Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
אחלק שלישי - חיזוק היהדות והפצת המעיינות בגרמניה
חיזוק מצב היהדות בגרמניה
**ייסוד
חיזוק מצב היהדות בגרמניה
**ייסוד
בחברת מחזיקי הדת עם רבני גרמניה**
גבפרק
דהראשון הובא מ"חנוך לנער", אשר בשנת תרס"ז "עורך תכנית מפורטת
הלארגון חברת מחזיקי הדת, ומוסרה על ידי הרב ברייער ויבל"ח מוה"ר יעקב
ושי' ראזענהיים".
זהרב
חברויאר והרב רוזנהיים היו מראשי החרדים בגרמניה. הרב ברויאר היה רב הקהילה החרדית "עדת
טישורון" בפרנקפורט, והרב רוזנהיים היה ראש הקהילה, ומנהיג חרדי נודע בגרמניה.
יעדות
יאלפעילות זו של הקמת "חברת מחזיקי הדת", ולמפגש של אדמו"ר
יבהרש"ב עם ראשי הקהילה החרדית בפרנקפורט, מצויה במכתבו של אדמו"ר
יגהרש"ב לרב רוזנהיים בכ"ד אדר אותה שנה (אגרת קסב, אגרות קודש שלו כרך א
ידעמוד שנט):
טוד' ישפות שלום לכבוד הר' הנכבד והנעלה יראת ד'
טזאוצרו מוהר"י ראזענהיים נ"י ויזרח.
יזאחדשה"ט. מכתבו היקר נכון הגיעני. ועם היות
יחכי הזמן יקר אצלי כעת, באשר תקוותי לנסוע אי"ה יום א' שבוע הבע"ל לביתי
יטשלום, ועוד יש לי הרבה לעשות פה אי"ה קודם נסיעתי, אמנם מצד גודל מעלת הענין,
כותקוותי החזקה שכאשר נדברו יראי ד' איש אל רעהו תבוא הישועה אי"ה, לא תכבד
כאעלי שום דבר לעשותה. ומוכן אני לבוא אי"ה לפפד"מ ביום ג' הבע"ל
כבכחצות היום. ואבקש היום את ידיד הנכבד והנעלה דוד אנזבאכער נ"י שיסע גם כן
כגאתי, ואת כה"ר אבקש להכין את האנשים הנכבדים אשר בדעתו לצרף אל האסיפה למען
כדיהיה ביכולתי לנסוע אי"ה בו ביום חזרה לפה
כהוהנני המוקירו ומכבדו כערכו הנשא.
כו**מפגש
כזהרש"ב בברלין עם ראשי החרדים בגרמניה**
כחבשלהי חודש אלול תרס"ח נפגשו
כטבברלין אחדים מראשי החרדים בגרמניה עם הרבי הרש"ב. הרקע למפגש זה הוא הדיונים
לשהיו אותה שעה בגרמניה אודות פעילות משותפת של הרבנים החרדים עם הקהילות החופשיות,
לאדבר שאדמו"ר הרש"ב התנגד לו ביותר.
לבבמכתב הרבי הריי"צ מתחילת
לגמר-חשון תרפ"ב, הוא מתאר פגישה זו (אגרת ה'עד, אגרות קודש שלו כרך יד עמוד
לדסז):
להבאחרית הימים מימי אלול תרס"ח,
לונתועדו אחדים מראשי מגיני היהודים והיהדות, בארץ אשכנז, וכיוונו התוועדותם, עת
לזנסוע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקלללה"ה נבג"מ זי"ע
לחמקארלסבאד, לביתו דרך בערלין, ונקראתי לבוא שמה, התוועדותם נמשכה כיומיים לשוחח בעניינים
לטשונים.
מבהמשך הדברים, התעוררה השאלה,
מאע"ד העניינים, שאחינו החופשים לוקחים חלק בזה ויכלכלום רק ברוח מדיני, אשר
מבמהראוי הי' כי הרבנים הגדולים יתקרבו לזה, ויעמדו בראש באופן שיתאים אל התורה, האם
מגאי אפשר למצוא פשרה, כי התורה וחיי עולם יתאימו, ואז הייתה לב ישראל במנוחה, כי
מדדרכם בטוחה.
מהויאמר הוד כ"ק אאמו"ר
מוהרה"ק לאמר, כן הדבר התורה והחיים מתאימות הנה, אמנם רק כשהחיים הוא על-פי
מזהתורה. למראה עין השכל הלא עצה ישרה היא אשר הרבנים יעמדו בראש ההנהגה, ואז התקווה
מחכי יתנהג הכול על צד ההכשר. אבל האמת אינו כן, תעודת הרבנים כתעודת הלאום כולו,
מטהיא תורתנו הקדושה, בה כוחם גדול, ובה יוכלו לדרוש מאת העם, כי ישמעו אליהם,
נויבטלו דעתם ורצונם, ובהיות כי דבר הוי' זו תורתנו הקדושה, רבני ישראל וגאוניו
נאקרובים אלי' יותר בהתמסרותם אלי' ברוח ובפועל, אשר על כן להם הכוח והעוז, להגיד
נבלעם הקדש, כה תעשו וכה תלכו, ועל עם הקודש החובה, חובת אלוקים וגזרתו ית' לשמוע
נגבקולם, ולהשליך יהבם עליהם, לילך תום ובטוח, ולהביא בפועל בחיים את כל אשר יצוום,
נדבכוח התורה, בשם הדת, ובשם אלוקינו אלוקי אבותינו.
נהתורתנו תורת אל חי, היא המקפת אותנו,
נוואת כל בן עם קדשנו, מיום יצירתו, בקדושת וטהרת בית ישראל, עד יום האחרון בחיי בשר
נזבעבור האדם מחיי גוף לחיי נשמה, בה נחי' חיי עולם זה, במאכל במשתה, בארחי הבית
נחבהעמדת דורות ישרי לב, בעבודה בשדה, בחברת המדיני, ובעבודה האלוקית במזוני הנפש
נטוהרוח, ובה נחי' חיי עולם הבא, באור כי טוב, לעמוד לפני הוי' עד עת בא פקודת כל
סיצורי עולמים, אשר ישני עפר יקומו, והאלוקים יבנה עירו, וייסד היכלו ובית קדשו
סאיפאר, כיעוד האמור.
סבגאוני ישראל והדרתו, הן המה העומדים
סגבין הוי' אלוקינו, ובין עם הקודש, להגיד להם את דבר ה' באשר הוא, על פי התורה
סדוהמצווה, מבלי התחשב עם ידיעת העם, חפצו ומיאונו, צירי אלוקים המה, וזאת תעודתם
סהעלי אדמות, מהם יודרש, נוסף על חובתם, כחובת כל בן הלאום, לדרוש זכות העם מיד
סועושקיו, ולהגן עליו, מהתנפלות מחלליו, וחפצי רעתו ח"ו, גם זאת כי ישימו נפשם
סזבכפם תמיד, רק בעד טובת עמנו, הזמני והנצחי.
סחאמנם כל-זה כאשר החיים על-פי התורה
סטוהמצווה נוסדה, אבל בעניינים, אשר רק החיים סובב הולך, הולך ושואף, מבלי התחשב עם
עתורתנו הקדושה, מי הוא זה מאתנו אלה פה היום, או מגאוני ישראל ופרנסיו, אשר בעולם
עאומלואו, אשר לו העוז והכוח לאמור, בכוח התורה והיראה, אשר כה העניינים דורשים, ואם-כן
עבעלינו להתפשר, בה בשעה אשר אנחנו כולנו וכל עם הקודש יודעים, כי תורתנו נצחית היא,
עגלא תכיר שום פשרה, ובלתי נותנת רשות פנות ימין ושמאל, וכל אשר אמר האלוקים על ידי
עדנביאיו ועבדיו, ורבני ישראל וגאוניו, במה אפוא יוכלו לקחת עליהם אחריות עם הקודש ותומו
עההניתן על ידם, לעבדם ולשמרם. לכו ונלכה בדרך העולה לרבים, לחזק בתי התורה ולדרוש
עוטובת העם ואשרו, כאשר יצוונו האלוקים בתורתו, ובה נראה הצלחת שושנת יעקב.
עז**רבני
עחאשכנז מסכימים לדברי הרש"ב**
עטעוד על אסיפה זו, כותב אדמו"ר
פהריי"צ ברשימה שכתב בחורף שנת תרפ"ד:
פא...הד קול אספת ווילנא הדרה ומהלך רוחה
פבבעטרת תפארת ישראל, נשמע באשכנז, ורבני אשכנז מציעים להתוועד בברלין, עת נסוע
פגאאמו"ר ממארינבאד לביתו ובקשתם זו נתמלאה.
פדבהאסיפה השתתפו כי"ב אנשים, רבנים
פהונכבדי אשכנז, ועל סדר היום העמידו רבני אשכנז שאלה כבדה, לאמר: ישנם עניינים רבים
פוהנוגעים לכלל ישראל, והחופשים (דיא פראַיע) לוקחים חלק בראש, וכמובן כי הם מכלכלים
פזאת העניינים רק במהלך רוח מדיני, אשר מהראוי היה כי הרבנים הגדולים יתקרבו לזה
פחויעמדו בראש התנועה, באופן שיתאים אל התורה, ואז הייתה לב ישראל במנוחה, כי דרכם
פטבטוחה.
צויען הוד כ"ק אאמו"ר
צאהרה"ק לאמר...
צבאחרי כן העמידו השאלה הנזכרה באופן אחר,
צגלאמר: כי יתן הוא, ואחזת מרעיו הרבנים הגאונים דרוסיא ופולין ידם עמהם יחדיו לייסד
צדאגודת יראים מאוחדה, ומטרה תהיה לדאוג בכל העניינים הנוגעים בחיי כל ישראל
צההתורניים והחומריים, ואשר הכל יופסק על פי התורה והמצווה.
צוויחווה הוד כ"ק אאמו"ר דעתו
צזבשלילה, באמרו: אשר גדולי התורה ועסקני הצבור, הנה לעולם לא יתאחדו, ובזה תלוי
צחגודל ישראל תורתו והדרתו, גדולי התורה והיראה ועסקני הצבור שני מפלגות המה,
צטוהשתתפותם יחדיו יביא ח"ו משבר נורא ומבהיל, ואדם אין אשר יוכל לקחת עליו
קאחריות תוצאת שיתוף הרבנים והעסקנים, אשר ח"ו כלה תעשה בבית ישראל
קאהיל"ת.
קבמאז בחר ה' בעמו ישראל, ויתן להם את
קגתורתו, העמיד להם חכמים ופרנסים.
קדהחכמים הם עיני העדה, לכלכלם בלחמה של
קהתורה ומצוה ברורה, ולהוליכם בדרכי נעם, לייסד ישיבת חכמים, ולסעדם בחדרי ישראל,
קוויתנו לבם ונפשם להדריך דור ישרים יבורך, רבנים מחזיקים בטהרת התורה וחיבת הקדש.
קזוהפרנסים דעתם נתונה להגן על אחיהם בכל
קחדבר חומר, וסדרי החיים המדיניים.
קטדור לדור יביע אמר, לאמר: כי שתי הנהגות
קימיוחדות המה, האחת התמידה עבודתה בפעולות נשגבות, רק בהנוגע לחיים התורניים
קיאוהרוחניים, והשניה התענינה במצבם של חיי ישראל המדיניים החומריים, והם המה הנקראים
קיבבשם עסקני הצבור והכלל, והמתונים שבהם - בעסקני הכלל - המשיכו ידם מהתערב בהנוגע
קיגלתעודת ישראל הרוחני ותורתו, ביידעם כי לא להם הרשות - מפני מהותם הרוחני העצמי -
קידלהתערב בזה.
קיהוהנה למופת חי על אמור בזה, הן הנה מרבית
קיוהאספות שונות, הגלויים והחשאים, שהיו במשך ארבעה וחמשה דורות שלפנינו, החכמים עמדו
קיזחזק על משמרתם, להחזיק הדגל העתיק הניתן להם לעבדו ולשמרו, וישמרו כי לא יעבדו
קיחהעסקנים הציבוריים גבולי דת התורה, ובמקרה כזה יצאו חכמי ישראל נגדם בכל תוקף עוז,
קיטוכן לא נתנו רשות להבלתי ראויים - מפני מהלך נפשם ושאיפתם החופשי - להשתתף בסוד
קכאסיפתם, בהועצם ע"ד חיזוק הדת והרמת קרן התורה, ולרגלי הנהגה מסודרה ונצורה
קכאכזו, הייתה מדינתנו (בעזרתו ית') היחידה במינה שהחזיקה מעמד נשגב אף נעלה, בה
קכבבשעה, אשר היהודים באשכנז מתנענעים אנה ואנה, ול"ע החשך יכסה ארץ, הנה
קכגמדינתנו, בחסדי אל עליון, מתגדלת ברוב תלמידים בעלי דעה והשכל (כן ירבו), ובהדרת
קכדישיבות חכמה ולומדי תורה, והשפיעה גם על שאר המדינות כנודע לכל.
קכהיסלחו לי, על אשר אני מרשה את עצמי לדבר
קכובלי הסתר פנים, כי בעניין נפשי אין לכחד דבר, וצריכים לגלות את האמת כמו שחושבים
קכזבלב, והנה לבקש את סליחתם.
קכחאשכנז יש לה שיטה מסוימה ומוגבלה, והיא
קכטאשר יקראוה בשם "איחוד התורה והחיים", או "תורה ודרך ארץ",
קלולכאורה הדרך שהנהיגו האשכנזים ללמד את הנערים מתחילה תורה ולימודיות יחד, היא דרך
קלאבטוחה לפני שהנער מתרגל בשניהם כאחד. רבני אשכנז וביותר עסקני אשכנז, משובשים
קלבבשיטה זו, כי הניסיון היומי מראה להם במופת חי, כי נשארו - המחונכים על פי שיטת אשכנז
קלג- בלא תורה ובלא תפלה, וגם במעט מעשים טובים, עד כי גם הטובים והמעולים שבהם המה
קלדכגוף מוצק, מעשה ידי חרש אבן.
קלהדעותינו מרוחקות מן הקצה אל הקצה, גדולי
קלוהתורה והיראה, בכל המדינות אשר תורתן אומנתן, הנה כל מעינם ושאיפתם לסדר החיים עפ"י
קלזהתורה. ועסקני אשכנז, שאיפתם לכוף את התורה ולגהץ את המצות, והכל בשביל להתאימם אל
קלחהחיים.
קלטהביטו וראו ריחוק הדעות והפעולות, זה לי
קמעשרים שנה שהנני בא באשכנז, הראו נא לי מה נעשה לטובת הגדלת התורה והיראה, האם
קמאנוסדה ישיבה אחת, חדר ישראל אחד כו' וכו', במשך עשרים שנה. ומה נעשה ת"ל
קמבבמדינת בעלי התורה והיראה, במדינתנו - מבלי התחשב עם רדיפות אחינו שונאינו, החכמים
קמגלהרע ולהעיק את היראים, לנקור ח"ו עין ימיננו, היל"ת ולהבאישנו במלשינות
קמדשונות, בכ"ז - ת"ל מיום אל יום מתרבים ישיבות, מלאים תלמידים בעלי
קמהכשרון, כן ירבו, ובטח הוא כן גם בשאר מדינות בעלי התורה.
קמוומה עשתה אשכנז, והכל רק באשר היא הולכת
קמזומצטמקת בשיטתה, "איחוד התורה והחכמה", עד כי החכמה הבליעה את התורה
קמחח"ו, וגם בקיום המצות נגעה במאוד, כי מה נשאר לאשכנז, רק מצות יבשות, דיא
קמטטרוקענע תפלין און דער מוכרח-דיקער שבת, ומזמן לזמן נמצאים ומחדשים הכשירות ופשרות,
קנאיך כי יתאגד יותר הדרך ארץ עם התורה, ובדיוק יותר, איך לכסות את התורה ולהנעימה
קנאעל פי משפט הנימוס, מבלי להבדל ממנהגי אזרחי המדינה, ובכן בהמצות אשר אין להם
קנבפרטים, שאפשר למעט ולשנות, או למצוא פשרות, וכמו עד"מ בתפלין לא יש פשרות
קנגשאפשר צוא פאַרבויגין, אבל בדיני שבת שיש הרבה פרטים, נשאר רק המוכרח, וגם בזה עם
קנדריבוי היתרים, וכל זה הוא בדברים הגלויים, שבת, תפילין, כשר, גילוח הזקן.
קנהומה נעשה בחיי המשפחה ובטהרתן, אשר לבד
קנוזאת, כי העדר ידיעת דיני התורה, כלומר העמי-הארצות והבורות גורם הרבה, עוד זאת הם
קנזדברים המסורים אל הלב, ותלויים ביראת שמים, ובעניינים האלו העיקר הוא היראה הקדומה
קנחאל הידיעה, ידעתי כי אשכנז מצאה להם דרך בטוחה, לבאר דיני מליחת הבשר טהרת המשפחה
קנטועוד, בשפת המדינה, למען ידעון כל עם הארץ, אבל כאמור, אשר דברים שבסתר מובדלים
קסמדברים הגלויים וידועים לכל, ותלויים ביראת שמים, רבני אשכנז מודים שחסר להם תורה,
קסאזאת אשר יודעים ומרגישים שחסר באשכנז, אבל נוסף לזה - מה שלעת עתה בלתי מרגישים אתם
קסבאשר - חסרה אשכנז, חיות של יראת שמים. עכ"ל הטהורה.
קסגוהמתונים שבהם - כמו הרב ד"ר כהן
קסדמפולדא, הרב ד"ר כהן מאנזבאך, הרב ד"ר הערמאן, הרב ד"ר
קסההילדעסהיימער מבערלין - הודו כי הצדק אתו עמו...
קסו**התעוררות
קסזאצל היראים בעקבות המפגש**
קסחכהמשך
קסטלאגרת זו המתארת את מפגש הרש"ב בברלין באלול תרס"ח, לפנינו אגרת מז' אדר
קעתרס"ט, מוויסבאדען, בה כותב אדמו"ר הרש"ב לבנו על ההתפתחויות
קעאוהתוצאות החיוביות אצל היראים ממפגש זה, ועל הפעילות הנדרשת בהמשך - קירובם אל
קעבתורת החסידות (אגרת ריט, אגרות קודש שלו חלק ב עמוד תסד):
קעג...כעת הי' פה הרב בראייער שבא עקסטרע עם ביקור,
קעדבדרך כלל רוצים להתקרב כעת אל מדינתינו, בפרטיות אי אפשר לכתוב, ואי"ה נדבר
קעהבזה.
קעורואה אני בפעם הזה את אשר הרגשתי קצת בקיץ
קעזבהתוועדות ברלין, והוא אשר האשכנזים היראים התחילו להרגיש איזה חסרון בעצמם
קעחובענינם. עד עתה היו תמיד שמחים בחלקם ר"ל צוא פרידון פון זיך, ועתה איז בא
קעטזיי' עפעס א אום צוא פריעדענקייט עפעס פעלט זיי', [=עד עתה הם היו מרוצים מעצמם,
קפועתה נרגש בהם חוסר שביעות רצון, משהו חסר להם]. אני משער הסיבה לזה, אבל לא ידעתי
קפאעל בירור עדיין.
קפבאך כמו בכאב הבא בסיבת חלישות או גירוי הנערוין
קפגעל-פי הרוב מרגישים את הכאב שלא במקומו האמיתי כמו בכאב שיניים ר"ל, כן
קפדהאשכנזים היראים מרגישים עתה איזה חיסרון אבל ההרגש הוא שלא במקומו האמיתי, המה
קפהמדמים שחסר להם תורה, ובאמת חסר להם חיות של יראת שמים.
קפוכמדומה לי אשר כעת אפשר לפקח עיניהם, אילו היו
קפזאנשים תמידים שיהיו שופכים עליהם מעט מעט מים רותחין ברשפי אש הבא מלמעלה
קפחדא"ח כו'. וכמדומה לי שצריכים ליקח זה לעניין לחשוב בזה בעזרתו ית'.
קפט**תרגום
קצ"האח" בשפה הגרמנית**
קצאבחודש כסלו תרע"א החל לראות אור
קצבבליובאוויטש עיתון "האח" - עיתון שבועי לילדים, בעל מטרה חינוכית
קצגמוצהרת, בעריכת הרה"ח משה רוזנבלום.
קצדלפנינו מספר מכתבים המלמדים כי הרבי
קצההרש"ב פעל להוציא לאור את חוברות "האח" בשפה האשכנזית לילדי אשכנז,
קצווקידם רעיון זה אצל מכיריו בגרמניה.
קצזהמכתב הראשון הוא מעשרה בטבת תרע"א,
קצחבו כותב הרבי מוויסבאדען לבנו (אגרת רפ, אגרות קודש שלו חלק ב עמוד תקנב):
קצט"...תשלח לי את העלים האחר אשר יצאו לאור,
רבדבר הרשיון עוד צריכים להתיישב ואין למהר בדבר כזה.
ראהדירעקט' לאנגע היה פה יום א' העבר, אבל לא
רבדיברתי אתו בזה, ואם תרצה תכתוב איליו וגם לוואלף ואפשר יעשה זאת, אבל מסופק אני
רגבאשר לא זה תכליתם ורצונם לא מה שאנחנו רוצים רוצים המה (היינו בעצם הדבר המדובר
רדבהמכ"ע האח) ומה גם ליתן מעות, איך קען מיט זיי ניט פערטיק ווערן בעניינים
רהכאלו.
רובכל אופן נכון אשר ידידינו וואלף יראה את
רזהמכה"ע הזה אם באמת יש בו דבר".
רח**ילדי
רטאשכנז ילמדו לה"ק מ"האח"**
ריובראש-חודש שבט כותב הרבי לבנו בעניין
ריאזה (אגרת רפו, אגרות קודש שלו כרך ב עמוד תקסג):
ריב...וואלף אמר לי היום אשר הדירעקטאר מוכשר בעיניו
ריגהמכ"ע האח, ורוצה בו בשביל הילדי' ודוקא כמו שהוא (לא בהעתקה אשכנזית) למען
רידמתוכו ילמדו הנערים קרוא לה"ק באומרו שלה"ק בו הוא בנקל להבין, ויהי' פה
ריהשבוע זו וידבר בזה.
ריור' שמואל כהן מוירצבורג הי' פה שבוע העברה ונתתי
ריזלו את האח, וגם ענגל הי' פה והוא כבר ראה אותו, ומוכשר עיניהם ורוצים לחתום עליו
ריחע"י פראנקפורט.
ריט**"האח"
רכמוצא חן בעיני המנהל לאנגע**
רכאובאגרת נוספת מי"ט שבט כותב הרבי
רכב(אגרת רצא, אגרות קודש שלו חלק ב עמוד תקע):
רכג...בדבר מכ"ע האח כתבתי מכבר אולי אפשר
רכדלעשות שההוצאה לאור היא מבית מסחר הספרים כו', ומה שדרוש הרשיון מפ"ב הוא מסת'
רכהמצד ההדפסה שהיא בשם. המכ"ע נתקבל פה. שבוע זו הי' אצלי יעקב פאזין, וראה
רכואותו (ע"י איינגל) ומוכשר בעיניו, גם הי' פה הרב כהן מאנזבאך, וגם כן מוכשר
רכזבעיניו, אבל הוא לשיטתו שאין זה לפני הילדים דאשכנז.
רכחאת הדירעק' לא ראיתי עוד, כי הי' פה ולא מצא אותי
רכטבביתי, והַ וואלף אומר בשמו אשר מוצא נכון להפיצו בין ילדי אשכנז ושמתוכו ילמדו
רללה"ק.
רלאיצויין כי "האח" פסק מלהופיע עם
רלבפרוץ מלחמת העולם השנייה, בשלהי שנת תרע"ד.
רלג**החורבן
רלדשהמיטה שיטת ההשכלה**
רלהבמכתב
רלולאחד מרבני גרמניה משנת תרפ"ג, כותב אדמו"ר הריי"צ בארוכה על
רלזהחורבן הגדול שחוללה שיטת ההשכלה בגרמניה. הרבי מאריך לתאר את ההבדל במצב היהדות
רלחשבמזרח אירופה לנעשה בגרמניה, בעקבות שיטת "תורה ודרך ארץ", ותובע ממנו
רלטלפעול אצל מנהיגי יהדות גרמניה למשוך ידיהם מגישה זו (ספר התולדות לאדמו"ר
רמהריי"צ חלק ג עמוד 290):
רמא"...כוכב
רמברע הופיע באשכנז הוא משה [מנדלסון] מדעסוי ימ"ש איש תורני המלא אשכולות
רמגמרירות למו, וילש בצק בלולה כפירה ותורה, מרורות ופתנים שם ויעשה צליל דבש - הוא
רמדביאורו הנודע - ויאכילנה את רועיו ותלמידיו וכעל כנפי רוח יצאו תלמידיו על פני
רמהרוחב הארץ לעשות תעמולה להשיטה "הי' עברי בביתך ואזרח ברחוב" ובזמן קצר
רמוהנה מדינת אשכנז הרעלה, כי הממה מענדעלסאהן וחביריו, וכלפיד אש בעמיר, כן אכלו
רמזברבני אשכנז על ימין ועל שמאל, מכתש (שטייסיל) יסד מענדעלסאהן באשכנז, וירץ גולגולת
רמחישראל וירטש עוללי יעקב, ויבקע אלופי היהודים וישימם בכיור אש להב המדעים.
רמטפור
רנהתפוררה מדינת אשכנז, ורבים מהיראים את דבר ה' עוזבים את הארץ וילכו למדינת פולין,
רנאליטא ולאטוויע, מקום אשר התורה הטהורה האירה כצהרים ועם אלקי אברהם הולכי תום, עובדים
רנבאת אלקי ישראל בטהרה, שנה לשנה וקו לקו ואשכנז יורדת משליבה לשליבה ויושבי המדינה
רנגמתבוללים עד כי ר"ל הושבת מאנוש זכרם רק זעיר שם וזעיר שם עוד התפרפרו
רנדוהתאבקו שרידים נמלטים, מנוסי חרב מענדעלסאהן ותלמידיו, מעוכים וכתותים רצוצים
רנהועשוקים מההפכה הנוראה, ודמעתם על לחיים על המשבר הנורא, בנפש מרה על גורל בניהם
רנוובנותיהם המר והנמהר, ויבא פקודת ויובלו לקדרות ורגבי עפר כסה עליהם עד כי בא הרב
רנזר' הירש ז"ל ולא מצא בעיר ואם בישראל איש ואשה שומרי דת אלקי ישראל בטהרה,
רנחזאת הייתה נחלת אשכנז ממחללה מענדעלסאהן ימ"ש.
רנטאנא
רסחכמי אשכנז ועסקני הצבור העומדים כהיום על רצפת בהט אשר יסד הרב ר' הירש ז"ל
רסאוהאוחזים דגל הדרך המשובצה בחכ' מסודרה לכו נא ונלכה לבקר, בכח מי בא המחריב
רסבמענדעלסאהן? האם לא בכח התורה הבלולה בחכמת בני קדם? הוא לא אמר לעזוב את התורה,
רסגלנטוש את המצוות לגדע חדרי ישראל, כי השכיל וידע אשר לא יוכל לעדת יעקב ומאן ומאנו
רסדבו.
רסהבעת
רסוההיא - תקמ"ה-תרט"ו - להיהודים הייתה אורה זו תורה, במדינת פולין, רוסיא
רסזהלבנה ואוקריינא, תלמידי המגיד ממעזריטש זצ"ל פרשו כנפי מעילי תורתם במדינות
רסחההם, ושושנת יעקב צהלה ושמחה, גשמי תורה וטללי אור עבודה, מאת האלוקים על פני
רסטחוצות קריה נסוכה, ובכל עיר ועיר אשר אורם מגיע ששון וקול רנה בתורה ועבודת האלוקים
רעהבתי כנסיות מלאים מפה אל פה ובשירה ובזמרה יברכו ויהללו אל רם ונשא.
רעאמה
רעבטוב ומה נעים היה הדרת אל עליון, כל הבא בית ה' פנימה היה נבהל נרעש ונפחד מהיראה
רעגהאלקית אשר בעיניו ראה ובאזניו שמע, פה ושם במזרח ובמערב נרות ה' נשמת בני אדם
רעדדולקים בשמן ששון, בהגברת הרוח על הבשר, אלו גועים בבכיה עצומה מקרב לבם ותמצית
רעהנפשם בתשובה על כל פשעיהם, אלו מתענגים על נועם ה' בקול מעורר הכוונה פנימי'
רעובהתקשרות עמוקה עדי שפיכת נפשם, ואלו שקועים בהתבוננות תהומית בחקר אלקי, בהשכלה
רעזוהשגה מופשטה, גועים בלחישה מעין דביקות עצם בעצם, וגבוה מעל גבוה שומר, רועי
רעחישראל שולחים צירים מיוחדים, באגרות שלום וברכה, לפקוד את צאן המרעה לעודדם
רעטולחזקם.
רפובעת
רפאההיא במדינת אשכנז גלות ישראל מתבוססת במי ראש ולענה, ארס מענדעלסאהן התורני והמשכיל
רפבשנהיה רעפארם (בשנת תקמ"ג בערך) עד שקם (בשנת תקצ"ג בערך) הרב הירש
רפגז"ל, וילט פניו באדרתו, - אגרת צפון - ויעמוד בין המתים ובין החיים, להציל
רפדשארית הפליטה משחת הרעפארם; בכחו האדיר נטה קו, ובמחוגת חכ' קדם תארם, ויעשם
רפהכתבנית איש מאמין באלקי ישראל, ויתנם במשבצות מעגלי יושר, ויחזקם במסמרי מדע,
רפווילבשם מחלצות ויצר אותם בחרטומיהם ויפארם במעטפות ובמטפחות ויתן ספר בידיהם וילחש
רפזבאזניהם ויפח רוח חיים באפיהם ויברכם לאמר "והייתם עטרת תפארת ביד ה'
רפחואנשים" ואחריו החזיקו מעמד הרב הילדסהיימר, לעהמאן ועוד ועוד.
רפט*
רצהתודה
רצאאשר יהודי אשכנז מחוייבים למורם מאורם ומגינם הרב הירש ז"ל אין על עפר משלו,
רצבכי הכל הבל הוא לעומת ההצלה ממש, אשר פעל ועשה הרב הירש ז"ל להיהדות באשכנז,
רצגאמנם הבאים אחריו לא ידעו לכלכל דרכם, ליסד ישיבה של תורה תמימה, "הסולם
רצדהיחידי בעולמינו" וילכו הלאה בדרך אשר הראה לפניהם הרב הירש ז"ל בתחלה,
רצהכי לא הבינו אשר הרב הירש ז"ל בתחילת ההצלה לא יכול לעשות אחרת מכמו שעשה,
רצוולסוף דעתו לא ירדו.
רצזמיד
רצחמי יצא השגגה לא אדע, אבל שגגה היא ותתן כתם לשיטת הרב הירש ז"ל אשר אליו קוה
רצטהמחולל והמייסד הרב הירש ז"ל וכעבור חצי יובל ולא יותר פרח מטה הילדסהיימר
שפתח הסמדר הנצו הרמונים חנוטי אשכנז נתנו ריח ועל פתחי אחים יושבי רוסיא והדומה
שאדופקים לאמר באו אחינו ברוכי ה' שלחו בניכם ובנותיכם אלינו ונלמדם דעת למה זה
שבתעמדו בחוץ אנחנו פנינו דרך לפניכם דרך סלולה נצורה ובטוחה וחכם יין הטוב הולך
שגלמרחוק, יום ירדוף יום חדש נכנס חדש יוצא שנה תחליף שנה וילידי אשכנז שכחו את העבר
שדעליהם מההתעלפות העמוקה אשר אותותיה מעל פניהם לא נמח ונדמה הוא להם אשר כן היה
שהבישראל מיום היותו לעם אשר בצאתו מבטן אמו יקראוהו בשם אבראם מאזעס יאקאב פיליפ
שומארקוס או מאריץ, ובהעתיקו משדי חלב אמו דברו איתו בשפת המדינה וישירו לו שירי עם
שזארץ המולדת וכה הוא מתגדל ומתחנך כאורח המדינה וזה הקטון גדול נהיה בעל שיטה ובעל
שחתעודה, באים בכח התורה (כתיב, היתרא קרי) ומלתם על לשונם "היהדות אינה מגבלת
שטאת החיים ואינה מפריעה" - "היהדות והחיים הולכים שלובי זרוע".
שיכן,
שיאשיטת אשכנז הראה טפוס חדש יהודי כשר גם מהודר מגוהץ מקיים המצוות כהלכתם ועוד מעט
שיבויהיה משל בפי כל, היה יהודי אשכנז והכל יהיה מותר לך, כי לכל דבר המגביל את
שיגהיהודי ומבדילו בין העמים כבר מצאו חכמי אשכנז ההכשר מראש, מגלוח שערות הזקן עד
שידצעצועי גמולי חלב ילדים, כל אזרחי המדינה שוים ככהן כעם הארץ, היהדות והחיים
שיההולכים שלובי זרוע, ואיפוא לא יפלא על אשר עסקני אשכנז יתגאו ויתהללו כי החיים
שיואיננו מפריע את היהדות.
שיז*
שיח**אבן
שיטמקיר תזעק!** מיסדי קהלת אשכנז צאו וראו פרי העץ אשר
שכנטעתם, המיתם כל רגש טוב ותתנו אותם כדגים במצודה ותמוצו (אויסגעדריקט) כל מיץ רטב
שכאותמירו את כבוד התורה חכמת ישראל במכה ותמרוקי גוים, אשר במו אלה חנטו את קהל עדת
שכבישורון באשכנז ואת נשמת אלקי כאלו מהם שדדו, ובשת זו מי עשה? האם לא בכח התורה
שכגהבלולה בחכמת בני קטורה? מי בקש זאת מידם? ומה המריצום לעשות כן? רק שאיפת המדעים
שכדבעוכרם והיא חכמת יפת שהקדימה ואכלה תורתו של שם, מה יפית ומה נעמת חנוך אשכנז, מה
שכהיפית המלבושך, ומה נעמת במתק שפתותיך, אם כי חכך ממתקים אבל אחריתך מי ישורנה, עד
שכומתי תשתכרין מקבעת תרעלת מענדעלסאהן, ומתי יהרס החיץ (וואנד) המבדלת ביננו, חכמי
שכזאשכנז עד מתי לא תוכלו הנקה ממי המרים המאררים שיטת תורה ודרך ארץ.
שכחועתה
שכטעמדו הכן לקראת משפט ושמעו כתב האשמה אשר בה תאשמו, אתם עסקני אשכנז נאשמים כי
שלפתחתם דלתי פולין ולאטווע ותציתו אש בארזים, זה כשתי שנים אשר אזנינו שמעו קול
שלאיללת כבוד אדמו"רי פולין, כי שדדה אדרתם, המית צאן ההריגה, ילדי ישראל אשר
שלבבקעתם, הביטו אל חללי עמנו אשר תחת ידכם נגזרו, כעמיר מאחרי הקוצר לקחתם ארץ אשר
שלגממנה יצא לחם לחה של תורה, ותשימוה לארץ ציה וצלמות, אתם המיתם את עם ה' ראשיהם,
שלדשופטיהם וזקניהם, ידיכם דמים מלאו, הם מי אחינו וילדינו הגועים יום יום בשריפת
שלהנשמה ר"ל, הן אתם כולכם חזיתם התהפוכה המבהילה, התבערה הנוראה, הנעשית
שלובהמדינות הנזכרות, ומי פעל זאת? ומי עשה כזאת? האם לא כי רוח אשכנז ועסקניה, ועוד
שלזתרהיבו עוז לאמר "לא פעלנו און".
שלחחלילה
שלטלי אם אצדיק אתכם, לא אבא ברעש ורעם, או בגלגל וסופת סערת מאמרים נדפסים והדומה,
שמאבל אדרוש ואתבע בכל תוקף ועוז, כי תשיבו את הגזילה, וכל אשר לכם תתנו לתקן את
שמאהמעוות.
שמבכהיום
שמגשתים אבקש ממכם, הסירו מסוה הקסם אשר שמתם על עיני כבודה . . יופקחו נא עיניהם כי
שמדישובו אל משמרת כהונתם בתום ועוז, כאשר הלכו כ"ק אבותיהם הק' זי"ע,
שמהופתחו לנו דלתות אשכנז להעמיד בה בעזרתו ישיבה של בני תורה תמימה, אשר בזה נראה
שמואור וחיים עדי עד.
שמזועתה
שמחידידי מאז, נעזבה נא את מערכת הריב, אשר לא הוא מגמתינו וגם בעצם העניין לא
שמטנתקוטט, כי אין כאן שני דעות, כולנו מתאימים בדעה אחת להטות לבבינו ולבב כל אחינו
שנלאבינו שבשמים אלא שדעתנו שפלה קטנה ועניה והיא בעוכרינו.
שנאנשכח
שנביחדיו ונסתכל בהמחזה וגיבורי' כאשר יחזה איש מן הצד, למה נעצום עיננו מלראות
שנגאזנינו משמוע ולבבינו מהבין את אשר יהגה לב איש ישראל סבא המביט בעין ישרה על
שנדהתערוכה הכללית מצב ישראל בגולה, העם, כהניו, ונשיאיו, מנהליו ומדריכיו, ארחם
שנהורבעם ומהלך נפשם.
שנוהעם
שנזעם אלקי הנהו, בתורתו ובמצוותיו הוא מובדל מכל העמים, וזה גבולו אשר בו הבדילו האלוקים
שנחמכל העמים אשר על פני האדמה.
שנטישראל
שסהגוי האלקי מפוזר ומפורד בין העמים בכל מרחבי תבל, ובכל מקום שהוא ממושך וממורט,
שסאכל כפרה בעד כל חטאת ואשם אשר יבגוד וימעול אחד השרים ומנהלי המדינה או איזה מקרה
שסבאשר יפול בארץ, רעב כי יהיה במדינה הוא בגלל היהודים, מגפה נהייתה בארץ, היהודי
שסגאשם, דבר וחיה רעה כי יהלכו שדפון וירקון כי יהיה בארץ חטאת העברים היא, המלך אם
שסדלא הצליח במלחמתו היהודים אשמים, משבר ממלכתי ומדיני או דתי כי יבוא - אשמת ישראל
שסההוא, עד כי נהיה לפתגם המוני "היהודי אשם בכל ובעד כל מקרה בדמו ישלם".
שסוישראל
שסזמפרפר רץ ממדינה למדינה, מעיר לעיר, למצא רוח וישועה לנפשו, מדינה ומדינה צרתה, פה
שסחושם ישראל סובל, יעקב כואב, ומכאוביהם משונים מכל מכאובי עם ומדינה, כי יוסיף דעה
שסטיוסיף מכאוב, וישראל מתאבק את קשי החיים ולוחם בכל תוקף ועוז בעד טהרתו ובגבורה
שעעצומה יראה לכל תומתו, אשר שמץ עול לא ימצא באהליו.
שעאכהני
שעבהעם ונשיאיו אשר מכאוב העם מכאוביו ישבעו מרורים, יתגודדו, יריעו ואף יצריחו,
שעגלהביא מזור העם ורפואתו ולהגן עליו מכל עושקיו וצורריו איש איש מאשר ימצא טוב
שעדומועיל ועיני כל עליהם נשואות, לנחותם בעמודי אור להאיר מחשכי ארץ.
שעההחושך
שעואשר יכסה את ארצות הברית, לא ידמה אל הערפל אשר בה תתעטף מדינת רוסיא, והעננים
שעזהפרושים על מדינת פולין, ליטא ולאטווע, לא ישווה לא האש מתלקחת אשר נתך בארץ אבות,
שעחואשר על כן המלאך מיכאל לא יוכל לעשות מלאכת מלאך גבריאל וגבריאל לא יתאמר במלאכת
שעטרפאל, אם כי כולם מלאכי מרום המה, אבל גבולות שם להם אלוקים איש איש ומשלחתו.
שפרבותינו
שפאאמרו הראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור
שפבופרנסיו, הדורש חכם והפרנס אשר בכל דור ודור כולם כאחד עלו במחשבה לפניו ית' וית',
שפגאשר איש איש בעתו ובזמנו ידרוך בנתיבתו ובהמסילה אשר שם לו האלוקים ככוכבי שמים
שפדממעל, אם כי תעודתם אחת היא להאיר לארץ ולדרים עליה, הנה בכל זה כוכב הנוגה ירחיב
שפהבכוכב הירח, וכוכב בירח יכסוף אל כוכב החמה אשר ממנו יאצל ויחיה.
שפולא
שפזכן אנחנו יושבי בתי חומר הבלתי מכירים את תעודתנו עלי אדמות עוזבים המסילות
שפחוהנתיבות ומחליפים מלאכתנו הדורש חכם והפרנס מתרוצצים בקרבנו כגבור עלי שדי קרב כן
שפטרצים אנחנו כולנו אל המערכת למשוך ביתר לירות, לאן אשר ישאנו הרוח בלי חשבון ובלי
שצדעת מראש, מה אנחנו? ומה השם אשר לנו? ומה ד' אלקינו דורש וידרוש מאתנו?
שצאהשאלה
שצבהגדולה מי אנחנו? ומה אנחנו? אם כי מרה כלענה שפונה וטמונה נעלמה ונסתרה אבל הלא
שצגבסתר לב כל אחד ואחד תתלונן וצלה על פנינו תשכון עד אשר כל אדם יוכל לקרוא הכתוב
שצדמפורש על מצחינו אני הוא האיש שאיני יודע מה אני, בישבינו יחד בלי מריבה וקטטה
שצהנבקרה נא תעודת ופעולת איש ואיש, הדורש, החכם והפרנס, אשר הראה הקב"ה
שצולאדה"ר ביושבו בגן האלוקים, המכהן כהיום על משמרתו בעמנו, ונשפטה נא המתאימים
שצזהתעודות עם הפעולות ונלכה הלאה להתבונן אחרית דבר מראשיתו בבוא פקודת איש ואיש, -
שצחיאריך ה' ימיהם ושנותיהם בטוב ובנעימים - בעמדינו לפני כסא שופט בשר ורוח מה יעשה
שצטבנו?
ת(הנה
תאמלבד זה את אשר ידע איש איש מאיתנו היום ממכאוביו הרוחניים הפרטים רק בסתר לבבו
תבובטוח הוא כי רואהו לא ישורנו הנה אז יהיה גלוי לכל הנשמות הטהורות העומדות בסוד
תגקדושים רבה הסובבים כסא שכן עד מרום וקדוש, הנה מלבד זאת), הנה מלאכים ירוצון
תדוגופות ישאו הן הנה הקופה של שרצים ורמשים למיניהם אשר בדינו עשינו וברוחנו נבראו
תהטענות של הבל לא יקובלו וכבוגדים בכהונת משמרתם נשפט, ואחריתנו אל אלוקים ה' צבאות
תוהוא יודע למתי יהיה קץ התלאות.
תזידיד
תחיקר הצילנו נא הצל, הבא ידך נכרתה ברית כי נלכה יחד, קומה ונקומה ונצילה את נפשינו
תטבעוד אשר בידינו לעשות בעוד אשר עינינו רואות אזנינו שומעות, וידינו יפעלו ורגלינו
תיעוד יהלכון, עד מתי נשבה כאן כהלומי יין, אטומי מוח ולב מבלי זרוק התלאה אשר במעשינו
תיאמבלי זרוק הזוהמא אשר בקרבינו, בנחלתינו עלה קמוש ובפנינו חרולים ובה בשעה אנחנו
תיבהמדברים בעם, בה בשעה שאנחנו מלאים רמה ותולעה בחיינו הרוחניים אנחנו באים להשמיע
תיגאת דעתנו, ולהרהיב לאמר קבלו דעתנו, מדוע לא נטה אוזן להקשיב את אשר דובר בנו
תידמאחרינו או יותר מדויק מדוע נאטם אזנינו מלשמוע הזעקה הפנימית החרישית אשר יהמו
תיהצאן קדושים, התקוששו וקושו.
תיובא
תיזמועד אשר כי האל הטוב והרחמן יאיר עינינו לראות מי אנחנו? מה אנחנו? ואת האחריות
תיחהגדולה והנורא אשר על ידינו נתונה ומה ד' אלקינו דורש מאתנו? המחזה ערוך לפנינו
תיטבאשר הוא ועלינו לבות את דורנו דור היתום אשר שריה כהניה ונשיאיה לא ידעו את אשר
תכלפניהם, בינתם הסתתרה ודעתם כאלו התבלבלה, אנא ה' הושיעה נא!
תכאאקוה
תכבלקבל מענה מכבודו אשר תמים דעה הנהו אתי עמי, אז אבוא אליו אי"ה בכתובים
תכגלהרציא לו את דעתי מה שכבודו צריך לעשות עתה אשר בעזרתו ית' יביא תועלת הנרצה
תכדלהחזקת התורה והעבודה.
תכהבברכה
תכוכפולה ובתקוה כי ירחם ה' עמו ועדתו הדו"ש ומכבדו…