות ומוסדות
תכדתורה, בפרט למוסדות בכפר חב"ד, ובמיוחד לישיבת הבוכרים.
תכהבחודש
תכותשרי תשל"ד נסע לרבי נשיא דורנו. כשהגיע ל-770, היה זה בעיצומה של התוועדות,
תכזוכאשר נכנס, הזמינו הרבי אותו לשבת על בימת ההתוועדות. באותה הזדמנות הרבי ברכו
תכחשיזכה לאריכות ימים.
תכטביומו
תלהאחרון בעלמא דין, כששלח את בנו לקבל את הפנסיה, הזהירו לבל יכניס את הכסף הביתה
תלאלפני שיחלק את החלק שהפריש למטרות צדקה.
תלבביום
תלגשלישי, ב' מנחם אב תשמ"ז נלב"ע הרב אברהם חיים לדיוב. בפטירתו אבד
תלדלחסידי חב"ד ולעדה הבוכרית אישיות דגולה וידיד נאמן, עסקן נמרץ וחסיד במעשיו,
תלהשקשה למצוא דוגמתו.
תלו**"הרבי
תלזיודע מי זה אברהם בורוכוב"**
תלחמספר
תלטהרב דוד שי' בורוכוב, בנו של הר' אברהם בורוכוב, אודותיו סופר לעיל רבות:
תמ"כשאבא
תמאע"ה היה חולה, רבי שמחה גורודצקי הגיע לבקרו בבית הרפואה. הוא פנה אלי ואמר
תמבלי לפנות אל הרבי לבקש על רפואת אבי. 'תגיד במזכירות שיגידו לרבי שמדובר באברהם
תמגבורוכוב מסמרקנד. הרבי יודע עליו', אמר רבי שמחה ולא פירש".
תמדהיה
תמהזה יותר מרמז לכך שהרבי היה מעורה בפעילות החב"דית עם יהודי בוכרה, ואף הכיר
תמוהיטב את התומך המרכזי שלה במשך שנים.
תמזהרב
תמחבורוכוב ממשיך ומספר כי "בפעם הראשונה מתוך פעמים רבות אחרות, שזכיתי לבקר
תמטבחצרו של הרבי, כתבתי לרבי על כמה עניינים אישיים ובפתח המכתב ציינתי שאני בנו של
תנרבי אברהם בורוכוב ע"ה. מיד למחרת קיבלתי תשובה, דרך המזכיר הרב יהודה-לייב
תנאגרונר שי'. הרבי צירף למענה שטר של עשרה שקלים".
תנבגם
תנגממקרה זה ניתן לראות את היחס המיוחד של הרבי והקשר הנפלא עם יהודי בוכרה, וההערכה
תנדשהוקיר הרבי למי שמימן פעילות זו ותמך בה ביד רחבה.
תנה**עמוד
תנוהשער מחיה נפשות **
תנזלא רק העולים החדשים מבני בוכרה זכו
תנחבהיותם בחצרות קדשנו לקירובים מיוחדים מהרבי, אלא גם החסידים אשר שהו עשרות בשנים
תנטבסמרקנד ובטשקנט, אף הם זכו להארת הפנים וליחס מיוחד.
תסאחד
תסאהחסידים שהתגוררו בסמרקנד וזכה לצאת מן הראשונים, היה הרה"ח ר' דוד קיבמן
תסב(הורודוקער). בשנת תשכ"ז קיבל ר' דוד היתר יציאה מרוסיה. היה זה בתקופת מלחמת
תסגששת הימים, ולאחר שרוסיה ניתקה את יחסיה עם ארץ ישראל – שגרירות הולנד ייצגו את
תסדישראל. הוא נסע לשגרירות, ולאחר שקיבל אישור כניסה לארץ ישראל, הוא חזר לסמרקנד עם
תסהסט "לקוטי שיחות" שקיבל מעובדי השגרירות. הסט הזה החייה את נפש
תסואנ"ש בסמרקנד.
תסזלאחר
תסחשיצא מרוסיה וזכה להגיע לרבי ולהיכנס ליחידות, סיפר ר' דוד לרבי על סט ה"לקוטי
תסטשיחות" שהביא עמו לסמרקנד. העיר הרבי: בטח הסרתם את עמוד השער... (כי שם היה
תעכתוב שנדפס בארצות הברית, וגם שם המשפחה של הרבי, שהיה 'סדין אדום' ברוסיה
תעאהסובייטית).
תעבהוא
תעגהגיב באופן ספונטני ואמר: לא! עמוד השער עצמו היה מחיה נפשות!...
תעד**ברכות
תעהב'יחידות' למשפחת גורביץ'**
תעוכפי שהובא
תעזבפרק בקודם, בז' אייר תשל"א זכו בני משפחתו של הרב אבא דוד שי' גורביץ' לצאת
תעחאת טשקנט ולעלות לארץ הקודש.
תעטחודשים
תפאחדים לאחר שהגיע לארץ, נסע הרב גורביץ לחצרות קדשנו, יחד עם בנו ברוך. בהיותו
תפאבבית חיינו באותה תקופה, נשאר שם הרב גורביץ זמן ממושך, שכן מטעם הנהלת "עזרת
תפבאחים" הוא התבקש לנסוע לערי השדה בארצות הברית (יחד עם השליח הרה"ח ר'
תפגשמעון שי' לזרוב, הנושא את שם סבו – הרב של לנינגרד שהוגלה ומת בגלות בתרצ"ג,
תפדהי"ד), לספר על חיי היהודים מאחורי מסך הברזל, ולדבר ולעורר שם על עניינם של
תפהיהודי ברית המועצות.
תפובהיותו
תפזבחצרות קדשנו, הוא התקבל פעמיים ל'יחידות' אצל הרבי. על אותם יחידויות מספר הרב
תפחגורביץ בספרו. וכך הוא מתאר את ה'יחידות' הראשונה, בד' תשרי תשל"ב:
תפטל'יחידות'
תצהראשונה שלנו נכנסתי יחד עם בני ברוך בסביבות חצות. היות שמסרתי לפני כן בערב ראש
תצאהשנה למזכיר הרבי פתק על ביקורי בליובאוויטש ושיפוץ הציונים, הייתי בטוח שזה הגיע
תצבלרבי ובפ"נ שמסרתי בכניסתי ליחידות לא הזכרתי ענין זה.
תצגדפקנו בדלת ובירכנו
תצדבקול "שהחיינו" – אני ובני ברוך. אינני זוכר את פרטי היחידות, רק זאת שהרבי
תצהמאד שיבח את העניין ש"עזרת אחים" שולחת אותי לזמן מסוים (לספר על חיינו
תצוברוסיה הסובייטית, ואשר זו הזדמנות לספר על מסירות הנפש איך חסידי חב"ד שמרו על
תצזהיהדות שם למרות המניעות והעיכובים, ונשארנו יהודים מקיימי תורה ומצוות.
תצחהיות ואני
תצטנשאר פה לזמן, העיר הרבי, הרי שעל ענייני ההסתדרות הפרטית נדבר בפגישות הבאות. על
500כל הבקשות עם השמות לברכה, הרבי ענה (בערך): אזכיר על הציון את כולם בכל המצטרך,
501שימלא ה' יתברך את כל משאלותיכם לטובה ולברכה ולבשורות טובות, גמר חתימה טובה לשנה
502טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.
503הרבי
504התעניין על תנאי עבודתי ב"עזרת אחים" בפרטיות: אני נוסע לערי השדה וחוזר
505ל"בית חיינו" בכל יומי דפגרא של חב"ד. המשכורת – 200$ בשבוע. על זה
506שרצו שאני אסע כבר לשבת מברכים חשוון לפילדלפיה, הרבי ענה: מה יש למהר? הרי אתה
507נשאר לכמה שבועות.
508כתבתי לרבי:
509תמיד חלמנו שבננו ילמד על יד הרבי, בישיבת "אוהלי תורה", ובפרט שאני
510נמצא פה. קיבלתי את הסכמתו וברכתו של הרבי, ובני ברוך התקבל ל"אוהלי
511תורה". יחידות זו ארכה שבע וחצי דקות.
512**הקפדה על
513זמני האכילה והמנוחה**
514לקראת חג
515הפורים הצטרפה אל הרב גורביץ מארץ הקודש גם זוגתו גב' מלכה. בפעם הזו נכנסה המשפחה
516לרבי בהרכב מלא. מתאר זאת הרב גורביץ:
517אחרי פורים זכיתי
518ל'יחידות' נוספת ביום חמישי כ"ג אדר, ואני ובני משפחתי נכנסים ל'יחידות'. בעת
519היחידות הזו כבה החשמל בעת שהרבי קרא את הפ"נ, והרבי פנה לבני: אם לא קשה
520שיפתח את הדלת. בני פתח הדלת ונשאר שם. ר' לייבל גרונר הבחין מה קרה והביא נרות.
521לאחר זמן קצר נדלק החשמל, ואחר כך שוב נכבה ושוב נדלק. אמרתי שהנני מבין קצת בחשמל
522ואולי שאצא מהחדר לנסות לתקן את התקלה. הרבי ענה: מה התועלת בזה, הרי מישהו אחר
523ייכנס.
524ב'יחידות' זו
525הבאתי במתנה לרבי ספר כתבים, שכתב פעם הרה"ח ר' זושא קובליצער מלבוב.
526הרבי שאל
527אותי על הספר ועל השתלשלות פדיונו. סיפרתי שהספר היה שייך לר' זושא קובליצער. הרבי
528מיד תיקן אותי: הרה"ח ר' אלכסנדר זוסמן. ואיפה הוא עכשיו? שאל הרבי. נעמדתי
529בספק: האם לספר לרבי ידיעה מצערת שהוא נפטר מלפני כמה שנים? והרבי שואל: והיכן
530הוא? עניתי: בלבוב. התבלבלתי כל כך עד ששכחתי שם אמו ואביו. רק בהמשך הזמן כתבתי
531בפתק את התשובה ומסרתי למזכירות: שם אביו מנחם מענדל.
532הרבי הביע לי
533תודה ופתח את הספר, התרומם קמעה כשהוציא משם פ"נ שכתבתי בטשקנט עבור הר'
534שניאור זלמן קליין, במהירות קרא את הפ"נ בהביעו את ברכתו הקדושה: אזכיר על
535הציון.
536הרבי ברך אותנו,
537במיוחד בפנייה לזוגתי מלכה, שיהא לך נחת חסידי מכל ילדיכם וכל אחד ואחד בנפרד, ומהנכדים
538והנינים.
539הרבי
540התעניין היכן אנו מתכוננים לערוך שמחת בר מצווה לברוך? עניתי: בארץ ישראל עם
541ההורים ובני המשפחה. עם חיוך על פניו המאירים, אמר: יע. נאך פסח איז דער סדר
542הלימודים דא ניט אין א סדר מסודר, קעמפן וכו'. [כן, אחרי פסח סדר הלימודים כאן לא
543מסודר כל כך, ישנם הקעמפים וכו'].
544הרבי הודיע
545שאנו נקבל אצל הרב חדקוב (הרבי חייך וכינה אותו "שר הכספים שלי") את
546השתתפותו עבור כרטיסי הנסיעה שלנו, עבור הכרטיס של מלכה בשלמות, בניכוי ח"י
547דולר/לירות, ועבורנו – השתתפות חלקית...
548זוגתי מלכה
549התלוננה בפני הרבי על כך שאינני שומר את בריאותי, ושאיני שומר על זמני האכילה
550והשתיה. אחרי הפסקה קצרה הרבי פנה לבננו ברוך: שמעת מה ששייך לך, נא במחילת כבודך
551תצא...
552כשנשארנו
553שנינו, אני ומלכה, הרבי התחיל לדרוש ממני את העניין של "ונשמרתם לנפשותיכם":
554הרי אם גוי אומר שהוא לא מוכן לשמור הבריאות, בחלק השישי שולחן ערוך אדה"ז
555כתוב מה עושים עם אחד כזה. אתה חייב להקפיד על זמני אכילה ושתייה ומנוחה (שינה)...
556במילה האחרונה הרבי הביע חיוך רחב.
557**פרקי
558חזנות ב"כוס של ברכה"**
559חסיד נוסף מיוצאי סמרקנד שזכה לקירובים
560מיוחדים מהרבי ולסיוע ולהדרכה בהסתדרות בפרנסה, הוא החזן הנודע הרב בערל שי'
561זלצמן.
562הרב זלצמן עלה מסמרקנד עם משפחתו לארץ
563הקודש בי"ב מנחם אב תשל"א, והחל מיד בהכנות לנסיעה לרבי לחודש תשרי.
564למרות שבאותן השנים הטיסה לרבי הייתה מעמסה כלכלית כבדה מאוד עבור העולים החדשים –
565הם לא עשו חשבון כלכלי. עולים רבים לקחו הלוואות ונכנסו לחובות, הכל כדי לזכות
566ולהיות אצל הרבי בחודש תשרי.
567מספר הרב בערל זלצמן:
568לאחר
569ההבדלה במוצאי ראש השנה תשל"ב, בעת חלוקת כוס של ברכה, עבר בני יוסף יצחק.
570כנראה שהרבי הכיר בו שהוא מהעולים החדשים, ושאל אותו: "וואס איז דיין
571נאמען?" [=מה השם שלך?] בני השיב: יוסף יצחק. הרבי המשיך ושאל: "און
572וואס איז דיין צוויטער נאמען? [=ומה השם השני שלך?]. הרבי התכוון לשאול מה שם
573המשפחה, אולם ברוסיה היו רגילים לשאול בסגנון אחר (וואס איז דיין פאמיליע נאמען?),
574ולכן בני לא הבין את כוונת הרבי, והשיב: יצחק. חיוך קל פשט על פניו של הרבי, והוא
575שאל: "וואס איז דיין פאמיליע נאמען?" [=מה שם המשפחה שלך?], ובני השיב:
576זלצמן.
577הרבי
578הצביע לעברי, ושאל את בני: "אתה בנו של השליח ציבור?" בני השיב בחיוב,
579ואז נתן לו הרבי מהכוס של ברכה ובירך אותו.
580אני
581עמדתי במרכז, מול מקומו של הרבי. בצדדים עמדו בחורים ואברכים על
582ה"פירמידות" ושרו. פתאום כולם אומרים לי: הרבי מחפש אותך. הבטתי לעברו
583של הרבי, ושמתי לב שהוא מרמז לי בידו הקדושה לעלות על הפירמידות. כאשר עליתי, כולם
584השתתקו. גם אני שתקתי, כמו כולם. הרבי הביט בי ואמר: נו... הבנתי שהרבי רוצה
585שאנגן, והתחלתי בניגון.
586תוך
587כדי שאני שר, פנה הרבי לבני יוסף יצחק, ואמר: אתה הרי מחויב בכיבוד אב ומדוע אינך
588עוזר לאביך? בני התקרב אלי, ואז פנה אלי הרבי ושאל: האם הוא יודע לשיר? משכתי
589בכתפיי, כאומר 'איני יודע', והרבי אמר: הרי עכשיו בין הזמנים, תוכל ללמד אותו!
590לאחר
591שסיימתי את הניגון הראשון, רמז לי הרבי להמשיך. וכך היה אחרי כל שיר שסיימתי. שרתי
592שירים באידיש, בלשון הקודש, ברוסית, באוקראינית, פרקי חזנות ועוד. הקהל הכיר חלק
593מהשירים, ושר יחד איתי. שאר השירים שרתי לבד. והרבי לא עזב אותי לרגע. מיד
594כשסיימתי שיר אחד, עודד אותי הרבי שאשיר שוב. כאילו שהרבי רצה לשמוע את כל
595הרפרטואר שלי, ואיך אני שר. בין השאר ניגנתי את הניגון החסידי
596"טשומאטשוק" והרבי אמר שאלמד את הקהל את הניגון, כדי שבהתוועדות הבאה
597כולם יוכלו לנגן יחד.
598למחרת
599הלך בני יוסף יצחק עם חברו לוי יצחק ברוק לפנימיית הישיבה, שם הייתה מכונת כתיבה
600עם אותיות בעברית, והקלידו את השיר בשפה הרוסית אך באותיות עבריות. הם עשו מזה כמה
601העתקים וחילקו בבית הכנסת.
602בליל
603שבת שובה, לאחא קבלת שבת, הכריזו בבית הכנסת שמי שרוצה ללמוד את השיר, יוכל להשאר
604לאחר התפילה ב-770 ואני אלמד את השיר. עמדתי ב-770 כשמסביבי המון בחורים ואברכים,
605מחזיקים בידיהם את צילום הדף ולומדים את הניגון. אחרי ששרתי את הניגון שוב ושוב,
606נהייתי ממש צרוד, אבל חזקה עלי הוראתו של הרבי והמשכתי ללמד את הניגון. אחד
607הבחורים התפעל מכך, וסח לחברו: הוא יותר חסיד מחזן...
608למחרת,
609בהתוועדות, שאל אותי הרבי: נו, הקהל יודעים כבר את הניגון? ורמז שאתחיל לנגן. חלק
610מהאברכים שהיה להם את הדף עם המילים, הצטרפו אלי לשיר. הניגון הוא לבבי מאוד,
611וכאשר סיימתי, העיר הרבי שכדאי להוסיף בסיום השיר תנועות של שמחה.
612**מדוע
613בכה הרב משה פיינשטיין?**
614באמצע
615חול המועד, פתאום הודיעו לאנ"ש שהגיעו מרוסיה, בשם הרב חדקוב, שהרבי רוצה
616לראות את כולנו בחדרו. מיהרנו להגיע לחדר הרבי, וכאשר נכנסנו ראינו את הרבי יושב
617עם משקפיים וקורא בספר. הרבי הרים את עיניו מהספר ושאל את הרב חדקוב אם כולם
618הגיעו. לאחר שנענע בחיוב, פנה אלינו הרבי ואמר שעלינו לערוך ביקור אצל הרב משה
619פיינשטיין ונספר לו על החיים היהודיים ברוסיה. הרבי הוסיף ואמר "אל תהיו
620ענווים, ותספרו לו כל מה שחותני פעל ברוסיה". אחד הנוכחים אמר שהרה"ח ר'
621יעקב נוטיק יודע חצי ש"ס.
622מזכיריו
623של הרבי, הרה"ח ר' בנימין קליין והרה"ח ר' יהודה קרינסקי, לקחו אותנו
624לפגישה עם הרב פיינשטיין, במכוניות בהן היו נוסעים עם הרבי. חששנו להכנס למכונית
625של הרבי, אבל ברירה אחרת לא הייתה לנו, וכך נסענו.
626כאשר
627הגענו אל הרב פיינשטיין, הוא קיבל אותנו בסבר פנים יפות. לאחר שבחן קצת את הבחורים
628בלימוד, הוא שוחח איתנו האברכים, ובהתאם לבקשת הרבי סיפרנו לו על החיים היהודיים
629ברוסיה והקשיים שעברנו למען שמירת היהדות. הוא האזין לנו בהתרגשות הולכת וגוברת,
630ושאל בפליאה: איך יכולתם לעמוד בזה? אמר לו ר' יעקב נוטיק בפשטות: וכי הייתה לנו
631ברירה אחרת? תגובתו של הרב פיינשטיין הפתיעה אותנו: הוא פרץ בבכי של התרגשות.
632**תישאר
633כאן ותערוך קונצרטים**
634לפי
635התוכנית, הייתי אמור לחזור לארץ הקודש מיד לאחר חג הסוכות. לפני נסיעתי נכנסתי
636ליחידות כמו כולם. אלא שאז שינה הרבי את כל תוכניותי, כאשר אמר: אתם צריכים להתעכב
637כאן ולערוך קונצרטים. אתם צריכים לספר ליהודי אמריקה איך הצלחתם להישאר יהודים
638שומרי תורה ומצוות בברית המועצות, ותעשו זאת על ידי שירים וסיפורים.
639בהתאם
640להוראת הרבי נשארתי עוד שלושה חודשים לסבב של קונצרטים. הרב יעקב העכט קיבל הוראה
641מהרבי לערוך אצלו את הקונצרט, ולדבר בשבחי בסגנון אמריקאי... ואכן, הקונצרט הראשון
642הי' בבית הכנסת של הרב העכט. הרבי הורה אז גם לר' גרשון בער ג'ייקובסון ע"ה
643לכתוב עליי בעיתון "טאג מארגן ז'שורנאל" ולתאר אותי כחזן בעל שם עולמי
644וכו'. בעקבות הוראת הרבי הופיעו שני מאמרים בעיתון.
645בקונצרט
646הראשון, בבית הכנסת של הרב העכט, היה האולם מלא וגדוש. למרות שהיו כתשע מאות
647מקומות ישיבה – היו שם בפועל כאלף ומאתיים איש, כולל חזנים מפורסמים כמו משה שטרן
648ועוד. הרב העכט אמר לי שבדרך כלל החזנים הגדולים מבקשים להכנס בחינם לקונצרטים של
649חזנות, ואילו כאן הם ביקשו לשלם כמו כולם. אני חושב שהייתה זו פעולתו של הרבי,
650שמלבד הפצת היהדות באמצעות השירים – רצה גם לעזור לי בפרנסה הגשמית, שיהיו לי
651אמצעים להסתדר בארץ הקודש.
652אחר
653כך עשיתי קונצרט בוואוסטר מסצ'וסצ'ס, ואחר כך ב'פורד אודיטוריום' בדטרויט,
654בהשתתפות כאלפיים איש. שם השתתף גם ר' אלי' ליפסקר עם מקהלת הילדים שלו. אחר כך
655נסעתי להופעות בטורונטו ומונטריאול.
656**עכשיו
657עליכם להפיק תקליט!**
658כשחזרתי
659לניו יורק אחרי כל הקונצרטים, אמרו לי במזכירות שאוכל להיכנס עוד פעם ליחידות.
660הבנתי שההצעה הזאת לא מגיעה ממזכירות, אלא זוהי הוראה של הרבי. הייתי קצת נבוך, לא
661ידעתי מה הרבי רוצה לומר לי. כשנכנסתי ליחידות אמר לי הרבי: "שמעתי שהכול עבר
662בהצלחה גדולה, ותשואות חן. עכשיו – אמר הרבי – שאתם נעשיתם מפורסמים, עליכם להפיק
663תלקיט!".
664אמרתי
665לרבי ש"הקומיוניטי קאונסל" שבקינגסטון עוו. כבר הציעו לי להפיק תקליט.
666ואז אמר לי הרבי: "אנחנו ניתן לכם את הכסף". הרבי חזר ואמר: "אתם
667צריכים לעשות תקליט, ואני אתן לכם את הכסף".
668ביני
669לבין עצמי חשבתי: איך אעז לקחת כסף מהרבי, ואמרתי לרבי ש"הקומיוניטי
670קאונסל" מוכנים להשקיע את הכסף עבור זה. הרבי קטע אותי ואמר: "אבל אני
671אומר, שאני אתן לכם את הכסף. אתם רוצים לקבל כאן בדולרים, או בארץ הקודש בלירות,
672על ידי הרב וולף?, וסיים הרבי: "תגידו כאן במשרד, ויתנו לכם כפי
673רצונכם".
674בהיותי
675בניו יורק, שמתי לב שיש הרבה עסקים של "ניקוי יבש". זה היה סוג עסק שלא
676ראיתי כמותו ברוסיה, וגם בקרית מלאכי לא ראיתי. עלה ברעיוני לפתוח עסק כזה בקרית
677מלאכי, להעביד שם פועלים וכך אהיה פנוי לעסוק במבצעים במסגרת ארגון חמ"ה, כמו
678שעבדנו יחד עוד בהיותנו ברוסיה. כאשר העלתי את הרעיון בפני הרבי ביחידות, אמר
679הרבי: "כדאי להתעניין בזה, ובאם יהיה צורך – אתן לכם כסף על העסק". אחר
680כך אמר הרבי: "אני אהיה שותף איתכם בעסק", אך הבהיר מייד ואמר:
681"אין בכוונתי להיות שותף בפרנסה, כי יש לי פיזור הנפש מעל לראשי (והמחיש זאת
682עם ידיו הק', כשהרים אותם מעל לראשו הק') – אלא אהיה שותף במצווה". ונתן לי
683אלפיים דולר.
684**עם
685סטאלין יכולתם להסתדר!**
686עזבתי
687את ניו יורק בסביבות חנוכה, כחודשיים אחרי שכל האורחים עזבו. כשהגעתי לארץ ישראל,
688התחלתי מיד להתעניין בהוצאת התקליט. מצאתי חברה טובה להפקת תקליטים, חתמתי איתם
689הסכם והוצאתי תקליט באיכות מעולה. במקביל, התחלתי להתעסק בפתיחת העסק, "ניקוי
690יבש". השגתי מקום באזור התעשייה שם פתחתי מפעל קטן, והתחלתי לעבוד. למען
691האמת, עבדתי ועמלתי שעות ארוכות, אולם למערי העסק לא הצליח. עבדתי כל היום קשה
692מאוד, עד "ליציאת הנשמה", אך בסופו של יום לא הרווחתי כלום ולא הייתה לי
693מזה פרנסה. חשבתי לעצמי, שהחשבון שעשיתי בניו יורק לא היה נכון.
694לתשרי
695שנת תשל"ג נסעתי שוב לרבי והבאתי עמי את התקליטים למכירה. אגב: התקליטים שהיו
696ארוזים בקופסאות, הוחרמו בתחילה על ידי אנשי המכס בארצות הברית, ורק הודות
697להשתדלותו של מזכיר הרבי הרה"ח ר' בנימין קליין שוחרר המטען. באותה שנה הגיע
698איתי אבי כדי לעזור לי במכירת התקליט. ואכן, בע"ה הצלחתי למכור כמעט את כל
699התקליטים, וכך יכולתי להחזיר למזכירות את הכסף שקיבלתי מהרבי עבור הפקת התקליט.
700כאשר
701נכנסתי ליחידות לפני החזרה הביתה, סיפרתי לרבי שיש לי בעיות קשות עם העסק, אין
702כמעט הזמנות עבודה, ומאותן הזמנות שכבר יש – אני עובד מאוד קשה אבל אינני מרוויח
703כלום, ואין לי פרנסה וכו'.
704הרבי
705לא הגיב לדבריי אודות המכבסה, והחל לדבר על הצורך להוציא תקליט נוסף. וכך אמר:
706"עכשיו, אחרי שהוצאתם את התקליט, נעשיתם עוד יותר מפורסם, ועל הפרסום הזה
707כדאי שתעשו עוד תקליט".
708אמרתי
709לרבי: אני כל כך מסובך עם העסק, שאין לי פשוט פרוטה בכיס, ואין לי את הכסף הדרוש
710להפיק עוד תקליט.
711הרבי
712הגיב בחדות: עם סטאלין יכולתם להסתדר, ועם כאלפיים דולר אתם לא יכולים להסתדר?
713**השער
714לפרנסה – התקליט**
715לאחר
716כשנה הגעתי שוב לרבי, וביחידות התלוננתי לפני הרבי על קשיי הפרנסה, שאני ממש לא
717יכול להתקיים. אמרתי לרבי שמציעים לי משרה של חזנות באמריקה, ושאלתי: אולי כדאי לי
718למכור את העסק?
719ושוב,
720כמו בשנה שעברה, התעלם הרבי מדבריי אודות הפרנסה, ושאל: "ומה עם
721התקליט?" שתקתי ולא אמרתי כלום. מה יכולתי עוד לומר? והרבי המשיך ואמר:
722"בלי תירוצים..." אמרתי שוב שאין לי כסף.
723חזרתי
724הביתה שבור, בלי כסף ובלי שום תקווה. סיפרתי לרעייתי חיה אסתר ז"ל על דברי
725הרבי ביחידות, והנה דווקא היא תפסה מה הרבי רוצה מאיתנו: אתה רואה, אמרה, שבכל פעם
726שאתה שואל את הרבי על העסק – הרבי שואל אותך מה נשמע עם התקליט, וזה חוזר על עצמו
727שוב ושוב, שנה אחרי שנה, כבר שלוש שנים!
728רעייתי
729אמרה לי: גם אני לא מבינה, אבל אתה הרי רואה שבכל פעם שאתה שואל את הרבי בעניין
730העסק, הוא שואל אותך על התקליט. כנראה שזה השער שלנו לפרנסה.
731זמן
732קצר לאחר אותה שיחה עם רעייתי, חזרתי בערב שבת מהעבודה, עייף ודואג. למרות השעה
733המאוחרת שלפני השקיעה, נשארתי ברכה ומחשבות נוגות צפו בראשי. הנה, שבוע נוסף חלף
734ושום דבר לא התקדם. הרגשתי מחנק בגרוני, וממש התאפקתי שלא לבכות. לא יכולתי לצאת
735מהמכונית!
736מזווית
737עיני ראיתי את ר' פתחיה ליפסקר יוצא מביתו. כאשר חזר וראה שאני עדין במכונית, הוא
738ניגש אלי ושאל אותי: בערל, מה אתה יושב במכונית בשעה מאוחרת כזו, הרי עוד מעט זמן
739הדלקת נרות שבת?!
740החלטתי
741לשפוך לפניו את מר ליבי. הוא נכנס למכונית, ואני סיפרתי לו בקצרה על הכול: שאין לי
742פרנסה, אין לי עבודה ואני בצרות, ואין לי שום עצה. ספרתי לו גם את הסיפור עם
743התקליט ושרעייתי טוענת שכל זה קורה בגלל שאינני שומע בקול הרבי. אבל אין לי גרוש
744בכיסי, ואינני יודע פשוט מה לעשות.
745ר'
746פתחיה האזין בקשב רב לדבריי, ולאחר שסיימתי, אמר: רעייתך צודקת במאה אחוז. הרי אתה
747רואה שעל כל הבעיות שלך הרבי שואל אותך על הוצאת תקליט נוסף, ומשמע מזה שאתה צריך
748להתעסק בזה.
749ר'
750פתחיה אמר לי: בערלה, אשתך צודקת. תשמע בקולי: מחר, במוצאי שבת, תרים טלפון אל
751סטודיו "אבי יפה" בתל אביב, שם הפקת את התקליט הראשון, ותקבע איתם פגישה
752ליום ראשון. ביום ראשון אני אסע איתך לשם ואשלם את כל הכסף עבור הוצאת התקליט.
753אחרי שתמכור, נראה...
754עבר
755זמן מאוד קצר עד שראיתי במוחש עד כמה צדקה רעייתי בדבריה שהפקת התקליט היא ה'שער'
756לפרנסה שלי: במוצאי שבת טלפנתי לסטודיו וקבעתי פגישה, וכבר למחרת ביום ראשון הגיעו
757אלי מבית השחיטה שליד קרית מלאכי, "הוד-אווז", ושאלו אם אוכל לכבס עבורם
758בכל יום את החלוקים שהשוחטים לובשים בעת עבודתם, ומתלכלכים בדם. היה מדובר בכמות
759מכובדת של 150 חלוקים, והם הבטיחו לשלם בזמן, העיקר שאעשה עבודה טובה.
760חתמתי
761איתם מיד על עסקה קבועה, וראיתי בזה מופת גלוי של הרבי: מיד כאשר התחלתי להתעסק עם
762הפקת התקליט, הגיעה העסקה הגדולה הזאת וחילצה את העסק שלי מהמשבר, תוך זמן קצר
763הצלחתי לצאת מכל החובות והייתה לי פרנסה טובה...
764כל אלה הם דוגמה בלבד לקירוב המיוחד לו זכו
765העולים מבוכרה והחסידים אשר יצאו מסמרקנד ומטשקנט, שהגיעו אל הרבי. כמותם היו עוד
766רבים שכל אחד מהם זכה כי הרבי התעניין ודאג לשלומו, קירב אותו, האיר לו פנים והרעיף
767עליהם מברכותיו הקדושות להצלחה בכל מעשי ידיו בגשמיות וברוחניות.
768[66] "היכל
769הנגינה" עמוד שיג.