Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
אכ"ק אדמו"ר הריי"צ ומדינת גרמניה
תרס"ו,
תרס"ו,
בתרס"ז
ג**עם
דאביו אדמו"ר הרש"ב**
המסקירת
וביקוריו של אדמו"ר הרש"ב באשכנז כמפורט לעיל, למדים אנו גם על ביקוריו
זשל אדמו"ר הריי"צ באשכנז, יחד עם אביו, בשנים תרס"ו ותרס"ז.
חתרס"ח
ט**מפגש
יעם אביו ורבני גרמניה**
יאבג' תמוז תרס"ח מציין
יבאדמו"ר הרש"ב ממארינבאד במכתב לבנו (אגרת א'ט, אג"ק שלו ח"ד
יגעמ' רעז): ". . היום קבלנו מכתבך מברלין . .".
ידובכ"א תמוז תרס"ח כותב הרבי לבנו
טו(אגרת א'יז): "בהיותך אי"ה בפ"פ [=פרנקפורט] תתראה אי"ה עם ה'
טזוואלף".
יזכפי שהובא לעיל, בחודש
יחאלול תרס"ח נפגש הרבי הרש"ב בברלין עם אחדים ממנהיגי יהדות גרמניה, וגם
יטהריי"צ היה נוכח במפגש זה.
כבמכתב לבנו מיום ח'
כאאלול תרס"ח כותב אדמו"ר הרש"ב (אגרת א'כו, אג"ק שלו ח"ד
כבעמ' שכ): "לפ"ד נכון שתבוא גם אתה לברלין . .". ובמכתב מי"ד
כגאלול תרס"ח כותב (אגרת א'כז, אג"ק ח"ד עמ' שכב): ". . וכאשר
כדנתראה אי"ה בברלין נדבר אי"ה הכל . . אנחנו ניסע אי"ה מפה צלחה יום
כהא' הבע"ל חצי היום ונבוא אי"ה לברלין שעה 9.5, ונעמוד אי"ה יום ב'
כובברלין עד הפאייעזד אשר בשעה 11 לילה . . בברלין נתאכסן אי"ה בהאטעל קאבורג,
כזאם אתה תבוא לברלין קודם מסת' תהי' אי"ה על האנהליטער באהן האף ואם תבוא עם
כחהפאייעזד שעה 11 תבוא גם-כן להאטעל הנ"ל".
כטובמכתב הריי"צ מתחילת מר חשוון תרפ"ב (אגרת
לה'עד, אג"ק שלו חלק י"ד עמ' סז) כותב אודות ביקור זה: "באחרית
לאהימים מימי אלול תרס"ח, נתועדו אחדים מראשי מגיני היהודים והיהדות, בארץ
לבאשכנז, וכיוונו התועדותם, עת נסוע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק
לגזצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מקארלסבאד, לביתו דרך בערלין, ונקראתי לבוא
לדשמה, התועדותם נמשכה כיומים לשוחח בענינים שונים..."
להתר"ע
לו**מכתבים
לזמברלין**
לחבכ"ד מנחם-אב
לטתר"ע מציין הרש"ב במכתב לבנו (אגרת רסז, אג"ק שלו ח"ב עמ'
מתקלג): ". . המכתבים מוארשא ומברלין קבלנו לגודל קורת-רוחי . .
מא".
מבתער"ב
מג**מפגש
מדבתחנות פרנקפורט וברלין**
מהברשימות אדמו"ר הריי"צ מסופר על
מופרשייה מופלאה שראשיתה בשנת תער"ב, וסיומה למעלה מעשרים שנה לאחר מכן, בשנת
מזתרצ"ה. להלן קטעים אחדים מרשימותיו של אדמו"ר הריי"צ הנוגעים לעניין
מחזה:
מטתער"ב.**
נ**פטרבורג, ג', י"א שבט ע"ב, מלון אסתרי חדר תקכ"ז.
נאזה
נבעתה - בשעה אחת עשרה וחצי בצהרים - באתי במסע המהיר (אקספרס) פריז - פטרבורג,
נגהנמשך דרך חוף הים הצרפתי והאיטליני, וזה דרכו: פריז, מרסל, ניצה, מנטו קרלו,
נדמענטון, וינטומיליא, גיניאה, פרנקפורט, ברלין, קניגסברג, קובנה פטרבורג.
נהכשעתיים
נועשיתי בעיר, וגם הודעתי למכירי שבאתי, אמנם להיותי עייף מעמל הדרך וגם בחפצי לרשום
נזאת אשר הזדמן לי במסעי זה - אמרתי שבשעה תשע בערב נוכל להתראות.
נחנסעתי
נטבמרכבת המסע המהיר בתא מיוחד, כי כל התאים במסע זה הם רק עבור איש אחד בלבד.
סואבי
סאנשאר באולם בית הנתיבות רק התקרב אל אחד החלונות הפתוחים, וכשזז המסע פרש את כפיו
סבהקדושות בברכה כברכתם של הכהנים.
סגכעבור
סדרבע שעה הינו כבר בתחנת וינטומיליא - גבול איטלי' - ומשם נסענו הלאה.
סהמה
סונהדר המסע על חוף הים, וראוי הי' במאד מאד לרשום הדרת הרושמים ממחזות נפלאות כאלו,
סזאבל אין הזמן גרמא, והנני כותב בזה רק את הרושם שפעלה עלי הפגישה עם אחד מבני
סחהחסידים ממשפחת מ. אשר - ל"ע - בסיבות שונות ירד מדחי אל דחי, וסיבת כל
סטהסיבות שחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח הזמין לו רפואה.
עמשפחת
עאמ. היא משפחה מיוחסת בישראל בכלל ובקרב החסידים בפרט. אבי המשפחה ר' שלמה הי' יליד
עבהעיר ש. גזע ממשפחה כבודה, וה' ברכו בבנים ובבנות ובעסקים גדולים במסחר אבנים
עגטובות ומרגליות, עיקר מסחרו הי' בערים הגדולות פטרבורג ומוסקבה, ולעתים קרובות הי'
עדנוסע לפריז, אנטוורפן ואמסטרדם, להביא משם האבנים הטובות והמרגליות.
עהבשעה
עושש נכנסתי למרכבת בית האוכל לשתות כוס חמין ואגב גם לקרוא איזה מכתבים נחוצים שמסר
עזלי אבי בעברי דרך מענטון.
עחליד
עטאחד השולחנות ישב לו יהודי בא בשנים ועסק באכילת סעודת הצהרים, בשר ויין.
פבהכנסי
פאניגש אלי האיש וכובעו בראשו, הושיט לי את ידו לברכת שלום ושאלני אם הנני בנו של
פבהרבי מהר"ש מליובאוויטש או אולי נכדו?
פגבתחלה
פדעלה בדעתי שלא לענות לו, כי היטב חרה לי על האיש על אכלו נבלה וטרפה אבל כרגע -
פהבראותי את פניו המפיקים הדרת חן - נמלכתי ועניתי לו, כן הדבר הנני נכדו של הרבי
פומהר"ש מליובאוויטש.
פזפני
פחהאיש אדמו משמעו את תשובתי ודמעות נראו בעיניו, ובלי דבר חזר לשולחנו, קרא למלצר
פטושילם לו, וילך מבלי לגמור את סעודתו.
צבשעה
צאאחת עשרה בלילה הגיע המסע לתחנת פרנקפורט ד'מיין, מקום שם עמד כשעה קלה, ירדתי מן
צבהמרכבה לשאוף מעט אויר צח, ראיתי והנה האיש האמור הולך לקראתי, קרב אלי ואמר
צגשברצונו לספר לי עניין נפלא, ומייד בא לידי התרגשות גדולה ודמעות החלו נושרות
צדמעיניו עד שלא יכול לדבר, בין כה וכה הגיע מועד לכת המסע, עליתי על מרכבתי והוא
צהעלה על מרכבתו.
צובבקר
צזהשכם באנו לברלין, כשירדתי מן המרכבה לשאוף אויר, ועוד הפעם קרב אלי האיש ויברכני
צחבברכת צפרא טבא ויתאונן כי כל הלילה לא נתן תנומה לעפעפיו.
צטבצאת
קהמסע מברלין עמדתי להתפלל - לפני זה לא הייתה אפשרות להתפלל כי עדין לא האיר היום -
קאובטרם כליתי את תפילתי, והנה משרת המרכבה נכנס אל תאי באומרו שאחד הנוסעים מבקש
קברשות להכנס אלי, עניתי שיבקש סליחתו וימסור לו שיוכל להכנס כעבור חצי שעה.
קגבבוא
קדהמועד נכנס ויבקש סליחתי על שהפריע לי ויאמר עודני בהתרגשות גדולה כזו שאין בכוחי
קהלדבר, ויבכה בקול, דבר שפעל עלי רושם עז.
קואיש
קזכבן חמישים ויותר, לבוש כאחד ממרומי עם הארץ, מגולח ושפמו עשוי בפנים יפות
קחומסבירות ופתאום יכסה בידיו את פניו ופורץ בבכי תמרורים באין אומר ודברים.
קטבאתי
קיבמבוכה ולא ידעתי אם להרגיעו. כעבור רגעים אחדים התחיל לדבר בקול רועד "עשו
קיאלי טובה נפשית, הלוו לי התפילין שלכם".
קיבלא
קיגהאמנתי לשמע אזני כי מבקש הוא לעשות אתו חסד להשאיל לו התפילין שלי, לא הספקתי
קידלשאלו עוד הפעם ויוסף לומר "אח, אבי שבשמים! אינני זוכר כבר כמה שנים לא הנחתי
קיהתפילין", ויבכה מאין הפוגות.
קיופתחתי
קיזאת ילקוטי, הוצאתי תפילין דרש"י וסידור ומסרתי לו ואמרתי שהוא יכול להתפלל
קיחבתאי, יצאתי מהתא כדי שלא להפריע לו מלשפוך את נפשו לפני ה'.
קיטשעה
קכארוכה האריך בתפלתו, בגמרו להתפלל נכנסתי לתאי והחזיר לי את התפילין בתודה רבה
קכאויבקש להלוות לו הסידור, והבנתי שהוא רוצה לומר תהילים, וגם שיהי' לו במה להתפלל
קכבתפלת מנחה, וילך לו למרכבתו מבלי לומר מי הוא.
קכגהבנתי
קכדשאיזו מהפכה נפשית עברה בקרב איש זה אבל מי האיש ומה אירע אתו - לא ידעתי.
קכהבשעה
קכושלש אחרי הצהרים בא שנית משרת המרכבה ויאמר שאותו נוסע שבקרני בבקר מבקש את רשות
קכזהכניסה, הרשתי ונכנס, פניו היו חיוורים ועצבות נסוכה עליהם ובקול לחישה כאחד חולה
קכחהתחיל לדבר:
קכטשמי
קלי. בנו של אחד מחסידי אבי אביכם, ור' ליב הי' שמו לבית מ. יליד העיר ש. בילדותי
קלאונערותי למדתי ב"חדר" אצל מלמדים טובים, חסידים ואנשי מעשה, ובבית אבי
קלבהיו מתקבצים החסידים בכל יומא דפגרא וכמובן שאני הייתי בין עשרת הראשונים.
קלגבאחת
קלדהשנים העתיק אבי את משכנו מעיר ש. לעיר פטרבורג, ואם אמנם גם שם יסד את ביתו על
קלהיסודות התורה ודרכי החסידות, גם שם היו החסידים רגילים לבקר את ביתו, אבל בני
קלוהשכנים שגרו בשכנותנו משכו את לבבי לעשות כמעשיהם.
קלזבאחד
קלחהימים בשלהי דקייטא, בהיותינו בנאות דשא סביבות העיר פ. אמר לי אבי שבנסיעתו לראש
קלטהשנה הבא לליובאוויטש, בדעתו לקחת גם אותי.
קמכבן
קמאט"ו שנים הייתי אז, וכבר הספקתי לטעום מחיי הנוער אשר סבבוני שאינם רוצים לשים
קמבמעצור לרוח תאוותם, ומובן שרצון אבי לקחתני לליובאוויטש לא הסב לי עונג רב.
קמגבא
קמדמועד ואבי ואתו שנים מבני החסידים נוסעים לליובאוויטש וגם אני עמהם, גם מבני משפחת
קמהא.א.וט. הנודעים בקרב החסידים נסעו כעשר איש, ועוד כחמשה ששה נוסעים על חשבונם של
קמוהאחים הגבירים ק. הנוסעים גם הם לליובאוויטש.
קמזראות
קמחפני סבכם הרבי, פעל עלי רושם שאין באפשרותי לספרו בדברים, וכשנכנסתי אליו יחד עם
קמטאבי ברכני בברכה מפורשת להצליח בכל אשר אעשה ושאזכור שהנני יהודי, כי הסביבה שאני
קננמצא בה מסוכנת היא.
קנאמשך
קנבזמן רב - אחרי שובנו לביתנו לפטרבורג - מנעני רושם היותי בליובאוויטש מלהתרועע עם
קנגבני שכנינו הנכרים, ואפילו בימי חגיהם לא לקחתי חלק - לתמהונם הגדול - בשמחתם
קנדובמשחקים שערכו, כדרכי בשנים הקודמות. וכך זה נמשך עד בא הקיץ, מועד צאתנו לנאות
קנהדשא.
קנו**רוסטוב-דאן,
קנזג' כ"ב תמוז ע"ח - **היום סיפר לי ז. ז. שזה עתה בא מפטרבורג
קנחמנהל הבנק הסיבירסקי מר ס. סיפר לו שמר י. מ. באמסטרדם, גם עלה בידו להעביר לשם את
קנטכל הונו במזומן ושטרות ורכושו הרב בזהב ובאבנים טובות.
קס**ברלין,
קסאד' ו' כסלו תרפ"ח - **מלון קייזערהאף, חדר תע"ב.
קסבהיום
קסגבישבי בפרוזדור המלון עם חתני רש"ג שי' קרב אלי איש שיבה ויתן לי שלום בשמחה
קסדרבה, ויתמה שלא הכרתיו, בו אבל לא יכולתי להכירו.
קסההאם
קסולא תזכרו - אמר אלי - כשנסענו יחד מפריז לפטרבורג, וכרגע עבר ברעיוני כל המחזה
קסזההוא.
קסחיכול
קסטאני להתנצל - אמרתי לו - באותה התנצלות שאחי יוסף לא הכירו את יוסף.
קעכן
קעא- נענה ואמר - אבל לבד הזקן גם שאר ארחות חיי מתאימים למה שציווני סבכם הצדיק זי"ע
קעבויספר לי את הנעשה אתו, שהסתדר באמסטרדם וחי חיי מנוחה חיים דתיים באין מפריע.
קעג**ניו-יארק,
קעדד' י"ז מרחשון תר"ץ - **היום ביקר אותי מר ח. כ. מאמסטרדם
קעהובהמשך השיחה סיפר לי שכמה ממכירינו בפטרבורג הסתדרו שם, וירבה לדבר בשבחו של מר
קעוי. מ. בגודל פזרנו לצדקה והחזקת תלמידי חכמים.
קעז**ווארשא,
קעחה' י"ז טבת צ"ד - **היום שמעתי ממר ל. ל. שמר י. מ. חלוש
קעטבבריאותו באמסטרדם, בא לבית הכנסת רק בשבתות, אבל ביתו פתוח לרווחה לתלמידי חכמים,
קפלא האמנתי - אמר לי מר ל. ל. - כי י. מ. ישתנה כל כך. הנני זוכר שבביתנו לא היו
קפארוצים להזכיר את שמו מפני רוע מעלליו, וכיום אפשר לומר עליו צדיק.
קפב**מאריענבאד,
קפגה' ז' אלול צ"ה - **היום שמעתי שבחדש סיון העבר נפטר י. מ.
קפדאחרי מחלה ממושכה, תנצב"ה.
קפהתרפ"ז
קפו**יהודי
קפזגרמניה למען הרבי**
קפחפרק
קפטמיוחד במערכת קשריו של הרבי הריי"צ עם יהודי גרמניה ועסקניה, היה בפעילותם
קצלשחרורו לאחר מאסרו בלנינגראד על ידי הג.פ.או. בט"ו סיון תרפ"ז. וכך
קצאמסופר בעניין זה ב"ספר התולדות" לאדמו"ר הריי"צ (חלק ג עמוד
קצב205):
קצגהועד
קצדהמיוחד שטיפל בהשתדלות לשחרור הרבי, החליט להימנע מכל פניה אל גורמים מדיניים
קצהוציבוריים שמחוץ לרוסיה, מחשש שלא לסבך את המצב. ברם, דבר מאסרו של הרבי נודע
קצובעולם הגדול ממקורות פרטיים. מברקים ומכתבים רבים השואלים לשלומו של הרבי, נתקבלו
קצזבחוגים הקשורים אל הרבי, מארצות רבות, מאנגליה, גרמניה, צרפת, ארצות הברית, ארץ
קצחישראל ומהארצות הסקנדינביות. אולם, כל אלה נשארו ללא מענה, מתוך הנימוק האמור שלא
קצטייראה הדבר בעיני השלטון הסובייטי כניהול תעמולה בחוץ לארץ נגד ברית המועצות.
רהיהדות
ראהעולמית החלה בפעולות להצלת הרבי על דעת עצמה.
רבביחוד
רגעמלו יהודי גרמניה. הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר, רבה החרדי של ברלין, וד"ר
רדליאו בק, הרבינר הרפורמי, פנו אל ד"ר אוסקר קוהן, יהודי שהיה ציר בבונדסטאג
רההגרמני מטעם המפלגה הסוציאליסטית והשתייך גם ל"פועלי ציון", ובקשו את
רועזרתו להצלת הרבי.
רזד"ר
רחאוסקר קוהן התגייס מיד לעבודת ההצלה. התראה עם ד"ר שטרזמן שר החוץ הגרמני
רטויחד עם הרב הילדסהיימר והרבינר ד"ר בק התראה עם מר וויסמן סגן הרייכס-קנצלר
ריהגרמני.
ריאמר
ריבוויסמן הבטיח לעשות ככל אשר ביכולתו להצלת הרבי, והפעיל את יחסיו הידידותיים עם
ריגהציר הסובייטי בברלין מר קרסטינסקי, הציע בפניו את פרשת מאסרו של הרבי ובקשו לפעול
רידלשחרורו.
ריהתשובתו
ריושל קרסטינסקי אל סגל הרייכס-קנצלר הגרמני, הייתה:
ריז"הנני משוכנע, שהממשלה הסובייטית לא הייתה
ריחמעוניינת במאסרו של הרבי. אני רואה בכל הפרשה, פעולת נקם בלבד מצד ה'יבסקציה' נגד
ריטהרבי הפועל בענייני הדת. לדעתי אין לממשלה הסובייטית כל עניין במאסרו של הרבי.
רכומאמין אני שאפשר יהיה להסביר את כל העניין בפני הממשלה ואני מצדי אנצל את כל
רכאהאמצעים שברשותי לעשות זאת ולעזור לשחרורו של הרבי".
רכבואכן,
רכגקרסטינסקי לא השהה ביצוע הבטחתו ופנה מיד למוסקבה בעניין זה.
רכדהשתדלותם
רכהשל יהודי גרמניה, בתוך ההשתדלות הכללית לשחרור הרבי, הביאה לביטול מאסרו של הרבי
רכוהריי"צ. בג' בתמוז הודיעו לרבי כי הגזר דין מוות שהוטל עליו הומתק לגלות
רכזבקוסטרומה, ובי"ב תמוז התבשר כי הוא יוצא לחופשי.
רכח**'כתב
רכטרבנות' לריי"צ מקהילת פרנקפורט**
רללאחר
רלאשחרורו חזר הרבי לביתו שבלנינגרד, אולם ברור היה כי הג.פ.או. הלנינגרדית לא תשקוט
רלבולא תנוח מלנקום ברבי.
רלגבאותם
רלדימים הופיע בעיתון היבסקי "עמעס" מאמר חריף נגד הרבי בדרישה לאסרו.
רלההגלוהו לירכתי סיביר! - קרא ה"עמעס". כמובן, לולב, נחמנסון ומסינג -
רלואנשי ה"ייבסקציה" - לא נחו ולא
רלזשקטו: הנשמע כזאת, רב מורד אור, בארץ הסובייטים וידו על העליונה...
רלחאין
רלטמוצא, הרבי מוכרח לעזוב את לנינגרד. הרבי עבר לגור בכפר מלחובקה, הנמצא במרחק חצי
רמשעה נסיעה ממוסקבה.
רמאכל
רמבהנסיבות הוכיחו שעל הרבי לעזוב את רוסיה, כל רגע עלול היה להיאסר שנית. לולב
רמגונחמנסון לטשו עליו עין. הייתה רק דרך אחת: לעזוב את רוסיה. ברם, איך? היתכן? כלום
רמדיותן הרשיון?
רמההרב
רמוהילדסהיימר וד"ר ליאו בק מברלין פנו שוב אל סגן הרייכס-קנצלר הגרמני השר
רמזוויסמן. סגן הנשיא דיבר שוב עם הציר הרוסי בברלין קרסטינסקי. וקרסטינסקי הבטיח שוב
רמחלהשפיע על מוסקבה. אך ברור היה כי סתם שתדלנות לא תועיל פה, אלא אם תימצא סיבה
רמטמיוחדת.
רנוהסיבה
רנאנמצאה:
רנבעדת
רנגהחרדים בפרנקפורט שלחה 'כתב רבנות' לרבי לכהן במשרת הרבנות בקהילתם. ד"ר
רנדאוסקר קוהן, החבר הסוציאליסטי של הבונדסטאג, הודיע שיש לו ידידים רבים במיניסטריון
רנההסובייטי והמכיר היטב את הקומיסר לענייני חוץ צ'יצ'ירין - קבל על עצמו להביא
רנולרוסיה את כתב הרבנות ולהשפיע במוסקבה על חוגי השלטון להרשות לרבי לצאת את רוסיה.
רנזלד"ר
רנחאוסקר קוהן הייתה זכות מיוחדת בענייני הממשלה הסובייטית. שנים קודם לכן, בתקופה
רנטשלפני מהפכת אוקטובר, נמצא לנין מחוץ לרוסיה ונאסר פעם. ד"ר אוסקר קוהן שהיה
רסעורך דין במקצועו השתדל אז לטובתו של לנין. כעת בא קוהן להשתדל בפני המנהיגים
רסאהסובייטים לטובתו של הרבי.
רסבבפעילות
רסגזו עסקו ציר הסיים הלטבי הרב מרדכי דובין, וכן הד"ר אוסקר קוהן, וכל אחד
רסדהשתדל כפי דרכו.
רסהד"ר
רסואוסקר קוהן, מכרו האישי של צ'יצ'ירין, נשא ונתן אתו ועם פקיד בכיר במשרד החוץ
רסזהסובייטי, רוטשטיין שמו, גם הוא יהודי, וגם פה התשובה הייתה: לא.
רסחציר
רסטהסיים דובין נפגש שנית עם ראש המחלקה הבאלטית, היהודי הפולני דוברוניצקי, בבקשו
רעלהרשות את יציאתו של הרבי לריגה. וזה ניסה שוב להשיב את פניו ריקם. ואז יצא רבי
רעאמרדכי דובין בתביעה:
רעב"אתם
רעגרוצים שאנו וידידינו נעזור לכם בחתימת החוזה המסחרי עם ארצינו. וכשבאים אנו אליכם
רעדבבקשת טובה - אתם משיבים את פנינו ריקם. אנו רוצים את הרבי מליובאוויטש בתור רב.
רעההקהילה היהודית בבירתינו ריגה רוצה בו כרב, ואתם אינכם מרשים לו לצאת את רוסיה.
רעובינתיים באה לרבי הזמנה נוספת מיהודי גרמניה הרוצים גם הם אותו כרב. יכול להיות שהרבי
רעזירצה יותר לנסוע לגרמניה ויתכן גם שתתנו לו הרשות לכך. הרי עלי לומר לכם גלוי שתעוררו
רעחבזה את רוגזה של יהדות לטביה, שתאבד את אשר תאבה נפשם לראות את הרבי מוכתר בכתר
רעטהרבנות הריגאית. ורוגזה זה יזיק למשא ומתן שלכם בעניין החוזה".
רפהפקיד
רפאדוברוניצקי שהיה בעצמו יהודי, לא נבהל גם מדבריו אלה, ולא נענה לבקשתו.
רפבבינתיים
רפגהגיע למוסקבה, הציר הסובייטי במדינת לטביה, לדון בענייני המשא ומתן עם לטביה. והוא
רפדרמז לשולחיו כי הצלחת העניין תלויה במדה מרובה ביהודים, ומשום כך אסור להרגיזם.
רפהגם
רפוהציר הלאטבי במוסקבה סייע לרב מרדכי דובין. הוא הפגיש אותו עם הפקידים הבכירים
רפזבמשרד החוץ הסובייטי בסעודה מיוחדת שערך לצורך זה בבית הצירות הלאטבית.
רפחבי' מנחם אב תרפ"ז כתב הרב דובין אל הרב מאיר הילדסהיימר בעניין זה
רפט(המכתב במקורו נכתב בגרמנית, ותרגומו ללה"ק מופיע באגרות קודש להריי"צ,
רצכרך יא עמוד פח, בהוספה לאגרת ג'תתיא):
רצא"בקשר לקבלת ויזה (בוודאות) לאדמו"ר
רצבמליובאוויטש ללטביה הדרוש לקבלת רישיון יציאה, אינו ברור אם כתב רבנות נחשב למסמך
רצגרשמי בממשלה או רק כחוזה עם נציגי בית הכנסת. אולי אפשר לקבל רישיון נסיעה בלי כתב
רצד(רבנות) רק כביקור לידידים או להבראה. בכל אופן לנקוט מיד בצעדים שיאפשרו את
רצהיציאתו לפני זמן הנסיעה.
רצובבקשה להבריק לריגא".
רצזתרפ"ח
רצח**מכתב
רצטהוקרה לרב הילדסהיימר**
שבחסדי
שאה' השתדלנות ליציאת הרבי נשאה פרי, ובכ"ה בתשרי תרפ"ח יצא הרבי את רוסיה
שבוהגיע לריגה.
שגיומיים
שדלאחר שהרבי הגיע לריגה, כתב בכ"ז תשרי אגרת תודה והוקרה אל "כבוד ידידי
שהעוז הרב הנכבד המפורסם בכל קצווי תבל ברוב פאר והדר מדות נשגבות גזע תרשישים,
שואי"א מוהר"ר מאיר נ"י, לבית הילדעסהיימער", בו מודה לו הרבי על
שזפעלו למען שחרורו מבית האסורים (אגרת שמב, אגרות קודש שלו כרך ב עמוד א):
שחאין מלה בלשוני, אשר אוכל לתאר את גודל תודתי
שטתודת בני ביתי, ותודת רבבות אלפי אחינו בני ישראל, יחיו, לרום כבוד ידידי על הטוב
שיוהחסד, והידידות הטהורה והבהירה אשר הואיל רום כבודו בעדינת לבו הט' לעשות אתי
שיאעמי, עם בני ביתי, ועם כלל אחינו בני ישראל יחיו. בעת ישבי - ל"ע - במצור
שיבובמצוק, לחוץ ודחוק תחת שמירת דלתי ברזל ובריח, אנשי חיל מזוינים בבית האסורים הכי
שיגקשה ברחוב שפאליערני, והודו לד' כי טוב על הגאולה אשר פדה [ד' את] נפשי.
שידהאלוקים ברוב חסדו, בחר ברום כבוד ידידי להיות
שיהלמלאך הגאולה, ותקוותי [חזקה] כי למחי' שלחני האלוקים, להביא ולהמציא קוי אור וטל
שיותחי', לכל אחינו הנדכאים והנאנחים [תחת] יד הקשה של היעווסעקציא, הרומסת את התורה
שיזוהמצוה, וכל עדת ישראל, ברגל גאוה ובוז [להרים] קרן אחינו יחיו, יושבי מדינתנו על
שיחידי אמצעות ההסתדרות הנכונה בעבודת מלאכת יד, [קוסט]אר- אשר לא אפונה כי רום כבוד
שיטידידי, ואתו עמו שאר ידידינו היקרים והכי נעלים יחיו[. . .]ק הראוי בעבודה זו,
שכלטובת כלל אחב"י יחיו יושבי מדינתנו האדירה יע"א, ועינינו תחזינה
שכא[בהרמת] קרן התורה וקרן אחב"י יחיו מנפש ועד בשר.
שכבוהנני ידידו עוז המקווה להתראות עם כבוד ידידי
שכגבקרוב בשובע שמחות, הדורש שלום כבוד ידידי מוקירו ומכבדו כערכו הנשא המברכו...
שכד**אגרת
שכהברכה לריי"צ מאגו"י בגרמניה**
שכובראש-חודש
שכזחשון תרפ"ח, שגרו הרב פנחס הכהן והר"ר אליקים וולף מכתב ברכה לרבי הריי"צ
שכחלרגל צאתו את רוסיה:
שכטאל כבוד הרב הגאון והצדיק יסו"ע עמוד הימיני
שלנהורא מעליא אספקלריא המאירה, כבקש"ת האדמו"ר שליט"א מליובאוויטץ, ריגה.
שלאשמחתנו עברה כל גבול בקראנו מעל גבי העיתונים את
שלבהידיעה המשמחת כי כב"ק הגיע לריגה בשלום ובשלוה והננו להביע לכב"ק בשם
שלגאגודת ישראל העולמית את שמחתנו הרבה שעלתה להיהדות החרדית לראות את כב"ק
שלדבמקום מנוחה, ובעיר זו הננו מקוים לראות את כב"ק מרביץ תורה ברבים כפי יד
שלהשכלו ורצונו הכביר הטוב עליו.
שלובתקווה שכב"ק מצא הפעם כר נרחב לעבודתו
שלזהקדושה והנשגבה ובזה לעשות את עיר הבירה ריגה למרכז של תורה וחסידות בעד היהדות
שלחהחרדית בהארצות שבסביבת לטביא, הננו חותמים בכל חרדת הקודש מול כב"ק -
שלט(חתימותיהם של הר"ר פנחס הכהן ושל הר"ר
שמאליקים וולף)
שמאעל
שמבמכתבם זה, השיב להם הרבי הריי"צ בז' מר-חשוון תרפ"ח:
שמגכבוד ידידי עוז הרב הנעלה והכי נכבד, המשכיל
שמדהנודע, בעל מדות תרומיות, איש ירא ה', מוהר"ר פנחס נ"י הכהן, וכבוד
שמהידידי הנכבד החכם הנודע אי"א מוהר"ר וואלף נ"י
שמואחדשה"ט!
שמזבאהבה קראתי ברכתם הט' הפרטית והכללית בשם אגודת
שמחישראל, לרגלי בואי הנה, ותקוותם החזקה כי יאמצני השי"ת ללכת בהדרך הסלולה אשר
שמטסללו הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוק"ל נבג"מ זי"ע, להאיר
שנמחשכי ארץ, באור תורה תמימה, במסורת אבות קדושים, להתעורר ולעורר להלהיב לב ישראל
שנאלעבודת השי"ת בתורה תפלה ודרכי חיים, בחיי התורה והמצוה.
שנבוהיו ברכה ושלום כאו"נ וידידם הדו"ש
שנגמוקירם ומכבדם כערכם הרם.
שנד**ביקור
שנההרב הילדסהיימר אצל הרבי, למען יהדות רוסיה**
שנועם
שנזהגיעו לריגה, לא פנה הרבי לענייניו הפרטיים, ומבלי להתחשב עם בריאותו החלושה, ועוד
שנחלפני שהספיק לשכור דירה, בהיותו במלון - החל בפעילות ענפה לטובת היהודים שברוסיה.
שנטבימים
שסכ"א-כ"ב מרחשוון כינס הרבי במלונו אסיפה עם אחדים מגדולי הרבנים וחשובי
שסאהעסקנים, בה דובר אודות הטבת מצבם הרוחני והכלכלי של היהודים ברוסיה, ולמטרה זו
שסבייסד הרבי לשכה מיוחדת.
שסגעל
שסדאסיפה זו כותב הרבי הריי"צ במכתב מכ"ה חשוון:
שסה"סיבת אי תשובתי תומ"י על מכתב כב',
שסולפי שהייתי טרוד בהכנסת אורחים שבאו לפה בשבוע העבר, הגאון דרוגאצוב שליט"א
שסזוהחכם הכולל הנודע בכל מרחבי איראפא הד"ר הילדעסהיימער.
שסחוכשלושה ימים ישבנו בשיחות נעימות בחידושי תורה,
שסטויתן השי"ת להשמיע ולשמוע אך טוב בגו"ר"...
שעובמכתב
שעאנוסף, מכ"ז חשוון, כותב הרבי:
שעב"...אמנם הייתי טרוד בהכנסת אורחים
שעגהרה"ג מרוגאצוב שליט"א והחכם הנודע הרב ד"ר הילדעסהיימער שי', אשר
שעדבאו להשתעשע בחידושי תורה בפלפולים ארוכים, אשר ישבו כשלושה ימים והם נוגעים הלכה
שעהלמעשה..."
שעו**מפגש
שעזעם עסקנים בברלין למען יהדות רוסיה**
שעחבכ"ז
שעטחשוון שכר הרבי דירה בריגה, ובו ביום נסע לברלין עם חתנו הרב שמריהו גורארי,
שפלפגישה עם רבנים ועסקנים. הנושא המרכזי בפגישה זו היה תקציב הדזוינט לעבודת וועד
שפאהרבנים שברוסיה שבראשות הרבי.
שפביש
שפגלשער, שהרבי הריי"צ הכין בשהותו בברלין גם את בואו לברלין של המיועד להיות
שפדחתנו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שהגיעה למקום במשך החודש שלאחר מכן.
שפהעל
שפומפגש זה, כתב הרבי הריי"צ מברלין לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בערב ראש
שפזחודש כסלו, במכתב אל "ש"ב הנכבד מר מנחם מענדיל שי'":
שפח"הנסיעה היתה ת"ל בטוב. היום בוקר
שפטהתראיתי עם הד"ר ראָזין, נוכחתי לדעת כי ההתראות היתה נחוצה ביותר באופן כזה
שצדוקא. דברנו על אודות כל הענינים, המצב הכספי רופף הוא, אבל תקוותי חזקה כי
שצאבעזה"י יהי' הכל מסודר. אחרי הדיבור והראיון כשתי שעות הוחלט אשר מחר בוקר
שצבשעה חצי העשירית תהי' התוועדות בה ישתתפו הרב הילדעסהיימער, ד"ר ראזין,
שצגד"ר כהן חתני ר"ש שי' מר ריינין, ואני.
שצדבבקשה למסור פ"ש לידידינו ר"מ שי'
שצהדובין, ולספר לו ולמחות' הרממ"ג שי' מהאמור בזה.
שצווהנני ש"ב הדו"ש ומברכך..."
שצזעוד
שצחעל אזכורים לנסיעה זו, כותב הרבי הריי"צ ביו"ד כסלו תרפ"ח, לחסיד
שצטר' זלמן בזפלוב:
ת"בבואי מנסיעתי לבערלין - אשר שהיתי שמה
תאכששה ימים לרגלי עבודתי לטובת החזקת התורה והיהדות במדינתינו יע"א, יעזרנו
תבהאלוקים וירחמנו האל הטוב - מצאתי את מכתבו..."
תגובמכתב
תדנוסף מיו"ד כסלו, אל מר ברוך ריזיק, כותב הרבי במטרות נסיעתו לברלין:
תה"...ביום ההוא עשיתי מסעי לעיר בערלין, לשלם
תוביקורי להרב הילדעסהיימער, ואגב לדרוש בעצת הרופאים, ובאתי חזרה ביום ד' בוקר
תזהעבר".
תח**"מלאכתי
תטבעבודת החזקת מוסדי התורה"**
תיעוד
תיאכותב הרבי על נסיעה זו לברלין שבועות אחדים לאחר מכן, בכ"ה כסלו, במכתב
תיבהממוען אל "תלמידנו הכי נעלה הרה"ג וו"ח אי"א מוהר"ר
תיגמרדכי זאב נ"י הכהן" [=גוטניק]:
תיד"גם הייתי עמוס עבודה רבה לרגלי מהירת
תיהנסיעתי ממדינתנו, ומבלי התחשב עם חלישות בריאותי - יחזקנו השי"ת וישלח לי
תיורפו"ש בקרוב - ועמל הדרך, לא נחתי ולא שקטתי, לעשות מלאכתי בעבודת החזקת
תיזמוסדי התורה במדינתינו יע"א. וזה אשר הכריח את נסיעתי לבערלין להיפגש שם עם
תיחמר ראזין יחי' ועוד מהעסקנים ע"ד אישור התקציב של תורה עבור המוסדות
תיטיע"א".
תכעל
תכאפעולת נסיעה זו כותב הרבי עוד בד' תשרי תרפ"ט, אל הרב אלי' אהרן מילקוואסקי
תכבמתל אביב:
תכג"בתחלת כסלו נסענו אני וחתני הרר"ש שי'
תכדלברלין, ואערכה שם אסיפה קטנה, ובה השתתפו גם האדונים הנכבדים והחכמים הנודעים מר
תכהכהן ומר ראזין, ואחרי אשר שניים הללו התדברו בטעלעג' עם ההנהלה בנויארק, הוחלט כי
תכועד ינואר יתנו, אבל מיאנואר והלאה ספק גדול הוא, ובכל אופן מזהירים המה בי בתור
תכזיו"ר ועד הרבנים אשר אודיע לועד הרבנים שליט"א כי הדזוינט לא יכול
תכחלהמשיך עבודתו הלאה..."
תכטועוד
תלאנו למדים על ביקור זה, מאגרת מי"ט אייר תרפ"ח, בו כותב אדמו"ר
תלאהריי"צ:
תלב...לפלא גדול גם צער רב על אשר לא קבלתי מכ'
תלגידידי שום מכתבים בכל משך העת. ולמורת רוחי בהיותי בברלין בר"ח כסלו העבר הנה
תלדבתחילה לא חשבתי להתמהמה שם רק יום או יומיים ואחר-כך התעכבתי כארבעה ימים ולולא
תלהידעתי בתחילה כי כה יהי' הייתי מודיע לידידי ואפשר הי' יכול לבוא ולהתראות.
תלועל
תלזמפגש מעניין בביקור הריי"צ בברלין, הובא לעיל מרשימותיו של הרבי הריי"צ:
תלח**ברלין,
תלטד', ו' כסלו, תרפ"ח.** מלון קייזערהאף, חדר תע"ב.
תמהיום
תמאביושבי בפרוזדור המלון עם חתני רש"ג שי' קרב אלי איש שיבה ויתן לי שלום בשמחה
תמברבה, ויתמה שלא הכרתיו, הסתכלתי בו אבל לא יכולתי להכירו. האם לא תזכרו - אמר אלי
תמג- כאשר נסענו יחדו מפאריז לפטרבורג, וכרגע עבר ברעיוני כל המחזה ההוא...
תמד**פגישה
תמהעם סגן הרייכס-קנצלר הגרמני**
תמוסיבה נוספת הייתה לביקור הרבי בברלין -
תמזמפגש עם סגן הרייכס-קנצלר, מר ווייסמן, להודות לו על השתדלותו למען צאתו את רוסיה.
תמחכפי שסופר לעיל, מר ווייסמן פעל לצאתו
תמטשל הרבי בהשתדלותו של מרדכי דובין, ליאו בק, מאיר הילדסהיימר, וכעת הרבי נפגש עמו
תנבברלין.
תנאעל פגישה זו אנו למדים ממכתב הרבי הריי"צ
תנבלחתנו, מיו"ד שבט תרצ"ב, בו כותב: "בהיותי בחורף תרפ"ח
תנגבבערלין בביקור אצל השר וייסמאן להודות לו על חסדו בהשתדלותו עבורנו כידוע, הי'
תנדראוי להזכיר לו בקשה זו"...
תנה**בקשת
תנוסיוע מהרב הילדסהיימר**
תנזבמוצאי שבת כ"ח טבת תרפ"ח,
תנחכתב הרבי עוד אל "ידידי עוז, וידיד ישראל, הרב המפורסם מוה"ר מאיר שי'"
תנטהילדסהיימר, בעניין שליחות חתנו הרש"ג שנסע לברלין בעניין העזר ליהודי רוסיה
תס(אגרת ד'תרעח*, אגרות קודש שלו כרך יג עמוד קכח):
תסאמלאתי את ידי חתני הנכבד מר גורארי' שי' לנסוע
תסבלברלין להתיישב על דבר הענינים העומדים על הפרק, כפי אשר יבאר לכבוד ידידי, ואפשר
תסגהדבר אשר ימצאו לנכון לעשות איזה נסיעות בענין זה, ידי תכון עמם לטובה ולברכה
תסדויצליחו.
תסהוהנני ידידו הדו"ש ברגשי יקר...
תסו**"כאשר
תסזהיתום בוכה אין איש רואה"**
תסחבחודש
תסטאלול תרפ"ח עשה הרבי הריי"צ נסיעה נוספת לברלין, בקשר עם פעולות העזרה
תעליהודי רוסיה.
תעאתוכנית
תעבהנסיעה לברלין עלתה כבר בראשית הקיץ, כפי שכותב הרבי להר"ר אליקים וולף כבר
תעגבי"ט אייר (אגרת שפא, אג"ק שלו חלק ב עמוד סג): "בדבר נסיעתי
תעדלמדינת אשכנז חושב הנני כי במשך הקיץ אהי' אי"ה בברלין . .".
תעהביום
תעוראשון י"ז אלול תרפ"ח, כתב הרבי הריי"צ, מברלין, אל המיועד להיות חתנו
תעזכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שהיה אותה עת בריגה, בעניין נסיעה זו:
תעחאל המיול"ח הנכבד והנעלה, מר מנחם מענדיל
תעטיחי'
תפשלום וברכה.
תפאתוכן ומטרת כתבי זה לשלוח לו פרישת שלום וברכה
תפבמרובה.
תפגבענייני נסיעתי, יארכו הדברים בכתב ועל כן אניחם
תפדלדבר בהם בהתראתינו צלחה.
תפהעניני רוסיא קרובים הם ללב כל אחד רק לדבר בהם,
תפוועדיין לא מצאתי את אשר יגע העניין בנקודת לבבו על מנת לעשות, אבל מקוה הנני כי
תפזנסיעתי זו תביא תועלת בעזרתו ית', ובהכרה גמורה עלי להגיד, כי אחינו היושבים בדוד
תפחהצרות וסיר התלאות, יתומים הם.
תפטבטח שמעת אומרים, כאשר היתום אוכל הכל רואים,
תצוכאשר היתום בוכה אין איש רואה, ואין שם לבו.
תצאבימי הרחמים האלה, ירחם ד' את עמו ואת עדתו מנפש
תצבועד בשר.
תצגוהנני המיול"ח הדו"ש, מברכו
תצדבכוח"ט..."
תצהעל
תצונסיעה זו באלול תרפ"ח, ועל המשתתפים בפגישות עם הרבי, כותב הרבי בד' תשרי
תצזתרפ"ט, במכתב אל הרב אלי' אהרן מילקוואסקי מתל אביב:
תצח"בחצי לחודש אלול העבר עשינו מסעינו לברלין,
תצטונתוועד שמה הרב הנודע והמפורסם לשבח ותהלה על גודל התעסקותו לטובת החזקת לומדי
500תורה הר"ר אהרן שי' טייטלבוים היו"ר של הסענטר רליף וחבר ועד ההנהלה של
501הדזונט, הרב הילדסהיימר, מר כהן, מר ראזין, לדבר על דבר התמיכה של הדזונט בעתיד,
502כי כפי אמירתם על שנה הבע"ל תרפ"ט לא יתנו עוד תמיכה לעניני תורה
503באירופא..."
504עוד
505על נסיעה זו כותב הרבי בה' תשרי תרפ"ט: "סוף דבר בחצי אלול העבר הייתי
506ימים אחדים בברלין, ויתן השי"ת ויביא אותו התועלת אשר ראוי לבוא".
507בהמשך
508לביקור באלול תרפ"ח, כותב הרבי בי"ט שבט תרפ"ט אל הר"ר אהרן טייטלבוים,
509מניו יורק, שהיה בין אלו שהרבי נפגש עמם בברלין:
510"לפני שבועיים קבלתי מאת ידידי . . טעג'
511האומרת: "ע"ד התקציב אין תקוה".
512...בישבנו יחד בברלין באלול העבר לא ראה איש, ענן
513כבד כזה ולא עלה על לב איש, אשר לפתע פתאום ישב העמוד התומך הלזה, כי האפשר הדבר
514אשר יחרץ משפט נורא כזה, מבלי תת זמן משך שנה לכל הפחות, למצוא דרך ומבוא איך
515להחזיק מעמד את אשר נבנה ונעשה עד כה..."
516**מפגש
517עם הרב מאיר מונק**
518בהיותו
519בברלין נפגש הרבי הריי"צ גם עם הרב מאיר מונק, מראשי הקהילה החרדית "עדת
520ישראל בברלין".
521על
522מפגש זה אנו למדים מאיגרת ששיגר אליו הרבי בכ"ד תשרי תרפ"ט, בו מבקש
523ממנו סיוע בתרגום מאמרי חסידות ללשון אשכנז.
524הרבי
525פותח את האגרת בדברים אלו: "מאוד נהניתי מההתראות עם כבודו פנים בפנים, את
526שמעו הטוב שמעתי עוד מקודם - אבל אינו דומה שמיעה לראיית פנים, והנני נותן לכבודו
527את ברכתי כי ימלא השי"ת את משאלות לבבו לשקוד ולהגות בתורה מתוך הרחבה לטובה
528ולברכה"...
529המכתב
530במלואו מופיע להלן , בפרק "חיזוק היהדות והפצת המעיינות בגרמניה" - הפצת
531חסידות בקרב יהודי גרמניה.
532תרפ"ט
533**עזר
534ליהודי רוסיה**
535כפי
536שהובא לעיל, אחד העניינים שאדמו"ר הריי"צ עסק בהם רבות בשנים שלאחר צאתו
537את רוסיה, היה העזרה ליהודי רוסיה. אדמו"ר הריי"צ שלח מכתבי התעוררות
538בנושא זה, ואף החליט לנסוע בעצמו לצורך זה לארצות-הברית לעודד את דעת הקהל
539והמוסדות היהודיים לבוא לעזרת יהודי רוסיה.
540עם
541התקרב ימי חג הפסח תרפ"ט פנה אדמו"ר הריי"צ בקריאת עזרה לשלוח קמחא
542דפסחא ליהודי רוסיה. הרבי יצא בקול קורא משותף עם גדולי הרבנים, אך השלטון
543הסובייטי המשיך להערים קשיים על הפעילות.
544בקשר
545לכך נסע אדמו"ר הריי"צ לברלין בתחלת אדר שני תרפ"ט, כפי שכותב על
546כך באגרת מז' אדר שני, לרב אליהו אהרן מילקאווסקי מתל אביב:
547"בהיותי בשבוע העברה בברלין, בא אלי אחד
548מהראויים להתחשב עמו, ויספר לי את אשר שמע כנ"ל בהיותו לא כבר (לרגלי עסקיו)
549בפריז, וכי עושים תעמולה לנגד אל ועד הרבנים...
550בברלין נוסד קומיטט מיוחד אשר לשם יבואו כל
551הכספים, חושבים אנחנו אשר בעזהי"ת יתקבל כל"ה אלפים שקל, אבל עוד עבודה
552רבה בזה..."
553ובי"ב
554אדר-שני כותב (אגרת תלג, אג"ק שלו חלק ב עמוד קסז), "הייתי במסעי לברלין
555במשך כשמונה ימים".
556בו'
557ניסן כתב הרבי עוד אל הרב מילקאווסקי הנ"ל:
558"אין לשכוח כי התחלת העבודה באפיית המצה
559הייתה בבואי חזרה מברלין ער"ח אדר שני, כי עד בואי לברלין ריחפה עוד רוח קר
560בכללית ענין זה ועוד טרם נעשו איזה סיכומים, ורק בברלין נוסד הקומיטט העולמי ונשלח
561טעג' לכל מרחבי תבל ובעיקר לאמריקא, ועל-פי ידיעה טלגרפית מברלין צוויתי לעשות
562חוזה עם כל האופים מצה תחת השגחת הרה"ג רמ"מ זאק שליט"א פה, ובחמשה
563ימים נאפה יותר על חמשה ואגון..."
564לאחר
565שהרבי חזר בברלין נשאר בברלין חתנו של הרבי הרב שמרי' גורארי', שם עסק בזה יחד עם
566הרב מאיר הילדסהיימר.
567**סקירת
568הרב אלי' חיים אלטהויז**
569על
570כל פעילות זו של הרבי בחורף תרפ"ט, מובא באריכות בסקירה הבאה, שנרשמה על ידי
571הרה"ח ר' אלי' חיים אלטהויז הי"ד, והוגהה וחולקה לפרקים על ידי
572אדמו"ר הריי"צ עצמו.
573לפנינו
574מובאים חלקים מסקירה זו, הנוגעים לנסיעות הרבי לברלין, ופעולתו בזה עם עסקני
575אשכנז:
576ראוי
577הדבר, אשר אחינו שי' ידעו את כל מהלכי הענינים בעזרת אחים, לצרכי פסח, מחוללה,
578יצירתה, והנוטלים חלק בעבודה זו.
579בשבעה
580עשר לחדש טבת העבר עשה כ"ק אדמו"ר שליט"א מועצה עם חתנו הר"ש
581שי' גורארי' ועם ידידנו החסיד ובעל מעשים טובים מו"ה מרדכי שי' דובין, לחשוב
582מחשבות ע"ד יצירת עזרה בעזה"י לצרכי אחינו שי' במדינת רוסיא.
583הוחלט
584אשר הר"מ שי' יבקר את ציר ממשלת רוסיא, ולשוחח אתו עמו ע"ד השגת רישיון
585להכניס איזה ואַגאָנעס [=קרונות] קמח או מצה אפוי' בשביל העניים במדינת רוסיא.
586הר"מ
587שי' ביקר את הציר ביום ח"י טבת וישוחח אתו עמו בזה כשעה ארוכה, כי כל הדבר
588הזה שייך הוא אל ציר המסחר, אשר על ידו יוכל להיעשות דבר כזה, ויבטחהו כי גם הוא
589יהי' לעזר בכל האפשרי לו.
590בעשרים
591לחדש ביקרו חתנא דבי נשיאה הרש"ג שי' והר"מ שי' דובין את ציר המסחרי
592וידברו אתו עמו בזה, כאמור, ויענה להם כי יבוא בכתובים על א[ו]דות זה עם המוסדות
593הממשלה וכעבור כאיזה שבועות יוכל להגיד תשובה כללית בדבר הזה.
594הזמן
595המוגבל כאמור הגיע, ובעשרה לחדש שבט הרמ"ד והרש"ג יחיו בקרו את ציר
596המסחר שקיבלם בסבר פנים, אבל מענה לא קבלו מאתו, באמרו כי על כתבו לא ענוהו, אמנם
597כאשר עתה עושה מסעו למוסקבה, ושם ידע פשר דבר ובבואו יגיד מענה ברורה.
598ב
599בתוך
600הזמן הזה בא כ"ק אדמו"ר שליט"א בכתובים עם הרה"ג הצדיק חפץ
601חיים שליט"א והרה"ג ה"ר חיים עוזר שליט"א גרדזענסקי ועם הרב
602ר' מאיר שי' הילדסהיימר מברלין, בהצעה מפורטת ומסודרת ע"ד סידור עזרה לצרכי
603פסח בשביל יהודי רוסיא, ויבקשם להגיד חוות דעתם בזה.
604כעבור
605איזה ימים הביעו הסכמתם על כללות ההצעה עם אישור סדר ההסתדרות והתעמולה אשר סדר
606כ"ק אדמו"ר שליט"א, ויבקשו לשלוח להם נוסח הקול קורא לחתום אותו.
607כן
608בא כ"ק שליט"א בכתובים עם הרבנים הגאונים המפורסמים היו"ר דאגוה"ר
609[=דאגודת-הרבנים] דפולין, ליטא, לטביא, הרב הכולל [=הראשי] דצרפת, אנגליא, בעלגיא
610עוד ועוד, אשר כולם ענו בחיוב, ובשמחה רבה הבטיחו לפעול ולעשות בזה.
611ו[כ"ק
612אדמו"ר] שליט"א והגה"צ החפץ חיים והגרח"ע שלחו טעג' [=מברק]
613לאמעריקא לעשות שם ועד של עזרה.
614ובעת
615ההיא נדפס הקול קורא לעזרה לצרכי הפסח בשביל היהודים אזרחי רוסיא, חתום מכ"ק
616אדמו"ר שליט"א, הגאונים המפורסמים חפץ חיים, הגרח"ע, הגרי"ל,
617הגרא"ש הגרמ"ז שליט"א, ובכל המדינות בכל מדינה ומדינה נעשה ועד
618מדיני בשביל דבר זה.
619מאות
620מכתבים יוצאים מאת המרכז לעבודה ותעמולה לצרכי אחינו יחיו.
621...ביום
622ההוא - י"ט אדר א' בא כ"ק אדמו"ר שליט"א בחלופי דברים ע"י
623הטלפון עם הגרח"ע שי' ועם הר"מ הילדסהיימר, וביום א' בוקר נסע כ"ק
624לברלין צלחה.
625ובו
626ביום, שהי' עש"ק קרא כ"ק ועידה מג' אופי מצה לידע תנאי ואופני האפי' וכל
627הפרטים בזה.
628ד
629בהשני
630ועידות שהיו בברלין ביום ב' ערב, יום ג' בקר, אשר בו השתתפו נוסף על נכבדי העסקנים
631מברלין גם קרואים מלונדון, באזעל, ויען [=וינה], פראנקפורט, האמבורג, ווארשא ועוד,
632ויחליטו: א) להכין תומ"י [=תיכף-ומיד] עשרה ואַגון [=קרונות] מצה אפוי', ב)
633לסדר אוסף האמצעים הדרושים, ג) לפנות אל כל המדינות בבקשת עזר.
634האסיפה
635הביעה שבחה להמחולל של העזרה כ"ק אדמו"ר שליט"א על אומץ רוחו
636הכבירה וימלאו את ידו לעשות ככל הדרוש לתועלת התעמולה, ויבחרו בהרב ר"מ
637ד"ר הילדסהיימר וחתנו הרש"ג יחיו להיות לעוזריו בדבר זה.
638ביום
639ד' ביקרו הרש"ג והרב הילדסהיימר את ציר הממשלה הסוביטית בברלין לידע תוצאות
640הרשיון, וזה האחרון הודיע להם כי ניתן רשיון להכניס 50 ואַגאָנעס מצה לרוסיא, ואשר
641כל דבר השילוח נמסר על יד ציר המסחר בלטביא, להיות כי תנאי השילוח מחו"ל
642לרוסיא, היותר טובים ונוחים היא המסה"ב [=המסילת-הברזל] ההולכת מלטביא.
643עפ"י
644הידיעה מברלין הנה ביום החמישי ביקר הר"מ שי' דובין את ציר המסחר בריגא, ויספר
645לו ככל אשר הודיעוהו מברלין, ומה נשתומם השר דובין כי זה האחרון אינו יודע כל
646מאומה, וברור מילולו כי לא קיבל שום ידיעה מהמוסדות במוסקבה בענין זה.
647בשעה
648השתים עשרה לילה באור ליום כ"ו אדר ראשון הודיע ר"מ שי' דובין את
649כ"ק אדמו"ר שליט"א בברלין מפרטיות שיחתו עם ציר המסחר.
650על
651יסוד זה ביקרו הרש"ג והרב הילדסהיימר יחיו את מזכירו של הציר הסוביטי בברלין,
652וזה האחרון הודיע להם כי הרשיון בטוח הוא, ואם הציר המסחרי בריגא עוד לא קיבלו בטח
653יקבל אותו בעוד יומיים, וירא להם את המענה אשר התקבל לברלין כי הרשיון נשלח להציר
654בריגא.
655ה
656במוצאי
657ש"ק נסעו הרש"ג והר"ה יחיו לבלגיא בענין זה, וביום א' בקר נסע
658כ"ק אדמו"ר שליט"א חזרה לפה ויבוא צלחה ביום ב' ער"ח אדר שני
659בשעה 8 בקר...
660כל
661הכספים באו אל המרכז הכספי בברלין, וכל העבודה בשילוח הכ"ג ואַגאָנעס (ורק ה'
662ואַגאָנעס נשלחו מאשכנז) והחבילות הי' בפה שהוא מרכז העבודה הן בשילוחי מכתבי
663התעוררות, וטעג' של זירוז, והן בהכנת המצה והחבילות.
664הגיעו
665יותר על שני אלפי מכתבים עם אַדרעסן [=כתובות] של מבקשי חבילות קמח, וישבו אנשים
666לסדר כל דבר על מקומו, ובס"ה נשלחו ה' אלפים תרפ"ט חבילות שיש עליהם ה'
667אלפים תרפ"ט ראַספיסקעס מהפוסט [=קבלות מהדואר].
668ואם
669באתי לספר כל הנפלאות בחסדי השי"ת אשר ראינו בדבר זה בההצלחה למעלה מן דרך
670הטבע בהשגת סכום מצה בשילוחם והילוכם שהגיעו ת"ל בכל המקומות בעתם ובזמנם
671יהי' זה ספר שלם.
672זהו
673סדר העבודה בהלכות מצה וצרכי הפסח, בקיצור נמרץ ומצוה על כאו"א מאנ"ש
674שי' לידע דבר זה ולהסבירו לפני כל מכיריו וידידיו.
675**עדותו
676של ציר אגודת ישראל הרב יעקבזון**
677עדות
678נוספת לפעילות של אדמו"ר הריי"צ בברלין באותו ביקור, מצוייה בפיו של הרב
679בנימין-זאב יעקבזון, מצירי אגודת ישראל באירופה. תיאור זה מופיע בספרו של הרב
680יעקבזון, "אשא דעי למרחוק" (פרק כב, עמוד קיז):
681שולחתי
682לריגה בניסן (או באדר) תרפ"ט - יתכן שאני טועה מעט בתאריך - להביא לכבוד
683קדושת האדמו"ר רבי יוסף-יצחק שניאורסון זצ"ל, מליובאוויץ', את ברכותיה
684של "אגודת-ישראל" העולמית, אחרי השנים הקשות שסבל ברוסיה הסובייטית.
685האדמו"ר
686מליובאוויץ': השם לבדו - מקסים, נושא השם, יורשו של "בעל התניא", היה אז
687מנהיגה של היהדות החסידית בכל מדינות רוסיה, לבו הגדול של האדמו"ר ידע מרת
688נפש אחינו בני ישראל הנחתים שם, יומם ולילה דאג את דאגתם, סבל את צערם וחשב, אמר
689ועשה, כדי להקל את עולם הקשה והנורא. נסעתי לריגה דרך וינה ושם שמעתי מפעולה ענקית
690שהרבי עשה לכלכל את אחינו ברוסיה לכבוד חג הפסח במצות; שמעתי זאת רק במקרה, אך
691נעלם ממני מה שהרבי עשה בכל רגע ורגע לטובת אחינו. השפעת האדמו"ר, מסירות
692נפשו, השתתפותו בצער בת עמנו - שומעים עובדים וחושבים שהן ...אגדות. כי כל מעשה
693האיש המופלא הזה, היה גדול ונורא מאד מאד.
694ואם
695באים לפני האדמו"ר - פשוט הוא, לבבי הוא, כולו אהבה הוא, איש יחיד ומיוחד זה.
696הוא מדבר אליך בחסד ובחיבה. רבע שעה אצל גאון וצדיק זה, יש בו ממש שכר ופיצוי שלם
697עבור כל הצרות של ה"אגוד'ניק" - שם הכינוי שלנו, אשר חברינו בפולניה
698הפכוהו לתואר של כבוד.
699אחרי
700ברכת-שלום לבבית, מדבר הרבי מיד על רוסיה ועל מבצע אספקת המצות, בשבחו את שיתוף
701הפעולה של חוגים רחוקים ובמיוחד את זריזות ידידו הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר
702מברלין, אשר היה ידוע בריגה כמעט כמו אצלנו.
703על
704אחת משאלותיי, השיב לי הרבי: "כלל הוא אצלי, שלא להפריע ליהודים אף פעם; צריך
705לחנך את היהודים!" (הלוואי היתה תשובה זו תמיד גם בפינו...) שאלת-שוא היא:
706הרבי הנו "אגודאי"? הרבי הוא הבריח התיכון של חוג ענקי שתורתו אומנותו
707ואמונתו, כל חסידיו וכל נושאי כליו פה בריגה הם אגודאים, מנהיגי
708ה"אגודה".
709האם
710הרבי מרגיש טוב בריגה, העיר השמחה כל-כך שהרבי שוכן כבוד בה? שמעתי בחוגו: הרבי
711מתגעגע תמיד לאחיו ברוסיה, לאחיו הנרדפים. שם חם לו, שם טוב לו, אך ריגה היא קרה, הנהר
712הוא מלא קרח - - - והרבי בוער, בוער תמיד, כמו שנאמר: "אש תמיד תוקד על
713המזבח"- - -
714פעמים
715שונות בא הרבי לברלין, ותמיד בענין אחיו ברוסיה. נקראתי, אפוא, ללוות את הרבי
716בביקוריו אצל מנהיגים ומוסדות, ותמיד התפלאתי מדוע כיבדוני בתפקיד זה, אחרי שכל
717העבודה הממשית נעשית על ידי ידידיו הרבנים מונק והילדסהיימר, בעוד שלי נותר רק
718לרומם מעט את רוחו של הרבי בבדיחותי... כי הרבי היה תמיד שקוע במחשבות מעיקות ואף
719רגע לא שכח את גורל חסידיו ברוסיה הרחוקה.
720אף
721בנסיעות הללו הראה הרבי פשטות למעלה מכל תיאור; לא שמעתי ממנו אף פעם בקשה אישית...
722**אגרת
723תודה לרב הילדסהיימר**
724ב"י"ג ניסן, תרפ"ט,
725ריגא, הילולא רבא של הוד כ"ק אאזמו"ר, אדמו"ר הרה"ק צמח צדק,
726זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", שיגר הרבי לרב הילדסהיימר מכתב תודה
727והוקרה על פעילותו למען יהדות רוסיה. הרבי אף צירף למכתבו תשורה ייחודית, הקשורה
728במיוחד לרב הילדסהיימר (אגרת תלו, אגרות קודש שלו חלק ב עמוד קעא):
729כבוד ידידי עוז, הרב הנכבד, המפורסם בכל קצוי תבל
730ברוב פאר והדר מדות נשגבות גזע תרשישים, אי"א מוהר"ר מאיר נ"י
731המכונה ד"ר הילדעסהיימער
732שלום וברכה!
733בזה הנני לתת את תודתי לכבוד ידידי על השתתפותו
734הכי גדולה, בדבר השגת האפשרות, להיות בעזרת אחינו יחיו אשר במדינת רוסיא, לשלוח
735להם מצה, קמח של פסח, ועזרה בכסף מזומן, אשר בכל אלה הנה מלבד העזרה בפועל, החיו
736את נפשם ועודדו את רוחם.
737העבודה הגדולה הלזו, הראה לנו לדעת כי נשמת
738ישראל, חי הוא למעלה מגבולות מדינות ושאיפת מפלגות, ותקוותי תאמצינו אשר עבודה זו
739תהי' התחלה טובה לעזרת אחינו שי' בעניני תורה וצרכי הדת.
740ולמזכרת אהבה וידידות נפשי הנני שולח לכבוד ידידי
741כתב יד קדש, מכתב הוד כ"ק אאזמו"ר, הרה"ק איש האלקים גדול מרבן
742שמו, רבי שמואל (אביו של אבא קדישא) זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, נשיאותו
743היתה ניסן תרכ"ו עד תשרי תרמ"ג, שכתב לאחד החסידים הגדולים אשר בזמנו,
744המפורסם בשם הלמדן והחסיד ר' שמואל דובער, נ"ע, אשר הי' לו רק בן יחיד,
745ויברכהו כי יראה בשמחתן של נכדיו, וכן הי',
746ומקרב לבי הנני לברך את כבוד ידידי בכל טוב מנפש
747ועד בשר, וכבוד ידידי ורעייתו הכבודה תהי' יראו רוב נחת וגיל בבנם הנעלה והכי נכבד
748יחי', ויקויים בהם האמור וראה בנים לבניך שלום על ישראל.
749והנני ידידו עוז מוקירו ומכבדו כערכו הרם והנשא
750ומברכם בחג כשר ושמח...
751**המסע
752לארץ הקודש**
753בקיץ
754אותה שנה עשה אדמו"ר הריי"צ את מסעו המפורסם לארץ הקודש, כאשר בדרכו הוא
755עובר בברלין. דרך הנסיעה מפורטת באגרת מו' תמוז (אגרת תנא, אג"ק שלו ח"ב
756עמ' קצד):
757הננו
758נוסעים בעזה"י ביום ג' כ"ב תמוז לבראנדיזי (דרך ברלין). בבראנדיזי
759(איטליע) נהיה שבת-קודש פ' מטות-מסעי, וביום א' ז"ך תמוז נסע אי"ה עם
760הספינה ההולכת לאלכסנדריאה, וביום ג' אי"ה נבא לשם צלחה, ביום ד' - ליפו.
761ביום ה' - לעיר הקודש ירושלים תובב"א. באה"ק תובב"א, בדעתי
762בעזה"י להתעכב כב' שבועות, ובערך ט"ו מנחם אב לנסע חזרה צלחה לצרפת
763להאווער...".
764באותם
765ימים כבר התגוררו בברלין כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, וזוגתו הרבנית מרת חי'
766מושקא, בתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שקיבלו את פני הרבי הריי"צ
767בתחנת הרכבת בברלין.
768וכך כותב הרבי הריי"צ ביומנו:
769"ד, כג תמוז . . תפלה בוואגאן [קרון
770הרכבת], קימה בשעה 6 בבוקר, בתנו מ[רת] חי' מושקא עם בעלה חתני רמ"מ פוגשים
771אותנו על התחנה ברלין הראשונה.
772בשעה 7,20 באים אנחנו למלון צענטראל חדר 236.
773היום עבר בשיחה מעט, בתי תחי' חושבת לנסוע
774בשבוע הבע"ל לריגא צלחה, וחתנינו שי' חפץ עוד להתמהמה כג' שבועות, כנראה אשר
775מצבו הרע של אביו מחותני שי' מדכא אותו.
776בערב בשעה עשר וחמישים מינוט נוסעים אנחנו לוויען
777מרכבת שינה 88, מקומות 3/4, בנינו שי' מלווים אותנו . . ".
778**שהות
779בגרמניה בחזור מהמסע לאה"ק**
780בדרכו
781חזרה מארץ הקודש התעכב הרבי הריי"צ בבאדען שבגרמניה מיום ד' כ"ב מנחם-אב
782עד יום שני ד' אלול.
783ביום
784שישי ב' דראש-חודש אלול הגיע לשם חתנו - כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרב
785מנחם מענדל רוטשטיין.
786ביום
787שני ד' אלול עזב הריי"צ את גרמניה ונסע לפאריז, וכ"ק אדמו"ר נשיא
788דורנו חזר לברלין.
789ביום
790רביעי ו' אלול נסע הרבי מפאריז להאווער, ומשם יצא בספינה לארצות הברית. הספינה
791הגיעה לארצות-הברית בי"ב אלול, והריי"צ שהה שם קרוב לשנה, עד כ"א
792תמוז תר"צ.
793תר"צ
794**שהות
795בברלין בחזרה מהמסע לארה"ב**
796בכ"ז
797בתמוז תר"צ חזר הרבי הריי"צ מארצות-הברית לאירופה, והגיע לברלין.
798כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו וזוגתו הרבנית
799נסעו לקבל את פניו בתחנת הרכבת, כמצויין ביומן הריי"צ מאותו יום: "ד.
800כ"ז תמוז . . בשעה 4,30 לברלין, באים 6,30 מקבלים פנינו בנותינו חתני
801הרמ"מ שי' . . ".
802ובי"א אלול תר"ץ כותב הרבי הריי"צ
803מברלין (אגרת תפו, אג"ק שלו חלק ב עמוד רנו):
804"ת"ל נסיעתי על הים עברה בשלום,
805ובאתי בשלום לברלין כ"ז תמוז העבר, אלא שהייתי חלש בבריאותי ועייף מעמל הדרך,
806והרופאים פקדו עלי לנסוע לנוח על איזה שבועות, ונסעתי למאריענבאד ושהיתי שם כשלשה
807שבועות רחצתי במעיינות הרפואה ונחתי, ות"ל הוטב מצבי ואני מרגיש עצמי יפה.
808ואני עכשיו בברלין בדרך מסעי לביתי לריגא ואי"ה ביום הראשון הבא אני יוצא
809לדרכי לביתי לריגא".
810**תשעה
811באב תר"צ בברלין עם הריי"צ**
812ברשימות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ("רשימות
813היומן" עמוד ז) נדפסה רשימה שכתב בברלין, מתאריך "מוצש"ק ט'
814מנ"א ר"ץ. יהפך לשמחה, ברלין".
815הייתי אצל כ"ק מו"ח אד"ש. שכב
816על הספה. סיפר ע"ד אמירת ההפטרה בשבת ר"ח מנ"א (אם לאמר השמים כסאי
817או שמעו). פעם אמר אדנ"ע "השמים כסאי", אבל כעבור שנים אחדות,
818ואירע עוד הפעם שבת ר"ח מנ"א, ואמר "שמעו". ואמר אדנ"ע
819שמתחרט על אשר מלפנים אמר "השמים כסאי".
820שאלני, איך אתנהג בהנחת תפלין למחר. עניתי:
821עפ"י המבואר בשו"ע, להניח במנחה. ויאמר לי שאניח בצנעא גם בבוקר (ובלבד
822שלא ירגישו בדבר) תפלין דרש"י. וכן הי' נוהג אדנ"ע, להניח בחדרו שלא
823יראו. ובעת שהתפללו - אמר תילים וכיו"ב.
824פעמים רבות שאלוני - את כ"ק מו"ח
825אד"ש - עד"ז, ולא גיליתי זה. הטלית - רק במנחה.
826ראה את אדנ"ע לומד דא"ח בט' באב,
827וכנראה למיגרס בעלמא. פעם אירע ערב ט' באב בש"ק. ואמר מאמר דא"ח, אחר
828חצות היום. אלא שאז אמר עוד הפעם מאמר, שכבר אמרו, שכנראה לא הבינו אותו השומעים
829כל צרכו, בפעם הא'.
830ליל ט' באב כמעט שלא הי' אדנ"ע ישן כל
831הלילה.
832**תר"צ
833- תרצ"ג**
834במשך
835שלוש השנים הבאות (אלול תר"צ-אלול תרצ"ג) ישב הרבי הריי"צ בעיקר בריגה,
836ומזמן לזמן ערך נסיעות לעיירות ליטא, וואהלין פולין ואשכנז.
837תרצ"ג
838**נסיעות
839למטרת רפואה**
840בחורף
841תרצ"ג נחלש אדמו"ר הריי"צ ביותר, כמסופר באגרת מזכירו הרב יחזקאל
842פייגין מי"ד טבת: "בטח ידוע לו מחלישותו . . נסע י"ב טבת צלחה
843לבערלין ושם יחליט על פי דברי הפראפ' איך יהי' עוד".
844הרבי
845שהה בברלין מי"ב טבת ועד כ"ב אדר.
846ובפרטיות
847יותר באגרת נוספת מהר"י פייגין, מט' שבט:
848בטח יודע הוא כי כ"ק אדמו"ר
849שליט"א הנהו עתה בברלין לרגל חלישות בריאותו - השי"ת ישלח לו רפו"ש
850ויחזקהו ויאמצהו בקרוב הגמור, והנהו שם עתה עליו לטוב המנוחה, אשר מבטיחים כי כאשר
851יהיה במנוחה גמורה משך זמן, הנה בעזה"י ישוב לאיתנו ויוכל לעבוד את עבודתו
852בקדש.
853ואמנם לזה גופא שיוכל להיות במנוחה צריכים לרחמי
854שמים, כי לדאבון הידיעות המתקבלות יום יום בהמון המכתבים מצרת ישראל מפה ושם אין
855נותנים מנוחה לו, וביחוד מאחינו שי' שברוסיא, אשר שוברים גופו בפועל ר"ל,
856ועל כל אלה הנה גם אמצעים כספיים אשר צריכים
857בשביל שיוכל להיות במקום מנוחה מיוחד, עוד טרם ישנם, כי גם ההוצאה היומית היא
858בדוחק גדול, והמדובר הוא פשוט אודות ההוצאה היומית השוה לכל נפש, ורק הודות לעזרת
859אנ"ש שי' שבניו-יארק ברוקלין, הייתה האפשריות לעשות את הנסיעה לברלין, ועל
860הוצאות הדרושות עוד, לדאבון אין".
861בברלין
862נשאר אדמו"ר הריי"צ יתר על שני חדשים, כמסופר באגרת הר"י פייגין
863מכ"ח ניסן:
864מצב בריאות כ"ק אדמו"ר שליט"א אשר
865חלוש הוא ביותר בבריאותו, ועל-פי פקודת הרופאים דפה נסע לבערלין על משך זמן של
866איזה חדשים ועשה שם עניני רפואות. העיקר הוא חלישותו הכללית עד שהיה נרגש גם בדיבורו
867חלישות גדולה כפי שמצאו הפראפעסארין דשם אשר עיקר חלישותו הוא מה שהוא שבור ביותר
868בצער פנימי . . ועל כן לבד הרפואות שעשו לו הזהירו ביותר להסיר כל נדנוד ודאגה
869ולהיות בשמחה.
870יעזור השי"ת ויהי' לו האפשריות לזה כי צרות
871ישראל המתגברות יום יום פועלים הרבה על בריאותו וגם מצבו הפרטי הדחוק וביחוד בזמן
872האחרון פועל הרבה, השי"ת יחזקהו ויאמצהו. מעת נסעו י"ב טבת ובבואו חזרה
873כ"ב אדר ועד היום לא אמר חסידות כי הזהירוהו ביותר הרופאים ע"ז,
874בכ"ז ביום אחרון של חג הפסח בהתאסף אנ"ש בעת הסעודה היו שיחות מענינות
875ביותר בענייני השגה ועבודה בחסידות..."
876**"לבדי
877רק חתני האמצעי הרב רמ"מ שי' הי' בא אלי"**
878על שהותו בברלין באותה תקופה, כותב הריי"צ
879(אגרת ג'תתקכז, אג"ק שלו חלק י"א עמ' רט):
880"המנהג החדש שלא למסור מכ' בא בסיבת חלישות
881בריאותי ל"ע אשר הרופאי' אסרו עלי כל קריאת מכ' ועבודה מייגעת. יותר על ב'
882חדשים הייתי בסענאטריום בברלין, לבדי רק חתני האמצעי הרב רמ"מ שי' הי' בא אלי
883בכל יום על זמן קבוע, ויתר היום הייתי תחת השגחה של רופאי' מומחים והתעסקות
884ברפואות.
885חלישותי כפי דעת הרופאי' מומחים הנה לבד שבא
886מריבוי עבודה פעראוטמל[...] הנה עוד בא מעגמת-נפש פנימי וגעגועים שאי אפשר בשעה זו
887להתמלאות, אשר תרוייהו אית בי, הייסורים ועגמת-נפש פנימי ממצבם הכלכלי בגו"ר
888הקשה של אנ"ש ויראי אלקי' שי' ומיעוט העזרה . . הנה שניהם יחדיו פעלו על בריאותי,
889עד שבאתי לידי מצב כזה.
890ועתה ת"ל הנה הוטב לי מאשר הי' אבל עודני
891עוסק ברפואות ומוכרח לי לנסוע לקוהרארט, וישנם מניעות גדולות בזה אך בטח יעזור
892השי"ת. וכל זה אשר הביא אותו השינוי של[א] למסור מכתבים".
893מברלין חזר הרבי לריגה. בחודש תמוז נסע
894הריי"צ למאריענבאד, על פי פקודת הרופאים. במאריענבאד נשאר עד שלהי מנחם-אב
895(או תחילת אלול), שאז העתיק הרבי את מקום מושבו לוורשה.
896ה'ש"ת
897**הרבי
898הריי"צ ניצל מהנאצים**
899קרוב לשנתיים ישב הרבי הריי"צ בוורשה,
900מאלול תרצ"ג עד תחילת תמוז תרצ"ה, שאז עבר לאוטבוצק הסמוכה לוורשה.
901לחודש תמוז תרצ"ה חזר שוב לוורשה, אך לאחרי-זה התיישב בקביעות באוטבוצק.
902באוטבוצק ישב הרבי כארבע שנים, מקיץ תרצ"ה
903עד שלהי אלול תרצ"ט, שאז, כשפרצה מלחמת העולם השנייה וצבאות הנאצים פלשו
904לפולין, עזב את אוטבוצק ונסע לוורשה, על מנת לנסוע משם לריגה. אך מחמת קשיים נשאר
905בוורשה, עד ד' טבת ת"ש, כשלאחר השתדלות גדולה ניצל הרבי עם בני משפחתו לריגה,
906ומשם לארצות-הברית.
907פרשייה זו של הצלת אדמו"ר
908הריי"צ מציפורני הנאצים, היא פרשייה מרתקת ומיוחדת במינה.
909כאמור,
910כשפרצה המלחמה, עזב הרבי הריי"צ את אוטבוצק ביום ב' (או ג') כ' (או כ"א)
911אלול תרצ"ט ונסע לוורשה על מנת לנסוע משם לריגה, אך לפועל לא נסע לריגה אלא
912נשאר בוורשה. על כך מספר המזכיר ר"ח ליברמן, "את אוטוואצק עזבנו ביום ב'
9134טן סעפטעמבער, על דעת לנסוע כולנו לריגא, אבל כבר אחרנו המועד ואי-אפשר הי' לנסוע
914ונשארנו כולנו בדירת שמוטקין בווארשא . .".
915בספר
916"שמועות וסיפורים" (חלק ג עמוד 235) מסופר על הצלת הרבי מוורשה והגיעו
917לריגה וכך כותב:
918כ"ק
919אדמו"ר היה בתחילת זמן הפרעות אצל ר"ז שמוטקין הי"ד ואחר כך עבר
920לבית ר"צ גורארי' הי"ד. כמה פעמים באו לבית ר"צ גורארי' לשאול על
921כ"ק אדמו"ר, ומפני שלא ידעו שפשר הדברים הוא לטובה פחדו להגיד שהוא נמצא
922באותו מקום (כי חשבו שאולי זה לרעה ח"ו) ואמרו שאיש כזה איננו נמצא כאן. גם
923במכתבים ומברקים לא יכלו לכתוב בגלוי, אך לבסוף נודע שמחפשים את הרבי כדי לתת לו
924היכולת לצאת מן המדינה.
925כנ"ל
926היו צריכים לצאת תחילה לברלין. הנסיעה הייתה דרך החזית והחיילים הגרמנים שהיו צמאי
927דם כחיות טרף היו יכולים להתנפל באמצע הדרך למראה יהודים עטורי זקן ופאות ובני
928משפחתם, וכדי למנוע סכנה זו מצאו יהודי אחד שהיה חייל בצבא הגרמני במלחמת העולם
929הראשונה, והיו לו אותות הצטיינות ומדליות רבות מהממשלה הגרמנית. יהודי זה התלבש
930במדי הצבא, תלה את כל האותות והמדליות על לבו, וכך נסע עם הרבי ומשפחתו בתור בן
931לויה.
932בדרך
933התנפלו עליהם כמה פעמים, אך היהודי הנ"ל עמד בכל תוקף שלא יגעו בהם לרעה
934ח"ו, כי הוא אחראי עליהם והוא מוכרח להביאם לברלין בשלום.
935בהגיעם
936לברלין - לנו בלילה ההוא בבית ועד הקהילה היהודית שבברלין, כי הייתה סכנה לצאת
937לרחוב.
938למחרת
939באו אליהם מהקונסוליה הלאטווית, ולקחום לנסוע לריגא.
940ע"כ משמועות וסיפורים.
941באגרות קודש (חלק ה עמ' 8) מציין המו"ל,
942כי בברלין שהו במשך כל השבת קודש, שכן מוורשה יצאו "ביום החמישי בשני לחודש
943טבת", ולריגא הגיעו ביום "א' ה' טבת".
944**ראש
945המודיעין הגרמני פועל לחילוץ הרבי הריי"צ מוורשה הבוערת**
946בשנים האחרונות התגלו עדויות חדשות
947ונחשפו מסמכים מאלפים ששופכים אור חדש על פרשה זו. הדברים להלן לקוחים ממחקרו של
948ב. מ. רייג, "להציל את הרבי".
949בכ' באלול תרצ"ט, יום אחד לאחר
950שצבאות הנאצים פלשו לפולין והתקדמו לעבר וורשה, נסע אדמו"ר הריי"צ
951מאוטבוצק לוורשה כדי להציל קבוצת ספרים יקרים שלו שהיו שם. אך בעוד הרבי שוהה
952בוורשה ועסוק בניסיונותיו להציל את הספרים, כבש הצבא הגרמני את העיר והרבי נלכד
953בתוכה. בקרב חסידי חב"ד בארה"ב התרוצצו שמועות שהרבי לכוד בבית בוורשה
954והוא פצוע קשה - דבר שלא היה נכון - אבל לכולם היה ברור שצריך לעשות הכל כדי לחלץ
955את הרבי ולהצילו.
956'אגודת חסידי חב"ד' בארה"ב
957החלה להפעיל את כל קשריה עם פוליטיקאים יהודים בעלי השפעה בחלונות הגבוהים. הללו
958יצרו קשר עם פקידים במשרד החוץ האמריקני, והלחצים הגיעו עד שולחנו של שר החוץ
959האמריקני קארדייל האל, שהפעיל שורה של דיפלומטים אמריקנים שיפנו לגרמנים בבקשה
960להציל את הרבי.
961בשלב זה של המלחמה, עדיין פעלה
962באמריקה ועדה מיוחדת בין-ממשלתית שחבריה היו פקידים בכירים אמריקנים וגרמנים.
963הגרמנים שבוועדה היו אנשים שרצו להפסיק את המלחמה וקיוו שארה"ב תוכל לתווך
964בין אנגליה לגרמניה. אחד מהם היה בכיר גרמני ושמו הלמוט ולטאט, שהרבה לנוע בין
965גרמניה לארה"ב באותה תקופה. הוא היה אנטי-נאצי, שעמד בקשר עם ראשי תנועת
966ההתנגדות הגרמנית, וניסה לפעול להפסקת המלחמה. שר החוץ הגרמני, אסר עליו לחלוטין
967להמשיך במאמציו לנסות לתווך בין גרמניה לאנגליה. אבל ולטאט המשיך לפעול בחשאי
968למרות האיסור.
969כאשר העסקנים היהודים בארה"ב
970הגיעו אל ולטאט ודיברו אתו על הדרישה להצלת הרבי, ולטאט חשב לעצמו שזוהי הזדמנות ראוייה.
971הוא האמין שליהודים יש כוח השפעה מאוד גדול בארה"ב. הוא גם הבין שהרבי
972מליובאוויטש הוא אישיות יהודית חשובה שמקובלת מאוד על יהדות ארה"ב, וקווה
973שבעקבות הצלתו הוא יוכל לרתום את יהדות ארה"ב כדי שתפעיל את השפעתה על ממשלת
974ארה"ב לתווך בין האופוזיציה בגרמניה לאנגליה. ולטאט פנה לגורמים רבים בגרמניה
975כדי שינסו לעזור בהצלת הרבי, אך אף אחד מהם לא הסכים. ואז עלה במוחו רעיון: הוא
976ידע שראש המודיעין הגרמני, ויליאם קנאריס, מתנגד למשטר הנאצי וגם פועל בחשאיות נגד
977המשטר. ולטאט האמין שקנאריס הוא האדם המתאים לפעול להצלת הרבי.
978ביום ז' במרחשוון ת"ש, נפגש ולטאט
979עם קנאריס בברלין וביקשו לפעול להצלת הרבי. קנאריס הסכים. מעבר לצד ההומניטארי של
980העניין, גם קנאריס תמך במאמצי השלום של ולטאט וגם הוא חשב שאולי זאת הזדמנות לקדם
981את המאמץ להפסקת המלחמה.
982קנאריס פתח מיד בפעילות להצלת הרבי.
983הוא קרא לשני סוכני ביון שהיו מקורבים אליו והורה להם לפעול להצלת הרבי ולא להרפות
984עד להשלמת המבצע. אחד מהם היה סגנו - ראש המודיעין הגרמני בוורשה הכבושה, יוהן
985הורצאק. השני היה קצין בדרגת רב-סרן בביון הגרמני, ארנסט בלוך. כאן יש לציין שאביו
986של בלוך היה יהודי, ומבחינת הנאצים "יהודי למחצה" - מישלינג" - היה
987נחשב ליהודי, אבל קנאריס האנטי-נאצי העסיק במכוון חיילים יהודים במשימות ביון,
988אולי בתקווה להציל את חייהם בדרך זאת.
989בהתחלה לא ידעו השניים אפילו באיזו
990עיר הרבי נמצא. הם חיפשו את הרבי במקום מגוריו באוטבוצק, אבל שם התברר להם שהרבי
991נסע לוורשה. הדיפלומטים האמריקנים עמדו כל הזמן בקשר עם קנאריס ולחצו עליו להזדרז.
992עם קבלת הידיעה, שיגר קנאריס מברק להורצאק ולבלוך: "תאתרו אותו בכל מחיר
993ותוציאו אותו מפולין". אבל רק לאחר כחודש ימים הם הצליחו לאתר את הבית בו
994שוהה הרבי בוורשה.
995**חיפושים
996באטווצק ובוורשה**
997הסבר לאריכות הזמן עד לאיתורו של
998אדמו"ר הריי"צ, נמצא בסיפורו של קלאוס שנק, חייל שהיה אחד מפקודיו של
999בלוך: "מפקדי, ארנסט בלוך, ידע שאני 'יהודי למחצה'. בפעם הראשונה ששוחחנו,
1000דיברנו על הגזע שלנו. בלוך סיפר לי שגם הוא 'יהודי למחצה'. לעיתים קרובות אפילו
1001שוחחנו כידידים והחלפנו בינינו בדיחות על חשבון הנאצים. היינו מדברים על השנאה
1002המשותפת שלנו להיטלר. בלוך גם ידע על כך שאני דובר יידיש, וזאת הייתה אחת הסיבות
1003העיקריות לכך שבלוך צירף אותי אליו בצאתו לפולין להצלת הרבי.
1004בהתחלה, חיפשנו את הרבי באוטבוצק,
1005אבל רוב היהודים שפגשנו באוטבוצק - אם הם בכלל הסכימו לענות על שאלותינו - אמרו
1006לנו שניסע לחפש את הרבי בוורשה. כשחיפשנו אחר הרבי בוורשה, האזורים שאליהם אמרו
1007לנו ללכת, היו נתונים תחת הפצצות. הייתה לנו הרגשה שהרבי נהרג בהפצצות, וזה תסכל
1008את בלוך. הוא הרגיש שאנחנו מחפשים אחרי הרוח, ושאולי כבר מאוחר מדי מכדי למצוא את
1009הרבי. יום אחד בלוך אמר לי בנימת ייאוש: "אם הפצצות לא השיגו את הרבי, קרוב
1010לוודאי שהאס-אס השיג אותו והאס-אס לא אוהב מנהיגים יהודים..."
1011אבל ההוראה שקיבלנו מלמעלה הייתה
1012להמשיך ולחפש את הרבי מליובאוויטש. בלוך היה ממש מבולבל ונבוך מהעובדה שקנאריס
1013מוטרד ממצבו של האדם הזה. הייתה לו תחושה שהרבי לא יכול להביא תועלת לקנאריס בשום
1014צורה; להיפך, זה עלול לחשוף את קנאריס, ועוד רבים אחרים, לפגיעות. בלוך היה מבולבל
1015עוד יותר כשניסה לחשוב איזה עניין כבר יכול להיות לשלטונות ארה"ב ביהודי המסוים
1016הזה.
1017בכל אופן, המשכנו להסתובב ברחבי וורשה
1018כדי למצוא את הרבי. בלוך ואני היינו עוצרים יהודים דתיים ברחוב ואומרים להם שאנחנו
1019רוצים לעזור לרבי לצאת מפולין. העובדה שאני ידעתי לדבר מצוין ביידיש, הפתיעה והכתה
1020בתדהמה הרבה יהודים דתיים, אבל הרבה יהודים דתיים שפגשנו ברחוב נראו מפוחדים וחששו
1021לעזור לנו. אני זוכר אדם אחד, שכאשר שאלתי אותו אודות מקום הימצאו של הרבי, הזדעזע
1022בכל גופו ונשאר בפה פעור. אחר כך הוא טפח על פניו בצער ונמלט מפנינו במהירות. אדם
1023אחר כרע לפנינו על ברכיו והתחנן שנרחם עליו.
1024תופעות אלה חזרו לעיתים קרובות.
1025האנשים האלה מאוד הרגיזו אותי - הרי בסך הכל אני מבקש להציל יהודי! למרות זאת, לא
1026הצקתי להם ולא התעללתי בהם. האמת היא שאני יכול להבין אותם. העיר וורשה הכבושה הייתה
1027אז במצב של תוהו ובוהו. חיילים גרמנים נראו בכל פינה והאוכלוסייה היהודית הייתה
1028מפוחדת מאוד. הם לא ידעו מה הגרמנים הולכים לעשות איתם.
1029**פגישתו
1030הראשונה של ארנסט בלוך עם הרבי **
1031לא קלה הייתה המלאכה שנדרשה מאנשי
1032המודיעין הגרמני כשביקשו לפגוש את הרבי הריי"צ בוורשה. יום אחד הגיע רכב צבאי
1033עם חיילים גרמנים במדים לביתו של החסיד ר' צבי-הירש גוראריה ז"ל, הבית שבו
1034שהה הרבי. החיילים דופקים בדלת. בני הבית שלא מודעים למאמצי ההצלה רואים מולם
1035חיילים גרמנים והם חוששים שהחיילים באו לעולל לרבי רעה. הם אומרים אפוא להורצאק
1036ולבלוך: אנחנו לא יודעים מי זה הרבי ולא יודעים איפה הוא. הורצאק ובלוך מאוד
1037נבוכים.
1038קנאריס ממשיך לפקח מברלין ומדווח
1039לעסקנים בארה"ב על המתרחש. כעבור ימים אחדים מגיעה אל המשפחה ידיעה בטלפון
1040מארה"ב: קבוצת החיילים הזאת הייתה משלחת הצלה. בפעם הבאה שיבואו, תאפשרו להם
1041להוציא את הרבי. ואז החיילים הגרמנים מגיעים לבית פעם נוספת. הפעם בני הבית כבר
1042יודעים במה מדובר. הם מודים כי הרבי אכן נמצא בבית ומאפשרים לחיילים הגרמנים
1043להיכנס.
1044**"מדוע
1045אתה רוצה לעזור לי?"**
1046וכך מתאר זאת החייל קלאוס שנק:
1047"בסופו של דבר, ביום קריר
1048ומעונן, חזרנו שוב לבקר בבית שלפני כן יושביו דחו אותנו. פתח לנו את הדלת אדם
1049מבוגר בעל שיער אפור, שאמר לנו: "אנחנו כבר מחכים לבואם של הגרמנים".
1050למשמע הדברים, בלוך הופתע מאוד. המקום לא היה נקי. כנראה הצנרת הייתה מקולקלת.
1051תינוקות בכו ואימא אחת ניסתה להרגיע את התינוק שלה. בבית לא דלק אור, מלבד כמה
1052נרות שהאירו.
1053ואז נכנסנו לחדר שהרבי נכח בו. כמה
1054אנשים עמדו מאחורי הרבי, כשהם מתנענעים קדימה ואחורה. כנראה הם היו באמצע תפילה.
1055כולם נראו מאוד מפוחדים. שניים מהם היו נראים כאילו הם עומדים להתמוטט. הם נראו
1056חולים, ופניהם היו חיוורות ומלאות חרדה.
1057הפגישה בין בלוך והרבי הקשיש הייתה
1058מוזרה מאוד. בהתחלה הרבי סימן לבלוך שיתקרב אליו ורמז לו לשבת על כיסא לידו. הרבי
1059היה נראה מאוד נרגש. נדמה לי שגם על פניו ראיתי סימנים של מתח נפשי, דבר שהשתקף
1060בטון דיבורו. ההפצצות גבו את המחיר שלהן... בלוך ניגש אל הרבי, התיישב לידו ואמר
1061לו "שלום".
1062הרבי הסתכל על בלוך ובחן אותו במבטו.
1063ואז הוא דיבר בקול רם אל בלוך, תוך שהוא לוחץ את שתי ידיו בחוזקה: "אתה חיפשת
1064אחריי במשך הרבה זמן. בהתחלה לא האמנו לך. אבל אתה היית מאוד עיקש במאמציך לאתר
1065אותי. מדוע אתה נבחרת למשימה, ומדוע אתה רוצה לעזור לי?" בלוך היה נראה מופתע
1066מהשאלה. לקח לו כמה רגעים לארגן את המחשבות שלו.
1067הוא ענה לרבי בערך כך: "לפני
1068שבועות אחדים נקראתי למשרדו של הממונה עלי [קנאריס], וקיבלתי תדרוך לגבי המקרה
1069הזה. לקחתי את העניין ברצינות והתחלתי לתכנן מהי הדרך הכי טובה לנהל את המבצע.
1070הממונה שלי הורה לי לסייע לך להימלט מפולין. אני עושה זאת משום שנצטוויתי לעשות
1071זאת. אבל אני גם מבין במידה מסוימת מהי כנראה ההרגשה שלך עכשיו. אבא שלי הוא
1072יהודי, אבל קיבלתי אישור מיוחד להישאר בצבא. גם כמה מהאנשים שאתה רואה כאן בקבוצה
1073שלי הם ממוצא יהודי... אני חושב שהשליחות הזאת שלי היא שליחות טובה. אני שמח לעזור
1074לך ולכמה מבני משפחתך ותלמידיך להימלט מפולין. אני יודע מה מצפה לך אם לא אפעל
1075בכיוון זה. אני מקווה שהתשובה שלי מספקת אותך".
1076הרבי המשיך לבחון את בלוך ולאחר מכן
1077סימן לבלוך בתנועת ראש שהוא הבין את דבריו. ואז הם התחילו לתכנן את הדרך הטובה
1078ביותר לעזוב את וורשה. חרף המצב האיום, הרבי דיבר על החשיבות של שמירת קדושת השבת.
1079בהתחלה בלוך נענע בראשו לשלילה והודיע לרבי שהם יזוזו ברגע שהוא יחליט שהם זזים.
1080אחרי הכל, בלוך היה ממונה על העסק וגורם הזמן היה בעל משמעות מכרעת. בלוך גם הסביר
1081לרבי את הסכנה מפני אנשי האס-אס והזהיר את הרבי שכל עיכוב עלול לעלות לו בחייו.
1082בסוף היה נראה שהרבי קיבל את ההסבר
1083הזה. עם זאת, כמה מהאנשים בבית - שהרבי רצה שהם ייסעו אתו - היו חולים. בלוך סידר אפוא
1084טיפול רפואי עבור האנשים הללו לפני שהם עוזבים את וורשה. בלוך ביקש לוודא שבמשך
1085הימים הבאים הרבי יקבל תזונה מתאימה וישתה די מים. כך גם לגבי יתר בני הקבוצה של
1086הרבי.
1087**הרבי
1088מבקש לצאת עם כל הקבוצה**
1089אני זוכר שלפני שעזבנו את הבית שבו
1090שהה הרבי, שאלנו את הרבי אם הוא צריך עוד משהו. הרבי ענה שהוא היה רוצה קצת כסף
1091כדי שיוכל לטפל באנשיו. בלוך אמר לרבי שלא ניתנה לו הוראה כזאת, אבל בכל זאת הוא
1092יטפל בעניין.
1093ואז בלוך נחרד לשמוע שהרבי מצפה ממנו
1094שיציל לא רק אותו אלא עוד קרוב לעשרים מתלמידיו. בלוך היה בטוח שהוא אמור להציל רק
1095את הרבי עצמו, יחד עם אשתו וכמה ילדים, ומקסימום אולי עוד עוזר אחד או שניים. אבל
1096עשרים איש - זה היה יותר מדי. אבל הרבי הודיע לו נחרצות: "אני לא עוזב את וורשה
1097בלי האנשים האלה".
1098כעת בלוך היה מתוסכל לגמרי. מאוחר
1099יותר באותו יום, הוא לא הפסיק לומר שהוא נתקל בתופעה הכי מוזרה שניתן להעלות על
1100הדעת - האדם הזה חי תחת המטרייה של גרמניה הנאצית ועדיין שולט במצב!...
1101למרות זאת, בלוך היה מאוד אדיב ועשה
1102את כל אשר ביכולתו כדי לעמוד בדרישותיו של הרבי. זה לא שבלוך הושפע מאישיותו של
1103הרבי - הוא פשוט קיבל הוראות מגבוה והיה חייב לבצע אותן.
1104בלוך חשש מאוד מהסכנות שעלולות להיות
1105מנת חלקו של הרבי ושל החיילים הגרמנים שנשלחו להציל אותו, אם ייאלץ לקחת אתו קבוצה
1106גדולה של יהודים דתיים ולנסוע איתם דרך ארוכה ברחבי פולין הכבושה ע"י הנאצים,
1107ובוודאי שנסיעת שיירה כזאת תהיה מסוכנת בתוך ברלין עצמה.
1108בלילה הראשון לאחר שבלוך יצר קשר עם
1109הליובאוויטשערס, הוא חזר עם גבינה, לחם, נקניקים מעושנים ומים עבורם. אך הם סירבו
1110לקבל את המזון בנימוק שזה לא כשר. בלוך פשוט היה המום. "זה באמת עם
1111מוזר", הוא התלונן, "הם רעבים וחולים. והם אפילו לא מעריכים את זה
1112כשמישהו מנסה לעזור להם".
1113מיותר לציין שהרבי לא הסכים להחליף
1114את בגדיו הדתיים בבגדים אחרים למשך זמן הנסיעה. בלוך ידע שאם הרבי ואנשיו יישארו
1115בהיותם מחוץ לוורשה לבושים בבגדיהם הדתיים ועם המנהגים הדתיים שלהם, הם יהיו מטרות
1116קלות עבור אנשי האס-אס. זה היה עלול לקרות במיוחד, אילו האס-אס היה מגלה איזו מידה
1117עצומה של חשיבות ייחסו אותם יהודים כלפי הרבי שלהם.
1118**ללוע
1119הארי**
1120התוכנית שהתווה המודיעין הגרמני
1121להצלת הרבי הריי"צ הייתה כזו: נסיעה ישירה מוורשה מזרחה לעבר הגבול המזרחי של
1122פולין - ומשם לריגה בירת לטוויה - לא באה בחשבון. המלחמה המשתוללת במלוא עוזה
1123במזרח פולין תסכן את כל המבצע. המודיעין הגרמני החליט אפוא לבצע עקיפה. אמנם זאת
1124דרך ארוכה מדי בשביל מי שנוסע מוורשה לריגה, אבל אם רוצים שהרבי ופמלייתו יישארו
1125בחיים, אין ברירה אחרת. הרבי ופמלייתו חייבים להגיע ללוע הארי בברלין, שם יורה
1126קנאריס בעצמו לאנשיו להשגיח עליהם שלא ייגעו בהם לרעה.
1127וכך יצאה התוכנית לדרך, כאשר ארנסט
1128בלוך ופקודיו נוסעים עם הרבי מוורשה עד ברלין, ואילו יוהן הורצאק, ראש המודיעין
1129הגרמני בוורשה, נשאר על משמרתו בוורשה.
1130החייל קלאוס שנק ממשיך בסיפורו:
1131"למיטב זכרוני, זה היה ב-11 או
1132ב-12 בדצמבר 1939 (כ"ט-ל' בכסלו ה'ש"ת), כשבלוך התחיל את המסע הארוך והמורכב
1133בדרכו מוורשה לברלין. לפני שעזבנו, בלוך קיים פגישת תדרוך עם היהודים. הוא ביקש
1134להסביר להם למה הם צריכים לצפות בדרך וכיצד הוא תכנן וארגן את כל העניין. הוא הורה
1135להם להתנהג בדיוק לפי כל ההוראות שהוא ייתן להם, תוך שהוא מסביר שבמסע הזה הוא לא
1136יהיה סובלני כלפי שום תלונה שהיא, וכאשר הוא יורה להם לעשות משהו - הוא לא רוצה
1137שישאלו אותו 'למה'.
1138אחרי שהסתיים החלק הזה של השיחה,
1139בלוך עבר לדבר בטון נחמד והסביר להם שפעמים רבות הוא ייאלץ להתנהג כלפיהם בגסות על
1140מנת למנוע מאנשי אס-אס או חיילים גרמנים אחרים מלחשוד מהי הסיבה שקבוצת החיילים
1141הגרמנים מובילה קבוצה גדולה של יהודים. לאחר שבלוך סיים לדבר, הרבי אמר לו:
1142"אנחנו בוטחים בך, תעשה כל מה שאתה מוצא לנכון".
1143ביום ההצלה, בלוך וחייליו הובילו את
1144קבוצת היהודים אל מחוץ לבית והם הלכו איתנו ברחוב עד שהגיעו למכונית שחיכתה לקבוצת
1145החיילים הגרמנים ולמשאית שעמדה לידה. ילדים פולנים קטנים רצו לעבר היהודים והחוו
1146באצבעותיהם בתנועת יד מהירה לרוחב צוואריהם הקטנים, לאות שחיטה. סילקתי את הילדים
1147מהמקום והבטחתי שוב ליהודים שאין להם שום סיבה לפחד.
1148כשהגענו אל המכונית והמשאית, טור של
1149חיילי אס-אס הגיע לעברנו מקצה הרחוב, כשמגפיהם המסומרים הולמים בקול על המדרכה. זה
1150היה רגע מתוח. ברגע שחיילי האס-אס חלפו על פנינו, בלוך צעק בקול צרחני עמוק:
1151"נו, היכנסו כבר למשאית, שנעל! שנעל!" גם אני התחלתי לצעוק בקול והתחלתי
1152להוביל את היהודים לתוך המשאית במהירות הכי גדולה שיכולתי, כשאני צועק במלוא גרוני
1153"שנעל!" חיילי האס-אס לא ראו שום דבר חריג בהתנהגותנו והם לא ייחסו שום
1154תשומת לב לבלוך.
1155במכונית עצמה ישבו בלוך, אני, הרבי,
1156אשתו ואמו. כל היהודים האחרים נכנסו לתוך המשאית עם קבוצת החיילים שלנו. המראות
1157בכבישים היו מזעזעים - שלדי מכוניות ומשאיות שנשרפו, ואפילו שלדי גופות שרופות
1158שהיו שרועות ברחובות. הריח היה מזוויע. סוסים מתים היו מוטלים בכל פינת רחוב. בלוך
1159העיף מבט דרך המראה האחורית ושאל את הרבי כמה שאלות. שמתי לב שהרבי צופה בכל
1160המראות הללו בעיניים עצובות. הוא היה מנענע בראשו ומשעין את פניו על ידיו ומתנענע
1161קדימה ואחורה. כנראה התפלל.
1162רק כשהגענו למחסום הבדיקה הראשון,
1163התחלנו לקלוט באופן מוחשי את הבעיה. אנשי האס-אס ביקשו מכל הנוסעים ללא יוצא מן
1164הכלל לצאת החוצה. כשבלוך עצמו יצא מן המכונית, פנה אליו קצין האס-אס ושאל אותו
1165בסבר פנים קשוחות: "מי אתה? מה אתה עושה כאן עם היהודים הללו?"...
1166בלוך, לא נרתע מקצין האס-אס והשיב לו
1167בטון תקיף: "מה שאני עושה - זה לא עניין שלך. אנחנו אנשי ה'אבוור'
1168[=המודיעין]. ועכשיו אמור לי אתה: מיהו הקצין הממונה עליך? מהי הדרגה שלך? לאיזה
1169גדוד אתה שייך?". איש האס-אס נבהל לשמע המילה 'אבוור' והרשה לכל הקבוצה
1170להמשיך בדרכה.
1171המקרה הזה עבר בקלות יחסית. כך היה
1172גם במחסום הבא. כשבלוך יצא מהמכונית, הוא הראה לחיילים שעמדו במחסום מסמכים שונים
1173ודיבר אליהם בטון תקיף ובקול רם. כשהוא ראה שחייל אס-אס אחד איננו פועל לפי כללי
1174הנימוס המקובלים בצבא כלפי מפקדים, הוא צעק עליו: "אתה לא יודע איך אומרים
1175שלום בצבא? אני רוצה לראות 'שלום' צבאי כהוגן!" החייל ציית. אפילו שמעתי אותו
1176מתנצל בחצי פה. בלוך הבחין בחולשתו של החייל והחליט לנצל אותה. הוא שלף מכיסו את
1177פנקסו, שאל את החייל מה שמו ושם מפקדו, והבהיר לו שהוא ידווח על כך בברלין.
1178בשעה ששניים מהחיילים היו עסוקים
1179בשיחה עם בלוך, השניים האחרים ניגשו אל המכונית. אחד מהם הסתכל על הרבי דרך החלון,
1180והרבי הסתכל לעברו בחזרה. לא ראיתי בעיניו של החייל הצעיר מבט של שנאה, אלא של
1181סקרנות. החייל שאל אותי מי האנשים האלה, ועניתי לו שאת כל השאלות יפנה ישירות אל
1182בלוך, הממונה עלי. "לאיזו יחידה אתם שייכים?" שאל אותי איש האס-אס עניתי
1183לו: "אנחנו מחיל המודיעין". כשהחיילים שמעו את זה, הם נעלמו להם מהר. אף
1184אחד לא רצה עסקים עם שירותי הביון.
1185אמו של הרבי שישבה במכונית נראתה
1186מפוחדת מאוד אחרי שעברנו את המחסום. התרגשתי מאוד לראות איך הרבי ואשתו דיברו אליה
1187באדיבות וברוך והצליחו להרגיע אותה.
1188כמה שעות לאחר התחלת המסע, בלוך הורה
1189לכולם לצאת מהמכונית ולהתאוורר לכמה דקות בחוץ. סמוך למכונית היו שתי מכוניות
1190שרופות ושרידים מפויחים של גופות אדם. כמה מהיהודים שהיו במשאית סירבו לרדת ממנה.
1191הם הסבירו שאסור להם ללכת קרוב לגופו של מת, בגלל שההלכה היהודית אוסרת זאת. אחרי
1192שההסבר ניתן לבלוך, הוא שפשף את עיניו, נענע בראשו ואמר: "טוב, אמצא מקום אחר
1193בו תוכלו לנוח, אבל לא אוכל להבטיח לכם שאף אחד לא קבור תחת האדמה ההיא".
1194אני מצידי ניסיתי להסביר לבלוך כמה
1195מההלכות של היהודים. אחרי הכל, אמי לימדה אותי כמה דינים של היהודים. ביום שישי
1196בלילה הם מדליקים נרות ומדי פעם הם אומרים תפילות בשפה העברית. מעולם לא ידעתי מה
1197פירושן של התפילות, אבל הייתי נהנה לשבת בחברת אמי.
1198היה נראה שהרבי מדבר הרבה עם בלוך
1199במשך הנסיעה. הם דיברו על הסיבה שבלוך עושה מה שהוא עושה. כשבלוך אמר שהוא בסך הכל
1200"מבצע פקודות", הרבי ניענע בראשו לשלילה ואמר לו: "אני חושב שאתה
1201עושה את זה גם בגלל הניצוץ היהודי שקשור בנשמתך". ואז הרבי שאל אותו אם הוא
1202מרגיש שהוא יהודי או לא. בלוך חייך וענה שתמיד ריתק אותו העבר היהודי שלו אבל הוא
1203לא מרגיש יהודי. וחוץ מזה, שאל בלוך, "מה זה נקרא להרגיש יהודי?" הרבי נענע
1204בראשו וחייך. אחרי כמה רגעים הרבי הביט לעברו של בלוך ואמר: "יש לך רוח
1205יהודית חזקה". הנושא של "חצי יהודי" ו"רבע יהודי" נשמע
1206מאוד מוזר באוזני הרבי. אחד החיילים ניסה להסביר לכמה מהיהודים את כללי הגזע, אבל
1207הם אמרו שזה מאוד מוזר בעיניהם. הרגשתי כאילו הרבי סבור שכולנו יהודים ואין בקבוצת
1208החיילים הגרמנים אף לא-יהודי אחד.
1209**פקודה
1210ישירה מראש חיל המודיעין**
1211בדרך לברלין, נעצרת השיירה עוד כמה
1212פעמים על-ידי אנשי ה'גסטפו', המשטרה החשאית הנאצית. אנשי הגסטפו רואים מולם
1213במכונית יהודי עם זקן ופאות, ורוצים להתעלל בו. המפקד בלוך מנסה להרתיע אותם בעצם
1214הופעתו - הוא נושא על מדיו אותות הצטיינות ממלחמת העולם הראשונה - אבל זה לא עוזר.
1215בחלק מהמקרים הם אפילו מנסים להוציא את הרבי מהמכונית. ואז בלוך מראה להם פקודה
1216בכתב מראש המודיעין, וילהלם קנאריס. בפקודה נאמר כך: אדם זה - הרבי - צריך להיחקר
1217בדחיפות במטה הראשי של הביון הגרמני ולכן הוא חייב להגיע לברלין. כל מי שרואה
1218פקודה זאת חייב לאפשר לו להמשיך בדרכו בשלום ובמהירות.
1219ברוב המקרים, חיילי הגסטפו שראו את
1220הפקודה בחתימתו של קנאריס אפשרו לשיירה להמשיך בדרכה. אבל היה מקרה אחד מסוכן,
1221יוצא מן הכלל, עליו מספר החייל קלאוס שנק:
1222באחד המחסומים ליד הגבול הגרמני,
1223כמעט קרה אסון. אנשי האס-אס סירבו לאפשר לנו לעבור והתווכחו עם בלוך. כמה מאנשי
1224האס-אס התלוצצו על היהודים הדתיים ועשו עצמם כאילו הם מתכוננים לירות בהם. במהלך ההצגה
1225הסדיסטית הזאת, גופו של הרבי לא נרתע אפילו שנייה אחת. הוא נשאר רגוע ואפילו לא
1226מיצמץ בעיניו. הרבי הראה עוצמה אמיתית של אדם בעל אופי.
1227בינתיים בלוך התווכח עם קצין האס-אס אחר כך הוא
1228סיפר לי שאותו קצין אס-אס אוהב לרחרח הרבה ואפילו איים על בלוך עצמו. קצין האס-אס
1229אמר לבלוך שהוא רוצה לעכב את היהודים האלה לחקירה, עד שיקבל הודעה רשמית המאשרת
1230שבלוך אמור לעשות את מה שהוא מבקש לעשות.
1231בלוך ענה לו שהוא לא מתכוון להתווכח
1232אתו, אלא רק להודיע לו שזוהי פקודה של ה'אבוור' ותו לא. פניו של קצין האס-אס
1233האדימו מאוד והוא הזיע מרוב כעס. הוא צעק בקול ניחר: "אני לא אוהב לקבל
1234פקודות מקצין צבא שלא מסוגל לשכנע אותי בשביל מה מביאים את היצורים האלה לברלין,
1235וגם לא אומר לי מי הורה לו לעשות זאת. מי שלח אותך? תראה לי את הפקודה!" בלוך
1236נהיה עצבני מאוד.
1237הוא אמר לו שקנאריס, ראש ה'אבוור',
1238נתן לו את הפקודה, ושאם התשובה הזאת לא מספקת אותו, שיעז להתקשר בבקשה לקנאריס
1239בעצמו. "ואז כבר תראה מה יעשו לך", אמר בלוך. הוא גם אמר לקצין האס-אס
1240שיש לו קשרים עם כמה גדודי צבא באזור, והתחיל להזכיר את שמות הגדודים ואת שם המפקד
1241של כל גדוד. בלוך אמר לקצין האס-אס שאם הוא לא יאפשר לו להעביר את היהודים, הוא
1242אישית ידאג לכך שהוא ייעצר ו"יטפלו בו כראוי". בלוך גם איים על קצין
1243האס-אס שהוא ידאג לכך שיושיבו אותו במאסר. רק אחרי דקות ארוכות של שיכנועים נוספים
1244והיסוסים לא-קלים, פתח קצין האס-אס את המחסום ואיפשר לבלוך ולקבוצתו לעבור.
1245כמה קילומטרים אחרי שעברנו את המחסום
1246ההוא, בלוך הסתכל על הרבי ואמר לו שהכל יהיה בסדר. פניו של הרבי היו חיוורות ונראה
1247היה שהוא נרגש מאוד. בלוך ניסה להרגיע אותו והבטיח לו פעם נוספת שהוא ואנשיו יעזרו
1248לו והם מוכנים למות כדי להגן על חייו. "אנשי האס-אס", אמר בלוך לרבי,
1249"אינם גרמנים". ואז הוא הוסיף ואמר: "גם היטלר איננו גרמני, יבוא
1250יום ונפיל אותו מהשלטון". לשמע הדברים, עיניו של הרבי נפערו לרווחה, כמי
1251שאינו מאמין למשמע אוזניו.
1252רק אחר כך נודע לי שבלוך אכן סיכן את
1253חייו למען הרבי. אם האס-אס בברלין היה שומע שבלוך - שהוא "יהודי למחצה" -
1254סייע לעשרים יהודים להימלט מוורשה, הם היו עורפים את ראשו. ומי יודע מה היה עולה
1255בגורלם של אשתו וארבעת ילדיו. אני עצמי הרגשתי שכל המצב הזה הוא פיצול חד ומוחלט.
1256מצד אחד עומדים אנשי אס-אס שרוצים להרוג יהודים, ולעומתם מתייצבת קבוצת חיילי ווערמאכט
1257שרוצים לעזור ליהודים - ושתי הקבוצות הן גרמניות.
1258כשבלוך מסר את קבוצת היהודים לידי
1259הנציגים הלטוויים בברלין, הוא הסתכל עלי ואמר לי כשהוא מוחה את הזיעה ממצחו:
1260"אני שמח שהכל מאחורינו. לא הייתי מאמין שנצליח לעבור יחד איתם את כל מחסומי
1261האס-אס. אני שמח שעוד עשרים יהודים הצליחו לחמוק לנצח מידיו של היטלר. אני מקווה
1262שהם מבינים שחייהם ניתנו להם במתנה מחדש. אני אפילו לא יודע אם הם יודעים להעריך
1263באמת את העובדה שאנחנו סיכנו את חיינו למענם. האמת היא שעשיתי את זה למען אבותיי
1264היהודים".
1265הרבי ופמלייתו הגיעו לברלין ביום שישי
1266ג' טבת. קנאריס ארגן - מאחורי הקלעים, כמובן - את האפשרות שהרבי ופמלייתו יוכלו
1267לשהות במשך יום השבת בבניין הקהילה היהודית בעיר.
1268לאחר צאת השבת, נלקח הרבי ומלוויו במכונית
1269ע"י אנשי השגרירות הלטווית בדרכם לריגה. מסלול נסיעתם עבר דרך פולין, אך עקף
1270את אזורי הקרבות. וביום ראשון ה' בטבת הגיעו הרבי ומלוויו לריגה.
1271עם הגיעו לריגה, הותחל בהשתדלות נמרצת להצלתו
1272של הרבי הריי"צ עם בני ביתו, השגת היתר יציאה והשגת ניירות כניסה
1273לארה"ב.
1274בריגה נשאר הרבי כחודשיים וחצי, מה' טבת עד
1275כ"ד אדר ראשון. בכ"ד אדר יצא הרבי באווירון מריגה לשטוקהולם, ומשם
1276באנייה לארצות הברית, אליה הגיע בט' אדר-שני ה'ש"ת.