Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
אהפצת חסידות בקרב יהודי גרמניה
**תוכנית
**תוכנית
בלייסוד ישיבת תו"ת בגרמניה**
גבדעתו
דשל אדמו"ר הריי"צ היה לייסד ישיבת "תומכי תמימים" בגרמניה. כך
העולה מאגרת שכתב בכ"ב שבט תרפ"ב, אל הרב פנחס הכהן (אגרת ה'קמד, אגרות
וקודש שלו כרך יד עמוד קצג):
ז"...הנה היה חפצי לייסד ישיבה ברוחה של
חישיבתנו תומכי-תמימים, תורה ויראת-שמים, בארץ אשכנז, באחת העיירות אשר ימצאו
טלנכון, ורק בתנאי אשר ההנהגה הראשית תהיה תחת השגחתי, ורוח הישיבה תומכי-תמימים.
יויש לי האנשים הדרושים לזה.
יאאשר על-כן כאשר ידידי דורש טובת מדינתכם, ויודע
יבשמות נכבדי ארץ, אשר חפצם בהקמת התורה ויראת-שמים באשכנז, כי עשירים אנחנו
יגת"ל באנשים המעוררים נפשם על הרמת התורה ויראת-שמים, אבל עניים אנחנו בכסף
ידוזהב והדומה.
טוועל תשובת ידידי אחכה, ועל התנאים כאמור.
טז...בתקוה לד' כי ישמח לבבינו בהרמת התורה באמת,
יזובבטחון כי גם ידידי יתן ידו לי, כאשר הי' בימי קדם, אתכבד לברכו ולהתברך מאתו בכל
יחמילי דמיטיב מנפש ועד בשר".
יטבאותו
כיום הוסיף הרבי הריי"צ ומזרז בעניין זה גם את הר"ר אליקים וואלף (אגרת
כאה'קמה):
כב"כבר כתבתי לידידי ולא קבלתי ממנו שום מענה
כגעדיין, ולא ידעתי סיבת הדבר.
כדבזה הנני שולח מכתב לידידינו הד"ר פנחס שי'
כהכהן, ויקרא נא את האמור בו, וישלח נא את המכתב אליו בהקדם האפשרי.
כווהיה ברכה כאו"נ והדו"ש, ידידו".
כזובמכתב
כחנוסף מכ"ב שבט תרפ"ד כותב הרבי לרבי אלעזר חיים אלעזר שפירא, בעל
כטה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, בעניין זה, ממנו אנו למדים על פעילות נוספת של
להרבי בתוכניתו לייסד ישיבה בגרמניה ברוח "תומכי תמימים":
לא"הנה בשבוע העברה באתי בדברי התעוררות
לבלמכירי בפראנקפורט, אשר ישתדלו לייסד ישיבה בלי שום לימוד חיצוני, ולא אפונה אשר
לגבטח ימצאון שם בחורים החפצים ללמוד תורה בטהרה. והאמת הוא אשר בכל מדינת אשכנז אין
לדאפילו ישיבה אחת, ובדעתי כי לולי הי' לי איש המוכשר לזה לייסד ישיבה במקום ההוא
להוהיינו שיהי' למדן בנגלה ויר"א באמת ויודע שפת המדינה, הייתי שולחו לשם על
לוחשבוני לייסד שם ישיבה.
לזובזה הנני פונה להדר"ג שליט"א היוכל
לחלתת לי איש אשר רוח בו שיקח על עצמו ההתעוררות לייסד ישיב' כאמור ומה הוא משכורתו
לטשל איש כזה לחודש בשקלי אמעריקא.
מהניסיון הראה לי אשר אחרי עבודה ויגיעה של איזה
מאשנים עלתה לנו לייסד ישיבה נהדרה באחד המקומות שרובם היו עמי הארץ כפשוטו. והיום
מבת"ל שם כבר כמה וכמה ישיבות נהדרות ובהם גם מופלגי תורה וזה חלקינו בחיים
מגותעודתינו עלי אדמה להאיר מחשכי ארץ באור התורה.
מדאשאר לחכות על מענה מעת הדר"ג ואקווה כי האל
מההטוב יראה בעינינו וירום קרן התורה וקרן ישראל עמו בגו"ר.
מו**התרמה
מזבברלין למען "תומכי תמימים"**
מחבהקשר
מטזה, מן העניין להביא את מכתבו של הרבי הריי"צ מט' שבט תרפ"ט, אל הרב
נשמרי' זלמן יפה מדיסנא:
נא...במענה על מכתבו מג' לחדש זה, ע"ד הצעת
נבהנהלת תומכי תמימים יצ"ו בווארשא לנסוע לטובת המוסד לברלין.
נגההצעה נכונה היא, אבל עם זה צריכים לדעת היחס
נדהכללי של האשכנזים יחיו אל מוסדי התורה הליטאים והפולנים.
נהולא אפונה אשר איש אשר רוח בו, הנה בעזרתו ית'
נויכול לפעול הרבה לטובת עניני החזקת התורה, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.
נז**מאמרים
נחבגרמנית אודות "תומכי תמימים"**
נטהובא לעיל גם אודות ביקורו
סשל הד"ר הרב נפתלי הערץ הערמאן בליובאוויטש בשנים תרע"א-ע"ב למען
סא"תומכי תמימים", כפי שהרבי הריי"צ כותב על כך (אגרת תקעו, אגרות
סבקודש שלו חלק ב עמוד תיד) "בשנות תרע"א-ע"ב הי' בליובאוויטש הרב
סגד"ר עהרמאן מפראנקפורט, אשר בא בייחוד לבקר את הישיבה תומכי תמימים, וכתב אז
סדמאמרים באשכנזית אודותה".
סה**תרגום
סומאמרי חסידות לגרמנית**
סזבין
סחהעניינים המרכזיים שרבותינו נשיאינו עסקו בהם למען יהדות גרמניה, היה תרגום דברי
סטחסידות לאשכנזית. הם ידעו, שבכוחה של החסידות לעורר
עולהלהיב במיוחד בקרב מבקשי דעת ובינה, ואורה הגדול מסוגל להשיב לחיק היהדות גם מי שהתרחקו
עאמאוד.
עבוכפי
עגשהרבי הרש"ב כתב בזה, "כמדומה לי אשר כעת אפשר לפקח עיניהם, אילו היו
עדאנשים תמידים שיהיו שופכים עליהם מעט מעט מים רותחין ברשפי אש הבא מלמעלה
עהדא"ח כו'. וכמדומה לי שצריכים ליקח זה לעניין לחשוב בזה בעזרתו ית'"...
עובמכתב
עזמאסרו חג הסוכות תרפ"ט, כ"ד תשרי, כותב הרבי הריי"צ מריגה אל הרב מאיר
עחמונק מברלין, בו מבקש ממנו סיוע בתרגום מאמרי חסידות ללשון אשכנז:
עט...מאוד נהניתי מההתראות עם כבודו פנים בפנים, את
פשמעו הטוב שמעתי עוד מקודם - אבל אינו דומה שמיעה לראיית פנים, והנני נותן לכבודו
פאאת ברכתי כי ימלא השי"ת את משאלות לבבו לשקוד ולהגות בתורה מתוך הרחבה לטובה
פבולברכה.
פגבזה הנני פונה לכבודו בבקשה, והוא זה כי בחודש
פדאלול העבר ערכתי מאמר בשם "קנין החיים", ונכתב בלשון שזארגאני, וחפצי
פההי' להעתיקו בשפה האשכנזית ברורה אשר תהי' מובנת לכל קורא, אבל עם זה יושמר התוכן
פופנימי של המאמר שהוא הנשמה שלו, האם יכול כבודו להורני איש מעתיק מתאים לזה, או כי
פזאפשר הדבר אשר כבודו יאציל מעתותיו לשום לבו על ההעתקה אשר תהי' כראוי, ומאד אחפוץ
פחלדעת חוות דעת כבודו על המאמר הלזה שהנני שולחו מצורף למכתבי זה.
פטוהנני ידידו הדורש שלומו טובו והצלחתו.
צמוקירו ומכבדו כערכו הנעלה והנשא מברכו.
צאימים אחדים לאחר מכן, בב' מר חשוון, הוסיף
צבהרבי וכתב בעניין זה גם לאחיו של הרב מאיר מונק, הרב עזרא מונק מברלין:
צגכבוד ידידי הנעלה והכי נכבד הרב הנודע והמפורסם
צדלשם תהילה ותפארת, גזע תרשישים, אי"א כש"ת מוהר"ר עזרא שליט"א
צהלבית מונק. ברלין
צושלום וברכה!
צזכאשר הערכתי מכתב לכבוד אחיו, הרב דגול מרבבה,
צחהמשכיל הנעלה כו' וכו' מוהר"ר מאיר שליט"א, אמנם לא אדע האדרעסא אליו,
צטעל-כן הנני שולח מכתבי אליו על שם כבוד מעלתו אשר יואיל נא למסור לו, והנני מבקש
קסליחת כבוד מעלתו בזה.
קאמאד ינעם לי לשמוע משלום כבוד מעלתו. ושלום בניו
קבהיקרים יחיו ומה שלום בנו התלמיד שי' האם אחז דרכו אל הישיבה. והשי"ת יצליח
קגלהם וכבוד מעלתו יראה בהם רוב נחת וגיל.
קדוהנני ידידו הדו"ש כבוד מעלתו מוקירו ומכבדו..."
קה**לימוד
קותורת החסידות לנאורי אשכנז**
קזבחודש
קחניסן תרצ"ו, הציע אחד מנכבדי עסקני אשכנז לאדמו"ר הריי"צ, הצעה
קט"בדבר הפצת לימוד תורת החב"ד בין יהודי אשכנז הנאורים".
קיבתגובה
קיאהשיב הרבי בכ"ה ניסן במכתב ארוך, בן י"ג סעיפים, בו מדגיש את חשיבות
קיבלימוד החסידות ואת ההשפעה העמוקה עשויה להיות לכך על האדם (אגרת תתלז, אגרות קודש
קיגשלו חלק ג עמוד תקלב):
קידא
קיהבמענה
קיועל המכתב מכ"ה לחדש זה ותוכנו :
קיזא.
קיחלעזור לבני ובנות ישראל המתבוללים והנאורים באשכנז, אשר רוח התשובה תלבבם, להורותם
קיטאור ובינה בדת.
קכב.
קכאאם ראוי לסדר לימוד תורת חסידות חב"ד בתוככי נאורי ומשכילי יהודי אשכנז,
קכבלסדרו כי יוכלו להשיגה ולחיות על פיה.
קכגהתענגתי
קכדלקרוא כתוב בהמובא בראשית המכתב, קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת,
קכהובסופו, מלא כל הארץ כבודו, להיות כי בשני כתובים הללו אמור כל נושא תוכן תעודת חיי
קכוהאדם על פני האדמה, וכוונת הבורא ברוך הוא בהורדת נשמת שדי להחיות גווית בשר,
קכזויעמידהו בתור אדם המעלה בחיר כל הנבראים.
קכחהנשמה
קכטטרם ירידתה להיות בשר האדם, הנה מכון שבתה בשמי השמים, חבוקה ודבוקה באין סוף ברוך
קלהוא, וברצון האין סוף ברוך הוא נסעה וירדה להתלבש בבשר ודם להחיותם.
קלאותכלית
קלבהכל הוא לאפשר להאדם לעבוד את השם יתברך, אשר ראשיתה היא העבודה בקבלת עול מלכות
קלגשמים, בקיום המצות מעשיות, ובעבודתו זאת, האדם עולה בסולם המדע, עד כי יבין אשר
קלדמלא כל הארץ כבודו.
קלהב
קלושאלה:
קלזבני ובנות ישראל המתבוללים והנאורים יושבי אשכנז, רוח התשובה תלבבם לשוב אל דת
קלחישראל, אבל יבשה היא הדת, ובכן מה טוב הי' - לפי דעת השואל - להורות להם אור דעת
קלטובינה בדת.
קמתשובה:
קמאדת ישראל היא דת אלקינו אשר נתנה לנו במעמד הר סיני, והדת הלזו היא הגבה למעלה
קמבמשכל ודעת המושג יושבי בתי חומר.
קמגכתיב,
קמדבנים אתם לה' אלקיכם, כמשל הבן או הבת שאינם יודעים כלל, איך ובמה איש זה הוא
קמהאביהם, ואשה זו היא אמם, ועם כל זה הרי הם נמשכים אליהם בהרגש עצמי להיותם עצמותם
קמוומהותם, כל ישראל הם בנים לה' אלקינו בהרגש פנימי - מיט א אינערליכן געטליכן
קמזאינסטינקט - געפיהל - אשר הוא יתברך כחינו וחיותינו, דאס איז אונזער קראפט און
קמחלעבין.
קמטזאת
קנאחת התורות הראשונות של מייסד תורת חסידות חב"ד, כ"ק רבינו הזקן.
קנאשמע
קנבישראל ה' אלקינו ה' אחד, שמע ישראל, א איד פיהלט אז ה' אלקינו, השם יתברך איז
קנגאונזער קראפט און אונזער לעבין, ה' אחד, וואס ער איז דער בורא יחיד.
קנדורגש
קנהפנימי ועצמי הלזה - דער געטליכער אינסטינקט געפיהל - ישנו בכל אחד ובכל אחת
קנומישראל, מהפשוטים שבפשוטים בידיעת התורה עד הגדול שבגדולים בחכמת האלקות.
קנזג
קנחוטעם
קנטהדבר הוא, דאיתא בזהר, תלת קשרין מתקשרין דא בדא, ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא,
קסוכולהו דרגין על דרגין סתימין וגלין.
קסאנושא
קסבהמאמר תוכנו וביאורו הוא, דהנה שלשה, ישראל, תורה וקודשא בריך הוא, קשורים יחדיו
קסגכשלשלת העשוי' משלש טבעות האחוזות זו בזו, אשר ראשיתה של הטבעת התחתונה אחוזה
קסדבעקבה של טבעת השני', וראשיתה של טבעת השני' אחוזה בעקבה של טבעת הראשונה.
קסהבכל
קסואחד מהשלשה הללו הרי יש גליא וסתימא, גליא וסתימא דישראל, גליא וסתימא דתורה, גליא
קסזוסתימא דקודשא בריך הוא.
קסחגליא
קסטוסתימא דישראל, הגליא הוא השכל וטבע מדותיהן של ישראל, אשר בטבע תולדותם שונים הם
קעמכמו טבע תולדותם של העמים זולתם, והסתימא דישראל הוא שכל הנעלם והעצמי שבעצם הנפש
קעאהמסתורי, ורגש אמונה טהורה, דקה ותמימה המתלונן בנקודת הלב בהבורא יחיד יתברך
קעבויתעלה.
קעגגליא
קעדוסתימא דתורה, הגליא הוא ההסברה שכלית בכל מקצועות התורה, המקפת לא לבד עניני האדם
קעהמעת גחו מבטן אמו עד נשימתו האחרונה, ואופן שובו אל האדמה אשר ממנה לוקח כו', כי
קעואם גם כל עניני היצירה והבריאה כולה, והסתימא דתורה הוא שכל האלקי השונה משכל
קעזאנושי תכלית שינוי, כי שכל אנושי ודתו בא מן החיים, עס קומט פון לעבין - ושכל אלקי
קעחודתו נותן חיים - עס מאכט א לעבין.
קעטד
קפגליא
קפאוסתימא דקודשא בריך הוא, גליא דקודשא בריך הוא, הוא מה שהוא בורא ומהוה את העולמות
קפבוהנבראים ומחי' אותם תמיד מאין ליש, וכמאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית,
קפגדהכוונה היא אשר הבורא ב"ה מחדש בכל יום את העולמות הנבראים והיצורים כאלו
קפדהיום בראם ויצרם, וזהו המחדש בכל יום את כל הנבראים מאין ליש באופן, אשר תמיד הוא
קפהמעשה בראשית כמו בתחילת היצירה.
קפומלכנו
קפזדוד מלך ישראל מכיר את מי שאמר והי' העולם מתוך ברואיו ויצוריו, וכמאמר מה גדלו
קפחמעשיך, מה רבו מעשיך, ומלמדנו חכמה בינה ודעת להכיר בהטבע והדרתה, את מחוללה
קפטובוראה, אבינו מלכנו יתברך ויתעלה, וזהו סוד התפלה, שפיכות הנפש ודביקותה ברבון כל
קצהעולמים ית'.
קצאוסתימא
קצבדקודשא בריך הוא, הוא עצמותו ומהותו של המאציל העליון ברוך הוא, מה שלמעלה מעניין
קצגהחיות להחיות, וכמאמר לא זהו עיקר האלקות מה שמהוה את העולמות והנבראים ומחי'
קצדאותם.
קצהכתיב,
קצוומבשרי אחזה אלוקה, האדם כלול מגוף ונפש, הנה כשם שהנפש מחי' את הגוף כך
קצזהקב"ה ממלא את העולם, וכשם דלא זהו כל עניין הנפש מה שהוא מחי' את הגוף, הנה
קצחכמו כן לא זהו עיקר האלקות מה שהעולמות והנבראים מתהוים וחיים ממנו, והתבוננות זו
קצטמביאה את האדם לידי כוסף וכליון הנפש להדבק באדון כל.
רה
ראוזהו
רבנושא תוכן מאמר הזהר, תלת קשרין מתקשראין דא בדא, ישראל אורייתא וקוב"ה,
רגוכולהו דרגין על דרגין סתימין וגלין.
רדישראל
רהתורה והקב"ה מתאחדים בהתאחדות גמורה, כמאמר הקב"ה אורייתא וישראל כולא
רוחד, והתאחדותם הוא על ידי הגליא וסתים שבכל אחד מהם כמבואר.
רזאמנם
רחאופן התאחדותם הוא בשני דרכים:
רטא.
ריגליא דישראל מתאחד בגליא דקוב"ה, על ידי גליא שבתורה, וסתימא דישראל מתאחד
ריאבסתימא דקוב"ה על ידי סתימא דתורה.
ריבב.
ריגגליא דישראל מתאחד בסתימא דישראל, וסתימא דישראל בגליא שבתורה, וגליא שבתורה
רידבסתימא דתורה, וסתימא דתורה בגליא דקוב"ה וגליא דקוב"ה בסתימא
ריהדקוב"ה.
ריושני
ריזאופני התאחדות הללו עם היותם חלוקים זה מזה בגוף ועצם מהותם בשני דרכי עבודת השם
ריחיתברך, כמבואר בתורת החסידות וידוע להעוסקים בעבודה שבלב.
ריטאמנם
רכהצד השוה שבהם הוא, אשר שניהם הם גילוי ההעלם ואינו עניין חדש בעצם מהותו, להיות
רכאכי תלת קשרין הללו הם קשורים אלו באלו בעצם מהותם, גם כשאינם באים לידי גילוי.
רכבו
רכגאם
רכדכן איפוא הנה התקשרות הלזו ישנה בכל אחד מישראל בלי הבדל בין איש ואשה, ובלא פדות
רכהבין צעיר ואיש שיבה, בין יודע תורה ובין המוני או בור, אבל עם זה הרי ישנם סיבות
רכושונות הפועלות על ההרגש - געפיהל - של התקשרות האמורה לחזקה או להחלישה.
רכזויובן
רכחזה במשל כאשר שני אנשים הולכים ברחוב קרית חוצות, אחד חרש ואחד בריא, הנה החרש
רכטאינו שומע קול צלצול פעמונים או קולי קריאת הרכבים, והבריא שומע, אמנם כאשר מתרבה
רלהרעש וההמולה הנה גם הבריא נעשה כחרש שאינו שומע, ולעומת זה הנה את הרמז או הנגיעה
רלאבגוף, גם החרש מרגיש.
רלברעש
רלגחיי עולם בזרם החיים הבשריים מחריש את אזני השכל ומטמטם את רגשי המוח ולב, ומה גם
רלדהצעירים שנולדו על ברכי העשירות והתחנכו בחיי חופש מתורה ודת, הנה בכאלה והדומה
רלהלהם הנה מנתקים פתילי ההתקשרות חיי הנפשות, אזניהם נחרשו מלשמוע דבר ה' בקיום
רלוהמצות מעשיות, ועיניהם סגורות מלחזות בנועם דת ה'.
רלזשני
רלחמיני סיבות יש במעוררי התשובה: א) מרוב טוב, ב) מרוב עוני. ואם כי בדורנו זה -
רלטלדאבון לבבינו ולמורת רוחינו - הנה סיבת התשובה מרה היא עד למאד, אבל המסובב - היא
רמהתשובה אל ד', דתו ותורתו - נעים הוא, בראותינו כי לב ישראל חי הוא, ונשמת ישראל
רמאסבא תמימה היא.
רמבז
רמגאמנם
רמדאחד החליים אשר בדורנו זה, הוא שרגילים לעזוב את הפשטות ובוחרים בהשכלה וברק
רמהחיצוני.
רמובני
רמזובנות ישראל, מנאורי ומשכילי אשכנז, תאבים וגם נכספים לשוב אל הדת ואל התורה, אלא
רמחשוקקים המה לטל אורות החכמה, בינה ודעת שבדת, אשר אז הנה לדעתם תירטב נשמתם וישובו
רמטלתחי' אמיתית.
רנאבל
רנאהאמת הגמור הוא, כי התחי' האמיתית היא אך ורק בקיום המצות מעשיות כשמירת השבת,
רנבהטהרה, הכשרות, הנחת תפילין כו' וכו', ולעורר את הנקודה פנימית דפנימית הלב באהבת
רנגה', אהבת התורה ואהבת ישראל.
רנדמה
רנהטוב ומה נעים הי' אשר פרנסי ישראל במזונם הרוחני, בספרים ובמכתבי העתים היו
רנומייחדים מאמרים מיוחדים להורות להשבים אותה הדרך הישרה בקיום המצות מעשיות לעשותם
רנזולקיימם בפשטות ככל בני ובנות ישראל.
רנחזאת
רנטאומרת אשר כל עיקר תעודתם של סופרי ישראל ורבני אשכנז, להשכיל בינה ליהודי תושבי
רסאשכנז, כי העיקר הוא קיום המצות מעשיות.
רסאמהדברים
רסבהגורמים עונג נפש ועליצותה הוא ראיית ציור נאה, וכולנו יודעים אשר המצייר הבעל
רסגכשרון היותר נפלא הוא, כאשר חכמתו תעמוד לו לצייר איזה ציור טבעי, כמו שדה זרועה
רסדותבואתה כורעת ברך לרוח היום, או מחזה גלי הים, או שקיעת השמש וזריחת הירח על פני
רסהככר רחב מקום שם נהר ותעלה, אשר בכל אלה הטביע השם יתברך יופי תולדתי והדר נפלא.
רסווכן
רסזהוא בעבודת הבורא יתברך, אשר העבודה התמימה בקיום המצות מעשיות בפשטות, היא יקרה
רסחמכל ההשכלות וההשגות היותר נעלות.
רסטח
רעחבילות
רעאחבילות של סיפורים ואוצר אוצרי הגדות חסידיות שבאו אלינו בקבלה איש מפי איש, מכבוד
רעבקדושת מורנו מגלה החסידות הכללית, מרנא ורבנא הר"י בעש"ט, מאת תלמידו
רעגכבוד קדושת מורנו ורבינו הרב המגיד ממעזריטש, ומאת כבוד קדושת אבינו הראשון רבינו
רעדהזקן מייסד חסידות חב"ד, זכר צדיקים וקדושים לברכה, זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל
רעהאחינו, ד' עליהם יחיו, מעידים על החיבה היתרה אשר כבוד קדושת מורינו ורבותינו
רעומחבבים את הפשטות ותמימות העבודה של איש ישראל.
רעזהוה
רעחעובדא בכבוד קדושת אאזמו"ר אדמו"ר בעל הצמח צדק ולמד, וכשהאיר היום עמד
רעטלהתפלל, והתפלל עם כוונת האר"י ז"ל, ושהה בתפלתו כמה שעות, ואחר התפלה
רפישב ולמד בעודו מלובש בטלית ותפילין, זה הי' באחד מימי סיון, ואותו היום ישב
רפאבתענית.
רפבביום
רפגההוא, שהי' יום השוק, באו שני אנשים יושבי אחד הכפרים הסמוך לליובאוויטש, ר'
רפדבנימין בייניש ור' יצחק שאול, שניהם אנשים פשוטים ביותר, אבל יראי אלוקים, ושניהם
רפהבאו בעגלה אחת.
רפור'
רפזבנימין בייניש מכר את סחורתו, ובהיות היום גדול נכנס לבית הכנסת לחכות שם עד אשר
רפחר' יצחק שאול ימכור את סחורתו, ויעבור בעגלתו דרך אותה הרחוב, ויכנוס לבית הכנסת
רפטלהתפלל תפילת המנחה, ואחרי כן יסעו יחדיו הביתה.
רצומכיון
רצאשנכנס ר' בנימין בייניש לבית הכנסת ובהיותו איש פשוט שאינו יכול ללמוד הוציא מכיס
רצבבגדו ספר תהלים והתחיל להגיד מזמורי התהלים בקול לבבי.
רצגכבוד
רצדקדושת אאזמו"ר אדמו"ר הצמח צדק ישב מעוטף בטלית ותפילין ולמד בעיון רב,
רצהכעבור איזה זמן שמע קול אמירת מזמורי תהלים מקרב ולב עמוק, עד כי נפשו יצאה
רצובאמירתו זאת, ויפן כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הצמח צדק לראות מי הוא זה, וירא
רצזוהנה הוא ר' בנימין בייניש איש הכפר, ופנה כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח
רצחצדק לקרן זוית ובכה במר נפשו בקנאו לתמימותו ופשטותו של ר' בנימין בייניש איש
רצטהכפר.
שבתוך
שאכך נכנס אחד מחסידי כ"ק חותנו כבוד קדושת אאזמו"ר אדמו"ר האמצעי
שבמהיותר מפורסמים ר' אפרים יפה מקאפוסט, ויאמר לו כ"ק אאזמו"ר
שגאדמו"ר בעל הצמח צדק, הלואי יכולתי לומר פסוק אחד של תהלים בפשטות כזו שאומר
שדר' בנימין בייניש.
שהקרוב
שוה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.
שזט
שחשאלה:
שטאם ראוי לסדר לימוד תורת חסידות חב"ד בתוככי נאורי ומשכילי יהודי אשכנז
שיובאיזה אופן אפשר לסדרו, כי יוכלו להשיגה ולחיות על פיה.
שיאתשובה:
שיבכבוד קדושת רבינו הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד, באחת מהוראותיו אומר, כי כל עניין
שיגהחסידות הוא לשנות טבע מידותיו, זאת אומרת, אשר כל עניין עבודת האדם הוא עם עצמו,
שידלשנות טבע מדותיו.
שיהתורת
שיוחסידות חב"ד היא תורה שלמה ערוכה בסדר מסודר - לפי סגנונה - בכמה ספרים
שיזיסודיים, שרשיים ועיקריים, אשר כתבום כבוד קדושת אבותינו רבותינו, מייסדי תורת
שיחחסידות חב"ד, כל נשיא ונשיא בדורו.
שיטחסידים
שכהראשונים, חניכי ותלמידי מייסד חסידות חב"ד, הוא כבוד קדושת רבינו הזקן, היו
שכאגדולים בחכמת התורה ויראת אלוקים, חקרי לב בחקירה אלקית ובעלי כשרון מצויין בדקות
שכבההשגה, ואותם למד כבוד קדושת רבינו הזקן את עיקרי החסידות וכללי'.
שכגי
שכדבעת
שכהההיא ובימים ההם הנה הם - התלמידים הללו - מסרו נפשם על ידיעת חכמה זו בחכמת
שכוהאלקית, והיו מתנהגים בהתבודדות כמה שעות ביום, כמה ימים - ועל הרוב לילות -
שכזבשבוע, וכמה שבועות וחדשים בשנה, כל אחד מהם כפי יכולתו.
שכחההתבודדות
שכטלא הייתה אצלם דבר של עינוי הגוף או סיגוף של עצבות, אלא אדרבא, היא הייתה ערבה
שלעליהם בנעימות מיוחדת והייתה גורמת שמחה לנפשם ומתענגים עליה באהבה ותענוגים,
שלאלהיות כי בה ועל ידה, הנה לא זו בלבד שמתרחקים מהבצה החומרית והגשמית, אלא עוד זאת
שלבעולים בטוהר זכותי לחזות בנועם ה' בהשכלה והשגה בהירה.
שלגבין
שלדהתלמידים האלו היו - אחדים מיחידי סגולה - כאלו אשר דבר לא הי' להם עם כל עניני
שלהעולם בחיי בשריים, ולהיותם בעלי משפחה, הנה כל עניני הגוף והמשפחה קיימו כפרוע חוב
שלווכגומל חסד, וכל נפשם, רוחם ונשמתם נתונים המה לעלות בהר ד' ולהגיע לאותו הרום
שלזהגבוה מכל גבוה.
שלחבחירי
שלטיחידי סגולה, אם כי יחידים היו, אבל השפעתם הגדולה הייתה גם בשדרות התלמידים
שמהנמוכים מהם עד כי הי' לפתגם - לאזונג - גם בתוככי הבינונים, כי עיקר האדם הוא
שמא"תגבורת הצורה על החומר", כלומר הגברת הרוחניות על הגשמיות.
שמבהפתגם
שמג"תגבורת הצורה על החומר" אינו נותן מידה מוגבלה, כי אם הוא בכל אחד כפי
שמדמעמדו ומצבו, אבל עם זה הנה אומר ברור, כי כל אדם צריך לשאוף למה שלמעלה ממנו,
שמהויכסוף וישתוקק לעלות משליבה לשליבה בועשה טוב, במחשבה, דיבור ומעשה, בקנין המדות
שמוטובות ובקנין השכלים.
שמזוהפתגם
שמחהלזה העמיד אלפים ורבבות אנשים ונשים במחנה החסידים בכל שדרות עם ישראל.
שמטיא
שנתורת
שנאהחסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד, אינם אלא פירוש וביאור והוראה באצבע על
שנבתוכן הכתוב מלא כל הארץ כבודו, הבא בשני אופני מדע וחכמה: א) הכל הוא אלקות - אלעס
שנגאיז געטליכקייט - ב) אלקות הוא הכל - גאט ברוך הוא איז אלעס.
שנדתורת
שנההחסידות הכללית אומרת, דלית אתר פנוי מיני' ולית מחשבה תפיסא בי', ותורת חסידות
שנוחב"ד מבארת בריבוי ביאורים ומסברת בריבוי דוגמאות מדעים חיובים ושלילים, איך
שנזהוא לית אתר פנוי מיני', ואם כי לית מחשבה תפיסא בי', עם כל זה חובת גברא היא
שנחלהשכיל בחכמה אלקית, ולהבינה ולהסבירה לעצמו עד כמה שיד שכלו מגעת, כאמור: וידעת
שנטהיום והשבות אל לבבך.
שסוכעבור
שסאעשר שנים מעת צאת התלמידים הראשונים מאת בית המדרש של כבוד קדושת רבינו הזקן,
שסבמייסד תורת חסידות חב"ד, והתיישבו במחוזים שונים במרחבי המדינה, הנה איש איש
שסגמהם במקומו ומקום מורו העמיד פנס של אור חסידות חב"ד, להורות לעם ישראל את
שסדעבודת הבורא יתברך מתוך הכרה והרגשה שכלית.
שסההחסידים
שסוההם בפיהם דברו ובהנהגת עצמם בארחות חייהם - על פי החסידות - מלאו דבר אשר הי' למו
שסזלקו ומורה דרך בחיי יום יום.
שסחיב
שסטהיודע
שעדברי ימי ישראל וארחות חייהם במדינת רוסיא פוילין וואהלין בעת ההיא, יודע אותה
שעאהתמימות הדתית הבהירה, אשר האירה אז בבית ישראל בכל תוקף עוזה, וכל עניין בשמירת
שעבהתורה ובקיום המצות מעשיות, ומה גם עניין דתי כמו אמונת ה' וחיבת התורה והמצות הי'
שעגנעשה על ידם בכל חום, במסירת נפש ממש.
שעדובכן
שעהאיפוא לא יפלא אשר בהגלות נגלות תורת חסידות חב"ד, ולומדי' ועוסקי' הן המה
שעוהחסידים בעלי עבודה השפיעו השפעה מרובה גם על אלו, שאין שכלם יפה להבין את החסידות
שעזהשכלית, ויצמדו אל החסידות המעשית ב"הגברת הצורה על החומר" בכל ליבם,
שעחנפשם ומאדם במסירת נפש ממש.
שעטמסירת
שפנפש של החסידים על החסידות, הנה לא מיבעי בחסידי המוח והלב, אלא גם אצל חסידי
שפאהמעשה והפועל גרמה לגלות כעין שרטוטים חדשים במהלך נפשם, בגילוי להב פנימי וחיות
שפבעצמי, אשר שרטוטים הללו, הנה החסידים מנחילים לבניהם לדורותם.
שפגעדת
שפדהחסידים מתרחבת ומשתרשת בכל שדרות העם, וכעבור כארבעים שנה מאז יסד כבוד קדושת
שפהרבינו הזקן את תורת החסידות חב"ד - תקל"ד-תקע"ד - הנה כבוד קדושת
שפואאזמו"ר אדוננו מורנו ורבינו אדמו"ר האמצעי כותב מאמרי חסידות בשפה
שפזהמדוברת - זרגון.
שפחיג
שפטספרי
שצתורת החסידות חב"ד של שלשה דורות הראשונים מראים לנו התרחבות עדת החסידים
שצאוהשתרשותם בכל שדרות עמנו.
שצבדור
שצגראשון ונשיאו כבוד קדושת רבינו הזקן, וספריו בחסידות שבדפוס: א. לקוטי אמרים -
שצדתניא, ב. תורה אור, ג. ביאורי הזהר, ד. סידור שני חלקים.
שצהדור
שצושני ונשיאו כבוד קדושת אאזמו"ר אדמו"ר האמצעי, וספריו שבדפוס: א. אמרי
שצזבינה, ב. פירוש המלות, ג. תורת חיים, ד. שער האמונה, ה. שער היחוד, ו. שערי אורה,
שצחז. שערי תשובה שני חלקים, ח. דרך החיים, ט. קונטרס ההתפעלות, י. פוקח עורים - בשפה
שצטהמדוברת - זרגון -.
תדור
תאשלישי ונשיאו כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר בעל הצמח צדק, וספריו שבדפוס: א.
תבלקוטי תורה, ב. דרך מצוותיך, ג. דרך אמונה, ד. אור התורה.
תגוהנה
תדאם כי במשך המאה וחמישים שנה מאז יצא הספר הראשון - תניא, לקוטי אמרים - בכתב גלוי
תהלכל החסידים, התפשטה תורת החסידות חב"ד במאמרים שונים בכל מרחבי תבל, עם כל
תוזה הנה לימוד זה דורש הכשרה והכנה ביראת שמים ובקיום המצות מעשיות, שזהו יסוד
תזהתורה ושרש קיומו של עם ישראל ד' עליהם יחיו.
תחהמורם מכל האמור
תטא.
תיכל החי בישראל ישמח על בשורת תחיית בני ובנות ישראל, נאורי אשכנז במובן דתי, ושבים
תיאאל ה', תורתו ומצותיו.
תיבב.
תיגחוב קדוש על הרבנים והסופרים באשכנז, להשכיל בינה לכל בני ובנות ישראל הנאורים
תידיושבי אשכנז, כי התשובה האמיתית היא קיום המצות מעשיות, שמירת שבת ויום טוב, שמירת
תיהההלכה, אכילת כשר, הנחת תפילין כו'.
תיוג.
תיזלבאר ולהסביר - בשפה ברורה - כי כל עניין בקיום המצות מעשיות, צריכים לקיימם
תיחבפשטות ובתום לב.
תיטד.
תכתורת חסידות חב"ד היא חכמה מסודרה לבאר, כי מלא כל הארץ כבודו ית', וכל מי
תכאשחוננו השי"ת בינה ודעת יכול ללמדה, אמנם חכמה זו אינה נקנית אלא בהקדמת
תכבההכשרה ביראת שמים ובקיום מצות מעשיות.
תכגה.
תכדלימוד תורת חסידות חב"ד אפשר ליסדו בכל מקום ומקום לפי תנאיו, אבל לכל לראש
תכהדרושה הכשרה ביראת שמים, בקיום המצות מעשיות.
תכואלקינו
תכזואלקי אבותינו השומר את עמו ישראל - בכל מקום שהם - הוא יתברך יאיר את שכלנו ויעיר
תכחאת לבבנו ולבב כל עמו בני ובנות ישראל לעבדו יתברך בלבב שלם, בקיום המצות מעשיות,
תכטויחיש גאולתנו ופדות נפשנו על ידי משיח גואל צדק במהרה בימינו אמן.
תל**"מוכן
תלאהנני בכל עת להמצא להחפצים לכנוס בהיכלי חב"ד"**
תלבימים
תלגאחדים לאחר כתיבת המכתב האמור האמור, כתב הנ"ל עוד לאדמו"ר הריי"צ
תלדבעניין זה, והרבי השיב במכתב נוסף, מב' דראש-חודש אייר תרצ"ו (אגרת תתלט,
תלהאגרות קודש שלו חלק ג עמוד תקמג):
תלובמענה
תלזעל המכתב מא' דראש חודש אייר, כאמור במכתבי העבר, הנה ביארתי:
תלחא.
תלטתחיית עמנו, עם אלקי אברהם האמיתית, היא רק בקיום המצות מעשיות.
תמב.
תמאקיום המצות מעשיות בפשטות היא יופי תום לב ישראל סבא, היהודי הנצחי, העולה על כל
תמבדבר חכמה ומדע.
תמגג.
תמדרבני ישראל וחכמי הספרות הממלאים מזונם הרוחני של בני ובנות ישראל יחיו באשכנז,
תמהצריכים לייחד מאמרים מיוחדים לבאר זאת.
תמוד.
תמזחסידות חב"ד כמו החסידות הכללית הנה היא נשמת התורה והדת, וכשם שאי אפשר
תמחלנשמה בלא גוף כן אי אפשר לחסידות בלא שמירת המצות מעשיות.
תמטובדבר
תנהשאלה: פילאייכט איסט עס וויכטיג, די חב"ד - לעהרע נאך דייטשלאנד צו
תנאבריינגען.
תנבהנה
תנגכאמור במכתבי העבר, כי תורת החסידות חב"ד, היא ככל תורה שכלית, בלתי תלוי'
תנדבזמן ומקום, כי אם במוח ולב המלמדה והלומדה, אבל לכל לראש דרושה הכשרת המלמד
תנהוהלומד ביראת שמים, בקיום המצות מעשיות, וכשם שאי אפשר לפרח שושן בלי גבעול ועפרו
תנוהחי רק באויר טבעו, כן אי אפשר לחב"ד בלא מצות מעשיות.
תנזלא
תנחאפונה, כי תועלת רב הי' מביא לימוד תורת חסידות חב"ד לאלו אשר יתנו עצמם לידע
תנטמדע זו, אבל כל מדע וחכמה דורש כי ישמרו תנאיו, ואז, רק אז אפשר להגיע אל המטרה
תסבמלואה.
תסאובזה
תסבהנני להגיד, כי - בעזרת השם יתברך - מוכן הנני בכל עת להמצא להחפצים לכנוס בהיכלי
תסגחב"ד, ולענות לשואלי דבר בענייני תורת החסידות חב"ד, כי יקר לי במאד
תסדלהושיט יד עזרה להשואפים למדע תורת חסידות חב"ד, וללכת שלובי זרוע עם כל הבא
תסהלגשת אל הקדש, לראות את מי שאמר והי' העולם, מתוך הכרה מוחשית, ולעבוד את ה' מתוך
תסורגש חיוני...
תסז**תרגום
תסחמאמרי חסידות לגרמנית**
תסטלפנינו
תעמכתב מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, מכ"ג סיון תרצ"ז, אל הרב חיים
תעאמרדכי אייזיק חדקוב, שהיה באותם ימים המפקח על מערכת בתי הספר היהודיים בלטביה,
תעבאודות תרגום אגרתו של הרבי הריי"צ שהובאה לעיל לשפה גרמנית.
תעגככל
תעדהידוע, הייתה זו הפעם הראשונה שבה דברי חסידות תורגמו לשפות נוספות, מלבד אידיש
תעהולשון הקודש.
תעוד' כ"ג סיון, תרצ"ז, פאריז
תעזכבוד הכי נעלה וו"ח אי"א נבון ומשכיל וכו'
תעחוכו'
תעטהרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב
תפברכה ושלום!
תפאמכתבו בצרוף הקארעקטען קבלתי במועדם, ומסיבות
תפבשאינן תלויות בי לא יכולתי להחזיר עד עתה.
תפגמסג"פ הקארעקטען לאחר ההגהה. וכפי שיראה הנה
תפדרבו הט"ס מכל המינים ביותר. ומה יעשה בחזקת חבר שאינו מוציא מתח"י דבר
תפהשאינו מתוקן?
תפווהנה כיון שזהו הניסיון הראשון להוציא לאור בדפוס
תפזדא"ח בלשון אשכנז הרי, לפי-עניות-דעתי, צריך לדקדק בהוצאה זו ביותר, כדי
תפחשתהי' משוכללת עד כמה שאפשר, ושתוכל להתפשט בחוגים היותר רחבים, שזהו גם-כן תכלית
תפטההעתקה ללשון אחרת.
תצבתור יוצא מהנחה זו, צריך לשנות בפרטים הנ"ל
תצא- (מלבד ההגהות שעל הקארעקטען) - ואף שעל-ידי זה אפשר תודרש טרחא יתירה בהוצאה זו.
תצבוכל ההתחלות קשות.
תצגא. להוציא לאור בפורמאט של כיס, דהיינו כמו
תצדהלקוטי דבורים שמוציא-לאור בוורשא-אטוואצק.
תצהב. שיהיה באותיות יפות ונייר יפה וגם חזק, שיוכל
תצולעמוד ימים רבים. ובכלל להשגיח גם על ההדור החיצוני.
תצזג. להניח ריוח בין פרק לפרק. וכמו שהוא בהלקוטי
תצחדבורים, שזה מיקל על הקורא ומעין.
תצטכדי להרבות בהגהה, הרי תודתי רבה נתונה לו מראש,
500ישלח לי גם הקארעקטען הב', ובזמן שיהי' עדיין שהות לתקן. שתקוותי שבפעם הזאת תצא
501החוברת מתוקנת גם בקארעקטור.
502מהנכון והראוי שיזרזו ההדפסה, באופן שיוכלו לשלוח
503החוברת ותגיע גם למקומות אחרים, לחג-הגאולה י"ב תמוז הבא-עלינו לטובה. ובפרט שהוא
504חג יובל דעשר שנים (וארבעים שנה להתייסדות ישיבת "תומכי תמימים").
505בוודאי יראה שנשמטה התיבה "File" והוא בהכוונה. והטעם
506מובן.
507דרך אגב, אם תהיה התחלה זו בהצלחה, אקוה אשר אפשר
508יהיה לקבל הסכמה להעתיק ולהדפיס גם איזה מהקונטרסים בלשון אשכנז, צרפתית וכו'.
509ובכל אופן, הרבה תלוי ברושם ופעולת ניסיון הראשון, הוא הדפסת והו"ל מכ'.
510החותם בכבוד וברכת כל טוב
511מ. שניאורסאהן
512חפשתי אצלי גוף העתקה האשכנזית ולא מצאתי, ובודאי
513ישנה תח"י כבודו. ובמילא יוכל לתקן ב' פיסקות הראשונות של פרק יב, אשר ערבוב
514דברים ביותר יש בהם.
515**לימוד
516חסידות ל"חניך פרנקפורט"**
517מן העניין להוסיף את דברי כ"ק
518אדמו"ר נשיא דורנו, באגרת מט"ו באב תש"כ, ליהודי שאמר לרבי שהוא
519רואה עצמו כ"חניך פרנקפורט" (אגרת ז'תב, אגרות קודש שלו כרך יט עמוד תג):
520...אף על פי שאיני יודע חנוכו הפרטי בהנוגע לתורת
521החסידות, אבל כמדומה שהזכיר בשיחתנו שהוא חניך פראנקפורט, והרי הראב"ד דפרנקפורט
522היה בעל ההפלאה, תלמיד תלמידו וממלא מקומו של הבעש"ט, הרב המגיד. ועל כל פנים
523- זה מכבר איגלאי מלתא שלא היה כל יסוד לחששות והכל מודים שתורת החסידות הכניסה
524רוח חיים ביהדות לכל ענפיה ומכל שכן בשמירת התורה והמצות בהידור וכו' כידוע
525ומפורסם לכל.