Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Bukharan Jewry·
אקליטה גשמית
**קישור
**קישור
במשפחות**
גבראשית
דשנות השבעים, עם התגברות גלי העלייה מברית המועצות, ובמיוחד מבוכרה ומגרוזיה, יצא
ההרבי בקריאה לחסידיו בארץ הקודש, לעשות כל שביכולתם לסייע בקליטתם המיטבית של העולים
ובארץ.
זהעולים
חהחדשים שלא היו בקיאים בהליכות הארץ, נתקלו במקרים רבים בקשיי התאקלמות, ולא תמיד
טהסיוע שסיפקו הרשויות היה די כדי לענות על צורכיהם, והרבי ביקש לוודא אשר חסידיו
יימלאו חלל וצורך זה.
יאבהתוועדות
יביו"ד שבט תשל"ב, לרגל יום השנה העשרים ושתים להסתלקות חותנו, התייחס
יגהרבי בהרחבה לנושא העלייה מאחורי מסך הברזל, תוך שהוא מעודד ומזרז את ציבור
ידהחסידים שומעי לקחו לפעול למען העולים החדשים מבוכרה ומשאר המדינות, במיוחד העולים
טואשר עלו והשתכנו בנחלת הר חב"ד ובשיכון חב"ד בלוד.
טזאחת
יזהיוזמות בהן נקט הרבי, היא "קישור משפחות". תוכנית פעולה בה התבקשו משפחות
יחחסידיות וותיקות ומבוססות יחסית, ליטול על עצמן קשר עם משפחה מהעולים החדשים,
יטלסייע להם בצעדיהם הראשונים בארץ, ולקחת אחריות על קליטתם.
כ**הם
כאהכירוהו תחילה **
כבוכך
כגאמר הרבי בעניין זה:
כדעל
כההפסוק "זה א-לי ואנוהו" שבתחילת שירת הים, מובא במדרש ש"הם הכירוהו
כותחילה". כלומר, הילדים שנולדו בארץ מצרים, אשר כדברי חז"ל, לידתם הייתה
כזקשורה בניסים ונפלאות, כי בגלל הפחד מהמצרים הייתה לידתם בשדה וניזונו משמן ודבש,
כחהנה אותם הילדים שהכירו את הקב"ה בלידתם בניסים ונפלאות בארץ מצרים, הם
כטהילדים שהכירו את הקב"ה בעת קריעת ים סוף ואמרו בשירת הים "זה א-לי
לואנוהו".
לאוהנה,
לבכמדובר כמה פעמים, כל דבר בתורה הוא הוראה לכל הדורות עד לדורנו זה:
לגבשעה
לדשנפגשים עם יהודים ויודעים שהם נולדו ב"שדה", כלומר מקום רחוק מישיבות,
להרחוק ממקום שבו נמצאות ישיבות גדולות ורחוק ממקום בו היו גדולי נשיאי החסידות ואף
לועל פי כן "לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב", והקב"ה הזמין להם
לזבאותם מקומות אנשים שהתמסרו לחינוכם וסיפרו להם על משה רבינו ותורתו ומצוותיו,
לחוחינכו אותם למסור נפשם על תורה ומצוות - עוד בהיותם במצרים,
לטואחר-כך
מיצאו משם, "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", וכשהגיעו למצב של קריעת הים היו
מאמהראשונים - הגם שלא למדו בישיבה וכו' - ולא רק שגם הם הכירו את הבורא, אלא
מב"הם הכירוהו תחילה".
מגהכוונה
מדלמה שדובר לאחרונה כמה פעמים, אודות יהודים שבאו מגרוזיה, בוכרה וכו'. לכאורה אין
מהאלו מדינות שבהן היו ישיבות מאות בשנים כליטא וכו', ואין אלו מדינות שבהן היו
מואדמו"רים חסידיים מאות בשנים, או על-כל פנים בשנים האחרונות,
מזאבל
מחאף על פי כן הקב"ה הזמין להם את עבדיו הנביאים ששלחו לשם שלוחים שהעמידו אותם
מטעל דרך התורה והמצוות, על דרך המלך, מלכו של עולם, לדעת שצריך לחיות בדרך ה' ולחנך
נבנים ובני בנים בדרך זו. וכל זה במסירות נפש, במקום שהדבר נחוץ.
נאוכך
נביזכה אותם ה' - לאחר שיצאו ממצרים ובאו אל ארץ טובה ורחבה – שיהיה אצלם בבחינת
נג"כן בקודש חזיתיך" - כשם שהיה אצלם "בארץ ציה ועייף" - לעמוד
נדבחוזק ובתוקף על כך שחייהם מוכרחים להתנהל בדרך התורה, "היא חיינו ואורך
נהימינו", ובניהם ובנותיהם מוכרחים להתחנך על יסודי התורה והמצוות בכל
נוהעניינים, החל מצניעות, יראת שמים ואהבת ה' וכו'.
נזוכשם
נחשעמדה להם מסירות נפשם בעת שהיו ב"ארץ ציה ועיף", על אחת כמה וכמה
נטשעליהם לעמוד באופן כזה בהיותם "בארץ טובה ורחבה".
ס**אשרי
סאחלקם של המסייעים**
סבואשרי
סגחלקו של כל אחד ואחד שיעזור להם בזה, בהגשת עזרה ובסיוע בכל האופנים האפשריים.
סדופעולות
סההעזרה והסיוע יוסיפו גם למתעסקים בזה עצמם, שיקויים בהם 'יותר ממה שבעל-הבית עושה
סועם העני, העני עושה עם בעל-הבית' והקב"ה ישלם לכל אלו שעוזרים ומשתדלים
סזבטובתם של העולים, בנוגע ליראת שמים שלהם ושל בניהם, ולקבל נחת-רוח אמיתי מבניהם.
סחועל-ידי
סטשהם יעשו את כל התלוי בהם לסייע ליהודים שיצאו בחודשים האחרונים מאחורי מסך הברזל,
עכך שבאותה מסירות הנפש שהיתה להם שם בפועל, יעמדו גם בהיותם בארץ טובה
עאורחבה, או בארצות-הברית וכיוצא-בזה, אלא שבמקומות אלו יצאו ידי חובתם במסירות נפש בכוח.
עבוילכו
עגמחיל אל חיל בלימוד התורה ובקיום המצוות, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לחינוך בניהם,
עדשיתחנכו באופן של מוסיף והולך ואור ב"תורה אור", וב"נר מצווה"
עה(שהרי הלימוד באופן של "תורה אור" מביא ל"נר מצווה"), ויעסקו
עובכל עניינים אלו בחסד וברחמים.
עז**הידברות
עחבין העסקנים **
עטועוד
פעניין בזה:
פאהיות
פבוישנם רבים שיכולים להתעסק בדבר, יש להיזהר שעסקנות זו לא תהיה באופן של
פג"קדירא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי", כלומר שאחד יסתמך על השני ולפועל
פדהדבר לא ייעשה או ששניים יתעסקו באותו עניין ובה בשעה יזניחו עבודה אחרת שראוי
פהלעסוק בה.
פולכן
פזלתועלת העניין רצוי שהעסקנים, השתדלנים והמתעסקים יתדברו ביניהם שלא זו בלבד שלא
פחיפריעו איש לרעהו ח"ו, אלא יחלקו ביניהם את העבודה באופן של "איש את
פטאחיו יעזורו", שכל אחד ייקח לחלקו דבר מסוים לעשות אותו בחיות ובמסירות נפש
צככל הדרוש.
צא**קשר
צבנפשי ולבבי**
צגומה
צדטוב היה שינהיגו "קישור משפחות", כלומר, שהמשפחות הנמצאות בכפר
צהחב"ד, נחלת הר חב"ד ובשיכון חב"ד בלוד, וכיוצא בזה - ובכלל משפחות
צובארץ-הקודש החיות בדרך התורה והמצוות - יתקשרו עם משפחה מהעולים החדשים לעזור להם,
צזכדי לסייע ולהקל מעליהם להתעלות בלימוד התורה ובקיום המצוות.
צחוכדי
צטשיוכלו לעשות זאת מתוך מנוחה, מובן מאליו שצריך לסייע להם גם בנוגע להסתדרות
קבגשמיות כפשוטה.
קאוכאשר
קבמשפחה מהעולים הישנים או מילידי הארץ תתקשר עם משפחה מהעולים החדשים - וזאת בנוסף
קגלהשתדלות הכללית שתיעשה על-ידי עסקנים ושתדלנים – אותה משפחה תרגיש באחריות
קדהמיוחדת המוטלת עליה ויהיה לה גם קשר נפשי ולבבי עם משפחה זו במיוחד, וממילא הדבר
קהיוסיף להצלחת הפעולה.
קווהרי
קזזה מהעניינים שבהם "יפה שעה אחת קודם", ותקוותי ששומעים זאת כעת, או
קחשימסרו זאת בהקדם, בארץ טובה ורחבה, בארץ-הקודש.
קטשאלה
קיזו וקשיים אלו קיימים – אם כי בכמות קטנה יותר – גם בארצות-הברית ובאירופה
קיאובאוסטרליה ובכל מקום אליהם הגיעו העולים החדשים:
קיבבנוסף לעסקנים יראי-השמים שעליהם להתמסר לעניין
קיגזה, ובוודאי יתמסרו לעסקנות מיוחדת זו של סיוע ועזרה לעולים החדשים בהסתדרות
קידגשמית, ולסייע להם יחד עם זה בהסתדרות רוחנית, ועד לאופן של הולך ומוסיף ואור,
קיהיש לקשר זאת גם עם קשר אישי – קשר פרטי בין
קיומשפחה אחת לשנייה, שגם זה יהיה קשר של סיוע ועזרה בגשמיות וברוחניות גם יחד. ואזי
קיזנוסף על עצם הפעולה, שיתווסף חיות בלימוד התורה וקיום המצוות, יתווסף גם בקירוב
קיחהלבבות ואיחוד הלבבות.
קיטומצב
קכזה של "כולנו כאחד", הוא הכלי שבו ועל-ידו יהיה "ברכנו אבינו גו'
קכאבאור פניך", ו"באור פני מלך חיים", ו"מאן דיהיב חיי יהיב
קכבמזוני", שיתברכו בבני חיי ומזוני רוויחי, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה,
קכגוביד רמה ובריש גלי.
קכדעד
קכהכאן מדברי הרבי.
קכוקריאתו
קכזזו של הרבי זכתה להד נרחב ונוצרו קשרים רבים בין משפחות וותיקות מחסידי חב"ד
קכחלמשפחות העולים מבוכרה שהודות לכך זכו לסיוע נרחב בצעדיהם הראשונים בארץ.
קכט**הקמת
קלארגון לעולי בוכרה**
קלאבמקביל
קלבלכל אלה, מחילופי המכתבים שהשתמרו בין הנהלת מוסדות חב"ד ומזכירות הרבי אנו
קלגלמדים כי הרבי ביקש להקים ארגון מיוחד לעולי בוכרה.
קלדהצורך
קלהבהקמת ארגון זה היה, בין היתר, כדי לייצג נאמנה את צורכיהם של העולים החדשים
קלומבוכרה מול הרשויות. בעוד שכאשר כל עולה פונה באופן פרטי הוא מקבל יחס מסויים,
קלזלעתים לא מספק, הרי כאשר העולים מיוצגים על ידי ארגון כללי, יש לקוות שיזכו ליחס
קלחטוב יותר ומענה הולם.
קלטבאותה
קמעת כבר פעלו בארץ ארגונים למען עולי בוכרה, אולם הם היו בעלי זיקה פוליטית או שלא
קמאעמדו על הצרכים הדתיים של העולים, והרבי ביקש למלא חלל זה.
קמבבח'
קמגאלול תשל"ב מסכם הרב וולף את ההוראות שמסר לו הרב חדקוב בעניין זה בשיחתם
קמדהטלפונית באותו יום:
קמההיות
קמווקיים מכבר באה"ק ארגון של עולי בוכרה, ועתה יכול להיות שישלחו כסף עבור
קמזהעולים החדשים אך הם אינם רשומים כאגודה והוותיקים יכולים לתבוע הכסף עבורם כי הם
קמחמאוגדים רשמית.
קמטוכנראה
קנשישנם מאנ"ש הפועלים להקים ארגון מהעולים החדשים מבוכרה, יש להסביר להם
קנאאחריות העניין והזהירות החייבת להיות, ושיהיה מאורגן היטב ולא בצורה פרטיזנית,
קנבוהיות והדבר מפורסם יש לעשות בהקדם.
קנגלברר
קנדעם ר' שמחה גורודצקי בדיוק, כדי שלא יהיה סתירות ביניהם. ולפעול בשקט ובזריזות,
קנהושלא יהיו שנים העושים אותו עניין, ושלא יהיו שני ארגוני בוכרים חדשים באם המכוון
קנומשניהם הוא אותו ענין.
קנזיומיים
קנחלאחר מכן, בי' אלול, מוסיף הרב וולף וכותב:
קנטשוחחתי
קסעם ר' שמחה גורודצקי ע"ד ארגוני בוכרה ואומר שהיה כל הזמן ארגון אחד, לאחרונה
קסאנוצר ע"י מפא"י ארגון חדש והוא מתעסק עתה בהקמת הארגון השלישי. לדעתו ר'
קסברפאל צריך להיות בנתניה ושם ליצור מרכז. ביום ב' צריך הוא להיות אצל עו"ד
קסגגרטנר לשם גמירת ההליכים להכנת תקנון האגודה.
קסדלגבי
קסהאגודת עולי בוכרה אמר שההנהלה הם: אליוב יוסף, רפאל חודייטוב, שמחה גורודצקי,
קסוניאזוף נרי, אבנר לביוב ויהודה כהנא.
קסזעוד בעניין זה מוסיף הרב וולף, במכתבו מיום כ"ג טבת
קסחתשל"ג, והפעם בולטת ההדגשה של הרבי שהפעילות צריכה להיות נקיה מהשפעה
קסטפוליטית:
קע...לכתחילה תמך כ"ק אד"ש בארגון ועד מיוחד לעולי
קעאבוכרה במטרה שהם יתארגנו שיעמוד בפני עצמו ובהשפעת חב"ד כפי שהיה מקדם, ובכדי
קעבשלא יקדימו אחרים להקים ארגון כזה.
קעגומובן שכל הפעולות בענייני הבוכרים הוא לתורה ויהדות ללא
קעדהשפעה מפלגתית, ומכיוון שר' שמחה גורודצקי ממונה על ועד זה ובאים אחרים מבלי רשותו
קעהיש מקום למחאה מדוע לא מתייעצים עם הועד וכו'. ומובן שבאופן רשמי ... לא תעשה נגד
קעוחב"ד, ועל כן צריך לדבר עם הפעילים בעניין זה באופן ישיר מדוע עושים זה ללא
קעזידיעת חב"ד, ואנשי הועד יחד עם רמ"מ פוטרפס יבררו באם יש בעניין זה
קעחמפלגתיות.
קעטהעיקר הוא שיש לעשות פעולות ומחוסר פעולות עושים אחרים
קפולפעמים גם ענין שמביא טענות...
קפא**דירה
קפבבמתנה**
קפגעל
קפדביטוי מופלא של הרבי למען יהודי מעולי בוכרה, ביטוי שיש בו גם "הכרת
קפההטוב" עמוקה, מספר הרב אריה ניאזוב, יליד טשקנט, המתגורר כיום בשיכון
קפוחב"ד בלוד:
קפזבשנת
קפחתשל"ב, כאשר בני משפחת גורליק מנחלת הר חב"ד יצאו את טשקנט והגיעו לרבי,
קפטהם הראו לרבי תמונות מציונו של אביו רבי לוי יצחק, והרבי הורה לתקן ולשפץ את מצבת
קצאביו.
קצאהם
קצבהעבירו את הוראות הרבי לקרובי משפחתם שנשארו בטשקנט. מי שהיה בין המתעסקים בשיפוץ
קצגהמצבה בפועל וטרח בכך רבות, היה ניאזוב עצמו. זמן קצר לאחר מכן הוא יצא את רוסיה
קצדוהתיישב בבני ברק, אולם הוא לא הגיע אל המנוחה, ולא היתה לו דירה משלו.
קצהכשנה
קצולאחר שעלה לארץ, הגיע אליו יום אחד בהפתעה לבני ברק הרב אפרים וולף, ואמר לו שיבוא
קצזמיד לשיכון חב"ד ועל פי הוראה מהרבי שקיבל זה עתה, הוא יקבל דירה חדשה בחינם.
קצחהדבר היה לפלא עצום עבורו, וגם הרב וולף לא ידע להסביר את פשר ההוראה.
קצטזמן
רקצר לאחר מכן התברר, אשר באותה עת ידיד של ניאזוב היה ב'יחידות', והוא סיפר לרבי
ראאת כל מה שניאזוב עשה למען מצבת רבי לוי יצחק, וכן אשר ניאזוב עדיין לא התאקלם
רבהיטב בארץ ותיכף הורה הרבי כ"הכרת הטוב" מופלאה, להעניק לו דירה בחינם...
רגואכן,
רדהודות לעסקנות פעילה, נחושה ומתמדת של עסקני חב"ד בארץ שנמשכה מספר שנים -
רהאנשי הרבי בארץ פעלו רבות למען הקליטה הגשמית של עולי בוכרה, וסייעו בעדם לקליטה
רומיטבית בשנים הראשונות לעלותם ארצה.
רז[70] שיחות קודש
רחתשל"ב חלק א עמוד 391.
רט[71] וראה גם לעיל
ריעמוד ## מסיפורו של הרב גבריאל ניאזוב בעניין.