Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
אחיזוק היהדות בערי וקהילות גרמניה
ברלין
ברלין
ב**עידוד
גוחיזוק שמירת השבת בברלין**
דבי"ז טבת תרפ"ט שיגר הרבי
ההריי"צ אל ועד התאחדות והסתדרות חברות "שומרי שבת קדש" בברלין,
ומכתב חיזוק ועידוד אודות שמירת השבת בברלין:
זבעונג רב קראתי הצעתם הכי נכבדה בדבר חיזוק השבת
חקדש, אשר בודאי בעזרתו ית' אפשר לעשות בזה הרבה מאד, כאשר הדבר הגדול והנשגב הלזה
טתהיה תחת הנהגתם של אלו שיהיו מסורים ונתונים אל המטרה הקדושה, כאמור במכתבם בלי
ישום נטיה ושאיפה מפלגתי, ועם זה לסדר שיעורי לימוד קדש חומש עם פירוש רש"י,
יאקיצור שולחן ערוך ועוד.
יבתקוותי תאמצני אשר הצעתם האמורה בחיזוק השבת קדש תתקבל
יגבכל מרחבי הקהילות, קהילות הקדש עם אלוקי אברהם בכל מרחבי עולם, באותה הרגש הקודש
ידהראוי לה, וכבוד הרבנים הגאונים ונכבדי הקהילות ואלופיהם בראשם, ד' עליהם יחיו,
טוכולם כאחד ייקחו חלק בראש מפעל הקדוש הלזה.
טזחבר אני לכל אשר יחליטו לטובה בהחזקת שמירת השבת
יזקדש וחיזוק לימודי קדש כאמור, ואני תפלה כי פועל ידם ירצה ד', וירום קרן התורה
יחוהמצווה וירום קרן אחב"י שי' בזמני ונצחי.
יט**מוסדות
כחינוך לבנים ובנות בברלין**
כאאגרת עידוד וחיזוק למצב
כבהיהדות, החינוך היהודי, טהרת המשפחה ועוד בברלין - כותב הרבי הריי"צ לתושב
כגברלין הר"ר דוד שלאמאוויץ, בה' מר חשוון תש"ז (אגרת ב'תתקמו, אגרות קודש
כדשלו חלק ט עמוד קעה):
כהמכתבו במועדו קבלתי, ותודה לד' אשר בחסדו הגדול
כוהצילם מסכנת המלחמה אותו ואת ב"ב יחיו ויעזרם להסתדר בסדר חיים טובים בגשמיות
כזוברוחניות.
כחנהניתי מהודעתו כי יסד חדר לנערים ובבקשה להתמסר
כטגם להבא לעבודת חנוך הכשר ולהשתדל להרבות מספר החדרים ותלמידיהם. כן נחוץ להשתדל
לבחינוך הבנות ובטח ימצא במקומו מורות מתאימות להן.
לאיסוד המקווה הוא דבר הכרחי ביותר, ונוגע במאוד
לבלכל הקהילה, לאנשים נשים וטף ברוחניות ובגשמיות, ובנין המקווה אינו סובל דיחוי,
לגובודאי יזדרז הוא ויזרז את העדה יחיו לסדר בעזה"י את הדבר בכי טוב, ויואיל
לדלהודיעני מזה.
להאת בקשתו בדבר ספרים, מסרתי למוסדותי "מחנה
לוישראל" וה"מרכז לענייני חינוך".
לזובדבר שאלתו בעניין קבלת גרים וגיורות, אין
לחלהשתדל לדבר על לבם להתגייר, אבל גם שלא להחמיר בזה יותר ממה שפוסק השולחן-ערוך,
לטועל הרבנים יחיו לדון ביחוד על כל פרט ופרט הבא להתגייר, ולהורות לכל אחד ואחד
מבפרט כראוי לו עפ"י השו"ע.
מאוהשי"ת יעזרהו ויצליחהו בגו"ר,
מבהדו"ש ומברכו.
מג**"לעשות
מדמברלין ליובאוויטש"!...**
מהבליל שמחת-תורה תש"מ, בעת ההקפות
מובמרכז חב"ד העולמי ב-770 שבברוקלין, במחיצת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו,
מזפנה הרבי אל הר' פייביל שי' קוגאן, מפעילי היהדות הנמרצים בברלין ואמר: "עליך
מחלעשות מברלין 'ליובאוויטש'"!...
מטלאחר ההקפה פנה אליו הרבי פעם נוספת,
נושאל: "כבר עברו כמה דקות, האם ברלין כבר נעשתה 'ליובאוויטש'?"...
נאבאסרו חג הסוכות, כ"ד תשרי, נכנס
נבר' פייביל ליחידות. בפתח הדברים הרבי שאל אותו באיזה שפה הוא רוצה לדבר, והוסיף
נגשגרמנית אינו זוכר כל-כך טוב.
נדלפועל הרבי שוחח עמו בגרמנית ובאידיש. הרבי
נהאמר לו שבהמשך למדובר בהקפות - עליו לעשות באמת ובמסירות ואז יראו אחרים ויסייעו
נוויתמכו, וכן שיקרב יהודים לליובאוויטש והם יחזרו ליהדות.
נזהרבי גם ביקש ממנו למסור פריסת-שלום לרבה
נחשל ברלין, ואמר לו שיקרבהו לליובאוויטש.
נטמינכן
ס**ייסוד
סא"תלמוד תורה" לבנים במינכן**
סבבחודש כסלו תש"ח, כתב יהודי בשם ישראל
סגמאיר מוניטץ לרבי הריי"צ, כי שבועות אחדים קודם לכן הוא שהה במינכן, ונוכח לראות
סדשאין שם מוסד חינוך חרדי לילדים, והוא מעוניין לסייע בהקמת 'חיידר' במקום.
סהבמכתב מד' טבת תש"ח הרבי השיב לו
סו(אגרת ג'קנה, אגרות קודש שלו חלק ט עמוד שסג):
סזבנועם מיוחד קראתי מכתבו מד' כסלו על אודות
סחהתמסרותו לייסד חדר ללמוד עם נערים חומש ונ"ך עם פירוש רש"י, עם אחדים
סטגמרא, ונחוץ מאד ללמוד עמהם פירוש מלות התפלה, ברכת המזון וליקוטי דינים, ולהזהירם
עבהנהגה טובה בכיבוד הורים ובאהבת חברים, וישים דעתו על אודות חינוך הבנות ויבוא
עאבכתובים עם הנהלת מל"ח - מרכז לעניני חינוך.
עבוהשי"ת יצליחו בעבודתו להעמיד תלמידים
עגותלמידות יחיו מחונכים בחינוך הטוב, בבקשה להתעניין לדעת לחקור ולדרוש מהנעשה בשאר
עדהמקומות בענין החינוך ולהודיעני...
עההדו"ש ומברכם.
עו**חיזוק
עזהחינוך יהודי במינכן **
עחבח' שבט תשט"ו כתב כ"ק
עטאדמו"ר נשיא דורנו אל תושב מינכן, הר"ר שמואל אבא סניעג, בהמשך לדיווח
פשכתב לרבי על התוועדות י"ט כסלו במינכן, ופעילותו למען החינוך היהודי בעירו
פא(אגרת ג'רנה, אגרות קודש שלו כרך יו"ד עמוד רצז):
פב...מה שכתב אודות יסוד בתי ספר במחנם הט', הנה בעניינים
פגכמו אלו החילוק הוא אם זהו עניין שהולכים מימין לשמאל או משמאל לימין, היינו שאם
פדבלי יסוד בית הספר לא היו הילדים מקבלים כל חינוך יהודי - שאז אפילו הצלה פורתא
פההצלה שמה, מה שאין כן אם המצב להיפך שבלי יסוד בית הספר מרבים בלימוד התורה, שאז
פוהרי אין להחליש או למעט כמובן ופשוט.
פזולכאורה כיון שכותב במכתבו שעד עתה היה מצב
פחהלימוד באופן נעלה והשינוי שחוששים מפניו הוא מפני שעבר השלטון לידי אחרים, הרי
פטקרוב לודאי שבהיכרות המתאימה עם באי-כוח הכיבוש האמריקני אפשר יהיה להחזיק בהחינוך
צמבלי לשנותו, ובפרט שתנועתם עתה לחזק כל עניינים הדתיים ככל האפשרי כיון שנוכחו
צאשזהו מגן ותריס היחידי כנגד האדומים שאימתם מוטלת עליהם.
צבואם יטעימו הרבנים את העניין בכל התוקף ובהסברה
צגנראית גם לעין בשר שככל שירבו בלימודים דתיים עדיין אין זה מספיק, על אחת כמה וכמה
צדשאי אפשר לוותר מהתכנית דעד עתה יתקבלו הדברים על לב השלטון.
צהוהשי"ת יצליח שיהיו דברים היוצאים מן הלב,
צוובמילא יפעלו פעולתם לקרב לבן של בני ובנות ישראל לאבינו שבשמים לטוב להם בגשמיות
צזוברוחניות גם יחד.
צחבטח יתועדו ביום ההילולא יו"ד שבט
צטהבע"ל, ות"ח על הבשו"ט בכל הנ"ל.
קפרנקפורט
קא**האם
קב"חברת האחדות" תקים ישיבה **
קגבי"א שבט תרפ"ד כתב הרבי
קדהריי"צ אל תושב המבורג הר"ר נחום רבינוביץ, בו מעוררו אודות עניינים
קההדורשים חיזוק במצב היהדות בפרנקפורט (אגרת ד'תרסו, אגרות קודש שלו כרך יג עמוד
קוצז):
קז...באלו הימים יסדו בפרא"ק חברה חדשה בשם
קחהאחדות. יואיל נא לבאר לי בפרטיות מטרת האגודה הלזו, ומדוע לא יקראוה בשם מחז[יקי]
קטהדת פשוט כמשמעו, ואז היינו יודעים ברור כי אודות חיזוק התורה והיהדות מדברים,
קיולמה עולים בסולמי רקיע לחצוב ארובות בשמים זה קורא בשם . . וזה בשם אחדות והדומה,
קיאובזה הנני לבקשו אשר יואיל לכתוב לי בארוכה ענינה
קיבשל אגודה זו, ואפשר יש בהפראגראמע שלה לייסד ישיבה באשכנז שיהי' בני תורה מצוים,
קיגואז היו עוזבים את ההבדל של הציונות הכשרה והמזרחית הטהורה אשר בראו האשכנזים
קידבלהטיהם.
קיהאם אפשר הדבר אבקש כי בכ"ע ישלחו מכ"ע
קיו[. . .] במעטפה סגורה על אדרעס . . ולטובה יחשב.
קיז**שאלת
קיחהרבנות בפרנקפורט לאחר פטירת הרב ברויאר **
קיטבז'
קכמנחם-אב תרפ"ו נפטר הרב שלמה זלמן ברויאר, רב קהילת "עדת ישורון" בפרנקפורט.
קכאלאחר פטירתו, התעורר וויכוח בקהילת פרנקפורט מי יירש את הרב ברויאר ברבנות הקהילה,
קכבהאם בנו הרב יוסף ברויאר או הרב
קכגיוסף הורוביץ.
קכדבאגרת
קכהמי"ט אייר תרפ"ח, כותב הרבי הריי"צ בעניין זה אל הר"ר אליקים וולף
קכומפרנקפורט (אגרת שפא, אגרות קודש שלו כרך ב עמוד סז):
קכז...בדבר הרבנות במחנם הט' שמעתי כי יש איזה
קכחענינים, אבל על בורים לא אדע גם לא אדע שיש צדדים, ומי המה בעלי הצדדים ומה טעמיהם
קכטוסברותיהם.
קלובדבר שאלתו את דעתי בזה, הלא כבוד ידידי מבין
קלאבעצמו כי בלתי אפשר לי להגיד בזה דבר איזה שתהיה לא הן ולא לאו, כי את הדין בענין
קלבאם בן הראוי למלאות מקום אביו הוא דבר ידוע ומפורסם לכל, והוא גם בכלל חובת אנשי
קלגהקהל בכבוד מורם ורבם אשר מחויבים המה לעשות נח"ר לנשמתו כידוע בענין כיבוד
קלדאב ואם וכיבוד רב, רק בגוף ועצם הענין אם ראוי הבן למלאות מקום האב, האם בענינים
קלהכאלו יכול אני להגיד דבר?
קלוגם אם הייתי מכיר את בנו שי' של הרה"ג ז"ל,
קלזכי הלא אינני יודע אורחות חיי קהילתם והדרוש להם, רק זאת הנני יודע אשר כבוד
קלחהרה"ג ז"ל, היה משבח את בנו שי' ובטח מתאים הוא לנהג קהלה נכבדה,
קלטוהשי"ת יעזור אשר יהי' רק שלום ומנוחה בקהילתם וטוב יהי' להם מנפש ועד בשר.
קמיצויין
קמאכי לאחר מאבק ירש את כס הרבנות בפרנקפורט הרב הורוביץ, ואת מקום אביו בראשות
קמבהישיבה בעיר ירש בנו הרב יוסף ברויאר.
קמג[הרב
קמדהורביץ נזכר גם לקמן, בפעילות רבני גרמניה למאבקו של הרבי הר"ש ב"חברת
קמהמפיצי השכלה". ראה לקמן בפרק ""רבני אשכנז מסייעים למאבק
קמוב"חברת מפיצי השכלה"].
קמזהמבורג
קמח**חיזוק
קמטהחינוך היהודי בהמבורג**
קנלפנינו אגרת מכ"ק אדמו"ר
קנאנשיא דורנו מה' אלול תשל"ב, העוסקת בחיזוק החינוך היהודי בהמבורג. (אגרת
קנבי'תסו, אגרות קודש שלו כרך כז עמוד תצא):
קנג...כדאי שבשהותו בהמבורג יבקר בקהלה ויעורר
קנדהעסקנים שי' ע"ד החינוך - ובקול רעש גדול כו' - ובכלל בענייני יהדות
קנה(על פי שמועה - יש שם כסף ואין פעילות כדבעי, ואולי עוד פחות מזה).
קנוומי יודע אפשר זוהי הכוונה האמיתית דהשגחה
קנזהעליונה - ומה'
קנחמצעדי גבר כוננו.
קנטאזכיר על הציון לכל הנ"ל.
קס**מטבעות
קסאמהרבי למניחי תפילין ולמדליקות נרות שבת**
קסבבשנות הלמ"ד פעלו בהמבורג משפחת
קסגהר"ר מרדכי קמינקר ז"ל, בפעילות לחיזוק היהדות בעירם.
קסדבמהלך פעילותם בעיר זכו לקבל מספר
קסהמכתבי עידוד והנחיות מהרבי בפעילותיהם. לפנינו אחדים ממכתבים אלו. בא' דראש-חודש
קסואדר תשל"ה כתב להם הרבי כדלהלן ("מקדש מלך" עמוד 116):
קסזכמובן ברשותו (בקשתי?) לחלק מטבעות לאלה שיקבלו
קסחעל עצמם דיוק בתפילין (ציצית)...
קסטת"ח על המבצעים...
קעוארשה לעצמי לבקשם להמשיך בזה גם בהפרט (ובטח –
קעאמסכימה הנהלת בית-הספר) בנתינת ב' מטבעות לכל אחת ואחת מאלו שהתחילו בהדלקת-הנרות:
קעבאחת – למסור לצדקה, והשני' – לעשות כטוב בעיני'. – כל אחת מחצית דמטבע-המדינה:
קעגמַארק.
קעד**"יש
קעהלהם שם שליחות קדושה . . ואיך יזניחוה?"**
קעובהיות
קעזבניהם של הזוג קמינקר בסמיכות ל-770, בשנת תשל"ה, הם דיווחו לרבי על הקורה
קעחבהמבורג, וזכו למספר מענות.
קעט1.
קפעל הדו"ח שכתבו הרבי ציין "להחזיר" וכתב לבן:
קפאהזכרתי
קפבהיום על הציון לתוכן מכתבו ואשרי חלק וגודל הוריו שי' על גודל פעולותיהם בעניין
קפגאשכנז כן יוסיפו כהנה וכהנה, ומתוך שמחה וטוב לבב ובהצלחה רבה.
קפדלגודל
קפהחשיבות פעולותיהם, הקצבה מיוחדת חד-פעמית למבצע חנוכה ונש"ק (השתא ב' שבתות
קפוקודש בחנוכה) - 200 שקל.
קפז2.
קפחתשובה נוספת כשהייתה סברה לעזוב את המקום:
קפטיש
קצלהם שם שליחות קדושה (באשכנז) - על-כל-פנים בעתיד הקרוב – ואיך יזניחוה?! ויהא כל
קצאזה בהצלחה רבה ותבשר טוב.
קצב3.
קצגהם כתבו לרבי שארגנו במוצאי שבתות סעודות מלווה-מלכה לציבור הרחב:
קצדא
קצהגוואלדיקער זכות [=זכות עצומה] מכיוון שבוודאי ידברו גם בנוגע לכשרות וכו'.
קצו4.
קצזעל דו"ח נוסף:
קצחנתקבל
קצטותשואות חן - ודבר בעתו (בהמצאו גו' בהיותו קרוב קירוב המאור אל הניצוץ) אזכיר על
רהציון.
רא5.
רבשאלו על-דבר פרסום חמשת המבצעים בשפה הפרסית. על כך השיב הרבי:
רגות"ח
רדמראש כי אז יושלח למקומות דוברי פרסית.
רה**אשרי
רוחלקם וגדול זכותם**
רזבימי
רחהספירה תשל"ה כתב הרבי למשפחת קמינקר את מכתב העידוד הבא:
רטהוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי
ריציבור, מו"ה מרדכי שי' וזוג' מרת דינה חנה תחי' קמינקר,
ריאשלום וברכה!
ריבהנני מאשר קבלת מכתביהם עם המצורף אליהם, נוסף על
ריגהבשורות טובות על ידי בנם שיחי'.
רידואשרי חלקם וגדול זכותם להיות עושים ומעשים בהפצת
ריההיהדות מצוותי' ועניני', ובודאי האריכות להם בזה אך למותר,
ריוכי אם לשלוח בזה העתק מכתבי למר יהושע שי' דנוב
ריזשכותב שעומד עמהם בקישור וקבל עזר מהם ועידוד וכו', שפשוט ומובן שכל הכתוב במכתבי
ריחאליו הרי הוא בתוקף ועוד יותר-בנוגע להם.
ריטבברכה להצלחה עוד יותר גדולה מכאן ולהבא, ובימי
רכהכנה אלה לזמן מתן תורתנו – לקבלת התורה
רכאבשמחה ובפנימיות...
רכבקלן
רכג**"ימשיך
רכדלגור בעירו עתה"**
רכההעתק
רכומכתבו האמור של הרבי למר יהושע דנוב, הוא המכתב שלפנינו, שנשלח אל מר דנוב,
רכזשהתגורר באותה עת בקלן שבגרמניה, ובהשתדלות הרב אברהם יצחק גליק ע"ה, פעל
רכחרבות בקלן לחיזוק התורה והיהדות. הרבי מעודדו במכתב זה, מערב חג השבועות
רכטתשל"ב, להמשיך בפעילות בקלן, וכאמור, תוכנו מופנה גם למשפחת קמינקר בהמבורג:
רל...ת"ח על הבשורות טובות מפעולותיו הטובות
רלאלהפצת היהדות, ובפרט על ידי המבצעים ובמיוחד מבצע נש"ק – נרות שבת קודש. וטוב
רלבשימשיך לדור בעירו עתה.
רלגויהי רצון שיקויים בו
רלדעל דרך מאמר חכמינו ז"ל: מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים רוצה ד' מאות, כלומר
רלהשההישג מעורר התיאבון להישגים יותר גדולים. ואם בענינים גשמיים כך, על אחת כמה
רלווכמה בענינים רוחניים, ובפרט כשנוגע לרבים וזכות הרבים מסייעת...
רלזפולדא
רלח**חיזוק
רלטהיהדות בקהילת פולדא**
רמבב'
רמאאדר תרע"א כתב הרבי הרש"ב מוויסבאדען אל הרב מיכאל הכהן רבה של פולדא,
רמבמכתב אודות חיזוק ענייני היהדות בעירו:
רמגאחד"ש מעכת"ר יחי', מכתבי כת"ר
רמדנכון הגיעני. לא כתבתי עד כה, מפני שא"א שלא לדבר בעניני הקהלה דפה, ולא
רמהרציתי לדבר נגד רצון כת"ר יחי', ועתה כאשר מוכרח אני לדבר בענין הזה, יסלח לי
רמוכת"ר על דברי.
רמזלפ"ד יותר מלדאוג על הקיום החומרי של הקהילה,
רמחמוטל החובה לדאוג על עניני הכשרות, אשר העיר הזאת עזובה היא הרבה בענין הזה,
רמטוהאהבה והידידות לא תכסה על המגרעות בעיקרי ענינים האלו, יהיה הרב נ"ע צדיק
רנויר"א באמת כאשר יעידון כל הרבנים יחיו אין לכחד אשר איננו משגיח כדבעי על
רנאעניני הכשרות (התורה העידה על נח אשר איש צדיק תמים היה בדורותיו, ומכל מקום תפסו
רנבעליו חז"ל על אשר לא הגין על דורו כו'), ואני כבן מדינה אחרת הבא לכאן בשביל
רנגהקור, אם עלי להתערב בענין הזה, ביותר עלי לדאוג עבור בני גילי הבאים לפה החפצים
רנדלהיות בטוח בכשרות, ומהם רבים היודעים שאינו כ"כ כדבעי, ויש שעושים הסכם
רנהבעצמן ומה יעשה כו', ויש שמענים עצמן. חפץ אני גם בקיום הקהילה, אבל עניין תקנת
רנוהכשרות וקיומה קדום אצלי, ובצירוף זאת דוקא תהיה קיום הקהילה, ועל כן כל זמן שלא
רנזנעשו תקנות הדרושות לענייני הכשרות, לא אוכל לעשות דבר רק בשביל קיום החומרי של
רנחהקהילה, וכאשר יעָשו התקנות. יהיה ממילא גם קיומה החומרי.
רנטאנשי הח' ת"ת, אינני יודע אם כולם כוונתם רק
רסלשם שמים, אבל תביעותיהם צודקות המה, אחד מהם שהיה אצלי שבוע זו הגיע לי בחום לב
רסאבתוך הדברים הרבים "מה פשעי כשאני רוצה שיהיה לי פה בשר כשר, ושאני רוצה אשר
רסבבני יהיה לו מורה הגון, כי זה האיש בלום טרוד בכמה דברים ואינו יכול ליתן עצמו אל
רסגהלמד הנצרך להיות", ומה אענה לו אני על דבריו אלה. ורק אחת אמרתי לו שיהיה על-זה
רסדשני אנשים משגיח בפני עצמו ומורה בפני עצמו, באשר לפ"ד משגיח בנקל יותר יהיה
רסהלהשיג מבני פולין מארץ גאליציה, וההשגחה תהיה אי"ה בטוחה יותר. ומורה ישיגו
רסוהמושכר לזה שלא יהיה מקושר עם ההשגחה, והוא מוסכם על-זה, אבל בעצם הענין א"א
רסזלי להגיד דבר על תביעתו הצודקת.
רסחגם מעכת"ר יחיו בדברי אתו בעניני הקהילה דפה
רסטהסכים בדעתו הט' שיש חששות בעניני הבשר כפי המתנהג פה . . יש אופנים טובים איך
רעלתקן כל הדברים, וגם הכסף הנדרש על-זה לא יחסר, והכל על מקומו יבוא בשלו' . .
רעאולפ"ד הרבנים החרדים לדב' ד' הסמוכים אל המקום הזה . . עליהם מוטל החובה להתעסק
רעבבתקנות העיר הזאת בקיומה הרוחני . . ויהיה להם בזה זכות גדול שיהיו ממזכי הרבים הן
רעגאנשי הקהילה והן מהאורחים הרבים הבאים לפה.
רעדוכן בדבר המקווה, עם היות שהרב הזהיר על-זה
רעהשהשומרת תהיה בעת המילוי, מכל מקום לפעול אומרים שאינו כן . . וכאשר מקוה שביד
רעונכרי צריך שמירה יתירה אפי' בחשש רחוק (ועוד הפעם אגיד בשמם, שהם אומרים שבעת
רעזהסעזיאן יש עתים שיש דוחק במי קאך ברונען . . ולהבדיל הנכרי אומר שיש לעולם די במי
רעחהקאך ברונען ואינו חסר להם בשום פעם), היה נכון לפ"ד שיהיה החדר נעול,
רעטוהמשגיח שיהיה על הבשר יהיה גם כן השומר של המקוה (שבלא"ה יותר טוב שיהיה איש
רפולא אשה), והמפתח יהיה אצלו. ועומק המקווה גם כמו שהוא עתה אינו מגיע לשיעור זרת
רפאלמעלה מטיבורה, ושלחות א"א בהמקוה (ואצלינו הנהיג רבינו בעל השולחן-ערוך
רפבנ"ע טבילה כדג אם כי המקווה עמוק, כי כבד הדבר שיהיה השיעור הנ"ל לכולם,
רפגועתה בשערות הארוכות החשש ביותר).
רפדובדבר המניין אם יהיה פרנסים הרצויים, והיינו
רפהשינהיגו את הקהילה במתינות ובסבלנות הראויה שכל בני הקהילה יהיו שוין אצלם, ואשר
רפויפעלו לטובת השגחת הענינים, הרי אז לא יהיה מהמנין הזה שום גירעון אל הקהילה.
רפזובכלל אי אפשר ואינו נכון כלל להטיל גזירות על האורחים הבאים לפה, די להם השפלות
רפחשהיה להם עד עתה ממנהיגי הקהילה, שעם היות רוב חיותה של הקהילה הוא מהאורחים, לא
רפטהיו מתחשבים עמהם כלל. ועוד היו מעיקים להם בעניני התפלה. ובהיותי פה לפני ב' שנים
רצהתאוננו לפני האורחים וספרו כמה דברי מיצרים שהיה להם מצד הקהילה.
רצאועתה כמו שאפו רוח מרווח, ובודאי האורחים הבאים
רצבמדי שנה בשנה זה משך כמה שנים נשאר אצלם קפידה משנים הקודמים על המנהיגים.
רצגוממה-נפשך אם הקהילה צריכה להם, תמשיך אותם אליה בריצוי ובנחת לא בגזירות וביד
רצדחזקה, ובפרט אשר הכל תלוי בהתיקונים הנדרשים צריכה להם, תמשיך אותם אליה בריצוי
רצהובנחת לא בגזירות וביד חזקה, ובפרט אשר הכל תלוי בהתיקונים הנדרשים...
רצוויתברך כת"ר מבעל הברכות בכה"ט
רצזבגו"ר ויראה פרי טוב בעמלו הרב לטובת הכלל, וישבע עונג ונחת מכל אחב"י
רצחבכל פרט ברו"ג כחפצו הט' וכחפץ ידידו עוז המוקירו ומכבדו כרום ערכו הנעלה
רצטודו"ש מלונ"ח תכה"י.
ששלום דובער
שאיצויין,
שבכי מכתב זה נדפס לראשונה באגרות-הקודש של אדמו"ר הרש"ב, אגרת רצו, מכתי"ק
שגשבאוסף המכתבים שבספריית אגודת חסידי חב"ד.
שדאמנם
שההמכתב שבארכיון הספרייה אינו בשלמות, ומסתיים בלי חתימת הרבי בסופו. אחר-כך כתבו הרש"ב
שומחדש, בנוסח מתוקן עם תוספת מרובה על העיקר, ועותק זה הגיע לידי הרה"ק רבי
שזלוי יצחק שניאורסאהן, אביו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, והתפרסם
שחב"קובץ כ"ף מנחם-אב ששים שנה" (קה"ת ניו יורק, תשס"ד).
שטבקובץ
שיהאמור מציין המו"ל שעדיין לא נתברר הקשר בין מכתב זה אל הרה"ק רבי לוי
שיאיצחק.
שיבוויסבאדן
שיג**חיזוק
שידהיהדות בוויסבאדען לאחר המלחמה**
שיהלאחר
שיותום מלחמת העולם השנייה, שיגר כ"ק אדמו"ר הריי"צ אגרת עידוד וחיזוק
שיזאל "אחינו בני ישראל הנמצאים בעיר וויסבאדען". וכך כותב אליהם הרבי
שיחבאגרתו מר"ח כסלו תש"ו (תרגום חופשי מאידיש, אגרת ד'תתצ, אגרות קודש שלו
שיטכרך יג עמוד תו):
שכשמחתי מאד לשמוע פרישת שלום מהיהודים יחיו
שכאהנמצאים כעת בוויסבאדען. אפילו בתקופות הטובות ביותר של העם היהודי, חייו של כל
שכביהודי יחיד צריכים להיות יקרים לנו מאד. אבל יתירה מזו בתקופה הנוכחית, השמחה שלי
שכגבלתי מוגבלת מכל יהודי בפרט ומקיבוץ יהודי בכלל, שעל-ידי נפלאות גדולות
שכדמהקב"ה ניצלו מעמק הבכא.
שכהבטח אצל כל אחד ואחד - וכך צריך להיות - טרי זכר
שכוהחורבן היהודי בכלל ושל הקדושים בפרט, אבל בד בבד צריך להתגבר על הרגשות בכל כוחה
שכזשל העקשנות היהודית שהדבר לא יוביל חלילה לייאוש, אלא מתוך שמחה גדולה ביותר לתת
שכחשבח והודיה לקב"ה, השומר את הבטחתו שהעם היהודי לא יאבד ותמיד הוא מותר
שכטבניסים הכי גדולים שארית הפליטה שתחזור ותצמח ותפרח באור התורה וקיום המצוות ביראת
שלשמים.
שלאבמלוא המידה של מרץ - ככל שלמרבה הצער התנאים
שלבשבהם אתם נמצאים לעת עתה הם קשים - תעשו הכל כדי לחזק יהדות בשורותיכם, ותקוו,
שלגבביטחון הכי גדול, שהקב"ה יעזור לכם.
שלדיברכם השי"ת, יחזקם ויאמצם וימלא משאלות
שלהלבבם לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות.
שלוהדורש שלומם ומברכם.
שלזצילסהיים
שלח**חיזוק
שלטהנוער היהודי בצילסהיים לאחר המלחמה**
שמבכ"ח אד"ר תש"ו שיגר
שמאהרבי הריי"צ את איגרת החיזוק הבאה, המופנית אל הנוער היהודי בצילסהיים,
שמבהסמוכה לפרנקפורט ד'מיין (תרגום חופשי מאידיש. אגרת ד'תתצח, אגרות קודש שלו חלק
שמגי"ג עמוד תיג):
שמדשמחתי לקבל דרישת שלום מכם.
שמהנוער יהודי יקר! אני חווה כעת יחד אתכם את
שמוהייסורים שלכם בעקבות העבר הקרוב המר, כאביכם בהווה ודאגתכם לעתיד.
שמזואולם יקיריי, עליכם לזכור את השליחות הגדולה אשר
שמחהשם יתברך הטיל עליכם! זכרו שעליכם צריך להבנות העם היהודי ועל ידיכם צריכה לפרוח
שמטבעזרת ה' יתברך הגאווה היהודית הרוחנית.
שנללא מבוכות, ללא עצבות אלא מעודדים ומלאי ביטחון,
שנאחפשו בכל האמצעים להשלים את ידיעותיכם ביהדות, לחזק את הרוח היהודית שלכם, לנטוע
שנבבעצמכם את המידה הגדולה ביותר של אהבת ישראל ולעדן את המידות.
שנגהציבו לעצמכם כמטרתכם להקים בעזרת ה' יתברך דור
שנדדעה, אשר בחיי תורה מאירים יגרש את החושך של התרבות האירופית.
שנהאני אישית וכל המוסדות הנמצאים ברשותי מוכנים בעזרת
שנוה' יתברך לסייע לכל אחד מכם, במסגרת האפשרויות שלנו, בגשמיות וברוחניות.
שנזהיו ברוכים,
שנחבשם כ"ק אדמו"ר שליט"א, מזכיר
שנט**לשמור
שסקשר עם יהודי גרמניה**
שסאבחורף
שסבשנת תשמ"ט, שהו שניים מתלמידי הישיבה במרכז חב"ד בניו יורק, הת' יוסף
שסגקראנץ והת' מענדל מאסקאל, בפעילות לקירוב יהודים בערי גרמניה, במסגרת מפעל
שסדה"מרכז שליחות", שעל-ידי ה"מרכז לענייני חינוך".
שסההייתה
שסוזו הפעם הראשונה בה נשלחו תלמידי ישיבות חב"ד במסע לקירוב היהודים שבערי השדה
שסזבגרמניה.
שסחלאחר
שסטשובם לניו יורק, עברו השניים ביום ראשון, פורים קטן תשמ"ט, לפני הרבי במעמד חלוקת
שעהדולרים לצדקה, והמזכיר הציגם בפני הרבי: הם היו בשליחות בגרמניה...
שעאהרבי:
שעביהי רצון שיהיו בשורות טובות. ברכה והצלחה.
שעגמאחר
שעדשהייתם שם, מן הסתם יש לכם שם מכרים...
שעהקראנץ
שעוומאסקאל: כן.
שעזהרבי:
שעחעליכם לדאוג שישלחו להם מפעם לפעם מכתב לפורים, מכתב לפסח וכדומה.
שעטהיום
שפהוא "פורים קטן", תוכלו לכתוב להם איחולי "מזל-טוב"
שפאל"פורים גדול", ולאחר-מכן - איחולים לחג פסח כשר ושמח.
שפבהאם
שפגבאפשרותכם לשלוח לשם מצה שמורה?
שפדקראנץ
שפהומאסקאל: כן, אפשר לשלוח.
שפוהרבי
שפזפנה למזכיר ואמר: אם-כן, תשלם מכאן את כל ההוצאות הכרוכות בכך. יש לשלוח להם מצות
שפחלפחות עבור ה"סדרים".
שפטיהי
שצרצון שיהיו בשורות טובות והצלחה רבה.