Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
אחלק ראשון - רבותינו נשיאינו ומדינת גרמניה
כ"ק אדמו"ר הרש"ב ומדינת גרמניה
תרמ"ה
כ"ק אדמו"ר הרש"ב ומדינת גרמניה
תרמ"ה
ב**פגישה
געם הרב הילדסהיימר בברלין**
דעל ביקור אדמו"ר הרש"ב בשנה זו
הבברלין, אנו למדים ממכתב אדמו"ר הריי"צ בעניין (אגרת תתלב, אגרות-קודש שלו חלק ג עמוד תקכד):
ו"בהיותי עם הוד כ"ק אאמו"ר
זהרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחורף תרס"ז בעי"ת
חפראנקפורט [ע"נ] מאיין, בא הרה"ג בראייער ז"ל עם ביקור אצל הוד
טכ"ק אאמו"ר הרה"ק, ובתוך הדברים סיפר . . כשהלך הרה"ג בראייער
יז"ל סיפר לי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ
יאזי"ע אשר בהיותו בשנת תרמ"ה בברלין ביקר שם את הרה"ג ר' עזריאל
יבז"ל הילדסהיימער, אשר כיבדו במאד כי הכיר את כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש
יגזצוקללה"ה נבג"מ זי"ע".
ידייתכן
טווביקור זה הנו ביקורו הראשון של אדמו"ר הרש"ב במדינת אשכנז, בהיותו בגיל
טז24.
יז[עם
יחזאת, באגרת האמורה, בשולי הגיליון, מצויין, אשר בפעם הראשונה שנזכר במפורש ברשימותיו
יטשל אדמו"ר הרש"ב אודות נסיעתו לברלין הוא בחורף תרמ"ט (אגרות קודש
כלאדמו"ר הרש"ב אגרת כז בסופה)].
כא**תרמ"ח
כב- תרמ"ט **
כג**ביקור
כדב'אקוואריום' בברלין לראות החילזון**
כהב"חנוך
כולנער" מובא: בשלהי קיץ תרמ"ז נסע לחו"ל למקומות הרפואה בצרפת,
כזאשכנז, ביהם, אוסטריה ואיטליה, ונשאר שם עד שנת תרמ"ט ורק מזמן לזמן בא
כחלליובאוויטש.
כטבדרכו חזרה ממקום המנוחה במענטאן לליובאוויטש,
לתכנן הרבי את נסיעתו דרך ברלין כדבריו במכתב מעשרה בטבת תרמ"ט, ממענטאן (אגרת
לאכז, אגרות קודש שלו חלק א עמוד סד, וכן באגרת כט שם) "אנחנו נהיה בפה עד אחר
לבפורים ואחר-כך ניסע לביתינו שלום דרך פאריז ברלין".
לגבהקשר
לדלנסיעה זו, יש להביא את מה שכתב הרבי הרש"ב עשרים שנה לאחר-מכן, באגרת מווירצבורג
להמכ' שבט תרס"ז, בה כותב אל האדמו"ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אליעזר ליינער,
לושחקר את עניין התכלת (אגרת קנח, אגרות קודש שלו חלק א עמוד שנד):
לז...כפי שמצוייר החילזון במאמר פתיל תכלת, כמדומה
לחלי ברור שראיתיו זה כעשרים שנה מלפנים באקוואריום דברלין. ראיתי חיה קטנה והיא
לטמוריקה לעיתים מיץ שחור שמשחיר את המים סביבה. ולפי שלא עלה על דעתי שזה יהיה
מהחלזון, לא שמתי לבי לעיין על כל פרטיו.
מאתרס"א
מב**עסקנות
מגהכלל במקומות מרפא**
מדביומנו
מהשל אדמו"ר הריי"צ מחודשים חשון-כסלו תרס"ב, כותב: "כשבא אבי
מומנסיעתו לחוץ לארץ, נתרבו האורחים הבאים מדי יום ביומו.
מזבמשך
מחימי שבתו בחוץ לארץ, בועריסהאפען שליד מינכן, בפריז, ברלין, וינה ובאד האמבורג, בא
מטבדברים עם עסקני הכלל ממדינות שונות, ועם כולם שוחח על אודות המצב הכלכלי של אחינו
נבני ישראל במדינת רוסיה, וביחוד בדבר שאלת תחום המושב, שהייתה אז שאלה
נאבוערת".
נבבאותה נסיעה נסע אדמו"ר הרש"ב
נגבד' כסלו תרס"א וחזר בז' אלול בשלהי אותה שנה.
נדפרטים
נהנוספים על הקורות באותה נסיעה בשהותו באשכנז, אנו מוצאים במספר אגרות של
נואדמו"ר הרש"ב מהתקופה ההיא.
נזכך באגרת מאחרי פורים תרס"א, כותב הרבי
נחלבנו הריי"צ (אגרת תשה, אגרות קודש שלו חלק ג עמוד ריא):
נטמוסג"פ שמונים רו"כ אשר נאסף
סבוואעריסהאפען בסעודת פורים תרס"א לפ"ק, ע"י התעוררות ידידינו
סאהרמ"ח שי' (ונכלל בזה מקצת מן קודם הסעודה ואחריה) על תומכי תמימים. יתן
סבהשי"ת אשר תמימים יהיו ותומכיהם יהיו מאושרים ברו"ג.
סג**ביקור
סדבמינכן**
סהובז' ניסן תרס"א כותב הרבי לבנו
סוולמשפחתו (אגרת תשכ, אגרות קודש שלו חלק ג עמוד רלב):
סז…תמול הייתי במינכען לקבל השמורה, וקודם שנסעתי
סחלמינכען קבלתי ידיעה מהאיש אשר נשלחה על שמו שהתיבה נמצאה אצלו ולא בבית המכס,
סטוהבנתי אשר נפתחה בלעדי, והי' לנו הרבה עגמת נפש מזה. בבואי למינכען נודעתי אשר גם
עהוא לא הי' בעת שנפתחה, ונפתחה בבית המכס בלי מעמד יהודי כלל. ומובן אשר נתווסף
עאצער על צערי, ר"ל. אמנם בפתחי התיבה וראיתי אשר אחת מהכלים של בלעך לא נפתחה
עבוהיא עם הבלאמבע כדבעי, הודיתי להשי"ת מעומק לבבי שיש לנו מצה שמורה לקיים
עגאי"ה מצות אכילת מצה וגם לאכול בימי החג הבע"ל.
עדת"ל עבור רוב חסדיו אתנו, והנני בשבח והודי'
עהעל העבר ובתחינה ובקשה מהשי"ת על להבא שנזהר ממשהו חמץ בחה"פ
עוהבע"ל, ושנהי' בריאים וחזקים באורך ימים ושנות חיים ואל ישליכנו לארץ נכרי'
עזונהי' בביתנו במנוחה ושלוה השקט ובטח תכה"י, אכי"ר.
עחבאמצע אייר נסע הרבי לצורכי רפואה לפריז,
עטוחזר לוואעריסהאפען בכ"ד אייר.
פ**דיון
פאאודות הכשרות בבאד-המבורג**
פבבאגרת מכ"ח אייר מוואעריסהאפען לרב
פגישעיה ברלין, כותב הרבי על הנעשה עמו (אגרת תשלח, אגרות קודש שלו חלק ג עמוד רנח):
פד"באתי לפה שלו' ת"ל ביום ב' לע"ע.
פהמה שאמרו הפראפ' בכללות . . והעיקר מתקבל יותר דברי הפראפ' השני שאומר שלא לעשות
פושום קוהר פרטי כי אם להיות במקום אויר צח לטייל כו' . . ולזאת נשאר אצלינו לנסוע
פזאי"ה מפה לאיזה באד [=מרחץ] מאויר טוב. אמנם צריכים גם-כן רעסטאראן [=מזנון] כשר,
פחוחשבתי אולי טוב האמבערג שלפי שאומרים האויר שם טוב, וגם אומרים שרעסטאראן דשם
פטמהודר בכשרות, ויכול להיות באשר היא סמוכה לפראנקפורט. וכאשר כ' יודע את האמבורג
צהיטיב אבקשו להודיעני אם ביכולתי לסמוך על הכשרות דשם ואם האויר טוב שם, או
צאיודיעני איזה מקום אחר לבחור שיהיו בו ב' הדברים הנ"ל, כי כ' יודע כל המקומות
צבהאלו. ונא להודיעני בהקדם חוות דעתו לאיזה מקום לנסוע, ואם באפשרו להודיעני
צגבטע"ג מה טוב, כי רצוני שניסע מפה אי"ה ביום א' אסרו-חג שבועות
צדהבע"ל.
צההדאק' קליין יעץ לי האמבורג מחמת טעמים
צוהנ"ל, ואצלי יש חסרון בהאמבורג מה שבאים לשם הרבה אחינו ממדינתינו, ומכל-מקום
צזאם שם הכשרות בטוב הרי זה עיקר גדול. ונא להודיעני בהקדם".
צחבג'
צטסיון כתב הרבי לרב אשר גרוסמן, "ת"ל בעד החוה"ש כה לחי . . בדבר
קבריאותי אין חדשות לע"ע. ואי"ה בשבוע הבע"ל נסע מפה על נאכקוהר להאמבורג
קאאצל פ"פ והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו"ש".
קב**מוואריסהאפען
קגלבאד-המבורג**
קדואכן,
קהשבוע לאחר מכן, בי"ב סיון, כותב הרש"ב לבנו הריי"צ מבאד-האמבורג
קו(אגרת תשמב, אגרות קודש שלו כרך ג עמוד רסט):
קז"בני יקירי שי', ת"ל בעד החוה"ש
קחכה לחי. באנו לפה שלו' ת"ל ביום ב' בקר המקום פה הוא באויר טוב ומקומות לטייל
קטעשוים באופן נעלה. רעסטאראן יש בפה כשר בתכלית. הרב והשו"ב דפה המה
קייראי-אלוקים . . והשי"ת ישלח לי רפו"ש".
קיאובאגרת
קיבנוספת מאותו יום, אל הרב אברהם אבלי פערסאן, מפרט אדמו"ר הרש"ב יותר
קיג(אגרת תשמג, אגרות קודש שלו כרך ג עמוד ער):
קיד"באנו לפה שלו' ת"ל ביום ב' בקר המקום
קיהפה הוא באויר טוב גן גדול ויער גדול עם דרכים לטייל באופן טוב ונעלה. אמנם היוקר
קיובפה גדול מאד שלא שיערתי באופן כזה.
קיזביום בואינו ראינו כמה דירות, הדירות חפשנו אצל
קיחהפארק שהוא מקום הטוב בפה, ומשום זה לא חשבתי אודות דירת הרב (אם כי ידעתי שמשכיר
קיטדירות) מפני שביתו אינה אל הפארק והעיקר לפני הוא האויר. ושכרנו דירה ג' חדרים (כי
קכאנו חושבים שגם כלתי תחי' תבוא לפה אי"ה) אצל הפארק.
קכאבדבר . . עניין האכילה חקר ודרש ידידינו ר' נתן
קכבגורארי' (שהוא בפה שבוע שלישית) מהדיין של בראייער (את ברייער לא מצא אז בביתו)
קכגומהרב דפה ואמר לי שאין להרהר אחר הרעסטאר' בראנשווייג והוא כשר בתכלית. אצל
קכדבראנשווייג הכל הוא תחת השגחה טובה, רק יש לו פאווער אינו יהודי, ולזה יש שני בנות
קכהישראל ואשתו אשר עוסקים גם-כן בהקיך [=מטבח]. ואם כי על-פי הדין אין בזה משום
קכובשולי עכו"ם וכמ"ש בשו"ע יו"ד סי' קי"ג ס"ד
קכזבהג"ה, מ"מ בשבילינו מבשלת א' מבני-ישראל, ואנו הולכים אליו לסעוד.
קכחבד"כ המקום בכאן טוב, והשי"ת ישלח לי
קכטרפו"ש בקרב בתוך כו'…".
קלובי"ג
קלאסיון כותב הרבי מבאד האמבורג אל הרב ישעי' ברלין (אגרת תשמה, אגרות קודש שלו כרך ג
קלבעמוד ערה):
קלגבאנו לפה שלו' ת"ל יום ב' בוקר, לא הוצרכנו
קלדלהתעכב בפ"פ כי ידידינו ר' נתן גו"א מקרעמענטשוג בפה זה שבוע שלישית וחקר
קלהודרש הרבה בפ"פ ואצל הרב דפה.
קלובפ"פ היה אצל בראייער ולא מצא אותו ומצא את
קלזהדיין שלו פאהזען, וא"ל אשר השו"ב דהאמבורג הוא כשר בתכלית ויכולים
קלחלסמוך עליו בלי שום פקפוק, וכן אמר לי הרב דפה (והרב דפה הוא ירא-אלוקים), ובדבר
קלטבראנשווייג אמר לו הרב גם כן אשר הוא ואשתו משגיחים בטוב והכל הולך בכשרות בתכלית,
קמרק שיש לו פאווער אינו יהודי ואיליו יש שתי בנות ישראל ואשתו שמתעסקים בהקיך, ואם
קמאכי על-פי הדין אין בזה משום בשולי עכו"ם, מ"מ בשבילי מבשלות אחת
קמבמהישראלית . . ואנו הולכים לאכול קודם הזמן שמתאספים כולם למען יוכלו המה לעשות האוכל
קמגעבורנו, כן התניתי אתו.
קמדביום בואנו ראינו כמה דירות ושכרנו ברחוב
קמהשוועדענפפאד בהבתים שאצל הגן ג' חדרים (כי בדעתי שגם כלתי תי' תבוא אי"ה
קמולפה). אמנם היוקר בפה גדול מאד אשר לא שערתי זאת מקודם, אך מס' יעזור השי"ת
קמזויתן ה' שיהי' לתועלת וישלח לי השי"ת רפואה שלימה בקרוב בתוך כו'...
קמח[יצויין,
קמטכי במשך שהותו שם נולדה נכדתו, הרבנית חי' מושקא ע"ה ז"ל, אשת כ"ק
קנאדמו"ר נשיא דורנו].
קנאהרבי שהה בבאד-המבורג עד שלהי חודש אב,
קנבאז חזר לקראת חודש אלול והחודש השביעי לליובאוויטש. נסיעתו הייתה דרך ברלין, שם
קנגשבת הרבי את שבת פרשת שופטים. וכך כותב הרבי בכ"ג אב מבאד המבורג (אגרת תשסו,
קנדאגרות קודש שלו כרך ג עמוד שיד):
קנה"בדעתי שניסע אי"ה מפה ביום ה' שבוע
קנוהבע"ל ונבוא אי"ה לברלין יום ועש"ק בקר ונשבות אי"ה בברלין,
קנזומברלין ניסע אי"ה דרך ווארשא, ועפ"ע ניסע אי"ה במוצש"ק שעה
קנח11 בערך . . בברלין בדעתי להתאכסן בהאטעל האהענצאלערין יען הוא סמוך לוואגזאל
קנטפריעדריכסטר".
קסתרס"ב
קסאהתעסקות בקניית ספרייה במינכן
קסבבאגרת
קסגמכ"ה אדר שני תרס"ב, אל הר"ר ישעי' ברלין (הנזכר לעיל), כותב אדמו"ר
קסדהרש"ב (אגרת תשפב, אגרות קודש שלו כרך ג עמוד שמג):
קסהבמוצש"ק כתבתי לכ' בטח נתקבל. עתה נצרך לי
קסולידע החלט האחרון בדבר הביבליאטעק דמינכען, כי עד עתה לא רצה הג' מערצבאכער למכור,
קסזועתה זה כשלושה קבלתי מכ' ממינכען שרוצה למכור, וכותבים לי שאכתוב אני מקח,
קסחוהושבתי שבערך בעוד ב' שבועות אשיב לו אי"ה אודות זה. והנה אינני כמעמיס
קסטוכמכביד על כ' ח"ו, רק הנני בזה כמציע איליו וכמדבר על לבו, יען רצוני שיהיו
קעהספרים במדינתינו וביד כשר, והנני מוצא לראוי ונכון שיקנה כ' חפץ יקר כזה.
קעאבהיות ידידינו הר"י הורעויץ בהאמבורג הצעתי
קעבלו הקני' הנ"ל ונתקבל אצלו בטוב (אינני יודע איך חושב עתה) ולא הזכרתיו איליו
קעגעוד אודות זה יען קבלתי תשובה אז ממינכען שאינו רוצה למכור, אמנם האמת אגיד לו
קעדשהי' ניחא לי יותר שישאר ביד כ', ואפשר יעשו שותפות בזה. ואבקשו להודיעני בהקדם
קעההחלט בזה, כי עם אשכנזי א"א להמשיך יותר מדאי וצריך אני לכתוב לו תשובה
קעואי"ה.
קעזתרס"ו
קעח**כתיבת
קעטמאמר חסידות בחדר הקיסר**
קפכותב כ"ק
קפאאדמו"ר נשיא דורנו (ספר המאמרים תש"ד עמ' 114, בהערה):
קפבכ"ק אדמו"ר
קפג(מהורש"ב) נ"ע, באחד מביקוריו באשכנז, השתדל ביותר להיכנס בארמון הקיסר,
קפדוכשבא לטרקלין ששמש חדר כתיבה להקיסר, ישב ליד שלחן הכתיבה וכתב דא"ח על
קפהגליוני הניר המיוחדים לקיסר שהיו מונחים שם. ואחר-כך הפליא פתיחת החושים שנגרם על
קפוידי כל הנ"ל - וכמו שסיפר בנו כ"ק מו"ח אדמו"ר שהיה נוכח אז,
קפזבארוכה.
קפח**"א
קפטקלוגע שטול"**
קצארמונו של המלך ווילהלם
קצאהנ"ל הוא מארמונות הנק' "סאנס-סוסי" SANS
קצבSOUSI הנמצאים בפוטסדאם הסמוכים ברלין. בשמיני עצרת
קצגתר"פ סיפר על כך אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תר"פ (לה"ק)
קצדעמוד 1):
קצהכשהיינו
קצובברלין, הלכנו פעם לשוח בגן הנקרא "קייזערליכער גארטען". הנכנסים לשם
קצזהיו מוכרחים ללבוש על מנעליהם אנפילאות מיוחדות שלא ללכלך את הגן, ומשום חשש שעטנז
קצחלבשנו על המנעלים מטפחות אף.
קצטבגן
רהיה היכל קטן המיוחד למלך ווילהלם, כאשר המלך היה בא לגן, היה נכנס לשם לפוש, והיה
ראשם שומר שלא הניח לשום אדם להכנס.
רבאאמו"ר
רגהתבטא לפני שיש לו חשק להכנס לשם.
רדניגשתי
רהלשומר ונתתי לו מטבע אחת גדולה שיקנה לי איזה דבר לשתות, וכשהביא המשקה והעודף
רומהמטבע, נתתי לו העודף בעד טרחתו, ועל-ידי זה נתקרב עמי, ובקשתי אותו שירשה לאבי
רזלהכנס לשם, וגם נתתי לו שוחד, והרשה לאאמו"ר להכנס, והשומר עמד מבחוץ לראות
רחאם הקיסר יבוא, כדי לרמוז לו שיצא.
רטאאמו"ר
רינכנס לפנים, שם היה כסא ושולחן, ועל השולחן היו מונחים נייר וקסת הסופר ועט. אאמו"ר
ריאישב על הכסא (הער האט זיך א זעץ געטאן), ואמר: א קלוגע שטול [=כסא פקח], וכתב
ריבדא"ח על גליוני הנייר המיוחדים לקיסר שהיו מונחים שם.
ריג[בהערה
רידבשולי הגליון מובא מאחד הרשימות, שהרש"ב כתב אז את המאמר ד"ה "וילך
ריהאיש מבית לוי" תרס"ו].
ריו**שריפת
ריזכתבי החסידות שנכתבו בארמון הקיסר**
ריחברשימות כ"ק
ריטאדמו"ר נשיא דורנו ("רשימות היומן" עמוד שלו, רשימה ממאריענבאד
רכתרצ"ד) מסופר שאדמו"ר הרש"ב שרף את שכתב בארמון הנ"ל:
רכאמה שכתב אדמו"ר נ"ע
רכבבארמונו של הקיסר וילעלם - הרי בפורים האחרון של אדנ"ע בחיים חיותו בעלמא דין
רכג(בשנת פר"ת) כשגמרו הסעודה ונכנס לחדרו, נכנסתי גם כן, ולקח אדנ"ע
רכדפארטפעל (=תיק) מכיסו, הוציא משם גיליון, ושאלני: יוסף יצחק, דו דערקענסט? והדליק
רכהגפרור ושרפו. נזדעזעתי וצעקתי: טאטע . . וענני: טאטע . . וויס דאך א טאטע ואס ער
רכוטוט. לקח גיליון אחר - והוא פתקא מיוחדת אלי שמלבד הצואה - והניח במקום שהי' מונח
רכזהקודם (בהתיק הנ"ל). ומזה נראה לי שבגיליון הנשרף היו גם כן עניינים מסוג זה.
רכח**הקיסר
רכטווילהלם מצווה על הרבי לעזוב את הרצאתו**
רלבספר
רלא"שמועות וסיפורים" מובא על מאורע נוסף שאירע בשנת תרס"ו בברלין:
רלבבשיחת
רלגשמיני עצרת תר"פ סיפר אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תר"פ
רלד(לה"ק) עמוד 1):
רלהפעם
רלונסעתי עם אאמו"ר לברלין, ושלח אאמו"ר את משרתו ר' אברהם גרליק החוצה
רלזלהיודע מה נשמע חדש. כשחזר ר' אברהם, אמר ששמע שהקיסר ווילהעלם ינאם נאום בסרטיא
רלחאחת, וילך אאמו"ר עמו לשם.
רלטכשבאנו
רמלשם, היו הרבה נאספים, והמלך היה מוכן לנאום, ופניו היו לבנים כסיד, ולידו עמד
רמאיורש העצר שלו. ראינו מרחוק שהקיסר מסתכל עלינו במבט חריף, והרכין ראשו אל יורש
רמבהעצר ולחש דבר מה באזנו, ויורש העצר שחק שחוק קל.
רמגכעבור
רמדשעה קלה נגשו אלינו שוטרי הבולשת ופקדו אותנו לעזוב את המקום.
רמהכשהתחילה
רמומלחמת העולם הראשונה (בשנת תרע"ד), אמר אלי אאמו"ר: זוכר אתה כשהיינו
רמזבברלין כשנאם ווילהעלעם, והיו פניו לבנים כסיד - כבר היה אז במוחו ובמחשבתו כל
רמחחלקי ופרטי המלחמה הזאת.
רמטובספר
רנ"שמועות וסיפורים" מובא שמאורע זה אירע בשנת תרס"ו.
רנא[ב"רשימות
רנבדברים אחדים" לעומת זאת מובא סיפור זה בנוסחה שונה, "מה שסיפר כ"ק
רנגאדמו"ר מהורש"ב נ"ע בהתוועדות דשמח"ת תרע"ו
רנדבליובאוויטש".
רנהבהיותו
רנובמדינת אשכנז, הלך כ"ק אדמו"ר עם כ"ק אדמו"ר בנו הריי"צ
רנזלהצגה אחת, בהצגה זו היה נוכח הקיסר ווילהעלם עם בנו יורש העצר.
רנחיורש העצר הראה באצבע לאביו הקיסר על
רנטכ"ק אדמו"ר וכ"ק בנו. יורש העצר מלא פיו שחוק, אבל ווילהעלם לא
רסשחק.
רסאכעבור
רסבאיזה זמן בא פקיד אחד, ואמר שנתבקשו לעזוב את המקום. ושאל כ"ק אדמו"ר מי
רסגפקד כזאת, וענה הפקיד - יורש העצר פקד, ואני - סיים כ"ק אדמו"ר - יודע שהקיסר
רסדווילהעלם בעצמו פקד].
רסהתרס"ז
רסו**שנה
רסזמחוץ לליובאוויטש**
רסחאת
רסטשנת תרס"ז עשה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הרחק מליובאוויטש,
רעבעיר ווירצבורג שבמדינת בוואריה בגרמניה.
רעאהרבי
רעבהגיע לווירצבורג מליובאוויטש בי"ט חשוון, וחזר לליובאוויטש ימים אחדים לפני
רעגראש השנה. ביני לביני, לקראת חג הפסח חזר הרבי לליובאוויטש למשך מספר שבועות, וחזר
רעדלווירצבורג באמצע חודש סיוון.
רעהכך
רעוכותב אדמו"ר הריי"צ ביום "א' חיי, ט"ז מ"ח תרס"ז,
רעזליובאוויטש, בשעה השני' אחר חצי הלילה".
רעח"זה
רעטיותר מחודש ימים, שאבי קבל תעודת פספורט לנסוע לחוץ לארץ. המועד האחרון שיכול
רפלעבור את הגבול הוא יום הרביעי י"ט מרחשון הבע"ל, אם יאחרו מועד זה
רפאתופסל התעודה וצריך יהי' לבקש רשיון נסיעה לחו"ל מחדש, ולכן החליט אבי לנסוע
רפבבעזה"י במסע המהיר היוצא מהתחנה קראסנאיע ביום שלישי י"ח מרחשון
רפגהבע"ל דרך ורשה, יבוא לברלין ביום הרביעי בשעה שש בבקר, בשעה עשר יצא מברלין
רפדויבוא בשעה ארבע אחר חצות היום לעיר וירצבורג - במדינת באייערן - צלחה".
רפהשלושה
רפוימים לאחר מכן, ב"ד' חיי, י"ט מ"ח רס"ז, ליובאוויטש"
רפזכותב אדמו"ר הריי"צ: "בשעה חמש, שלחתי מברק אל אבי לוירצבורג:
רפח"מזל טוב, כל ברכות גשמיים ורוחניים יחולו על ראש הוד אאמו"ר
רפטשליט"א". [=מברק מזל טוב, לרגל יום הולדתו של אדמו"ר נ"ע,
רצבכ"ף מרחשוון].
רצאבשעה
רצבעשר בלילה קבלתי מברק מאבי: "מחשבה מאחד, חזור הדברים ונהי' יחדיו, הנני מברך
רצגאותך אשתך ובנותיכם ברוב טוב בגשמיות וברוחניות, אוהבך בלי גבול, אביך".
רצד**מנוחה
רצהמאירועי הקיץ וצורך רפואה**
רצועל
רצזהסיבות שהצריכו נסיעה זו, והטעם לכך שהעיר ווירצבורג נבחרה הפעם לנסיעה, מפרט
רצחאדמו"ר הרש"ב באגרת מח"י כסלו תרס"ז (אגרת תתקנד):
רצט"זה כחודש ימים אני בפה עם ב"ב יחיו.
שמטרת נסיעתי הוא לנוח קצת, בעזרתו ית', אשר זה נחוץ לי בכל שנה על איזה חדשים,
שאובפרט אחר הנעשה בקיץ העבר - ל"ע, אשר הגיע לכל ב"ב יחיו. ובחרתי בעיר
שבוירצבורג באשר לא גדולה כ"כ ובד"כ היא עיר שקטה, ואנשי מדינתינו כמעט
שגאין פה, ויש כאן פרופ' גדולים, ואני הולך לפרופ' ממחלת החוטם והגרון. כי אני סובל
שדהרבה מכובד הנשימה . . לע"ע אני מרגיש קצת התועלת, והפראפ' מבטיח שיהי' טוב
שהאי"ה…"
שוובאגרת
שזמט"ו כסלו (אגרת תתקנב) מפרט הרבי עוד על דירת האירוח:
שח"שכרתי דירה טובה ובמקום אויר טוב כמעט בקצה
שטהעיר אשר בסמוך יש פארקן גדולים".
שיחודש
שיאלאחר מכן, במכתב מט"ז טבת (אגרת תתקנה), מפרט הרבי עוד אודות מטרת הנסיעה והתקדמות
שיבהטיפול הרפואי:
שיג"מבריאותי ת"ל, תכלית נסיעתי
שידלחו"ל היא לנוח קצת בעזרתו ית', כאשר הסכימו כל הפראפ' הג' [=הפרופסורים
שיההגדולים] אשר עיקר רפואתי היא המנוחה, גם באשר אני סובל הרבה - ל"ע - מכובד
שיוהנשימה דרך החוטם אשר נתהווה אצלי בשנים האחרונים. אני הולך בפה לא' מהפראפ' הג'
שיזות"ל הוטב לי קצת. והשי"ת ישלח רפו"ש בקרב בתוך כו'.
שיחאירועי
שיטהקיץ שעבר, עליהם רומז הרש"ב בדבריו "אחר הנעשה בקיץ העבר", הם
שכההתנפלויות וההתנכלויות של "צעירי פועלי ציון" על בית רבינו ועל הישיבה
שכאבליובאוויטש, אירועים שהגיעו לידי ירי.
שכבכך
שכגמובא אודות מאורע זה ב"רשימות היומן" (עמ' שכ, עם פענוחי המו"ל):
שכד"חברי מפלגת "פועלי ציון" - הפחידו ואיימו. עשו פוגרום בדירת
שכהאדמו"ר נ"ע ביום א' ז' מנחם אב תרס"ו. ירו בקנה רובה ב' ג' פעמים,
שכושברו כלי בית וכו', כי חפצו להתערב בהנהגת ישיבת תומכי תמימים".
שכזוב"רשימות
שכחהיומן" (עמ' שנח) כותב הרבי מה ששמע מחמיו: "שבוע פרשת דברים ירו,
שכטוהוכרחתי לנסוע מליובאוויטש וכו'".
שלבמכתבים
שלאהאמורים הרבי מציין את כתובתו, ברחוב אליי 20 (Alee str. 20 Wurzburg).
שלבבדירה
שלגזו שהה הרבי במשך חודשי החורף של שנת תרס"ז. באיגרת מי"א אדר כותב הרבי באשר
שלדלדירה זו (אגרת תתקנז):
שלההדירה שלנו נשלם זמנה 15 מארט [=חודש מרץ] וכבר
שלונשכרה לאחר, ושכרנו דירה אחרת קרוב להדירה הזאת גם-כן ששה חדרים בעטאז הראשון
שלז[=בקומה הראשונה]. החדרים המה גדולים יותר וגבוהים כמו הדירה הזאת. חדר א' יש קטן
שלחביותר. שכרנו הדירה על ששה חדשים מן 10 מארט במקח מאה מארק לחודש. יתן השי"ת
שלטשהיה בהצלחה.
שמהדירה
שמאאליה עבר הרבי, להמשך השהייה בווירצבורג, הייתה דירתו של תושב ווירצבורג הר"ר
שמבאליקים פייביש (פיליפ) וואלף.
שמג**הריי"צ
שמדמצטרף לשהות בווירצבורג**
שמהבראשית
שמוחודש כסלו הגיע הרבי הריי"צ אף הוא לשהות בווירצבורג ביחד עם אביו
שמזאדמו"ר הרש"ב, ושהה בווירצבורג עד סוף השנה. כך בי"א אדר כותב הרבי
שמח(אגרת תתקנז): "אצלנו הוחלט אשר אני וזוג' תחי' ניסע אי"ה על חג הפסח
שמטהבע"ל לביתינו שלו', ובנינו יחיו ישארו פה חג הפסח הבע"ל וכן כל הקיץ
שנהבע"ל ואנחנו נבוא אי"ה לפה חזרה אחר חה"ש הבע"ל".
שנאואכן,
שנבביום ראשון ב' ניסן תרס"ז עזב הרבי את ווירצבורג לליובאוויטש, שם שהה
שנגכחודשיים וחצי, עד אחר חג השבועות. ביום חמישי ח"י סיון חזר הרבי לווירצבורג,
שנדאל דירתו של הר"ר אליקים (פיליפ) וואלף האמור.
שנהבמכתב
שנומאותו יום (אגרת תתקעו) כותב הרבי "באנו לפה שלו' ת"ל היום בוקר שעה
שנזארבע וחצי . . מצאנו ת"ל את בני שי' וב"ב יחיו בחו"ש..."
שנחיש
שנטלהוסיף בהקשר זה את דברי הריי"צ ב"רשימת המאסר" שלו, אשר "כל
שסהשנים משנת תר"ן עד תרע"ט, מלבד שנת תרס"א שהי' בועריסהאפען, ושנת
שסאתרס"ז שהי' בליובאוויטש ואני וב"ב יחיו בוירצבורג, בכל ערב פסח הי' קורא
שסבאותי לאמר יחדיו הקרבן פסח".
שסג**נסיעה
שסדלברלין לצורכי רפואה**
שסהלאחר
שסושהרבי חזר מליובאוויטש לווירצבורג, ערך בשלהי סיון נסיעה לברלין לצורכי רפואה. כך כותב הרבי מווירצבורג, בא' דראש-חודש תמוז תרס"ז (אגרת תתקעז,
שסז(אגרות קודש שלו חלק ד עמוד רלב):
שסח"אני הייתי בברלין שבוע העברה ולשם
שסטנשלח אלי מכתבו שיסע אפשר ביום ג', ואם כי ידעתי שכבוד אמי מורתי הרבנית תיסע
שעמביתה ביום ג', חשבתי אולי יסע כ' ביום ד' ושאלתי ביום ה' לע"ע בבעטטחערס
שעאהאטעל ולא הי'".
שעבובאגרת
שעגנוספת מי"ד תמוז (אגרת קסו, אגרות קודש שלו כרך א עמוד שע): "גם בבואי
שעדלפה היה עלי לנסוע עוד הפעם לברלין, ועד אשר נחתי קצת לא היה ביכולתי לכתוב
שעהלהם".
שעו**פעולות
שעזלמען יהודי אשכנז**
שעחאמנם,
שעטמטרתה המוצהרת של הנסיעה לווירצבורג הייתה, כפי שהרבי עצמו ציין מספר פעמים, לצורך
שפטיפולים רפואיים ועקב ציווי הרופאים שעליו לנוח, "עיקר רפואתי היא המנוחה".
שפאלמרות
שפבזאת, הרבי ניצל את שהותו בווירצבורג לפעילות במספר תחומים: חיזוק מצב היהודים
שפגוהיהדות באשכנז, שבמסגרתה הרבי ערך תוכנית מפורטת בשם "התאגדות היראים" עם
שפדהרב שלמה זלמן ברויאר והרב יעקב רוזנהיים; פעילות נוספת הייתה ייסוד חברה למען
שפהישיבת תומכי תמימים, כדלהלן; ובהיותו בווירצבורג הרבי אף ערך את "המשך
שפותרס"ו" הידוע, כדלהלן.
שפז**בסוד
שפחשיח עם הריי"צ**
שפטכאמור,
שצבראשית חודש כסלו הצטרף הריי"צ עם משפחתו לאביו בווירצבורג, ונשאר עם אביו
שצאיחד בכל משך שהותו של אביו בווירצבורג בשלהי אותה שנה, כשהוא מסייע על ידו,
שצבומתלווה אליו.
שצגעל
שצדסדר היום של הרש"ב והריי"צ באותה תקופה, סיפר הריי"צ (ביום שמחת
שצהתורה תרצ"ז):
שצו"בחורף
שצזתרס"ז היינו עם אאמו"ר בווירצבורג. היה קביעות שיעורי לימודים לפני אור
שצחהיום משעה חצי רביעית עד חצי שביעית.
שצטפעם
תאמר אאמו"ר, היום נלך להיידן פארק - זהו מושב קטן סמוך לווירצבורג, שם הי'
תאהגעטא הנק' "די בייערעשע געטא". התפללו בשעה שבע וחצי (קודם לכן לא היה
תבאפשר להתפלל). לאחר התפילה וטעימה, הורה אבי להודיע שלא נבוא היום לזמן הרגיל לסעודת
תגהצהריים, והצעתי אשר נסע..."
תדברשימותיו
תהשל הריי"צ מ"ווירצבורג, ד' וישלח, י"א כסלו, ס"ז"
תו("התמים" עמוד 174) מובא: "בשעה הראשונה אחרי הצהריים אכלתי עם
תזכ"ק אאמו"ר ארוחת צהרים. כ"ק אאמו"ר דבר אודות ענייני הכלל,
תחויצוני להעריך ששה מכתבים שונים, ואשר לשעה הרביעית קודם הטיול יהיו מוכנים לבקור
תטוחתימה כדי שיושלחו עוד היום לבעליהם.
תיערכתי
תיאאת ששת המכתבים כפי אשר נצטויתי והכנסתים לשעה המוגבלת לחדרו של כ"ק אאמו"ר,
תיבחמשה מהם אישר ואת הששי צוה לשנות ולהביאו תיכף, וכרבע שעה לפני שעה החמישית -
תיגבאיחור על ט"ו רגעים מהרגיל - יצאנו לטייל, אבל לא טיילנו הפעם כרגיל רק
תידנסענו במרכבה לבית הנתיבות ושלחתי משם את המכתבים, ומשם נסענו בדרך ההולכת
תיהלהיידיגספעלד, ולערך בשעה הששית באנו חזרה".
תיועוד
תיזסיפר הריי"צ על תקופה זו (בסעודת יום אחרון של פסח תרצ"ו): "בשנת
תיחתרס"ז הי' אאמו"ר בווירצבורג והייתי שם עמו, בלכתנו לטייל סיפר לי
תיטמהיחידות שהי' לו אצל אביו בשנת תר"ם, אשר בכלל היה אז זמן לא טוב בהמדינה
תכואחינו בני ישראל במצב כבד, והפרעות ל"ע ול"ע על ישראל, ואאזמו"ר נסע
תכאהרבה..."
תכבבמוצאי
תכגשבת פרשת שמות, י"ט טבת, "סיפר כ"ק אאמו"ר הרה"ק
תכדשליט"א הרבה מעשיות, ובהיות כי יקרים לי מאוד הנני רושמם בזה"
תכה("תורת שלום" עמ' 78).
תכוהרבי
תכזהריי"צ רשם מאותו לילה עשרים ושלוש סיפורים, ובסוף רשימה זו ציין כי
תכח"המעשיות כפי סימניהם וציוניהם אין להם קישור זה עם זה, אבל בהיות כי נדבר
תכטעניינים שונים אשר בתוכם סיפר המעשיות והמקרים האלו, ולכן רשמתים פה כפי סדר
תלהסיפורים, ולא רשמתי פרטי הדברים מפני האריכות...".
תלאגם
תלבבליל שבת קודש פרשת וארא תרס"ז סיפר הרבי לבנו סיפורים אחדים. והריי"צ מוסיף
תלג("תורת שלום" שם): "תפילת ש"ק זה היה בהפלאה יתירה, והעיקר
תלדבפסוק ראשון דקריאת-שמע שהאריך ההתבוננות זמן רב מאוד, וכן בפסוק ואהבת, מלה במלה,
תלהובין כל תיבה ותיבה האריך הרבה, ובניגון וקול נפלא כו'".
תלועוד
תלזמיומנו של הרבי הריי"צ, מתאריך "ד. כ"ב שבט ווירצבורג" (אגרת א'תתלה,
תלחאג"ק שלו כרך ו עמוד שפח):
תלט"בצהריים
תמהגשתי להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק את הדין וחשבון של המשפיעים והמשגיחים
תמאדישיבת תומכי תמימים וסניפי', מלימוד התלמידים בנגלה ובדא"ח במשך א' טבת -
תמבט"ו שבט, ומפרטי הנהגתם, כן חשבון הכנסה והוצאה...
תמגהוד
תמדכ"ק אאמו"ר הרה"ק התעניין מאוד לקרוא אודות כל תלמיד ותלמיד ביחוד
תמהויחווה את דעתו הק' על כל תלמיד ויתבונן בהצעות המשפיעים והמשגיחים והכריע כפי אשר
תמורשמתי בהפרטי-כל.
תמזכן
תמחהתעניין הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בדין וחשבון ההכנסה והוצאה וקרא את
תמטהרשימה המפורטת של שמות המנדבים ושמות הגזברים המעשים, איש איש בשמו ושם משפחתו
תנומקום מגורו..."
תנאב"רשימות
תנבהיומן" (עמ' ריט, עם פענוחי המו"ל) כותב כ"ק אדמו"ר נשיא
תנגדורנו, מאשר שמע מאדמו"ר הריי"צ אודות הנהגה של אדמו"ר נ"ע
תנדמתקופת שהייתו בווירצבורג:
תנה"אדמו"ר
תנונ"ע היה אומר "תפלת הדרך" בכל יום אחר התפלה - בלא שם ומלכות - עד
תנזשהי' חוזר לביתו, אף שהי' נשאר במקום אחד ירחים אחדים. וכמו שהי' במקום אחד
תנחבחו"ל (כמדומה בווירצבערג. הכותב) מפ' חיי שרה עד פסח, ומשבועות עד
תנטאלול".
תס**הרש"ב
תסאכותב חסידות בקולמוסו של הקיסר**
תסבברשימה פרטית מדברי הרבי הריי"צ
תסג(בסעודת ליל ש"ק פרשת נח תש"ג), מובאים סיפורים נוספים אודות אירועי
תסדאותם ימים. וכך סיפר הריי"צ:
תסהבהיותי עם כ"ק אאמו"ר
תסובווירצבורג, שם ישנו חדר (היכל) שהקיסר וילהעלם (מלך גרמני') כתב שם את הפקודה
תסזהראשונה לאחר הכתרתו למלך ("קרינאציע"). בחדר זה היה שולחן וכסא, ועל
תסחהשולחן היה מונח עדיין הקולמוס (שבו כתב את הפקודה) ומעט דיו עליו.
תסטעל ידי השתדלות פעלתי שיתנו רשות לכ"ק
תעאאמו"ר ליכנס שמה, וישב ליד השולחן ולקח את הקולמוס עם המעט דיו שנשאר עליה
תעא(ואחר-כך טבל את הקולמוס בהדיו שהיה מונח שם), ולקח מהנייר שהיה מונח שם וכתב על
תעבזה חסידות "בויגן" שלם מהחל עד כלה.
תעג**ביקור
תעדבביתו של הפרוש**
תעהסמוך לווירצבורג ישנה עיר קטנה, אשר פעם
תעובזמנים שלפני זה היו גרים שם יהודים רבים, אך בעת האחרונה נשארו רק מעט משפחות.
תעזבעיר זו ישנו בית קטן סגור וחתום,
תעחובהיותינו שם אמרו לנו שהפרוש הידוע היה יושב בבית זה.
תעטכ"ק אאמו"ר רצה בדווקא ליכנס
תפלבית זה, והיה קשה לפתוח את הדלת. כאשר נכנסו לשם ראינו שיש שם רק גזע עץ אחד
תפא"קלעציל" כמו מטה (כנראה שהיה זה כסא מעצים ("ברעאטלאך") -
תפבהרושם), בקירות הבית היו חורים כמו חלונות.
תפגכ"ק אאמו"ר הביט על החדר,
תפדואמר: ער האָט אָפגילעבט אַ לעבען ווי אַ מענטש! [=הוא חי את חייו כמו בן אדם!].
תפה**עדה
תפומבני גולי פולין**
תפזעל קהילת ווירצבורג ואנשיה, אותם פגשו
תפחהרש"ב והריי"צ בבואם לעיר, מתאר הרבי הריי"צ (אגרת תתצב,
תפטאגרות-קודש שלו כרך ד עמוד מח):
תצבחורף תרס"ז כאשר בא הוד כ"ק
תצאאאמו"ר הרה"ק, עמנו ב"ב כולנו לעיר ווירצבורג - באיערין - מצאנו שם
תצבעדה מבני גולי פולין, ורובם עניים מתפרנסים בדוחק, מהם רוכלים ומהם הסובבים בסלי
תצגסחורתם הקלים ברחובות, והדומה מפרנסות כאלו, וגם מסחריהם הפעוטים האלה לא יכלו
תצדכלכל מאפס האמצעים שהי' דרוש להם, ובקופת גמילות חסדים שהיתה על יד קהלת
תצהווירצבורג, הנה על פי חוק הקולטוס-גימיינדע יכולים לקבל הלוואות רק אזרחי המדינה
תצובלבד, ולא בני חו"ל.
תצז**התוועדויות
תצחעם יהודי אשכנז **
תצטעל
500קורותיו של אדמו"ר הרש"ב בווירצבורג, מסופר בכתבי ויומני אדמו"ר
501הריי"צ, מהם אנו מקבלים תיאור כללי על המאורעות השונים באותה שנה.
502כך,
503בתאריך "ווירצבורג, א' וישלח, ח' כסלו ס"ז", מתאר אדמו"ר
504הריי"צ את אירועי ט' כסלו, יום ההילולא של אדמו"ר האמצעי, במחיצת אביו ("התמים"
505עמוד 168):
506"הבאים
507להתפלל בשבת קודש קיימו הבטחתם ובאו להתפלל ערבית, כי יום הילולא של כ"ק
508אדמו"ר האמצעי הוא. העובר לפני התיבה הוא הישיש רבי זאב גדלי' מפרעמישלא, והוד
509כ"ק אאמו"ר הרה"ק אמר קדיש אחר עלינו".
510למחרת
511היום, "ב' וישלח, ט' כסלו", יום ההילולא, כותב הריי"צ: "בשעה
512השמינית עמדו להתפלל. הישיש רז"ג עבר לפני התיבה. התפילה נמשכה עד שעה חצי
513העשירית, כ"ק אאמו"ר הרה"ק אמר קדיש האחרון.
514אחר
515התפילה נכנס אלי רז"ג ובעונג שמעתי סיפוריו מהרבה גדולי הדור, בדור שלפנינו,
516אשר הישיש היה מכירם ויספר מהם בתום לבב ובהדרת קודש...
517בעת
518סעודת הצהרים ספרתי להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק איזה דברים ששמעתי מפי
519הרז"ג . . אבל להיות שהזמן הי' קצר שהגיע זמן תפילת המנחה, קצר הוד כ"ק
520אאמו"ר הרה"ק באמרו שהעניין מעניין במאוד אבל הזמן בלתי מתאים.
521ויבקשני
522אשר אעכב את האנשים שיבואו לתפילת המנחה גם לתפלת ערבית, ויאמר שאחר תפלת ערבית
523יכנס גם הוא לחדר האוכל לחוג את חג יו"ד כסלו.
524האנשים
525שבאו לתפלת המנחה - ביניהם גם ר' ישעי' מעקלער מוויטעבסק, ומר כהן ומר וואלף אזרחי
526ווירצבורג - נשארו לחכות על תפלת ערבית...
527אחר
528תפלת ערבית ביקשתי את כל המתפללים להכנס לחדר האוכל, ונשב כחצי שעה עד אשר נכנס
529הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בשעה הששית לערך . . הוד כ"ק
530אאמו"ר הרה"ק התחיל לספר את פרשת חג הגאולה דיו"ד כסלו...
531הוד
532כ"ק אאמו"ר אמר המאמר "פתח אלי'" לערך יותר מחצי שעה, ובשעה
533חצי התשיעית נגמר הפארבריינגען".
534למחרת,
535יום שלישי, יו"ד כסלו, חל חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי. מספר על כך אדמו"ר
536הריי"צ:
537"מילים
538אין לי במה לתאר את העונג רוחני שהי' לי היום הזה בששת השעות שישבנו בסעודת חג
539הגאולה עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. ובשמחה רבה הנני יושב עתה בשעה
540האחת עשרה בלילה ורושם את סדר סעודת החג והשיחות שהיו במשך היום, אך כי השעה
541מאוחרת ירא אנכי לחכות עד למחר שלא יאבדו ח"ו איזה פנינים יקרים.
542בשעה
543חצי השני' בדיוק הופיע בחדר האוכל הוד כ"ק הרה"ק, נטל ידיו הק'
544ואח"כ ע"פ הוראתו נטלתי ידי, אחרי מר מעקלער שהוא הזקן שבחבורה, מר
545סטאלבערג, פערסיץ, האלפרין.
546החסיד
547ר' אלימלך ידע פרק בשיר . . התחיל לנגן הניגונים שניגנו אז, והוד כ"ק
548אאמו"ר מנגן עמו, איזה ניגונים ידעו גם הרש"ז ורמ"מ ויסייעו גם
549הם..." והריי"צ מאריך לתאר את התוועדות ייחודית זו.
550על
551מאורעות י"ט כסלו בווירצבורג, אנו למדים מדברי הרבי הריי"צ, בשיחת
552י"ט כסלו תש"ד:
553"י"ט
554כסלו הי' בווירצבורג. הקביעות של י"ט כסלו אז הייתה ביום החמישי. לקראת
555יו"ד כסלו הגיעו לווירצבורג החסידים ר' זאלקע פרסיץ, ר' מלך סטלברג ועוד.
556להתוועדות
557י"ט כסלו הגיעו הרבה אנשים, ביניהם הרבה יהודים מגרמני'. נושא שיחתו של אבי
558היה על מה שהקביעות של י"ט כסלו חלה תמיד בפרשת וישלח או בפרשת וישב. בפרשת
559וישלח יש לי"ט כסלו שייכות לפסוק "ואלה המלכים אשר מלכו" וגו', כי
560י"ט כסלו הוא תיקון לשבירת הכלים דתהו.
561ובפרשת
562וישב אמר אבי, יש לי"ט כסלו שייכות לפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי
563אביו". כלומר, כל דבר שיצחק פחד ממנו - מגורי מלשון מגור ומורא - הי' אצל
564יעקב בהתיישבות. יצחק הוא בחינת גבורה דעתיק, ולית שמאלא בהאי עתיקא, רק שעניין
565הגבורה הוא שם בהתגברות. הכוונה בכל מה שנאצל היא שיתגלה עד למטה מטה בעולם הגשמי,
566ואילו יעקב בהלכו אל לבן הזדעזע, ובהיותו אצל לבן עשה את עבודת הבירורים בצאן לבן,
567וזה פעל שיבוא בהתיישבות.
568אבי
569הסביר את העניין בדיבור מסודר שאף יהודי גרמניה הבינו היטב את הדברים".
570[גם
571כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בהתוועדות ש"פ וישב תשי"ד, דיבר אודות
572התוועדות הרש"ב בי"ט כסלו תרס"ז בווירצבורג, והוסיף לבאר את משמעות
573"וישב ויעקב" ושייכותה לי"ט כסלו על פי פנימיות העניינים - ראה
574להלן בפרק "מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת גרמניה"].
575כחודש
576ימים לאחר מכן, ב"אור ליום ה' וארא (בערב) כ"ד טבת, היו אנשים אחדים
577ובקשנו דא"ח מכ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א ות"ל דברינו
578נתקבלו, ובקשתינו נתמלאה, ואמר דא"ח ד"ה היושבת בגנים" ("תורת
579שלום" עמ' 85).
580וב"ליקוטי
581דיבורים" חלק ב מובא עוד בעניין זה: "חורף תרס"ז היה אבי בעיר
582ווירצבורג (בייערען). כ"ד טבת - יום ההילולא של רבינו הזקן - חל אז ביום חמישי
583פרשת וארא. הגיע אז לווירצבורג החסיד ר' צבי גורארי' ואבי אמר חסידות. אחרי
584חסידות, אמר אבי ישנו מאמר העולם כשמזכירים מישהו שנמצא כבר בעולם האמת אומרים, גן
585עדן מואר שיהיה לו.
586גן
587עדן מואר - אמר אבי - יהיה לרבינו הזקן שפתח את עינינו והאיר את מוחנו ולבבנו
588בהתגלות תורת החסידות".
589אודות
590התוועדות פורים אותה שנה, אנו למדים מאגרת הריי"צ לרב שאול ברוק מכ"ז
591אדר ראשון תש"ח (אגרת ג'קצט, אגרות קודש שלו חלק ט עמוד תב):
592"הסגנון
593ידיעה עצמית ופנימיות, ביארו והסבירו כ"ק אאדמו"ר הרה"ק, בשיחתו
594הקדושה - פורים תרס"ז, ווירצבורג-באיירען - אשר הואיל אז להסביר כמה חילוקי
595דרגות בענייני עבודה שהשפיע הוד כ"ק מורנו הרב המגיד ממעזריטש לכ"ק
596תלמידיו הצדיקים.
597וביאר
598אז בארוכה שלוש דרגות בעבודה. א) הבאה מהשגת המוח ועבודת הלב. ב) מהתעוררות
599התפעלות הלב. ג) העבודה בתמימות הבאה מאמונה פשוטה".
600וב"רשימות
601היומן" (עמ' רסה) כותב הרבי מה ששמע מחמיו אדמו"ר הריי"צ:
602"בויורצבורג, בהיותנו שם בשנת תרס"ו-ס"ז, אמר אדמו"ר נ"ע
603דא"ח בלשון אשכנז".
604**עריכת
605"המשך תרס"ו"**
606כאמור,
607בהיותו בווירצבורג עסק הרבי גם בעריכת "המשך" המאמרים הגדול והעמוק
608שנודע בשם "יום טוב של ראש השנה תרס"ו", או בקיצור "סמ"ך
609וא"ו".
610על
611מאורע שאירע במהלך כתיבת ה"המשך", סיפר אדמו"ר הריי"צ (ספר
612השיחות תש"ג עמ' 66), בפגישתו של הרבי הרש"ב עם הרב יצחק דוב (זליגמן
613בר) במברגר מווירצבורג:
614פעם
615בא הרב במברגר להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. כ"ק אאמו"ר עסק אז
616בכתיבת המשך מאמרי ראש-השנה תרס"ו, כי מאז שחברי מפלגת "פועלי
617ציון" עשו פרעות בנאות דשא טשארני רוטשעי - ז' אב תרס"ו - עד שבא
618לווירצבורג לא כתב את המאמרים שאמר - מפרשת דברים תרס"ו (מאמר ל"ח
619ד"ה אלה הדברים) עד פרשת וירא תרס"ז (מאמר מ"ח ד"ה וה' אמר
620המכסה אני) - וכשבא לווירצבורג כתבם. כשנכנס הרב במברגר בקש רשות לראות מה שהוא
621כותב.
622כי
623פעם אחת בבואו מצא את אבי כותב לעצמו עניין בהל' פסולי המוקדשין בפלפול בדברי
624הרמב"ם. הרב במברגר נהנה מהפלפול ובקש רשות להעתיקו, ולא הסכים אבי, כי אם
625השאיל לו את הכתב למשך שבועיים, וחשב שגם עתה כותב איזה עניין בנגלה.
626אבל
627מכיון שראה את המאמר שמדבר במעלות הנשמות על המלאכים, אמר בהתפעלות גדולה - לפי
628ערך מתינותו של יהודי אשכנזי: יש לכם עסק בנשמות ומלאכים . . ונסוג אחור בביטול
629רב. זה מה שהמוחין פועלים ביטול על הזולת גם על מי שהוא בעל מוחין".
630סיפור
631מיוחד מופיע בעניין זה ב"רשימות היומן", מה ששמע כ"ק אדמו"ר
632נשיא דורנו מאדמו"ר הריי"צ בכ"ח מרחשון תרצ"ה (עמ' שנח, עם
633פענוחי המו"ל):
634"י"א
635המאמרים "דברים - וד' אמר המכסה" (בהמשך תרס"ו) לא כתב אדמו"ר
636נ"ע ההגהות בליובאוויטש, כי אם בווירצבורג (מקום נופש באשכנז).
637-
638שבוע פרשת דברים ירו, והוכרחתי לנסוע מליובאוויטש וכו' -
639כשהשלימם
640- והי' זה ווייט אחרי חנוכה - קראני וציוני להביא בענעדיקטין, ואמר לי: אספר לך מאורע.
641בשנת תרל"ח כשסיים אדמו"ר מהר"ש נ"ע המשך "וככה",
642קראני, צוה להמשרת להביא יין טאקאיער, ציוני לסגור הדלת, ואמר לי בא ונשמח אני
643ואתה. ודיבר אתי 3/4 1 שעה (עניני דא"ח) [כנראה הכוונה שאדמו"ר נ"ע
644דיבר (ענייני דא"ח) עם כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א.
645ממ"ש]".
646**ביקורים
647אצל רבני גרמניה**
648במהלך
649חודשי שהותו בווירצבורג, נפגש הרבי הרש"ב פעמים רבות עם רבנים ומנהיגים
650יהודיים באשכנז, בהם הרב יצחק דוב (זליגמן בר) במברגר מווירצבורג האמור (שגם אביו
651היה רב העיר ווירצבורג), והרב שלמה זלמן ברויאר מפרנקפורט. כך סיפר אדמו"ר
652הריי"צ (ספר השיחות תש"ג עמ' 66):
653"במשך
654הזמן - תרס"ז - שכל משפחתנו חי' בווירצבורג, ביקר אבי כמה פעמים את הרב
655במברגר ז"ל. הרב במברגר היה ירא שמים גדול, נוסף על יחוס אבות שלו היה בעל
656יחוס עצמי, גדול בתורה, הרבה רבנים היו פונים אליו בשאלותיהם והוא ענה להם תשובות
657ארוכות משולבות למדנות עמוקה. אבי שוחח אתו כמה פעמים בעניינים שונים בעמקות
658גדולה.
659על
660ביקור נוסף בשנה זו מספר אדמו"ר הריי"צ (אגרת תתלב, אגרות קודש שלו כרך
661ג עמוד תקכד):
662"בהיותי
663עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע
664בחורף תרס"ז בעי"ת פראנקפורט [ע"נ] מאיין, בא הרה"ג בראייער
665ז"ל עם ביקור אצל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, ובתוך הדברים סיפר
666הרה"ג בראייער ז"ל אשר עדת היראים הקיצונים בפד"מ מונים - כ"י
667- איזה אלפים משפחות.
668כשהלך
669הרה"ג בראייער ז"ל סיפר לי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק
670זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר בהיותו בשנת תרמ"ה בברלין ביקר שם
671את הרה"ג ר' עזריאל ז"ל הילדסהיימער, אשר כיבדו במאד כי הכיר את הוד
672כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ
673זי"ע. בבואו להרה"ג הר"ר עזריאל ז"ל הציג לפניו אשה כבודה
674ואמר הכבודה הלזאת היא אחת התלמידות של מורי ורבי הרה"ג ר' שמשון רפאל הירש
675נ"ע, והיא אחת מהשלוש אמהות דעדת ישראל היראים בפראנקפורט ע"נ מאיין.
676ההשכלה
677המענדלסאנית החריבה - ל"ע ול"ע - עדת ישראל באשכנז בכלל ובעיר פד"מ
678בפרט, עד כי בבוא מורי ורבי הרה"ג ר' שמשון רפאל הירש נ"ע בפראנקפורט לא
679היו שומרים את השבת, הטהרה והכשרות, ויסד מורי ורבי הרה"ג נ"ע שני חדרים
680אחד בשביל נערים ואחד בשביל נערות, וילמדם תורת ה' ומצוותיו ית' - העניין ידוע
681ומפורסם, והאריכות למותר הוא.
682האשה
683הכבודה העומדת בפה - אומר הרה"ג הר"ר עזריאל ז"ל ושתי חברותיה
684לטובה הנה השלש כלות הראשונות בעת ההיא בפד"מ אשר קבלו עליהם שמירת הטהרה
685והמצות, ומהם הושת[ת]ה עדת היראי' הקיצוני' בפד"מ.
686מאז
687ועד עתה - אומר לי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ
688זי"ע - עברו כחמישים שישים שנה, ותודה לאל הנה עדת היראים הקיצונים
689בפד"מ מונים - כ"י - כמה אלפים משפחות, הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו
690אשר גזר כי מרובה מדה טובה וכל פועל טוב פריו רב להביא תולדות דתולדות לטובה
691ולברכה".
692**היכרות
693קרובה עם רבני פולדא ואנשבאך**
694באותה
695שנה נפגש הרבי הרש"ב גם עם הרב מיכאל כהן מפולדא, ובמהלכה נוצר ביניהם קשר
696הדוק וקרוב, כפי שיצויין להלן בפרק "קשר עם רבנים ואישים בגרמניה".
697אישיות
698בולטת נוספת מרבני גרמניה שהיה בקשר קרוב עם רבותינו נשיאינו בשנת תרס"ז
699בווירצבורג, הוא הרב מיכאל כהן, רבה של אנשבאך.
700כך כותב הרבי הריי"צ אל הרב כהן, בז'
701אדר תש"א (אגרת א'שעח, אגרות קודש שלו כרך ה עמוד ערה):
702…מזכירים
703אותי את ימי קדם, שנות תרס"ז-תרס"ט, הפגישות התכופות בכלל ובייחוד בשנת
704תרס"ז, היא השנה הראשונה שהכיר . . את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק
705זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע . . כמו חי ניצב לנגד עיני המחזה כשכבודו שבת
706פעם בווירצבורג - הדבר הי' בחורף - ובא לבקר את כ"ק אאמו"ר הרה"ק .
707. אנכי קדמתי אז את פני ידידי וביקשתיו להיכנס לחדרי שהי' מול חדר כ"ק
708אאמו"ר הרה"ק, ובינתיים נשמע קול הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק
709בתפלתו . . הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק התפלל אז ברכות קריאת-שמע וישהה
710בתפלתו בברכות קריאת-שמע וקריאת-שמע יותר משעתים בנעימה והתלהבות בשיר ובזמרה
711ושפיכות הנפש כדרכו בקדש, מה שעשה רושם אדיר על כבוד ידידי . . ובמוצש"ק בא
712בביקורו שהי' בכל עת חביב על הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה
713נבג"מ זי"ע…
714**ייסוד
715חברה למען ישיבת "תומכי תמימים"**
716בתקופת
717שהותו של הרבי הרש"ב בווירצבורג, עסק רבות בהקמת חברת מניות בשם
718"פילנטרופיה". חברה זו יועדה לקניית בתים בארץ הקודש לטובת עניים
719ולהחזקת עוסקי תורה ויראי ה', וכן שבאמצעות חברה זו יהיה אפשר לאסוף תרומות באופן
720חוקי עבור הישיבה "תומכי תמימים".
721בשנים
722שלפני כן, השתדל הרבי להחזיק את ישיבת "תומכי תמימים" באופן חוקי
723ברוסיה, ושיהיה אפשר לאסוף תרומות בצורה חוקית עבור הישיבה. למעשה הרבי לא קיבל על
724כך את רשיון הממשלה הרוסית, ולכן הדברים לא באו בפועל.
725בהיותו
726בווירצבורג החליט הרבי לייסד חברה כללית זו במקום, מחוץ לגבולות רוסיה, ולאחר
727אישורה בווירצבורג כחברה בין-לאומית, השתדל להעבירה ולאשרה גם ברוסיה. במהלך השנה שבה
728שהה הרבי עם בנו בווירצבורג, עיבדו את פרטי תקנות החברה ואת אישורה הרשמי.
729באגרת
730מקיץ תרס"ז מפרט בנו, אדמו"ר הריי"צ, את מטרתה של חברה זו ואת
731האישים הפעילים בה:
732"עלה
733ברעיוני להיטיב איך אפשר להרים קרן "תומכי תמימים" וקופת "כסף
734רמבעה"ן", להיות ב' המוסדים האלו הם הקיום הרוחני של עמינו הקדוש
735במדינתינו . . ובכך ברעיוני עלה לייסד פה מדינת באיערין חברה בשם
736קאלאזטיאנס-גיזעלשאפט, "פיהלאנטראפיא" . . מטרת החברה לייסד בתי ספר
737המיוחדים לדת וללימוד התורה . . וכבר הכל ת"ל מאושר ומתוקן לפי תכליתו, על פי
738פקודת כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א אשר הוא ראש ונשיא המוסד הלזה.
739ואיליו עוד שמונה אנשים מגבירי ישראל ונכבדיו, ושני אנשים מאחינו ידידינו האשכנזים
740הדרים בפה העיר ווירצבורג, יראי אלוקים ונכבדים במעשיהם וענייניהם..."
741אחד
742מה"אנשים מאחינו ידידינו האשכנזים הדרים בפה העיר ווירצבורג, יראי אלוקים
743ונכבדים במעשיהם וענייניהם", היה הר"ר אליקים (פיליפ) וואלף האמור.
744**"איש
745ירא אלוקים, נכבד במעשיו וענייניו"**
746אבותיו
747של הר"ר אליקים וואלף גרו בספרד, לשם באו אחרי חורבן הבית השני. בתקופת גירוש
748ספרד עזבו אבות המשפחה את המדינה, נסעו דרך ארצות שונות ולבסוף השתכנו בפראג.
749מפראג הגיעו להסדורף שבמדינת בוואריה שבגרמניה. הסדורף הוא כפר קטן, שלושים מייל
750צפונית מזרחית לווירצבורג, שבאותה תקופה חצי מתושביו היו יהודים.
751בהסדורף
752נולד בשנת 1842 הר"ר אפרים וואלף. לר"ר אפרים וואלף, שהיה מורה ליהדות
753במספר כפרים באיזור ווירצבורג, נולדו ששה ילדים, שני בנים וארבע בנות. הבנים היו
754הר"ר בנימין וואלף, והר"ר אליקים וואלף האמור [הר"ר אליקים היה
755קרוי על שם סבו, אבי אביו, אליקים וואלף, שהיה שוחט בהסדורף].
756הר"ר
757אליקים נולד בי"ט אדר א' תרל"ב, בעיר פישאך שבמדינת בוואריה, ובאותו עת היה
758כבן שלושים וחמש שנה, איש ירא שמים וסוחר נכבד, שנישא שנים אחדות לפני כן, בשנת
759תרנ"ח לערך, לזוגתו אלסי למשפחת רוזנבאום מפרנקפורט.
760שנים
761אחדות לאחר חתונתו לא נפקדו הזוג בזחו"ק, וידידו הר"ר מרדכי ביסטריצקי
762מהמבורג, דיבר על ליבו מספר פעמים שייסע לכ"ק אדמו"ר הרש"ב, באמרו
763לו שאם ברצונו בישועה עליו לנסוע לליובאוויטש. אולם עסקיו המרובים וטרדות הדרך,
764מנעו ממנו את הנסיעה אל הרש"ב בליובאוויטש.
765ההכירות
766הראשונה שבין הרש"ב והריי"צ להר"ר אליקים וואלף, הייתה כבר סמוך
767לבואו של הרבי לווירצבורג. כפי שהובא לעיל מרשימותיו של הריי"צ, הר"ר
768אליקים וואלף נכח בעת תפילות יום ההילולא ט' כסלו בדירתו של הרש"ב, ונשאר
769לערב להתוועדות לרגל חג הגאולה יו"ד כסלו.
770מסתבר
771שבמשך החודשים הראשונים לשהותו של הרבי בווירצבורג, נפגשו פעמים נוספות, בתפילות
772ובהתוועדויות. הרבי ראה בו איש ירא אלוקים, הגון ונאמן ובר פועל, ויחד עמו עסק
773במהלך החורף בהקמת חברה זו. הכרות זו למעשה שינתה את אורח חייו של הר"ר
774אליקים וואלף, כפי שיובא להלן.
775הפעם
776הראשונה בא מוזכר הר"ר אליקים וואלף באגרותיו של הרש"ב, הוא למחרת בואו
777של הרבי מווירצבורג לליובאוויטש לקראת הפסח, במילים המעידות על היכרות וידידות
778ביניהם. בה' ניסן כתב הרבי לבנו הריי"צ שנשאר בווירצבורג (אגרת תתקס):
779"תפרוס נא גיני בשלו' ידידינו הנכבדים יר"א האחים אנזבאכער, וואלף, כהן יחיו".
780ובי"א
781ניסן כותב אדמו"ר הרש"ב לבנו (אגרת תתקסא): "ידידינו הנכבד וואלף
782שי' בטח בא מדרכו והביא אתו מהאדוואקאט [=עורך הדין] בדבר הגיזעלינשאפט [חברת
783המניות] . . וצריכים לעשות בזה בעזה"י".
784עוד
785על מעורבותו של הר"ר אליקים וואלף בשלבי ייסוד האגודה, אנו מוצאים במכתב מב'
786אייר מליובאוויטש (אגרת תתקס"ו): "לפי הנראה זהו מפני הזהרת ידידינו
787וואלף שי' שלא לגלות להעו"ד כוונתינו זאת..."
788ובכ"א
789אייר (אגרת תתקע) כותב הרש"ב מליובאוויטש לבנו בווירצבורג אודות מינוי מנהלים
790לאגודה:
791"בדבר המנהלים יותר טוב לפ"ד להעמיד את
792ידידינו הרנ"ג שי' ור' אליקים שי' וואלף שי', כי בד"כ יותר טוב להיות לא
793כ"כ מורגש בהעניין".
794ובג'
795אלול תרס"ז (אגרת קעג) כותב הרבי מווירצבורג:
796"אם ישיג את הדבר ישלח זאת לפה אל הג' הנכבד
797ירא אלוקים מוה"ר אליקים וואלף נ"י, אחד מהאשכנזים היראים דפה, והוא אחד
798ממנהלי החברה האקציען אשר עשינו".
799**ברכה
800מופלאה לבעלי הבית**
801כאמור,
802אחר חזרתו של הרש"ב מליובאוויטש לווירצבורג בחודש סיון, התאכסן הרבי בדירתו
803של הר"ר אליקים וואלף, כאשר הר"ר אליקים וואלף עצמו עובר להתגורר בדירה
804סמוכה.
805כך
806אנו מוצאים באגרות הרש"ב (אג"ק קעג) שכתובתו לקבלת ומשלוח מכתבים הייתה Hern philipp wolff, Sandre
807Glasis str. 41, Wurtzburg.
808ובאגרת
809מד' אלול (קע) כותב הרבי "נועם יקרת מכתבו ע"י הנכבד וואלף שי' קיבלתי
810לשמחת לבבי".
811הרבי
812התגורר בביתם עד לעזיבתו את ווירצבורג, בשלהי אלול תרס"ז.
813לפני
814שהרבי עזב את בית משפחת וואלף בווירצבורג, קרא אליו את בעלי הבית המארחים, וביקש
815מהם כי הוא מעוניין להודות להם, ושאל במה יוכל לברכם.
816הזוג
817וואלף אמרו לרבי כי ת"ל הקב"ה בירכם בבריאות ובפרנסה טובה, אך זה כמה
818שנים שהם נשואים וטרם זכו לזחו"ק, והם מבקשים את ברכת הרבי.
819הרבי
820הרש"ב השיב להם כי ישועתם לא צפויה בווירצבורג, ואם יעזבו את העיר למקום אחר
821יוושעו. הזוג וואלף השיבו על אתר כי הם מסכימים לכך.
822[לפי
823מסורת אחת במשפחה, הרבי אף הורה לקנות דגים ולהביאם הביתה, ובעלי הבית יראו כיצד
824הרבי יאכל מאותם דגים, וכן היה].
825כאמור,
826הימים היו ימי חודש אלול, והרבי בירכם כי לשנה הבאה, כאשר יתקעו בשופר בראש-השנה,
827יזכו לזרעא חייא וקיימא.
828אדמו"ר
829הרש"ב ובני לוויתו נפרדו מאליקים וואלף ומשפחתו, וחזרו חזרה לליובאוויטש.
830נאמן
831להוראת הרבי, לקראת שנת תרס"ח עזב הר"ר אליקים וואלף את ווירצבורג
832לפרנקפורט-דמיין, זאת ככל הנראה, עקב העובדה שמשפחת אשתו (לבית רוזנבאום) הייתה מפרנקפורט.
833כברכת
834הרבי אליהם, בראש השנה שנת תרס"ט ילדה זוגתו. בהמשך ילדה זוגתו עוד, ונולדו
835להם בס"ד ארבעה בנים ושתי בנות.
836תרס"ח
837**ביקור
838בברלין לצורכי רפואה**
839בקונטרס "חנוך
840לנער" מובא בשנת תרס"ח - "סוף סיון נוסע לברלין ומאריענבאד".
841אדמו"ר הרש"ב
842הגיע לברלין ביום חמישי י"ט סיון, כדי לערוך בדיקות רפואיות אצל מספר פרופסורים.
843ביום שני החליטו הפרופסורים שעליו לנסוע למעיינות המרפא במארינבאד. (אגרות א'ה,
844א'ו, א'ז, אגרות קודש שלו חלק ד עמודים ערב-עדר).
845**פגישה
846עם הרב ברויאר**
847בהיותו
848במארינבאד נפגש הרבי עם הרב שלמה זלמן ברויאר מפרנקפורט. כך כותב הרש"ב לבנו
849בי"א תמוז (אגרת א' יב, אגרות קודש שלו כרך ד' עמוד רפב):
850"בקיץ דנא פה מאריענבאד אורזיי' [=יבול]
851גדול על רבי'ס. מהעולים בשם המה הבאהוסער, הטשארטקאווער, והסטאלנער בא יבוא בשבוע
852הבע"ל, ואלה פרים ורבים עוד קטנים שאינם עולים בשם כל כך, וכמעט אשר הפלאץ
853מבהיק מהאטלעס.
854תפרוס גיני בשלו' הרב רחומאי ידי"נ ד"ר
855כהן מפולדא נ"י, והנני נהנה מאוד אשר אתה אתו עמו בצוותא חדא, יתן השי"ת
856אשר הקוהר יהי' לו לתועלת, וישלח לו השי"ת רפואה שלימה בקרב ויחזקו שיהיה
857בריא אולם.
858בפה הרב ד"ר ברייער, ויהי' אצלי היום שעה ג'
859או ד'".
860ימים
861אחדים לאחר מכן, בי"ז תמוז, כותב הרבי לבנו על הפגישה עם הד"ר ברויאר
862(אגרת א'טו, אגרות קודש שלו כרך ד עמוד ש):
863"...בהביקור של ד"ר בראייער לא היה
864דבר. תמול הייתי אצלו והיה דיבורים בדבר רוסלאנד אודות הלימוד ובדבר אה"ק,
865אבל דיבורים קצרים ואין בהם ממש, ודעתם בזה ידוע הוא".
866**פגישה
867בברלין עם רבני גרמניה**
868כשחזר הרבי ממאריענבאד לליובאוויטש
869נתעכב בברלין ונפגש עם אחדים מרבני אשכנז לדון בענין המצב של היהודים במדינת אשכנז.
870בקונטרס "חנוך לנער" מובא על כך: "תרס"ח. אלול - בנסיעתו
871לביתו - מתעכב בברלין, על פי בקשת עסקני אשכנז, ליום ב' ח"י אלול. דנו
872ע"ד השאלות שעמדו אז על הפרק".
873על ההכנות לפגישה זו, כתב הרבי
874הרש"ב ממאריענבאד לבנו, בח' אלול תרס"ח (אגרת א'כו, אגרות קודש שלו חלק ד
875עמוד שכא):
876...בדבר הצעת הַ וואלף שיבוא עהרמאן וכהן
877מאונזבאך לברלין, אם כי כבד עלי הדבר, ובתחלה חשבתי שלא להתעכב כלל בברלין, ולפי
878הנ"ל יהיה בהכרח להתעכב יום בברלין וכמו"כ יום בקעניגסבער[ג], כי לפי
879סדר המסעות טוב לנסוע בבקר מקעניגסבערג, ולפ"ז נוכל לבוא אי"ה לביתינו
880שלו' יום ה' בקר. אמנם אם לחשוב שיהיה בזה תועלת כדאי הדבר.
881דאק' עהרמאן יש לחשוב שיודע רצוננו וכוונתינו, אך
882על ד"ר כהן עודינה מסופק אני, כי מאמרי שהיה באיזראיליט אשר שלח לנו וואלף
883אינו כלל לפי רוחי, ובדרך-כלל אינו דעתן חזק כמו כהן מפולדא, והוא מתעורר מהר אבל
884אינו בא כל-כך אל אמיתית הכוונה. וגם מתחלף קצת, מכל-מקום צריכים גם אותו. ויהיה
885מההכרח לצרף את ביבערפעלד ואפשר גם את מונק, ואינני יודע אם יתקבלו אצלם דברינו
886שזה היפך הסיסטעם שלהם לגמרי, אך לה' הישועה. ולפ"ד צריכים לבקש גם את
887סטאלבערג. אני לא אכתוב להם כי-אם שיכתוב להם וואלף, ולסטאלבערג אפשר תכתוב אתה.
888צריכים לחשוב בדבר הוצאת נסיעתם אשר בטח יעלה לסך
889נכון.
890לפ"ד נכון שתבוא גם אתה לברלין, כי ודאי
891יהיו דברים שיהיה נצרך לדבר בזה בינינו, ותכתוב לי האדרעס של וואלף לטע"ג
892ואודיע לו אי"ה בטע"ג מנסיעתנו אי"ה.
893ובאגרת נוספת ממאריענבאד, כותב לבנו בי"ד אלול תרס"ח
894(אגרת א'כז, אגרות קודש שלו חלק ב עמוד שכב):
895מכתביך כולם נכון הגיעני, וכאשר נתראה אי"ה
896בברלין נדבר אי"ה הכל. הטעלעגראמען שלי בטח קבלת.
897אנחנו ניסע אי"ה מפה צלחה יום א' הבע"ל
898חצי היום ונבוא אי"ה לברלין שעה 91/2, ונעמוד אי"ה יום ב' בברלין
899עד הפאייעזד אשר בשעה 11 לילה ונבוא אי"ה לקע"ב יום ג' בוקר שעה 81/2
900ונעמוד שם אי"ה יום ג' עד יום ד' שעה הנ"ל וניסע אי"ה צלחה
901לרוסלאנד ונבוא אי"ה לביתנו שלו' יום ה' בוקר בתקוותי להשי"ת שיעזור לנו
902אי"ה על הגבול. היום האב איך דיא כתבים איינגיפאקט, יתן השי"ת שיבוא לביתנו
903שלו' וצלחה.
904בברלין נתאכסן אי"ה בהאטעל קאבורג, אם אתה
905תבוא לברלין קודם מסת' תהיה אי"ה על האנהאליטער באהן האָף ואם תבוא עם
906הפאייעזד שעה 11 תבוא ג"כ להאטעל הנ"ל.
907המכ' לסטאלב' שלחתי. לידידינו וואלף אשלח
908אי"ה טע"ג יום א' בוקר או במוצש"ק.
909על
910תוכן פגישה זו ותוצאותיה, ראה להלן בשער "חיזוק היהדות והפצת המעיינות
911בגרמניה" - "מפגש הרש"ב עם ראשי החרדים בגרמניה".
912תרס"ט
913**כתיבת
914מאמרי חסידות במנוחה בברלין ובוויסבאדען**
915בחודש טבת תרס"ט
916נסע אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת לברלין לצורך בדיקות רפואיות אצל פרופסורים.
917כך כותב הרבי באגרת מברלין מכ"ב טבת תרס"ט (אגרת א'כח, אגרות קודש שלו
918חלק ד עמוד שכד): "באנו לפה ת"ל תמול שעה 6.38 . . בני אני שולח לך
919מוסג"פ את אשר רשמתי בפה בלי עיון בספרים רק סברות לפום ריהטא . .".
920ימים אחדים לאחר מכן, בכ"ה
921טבת, כותב הרבי (אגרת א'כח*, אגרות קודש שלו חלק ד עמוד שכו):
922"תמול הי' קאנסולים . . ואמרו לנסוע
923לויסבאדען . . ואחר כך לבוא לפה אי"ה ויראו מה לעשות הלאה בביתינו . .
924ואי"ה נסע מפה בלילה שעה 9.40 לפראנקפורט . .".
925ואכן, לאחר כמה ימים
926נסע הרש"ב לויסבאדען, כמו שכותב מויסבאדען בכ"ח טבת (אגרת רז, אג"ק
927שלו ח"ב עמ' תלח): ". . באנו לפה שלום ת"ל תמול בקר שעה 9. ונסענו
928מברלין שלאף וואגאן . .".
929הרבי שהה בוויסבאדען עד
930כ"ח אדר. כך באגרת ששלח מויסבאדען בכ"ג אדר כותב (אגרת רכב, אג"ק
931ח"ב עמ' תע):
932"כבר כתבתי במכ' הקודם שניסע מפה יום א'
933הבע"ל לברלין . . אנחנו באים אי"ה לברלין יום א' שעה 11 לילה, יכול
934להיות שנתעכב בברלין גם יום ג', ונתאכסן אי"ה בהאטעל קאבורג. נסיעתנו מברלין
935תהי' עפ"ע דרך ווארשא, וניסע אי"ה מברלין שעה 7:52 ערב . .".
936בספר המאמרים
937תרס"ט נדפסו חמשה מאמרים שכתב אדמו"ר הרש"ב בעת שהותו בברלין ובוויסבאדען.
938המאמרים הם דיבור-המתחיל: א. ואלה שמות בני ישראל הבאים. ב. וימת יוסף ואחיו. ג.
939ובני ישראל פרו וישרצו. ד. ויקם מלך חדש. ה. ויהי בימים הרבים. מאמרים אלו נמצאים
940בקובץ נפרד בגוכתי"ק ובהתחלתו רשימת המאמרים בגוכתי"ק אדמו"ר
941הריי"צ.
942לאחרי רשימת המאמרים
943מצויין:
944המאמרים האלו הם מאשר
945כתב בברלין וכן בוויסבאדען בשעות המנוחה, אחרי הטיול הארוך כי בעת ההיא היה דעת
946הפראפעסארין כי עליו להלוך ג' שעות רצופות ואחר-כך לנוח ג' שעות, ושהה אז כשני
947שבועות בברלין והי' הולך בגן אשר מחוץ לעיר, אשר היה נוסע בכל יום לשם על משך ששה
948שבעה שעות בכל יום, כי שם היה מטייל, ואחר כך היה לו שם מקום קבוע בהאטעל אשר
949ביער, אשר שם היה נח אחר הטיול, ומשם שלח לי המאמרים האלו, והם כתובים על כרטיסים,
950כמו מכתבים גלויים.
951תרע"א
952**התוועדות
953י"ט כסלו בברלין**
954בחודש כסלו תרע"א
955נסע הרבי הרש"ב פעם נוספת לברלין לבדיקות רפואיות, ומשם על פי המלצת הרופאים
956נסע לוויסבאדען. כך כותב הרש"ב באגרת מברלין בי"ז כסלו תרע"א (אגרת
957עדר, אג"ק שלו ח"ב עמ' תקמג): ". . באנו לפה שלום ת"ל יום ה'
958שעה 12 לילה. והננו מתאכסנים בההאטעל . . ידידנו הר"מ בייבע שי' כמובן הי'
959אצלינו כל העת ודאג לכל פרטי הצטרכותינו. נעמענאוו החסיד הביא תיכף הסאמאוואר שלו
960ושתינו טיי".
961ובאגרת מויעסבאדען בכ'
962כסלו כותב (אגרת ערה, אגרות קודש שלו חלק ב עמוד תקמח): "בברלין חגגנו את חג
963י"ט כסלו עם ש"ב רז"י שי' [=ר' זלמן יצחק וואלשאניק] ור' פאליק שי'
964[=גורארי'] בשעות האחדות שקודם הנסיעה, ואם כי היה הזמן דחוק, מ"מ חגגנו בטוב
965ת"ל ואת מותר המשקה לקחנו לפה".
966ובה' טבת תרס"ט כותב
967הרבי מויסבאדען (אגרת א'מ, אג"ק שלו ח"ה עמ' לה): "זה שני שבועות שאנחנו פה, בברלין מצאו הפראפ' אצלי קצת
968שמנונית על הלב וגם קצת חלישות הלב . .".
969כשחזר מוויסבאדען לליובאוויטש,
970נסע הרבי דרך ברלין, כפי שכותב בו' אדר (אגרת רחצ, אג"ק שלו ח"ב עמוד
971תקפ): "בדעתי שנסע מפה יום ה' שאחר פורים הבע"ל לברלין ומשם ניסע
972אי"ה במוצש"ק או ביום א . . ".
973**פגישות
974עם רבני גרמניה**
975במהלך שהותו בוויסבאדען
976נפגש הרש"ב עם רבני גרמניה. כך כותב הרבי לבנו בראש חודש שבט (אגרת רפו,
977אגרות קודש שלו חלק ב עמוד תקסג):
978"יכול להיות שבשבוע זו יהיה פה ערמאן, וגם
979הרב פנחס כהן. וואלף נוסע שבוע הבע"ל לבערסלא לרגלי מסחרו, והשי"ת יצליח
980לו.
981ובאגרת מו' שבט כותב
982הרבי לבנו (אגרת רפז, כרך ב עמוד תקסד):
983יום ה' היה פה ד"ר ערהמאן נ"י, ודברנו
984שהוא יעריך מא' בסיפורי דברים מכ"ק רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע
985זי"ע, ע"פ הספרים שקיבל מאתך, וידבר אודות התמיכה, וה' וואלף נ"י
986אומר אשר בין כה אפשר להכין הקאמיטעטין בעיירות שונות, ונראה אי"ה מה יהיה
987מזה".
988הכוונה בדברי
989הרש"ב, היא בעקבות ביקורו של הד"ר הערמאן בליובאוויטש בתקופה זו, כפי
990שהרבי הריי"צ כותב על כך (אגרת תקעו, אגרות קודש שלו חלק ב עמוד תיד)
991"בשנות תרע"א-ע"ב הי' בליובאוויטש הרב ד"ר עהרמאן מפראנקפורט,
992אשר בא בייחוד לבקר את הישיבה תומכי תמימים, וכתב אז מאמרים באשכנזית אודותה".
993[מאמרים אלו נדפסו בשני
994ספרים שנרשמו ע"י א.מ. הברמן, "שערי חב"ד", עלי עין, ירושלים
995תשי"ב עמוד 367].
996תרע"ב
997**נסיעות
998לצורכי בריאות**
999בחודש כסלו תרע"ב נסע
1000הרש"ב פעם נוספת לברלין לענייני רפואה. בקונטרס "חנוך לנער" מצויין
1001בזה "תרע"ב. לרגלי בריאותו נוסע בחודש כסלו לברלין קארלסבאד רומי מענטאן".
1002במכתב ששלח הרש"ב ממענטאן
1003בי"ט אדר תער"ב, כותב (אגרת שכז, אג"ק שלו ח"ב עמ' תרכה):
1004"מיר רעכענען אז דעם שבת וואס נאך ר"ח וועלין מיר אי"ה זיין אין
1005ברלין, זונטיג וועלין מיר אי"ה ארויספארין מברלין . .". [=בדעתנו שהשבת
1006שלאחר ראש חודש נהיה אי"ה בברלין, וביום ראשון אי"ה נסע מברלין].
1007תרע"ג
1008**אסיפה
1009בברלין עם רבני גרמניה**
1010בחודש טבת תרע"ג נסע
1011אדמו"ר הרש"ב לגרמניה. באמצע החודש הרבי הגיע לברלין לצורך בדיקות
1012רפואיות, אך בהיותו בברלין עסק גם בעניני הכלל - מחאה נגד הרבנים הרפורמים ואודות תנועת
1013אגודת ישראל שנוסדה באותה עת.
1014וכך כותב הרבי
1015בט"ו טבת (אגרת שנז, אג"ק שלו ח"ב עמוד תרנב):
1016"ת"ל בעד החוה"ש כה לחי, באנו לפה
1017שלו' ת"ל בעת ובזמן הכתוב בהנקאזאטעל, ואך עתה ידענו את הטוב של הנו' 2-1
1018בבורג האטעל, כאשר באנו אל ההאטעל ולא מצאנו את החדרים פנויים רק יש חדרים כתבנית
1019האלו ממש אך בדילוג ארבעים מדרגות.
1020לא הסכמנו על זה, ולא ידענו מה לעשות, כי להתאכסן
1021בהאכסניות הפולנים לא רציתי, והאשכנזית אינני יודע, והמשכתי את ידידנו הרש"ג
1022יחי' מוילנא דברין, ואחר החיזיון והישוב השכלי באנו אל המדור אשר אנחנו עתה בו
1023בגובה יותר משבעים מדרגות, רק באשר בתחתונים נמצא אשכנזי עם רעסטאראנט שלו,
1024וביכולת להשיג מים חמים אף רותחים, אך לא בנקל כ"כ, כי מוזהר ועומד הוא מדר.
1025מונק לבלי להביא כלום בבית נכרי. והחדרים האלו המה כנ"ל".
1026הרבי שהה בברלין מספר ימים, והגיע
1027לוויסבאדען בי"ז טבת תרע"ג. במכתב מוויעסבאדען מיום י"ט טבת
1028תרע"ג, כותב (אגרת א'מג*, אג"ק ח"ה עמ' מג):
1029באנו לפה שלו' ת"ל תמול בקר.
1030הקאנסולים הי' יום ה' חצי היום . . אמרו אשר הכליות המה בריאים ת"ל . .
1031בברלין היה אסיפה מכל רבני אשכנז
1032בדבר המחאה נגד הרבנים הרעפארמער. וגם בדבר אגודת ישראל. ד"ר ערהמאן שהוא כעת
1033רב שני בליובען בא לברלין להתראות, וכפי הנראה בא במכוון לברלין על-פי דרישת
1034הרבנים (בנו הדענטיסט היה בברלין וא"ל שהודיע לו בטעלעפאן שאני בברלין) להטות
1035אותי לרעיון הנ"ל. ראזענהיים בא להתראות ולא מצא אותי, בטח יבוא לפה.
1036על הקורות עם הרבי בשהותו
1037בוויסבאדען, ראה להלן בארוכה, בפרק "מעורבות רבותינו נשיאינו ורבני גרמניה
1038בייסוד אגודת-ישראל".
1039הרבי שהה בוויסבאדען עד ליום שלישי
1040כ' שבט. בכ' שבט יצא הרבי את וויסבאדען, ונסע למענטאן שבגבול צרפת-איטליה.
1041במכתב ממענטאן, מערב ראש חודש ניסן
1042תרע"ג כותב (אגרת שעה, אג"ק שלו ח"ב עמ' תשד): "בריאותי הוטב
1043ת"ל, במשך היותינו פה הייתי ג"כ בפאריז ושאלתי אצל פראפ' ות"ל
1044מוצאים הכל כשורה ונתנו סדר הנהגה.
1045מחר אי"ה אנחנו נוסעים לברלין
1046ונשבות אי"ה בברלין, ונסע אי"ה משם במוצש"ק . .".
1047**תרע"ד
1048**
1049**התייעצות
1050עם פרופסורים**
1051בחודש תשרי תרע"ד
1052נסע הרש"ב עוד לבדיקות אצל פרופסורים בברלין. סיפר על כך אדמו"ר
1053הריי"צ (ספר השיחות קיץ הש"ת עמ' 62, תרגום חופשי מאידיש):
1054בתשרי תרע"ד כ"ק אאמו"ר הרה"ק חש
1055עצמו חלש בבריאות. מיד לאחר חג הסוכות הוא נסע להתייעץ ברופאים, ועל פי חוות דעתם
1056של הפרופסורים בברלין ובוינה, אבי
1057נאלץ לעשות את החורף במענטאן.
1058**מאמר
1059דא"ח בשפת אשכנז**
1060בספר
1061"שמועות וסיפורים" מובא על קורות הרש"ב בפורים תרע"ד, במענטאן:
1062אדמו"ר
1063הרש"ב היה בפורים בחו"ל, כמדומה בשנת תרע"ד. בעת סעודת פורים באו
1064הרבה מאנשי המקום יהודים אשכנזים לאדמונ"ע, ואדמונ"ע אמר לפניהם מאמר
1065דא"ח בשפת אשכנזית. נושא הדיבורים היה עניין חצר החיצונה וחצר הפנימית, והמן
1066בא רק לחצר החיצונה.
1067ר'
1068גרשון שיפרין מזעמבין (היה אחר-כך שמש בבית הכנסת יורבסקי בקרעמענצוג) היה אז מלמד
1069אצל משפחת גורארי' שהיו אז גם כן בחו"ל, באותו מקום שהי' אדמונ"ע, ושמע
1070את המאמר. והגם שלא הבין כל המאמר כי זה היה בשפת אשכנז כנ"ל, אך זאת היה
1071זוכר שאדמונ"ע אמר בהמאמר בזה"ל: המן איז נאר געווען אין חצר החיצונה,
1072אבער אין חצר הפנימית איז קיין המן. [=המן היה רק ב'חצר החיצונה', אך אל ה'חצר
1073הפנימית' אין להמן כל שייכות].
1074**הכנה
1075למלחמת העולם הראשונה במירוץ סוסים**
1076עוד
1077מובא ב"שמועות וסיפורים" על ביקור הרש"ב בגרמניה בשנת תרע"ד:
1078בהיות
1079אדמו"ר הרש"ב באשכנז (כפי הנראה באותה שנה), היו מודעות שמוכרים כרטיסים
1080למקום מרוץ סוסים (או בדומה לזה) שיהיה במקום פלוני בזמן פלוני, וגם הקיסר ווילהלם
1081יהיה שם.
1082הרש"ב
1083שלח לקנות כרטיסים בשבילו ובשביל זוגתו הרבנית מרת שטערנא שרה נ"ע. משפחת
1084גורארי' היו חסידים ואנשי מעשה לא עלה בדעתם ללכת במקום ההוא, אך כשנתוודע להם
1085שאדמו"ר נ"ע הולך, גם הם קנו כרטיסים לשם.
1086אמרו
1087אז, שאדמו"ר הרש"ב הסתכל הרבה בהקיסר ווילהלם, ואמרו שהמרוץ סוסים ההוא (או
1088בדומה לזה) היה הכנה למלחמת העולם שהיה בסוף תרע"ד, ובודאי איזה כוונה מיוחדת
1089היה לאדמו"ר הרש"ב בהילוכו למקום זה.
1090**סיפורים
1091שונים**
1092**רפואה
1093בזכות הדלקת נרות**
1094בספר
1095"רשימות דברים" מובא בשם החסיד השד"ר ר' יחיאל האלפערין:
1096בהיות
1097אדמו"ר הרש"ב פעם בחו"ל (כמדומה באשכנז) ונתאכסן במלון, ראה
1098באכסדרה של המלון איש אחד הולך אנה ואנה ברצינות ומודאג מאד, וישאל לו כ"ק
1099אדמו"ר, מה היא הסיבה שהוא מודאג מאד, ויאמר האיש שאשתו חולנית, והרופאים
1100אומרים שצריך ניתוח, וספק אם יעזור לה הניתוח.
1101ויאמר
1102כ"ק אדמו"ר לאיש, שאם ירשה לו להיכנס לראות את החולנית, ונתן לכ"ק אדמו"ר
1103רשות להיכנס, ודבר עמה כ"ק אדמו"ר, שבאם תיתן הבטחה שתשמור שבת ותדליק
1104נרות, מבטיח לה שהניתוח יעלה יפה, והבטיחה על כל זה, וב"ה הניתוח עלה יפה
1105ונתרפאה.
1106**קיסר
1107ובעל עגלה**
1108הרש"ב
1109ראה פעם אחת את הקיסר ווילהעלם, איך שעלה על מרכבתו ומסר את התיק שלו לבעל עגלה
1110שלו.
1111וסיים
1112כ"ק אדמו"ר, שנתפלא מאד, איך קיסר כמוהו מוסר תיק המלוכה לבעל עגלה.
1113**ביקור
1114בתיאטרון בברלין**
1115בספר
1116"שמועות וסיפורים" מובא הסיפור הבא, שאירע באחת מביקורי אדמו"ר
1117הרש"ב בברלין:
1118כשהיה
1119אדמו"ר הרש"ב בברלין, הייתה מול המלון מעבר לרחוב קבוצת משוררים שהכינה
1120ובחנה את עצמה לקראת קונצרט בתיאטרון אחד בברלין.
1121אדמו"ר
1122ישב על הגזוזטרא שלו, ושמע את הניגונים שלהם, ושלח את המשרת אל ראש המשוררים לאמר
1123לו שבאחד הניגונים שגה וחיסר תנועה אחת. והשיב לאדמו"ר שהוא יודע מזה אך לא
1124היה ביכולתו להוציא התנועה לפועל, ואפשר שבתיאטרון מחמת רוב העם יפעל עליו שיהיה
1125בהרגש נעלה, וועט זיך בא איהם אויס זינגען, ומכבדו בכרטיס כניסה לתיאטרון.
1126ושלח
1127לו אדמו"ר שאינו רוצה לישב בין הנאספים המבקרים את התיאטרון, רק אם אפשר לתקן
1128לו מקום נסתר בין המשוררים, היה מכיר לו תודה, והסכים על זה. וכן היה שאדמו"ר
1129היה שם במקום שהכינו לו, והמשוררים שרו את הניגון במילואו, וכאשר גמרו הניגון חזר
1130אדמו"ר למלונו.
1131**ביקור
1132בבית תלמיד חכם זקן בגרמניה**
1133בשמיני
1134עצרת תר"פ סיפר אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תר"פ עמוד 2):
1135פעם כשהייתי עם אאמו"ר באשכנז אמר לי שאסע עמו
1136למקום אחד לבקר תלמיד חכם זקן שהיה חולה.
1137הגענו לבית גדול ויפה, וליד הדלת עומדים משרתים, ושאלו
1138מי אנחנו, ואמרנו להם. ובקשנו רשות מבעל הבית להיכנס. אחר קבלת הרשות העלו אותנו
1139לקומה העליונה שבבית, חדר לפנים מחדר, ושם שכב האיש המכובד הנ"ל במטה.
1140האיש ההוא היה עשיר ונכבד. ולעת זקנתו היה דר עם יוצאי
1141חלציו.
1142האיש שמח מאד מביקורו של אאמו"ר, וישוחחו על דבר
1143ענינים שונים, ובאמצע השיחה אמר אותו הזקן לאאמו"ר שיש תחת ידו ספר אחד שכתב,
1144והוא מוכן לדפוס. ויאמר לו אאמו"ר שהוא מעוניין לראותו. ויקרא משרת אחד
1145ויצווהו להביא הספר לפני אאמו"ר.
1146אאמו"ר עיין בו שעה ארוכה, ודפדף בו מראשו לסופו
1147והניחו על השולחן.
1148קודם היפרדו מעמו, אמר לו אאמו"ר שיש לו אליו
1149בקשה אחת, ואם יבטיחו מראש שימלא בקשתו, אז יאמר לו. והבטיחו שימלא בקשתו. ויאמר
1150לו אאמו"ר בקשתו: שישרוף את הספר הזה בפניו.
1151הזקן שרף את הספר באש שעל האח שהיה בחדרו. אאמו"ר
1152הודה לו על זה, ברכו ויפרד מעמו בשלום.