Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
אכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ומדינת גרמניה
תרפ"ח
תרפ"ח
ב**בירור
גהניצוצות במקור הקליפות**
דכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו התגורר
הבברלין מחורף תרפ"ח - תשרי תרפ"ט, ומלאחר חתונתו בחורף תרפ"ט, עד
וחורף שנת תרצ"ג.
זבסדרת הספרים 'ימי מלך' מסופר באריכות
חאודות קורות חיי כ"ק אדמו"ר והרבנית בשהותם בברלין.
טבאותה עת, חורף תרפ"ח, כ"ק
יאדמו"ר נשיא דורנו היה ה'מיועד להיות חתנו' של כ"ק אדמו"ר
יאהריי"צ, אך בבית הריי"צ בריגה לא היו עדיין התנאים המתאימים לקיום
יבהנישואין. הוחלט, איפוא, שהמיועד להיות חתן הרבי ישהה בעיר אחרת. לאחר דיון הוחלט
יגשיעבור לגור בברלין, בירת גרמניה, ולמעשה - בירת התרבות הגויית באותם ימים.
ידנשיאי חב"ד ביקרו שם רבות בהזדמנויות
טושונות, אם בענייני הכלל ואם בעניינים פרטיים (כמפורט לעיל בארוכה), החל
טזמאדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, וכן אדמו"ר הריי"צ.
יזבשיקולים
יחבדבר מקום ישיבת החתן הובאו בחשבון התפקידים המוטלים עליו בהתמודדות הקדושה עם
יטהחכמה דלעומת-זה. הדברים כבר באו לידי ביטוי עוד בהיותו בילדותו ביקטרינוסלב, עת
כהוצרך בהוראת אביו ללמוד שפות זרות וידיעות כלליות, ואחר כך בלנינגרד בסייעו
כאלמיועד להיות חותנו במאבקו הגדול. במשך הזמן אף השתלם בכוחות עצמו בשפות זרות
כבנוספות, והגיע לידיעה טובה של מרבית השפות האירופיות הנפוצות.
כגבעידוד
כדאדמו"ר הריי"צ סוכם גם על כך שבהיותו בברלין יירשם ללימודים אקדמיים
כהסדירים, במיוחד במדעי הטבע. ההשגחה העליונה הועידה למנהיגו המעותד של דור נבוכי
כועקבתא דמשיחא, שמבוכתם ותהיותיהם מבוססות, כביכול על המדע המודרני - את תפקיד מורה
כזנבוכי הדור, ולכן כיוונה אותו להצטיידות בידיעות הדרושות.
כחלדידו,
כטהיו הסיבות פשוטות וצנועות יותר: קרדום לחפור בו יחד עם סיוע מסויים למאבקי חותנו
לואביו עם כוחות הכפירה.
לאכך
לבאו כך - כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נסע לברלין. שם קבע לו את הגבלותיו -
לגלהקדיש ללימודי החול זמן מועט שבמועט, כשאת מרבית שעות היממה הוא מקדיש, כדרכו
לדבקודש, לתורה ועבודת ה'.
להבעזרת
לוקשריו של אדמו"ר הריי"צ עם רבני וראשי הקהילה האורטודוקסית בברלין, נשכר
לזלמיועד להיות חתנו חדר בבית אחד מבני הקהילה, שהיה עליו לספק לו גם את מזונו. רק
לחבעל האכסניה וקומץ מידידי אדמו"ר הריי"צ ידעו על זהותו של כ"ק
לטאדמו"ר. אף שכר הלימוד וכלכלתו של החתן הייתה על חשבונו של החותן.
מקשריו
מאעם אדמו"ר הריי"צ קויימו כל העת על ידי חליפת מכתבים, וכן על ידי ביקורים
מבהדדיים. מצד אחד הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקורים בברלין, ומצד שני נסע
מגכ"ק אדמו"ר, במיוחד לחודשי החגים, לחצר חותנו.
מדבחוברת "דרך המלך" מצויין אשר
מהבאחד ממכתבי הרבי לאדמו"ר הריי"צ מתאשרת העובדה שהרבי הגיע לברלין בד'
מוטבת.
מזהמכתב הראשון בו הרבי כותב מברלין, הוא
מחמתאריך ד' טבת תרפ"ח, בה מדווח למיועד להיות חמיו מהנעשה בכינוס המועצה
מטהמרכזית של אגודת ישראל העולמית שהתכנסה בברלין באותם ימים. כמו כן, ברשימות הרבי
נמובאת רשימה שנכתבה בתאריך "טבת. פ"ח. ברלין".
נארשות מרב הקהילה לטבול במקווה
נבמיד
נגעם בואו לברלין התעניין הרבי מיהו הבלן של מקוה הטהרה במקום. משנפגש עמו, ביקשו שיואיל
נדלהעמיד לרשותו את המפתחות למקוה, שכן, בכל בוקר בשעה 6 לפני התפילה רצונו לטבול,
נהכמנהגו מימים ימימה.
נוהבלן
נזהתנצל באומרו שבקהילתם לא ידוע על נוהג כזה, ומשום כך, יש צורך לקבל את רשותו של
נחרב הקהלה. אומר ועושה: הבלן ניגש לרב וסיפר לו כי אברך צעיר שהגיע לשהות בעיר
נטמעוניין לטבול בכל בוקר במקוה. הרב ביקש לשוחח עם האברך ולאחר שיחה לא ארוכה קלט
סשאישיות מיוחדת במינה עומדת לפניו, והורה לבלן לכבד את רצונו ולעזור לו בכל אשר
סאיצטרך.
סבמפגש עם הרב סלונים
סגהרב
סדעזריאל זעליג סלונים ע"ה סיפר, שכאשר נודע לו בירושלים, עיר מגוריו,
סהשאדמו"ר הריי"צ יצא מעמק הבכא ועבר לדור בריגה - החליט לנסוע אליו לחג
סוהשבועות תרפ"ח. ברם, לא ניתנה לו אשרת כניסה ללטביה, כיוון שלפי חוקיה של
סזמדינה זו היה צורך לשם כך בדרישה מצד תושב לטביה.
סחהוא
סטנסע איפוא לברלין. בהגיעו לשם נודע לו על אכסנייתו של המיועד להיות חתן הרבי (אותו
עזכר מביקורו ביקטרינוסלב בשלהי שנת תר"פ בדרכו לחצרו של אדמו"ר
עאהריי"צ ברוסטוב לקראת ראש השנה תרפ"א), והוא מיהר אליו כדי לבקש את
עבעזרתו בהשגת הדרישה האמורה. כשהגיע לביתה של המשפחה שבה התאכסן כ"ק
עגאדמו"ר (כמדומה - משפחת כהן), נאמר לו כי אורחם שרוי היום בצום (היה זה בשעות
עדאחר הצהריים של יום רגיל בשלהי חודש אייר), בציינם כי זו תופעה רגילה אצלו.
עההוא
עודפק על חדרו ופגש את הרבי כשהוא עטור תפילין דרבנו תם ולומד תלמוד ירושלמי. הרבי הכירו
עזמיד אך רמז לו לשבת, ולהמתין עד שיסיים לימוד קטע מסוים. כשסיים את הקטע חלץ
עחתפיליו, קם ממקומו והושיט לו את ידו לברכת 'שלום עליכם' לבבית. הרב סלונים סיפר לרבי
עטאת בעייתו, ומיד הרבי קם ויצא איתו לבית הדואר, משם הבריק לחצר אדמו"ר
פהריי"צ בריגה בבקשה לשלוח דרישה על שם הרב סלונים. זו נתקבלה, כמובן, תוך זמן
פאקצר.
פבמכתב לחמותו הרבנית - תמוז תרפ"ח
פגלפנינו אגרת מכ"ט תמוז תרפ"ח
פדבה כותב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מברלין אל חמותו הרבנית. הרבי מספר את
פההקורות איתו בברלין, על השתתפותו ב"שולחן" של האדמו"ר מטשורטקוב
פושביקר אז בעיר, וכן נודעים אנו כמה פרטים אודות הנעשה עם כ"ק חמיו הרבי
פזהריי"צ. המכתב נכתב במקורו באידיש, ומובא כאן בתרגום חופשי ללה"ק:
פחברכה ושלום רב!
פטמכתבך קיבלתי. רוב תודות על כתבך אודות כל הנעשה
צאיתכם. ובפרט, אודות בריאותכם וכיצד הנכם מרגישים. כפי שהבנתי ממכתבך, אינך מרוצה
צאלגמרי מה"דאַצ'ע" [=נאות הדשא]. אינני יודע מהי הסיבה לכך, האם משום
צבשהמקום אינו נוח או מחמת מזג-האוויר [הקר], אם כך הדבר יש לקוות, אשר סוף כל סוף
צגיתחיל להיות מזג-אויר קייצי, ותהיה לכם הנאה מהדאַצ'ע כפי שצריך להיות. גם כאן היה
צדכל הזמן גשום, רק בימים האחרונים היה ההיפך - חמסין לא רגיל. נהיה קצת קריר רק
צהבלילה.
צוה"דייטשען" מרשים לעצמם להסתובב ברחוב
צזכאשר החליפה ביד אחת, וביד השני מטפחת לנגב בה את הזיעה. לכן כאשר השמש שוקעת, נפתחות
צחכל הדלתות, וכאשר הולכים ברחוב, מוצאים כי בכל בית, יושבים משפחות משפחות, מסתכלים
צטעל הירח ומאושרים מהעולם, ובעיקר מעצמם מהאשה ומהילדים.
קמכתבה יש לי כבר. עשויה מזכוכית קריסטאַלית.
קאמורכבת משלשה חלקים: בקבוקון לדיו עם פלטה תומכת (עשויים מקשה אחת), מחיקון,
קבו"שטענדער" [=מעמד] כפי שקוראים לזה כאן - כדי להחזיק מכתבים.
קגעכשיו הנני חושב אודות [העברת] הגבול. שם אהיה
קדחייב להראות את זה. יתכן כי הדרך הנכונה ביותר היא לומר את האמת: להראות את זה
קהולומר שזה עבורי, ולא בשביל מסחר. כנראה שיתנו להעביר את זה.
קומה שהנך כותבת אודות הידיעה בעיתון, אינני נוטה להאמין
קזש . . יהיה אשם בזה. הוא הרי מספיק מודע לעניינים, ויודע היטב עד כמה לא כדאי
קחהפרסום. כנראה מקור הידיעה הייתה בווילנא. אחר כך היה פרסום גם
קטב"פרימאָרגען" ובעיתון גרמני "אידישע פרעסע", תחת הכותרת
קי"מעלדונג פון ריגא" [=הודעה מריגא]. אלא שמצד שני, איך בכלל היה אפשר
קיאלחשוב אחרת? הרי כולם היו אמורים להיות בפאריז, באותו זמן, האם זה היה יכול להישאר
קיבבסוד? האם היו יכולים להשפיע על העיתונים לא להדפיס כאלו חדשות סנסציוניות?! לכל
קיגהיותר היו יכולים לעכב במספר ימים. כך הודפסה ידיעה עוד לפני הנסיעה, ולכל היותר
קידהיה מתפרסם בעת השהיה בפאַריז, ועם כל הפירושים והביאורים שהעיתונים מחדשים, אשר
קיהכל אחד מוסיף עוד סברה ועוד השערה.
קיו[הרב מאיר] הילדעסהיימער אומר שבדיעבד הוא שמח
קיזשכך יצא (הוא היה מאוד שמח על הנסיעה לשם). הוא סיפר לי גם דרך אגב שהיה בביקור
קיחאצל האדמו"ר מצ'ורטקוב, שנסע דרך ברלין, והתעכב כאן יומיים. בניו של
קיטהצ'ורטוקובר החזירו לי ביקור גומלין וכו'.
קכבמקרה נודע לי לפני כן על נסיעתו דרך כאן,
קכאוחשבתי, שכדאי ללכת ולראות מה זה, ואיזו הנהגה יש שם. נכנסתי לשטיבל שלהם [של
קכבחסידי צ'ורטקוב] בקושי מנין (ביחד איתי), חטפו מעריב, ומיד רצים החוצה, שואלים אחד
קכגאת השני: הנך הולך ל"שמה"? מה נשמע "שם"? נכנסים לבית בו הוא
קכדמתארח. הקהל אינו גדול. כפי הנראה רק חסידי צ'ורטקוב, אך החדר עוד יותר קטן,
קכהובמילא נדחפים, ונעמדים על המדרגות, מתכוננים "לתת שלום", והמעוניין גם
קכוכותב צעטלעך.
קכזבינתיים, חוטף הקהל שיחה, מתי הגיעה הרכבת, מתי
קכחהגיע הבן הראשון, השני, הנשים, הנכדים וכו'. נדחפתי ויכולתי לראות את כולם. היה
קכטמעניין להסתכל על הנכד שלו, ילד בן שתים-עשרה, לבוש בכובד אזשאָקייקע ומעיל משונה.
קלכל הקהל נתן גם לו שלום-עליכם, שאלו על הנסיעה וכו' וכו'.
קלא"אָגעפּראַוועט" זיך [=נערכה "יחידות", ולאחריה], חצי מהקהל
קלביצא, הנשארים אוכלים ארוחת ערב, הביאו חבית בירה, מכרו מטבע [של האדמו"ר], רקדו
קלגושרו וכו'. וואו דריי וואָכען, וואָס דריי וואָכען, קיינעם ניט נוגע, "דער
קלדרבי איז געקומען!". [=איפוא שלושת השבועות, מה שלושת השבועות, לאף אחד לא
קלהנוגע (הרי) "הרבי הגיע!"].
קלומההתוועדות [י"ב תמוז] שמעתי במקרה פרישת
קלזשלום. הנני עומד על ה"אונטער די לינדען" ומחכה לאוטובוס, פתאום מגיע
קלחבריצה אברך "שלום עליכם! אני מריגא!" . . הוא נוסע דרך ברלין למרחצאות,
קלטראה אותי, מן הסתם, אצלכם בבית, וביני לביני מספר מי"ב תמוז וכו'. אחר כך היה
קמגם בעיתון שהייתה התוועדות וכו'.
קמא...כאן אין אצלי כל חדשות.
קמב...נו, הגיע זמן לסיים, תהיו בריאים וכל טוב.
קמגהמברכם מלב מלא ש"ב דו"ש
קמדומכבדה
קמהמנחם שניאורסאהן
קמו[בציינו במכתב "מה שהנך כותבת
קמזאודות הידיעה בעיתון", הכוונה לאסיפת הרבנים ועסקני הכלל בראשות כ"ק
קמחאדמו"ר מהוריי"צ לטובת יהדות רוסיה, שהייתה אמורה להתקיים בפריז בחודש תמוז,
קמטובוטלה עקב הפירסום המוקדם בעיתונות.
קנוראה גם אגרת הריי"צ מה' תשרי
קנאתרפ"ט, "הייתי מוכרח לרגלי העניינים לנסוע תחילת חודש תמוז לפאריז
קנבלהתוועד עם עסקני צרפת אנגליה ואורח הבא מאמיריקא, וכבר היו כרטיסי נסיעה מוכנים,
קנגאמנם בין כך נודע במכתבי-העת, והזמן ההוא היה הגילוי מזיק יותר ח"ו, הוכרחתי
קנדלבלי לנסוע, וסוף דבר בחצי אלול העבר הייתי ימים אחדים בברלין, וייתן השי"ת
קנהויביא אותו התועלת אשר ראוי לבוא"].
קנו**מכתב לחמותו הרבנית - ערב ט' באב
קנזתרפ"ח**
קנחובמכתב נוסף לחמותו הרבנית, מ"ערב
קנטת"ב [תשעה באב] שבו נולד משיח צדקנו פ"ח, ברלין", כותב הרבי:
קסברכה ושלום רב!
קסאהזמנתך קיבלתי [= לביקורו של כ"ק
קסבאדמו"ר בריגא]. תודות מקרב לב עבור ההזמנה הידידותית. התעכבתי בכתיבת המענה,
קסגמשום שחשבתי שייצא לי עוד השבוע למסור את המענה בעצמי. לצערי, כפי הנראה, הדבר לא
קסדייצא לפני שבוע הבא, ואז אקווה למסור באופן אישי המענה לשאלותייך. כפי הנראה, גם
קסהעם התמונה אמתין לריגא.
קסומה נעשה אצלכם? המכתב יגיע לאחר ת"ב, כיצד
קסזעברה התענית?
קסחכאן אין חדשות מיוחדות. החמסינים כאן התמעטו.
קסטתהיה אפוא תענית קלה יותר. כיצד יסתדר ה"דייטשען" [="יעקים"]
קעכאשר אסור לומר "גוטען טאָג" אינני משער, אך הקב"ה יכול הכל!
קעאואשאר ש"ב המאחל כל טוב, ושיגיע הזמן שיהפכו
קעבימים אלה לשמחה.
קעגמנחם שניאורסאהן
קעד**מבחן
קעהוהשגות עם בעל ה'שרידי אש'**
קעובאותם ימים פעל בברלין
קעז"בית המדרש לרבנים" בראשות רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל, בעל
קעחה'שרידי אש'. הרב ויינברג, שהתחנך בישיבות ליטא, היגר לגרמניה בימי מלחמת-העולם
קעטהראשונה, ולאחר מכן נתמנה לכהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין, תפקיד בו החזיק עד
קפלסגירתו של בית המדרש בליל הבדולח (בשנת חצר"ת) על-ידי הנאצים ימ"ש.
קפאהרב אברהם אבא ויינגורט
קפבמירושלים נמנה עם תלמידיו המובהקים של הרב וויינברג. בראיון ל"כפר
קפגחב"ד", סיפר הרב ויינגורט אנקדוטה היסטורית מעניינת באשר להיכרותו של
קפדהרבי עם הרב ווינברג. הנה סיפורו [ראוי לציין כי בספר 'ימי מלך' (חלק א עמוד 330)
קפהמסופר הדבר באופן אחר]:
קפו"את הסיפור הבא
קפזשמעתי מספר פעמים משני יהודים נאמנים - ידידי הרב קובלסקי ז"ל מציריך, איש
קפחישר ונאמן מאוד, ששמע בעצמו את הסיפור מהרב ויינברג והוא חזר זאת לפניי פעמים
קפטרבות, כל פעם באותו הנוסח. ידיד נוסף ממנו שמעתי את הסיפור, היה הר' יחזקאל רנד,
קצשהרב ויינברג התארח ולן בביתו מספר פעמים, וגם הוא שמע סיפור זה ממש מהרב ויינברג.
קצאשניהם, הרב רנד והרב קובלסקי ז"ל, סיפרו את אותו הסיפור ממש, כפי ששמעו אותו
קצב(כל אחד בנפרד) מהרב ויינברג זצ"ל. וכך סיפר הרב ויינברג:
קצגבשנת 1928-9
קצד(תרפ"ח-ט) נכנס אל הראבינער סמינר (שם הכינוי ל"בית המדרש לרבנים"
קצהבברלין) הרבי מליובאוויטש, שהיה אז חתנו המיועד של הרבי הריי"צ. הוא היה אז
קצואברך צעיר לימים, אך מרשים מאוד. הוא ניגש אליי וביקש שאתן לו 'סמיכה'. מתן
קצז'סמיכה' מבית מדרשנו לא היה דבר פשוט כלל, והדבר דרש פרקים רבים של הכנה.
קצחדי אם אזכיר שמעבר
קצטלבחינות בכתב ובעל-פה שהיה על כל תלמיד לעבור בהצלחה בכל חלקי השולחן ערוך, הייתה חובה
רעל כל נבחן להציג 'תשובה' לשאלה גדולה שהצגנו לפניו, בכל אחד מחלקי השולחן ערוך.
ראהרבי הסביר, כי הספרייה
רבהממשלתית בברלין פותחת את שעריה (על כל פנים חלקים ממנה) רק לבעלי תעודות מיוחדות,
רגותעודת רב מאישיות מוסמכת ומוכרת על ידם, היא אחת התעודות המקובלות עליהם לצורך
רדזה. מאחר שברצונו להיכנס בחופשיות לספרייה, על כן הוא מבקש את מתן ה'סמיכה' ממני.
רההשבתי שאינני נוהג לחרוג מהדרך המקובלת במתן ה'סמיכה', כך שלא אוכל להיענות
רולבקשתו. האמת אומר שלא היה זה נעים כלל, שכן הייתה לי היכרות קרובה עם חמיו
רזהאדמו"ר הריי"צ, ואף פגשתי אותו מספר פעמים בעת שהייתו בעיירת המרפא
רחמארינבד שבצ'כוסלובקיה. זכיתי לטייל עמו ולשוחח על עניינים שברומו של עולם. אך
רטלמרות זאת חשבתי, שהנוהל התקין מחייב לנהוג בשווה כלפי כל באי בית המדרש.
ריאך לרבי, כך מסתבר, לא
ריאהיה זמן לכל הפרוצדורה הנדרשת, והוא הפציר בי לדלג על הנוהל. במהלך שיחתנו, הציע
ריבהרבי, שהיה אז כאמור אברך צעיר לימים (כבן עשרים ושש!), הצעה שלא יכולתי לסרב לה.
ריגהרבי אמר: 'תנקבו בשמו של איזה ספר שתרצו, תנו לי עשרים וארבע שעות ואגיע להיבחן
רידאצלכם על הספר'. 'אתם יכולים לבחור את הספר', חזר הרבי והפציר.
ריההדבר כמובן סיקרן אותי.
ריויש כידוע ספרים רבים שהסוגיות הנידונות בהן מורכבות ועמוקות ולא שייך כלל 'לצלול'
ריזלתוכן בבקיאות ובהבנה בפרק זמן כה קצר, אלא אם כן אליהו הנביא לומד אתך בלילה.
ריחההצעה של הרבי הייתה בעצם אמירה ברורה שהוא יודע את כל התורה כולה, כך שהוא יכול
ריטלהרשות לעצמו 'להסתכן' בכל ספר תורני, איזה שיהיה.
רכבשלב זה הסכמתי, ולאחר
רכאמחשבה נקבתי בספר שבעצמי כתבתי, ספר שדן בסוגיות מורכבות וסבוכות. רק מי שמצוי זמן
רכברב בסוגיות יכול היה להתדבר ולדון בסוגיות המתלבנות בספר. למחרת הגיע הרבי וביקש
רכגלהיבחן על הספר. למרות שהייתי כמובן מצוי מאוד בחומר, שכן אני כתבתי אותו, עם זאת,
רכדהוא שלט בחומר אף יותר טוב ממני... נדהמתי מהיקף הידיעות. מובן שתכף הענקתי לו את
רכההסמיכה שביקש, אך התניתי עמו שעליו להגיע מספר פעמים לבית המדרש על מנת לשמוע ממני
רכושיעורים, ואמנם הוא כך נהג. כך זכיתי שהרבי מליובאוויטש נמנה גם עם שומעי לקחי..."
רכזומוסיף הרב ויינגורט: "כאשר
רכחהחלו להתפרסם רשימותיו של הרבי, התגלו גם הערותיו לספר 'פינוי עצמות מתים', קונטרס
רכטשהוציא לאור הרב ויינברג שנתיים קודם לכן, בשנת תרפ"ו. התאריך הנקוב ברשימת
רלהרבי הוא "טבת. פ"ח. ברלין", כך שהדבר מסיר כמעט
רלאמעל לכל ספק סביר, כי הספר אותו הציע הרב ויינברג לרבי להיבחן עליו, היה הקונטרס
רלבהנזכר. הספר דן, כאמור, בסוגיות סבוכות ומורכבות בסוגיות שבמסכתות טהרות.
רלגכאשר לפני מספר שנים
רלדהוצאנו שוב לאור במהדורה חדשה את השו"ת 'שרידי אש', הדפסנו גם את הערות הרבי
רלהשהתפרסמו ברשימותיו".
רלו**ביקור
רלזבבית הרב וואלגעמוט**
רלחבמכתב
רלטששיגר כ"ק אדמו"ר בא' שבט תשי"ב אל הרב יהודה אריה וואלגעמוט,
רמשהתגורר באוטרעכט שבהולנד, הוא מציין בסופו כי "בשנת תרפ"ח בהיותי
רמאבברלין בקרתי פעם אחת בליל ש"ק בבית אביו זצ"ל ודכירנא [זכורני] שלמד אז
רמבאביו לפני בעלי-בתים רמב"ם, ובין הנוכחים הי' גם כן אחד מתלמידי הקעלמער, אף
רמגשאיני זוכר את שמו.
רמדתרפ"ט
רמה**רישום
רמולאוניברסיטה**
רמזלקראת
רמחחודש תשרי תרפ"ט נסע כ"ק אדמו"ר מברלין לריגה, כדי להסתופף בצל
רמטאדמו"ר הריי"צ, חותנו לעתיד, בחגי החודש השביעי.
רנלפני
רנאנישואיו בי"ד כסלו תרפ"ט, הרבי נרשם באוניברסיטת ברלין לשני סמסטרים.
רנבהמסמך שלפנינו הוא מתוך ספר הרישום הרשמי של אוניברסיטת ברלין 1929- 1940.
רנגלהלן,
רנדתרגום המסמך:
רנה**תאריך
רנוהרישום:** 30 באוקטובר 1928 (ט"ז בחשון
רנזתרפ"ט).
רנחהשם:
רנטמענדל שניאורסאהן, בן 32, מאוקראינה.
רסלימודים:
רסאסמינר לרבנים.
רסבהכתובת:
רסגהאנזה-אופר 7 (אצל משפחת) וילנסקי.
רסד**לאחר
רסההחתונה**
רסולאחר
רסזחג הפסח אותה שנה, חודשים אחדים לאחר נישואיהם, חזר הרבי יחד עם הרבנית ע"ה
רסחלברלין, שם המשיך הרבי בהתבודדותו והתעלותו הרוחנית, וגר שם עד שנת תרצ"ג. הייתה
רסטזו הקרבה גדולה מצידה של הרבנית ע"ה. היא עזבה את המרכז החסידי, בה חיה כבת
רעמלכים והלכה אחר אישה, כ"ק אדמו"ר, שהעדיף לחיות באלמוניות בדירה צרה. כאמור,
רעאמפעם לפעם נסעו כ"ק אדמו"ר והרבנית לחצר אדמו"ר הריי"צ בריגה,
רעבובמקביל ביקר חותנו בביתם מספר פעמים.
רעג**"העתקנו
רעדדירתנו לחדרים אשר יגענו חפשנו" **
רעהברשימתו
רעומתאריך "א' כ"ג אייר התרפ"ט. ברלין", כותב כ"ק
רעזאדמו"ר נשיא דורנו לאדמו"ר הריי"צ ("רשימות היומן" עמוד
רעח296):
רעטכ"ק מו"ח אד"ש!
רפבאנו הנה ת"ל שלום. והיום העתקנו דירתנו
רפאלחדרים אשר יגענו חפשנו, וסו"ס מצאנו. הדרך עברה עלינו כשורה, כמעט בלי חפוש
רפבובלא תשלום מכס כלל.
רפגבספרי' אשר לביהמדל"ר, התראיתי עם בנו של
רפדהילדס', וספר אשר כבר קבלו טלגר' מאביו מהגיעו לקַפשטדַט - החוף אשר בדרום אפריקא.
רפהובכלל, מדבר הוא ע"ד נסיעה זו, כאלו הייתה נסיעה בת פרסא או שתים.
רפובקשַני ושאלני איפוא באפשרי לקנות - בעד הסִפרי' -
רפזשו"ת צמח-צדק. הרבה כסף אין בידם לבזבז ע"ז וכו'. אבל בכ"ז מורגש
רפחחסרון ספרים האלו. ואולי ע"י יהי' בזול וכו'. הבטחתיו לכתוב עד"ז,
רפטולהִוָדַע אם באפשרי למצוא בוורשא. ושאלתי אודות זה את רי"ח שי', בקבלת מענה
רצממנו, אולי יעלה בידי להוכיח לבן הילדס', כי מהראוי שיקנו גם תניא ולקו"ת, או
רצאעכ"פ להחליף בספרים אחרים. בנו של הילדס' הוא המנהל את הסִפרי'. והציע לי זה
רצבמכבר, אם לרצון הוא להחליף ספ' הכפולים שלהם, בַכפולים שבביעקה"ס של
רצגכק"ש. ואפשר כדאי הדבר?...
רצד[ובפענוחים
רצהשעל ידי "וועד הנחות בלה"ק": לביהמדל"ר: לבית המדרש
רצולרבנים; בנו של הילדס': ר' עזריאל בנו של הרב ר' מאיר הילדסהיימער. -
רצזהר"ר מאיר הי' מנהל בית המדרש לרבנים, ובנו ר' עזריאל הי' מנהל הספרי';**
רצחמאביו מהגיעו לקַפשטדַט - החוף אשר בדרום אפריקא: **ראה גם מכתב אדמו"ר
רצטמהוריי"צ מכ"ה ניסן תרפ"ט (אג"ק חי"א ע' קב) להרב ר'
שמאיר הילדסהיימער בקשר עם "מסעו . . לרגלי עניני הבית אולפנא", ובהערת
שאהמו"ל שם, שהמסע הי' לדרום אפריקא לצורך גיוס כספים; ע"י: על
שביָדִי; רי"ח: ר' יחזקאל (פייגין); שבביעקה"ס: שבביתעקד
שגהספרים.]
שד**מסע
שהאדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש**
שובקיץ
שזתרפ"ט ערך אדמו"ר הריי"צ את מסעו ההיסטורי לארצנו הקדושה, ומשם נסע
שחלארצות-הברית. כשנה תמימה נמשך מסע היסטורי זה שנפתח בביקור בברלין אצל הזוג הצעיר
שט- בדרכו לאה"ק - ואף נחתם בביקור שם. במהלך השנה עמד בקשר מכתבים הדוק עם
שיחתנו ובתו ואף דאג למסור לחתנו את תוכן מאמריו שהשמיע באה"ק ובארה"ב.
שיאבימי
שיבשישי וערבי חג היה משגר מברקי ברכה קצרים לביתו בריגה, ולברלין. מברקי ברכה לזוג
שיגהצעיר בברלין אף שלח הרבי נ"ע במלאות שנה לנישואיהם, י"ד כסלו
שידתר"צ, ובימי ההולדת של הרבנית (כ"ה אדר) ושל כ"ק אדמו"ר
שיה(י"א ניסן).
שיוהובאו
שיזלעיל (בפרק אודות אדמו"ר הריי"צ ומדינת גרמניה) קטעים אחדים מיומנו של
שיחאדמו"ר הריי"צ, בו נזכרים כ"ק אדמו"ר והרבנית. בקטע שלפנינו
שיטמתוארת הפגישה בברלין.
שכ**ד,
שכאכ"ג תמוז: **...תפלה בוואגן [קרון הרכבת], קימה 6
שכבבבוקר, בתנו מ[רת] חי' מושקא עם בעלה חתני רמ"מ שי' פוגשים אותנו על התחנה
שכגברלין הראשונה, בשעה 7:20 באים אנחנו למלון צענטראל חדר 236.
שכדהיום
שכהעבר בשיחה מעט, בתי תחי' חושבת לנסוע בשבוע הבע"ל לריגא צלחה, וחתנינו שי'
שכוחפץ עוד להתמהמה כג' שבועות, כנראה אשר מצבו הרע של אביו מחותני שי' מדכא אותו.
שכזבערב
שכחבשעה עשר וחמישים מינוט נוסעים אנחנו לוויען מרכבת שינה 88, מקומות 3/4, בנינו שי'
שכטמלוים אותנו.
שלהקטעים
שלאהבאים נכתבו בשובו מאה"ק, כאשר שהה בבאדען שבאשכנז. בראשון הוא מבקש שיודיעו
שלבלכ"ק אדמו"ר שיבוא לשהות במחיצתו, ובשני על שיחת טלפון שקיים עמו.
שלג**ג,
שלדכ"ח מנ"א**: ...כתיבה מכ' מהיר לרעיתי נו[מער] 12
שלהתוכנו . . לבקש את חתנינו רמ"מ שי' שיבוא בהקדם האפשרי...
שלו**ה,
שלזאדר"ח אלול**
שלח8-9
שלטדיבור עם חתני רמ"מ שי' כי יבוא לבאדען והוא הודיע לי כי יש לו כרטיס.
שמלהלן
שמאמספר אדמו"ר הריי"צ על ביקור שערך במשרד נסיעות במהלכו קנה בין השאר
שמבכרטיס נסיעה עבור חתנו כאשר יסיים את השהיה במחיצתו, על צאתו לקבל את פניו בבית
שמגהנתיבות, ועל הימים בהם שהה במחיצתו.
שמד**ו,
שמהבדר"ח אלול: **9-10 רייזע ביורא, קניתי . . בילעטין
שמושלאף וואגון מערכה ב' [=משרד נסיעות, קניתי . . כרטיסים לקרונות שינה מחלקה שניה]
שמזלפאריז על יום ב' ד' אלול הבע"ל, 1 כרטיס עבורי . . [כרטיס] עבור חתני
שמחרמ"מ שי' חזרה לברלין.
שמט10
שנהנני הולך לבית הנתיבות לקבל פני חתני שי' כי בא יבא עם המסע לברלין 10.32.
שנא10.45
שנבבא חתני רמ"מ שי' וידידי רמ"מ שי' רוטשטיין.
שנג11-12
שנדהננימדבר עם חתני רמ"מ על אודות הנסיעה לאה"ק ת"ו והרשמים
שנההשונים.
שנו12-1
שנזסעודה,
שנח2-6
שנטנוסעים שלשתנו על הר מער קור.
שס**ב,
שסאד' אלול**: 7-8 חתני רמ"מ 8 סעודת ערב.
שסבבאותו
שסגערב נסע אדמו"ר הריי"צ עם מלויו לפאריז וכ"ק אדמו"ר שב
שסדלברלין.
שסהתר"צ
שסו**קשר
שסזעם הרבי הריי"צ בארה"ב**
שסחלקראת
שסטחודש תשרי תר"צ, שבו היה אדמו"ר הריי"צ בארצות-הברית, הגיעו
שעכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית מברלין לריגה, שם ניהל כ"ק
שעאאדמו"ר את הבית ואת החצר, בהיעדר חותנו. במהלך החודש גם התוועד עם ציבור
שעבהחסידים.
שעגלהלן
שעדקטעים נוספים משנת תר"צ בהן ציין אדמו"ר הריי"צ ביומנו את הקשר
שעההתמידי עם כ"ק אדמו"ר והרבנית בברלין:
שעו**ו,
שעזי"ב מר"ח: **קבלתי תלג' מביתי מכ' אמי, מזוג' ובתנו
שעחשיינא תחי', כנראה אשר . . נסעו לברלין עם בתנו ח"מ ובעלה רמ"מ יחיו,
שעטיעזור להם השי"ת.
שפ**ו,
שפאי"ט מר"ח: **שלחתי טשעק ע"ס 200 דאל' ג' המכ' .
שפב. שלחתי לברלין על אדרעס חתנינו רמ"מ שי'...
שפג**ו,
שפדד' כסלו: **שלחתי ב' תלג' גוט שבת לריגא, ברלין...
שפהבחודש
שפותמוז תר"צ חזר אדמו"ר הריי"צ מארצות הברית לברלין. באותו יום נסעו
שפזכ"ק אדמו"ר והרבנית לקבל פניו. ביומנו מאותו יום מציין אדמו"ר הריי"צ:
שפח**ד,
שפטכ"ז תמוז: **בשעה 4:30 לברלין, באים 6:30 מקבלים
שצפנינו בנותינו חתני הרמ"מ שי'.
שצאכפי
שצבשהובא לעיל, העבודה המאומצת במשך השנה השפיעה על מצב בריאותו של אדמו"ר
שצגהריי"צ לרעה ועל-פי הוראת הרופאים נאלץ לנוח כשלשה שבועות בעיר המרפא
שצדמאריענבאד ולאחר מכן שהה ימים ספורים בברלין.
שצהגם הובא לעיל מרשימותיו של כ"ק
שצואדמו"ר נשיא דורנו מ"מוצש"ק ט' מנ"א ר"ץ. יהפך לשמחה,
שצזברלין", רשימה הדנה בעניין ההפטרה שיש לומר בראש-חודש מנחם-אב שחל בשבת.
שצחתרצ"א
שצט**מתוך
תה'רשימות'**
תאבחודש
תבתשרי תרצ"א שהו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית ע"ה בחצר
תגאדמו"ר הריי"צ בריגה.
תדברשימותיו של כ"ק אדמו"ר
תהמובאים מספר אזכורים לרשימות שכתב באותה שנה בברלין.
תובחוברת קכ"ד מובא חלק ממכתב שכתב לרב
תזיחיאל מיכל דאברוסקין, מכ"ט סיון תרצ"א, בברלין, בעניין "פשתן כבה
תחמהר".
תטובחוברת
תיקס"א מובא מכתבו של הרבי "לי"מ דאברוסקין. כט' סיון צ"א. ברלין"**
תיא**בענייןריבית בבנק.
תיב**שבת
תיגבאווירה עילאית בברלין**
תידלר'
תיהקלמן שטיינהוז, יליד ברלין, זכורה שבת אחת במחיצתו של כ"ק אדמו"ר בשנת
תיותרצ"א:
תיז"נער
תיחצעיר כבן 10 הייתי אז, בשנת תרצ"א (1930-1). התפללנו בקומה שניה של בנין
תיטמסוים ברח' ליצופשטראסע 16. את המקום לתפילה העמידה לרשותינו הנהלת הקהילה היהודית
תכבברלין. המנין בו התפללנו היה מורכב בעיקר מיוצאי פולין וגליציה. ברובם יהודים
תכאחסידים. אבי-מורי רבי פנחס שטיינהוז ז"ל שימש מעין מנהיג רוחני למתפללי
תכבהמנין. היה מוסר שיעור מחד, ומאידך התמסר לחינוכם של בני הנוער ב'תלמוד תורה'
תכגשהתקיים שם.
תכדבאחת
תכההשבתות סיפר לי אבא כי אישיות מיוחדת במינה נמצאת בעיר. זכינו, ובשבת בבוקר הגיע
תכולהתפלל במנין שלנו. הוא היה נראה אברך צעיר בשנות השלושים, בעל תוי פנים מרשימות
תכזאף שקשה היה בשעה קלה לתהות על קנקנו ולבחון את סגולותיו.
תכחלסעודה
תכטשלישית הוזמנו כולם לביתו של יהודי חסיד, כמדומה אפילו חסיד ליובאוויטש, ברחוב
תלבליופשטראסע, והרגשתי אז התעלות גדולה. הרבי התכבד לומר דברי תורה ואכן הם קלחו
תלאמפיו משך שעה ארוכה וכל הנוכחים חשו חוויה נפשית עמוקה. בתום הסעודה, לאחר ברכת
תלבהמזון התפללנו מעריב במחיצתו של הרבי, ובסיומה התכבדו כל המתפללים ללחוץ את ידו ל"שלום
תלגעליכם" לפני פרידה".
תלד**עדויות
תלהמאישים שונים**
תלוד"ר
תלזמנחם מצנר, תושב תל אביב, שהה באותה תקופה (תרצ"א-ב) בברלין, כתלמיד באוניברסיטה.
תלחלדבריו היה הרבי נחבא אל הכלים אך הכל ידעו שדמות מיוחדת במינה נמצאת בעיר.
תלט"פעם
תמביקש הרבי הריי"צ ששהה בריגה לשגר מכתב לחתנו בברלין. השליח הגיע אל החדר בו
תמאדר הרבי ולהפתעתו הרבה מצאו בשעה שלש אחר-הצהרים מעוטר בטלית ותפילין לומד בתלמוד ירושלמי.
תמבהאיש שלא היה חסיד, יהודי מסורתי, לא הפסיק להתרגש וסיפר על כך למכריו, ביניהם
תמגאנוכי".
תמדמן
תמההרב מאיר הילדסהיימר והרב מונק, שניהם ראשי הקהילה החרדית "עדת ישראל"
תמובברלין, שמע מצנר את העובדה הבאה:
תמז"בוקר
תמחאחד הגיע הרבי לרחוב ערטלרי-שטראסע 31 שם היו ממוקמים מוסדות הקהילה החרדית, בית
תמטהכנסת, הסמינר לרבנים ועוד, וביקש להיכנס למקווה. במקום עמד שומר גוי שהסביר לרבי
תנכי המקוה סגורה. למחרת הגיע הרבי שוב ושוב הבהיר לו הלה כי בבוקר אין המקוה פתוחה.
תנאהשומר סיפר לרבנים כי צעיר מעוטר זקן מגיע בבוקר למקוה. הם ביקשו לדעת מיהו זה
תנבואיזהו? והם עצמם הגיעו לראות את הרבי - כאשר הגוי דיווח להם על בואו ביום השלישי -
תנגואז הורו לגוי "לו מותר לך לתת את המפתחות". הם ידעו שהוא חתנו של
תנדהאדמו"ר מליובאוויטש, ויש לכבד את רצונו.
תנהעל
תנוהלימודים באוניברסיטה הוא זוכר: "באוניברסיטה היה פרוזדור ארוך כשרק בקצהו
תנזהיו חדרי הלימוד. הרבי היה הולך חבוש מגבעת עד לפתח שם היה מתיישב בקצה מסיר את
תנחהכובע ונשאר יושב בכיפה שחורה גדולה. הבנתי שהוא גם לא רצה ללכת ארבע אמות בלי
תנטמגבעת".
תסתרצ"ב
תסא**איננו
תסבבדיוק אדם רגיל...**
תסגכ"ק
תסדאדמו"ר נשיא דורנו היה נוהג להתפלל בבית הכנסת הגדול בברלין, ואת הזמן שבין
תסהתפלת מנחה לערבית היה נוהג לנצל כשהוא יושב באחת הפינות וספר בידו.
תסובשמחת
תסזתורה של שנת תרצ"ב, התיישבו המתפללים לומר 'לחיים', אולם כ"ק אדמו"ר,
תסחכדרכו, הלך לפינתו וישב ללמוד גמרא. אחד הגבאים הבחין בכך והזמין אותו לשבת בין
תסטהקהל ולומר 'לחיים' לכבוד שמחת תורה.
תעכ"ק
תעאאדמו"ר נענה לבקשתו וישב בין האנשים. היו שם באותה שעה כמה מאות מתפללים.
תעבכשמזגו לו כוס 'לחיים' פנה לפתע ליושב לצידו ושאלו לשמו ולשם אמו. הלה השיב
תעג(לדוגמה): ראובן בן לאה. אמר כ"ק אדמו"ר: "ראובן בן לאה - לחיים
תעדולברכה!" לאחר מכן שאל כ"ק אדמו"ר אותה שאלה אצל יהודי אחר וכשאמר
תעהלו הלה את שמו ושם אמו חזר והכריז כך.
תעוכך
תעזעבר כ"ק אדמו"ר על כל המתפללים והכל הביטו בו בסקרנות, תוך כדי כך שהם
תעחנהנים מה'שעשוע' שעושה לכבוד שמחת תורה.
תעטבהזדמנות
תפדומה, בשנה הבאה חזר על עצמו אותו סיפור, אלא שבשינוי 'קטן': הפעם לא שאל כ"ק
תפאאדמו"ר לשמות האנשים, אלא עבר מאחד לשני תוך כדי שהוא קורא בשמו ושם אמו של
תפבכל אחד מהם ומברכו בברכת "לחיים ולברכה!"...
תפגכאן
תפדהבינו האנשים שזה לא סתם 'שעשוע' ושכ"ק אדמו"ר אינו בדיוק אדם רגיל…
תפה**שליחויות
תפובברלין מהרבי הריי"צ**
תפזכאמור,
תפחגם בעת מגוריו בברלין, בעוד הרבי הריי"צ גר בוורשה, מרחק של יותר משלוש מאות מייל
תפט- הרבי היה בקשר קבוע עם חותנו. אחד הנושאים בהם עמדו בקשר הוא כאשר הרבי הריי"צ
תצביקש מחתנו ללכת לספריות בברלין כדי לאסוף כתבים יהודיים ישנים וקטלוגים עבור
תצאהספרייה המרכזית של ליובאוויטש.
תצבקיימים
תצגפרטים רבים אודות השליחויות שהרבי הריי"צ הטיל על חתנו הרבי: לאתר את הספרנים
תצדהיהודיים בערים המרכזיות בגרמניה (ברלין, פרנקפורט, מינכן ועוד) וכן בוותיקן
תצהברומא; לצלם כתבי יד מקוריים; לעודד את אחיו ישראל אריה לייב להיות מעורב בעריכת השמות
תצווהתכנים של הכתבים העתיקים; לסייע במאמצי ההצלה של ספרית ליובאוויטש המרכזית
תצזהמוחזקת בשבי ברוסיה הסובייטית.
תצחאת
תצטהמכתב הבא כתב הרבי הריי"צ מריגה, לטביה, ביו"ד שבט תרצ"ב, אל מר
500הנס גסלר מברלין, פקיד בכיר במחלקת העיתונות. הרבי הריי"צ מבקש ממר גסלר
501לסייע למאמצים להציל את ספריית ליובאוויטש המרכזית המוחזקת בשבי ברוסיה.
502וכך
503כותב הרבי:
504"אל כבוד החכם הנודע, משכיל על דבר טוב, עושה
505צדקה וחסד, אוהב מישרים, בעל מדות תרומיות מר האנס שי' גאסלאר, ברלין
506שלום וברכה!
507באיזה הפעמים שהייתי בברלין לא היתה לי האפשרות
508להתראות עם כבודו, לרגלי היותי שם בכל פעם רק לזמן קצר, וגם לרגלי הטרדות שלי ושל
509כבודו, אבל עדיין רשום בזיכרוני הרושם הטוב שנשאר אצלי משתי הפעמים שנפגשתי עם
510כבודו, ומזמן לזמן הנני שומע שמועות טובות מהשתתפותו של כבודו בעבודת החזקת היהדות
511בכלל ובהנוגע להחזקת שמירת שבת בפרט, שמועות המשמחות אותי מאד, והנני מאחל לו כל
512טוב והצלחה בעבודתו.
513ובזה הנני חפץ להכיר לפני כבודו את חתני הנכבד
514הרב מר מנחם שי' שניאורסאהן, אשר מלאתי את ידו להתייעץ עם כבודו על דבר הביבליותיקה
515שלי, נחלת אבות קדושים, אשר לדאבוני, נשארה ברוסיא הסובייטית ועד היום לא עלה בידי
516להוציאה משם, ומפני שאיני חפץ להטריד את כבודו לכתוב בארוכה מפרטות הדבר, לכן שמתי
517את דברי בפי חתני הנ"ל אשר יבאר לו הכל בפרטות, והנני מקווה אשר כבודו יחפוץ
518לסייע לי בדבר זה בכל האפשרות שיהיו.
519והנני ידידי עוז הדו"ש מוקירו ומכבדו ומברכו..."
520**"הנני
521בבקשה אליך בענין זה"**
522באותו
523יום הוסיף הרבי וכתב בעניין זה אל "חתני יקירי וחביבי הרב מנחם מענדל שי'":
524ת"ל בעד החוה"ש כה לחי!
525מכתבך במענה על מכתבי הארוך נכון הגיעני, וכן בטח
526קבלת מכתבי בלוית הרשימה אודות שו"ב המספר זקנו, ואקוה בימים אלו לקבל תשובתך
527בזה.
528ועתה הנני בבקשה אליך בענין זה. אתה ידעת כי
529הספרים שלי הביבליותיקה דליובאוויטש נמצאת עוד במאסקווא, וכפי שהגדתי לך כמה
530פעמים, אשר מפני סיבת התעסקותי בעניני הכלל, לא חפצתי להשתמש בהכירות ורעקאמענדאציעס
531שונות בהנוגע בטובת קבלת הספרים, ודחיתי זאת מזמן לזמן.
532אמנם הדבר מעיק לי ביותר, ובטוח הנני בחסדי
533השי"ת אשר ההשתדלות בזה הי' מביא פועל טוב, ואחד הזמנים המו[כ]שרים היו אשר
534בהיותי בחורף תרפ"ח בבערלין בביקור אצל השר וייסמאן להודות לו על חסדו
535בהשתדלותו עבורנו כידוע, הי' ראוי להזכיר לו בקשה זו. אך ידידנו הרב הילדסהיימר
536שי' לא הסכים אז, בלי שום טעם מיוסד, וכאשר בהמשך הזמן ביקשתיו בזה, נדחה הדבר גם
537כן בלי טעם,
538ועתה החלטתי להתחיל להשתדל בזה, ולדעתי הנה על
539ידי מי שאפשר להשפיע על מר ווייסמאן שלש המה האנץ גאסלער, אסקאר כהן, הרב
540הילדעסהיימר, האחרון הנה השפעתו הוא ע"י אמצעות אחד משניהם, והכהן עיקר עסקו
541הוא בדבר תרומה, וא"כ היותר טוב הוא מר גאסלער, ומעלה גדולה בו בזה שהוא אינו
542צריך בזה טרחה יתירה, כי הלא רואה אותו תדיר, ואופן ההשתדלות בזה לפניו בנקל יותר,
543אשר בעת דיבורו עמו יכול להגיד לו אשר בהטובה שעשה לרבי שניאור' וב"ב נודע
544שמו בכל העולם, ואשר הר' ש"ס הי' במסע כמה מדינות ובתוכם גם באמעריקה ובכל
545מדינה ומדינה סיפר כי השר וייס' פעל ועשה זאת, ובתוך כך יאמר לו כי באמת חצי טובה
546היא. כי הביב' שלו דיא פעמיליען ביב' שעוברת בירושה מדור לדור עודינה במאסקווא
547וברשעת גזילה לקחו מאתו זה כמה שנים. ופעמיים חפצו הם למכור ביבליאתיקעס גדולות
548בעד כסף, וגם לרבי ש"ס היו מוכרים הביב' שלו בעד איזה אלפים שקלי'. אמנם
549בנסוע הרבי ש"ס מביתו הורע מצבו הכספי, והביב' של ש"ס היא רק ביב'
550פאמילנע. ולו הוא יקר בתור זכרון אבותיו. וכן הרבה עשיריות אלפים אנשי' מצטערים
551ע"ז ומביטים ע"ז כמו על חילול הקדוש להם.
552ולהסאויעטים אין להם הביב' שוה כלל, כי בודאי יש
553להם הספרים האלו כפולים כמה פעמי', בס"ה בהביב' של ר' ש"ס ישנו בערך
5545000 נומערין (לא חלקים, כ"א נומערין. כמו ש"ס, רמב"ם, טורים,
555מקראות וכו' כל אחד מהם הוא נומער) ויש לו לש"ס רשימת הספרים אשר על ידה אפשר
556לדעת כל ספר, כן הכריכה (דער איינבונד) מהרבה ספרים (רובו ככולו, מלבד ג' או ד'
557מאות ספרים שנשארו בכריכתם, או אלו שנקנו אחר אותה השנה שכרכו את כל הספרים) הם
558במראה מיוחדה. והם ב' מראות ישנם שנכרכו בבד צבע בלאָו או גרין. ויש שנכרכו בבד
559צבע שאָקאָלאַד.
560בכל אופן יש להכירם, והשאר אפשר לידע עפ"י
561הרשימות, ובכחו של מר גאסלער (במקום שיחפוץ באמת, ויהי' הענין נוגע לו) יכול הוא
562בעזה"י להביא דבר זה מן הכח אל הפועל הטוב, בהשגת הרישיון, וגם אח"כ
563בשילוח איש מי שיסע לשם לקבלם, וכאשר ידבר פעם שתים ושלש ויאמר להשר כי במפעלו זה
564יכתב שמו בדברי הימי' ושמו יפואר בת[ו]ככי אלפי אלפים במדינות רבות בודאי
565בעזה"י יתעורר לטוב.
566אמנם בכדי שמר גאסלער יתעורר דרש בזה גם כן
567התעסקות גדולה, ובודאי טובה גדולה הי' יכול לעשות בזה הרב הילדעס' שי' אבל הוא קר
568בענין זה, ובכל זה הנה אם לא ידע כלל מזה, יש לחוש לקפידתו, והגם שאם יקפיד יהי'
569זה גם כן בקרירות ובהעדר פועל רע, אבל מ"מ יכול לעשות איזה רושם, ובכל אופן
570תועלת לא יגיע מזה, ותועלת הי' יכול להגיע באופן שהי' גם הוא משתדל לעורר את
571גאסלער,
572ואשר על כן כדאי הדבר אשר אתה מצדך תבקרהו פעם
573ושתים ותדבר אתו עמו איך כי צערי גדול במאד על אודות הספרים, ואשר באמת הוא חילול
574השם אשר הספרים של האדמו"רים הקדושים שלמדו בהם כל ימיהם, ובהם גם אלו אשר
575כתבו ציונים על הגליונות יהיו מגולגלים בתפיסה, ובודאי מצוה גדולה וזכות גדול למי
576שיתעסק וישתדל להצילם, אשר בזה יעשה נח"ר לנשמות הקדושות.
577ותבאר לו הענין עם מאמרי רז"ל ומעשיות יפות
578בדרך דרוש, באופן שגם הוא יבין זאת. (וגם לגאסלער טוב הוא לדבר באופן כזה להסביר
579לו הצער של הנשמות הקדושות, והנחת רוח שיעשה להם אם יציל את הספרים שהם למדו בהם.
580ובטענה להשר ויס' יכול לאמר כי במאסקווא הביב' בלתי דרושה להם כי יש להם כמה פעמי'
581כפולי' ור' ש"ס דרושה לו הביב' לרגלי עבודתו הקולטורית). והדרך היותר טובה
582הוא ע"י מר גאסלר (היינו דאין כוונתי אשר הרב הילדס' שי' ילך להשר להשתדל, כי
583אז הוא באופן אופעציאלי שיכולי' לבקש פעם א'. לא כן הנ"ל שיכול לדבר אתו כמה
584פעמים וכנ"ל), רק שבאם מר גאסלר יפנה להרב היל' שי' בענין זה יהי' אצלו הדבר
585ידוע, ואפשר דרוש הי' כי גם אני אכתוב להרב היל' שי' בענין זה אך הנני חושב שאינו
586מוכרח.
587ובזה הנני שולח מכ' למר גאסלר, כמובן אינו קורא
588לה"ק בקל. ועל כן כשתמסור אליו המכ' תכירהו עם האמור בו, מר גאס' הוא טרוד
589גדול, ועתותיו עסוקים לרגלי עבודתו בהפרעס ביורא (כמדומה לי) אך בודאי תמצא
590האפשרות להתראות אתו עמו, טבעו כי שונא אריכות אבל לקצר בזה גם כן אי אפשר, ולמותר
591לי לבקשו על הזריזות, והטוב יותר אם אפשר שתהי' אצלו ביום א' (שבודאי יש לו זמן
592פנוי יותר. אמנם מנהגם של האשכנזי' אשר ביום א' אינם רוצים לתת מעתם זולת במה שהם
593חפצים). ואשר על כן טוב ללכת אליו, אל מקום עבודתו בהמיניסטריום. והשי"ת יהי'
594בעזרך בגו"ר. ואקווה כי תעשה בזה ככל האפשרי.
595והנני חותנך דו"ש אוהבך ומברכך...
596**התכתבות
597עם חותנו לאחר התחזקות הנאצים בגרמניה**
598בכ"ז תמוז תרצ"ב נערכו בגרמניה בחירות כלליות, שבהן המפלגה
599הנאצית הכפילה את כוחה.
600בבחירות הקודמות שנערכו שנתיים קודם
601לכן, קיבלה המפלגה הנאצית 18.3 אחוזים ובבחירות אלו קיבלה 37.3 אחוז, ובכך הפכה למפלגה
602הגדולה
603ברייכסטאג (הפרלמנט הגרמני). הייתה
604זו בשורה מרה ליהודי גרמניה, והדאגה בקרב היהודים חלחלה במהירות רבה.
605גם הרבי הריי"צ החל לדאוג לבתו וחתנו; באגרת שנכתבה כחודש וחצי
606לאחר הבחירות - במוצאי שבת פרשת כי תצא, אור לי' אלול תרצ"ב, מציין הרבי
607הריי"צ במכתבו לרבי ולבתו הרבנית: "ת"ל כי המנוחה שוררת. והשם יתברך ישמור אתכם ואותנו
608בתוך כלל אחינו בני ישראל".
609לפנינו
610המכתב במלואו:
611"בתי היקר מ' חי' מושקא תי', חתני יקירי
612וחביבי הרב רמ"מ שי'
613ת"ל בעד החוה"ש כה לחי!
614...חתני יקירי, קודם הנסיעה לא הספיק הזמן לדבר
615על אודות חפצי להשיג העתקות כתבי-יד עתיקים באותו האופן שהעתקת למעני הספר אור
616יקר, ומה שמעניין אותי הם ב' ענינים כוללים. א) כתבי יד היותר עתיקים (מבלי התחשב
617כ"כ עם התוכן), ב) ענינים תוכנים בכלל, וכתבי-יד מחברים הידועים ונקובים בשם.
618וכפי המצב בהוה הנני חושב שאפשר יהי' לעשות זאת
619במקח זול ביותר מכפי המקח הקודם, ובפרט אם יהי' מספר נכון. היינו שיהי' הפילמע.
620שני העתקות באותו הגודל של האור-יקר. ואיזה דפים בכל ספר עוד בשנים שלשה
621עקזעמפליארין (וטעמי בזה שהנני חושב אשר בעזה"י כאשר יקובץ אצלו מספר נכון של
622כתבי-יד מועתקים, יהי' ביכולתי למסור את העקזעמפליאר השני, ובשביל להראות מה הוא
623ענינו של הכתב-יד טוב אשר יהיו איזה דפים כפולים).
624שמעתי, ואפשר קראתי זאת בספר או במכ"ע, שכאשר
625נולד ר' שמעון ז"ל באראן ראטשילד מפראנקפורט, אביו לקח סופר שיכתוב תנ"ך
626על קלף עם גיליונות רחבים, ושכר אחד המציירים מהיותר מפורסמים, אשר הוא יצייר על
627הגיליון תמונתן של הסיפורים, ותנ"ך זה כתבוהו וציירוהו במשך כעשרים שנה.
628וכמדומה לי שהוא נמצא בעקד הספרים בפראנקפורט א/מ, או אפשר הוא במקום אחר,
629והייתי מבקשך להתעניין לידע מהנמצא
630בהבי[ב]ליאתיקעס דברלין, ואם אפשר הי' להשיג הקאטאלאגין שלהם, היית יכול למצוא
631איזה כתבי-יד עתיקים. והיית כותב לי בזה, וכמדומה שהגדת לי אשר באחד הביבליאתעקין
632ישנו אחד שהוא בקי בכמה לשונות, והוא איש טוב, ירא שמים אשכנזי, ועל ידו אפשר הי'
633להשיג איזה כתבי יד גם מעיירות ומדינות אחרות, אנא להתענין בזה.
634ולפי דעתי, אם האיש הוא ביבליאגראף, בודאי יודע
635הוא איזה כתבי יד הם עתיקים ביותר, ואי' הם נמצאים, וכאשר היית מבקרו בביקור בייחוד
636בשביל דבר כזה היית יודע מאתו כמה דברים בענין זה.
637ואם לא יכבד לאחיך מר ליב שי' לבקר
638בהבי[ב]ליאתיקה לראות הקאטאלאג ולהעתיק שמות הכתבי יד וענייניהם ושמותיהם, הייתי
639לו מחזיק טובה עבור זה.
640כן יש עוד מקצוע, והוא מה שהי' זמן שהיו כותבים
641"קופער שטאָק" היינו גראַוירט על טסי נחושת, וביותר היו עולים תמונותיהם
642של גדולי הדור, תמונת כתב-ידם וחתימתם. ושארי תמונות שונות, וכן כותבי ספרים (קודם
643שהותחל מלאכת הדפוס) היו שוכרים מציירים, לצייר תמונותיהם של התוכן הנאמר בספר,
644וכמו בספר משל הקדמוני שיש בו ציורים שונים. וכן היו עושים בהגדות של פסח, ותמונות
645אלו מענינים אותי להעתיקם.
646בטח תענה לי על מכתב זה.
647ת"ל כי המנוחה שו[ר]רת. והשי"ת ישמור
648אתכם ואותנו בתוך כאחב"י שי' ויצליח לך השי"ת כמדובר.
649והנני אביך וחותנך האוהבכם בל"ג והמברכם.
650יוסף יצחק
651פ"ש לאחיך שי' ובטח קבלת המכ' מיעקאט' שהי'
652על שם רעייתך תי' ששלחתיו אליך לבערלין.
653**"בטח
654תכתבו לי לעתים קרובים"**
655ביום
656שלישי י"ב אלול תרצ"ב, כתב הרבי הריי"צ מריגה אל "חתני יקירי
657וחביבי הרב רמ"מ שי'":
658ת"ל בעד החוה"ש כה לחי,
659היום קבלתי מכתבך מיום א' העבר, ות"ל בעד
660שלומכם הטוב, והשי"ת ישמור אתכם ואותנו כולנו בכל מקום ובכל עת בגו"ר.
661תודה עבור הברכה, וכל המברך יתברך ברוב טוב ובכל
662מילי דמיטיב מנפש ועד בשר.
663בינתיים בטח נתקבל מכתבי אודות העתקת כתבי יד,
664וככל אשר יהי' ביכולתך בטח תעשה.
665תמול הגיעני מכתב מידידינו מר אולמאן שי' ומבקש
666לשלוח לך את הח"ת המוסג"פ, ופורש בשלומך באה"ר ובהדרת הראוי'. ובטח
667תשיב לו והנני מסגיר בזה האַדרעס אליו.
668בתי היקרה תי' על מכתבך עניתי לך ובטח תכתבו לי
669לעתים קרובים, צוא ש"ק ועהלין מיר גיויס האָבין פון אייך אַ בריף.
670והנני אביך וחותנך האוהבכם בל"ג והמברככם..."
671במצורף
672למכתב זה הרבי הריי"צ שלח לחתנו את "החידושי תורה המוסגר
673פה" של הרב אולמאן. ראה בעניין זה ב"רשימות" חוברת נח וחוברת קלט -
674הערות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו על החידושי-תורה של הרב אולמאן, רשימה מיום
675'ג' ד' תשרי תרצ"ג. ריגא. לישראל נ"י אולמאן', "במענה על חידושי
676תורה של כבודו מה שנראה לפענ"ד", ביאורים בעניין 'חביתי כהן גדול' ובעניין
677'בל תוסיף בברכת כוהנים'.
678**"הנאני
679במאוד לראות כתב ידכן"**
680בערב
681שבת קודש ט"ו אלול תרצ"ב כתב הרבי הריי"צ אל "חתני יקירי
682וחביבי הרב רמ"מ שי', בתי היקרה מ' חי' מושקא תי'":
683ת"ל בעד החוה"ש כה לחי!
684עתה קבלתי מכתבך שהנאני במאוד לראות כתב ידכן,
685והנני מבקש מבתי תי' וממך לכתוב פעמים בשבוע משלומכן, ואפשר תבואו על ש"ק
686הבע"ל,
687ע"ד ההעתקות, הנה הקאַטאָלאָג של
688שטיינשניידער יש אצלי, והוא בל' אשכנז שאין אני יכול למצוא בו מאומה ואשר על כן
689לקנות אותו אין דרוש, רק אם באפשר לך לציין לי העמודים אשר בשם רשום הכתבי-יד, אז
690אמסור למר ליברמאן שי' לעשות רשימה ואבחור במה שאבחור. כן הקאטאלאגין משארי
691העיירות שבאשכנז הנה בודאי אפשר להשיגן (בלי מחיר) או שאין להשיגן כלל.
692וע"ד כל האמור במכתבך אכתוב אי"ה במכ'
693הבע"ל, כי מיהרתי להודיע ע"ד הקאַטאָלאָג של שטיינ' שישנו אצלי,
694הקטלאָגין של הפּלאַסטינקעס ששלחת לי הנה עוד טרם קבלתי אותן.
695שבתא טבא, און אַ גוטין תמיד, והנני אביך וחותנך
696הדו"ש אוהבכם בל"ג ומברככם..."
697**שליחויות
698נוספות מהרבי הריי"צ**
699ומכתב
700נוסף מכ' אלול תרצ"ב, אל "חתני יקירי וחביבי הרב רמ"מ שי'":
701"ת"ל בעד החוה"ש כה לחי!
702בהנוגע לכתבי היד, הנה הקאטלוג של שטיינשניידער
703שאתה כותב אין אצלי (יש אצלי רק הקטלוג של שטיינשניידער מספרי הביבליותיקה של
704הבאדליאנא) ועל כן איני יכול לדעת מה המה כתבי היד של רשמת שמותיהם רק מספר העמוד
705שנמצאים בקטלוג של שטיינש"נ.
706אין ברור כוונתך במה שאתה כותב בדבר שבעים תמונות
707מס"ת הבאים מבבל, וכן בדבר תמונות כת"י של אנשי שם מהביבליותיקה בווינא,
708אם הכוונה שנדפס רק רשימה בלבד מהם, או גם התמונות מהם נדפסו.
709אם נדפסו גם התמונות, ואפשר לקנותם במקח הזול
710הייתי חפץ לקנותם.
711מטרתי בכתבי יד, הוא בשתים. הא' מה שהם עתיקי
712ימים. ובזה גופא ג' דרגות. א) ספרים מפורסמים שאין בהם חידוש דבר כמו ס"ת
713(וראוי במקום האפשרי לידע ולראות דבר דכה או דכא) מסכתות. או
714מדרשים. ושארי הספרים הידועי', ובזה מספיק שיהי' רק עלה אחת או שתים, המורה על
715תמונת הכתב יד, ובמקום שיש הזמן מתי נכתב, או שלפעמים יש גם ההשתלשלות של
716הכת"י מיד ליד. ראוי לצלם זאת (ואם מבואר באיזה ספר של ביבליגראף המדבר אודות
717הכת"י ראוי לציין זאת). ב) ספרים ידועים והם כת"י המחבר אז הנה במידה
718ידוע (לפ"ע המחבר וכו') צריכי' להעתיקו כולו. ג) ספרים כת"י התוכנים
719ובלתי נדפסים, הם ראויים לבוא ראשונה, ובהם גופא יש לבחור ולסדר מה בראשונה ומה
720לאחר. כפי מדה האפשרית בסכומי ההוצאה.
721המטרה השני', הם ענינים א) של דברי הימים, כמו
722מאורעות שונות. פנקסים. מכתבים. שטרות. כתובות, חתימות אנשים מפורסמים (ובזה טוב
723יותר כי יהי' גם טופס הכתב כולו (אם לא שהוא דבר ידוע)[)]. ב) תמונות אנשים, או
724ציורים, כמו ציורי בית המקדש והדומה וספרים שיש בהם ציורים שונים. כמו ע"ד
725התנ"ך של ראטשילד שכתבתי במכ' הקודם. וכן הי' זמן שהיו כותבים הגדה ש"פ
726על קלף (גם בעת שהי' דפוס בשנת ר"פ ועוד מאוחר. כי התחלת כתיבה זו הוא בערך
727בשנת ק' לאלף זה) עם ציורי' שונים. ג) ישנם הרבה ספרים ישנים הנמצאי' ורגילים, אבל
728על השערים או ע"ג הטאָוולעך מבפנים או העלה הראשונה ישנם רשימות סדר השתל'
729הספר מיד ליד, או הגהו"ת. או זכרונות. ודבר זה יש לו שוה ידוע לביבליגראף,
730וכשמזדמן ספר כזה אז ראוי לצלמו עם העלה הראשונה שבו שם הספר, מחברו מקום ושנת
731הדפסתו.
732בבקשה להודע שמותיהן של הביבליטיקארים (כמובן
733העברים) היושבים בהביבליטיקעס במינכען, פראנקפורט ע"נ מאיין, ובשארי העיירות
734באשכנז שישנו שם ביביליאט' גדולים, והאדרעסין שלהם באופן שיהי' באפשרי לבוא
735בכתובים עמהם. ואם אפשר הוא פחות או יותר לידע מהותי האישים, כן אם אפשר לידע אם ישנו
736ביבליטיקאר עברי בואטיקאן ברומי, שמו והאדריסה אליו.
737תודה רבה לאחיך שי' [=ישראל ארי' ליב שניאורסאהן.
738המו"ל] שמתעניין בדבר הרשימות, ובודאי כשתבקשהו יוכל להביא לידי פועל
739פאָטעגראַפירן אצל הפירמע העוסקי' בזה. את אשר נחליט פאָטעגראַפירן.
740כולנו ת"ל בחו"ש פורשים בשלומכם הטוב
741ומחכים לביאתכם צלחה ופ"ש לרעיתך בתי היקרה תי' והנני חותנך ואביך האוהבכם
742בל"ג
743יוסף יצחק
744פ"ש לאחיך שי'.
745**התכתבות
746עם הגאון הרוגוצ'ובי**
747מאותה
748שנה מצויה אף אגרת ששיגר כ"ק אדמו"ר מברלין לגאון מרוגוטשוב בעל ה'צפנת
749פענח', וניתן לשער כי היא אחת הנשארת לפליטה מני רבות שלא הגיעו לידינו.
750**צדיק
751וקדוש בין כותלי האוניברסיטה**
752הגאון
753רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ז"ל מבוסטון, שלמד אף הוא באותן שנים
754באוניברסיטת ברלין, ודירתו הייתה סמוכה לדירת כ"ק אדמו"ר, סיפר כי כשהייתה
755לו בעיה או שאלה בנושאי הלימוד האקדמיים, וכן - להבדיל - בענייני תורה והלכה, היה
756נוהג לסור לדירת כ"ק אדמו"ר ולברר אצלו את העניינים.
757ביקורים
758כאלה היה עורך לעתים תכופות, ולפעמים גם מספר פעמים ביום, ותמיד היה פוגש את
759כ"ק אדמו"ר עוסק בתורה, בנגלה או בנסתר. הוא היה מתפלא תמיד על כך שבה
760בשעה שהוא, כאחרים, צריך להקדיש שעות רבות לעבודות הבית והתרגילים כו', הרי מעולם
761לא ראה את כ"ק אדמו"ר עוסק בכך, ולמרות זאת היו ציוניו של כ"ק
762אדמו"ר מעולים משלו... הוא ראה בכך סימן לסייעתא דשמיא למי שכל מעשיו אך ורק
763לשם שמים, וכל חייו בקדושה וטהרה.
764בהזדמנות
765אחרת התבטא הגאון הרב סולובייצ'יק בקצרה כי "גם בין כתלי האוניברסיטה היה ניכר
766בכל מעשיו כצדיק".
767הרב
768שלום בער קובלסקי ע"ה, היה מתלמידיו של הרב סולובייציק מבוסטון. חודשים אחדים
769לפני פטירתו של הרב קובלסקי, הוא התראיין להפקה "מפגשים עם הרבי" של
770חברת המדיה החב"דית JEM, אודות מה ששמע מהרב סולובייצ'יק על הרבי מתקופת היכרותם בברלין.
771וכך סיפר הרב סולובייצ'יק לרב קובלסקי:
772"היינו
773כולנו יחד בברלין, בביתו של הרב חיים הלר ז"ל. היינו יושבים ומשתתפים בשיעורים.
774והרבי נהג להופיע מדי פעם.
775במשך
776תקופה לא ראיתי אותו. כאשר ראיתי אותו ברחוב, ניגשתי אליו ושאלתי, 'האם תרצה לבוא לשתות כוס
777קפה?' והוא השיב 'לא היום. תודה'. ובכך הסתיים העניין.
778כמה ימים לאחר מכן,
779פגשתי אותו שוב ושאלתיו: 'האם תרצה לבוא לשתות כוס קפה, ולשוחח מעט?' 'לא היום'. הוא
780השיב. חששתי שאולי הרבי שרוי ברוגז. אולי היה בלבו עליי. עד שלפתע קלטתי, שאלו היו
781ימי תענית בה"ב - שלושה ימי תענית בימי שני, חמישי ושני, והוא לא יכול היה
782להיענות להזמנתי...
783חששתי שאולי ביישתי
784אותו, והחלטתי שכשאראה אותו אזכיר זאת. אך הוא אמר 'שכח מהעניין'. הרבי לא רצה לשוחח
785על כך. הוא לא רצה לעסוק בכל העניין הזה.
786באוניברסיטה הרבי אחז בקביעות
787גמרא בידו. ובכל פעם שהתעורר איזשהו דיון או כל אירוע אחר, בכיתת הלימודים - הרבי
788היה נועץ את עיניו בגמרא. הפרופסור היה קם ממקומו ומסתובב בכיתה, ואירע פעם, שהוא
789הבחין ברבי מעיין בגמרא. הוא שאל אפוא, 'ידידי הצעיר, איזו מין התנהגות היא זו?'
790הרבי השיב, 'מה הבעיה?' 'חזור על הדברים שאמרתי זה עתה!', ביקש הפרופסור. הרבי חזר
791על הדברים, והפרופסור לא האמין למשמע אזניו..."
792והרב סולובייצ'יק סיים,
793"הוא יכול היה באותה מידה לחזור לפניו על הגמרא שלמד אז, אבל הוא הבין שאין
794עם מי לדבר..."
795באגרת מי' סיון תש"א, כותב אדמו"ר
796הריי"צ בעניין זה (אגרת א'תמח, אג"ק שלו ח"ה עמוד שס"ח):
797אודות הרה"ג הרי"ד [=סולובייצ'יק]
798שי' במהותו העצמי הנני יודעו ומכירו זה שנים רבות עוד בהיותו בברלין וחתני הרב
799הגאון האמיתי הרה"ח איש האשכולות מוה"ר מנחם מענדיל שליט"א
800שניאורסאהן סיפר לי הרבה אודות גודל מעלותיו בלימוד ומרץ, ומאוד נהניתי מהתקרבותו
801אלי כי הנני רואה בו כח בר פועל בעסקנות ציבורית בחיזוק הדת הנחוץ במדינה זו כאוויר
802לנשימה . .".
803תרצ"ג
804**עם
805הריי"צ בברלין**
806בשלהי
807חודש תשרי תרצ"ג שהה כ"ק אדמו"ר בריגה, וזאת ניתן ללמוד מהדברים שסיפר
808בהזדמנות מסויימת.
809כפי
810שהובא לעיל, בחורף של אותה שנה נחלש אדמו"ר הריי"צ ביותר. בי"ב טבת
811נסע לברלין שם שהה במשך למעלה מחודשיים בבית הבראה, כשהוא נתון תחת השגחה רפואית
812קפדנית שאסרה עליו כל מאמץ רוחני וגשמי, כולל קריאת מכתבים וכיוצא בהן. באחת
813מאגרותיו מאותה שנה מציין הוא "לבדי, רק חתני האמצעי הרב רמ"מ שי' הי'
814בא אלי בכל יום על זמן קבוע".
815**עליית
816הנאצים לשלטון**
817באותו חודש, טבת תרצ"ג, ענני דם החלו מכסים את שמי גרמניה. אדולף היטלר,
818יו"ר המפלגה הנאצית התמנה לקנצלר (ראש הממשלה) של גרמניה. בשנים שקדמו למינוי, נקלעה גרמניה למשברים
819פוליטיים קשים, עד שבחודש טבת תרצ"ג החליט נשיא גרמניה פאול פון הינדנבורג שכדי לייצב את המערכת הפוליטית, עליו
820למנות את היטלר, מנהיג המפלגה הגדולה ביותר ברייכסטאג, לתפקיד קנצלר גרמניה.
821הנאצים החלו לבסס את שלטונם בצורה נחרצת. אירוע הצתת בניין הרייכסטאג בברלין בא' אדר תרצ"ג,
822היווה צעד משמעותי בהפיכת השלטון הנאצי לדיקטטורי. הנאצים מיהרו לנצל את ההצתה והאשימו
823את
824חברי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה, כי
825הם אשר הציתו את בניין הרייכסטאג. כך מצאו הנאצים תירוץ להשעיית החופש הפוליטי
826בגרמניה.
827בסדרה של מהלכים פוליטיים, חוקים וצווים, שהתקבלו באווירה של הפחדה ואלימות,
828הביאו הנאצים לביטולן של כל המפלגות האחרות, ושמו קץ לחופש הדיבור וההתאגדות בגרמניה.
829בשבועות הבאים הקים השלטון הנאצי את מחנה הריכוז הראשון, דכאו. מחנות הריכוז
830שהוקמו בשנים הבאות, שימשו ככלי לדיכוי מתנגדיו הפוליטיים של המשטר, ולאחר מכן גם
831ל"חינוך מחדש" של סקטורים חברתיים שונים שהתנהגותם לא התאימה לערכי הנאציזם.
832כבר בשבועות הראשונים לאחר מינויו של היטלר ימ"ש לקנצלר, ניכרה החמרה באווירה האנטי-יהודית
833ברחוב הגרמני. בנסיבות החדשות היו היהודים חשופים לאלימות רבה, ונתונים באי-ודאות
834מעיקה. האווירה הקשה הביאה רבבות יהודים להגר מגרמניה בשנה שלאחר עליית היטלר לשלטון.
835הרבי והרבנית חשו היטב בשינוי האווירה במדינה. מספר פעמים הרבי התייחס
836בשיחותיו ובאגרותיו לתקופה זו. כך התבטא הרבי פעם (התוועדות י"ב
837תמוז תשד"מ. התוועדויות תשד"מ חלק ד עמוד 2168), כפי
838שראו כל אלו שהיו שם, ואני הק' בתוכם, באיזו התלהבות - לא רק סבר פנים
839יפות... - קיבלו את פניו בני אותו עם, תוך כדי הבעת תקווה שהוא יהיה זה שימלא את
840משאת-נפשם להראות ש"גרמניה מעל לכל"!...
841הרבנית חיה מושקא סיפרה, כי פעם אחת בעת שהלכה עם הרבי ברחוב, ראו קבוצת נאצים לובשי מדים
842הולכים
843ומתקרבים לעברם. למראה פניהם נבהלה
844כל כך, עד שביקשה מהרבי להיכנס ולהסתתר בחנות קרובה לשעה קלה. אולם למעשה, הוסיפה,
845החליט הרבי להתעלם כליל מקיומם והמשיך לצעוד בדרכו כאילו לא היו.
846הרבי והרבנית - כמו יהודים רבים - החליטו לעזוב את המדינה האנטישמית.
847בשלהי החורף של אותה שנה עזבו הרבי והרבנית את ברלין והתיישבו בפאריז בירת צרפת.
848בשלהי
849החורף ביקר אדמו"ר הריי"צ בפאריז וביקורו נוצל לסייע בהעתקתם של בני
850הזוג מברלין, וקליטתם במקום החדש.
851בצרפת
852דרו כשמונה שנים, עד שנת תש"א, אז הגיע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
853והרבנית ע"ה, בכ"ח סיון תש"א, לארצות הברית.
854**עדויות
855ומנהגים שונים מתקופת ברלין**
856**"ברוסיא
857לא ראיתי כל המנהגים האלו רק בגרמניה"**
858בהזדמנויות
859שונות התייחס כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו למנהגים יהודיים שפגש בהם לראשונה
860בברלין, ולפגישות עם אישים שונים בברלין:
861בניחום
862אבלים אצל גיסו הרב שמריהו גורארי', בכ"ה תשרי תש"ל ("שיחות
863קודש" תש"ל כרך א עמ' 714), נשאלה שאלה בנוגע להנהגת אבל ר"ל, האם
864מנהגנו לשנות את מקום ישיבת האבל.
865השיב
866על כך הרבי: "ברוסיא לא ראיתי כל המנהגים האלו רק בגרמניה, ושם קיים גם מנהג
867שאחרי התפילה עוברים הרבנים ולאחריהם כל האנשים ליד האבל ואומרים 'שבת שלום' ('גוט
868שבת') באותו לשון של ניחום אבלים המותר בשבת".
869**"כשהייתי
870בפעם הראשונה בברלין שמעתי לשיר זאת" **
871בימי
872חג השבועות תש"ל ("שיחות קודש" תש"ל כרך ב' עמ' 542), כשנסובה
873השיחה אודות אמירת "אין כאלוקינו" בשירה אמר הרבי: "לא ראיתי [כן]
874אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, אך כשהייתי בפעם הראשונה בברלין שמעתי לשיר
875זאת".
876**היכרות
877עם עורך "ספר הרקמה"**
878באחת מאגרותיו (אגרת ה'קמב, אג"ק שלו
879חי"ד עמ' שסט) כותב הרבי אודות 'ספר הרקמה' בהוצאת ד"ר מיכאל ווילנסקי:
880"הכרתי את המנוח [העורך] ז"ל כבעל כשרונות מצויינים ודייקנות מיוחדה,
881ובהיותי בברלין בזמן שעסק במחקר הספר הנ"ל ראיתיו שקוע בו ראשו ורובו ומשים
882לילות כימים בעבודתו זו".
883**פעם
884'סטודנט', פעם 'ראבינער'**
885שליח הרבי לברלין, הרב יהודה טייכטל, מוסיף פרטים אודות תקופת לימודיו של הרבי
886באוניברסיטת ברלין:
887חיפשתי בשיטתיות בכל הארכיונים אחר פרטים על הרבי. כשהגעתי לארכיון של
888אוניברסיטת הומבולט בברלין, אמר לי מנהל הארכיון שיש לו מידע על 'שניאורסאהן' שלמד
889שם. ביקשתי לראות את כל המסמכים הקשורים ברבי, אך נתקלתי בסירוב. יום אחד נזקקו
890לעזרתי במחקר כלשהו בנושא יהודי, ולאחר שסייעתי הסכימו לספק לי את המידע על הרבי.
891ראשית, נודע לי שהרבי לא היה סטודנט מן המניין שחייב להיות נוכח בשיעורים על-פי
892תכנית הלימודים, אלא סטודנט חופשי שביקר באוניברסיטה כמאזין-אורח שלא חייב להיות
893נוכח בכל ההרצאות.
894הרבי הצהיר שם על כתובתו חמש פעמים בדיוק. בפעם הראשונה הורה לפקיד לרשום
895שכתובתו רחוב ארטילרי 31. רחוב ארטילרי 31 היה כתובתו של 'מכון הסמיכה לרבנים'
896והאחראי הנוכחי על אותו בניין אמר לי שהרישום לא מוכיח שהרבי חי שם ממש, כיוון
897שהרבה תלמידים צעירים מסרו את מען הישיבה ככתובתם הרשמית.
898לאחר נישואיו, הרבי התגורר אצל וילינסקי ברחוב האנזה-אופר 7, ורשם מען זה
899ככתובתו ארבע פעמים.
900בין השאר, ראיתי גם טופסי רישום מקוריים שבהם פקיד האוניברסיטה רשם את פרטיו
901של הסטודנט. באותו טופס הסטודנט היה צריך להצהיר בין השאר על מעמדו, והרבי כתב פעם
902'סטודנט' ופעם 'ראבינער'. גם תאריך הלידה השתנה מרישום לרישום.
903**עומדים
904בכמיהה מול ביתו של הרבי**
905מחקר דומה ערך הרב טייכטל על מקום מגורי הרבי בברלין, והתשובה נמצאה בארכיון:
906כששאלתי את ראש הארכיון מדוע נושא הכתובות כה מודגש ברישומים, הסביר כי גם אז
907וגם היום החוק הגרמני מחייב כל אדם להודיע למשטרה מה כתובתו. כדי שהרבי יוכל
908להירשם באוניברסיטה, הסביר ראש הארכיון, הרבי היה צריך להראות את הטופס המשטרתי
909שאישר כי הרבי אכן מתגורר בכתובת שהצהיר עליה. עיון נוסף בטופסי הרישום, הראה כי
910הרבי למד שם ארבעה סמסטרים.
911כך ידענו באיזה בית התגורר הרבי. כשניסינו להשיג תמונה מהבית המקורי, מצאנו אותה
912בסופו-של-דבר בארכיון העירייה בסיועו של סגן ראש-העיר. הבניין המקורי כבר לא קיים
913ובמקומו עומד בניין חדש שמיקומו הוזז קצת הצידה. כשהצבנו לוח-זיכרון במקום שבו עמד
914הבניין המקורי, השתמשנו בתמונה של הבניין המקורי כרקע לכיתוב.
915גילוי המקום גרם לנו שמחה גדולה. תמיד ידענו שהרבי חי תקופה מחייו בברלין, אבל
916איתור המקום המדויק עורר חיות גדולה בנו ובשליחות. לפעמים היינו הולכים לשם,
917נעמדים ומביטים בכמיהה. השכנים לא הבינו מה אנחנו עושים שם, אבל הידיעה שהרבי חי
918פעם באותו מקום עוררה וחיזקה אותנו מאוד.