Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Bukharan Jewry·
אקליטה רוחנית
הפעילות
הפעילות
בהרבה, העקבית והמסורה שעושי דברו של הרבי ניהלו למען קליטתם של עולי בוכרה בארץ,
געסקה בהגשת סיוע רוחני וגשמי לעולים החדשים במיגוון תחומים, ובראש ובראשונה -
דהתנהלה פעילות נרחבת ומסועפת כדי לאפשר ליהודי בוכרה להמשיך בארץ את המסורת
ההמפוארת עליה שמרו בבוכרה, ולנהל קהילות מבוססות של חיי תורה ומצוות.
וכפי
זשסופר בפרקים הקודמים, ויותר מזה, יהודי בוכרה סבלו קשות מהשלטון הקומוניסטי אשר
חביקש להשכיח חלילה תורה ומצוות מישראל, ורדף אחר כל פעילות יהודית בכל מדינות ברית
טהמועצות, סגר בתי כנסת ותלמודי תורה, מקוואות טהרה, השליך אל בתי הסוהר והגלה
ילסיביר כל מי שנחשד בפעילות דתית, ואף רצח ללא רחם רבים ממנהיגי ופעילי היהדות.
יאעתה,
יבכאשר נפתחו השערים ומאות משפחות של עולי בוכרה יצאו את מסך הברזל והגיעו לארצות
יגהרווחה, שם יכלו לחיות חיים של תורה ומצוות ללא רדיפות ופחדים - יזם והוביל הרבי
ידפעילות שנועדה לסייע להם להמשיך את המסורת המפוארת עליה שמרו בבוכרה בצורה כה
טומעוררת כבוד מאות בשנים.
טז[זאת,
יזכחלק מפעילות נרחבת של הרבי למען קליטת כלל רבבות העולים מכל מדינות ברית המועצות,
יחפעילות כבירה שנסקרה בהרחבה בספר "'דיעדושקא' – הרבי מליובאוויטש ויהדות
יטרוסיה"].
כעל
כאפי הוראת הרבי מוסדות חב"ד בארץ, בראשות הרב אפרים וולף, נרתמו לסייע בקליטת
כבהעולים החדשים מבני העדה הבוכרית, לדאוג להם למקומות מגורים, לקלוט את בניהם
כגבמוסדות החינוך החב"דיים ולסייע להם בכל הדרוש לקיום אורח חיים דתי.
כד**דיווחים
כהסדירים **
כובארכיון
כזישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בארץ מצויים חילופי מכתבים רבים מאותן
כחשנים בין מזכירות הרבי והנהלת המוסדות, בהם הרב וולף מדווח באופן סדיר על פעולות
כטלקליטת העולים מבוכרה. הנה דוגמאות לדיווחים אלו:
לבט'
לאסיון תשל"ב מדווח הרב וולף לרבי:
לב...בלוד
לגנוצר מנין חדש של בוכרים, היות ור' אברהם חיים לדיוב קשה לו ללכת לבית-כנסת לפיכך
לדעשו מנין, ואף ר' לייב ליפסקר מתקשה ללכת עד בית-הכנסת ולהתפלל אתם, ובחג השבועות
להוהשבת התפללו שם כעשרים איש.
לובכ"א
לזמנחם-אב תשל"ב, מדווח הרב וולף הרבי:
לחר'
לטמאיר פרידמן ור' הלל זלצמן היו אצלנו היום, וסיפרו שיש להם מספר רב של ילדי בוכרים
משאין מקום לקליטתם, וצריכים לחפש עצה. לפיכך חושבים אנו על הקמת אסבסטון וכד' בלוד...
מאלקראת תשעה באב תשל"ג ביקש הרבי לערוך כנס מיוחד של
מבילדי ישראל בכותל המערבי. בי"א מנחם אב כתב הרב וולף לרב חדקוב אודות הוראה
מגשקיבל בעניין זה:
מדהנני
מהלאשר קבלת הטלפון מיום ח' מנ"א כדלקמן:
מו...באם
מזאפשר לארגן הבוכרים והגרוזינים בפינה מיוחדת שיהיו ניכרים בפני-עצמם ולעשות מזה
מחצילומים וזה יכול להשפיע השפעה רוחנית וכו'. והילדים ידעו שרואים אותם בכל העולם
מטע"י שיתפרסם בעיתונים.
נ**ביקורי
נאבית אצל העולים החדשים**
נבבי"ח
נגחשון תשל"ד מדווח הרב וולף לרבי על קליטת התלמידים במוסדות החינוך:
נדבקשר
נהלכיתת הבוכרים, 20 תלמידים שקלטנו לאחרונה, הגענו למסקנה שצריכים ללמוד אתם לפי
נוהסדר והשיטה שנהגנו כלפי התלמידים עולי גרוזיה, שלעני"ד לפי ערך הצליחה. ולפי
נזזה באנו בדברים עם האברך יחיאל נויהוזר (המלמד לפני הצהריים כתת הגרוזינים)
נחשאחה"צ ילמד עם הבוכרים למודי חול דהיינו עברית קריאה וכתיב וחשבון. ולאחר
נטחודש אולי נקבל את ר' זלמן לוין...
סובא'
סאדר"ח אלול תשל"ד, מסכם הרב וולף שיחה טלפונית עם הרב חדקוב:
סבהנני
סגלאשר קבלת הטלפון מיום ו' כדלהלן:
סדבקשר
סהלאסיפה שהייתה וההצעה למנות זוג שיבקרו אצל עולים חדשים בוכרים וגרוזינים, שיעשו
סובהזדמנות זו גם כרטיסייה מילדיהם של העולים אפוא הם לומדים וכו'. עניין זה שייך לר'
סזישראל לייבוב".
סחבמכתב
סטמי"ז אייר תשל"ב, מבקש הרב וולף את ברכת הרבי לנער מעולי בוכרה:
עהיה
עאאצלנו נער . . עם הוריו, הנער סובל מלקויים בעמוד השדרה (וכמפורט במסמכים הרפואיים
עבהרצו"ב) והרופאים מייעצים לנתח, ושואלים חוו"ד כ"ק אדמו"ר
עגשליט"א וברכתו הק'.
עדהנער
עהעושה רושם טוב מאד. הם באו אלינו לפי עצתו של מר אבנר לביוב מבוכרא המתגורר בבני
עוברק.
עזבאותם
עחימים נקלטו רבים מבין ילדי העולים מבוכרה במוסדות חינוך חב"ד, אם בישיבת אחי
עטתמימים בראשון לציון, אם ב'ישיבת הבוכרים' שהוקמה במיוחד למענם בכפר חב"ד ואם
פבמוסדות שבנחלת הר חב"ד. ומאז ועד היום התחנכו במסגרות אלו ואחרות דורות רבים
פאשל תלמידים.
פבזאת,
פגבנוסף לקליטת משפחות רבות למגורים בסביבה חסידית, במיוחד בשיכון חב"ד בלוד
פדובנחלת הר חב"ד בקרית מלאכי.
פה**כנס
פולעולי בוכרה**
פזפעילות מיוחדת נעשתה גם במטרה לגבש את העולים החדשים
פחמבוכרה, אשר בבואם לארץ התפזרו והתאקלמו במקומות שונים. זאת, כדי לחזק את הזיקה
פטהחסידית שלהם.
צעל כך כותב הרב וולף לרבי בכ"ח טבת תשל"ג:
צא...יחד עם ר' שלום בער ליפשיץ ישבנו עם ר' מנחם מענדל
צבפוטרפס, ר' משה ניסלביץ ר' הלל זלצמן, ר' שמחה גורודצקי, ר' משה סלונים, ר' שלמה
צגמיידנצ'יק, וסוכם לערוך כנס לעולי בוכרה לקראת י' שבט, היינו בח' שבט בכפר
צדחב"ד. וכן סוכם להקים לשכה עבור הבוכרים בתל אביב. הפעילים יתנו ללשכה את ר'
צהיעקב לבקיבקר וועד כפר חב"ד יתן את ר' שמחה גורודצקי וישכרו משרד בתל אביב
צוויישבו שם וינסו לעשות העניין כמשרד ראשי לענייני הבוכרים.
צזלאחר הכינוס, בי"א שבט תשל"ג, מדווח הרב וולף:
צחבכנס הבוכרים ביום ה' בכפר חב"ד השתפו כ-300 אנשים
צטונשים. דברו ר' שמחה גורודצקי על חיזוק היהדות, ר' זושא וילמובסקי ור' משה סלונים,
קוכן כמה מהבוכרים. פורסם ע"ד ההחלטה לפתוח להם משרד בנחלת הר חב"ד, שם
קאישב ר' שמחה גורודצקי ויטפל בעניין אנשי בוכרה.
קב**ישיבת
קגהבוכרים בקרית מלאכי**
קדכאשר הוקמה שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי בשנת
קהתשכ"ט, שכונה שנוסדה על ידי הרבי כדי לקלוט את העולים הרבים שעלו באותה עת מברית
קוהמועצות, התיישבו בקרית מלאכי גם משפחות רבות מעולי בוכרה.
קזבין משפחות אלו היו גם משפחות עם נערים בגילאי העשרה, עבורם
קחנפתחה באותם ימים ישיבה, על ידי הרה"ח הרב מרדכי קוזלינר ז"ל, ופעלו בה
קטגם יבדל"ח הגה"ח הרב אברהם פרידלנד, הרב טוביה ליצמן, הרב יוסף יצחק
קיפרידמן ועוד. לאחר פטירתו של הרב קוזלינר, נוהלה הישיבה על ידי בנו הרב שמואל
קיאאלעזר קוזלינר.
קיבבמשך שנות פעילותה של הישיבה למדו בה תלמידים רבים מעולי
קיגבוכרה ומעולי ברית המועצות שעשו בה את צעדיהם הראשונים בארץ הקודש ביהדות
קידובחסידות, וגדלו לאברכים שומרי תורה ומצוות, ברוח חסידות חב"ד.
קיה**פעילות
קיו"יד לאחים" לקליטת עולי בוכרה**
קיזפעילות
קיחעניפה למען קליטת יהדות בוכרה התנהלה גם על ידי ארגון "יד לאחים", הנודע
קיטבשם 'הפעילים', בראשותו של הגאון החסיד הרב שלום בער ליפשיץ ע"ה.
קכהארגון
קכאנוסד בשנת תש"י בשם "חבר פעילי המחנה התורתי". בראש הארגון עמד,
קכבכאמור, הרב שלום בער ליפשיץ,
קכגמנכבדי חסידי חב"ד, ולצידו עמדו בהנהלת הארגון רבנים ואישים שונים מן היהדות
קכדהחרדית, וגם ה'פעילים' בשטח באו מקרב חוגים שונים. יצוין במיוחד כי אחד ממורי הדרך
קכהשל הארגון כבר מראשית ימיו היה רבה הנודע של בני ברק, מגדולי חסידי חב"ד בדור
קכוהאחרון, הגאון החסיד רבי יעקב לנדא זצ"ל.
קכזכך,
קכח"יד לאחים" היה ונשאר ארגון המייצג את כלל הציבור החרדי, וכאמור פעיליו
קכטהיו מכל החוגים החרדיים, חסידים כליטאים. ועם זאת, מאחר שהרב ליפשיץ, וכמוהו אחרים
קלמחברי הנהלת הארגון, נימנו על חסידי חב"ד, למעשה הארגון היה בעל זיקה
קלאחב"דית. עובדה היא כי הרבי נשיא דורנו עודד רבות את פעילותו של הרב ליפשיץ
קלבשפעמים רבות היה אצל הרבי ב'יחידות', ולאורך השנים זכה להכוונה, עידוד ישיר ותמיכה
קלגבארגונו ופעולותיו מצד הרבי.
קלדכאשר
קלההחלו גלי העלייה מברית המועצות, בשלהי שנות השישים וראשית שנות השבעים למניינם,
קלוובעיקר כאשר החלו גלי העלייה הגדולים מגרוזיה ומבוכרה – רתם הרב שלום בער ליפשיץ
קלזאת כל משאבי "יד לאחים" למען קליטתם המיטבית של העולים מאחורי מסך הברזל
קלחבכלל, ועולי גרוזיה ובוכרה בפרט.
קלט**פעילות
קמהרב רפאל חודיידטוב**
קמאאחת הדמויות המרכזיות באותם ימים שקישרה
קמבאת יהודי בוכרה עם חסידות חב"ד בארץ הקודש, הייתה דמותו של רבי רפאל
קמגחודיידטוב זצ"ל. כמסופר לעיל, בהיותו ב'יחידות' אצל הרבי, זמן קצר לאחר עלותו
קמדלארץ הקודש, הרבי עודד וזירז אותו להמשיך ולפעול בקרב בני העדה הבוכרית בארץ.
קמהבהתאם להוראה שקיבל מהרבי, שם ר' רפאל
קמודגש מיוחד על ביסוסה של העדה הבוכרית בארץ ודאג לצורכי בניה.
קמזהגעת ר' רפאל לארץ הקודש אמורה הייתה,
קמחלכאורה, לחתום את התקופה בה עסק נמרצות בפעילות ציבורית של עזרה וחסד, ולפתוח פרק
קמטחדש ונוח יותר בחייו של האיש בן השבעים ושתיים. אך בהתאם לדברי הרבי, היה זה מובן
קנמאליו שכל חייו ימשיכו להיות קודש לעסקנות ציבורית למען יהודים בכלל ולמען עולי
קנאבוכרה בפרט.
קנבר' רפאל הרבה לעסוק באותן השנים בהדפסת
קנגספרים שחיברו חכמי בוכרה. אחד מהם הוא הספר 'ליקוטי דינים' (מעין 'קיצור שולחן
קנדערוך' בשני חלקים), שחיבר רבה הראשי של העדה הבוכרית בישראל, הרה"ג רבי אברהם
קנהאמינוף זצ"ל, מגילת אסתר בשפה הבוכרית, בחרוזים, מאת המשורר רבי מולאנה שאהין
קנוזצ"ל, בשם 'שאראח שאהין', ספרי שירה ופיוט חשובים שחיברו בשעתם גדולי סופרי
קנזומשוררי יהדות בוכרה, ובהם דודו-זקנו, רבי שמעון חכם זצ"ל ועוד. חלק מהספרים
קנחהודפסו לראשונה על ידי רבי שמעון חכם עצמו.
קנטהשתדלות זו של ר' רפאל זכתה אף היא
קסלעידודו של הרבי. באיגרת קודש מיום כ"ו באדר שני תשל"ו כתב לו הרבי,
קסא"זה עתה נתקבל הספר תפסיר (פרשנות) האגרות של הגאונים, ות"ח
קסבת"ח...".
קסג**הקמת
קסדבית הכנסת לעולי בוכרה בקרית מלאכי**
קסהלאחר שר' רפאל התיישב בקריית מלאכי, הוא
קסופעל במשך תקופה ארוכה ללא לאות לקידום בניית בית הכנסת של העדה הבוכרית בשכונת
קסזמגוריו, נחלת הר חב"ד. תחילה התפללו עולי בוכרה בחדר גדול שסגרו תחת אחד
קסחמבנייני המגורים בשכונה. אחר כך קיבלו צריף בסמוך לבית הכנסת החב"די המרכזי
קסטבמקום, וכעבור שנים אחדות נבנה בית כנסת גדול ויפה לעולי בוכרה.
קעמאמצים אדירים השקיע ר' רפאל עד שעלה
קעאבידו להקים את בית הכנסת. לשם כך התרוצץ רבות במשרדי המועצה המקומית, כדי לזרז את
קעבפרנסי העיירה לתת את האישורים הדרושים לבנייה. באחד הימים הגיע שר האוצר דאז, מר
קעגפנחס ספיר, לבקר את העולים החדשים בשכונה. הלה הוזמן גם לביתו של ר' רפאל שנהג בו
קעדכבוד רב וביחד עם זאת תבע ממנו לסייע לבניית בית הכנסת.
קעהבידינו מצוי נוסח של מכתב חריף ששיגר ר'
קעורפאל אל אחד הגורמים הממשלתיים בעניין זה. וכך הוא כותב: "אנו כמאתיים משפחות
קעזמעולי בוכרה שעלינו ארצה לפני שנה עד שלוש שנים, וקיבלנו דירה בנחלת הר חב"ד
קעחבקריית מלאכי. אולם למרבה האירוניה והפלא – עד עתה, למרות כל מאמצינו המרובים, לא
קעטקיבלנו עזרה ממשלתית לבניית בית כנסת עבורנו... אנו עתה כאמור כמאתיים משפחות
קפשכולנו שומרי תורה ומצוות, ובארץ מוצאנו ברוסיה הסובייטית שמרנו במסירות נפש ממש
קפאעל התורה והמצוות, ואין לנו עתה מקום היכן להתפלל, ואנו מתפללים בחצרות הבתים
קפבבדירות פרטיות ותחת כיפת השמים...".
קפגלדברי חתנו הרב מישאל יצחקוב, בענין זה
קפדשל הקמת בית הכנסת הבוכרי בקריית מלאכי, ניצל ר' רפאל את קשריו עם אישים בכירים
קפהבצמרת של 'אגודת ישראל', ביניהם הרב מרדכי לסקר שבתקופת מלחמת העולם השנייה היה
קפומהפליטים הרבים שהתארחו אצל ר' רפאל.
קפז"הרב לסקר היה חבר טוב של ר' יוסף
קפחקוגן, חתנו הראשון של ר' רפאל, וגם החזיק בקשרים מצויינים עם חמי בעצמו. חמי הלך
קפטאליו וביקש שיפעיל את כל כוח השפעתו כדי ש'אגודת ישראל' תעזור להקמת בית הכנסת הבוכרי
קצב'נחלה'. ואכן, בזכותו תרמו צריף גדול לבית הכנסת והבוכרים בשכונה היו מרוצים
קצאמאוד. חמי אפילו לא הסכים שינציחו את שמו על לוח הזיכרון בבית הכנסת וטען שאינו
קצבחפץ בכבוד".
קצג**אגרת
קצדהרבי להנחת אבן הפינה**
קצהבמשך
קצוהשנים הלך המקום ונעשה צר מהכיל את הבאים בשעריו והצריף ששימש כבית כנסת לא התאים
קצזלצרכי הקהילה שהלכו והתרחבו. ביוזמתו של ר' רפאל החלו לבנות בניין מפואר של קבע
קצחלבית הכנסת לעולי בוכרה בשכונה.
קצטלרגל
רמעמד הנחת אבן הפינה למבנה הקבע של בית הכנסת לעולי בוכרה, בחודש סיון תשמ"א,
ראשיגר הרבי את אגרת הברכה המיוחדת הבאה:
רבב"ה.
רגיום שלישי פ' ושמרתם את משמרת הקודש,
רדחודש
רהסיון ה'תשמ"א, שנת הקהל
רוברוקלין,
רזנ.י.
רחלכל
רטהמשתתפים בחגיגת הנחת אבן הפנה
רילבית
ריאהכנסת חב"ד לעולי בוכרה קרית מלאכי
ריבה' עליהם
ריגיחיו
רידשלום ורב
ריהוברכה!
ריובשמחה
ריזקבלתי ההודעה אודות חגיגת הנחת אבן הפנה,
ריחויהי
ריטרצון שתהא בשעה טובה ומוצלחת הצלחה גם בזירוז הבניה שבקרוב יברכו על המוגמר וימלא בית מקדש
רכמעט זה מתפללים ולומדי תורה ברבים, מתאים להדגשת השנה: הקהל האנשים והנשים
רכאוהטף (שלמות העם), לעשות את כל דברי התורה הזאת (שלמות התורה), על האדמה אשר נתנה
רכבלנו מהשם אלוקינו לרשתה ירושת עולם (שלמות הארץ),
רכגוכל זה
רכדימהר עוד יותר ביאת הגואל משיח צדקנו, ויבנה בית המקדש של כל קהל עדת ישראל בהר הקודש בירושלים עיר
רכההקודש.
רכובכבוד רב
רכזובברכה
רכח[חי"ק]
רכט**המבנה
רלהכי גדול**
רלא"את ר' רפאל הכרתי מיום הגיעו
רלבלנחלת הר חב"ד". אומר הרב אברהם אלתר הבר, מזכיר ועד השכונה. "אני
רלגזוכר היטב כיצד הוא פעל במרץ למען השגת מבנה של קבע עבור בית כנסת לבני העדה
רלדהבוכרית. ופעם אחת אף ביקש ממני להתלוות אליו בנסיעתו למשרד לענייני דת בירושלים.
רלהבתחילה חשבתי שהוא מצפה ממני לעשות את
רלועיקר המלאכה, בתור מזכיר ועד השכונה. מאוד הופתעתי לראות איך כמה פקידים בכירים
רלזבמשרד הדתות קיבלו אותו בצורה מכובדת וחמימה, והיה ניכר עליהם שהם מגלים הערכה רבה
רלחכלפי האדם העומד מולם.
רלטאחר כך הם סיפרו לי שהוא הציל אותם
רמבהגיעם כפליטים לסמרקנד. ולכן, כששמעו שהוא מבקש להקים בית כנסת לבני עדתו, אישרו
רמאמיד את התקציב שביקש ונתנו לו לבחור בשכונה מבנה שיתאים למטרה זו. ר' רפאל בחר
רמבבמבנה הכי גדול שהיה שם. ועד היום המבנה הזה משמש את העדה הבוכרית".
רמג**ברכה
רמדבכתב יד קודש לחנוכת הבית**
רמהבכ"ז במרחשון תשמ"ו נחנך בשעה
רמוטובה בית הכנסת החדש של עולי בוכרה בקרית מלאכי ונקרא שמו 'בית מתתיהו הכהן
רמזכבאסוב'. לקראת האירוע נשלחה אל הרבי הזמנה למעמד. על הזמנה זו הרבי כתב בכתב יד
רמחקדשו את ברכתו לחנוכת הבית:
רמטב"ה. ועד נה"ח שליט"א. יהי רצון שתהא חנוכת בית
רנהכנסת-בית המדרש חב"ד לעדת הבוכרים בנחלת הר חב"ד בארצנו הקדושה בשעה
רנאטובה ומוצלחת, ויקויים בכל אחד מהמתפללים ולומדים בו שליט"א ברכות פרשתנו
רנבויתן (... עד) הארץ גומר, בתוך כלל ישראל. בכבוד ובברכת הצלחה רבה. (חי"ק).
רנג**פטירתו
רנדשל ר' רפאל**
רנהבשנתיים האחרונות לחייו היה רבי רפאל יוצא
רנוובא בבתי רפואה. בחודש האחרון לחייו אושפז במרכז הרפואי ביילינסון. כשנכדו הרב
רנזמיכאל טאירימוב בא מהישיבה לבקרו, ראה שמצבו קשה והוא סובל ייסורים. אך כששאל אותו
רנחמה שלומו, היה עונה, "ברוך ה', ירחם ה'".
רנטבראש חודש אלול תשמ"ז נלקח חכם רבי
רסרפאל חודיידטוב זצ"ל לבית עולמו, והוא בשנת השמונים ושבע לחייו.
רסא**פעילות
רסבהרב אבנר לבייב**
רסגכמסופר לעיל, זמן קצר לאחר שר' אבנר לבייב עלה לארץ הקודש,
רסדהוא נסע לחצר קדשו של הרבי, וקיבל את ברכתו להמשך פעילותו בארץ.
רסהכשר'
רסואבנר חזר מהרבי, הוא פתח חנות למכירת בדים בתל-אביב. המסחר עלה בידו, וברכתו של
רסזהרבי התקיימה בו במלואה. בד-בבד עם ניהול החנות, המשיך למול ילדים כהתעסקות של
רסחמצווה לשמה. הוא הצליח במסחרו מאוד, אבל גם הקפיד במאוד מאוד לערוך בריתות בכל עת.
רסטהדבר עלה בידו מספר פעמים מדי שבוע, והוא שמח על כך מאוד.
רעגם
רעאבמשך השנים שלאחר מכן עמד ר' אבנר בקשר מכתבים עם הרבי, ועסק בחיות מיוחדת
רעבב"מבצע תפילין". הוא גם היה פעיל רבות בציבוריות של קהילת עולי בוכרה.
רעגר'
רעדאבנר זכה להיות פעמיים נוספות אצל הרבי, לקראת חג השבועות בשנים תשמ"ו
רעהותשמ"ח, יחד עם יבדל"ח בניו הרב משה והרב שמואל שיחיו.
רעור'
רעזאבנר נסתלק לבית עולמו בליל ז' אדר תנש"א והוא בן 63 בלבד. את מסכת חייו
רעחהעשירה ברוח ועשייה
רעטממשיך ביתר שאת בנו הנגיד הנדיב הר"ר לוי לבייב שי' ובני משפחתו, העושים
רפגדולות למען הפצת התורה והיהדות בכלל, ולמען בני העדה הבוכרית בפרט.
רפא[אגב,
רפבלימים באו שני מנהיגים אלה של יהדות בוכרה, ר' רפאל חודיידטוב ור' אבנר לבייב
רפגבקשרי השידוכין. נכדו של ר' אבנר, הוא ר' זבולון לבייב – בן בנו ר' לוי – נישא
רפדלנינתו של ר' רפאל חודיידטוב, והם גרים בשכונת נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי].
רפה**פעילות
רפוהרב גבריאל ניאזוב**
רפזנזכר
רפחלעיל, אשר בשנת תשל"ב עלה לארץ הקודש הרב גבריאל ניאזוב, שהיה ממושפעיו של
רפטהרב גורודצקי ומראשי פעילי היהדות בבוכרה עשרות בשנים, כאשר במשך שנים ארוכות הוא
רצהוגלה לסיביר בעקבות פעילותו.
רצאבעלותו
רצבלארץ הקודש, התיישב הרב ניאזוב בנתניה, שם הוא כיהן במשך עשרות שנים בתפקיד רבה של
רצגעדת הבוכרים בנתניה. כל ימיו הוא היה מכונה בפי בני עדתו בתואר
רצד"אג'ילדי", 'הפתוח', לאמור: זה שליבו תמיד פתוח לרווחה.
רצהזמן
רצוקצר לפני פטירתו, סיפר הרב ניאזוב על פעילותו בארץ:
רצז"גם
רצחבארץ הקודש המשכנו בהפצת תורה וחסידות בין אחינו בני העדה הבוכרית. בבית הכנסת של
רצטעדת הבוכרים בנתניה אנו לומדים תניא כל יום בין מנחה למעריב. בשבת אנו לומדים
שלקוטי תורה בהשתתפות קהל רב.
שאבמשך
שבשנים רבות היו הגבאים ר' אברהם חיים לדיוב ור' זבולון לויוב בין המשתתפים הבולטים
שגבשיעור. השיעור הזה ממשיך להתקיים עד היום ונמסר עכשיו בפי ר' מנחם לויוב.
שדלימוד
שההחסידות הוא חלק מהמסורת של העדה הבוכרית, מסורת שנשארה אצלנו עוד
שומסמרקנד"...
שזהרב
שחגבריאל ניאזוב זצ"ל נפטר בחודש סיון תשנ"ט, כאשר הוא זוכה לראות דור
שטישרים מבורך, צאצאים רבים ההולכים בדרכי חסידות חב"ד, דבקים ברבותינו
שינשיאינו.
שיא**עידוד
שיבמהרבי לפעילות הרב דוד בורוכוב**
שיגחסיד
שידנוסף מעולי בוכרה שפעל רבות בשנות התשעים בקרב העולים מבני העדה, הוא הרב דוד
שיהבורוכוב, בנו של הנדיב ואיש החסד הרב אברהם בורוכוב.
שיוהרב
שיזבורוכוב המשיך את דרכו של אביו בעשייה ציבורית רחבת היקף, כאשר הוא מקים את ארגון
שיח"ברית אברהם" בארץ הקודש שמטרתו להביא ילדים ומבוגרים, עולים חדשים
שיטשהגיעו ארצה בגל העלייה של שנות התשעים, בבריתו של אברהם אבינו, ובהם גם רבים
שכמיהודי בוכרה.
שכאפעם
שכבאחת הגיעו הרב בורוכוב וצוותו אל ביתם של משפחה, יוצאי חבר העמים. כאשר החלו את
שכגבירורי היהדות, התברר כי הילד שעומד להכנס בברית, הוא צאצא ישיר לרבי ה"צמח
שכדצדק" נ"ע.
שכהבמקרה
שכואחר, נערכה ברית מילה בביתו של הרב בורוכוב. היה זה ח"י אלול שחל להיות בשבת.
שכזההורים התייעצו עם בעל הבית בנוגע לשם, והוא סיפר להם שהיום חל יום הולדתם של הבעל
שכחשם טוב ואדמו"ר הזקן, שני מאורי החסידות, שכולנו הולכים לאורם. בו במקום
שכטהחליטו ההורים לתת לילד את השם – שניאור זלמן. וכך, בן להורים שאינם שומרי תורה
שלומצוות, מחבר העמים, שנקרא על שם מייסד חסידות חב"ד...
שלא"בשנות
שלבהתשעים המוקדמות", משתף הרב בורוכוב בהצצה קטנה לפעילותו, "קיימתי ברית
שלגמילה לנער עולה בן 17 באחד מבתי הרפואה בארץ. הנער שאל אותי האם הוא יכול לקחת על
שלדעצמו את השם אברהם. השבתי בחיוב.
שלהכאשר
שלוניגשו לעשות לנער את ההרדמה הוא סרב. הוא אמר: אני רוצה לעבור ברית מילה, כמו
שלזשאברהם אבינו עבר - בלי הרדמה.
שלחבזמן
שלטהברית אני שומע את הנער ממלמל משהו. לוחש לעצמו. התכופפתי להאזין למילים ואז אני
שמשומע אותו אומר, מילה אחר מילה, שוב ושוב: מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת
שמאבי נשמתי, בחמלה רבה אמונתך.
שמבזה
שמגהיה רגע מרטיט ומרגש מאד עבורי. ומיד התיישבתי לכתוב על כך לרבי".
שמדהרב
שמהבורוכוב כתב לרבי פעמים רבות על פעילותו, כשהרבי מעודדו ומברכו כל העת. הוא זכה
שמולקירובים וברכות מהרבי, כאשר כמעט בכל פעם שביקר הרב בורוכוב אצל הרבי הוא קיבל
שמזבקבוק משקה מידיו הקדושות.
שמחבי"א
שמטתמוז תשנ"א אף זכה לברכתו הקדושה בחלוקת הדולרים: "הצלחה רבה בכל
שנהעסקנות".
שנאפעילות
שנבענפה זו שפעל הרבי על ידי עושי דברו בארץ הקודש, אשר רק בחלקה נסקרה כאן וכמוה היו
שנגעוד רבות, יחד עם הפעילות הגדולה שנעשתה על ידי הרבנים, המנהיגים ואישי הציבור של
שנדיהדות בוכרה, בהשראתו ובעידודו הבלתי פוסקים של הרבי, היוותה למעשה את הבסיס
שנהלקליטה הרוחנית של עולי בוכרה בארץ.
שנולהלן
שנזבהמשך הפרק נרחיב עוד על הפעילות לקליטה הרוחנית של העולם שנעשתה ברחבי הארץ על
שנחידי ארגון "חמ"ה", וכן אודות הישיבות המיוחדות לעולי בוכרה שהקימו
שנטחסידי חב"ד בעידודו ולפי הוראותיו הישירות של הרבי - ישיבת הבוכרים בישיבת
שס'אחי תמימים' בראשון לציון וישיבת הבוכרים "אור שמחה" בכפר חב"ד.
שסאבזכות פעולות ומוסדות אלו חלק נכבד מאלפי העולים
שסבהתחנך בחינוך תורני-חסידי וכיום יש, ת"ל, דור שני ושלישי שהוא פירות
שסגופירי-פירות של הפעולות בימים ההם, וברחבי הארץ יש קהילות גדולות ונכבדות של יהודי
שסדבוכרה המהוות המשך ישיר, מרשים ומפואר, למסורת אבותיהם ואבות אבותיהם.
שסהundefinedundefined
שסו[67] יצויין כי
שסזנכדתו של רבי שמעון חכם היא הגב' שולמית תילאיוף, המשוררת הנודעת של יהודי בוכרה.
שסחהגב' תילאיוף עמדה בקשרי מכתבים עם הרבי נשיא דורנו, ובאגרות הקודש של הרבי נשיא
שסטדורנו מופיע מכתב ששיגר לה הרבי באסרו חג השבועות תשל"ו (אגרת יא'תתמט, אגרות
שעקודש שלו כרך לא עמוד רכד), "לאחרי ההפסק הכי ארוך נתקבל מכתבה מט"ז
שעאבאייר, עם המצורף אליו, ונהניתי לקרוא בו על דבר פעולותי' ופעולות ועד נשים
שעבהמתנדבות לטובת החזקת מוסדות תורתנו הק'"...
שעג[68] "מקדש
שעדמלך" כרך ב עמוד 320.
שעה[69] "כפר
שעוחב"ד" גליון 855.