Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
ארבותינו נשיאינו, רבני גרמניה ו"אגודת ישראל"
**הרקע
**הרקע
בלהקמת "אגודת ישראל"**
גב"תקופה
דהחדשה", במיוחד אחרי המהפכה הצרפתית הגדולה בשנת תקמ"ט (1789) ועם פריצת
החומות הגטו במערב אירופה, החלו לפעול בחיים הציבוריים היהודיים תנועות
וה"רפורמה" וה"השכלה", שהשפעתן התפשטה מגרמניה וצרפת עד
זלרוסיה, פולין וגליציה.
חהכפירה והאפיקורסות הרימו ראש ובני נוער רבים
טשנמשכו אחרי ספרות ה"השכלה" ועיתוניה, התרחקו מדרך התורה וחלקם אף הגיעו
ילידי התבוללות בין הגויים רחמנא-ליצלן ולטמיעה.
יאהסכנה
יבמצד הזרמים האלה התגברה בשנים הבאות, – החל מסוף המאה ה-19 – כאשר
יגה"משכילים" התלכדו בצורה מאורגנת בגופים כדוגמת: "מפיצי
ידהשכלה", "חובבי ציון", "אליאנס" ("כל ישראל
טוחברים"), "בונד" ואחרים. ה"משכילים" החלו להשתלט גם על
טזהמוסדות הקהילתיים שבעבר היו נתונים לשליטת חכמי התורה בלבד.
יזעם
יחהתגלות הסימנים הראשונים של ההרס הרוחני, פרי ה"השכלה" ובנותיה, נזעקו
יטרבים מגדולי ישראל לקדם את פני הרעה, ונלחמו בעוז להפר את עצת המהרסים ולהדוף את
כהשפעתם. בהונגריה היו אלה צאצאי ה"חתם סופר" זצ"ל ותלמידיו,
כאובגרמניה היה זה בעיקר הרב ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל וכן תלמידיו אחריו.
כבברוסיה לחמו ב"משכילים" כ"ק
כגאדמו"ר מוהרש"ב ובנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ,
כדובפולין ניהלו את המאבק האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"ם זצ"ל,
כההגה"צ רבי ישראל סלנטר זצ"ל, הגאונים רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל
כואב"ד לודז' והגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל אב"ד קובנא שבליטא.
כזואילו בגליציה ניצחו על המערכה האדמו"ר רבי יהושע מבלז זצ"ל והגאון רבי
כחשמעון סופר זצ"ל אב"ד קראקא.
כטבהשפעת
לגדולי ישראל הנזכרים, וביוזמתם, קמו בארצות שונות ארגונים ציבורייםשפעלו
לאלהגן על עצמאות שומרי-הדת וזכויותיהם. אולם אופי הארגונים האלה היה מקומי גרידא,
לבבעוד שהחזית הרוחנית הלכה והתפשטה בהיקף עולמי.
לגבנוסף לכך, לפחות ברוסיה סבלו הארגונים
לדמהגבלות שהגבילו אותם הרשויות, במיוחד בתקופת השלטון הצארי, ולא הצליחו להגשים את
להרוב המשימות שקיבלו עליהם. אמנם מעת לעת התקיימו כינוסים ואספות-רבנים חשאיות -
לומפני פחד השלטונות הרוסיים - שהולידו יוזמות מבורכות בתחום ההגנה על היהדות, כמו:
לזביטול גזירות על החינוך החרדי, השחיטה היהודית, נישואין דתיים, שמירת שבת וכיוצא
לחבזה. אולם, הצלחה היתה מוגבלת והמוני העם המשיכו להיות חשופים להשפעה של מהרסי הדת.
לטכך גם ביחס לספרות ולעיתונות. בימים ההם
מהחלו להופיע ביכורי עיתונות וספרות כשרה, אולם לא היה בהיקף התפוצה שלהם כדי
מאלהתמודד עם השפעתם של הביטאונים מצד ה"משכילים". רק עיתונים בודדים שזכו
מבלפופולאריות יתירה כדוגמת "איזראעליט" מיסודו של רבי מאיר להמן במגנצא,
מגאו "הפלס" ו"המודיע" שהוציא לאור רבי אליהו עקיבא רבינוביץ
מדמפולטבה, נתנו הדים חזקים ומילאו תפקיד מכריע בעיצוב דעת הקהל החרדי.
מהבמיוחד יש לציין את ה"איזראעליט"
מושהיווה ביטאון של יהדות-התורה באירופה המערבית, היה נפוץ ברחבי תבל והופיע בתדירות
מז(בעריכת ר' זליג שכנוביץ ור' יעקב רוזנהיים) עד ליום בו חיסלו הנאצים ימ"ש את
מחהעיתונות היהודית בגרמניה ערב השואה.
מט**חזית
נהגנה במימד עולמי**
נאבמצב שנוצר עלתה היוזמה לייסד הסתדרות
נבעולמית שתקיף את כל היהדות החרדית, ותהיה בעלת מעמד ובעלת כוח להתמודד עם בעיות
נגהשעה.
נדמכיון שברוסיה הצארית לא היו נותנים
נהרשות-פעולה לארגון בעל היקף עולמי, הוליכו כל הדרכים אל היראים בגרמניה, יורשיו
נוהרוחניים של רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל, שבארצם יוכל ארגון כזה לפעול כראוי
נזולקיים את מוסדותיו.
נחבאותם ימים פעל בגרמניה ארגון
נט"התאחדות החרדים", שבהשפעת הרב יצחק אייזיק הלוי זצ"ל הרחיב את מעגל
ספעולותיו, ומלבד עניני היהדות בגרמניה עשה גדולות בתחומים נוספים.
סאלאור השפל הרוחני שהתפשט ביהדות אשכנז,
סבהיה ברור לראשי "התאחדות החרדים", כי אף בהצלחותיהם המרביות לא יועילו
סגהרבה, אם לא יתקשרו עם היהדות העולמית. הרב הלוי, שהגה את הרעיון, היה בעבר
סדממנהיגי היהדות ברוסיה והמשיך - גם אחרי הגירתו לגרמניה - בקשריו ההדוקים עם גדולי
סהרוסיה ופולין, בעניני הכלל.
סובאיגרותיו אל רבי חיים עוזר גרודזנסקי
סזזצ"ל בוילנא, מראשי העושים לאיחוד היהדות החרדית ברוסיה תחת דגל אחד, הצביע
סחרי"א הלוי על החיזיון המעציב ברוסיה, שלמרות שהיהודים שומרי-הדת הם הם קהל
סטהמצביעים והבוחרים בכל הקהילות - החופשים בדעות הם הנבחרים ונושאי המשרות; ועל אף
עשיראי ה' הם הם קהל הקוראים - עוזבי ה' ומפירי תורה ומצוה הם הכותבים והסופרים.
עאהמטרה צריכה להיות, אפוא, תחייה מחודשת של החרדים מתוך עצמאות מלאה: להיות לא לבד
עבהבוחרים, כי גם הנבחרים, ולא לבד הקוראים כי גם הכותבים והמשפיעים.
עגעל רקע זה נוצר באותם ימים קשר הדוק בין
עדאדמו"רים מנהיגי החסידות עם רבנים וגאונים מחוגי יהדות ליטא, יחד עם רועיה
עההרוחניים של יהדות אשכנז והונגריה. כך הוכשרה הקרקע ל"ועידת הומבורג"
עושהוליכה להקמת תנועת "אגודת ישראל".
עז**אדמו"ר
עחהרש"ב מוזמן לוועידת הומבורג**
עטבמסגרת
פההכנות לוועידה בהומבורג, שיגר יוזם הוועידה הרב יצחק אייזיק הלוי מספר אגרות
פאלאדמו"ר הרש"ב, בהן הזמין אותו להשתתף בועידה ואף ליטול בה חלק בראש.
פבוכך
פגכותב הרב הלוי אל הרבי הרש"ב ביום ז' ניסן תרס"ט (אגרות י.א. הלוי,
פדהוצאת מוסד הרב קוק, מס' 98):
פהלאלוף ביהודה גבור בתעודה, מדברנא דאומתיה, הרב
פוהמאור הגדול בנן של קדושים כקש"ת מוהרש"ב שליט"א שניאורזאהן
פזברכה ושלום חיים עד העולם.
פחאחדשכתר"ה, עוד קודם הפסח הודיע לי מעלת
פטכבוד הר"י ראזענהיים שי' מפרנקפורט כי היותו אצל כתר"ה שי' בוויסבאדען
צוסיפר לו את כל פרשת המעשים אשר נחפוץ לעשות בעזה"י, שמח לדבריו והבטיח לו כי
צאיבוא בעזה"י להאסיפה כאשר יוחלט הזמן והמקום.
צבוהנה מתחילה חשבנו לעשות זה בקעניגסבערג הסמוכה
צגיותר לרבני רוסיא והזמן בערך שבוע שאחרי חג השבועות.
צדעתה ראינו כי שני הדברים לא יתכנו, הזמן אי אפשר
צהמיד אחר חג השבועות לפי שהזמן כבר קצר, וכי גם נודע לנו כי בימים אלו יהיה להם
צובעזה"י אסיפה בווילנא ורק קרוב לחג השבועות ישובו הרבנים שי' לביתם.
צזוהמקום הנה אסיפת רבני רוסיא עם יחידי סגולה
צחמאשכנזים בקעניגסבערג יעשה רעש גם ברוסיא גם באשכנז ומפירי תורה ירבו שקרים על זה
צטואנחנו נחפוץ כי יתפרסם הדבר כאשר נתחיל במעשה בעזה"י והמעשים עצמם יכריזו על
קעצמם.
קאכי על כן נרצה יותר שיהיה הדבר באחת מערי הרחצה
קבהסמוכים לפרנקפורט כמו נאהיים או האַמבורג והאשכנזים יבואו שם יום יום ושם נעשה
קגהכל כרצונינו.
קדוהנה באסיפתם עתה בפרנקפורט החליטו ובקשו כי אהיה
קהאני השליח צבור להציע הדבר לפני הרבנים והנני עושה זה בשמחה.
קווחפצינו כי יהיה זה בעזה"י על שבת נחמו אם
קזרק יסכימו רבני רוסיא לזה.
קחבהאסיפה הראשונה כעת נחפוץ כי יהיו רק יחידי ראשי
קטהדור ברוסיא. ושמנו פנינו בהגאון האמתי האב"ד דק"ק בריסק שי'
קיובמעכתר"ה שי' והרב הגאון ר' חיים עוזר שי' מווילנא, והרב המפורסם בגן של
קיאקדושים מוהרא"ם שי' מגור בפאהלען.
קיבוהנה הגאון מבריסק שי' ומעכתר"ה שי' והגאון
קיגר' חיים עוזר שי' כבר הבטיחו לבוא ועם הרבי מגור שי' אין לי הכירות ועל כן שלחתי
קידמכתבו להגאון מבריסק שי' והוא הבטיח לי למלאות אחרי דבריי.
קיהוהנני פונה עתה למעכתר"ה שי' להיטיב נא
קיולהודיעני בהקדם האפשרי את הסכמתו וחפצו כי לכולנו נדרש לדעת זה מראש וגם הרב
קיזברייער שי' וגם הנכבדים מפרנקפורט אשר ירצו להיות גם בבאדע בקשו כי ידעו דבר זמן
קיחהאסיפה בהחלט לשבת נחמו ויסדרו כן כי יהיה אפשר להם כבר לפני זה לשוב לביתם.
קיטהאליאנס וההילפספעראיין הולכים בימים האחרונים
קכוכובשים את כל העולם תחתם ועל ארץ ישראל בפרט הניחו כבר ידם ובכל עניני הלאום כולו
קכאכל זמן אשר לא יהיה ליראי ד' חברה גדולה כוללת לכל צרכי האומה בכל פרטיהם כהאליאנס
קכבוההילפאספעראיין אי אפשר לעמוד כנגדם.
קכגברוסיא אי אפשר שיהיה זה אבל האשכנזים יראי ד'
קכדאשר שם אין כל שטן ומפריע כאשר יסדרו זה בעזה"י אז יאספו לדגלם מצפון ומים
קכהויהיה בעזה"י לדבר גדול מאד לכל עבודת הקוד בכל צרכי האומה בכללה.
קכוויש בכל זה פרטים רבים ורחבים אבל אחשוב למותר
קכזלבאר זה, כי בודאי שמה זה מעכתר"ה שי' ממר ראזענהיים שי' והאסיפה תעסוק
קכחאי"ה בזה.
קכטובבקשי עוד הפעם להיטיב ולהשיב לי בהקדם, הנני
קלמכבדו ומוקירו כרום ערכו..."
קלאובמכתב
קלבמי"א אייר אותה שנה מוסיף הרב הלוי וכותב לרבי הרש"ב (אגרות י.א. הלוי
קלגמס' 101):
קלד"לאלוף ביהודה גיבור בתעודה הרב המאור הגדול
קלהמדברנא דאומתיה כקש"ת מוהרש"ב שליט"א שניאורזאהן, ברכה ושלו' חיים
קלועד העולם.
קלזאחדשה"ט,
קלחעל פי הבטחת כתר"ה שי' למר ראזענהיים שי'
קלטלבוא בעזה"י להאסיפה כתבתי לביתו בשבוע העברה ע"ד מקום האסיפה וקביעות
קמהזמן".
קמאממכתב
קמבזה עולה כי הרבי הרש"ב הביע את הסכמתו להשתתף בועידת הומבורג, אך עובדה היא
קמגכי למעשה לא בא אדמו"ר הרש"ב לאסיפה זו ואין בידינו גם את תשובתו להרב
קמדהלוי אם אמנם נתנה.
קמה**אסיפת
קמוהומבורג**
קמזהמפגש המדובר התקיים בוועידה שהתכנסה -
קמחהחל משבת "נחמו" י"ד מנחם-אב שנת תרס"ט - בעיירה באד-הומבורג,
קמטנווה-קיץ סמוך לפרנקפורט ד'מיין, במעונו של הרב המקומי רבי שמואל הילמן קוטק.
קנכאן, בחשאיות יחסית, נערכו הדיונים קרוב
קנאלשלושה שבועות בהשתתפותם של: רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל גאב"ד בריסק,
קנברבי אברהם מרדכי אלתר זצ"ל האדמו"ר מגור, רבי חיים עוזר גרודנסקי
קנגזצ"ל מוילנא, רבי אליעזר רבינוביץ זצ"ל גאב"ד מינסק, רבי אליעזר
קנדגורדון זצ"ל ראש ישיבת טלז, רבי שלמה זלמן ברויאר זצ"ל אב"ד
קנהפרנקפורט ד'מיין, הרי"א הלוי עצמו שניצח על מהלך השיחות מאחורי הקלעים,
קנונציגים של רבי דוד פרידמן זצ"ל גאב"ד קרלין, משלחת מהונגריה בראשות נשיא
קנז"הפדרציה של קהילות החרדים", נכבדים ונציגים מקהילות ישראל בפטרבורג,
קנחוורשה, לודז', ריגה, וכן צמרת המנהיגים של "התאחדות החרדים" מאשכנז
קנטבראשותו של הרב יעקב רוזנהיים.
קס**ההחלטה
קסאלייסד את אגודת-ישראל**
קסבבנעילת הועידה בהומבורג החליטו משתתפיה
קסגבעצה אחת לייסד תנועה עולמית של יראי השם ולקרוא אותה בשם "אגודת
קסדישראל". מטרת הארגון ותכליתו, כפי שהוסכם על דעת כל המשתתפים, היא החייאת העם
קסההיהודי הנאמן לה' ולתורתו. תפקידיו המעשיים יהיו: לייצג את כלל-ישראל, להשמיע קבל
קסועולם ומלואו את העקרונות ההיסטוריים של האומה והדרישות של תורתנו הקדושה - כדברי
קסזרבי סעדיה גאון ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה שבכתב ושבעל פה" -
קסחולעשות בפועל את כל הדרוש להגנת היהדות וחיזוקה בכל מקום שהוא. בהגדרה זו נכלל:
קסטהרחבת וביסוס החינוך התורתי תתי"ם וישיבות בכל הארצות, פעולות עזרה ושיפור
קעמצבם הכלכלי של המוני ישראל בארצות המצוקה ובארץ ישראל, יצירת ספרות ועיתונות
קעאכשרה, וייצוג האורתודוקסיה והעם היהודי במישור המדיני.
קעבבאורח פורמאלי הוחלט בהומבורג לייפות את
קעגכוחם של ראשי "התאחדות החרדים" באשכנז לכונן את ה"ועד הזמני"
קעדשל אגודת ישראל שמושבו יהיה בפרנקפורט ד'מיין, ואשר תפקידיו יהיו לעשות את כל
קעהההכנות הדרושות ליסוד בפועל של התנועה העולמית - להכין טיוטה של תקנות-יסוד, לדאוג
קעולמימון הצרכים הכספיים הראשונים, ולכנס בהקדם ועידה עולמית של נציגי היהדות
קעזהחרדית.
קעח**האם
קעטהיה נציג של אדמו"ר הרש"ב בוועידה?**
קפברשימותיו
קפאשל הרב יעקב רוזנהיים ("זכרונות" עמוד 118) מצויין, כי בועידת היסוד
קפבבהומבורג השתתף גם מר טרינין, כנציגו של אדמו"ר הרש"ב. הכוונה כנראה
קפגלחסיד הגביר ר' שמואל מיכל טריינין מפטרבורג, שהיה ממקורבי אדמו"ר
קפדהרש"ב.
קפהעם
קפוזאת, מעניין לציין כי לעובדה זו אין אזכור במכתבי הרש"ב בשנים תרס"ט-תר"פ,
קפזשבהם מפורטים פרטי פרטים אודות יחסו לאגודת ישראל וענינים פרטיים וכלליים שונים.
קפחואף
קפטשיש להניח שלא כל איגרות הרש"ב הגיעו לידינו, קשה להניח שאירוע כזה לא היה
קצמוזכר באף אגרת, כולל בעשרות האגרות שטריינין הוא מכותבן או מוזכר בהן. רוזנהיים
קצאבזיכרונותיו מציין, שהשתתפו בוועידה לא רק גדולי תורה אלא גם "עסקנים
קצבמפורסמים מפטרבורג, וורשה, וילנא וכו'". טריינין היה מחשובי העסקנים
קצגבפטרבורג, וכנראה דבר היותו מקורב לאדמו"ר הרש"ב, גרמה לניסיון ליחס לו
קצדאת ייצוגו של הרבי.
קצה**אחרי
קצוהועידה**
קצזמיד אחרי ועידת הומבורג, ניגשו מנהיגי
קצח"התאחדות החרדים" להגשים את ההחלטות שהחליטו משתתפי האסיפה, והכינו הצעה
קצטשל תקנות שהועברה לעיון גדולי התורה. אולם קשיים רבים נערמו על דרכם וגרמו להשהיית
רהביצוע. כך חלפו שנה-שנתיים בהן כמעט הופסקה לחלוטין פעילותו של "הועד
ראהזמני".
רבההתעוררות המחודשת בנושא היתה בעקבות
רגארועי הקונגרס הציוני העשירי שהתכנס בבאזל בחודש אלול תרע"א.
רדכידוע, לקונגרס הציוני הראשון באו רבנים
רהחרדים - מן התומכים בעבר ב"חובבי ציון" - שפנו עורף אחר-כך למנהיגים
רוהציונים. למרות זאת נותרו עדיין במסגרות הציוניות מספר אישים מהיהדות החרדית במערב
רזאירופה, עד שהקונגרס העשירי הבליט את אופייה התרבותי-חילוני של הציונות וקיבל שורה
רחשל החלטות, שראשי ה"מזרחי" ראו בהם התנקשות בעיקרי התורה.
רטכאשר מחאת ראשי ה"מזרחי" לא
ריהועילה, החליטו אותם אישים חרדים לפרוש מן התנועה הציונית ולהצטרף ל"ועד
ריאהזמני" של אגודת-ישראל, והם שהיוו את הכוח הממריץ ליסוד התנועה.
ריבבהשפעת קריאה זו, נקראה בפרנקפורט-ד'מיין
ריגבאחד מחדשי הסתיו של שנת תרע"ב אסיפה של ראשי היהדות החרדית במערב-אירופה.
רידנוכחו בה נציגים מגרמניה, צרפת, הולנד, בלגיה ושוויץ, שהחליטו כי "יסוד
ריההסתדרות עולמית על בסיס התורה, שתפתור את הבעיות הרוחניות והסוציאליות של כלל
ריוישראל, הוא הצורך הדחוף ביותר של התקופה" - והטילו על ה"ועד הזמני"
ריזלעשות את כל הדרוש כדי לכנס בחדשים הקרובים את ועידת-היסוד הרשמית של "אגודת
ריחישראל" העולמית.
ריטלשם כך החליט הועד לכנס ועידה של
רכאדמו"רים, רבנים ואישי ציבור בקטוביץ בה יהיה יסודה בפועל של "אגודת
רכאישראל".
רכב**מכתב
רכגאדמו"ר הרש"ב לוועידת קטוביץ**
רכדלקראת
רכהוועידת קטוביץ, שלח הרב הלוי איגרת הזמנה לכ"ק אדמו"ר הרש"ב להשתתף
רכובוועידה. בתגובה, שלח לו אדמו"ר הרש"ב את המכתב הבא:
רכזב"ה יום ב' כ"ו אייר תער"ב
רכחלפ"ק, ליובאוויטש.
רכטאחדשה"ט, מכתב כבודו צירוף הקול קורא נכון
רלהגיעני. בכל לב הנני חפץ להשתתף בחברתכם חבורה הק', לעיין ולפקח, בדבר הענין הרם
רלאוהנשא התייסדות "אגודת ישראל" אשר הדבר מצ"ע יקר ונעלה אצלי מאד,
רלבואני רואה היטיב גודל נחיצותו.
רלגואם בעזרתו ית' יתיסד על בסיס נאמן ועל התנאים
רלדהדרושים למטרות האגודה, יש בזה תקוה גדולה בעזרתו ית' להרמת מצב אחב"י.
רלהאבל לדאבון לבי הזמן אשר הגבילו אל האסיפה עומד
רלולנגדי . . ובאמת הנני מצטער מאד על-זה שאין ביכלתי להשתתף עמהם בהאסיפה, אבל מה
רלזאעשה אשר להזמן הזה המוגבל מהנמנע הוא לבוא כנ"ל. ואבטח מהנאספים הנכבדים
רלחיחיו אף יכירו אמיתתי וידונו לכף זכות, ועם זה ארשה לעצמי לבקש להודיעני מתוצאות
רלטהאסיפה, ומעומק לבי הנני מברכם שיצליחו במלאכתם ופועל ידם ירצה ה' להרמת קרן
רמאחב"י הרוחני והחומרי.
רמאוהנני ידידו אמת מוקירו ומכבד כרום ערכו הנעלה
רמבשלום דובער
רמג**ועידת-היסוד
רמדבקטוביץ'**
רמהבקטוביץ שבשלזיה העילית בחרו מייסדי
רמואגודת ישראל כאכסניה מתאימה לועידת-היסוד. למקום זה התאספו בימים י"א-י"ב
רמזסיון תרע"ב, על-פי קריאת ה"ועד הזמני", 228 אישי תורה ופרנסי-ציבור
רמחכדי לכונן את "אגודת ישראל".
רמטבראש הועידה בקטוביץ ישבו הגאונים רבי
רנחיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, ורבי חיים עוזר
רנאגרודזנסקי מווילנא. את המשא המרכזי בוועידה השמיע הרב יעקב רוזנהיים שהציג הן את
רנבהרעיונות העומדים מאחורי התכנית להקים את "אגודת ישראל" והן את התכניות
רנגהמעשיות.
רנדבהמשך הועידה הוקראו מכתבי ברכה מאת
רנהכ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק האדמו"ר מגור, ה"חפץ
רנוחיים", כ"ק האדמו"ר מצ'ורטקוב, הגה"ק בעל "שם
רנזמשמואל" מסוכטשוב, הגאון רבי חיים ברלין, כ"ק האדמו"ר מהוסיאטין,
רנחהגאון רבי יוסף חיים זוננפלד מירושלים, ועוד רבים.
רנטועידת קטוביץ ננעלה בקבלת ההחלטה הבאה:
רס"הנאספים היום בקטוביץ', המייצגים
רסאאת היהדות המסורתית הנאמנה לתורה בכל העולם, אחרי ששמעו את ההרצאות על המטרה,
רסבמכריזים על יסוד אגודת-ישראלומתחייבים לפעול בכל כוחותיהם להקמת ארגונה.
רסגאגודת-ישראל תפעל בכל השטחים של יהודים ויהדות על יסוד דת תוה"ק ללא כל מגמה
רסדפוליטית".
רסה**המצע
רסוותקנות היסוד**
רסזבמקביל, ניסחו באי ועידת קטוביץ את המצע
רסחשל אגודת-ישראל: "לפתור ברוח התורה והמצוה את כל השאלות שתעלינה יום-יום על
רסטהפרק בחיי כל ישראל". אף גובשו קווי-יסוד ותכניות פעולה זמניות לתנועה. בהתאם
רעלתכנית זימנו תיכף למחרת, יום רביעי י"ג בסיוון, אספת-עם ראשונה בעיר קרקוב
רעאבפולין לשם יסוד הסניף המקומי של "אגודת ישראל", בנוכחות חלק גדול
רעבממשתתפי הועידה.
רעגכמו-כן חזרה הועידה וייפתה את כוחו של
רעדה"ועד הזמני" לנהל את עניני התנועה בשלבים הראשונים ולהכין את הכנסייה
רעההגדולה.
רעוהמוסד הראשון והיחיד שהוקם בועידת
רעזקטוביץ', בהתאם לתקנות שנתקבלו וחייבו להרכיבו מיד, היה: "מועצת גדולי
רעחהתורה". כגרעין למועצה נבחרו פה-אחד: כ"ק אדמו"ר הרש"ב,
רעטהאדמו"ר מגור, רבי חיים סולובייצ'יק, רבי יצחק אייזיק הלוי, רבי מאיר שמחה
רפהכהן מדווינסק, רבי חיים עוזר גרודזנסקי מוילנא, רבי יצחק רבינוביץ מפוניבז' רבני
רפאגרמניה - הרב שלמה זלמן ברויאר מפרנקפורט ד'מיין, הרב זאב פיילכנפלד מפוזן, הרב
רפבדוד צבי הופמן מברלין, והרב קופל רייך מבודפשט.
רפג**י"ח
רפדהתקנות של רבי חיים מבריסק**
רפהבמהלך ימי הועידה, התנה רבי חיים מבריסק
רפואת השתתפותו בהנהגת אגודת-ישראל, ב"שמונה עשר תקנות" אותן תבע להכניס
רפזבתקנון התנועה. תכליתן ועיקרן של י"ח התקנות היה לשמור מפני התערבות אגודת-ישראל
רפחהעולמית בענייני חינוך וקהילות מקומיים ולהבטיח סמכות בלעדית בכל הענינים לגדולי
רפטהתורה.
רצבספרו
רצא"זכרונותי" כותב הרב רוזנהיים על דרישתו זו של הגאון מבריסק, והשפעתה על
רצבמהלך הוועידה (עמוד קסח):
רצגהאישיות
רצדהמרכזית בין גדולי ישראל במזרח היה הגאב"ד דבריסק זצ"ל, הגאון רבי חיים
רצהסולובייציק, ידידו הקרוב של רבי יצחק אייזיק הלוי. אחרי חליפת מכתבים ממושכת איתו,
רצוהופיע הגאב"ד דבריסק יחד עם מזכירו ואיש אמונו ר' יחזקאל ליפשיץ, ועל פתח
רצזחדרו במלון התדפקו בלי הרף יומם וליל יהודים מבני המקום וממרחקים, שהשתוקקו לראות
רצחפניו או לשאול בעצתו. ר' יחזקאל ליפשיץ התייחס בספקנות רבה לדתיותם של יהודי אשכנז
רצט(ה"דייטשען")...
שהתוצאה
שאהיתה שכעבור שעות אחדות, בא ר' יחזקאל ליפשיץ בשם הגאב"ד דבריסק ועל פי פקודתו,
שבומסר לידי "הוועד הזמני" אגרת שכללה את תנאי השתתפותו בהנהגת
שג"אגודת ישראל". היו אלה "י"ח תקנות" שמטרתם הייתה לשמור
שדמפני התערבותה של "אגודת התורה" ברוסיה ובפולין.
שהלצערי
שוהרב, נאבדה האגרת הזאת ממני במשך השנים והיא לא נכללה אף בפרטיכל הרשמי של ועידת
שזקטוביץ. מבחינה מעשית לא נועד לה ערך רב, כי עצם תהליך לידתה של "אגודת
שחישראל" וכל המבנה שלה, מנעו מראש כל ניסיון, ואפילו הקלוש ביותר, מצד המערב, להתערב
שטבעניינים המקומיים של היהדות הרוסית.
שיאך
שיארוח חוסר האימון שבה חדורה האגרת, גרמה לכולנו, ובייחוד לי, דאגות חמורות, צער
שיבוהתרגשות. הרגשתי באופן אינטנסיבי את הסכנה בפניה תועמד בעתיד כל הנהלה של
שיג"אגודת ישראל", באם תקום ביום מן הימים, כעין קואליציה של מתנגדי האגודה,
שידמבין הרבנים הליטאיים וההונגריים. הרגשה זו הפכה לי את ימי קטוביץ ולילותיה נטולי
שיההשינה, לגיהינום עלי אדמות.
שיועד כאן מספרו של הרב רוזנהיים.
שיז**יחסו
שיחשל הרבי הרש"ב לועידת קטוביץ**
שיטכאמור, אדמו"ר הרש"ב לא השתתף
שכבוועידת קטוביץ, אך שיגר לה אגרת ברכה.
שכאחודש ימים מאוחר יותר, בכ"ו תמוז,
שכבכתב הרבי את המכתב הבא אל הר"ר שמואל מיכל טריינין הנזכר לעיל (אגרת שלה,
שכגאגרות קודש שלו כרך ב עמוד תרלב):
שכד"בדבר אסיפת קאטאוויץ לא אוכל לע"ע
שכהלהגיד באשר לא קיבלתי מאתם שום ניירות מה נעשה שמה, ואם כי קבלתי מהם מכתב שבחרו
שכושאהי' גם כן בהמועצה שלהם ושואלים הסכמה, לא עניתי להם באשר לא נדע לי חשבון פרטי
שכזמה חפצם ורצונם בהאגודה, ועל איזה תנאים רצונם לייסדה".
שכחנראה
שכטשלדעת ראשי האגודה, לא היה קשר בין בחירת הרבי למועצת גדולי התורה ובין דווח לנבחר
שלעל אירועי אסיפת קטוביץ והחלטותיה.
שלאיצויין
שלבכי חוסר הדיווח היה למרות בקשתו המפורשת לקבלת דיווחים - "ועם זה ארשה לעצמי
שלגלבקש להודיעני מתוצאות האסיפה" - בתשובתו על ההזמנה לקטוביץ, המובאת לעיל.
שלד**הרעיון
שלהמכה גלים**
שלוהלשכה המרכזית של אגודת-ישראל, שהוקמה
שלזבפרנקפורט תיכף אחרי הועידה, החלה לפעול בניצוחו של הרב יעקב רוזנהיים - לייסד
שלחסניפים והסתדרויות ארציות במקומות שונים בעולם, ולהתחיל בפעילות בתחומי עזרה וישוב
שלטארץ-ישראל.
שמהר"י רוזנהיים ואנשיו יצאו כבר
שמאבקיץ תרע"ב למסע במספר מדינות במערב-אירופה ובפולין כדי לזרז את התקדמות
שמבהענינים. כן נשלחו באותה שנה הרב אהרן וואלקין ז"ל וד"ר מאיר הילדסהיימר
שמגז"ל מברלין לייסד את אגודת-ישראל באמריקה. מארץ-ישראל הגיעו ידיעות על כינון
שמדהסתדרות מקומית של אגודת-ישראל בנשיאות הגרי"ח זוננפלד זצ"ל
שמהוהגרי"י דיסקין זצ"ל. בקיץ תרע"ג נסע הרב רוזנהיים לבודפסט, השתתף
שמובוועידה ארצית של הקהילות החרדיות בהונגריה, והצליח להשפיע על חלק מראשי הציבור
שמזלהצטרף אל האגודה.
שמח**חילוקי
שמטדעות**
שנאולם,
שנאהשנתיים הבאות שלאחר ייסוד האגודה, תרע"ג ותער"ד, עמדו בסימן של חילוקי
שנבדעות פנימיים, כפי שמסופר בזיכרונותיו של הר"י רוזנהיים (עמוד קעב):
שנגהדאגות
שנדלהקמת בניינה הארגוני של "אגודת ישראל" הועמדו בצל - לכל הפחות, עד כמה
שנהשהדבר נוגע לי - עקב הסכסוכים האידיאולוגיים שהתגלו במשך השנתיים מוועידת קטוביץ
שנועד מלחמת העולם הראשונה, בקשר למה שנקראה "הדרישה ההונגרית" או - ביתר
שנזדיוק - "הדרישה הפרנקפורטאית".
שנח"הדרישה
שנטההונגרית", כפי שבאה לביטוי בנאומו של ד"ר שכטר בוועידת קטוביץ היתה,
שסשבמקומות בהם קיימות קהילות חרדיות עצמאיות, יתקבלו רק חברי הקהילות האלה בתור
שסאחברים ב"אגודת ישראל" העולמית. היות ובהונגריה, על פי החוק הממשלתי, אי-אפשר
שסבהיה להשתייך בעת ובעונה אחת לשתי קהילות, היתה משמעות הדרישה, להוציא ממסגרת
שסגה"אגודה" את כל אלה ששילמו מסים לקהילות הניאולוגיות.
שסדבעצם,
שסהבשביל הונגריה, מתוך עקביות מובנת מאליה אף לא באה בחשבון כל אפשרות אחרת. כי שם,
שסומאז הוכרה ההפרדה בין האורתודוקסים והניאולוגים על-ידי הממשלה, הפכו למעשה שני
שסזאיגודי הקהילות, על פי פסק-הדין שנתקבל פה-אחד על-ידי כל הרבנים החרדים לדבר ה',
שסחלשני ארגונים דתיים נפרדים, והיה זה בניגוד לכל היגיון להקים קשר כלשהו בין אנשים
שסטהמשתייכים לכת ליבראלית-רפורמית, וארגון עולמי אורתודוקסי.
שעמאידך
שעאאפשר היה להניח שאנשי הונגריה כשלעצמם, לא היו מתנים את הצטרפותם בתור הסתדרות
שעבארצית אוטונומית ל"אגודת ישראל" העולמית, בקבלת העיקרון ההונגרי על-ידי
שעגהמדינות האחרות, שבהן היתה ההתפתחות ההיסטורית אחרת לגמרי.
שעדאך
שעהבנקודה זו הופיעו לגבי "אגודת ישראל", בצורה חמורה ביותר, תוצאות שיתוף-פעולה
שעוההדוק בין הרב שלמה זלמן ברויאר זצ"ל ומנהיגי ארץ מולדתו הונגריה.
שעזמתוך
שעחזהירות מרובה נקבע מרכז ה"אגודה" בגרמניה לא בפרנקפורט, כי אם
שעטבהאלברשטאדט, במקום בו התקיימה קהילה אחידה. אך בזה טרם נפתרה הבעיה. הרש"ז
שפברויאר ניסה בתחילה לשכנע את חברי "הועד הזמני" (הוא השתתף אז באופן
שפארשמי בישיבותיו), שיקבלו את השקפתו, לפיה יש לראות בחרדי פרנקפורט המשתייכים
שפבלקהילת הרב הורוביץ במסגרת הקהילה הכללית, ואשר אינם - לכל הפחות - גם חברים
שפגבקהילה החרדית, כ"פורשים מן הציבור".
שפדהוא
שפההסכים אמנם שחרדים כאלה, "הפורשים מן הציבור", יתקבלו כחברים
שפוב"אגודת ישראל", אבל דרש שהם לא ייבחרו לאף אחד ממוסדותיה. במבט הראשון
שפזיראה אולי כתמוה, איך העיזו בכלל בעלי-הבתים הפשוטים שמהם הורכב "הועד
שפחהזמני", לדגול בבעיה שהיא לכאורה הלכתית גרידא, בהשקפה מנוגדת לזו של
שפטהרש"ז ברויאר. אך למעשה היה מדובר בבעיה סוציאלית-מוסרית, בעלת חשיבות יסודית
שצוגדולה ביותר לגבי ישותה והתהוותה של "אגודת ישראל" כמזיגה בין מזרח
שצאלמערב.
שצבהתביעה
שצגההונגרית פגעה למעשה בפרנקפורט, כמעט אך ורק בחרדים ומדקדקים במצוות מיוצאי מזרח
שצדאירופה (גליציה, פולין הקונגרסאית, רוסיה וכו') שהיגרו לפרנקפורט בעשרות השנים
שצההאחרונות ולא ראו חובה לעצמם להצטרף לקהילה החרדית, היות ומחלקתו של הרב ד"ר
שצוהורוביץ אשר בקהילה הניאולוגית-אורט', דאגה לסיפוק כל צרכיהם הדתיים, ומלבד זאת
שצזהרבתה לעשות בשטח הצדקה והעזרה.
שצחלצערנו
שצט- והדבר הזה כאב לי תמיד - ה"יקים" מבטן ומלידה, שניהלו את ענייני
תהקהילה החרדית, לא הרגישו מעולם את הקשר הנפשי עם האחים העניים שבאו מארצות מזרח
תאאירופה; הם קיימו אמנם בהם מצוות "צדקה" כשאלה פנו אליהם, אך הביטו
תבעליהם קצת מלמעלה למטה, כאל "פאללאַקען" בלתי מתורבתים... מעולם לא
תגנעשתה פעולה כדי לצרף אותם בתור חברים לקהילה החרדית, או כדי לעורר בתוכם את חובת
תדהשתייכותם אליה בתור מצווה דתית;
תהלהיפך,
תומתוך התנגדות רוב ראשי קהילתנו אפשר היה להניח, שהם רוצים - לטובת הקהילה - להרחיק
תזאותם ממנה, כדי שלא יהיו לה למעמסה מבחינה כלכלית, ושהם מעדיפים שצרכיהם יסופקו על-ידי
תחהניאולוגים.
תטבעיני
תיחברי "הועד הזמני" של "אגודת ישראל" נראתה הדרישה להטיל על
תיאהאנשים האלה את כתם "הפרישה מן הציבור" ולהטיל לפתע דופי בדתיותם, כדבר
תיבהעומד בניגוד לאידיאולוגיה של "אגודת ישראל", אשר קיוותה למצוא נקודת-משען
תיגדווקא בחוגי "יהודי המזרח" החסידים אשר בפרנקפורט, ברלין, קלן וכו'.
תידאף
תיההתקווה שטרם התייאשו ממנה, לרכוש הן את "געמיינדע אורטודוקסים" והן את
תיואנשי "המזרחי" בין רבנות הקהילה החרדית והנהלת "האגודה"
תיזבפרנקפורט, יותר ויותר. אני עצמי ניהלתי ויכוחים עם האידיאולוג העיקרי של הרבנים,
תיחהד"ר יצחק ברויאר זצ"ל, אך הם נסתיימו ללא תוצאות..."
תיטלהלן,
תכמוסיף הרב רוזנהיים ומספר על כך (עמוד קפ):
תכא...בעיתון
תכבהרגנסבורגי ובירחון "דורש טוב לעמו", שיצא לאור על-ידי בני הרש"ז
תכגברויאר, המשיכו להתפרסם התקפות נגד הנהלת "האגודה"; אף מעל במת בית-הכנסת
תכדבשיצנשטאססה השמיע הרש"ז ברויאר מדי פעם בפעם דברי ביקורת נגד "אגודת
תכהישראל", ובייחוד נגד ארגון הנוער שלה והסניף המקומי שנוסד בפרנקפורט (הראשון
תכובהנהלת הצעיר מרתין פייסט, בנו המוכשר והתוסס של לואיס פייסט; השני בראשותו של
תכזהמנהל גרשון לאנגה)... אפשר היה לצפות מראש שהויכוח על הדרישה ההונגרית-הפרנקפורטאית
תכחיחרוג ממסגרת ק"ק פרנקפורט, ואמנם עלה בידי הרש"ז ברויאר לעורר גם אצל כמה
תכטמראשי אגודת ישראל ברוסיה ופולין אהדה לדרישה זו, וחוגים אלה הציעו להכליל בתקנות
תלה"אגודה", שהיו זקוקות לאישור הכנסיה הגדולה, סמכות גדולה ורחבה ביותר
תלאלמועצה הרבנית ביחס למוסדותיה המנהלים של ההסתדרות.
תלבהם
תלגקיוו להעביר בדרך זה ביתר קלות, דרישות המכוונות להגביל את זכות הבחירה הפאסיבית
תלדולהשתמש אח"כ בנשק זה לא רק נגד אנשי "המזרחי" כי אם נגד חוקי
תלה"געמיינדע-ארטאדקסיע". בפולין דגל בשאיפות אלה נחום לייב ויינגוט,
תלוברוסיה - הרב מפולטאבה רבי אלי' עקיבא רבינוביץ, והירחון, "דורש טוב
תלזלעמו", שימש להן לפה. כעבור זמן-מה שלח הרש"ז ברויאר שליח מיוחד אל
תלחהגאב"ד דבריסק, כדי לרכוש את ליבו לרעיונות אלה, לקראת "הכנסיה
תלטהגדולה" הראשונה.
תמעד כאן מזכרונותיו של הרב רוזנהיים.
תמא[המנהל גרשון לאנגה המוזכר ברשימותיו של
תמבהר"י רוזנהיים, הוא ככל הנראה "הדירעקטאר לאנגע" שהוזכר לעיל מספר
תמגפעמים בפרק "חיזוק היהדות והפצת המעיינות בגרמניה", כמי שעודד את הוצאת
תמדהחוברת לילדים "האח" בשפת אשכנז].
תמה**עמדתו
תמושל אדמו"ר הרש"ב **
תמזבאותה ימים שהה כ"ק אדמו"ר
תמחהרש"ב בנאות דשא בוויעסבאדן. הרבי הגיע לוויסבאדען בי"ז טבת תרע"ג,
תמטושהה במקום עד כ' שבט. לוויסבאדען הגיע הרבי מברלין, שם נפגש עם ראשי האגודה, כפי
תנשיסופר להלן.
תנאבאגרות הקודש מחודש זה, נמצאים מכתבים
תנברבים על מעורבותו העמוקה של אדמו"ר הרש"ב בכל מהלך העניינים. ראשי אגודת
תנגישראל בגרמניה, הרב הלוי, הרב ברויאר, הרב רוזנהיים, ויעקב שטראוס, ביקרו את הרבי
תנדפעמים רבות במעונו, מתוך ניסיון לשכנע את הרבי בצדקת עמדתם, ולנסות לצרפו אל
תנההתומכים באגודה.
תנולפנינו צרור אגרות קודש של הרבי מאותם
תנזימים בהן הוא עצמו מספר בפרוטרוט על כל מהלך העניינים:
תנחהאגרת הראשונה בנושא זה, היא מי"ט
תנטטבת תער"ג, מוויסבאדען, הממוענת אל "בני יקירי יחי' כלתי הצנועה והכ'
תסתי', נכדותיי היקרות והנחמדות יחיו". (אגרת א'מג* באגרות-קודש שלו, כרך ה,
תסאעמוד מב):
תסב...באנו לפה שלו' ת"ל תמול בוקר.
תסג...בברלין היה אסיפה מכל רבני אשכנז בדבר המחאה
תסדנגד הרבנים הרעפארמער. וגם בדבר אגודת ישראל. ד"ר ערהמאן שהוא כעת רב שני
תסהבליובען בא לברלין להתראות, וכפי הנראה בא במכוון לברלין על פי דרישת הרבנים (בנו
תסוהדענטיסט היה בברלין וא"ל שהודיע לו בטעלעפאן שאני בברלין) להטות אותי
תסזלהרעיון הנ"ל. ראזענהיים בא להתראות ולא מצא אותי, בטח יבוא לפה.
תסח**"אני
תסטחושש מאד על זה"**
תעובכ"ג טבת מוסיף הרבי הרש"ב
תעאוכותב לבנו בעניין זה (אגרת שנח באגרות קודש שלו, כרך ב עמוד תרנג):
תעב...כעת כל הדבורים המה בדבר האגודה וזה מרעיש כעת
תעגעולמו של האשכנזים. הרב ברייער יצא מן האגודה, כי רצונו שיהיה תנאי מפורש בספר
תעדהתקנות שבמקום שיש עדה אורתודוכסית מיוחדת, מי שאינו בתוך העדה הזאת אין לו רשות
תעהלהיבחר למנהיג האגודה, והועד הזמני אינם מסכימים להעמיד התנאי הזה (ואומרים שזה
תעוביכולת הועד הקבוע לעשות, ולפי הנראה תכלית כוונתם הוא מפני שרוצים להכניס כל מי
תעזשירצה לכנוס בלי בירור, ואינם שמים לב אל ההנהגה ומכל שכן שאינם רואים את
תעחהנולד...).
תעטמסופק אני אם תבוא דבר האגודה לפועל, ואם תבוא
תפאני חושש מאד על זה. ולפי דעתי יש בזה סכנה ר"ל להיראים דאשכנזים, ותחת אשר
תפאהמנהלים דכעת היינו הועד הזמנים חושבים לאגד כוחות היראים, יהיה ח"ו פירוד
תפבגדול ויתחלקו היראים לב' מחנות, כמעט רובם של הרבנים היראים המה בתוך האגודה ויש
תפגשעומדים רק בדרך התרחפות לבד כמו הרב פנחס כהן (אשר עליו שאלתי בפרט כי אני חושב
תפדשלו יש קצת חוש הריח),
תפהאמנם זהו רק עד שלא נתבררו הדברים ולא נתיישבו
תפועדיין במוחם ואינם יודעים בעצמם מה הוא, והוא כמו זמן בהלה אצלם, מאספים אותם
תפזומדברים המה ואחרים בטובת הענין ונחיצותו, וכאשר יתבררו הדברים יותר ויתגלמו עד
תפחשיהיו ניכרים היטיב אז ינקרו את עיני האשכנזים וידעו מה הוא הדבר, השערתי אשר רבים
תפטמהרבנים יסלקו עצמן. הרוח החיה בזה הוא הלוי . . ראזנהיים עוד לא היה אצלי, ומסתמא
תציהיה ימים אלו.
תצא...ואני מטייל שיעור נכון בכל יום, והי' לי היום
תצבלמלאכה והלילה לפני האשכנזים בענייני הכלל ועניני העיר, והשי"ת ישלח לנו
תצגרפו"ש בקרוב בתוך כו'.
תצד**הרבי
תצהדורש: לכלול באגודה רק יראים בלתי מפלגתיים**
תצוביום רביעי, ערב ראש חודש שבט
תצזתער"ג, כותב הרבי הרש"ב לבנו על פגישתו עם הרב ברויאר, מי שהוביל את
תצחהדרישה לקבל כחברים באגודה רק את הנמנים בקהילה החרדית בלבד (אגרת שס, כרך ב עמוד
תצטתרנו):
500...תמול היה הרב ברייער אצלי בדבר האגודה ומתאונן
501מאד על הגר"ח [מבריסק] יחי' שבקאטאויץ הסכים עמו בדבר מנהיגי האגודה שיהיה
502דווקא מהנמנים בקהילה אורתודוכסית (במקום שנוהג ב' קהילות) ובעצמו כתב הגר"ח
503יחי' נוסח התנאי הזה, ואחר כך על ידי . . לא חתם על זה והבטיח לו שמביתו ישלח לו
504צעטיל חתום על תנאי ויחתמו עוד רבנים (וברייער חתם על הח"י דבר שלו) ובתחילת
505חודש כסלו כתב לו ותבע הבטחתו ולא הושיב לו (ואפשר לא נשלח לו המכתב לאטוואצק)
506וביום ועש"ק העבר פרסם האיזראליט שיש מכתב מיוחד מהגר"ח אשר מעולם לא
507קבע את התנאי לעיכובא ולא אמר בזה לא לאו ולא הן.
508ברייער יצא מגדר הכלים ממש מהידיעה הזאת,
509ובמוצש"ק כתב אליו עוד הפעם, ובקש אותי לכתוב גם כן, ואכתוב לו אי"ה.
510אני אמרתי לברייער אשר אני אינני מסתפק בהתנאי
511הזה, כי אם אשר בכל החברה לא יראו ולא ימצאו איז' עלימנענטין אחרים לבד יראים
512פשוטים אום פארטייניע וכשיהיו בהחברה ציונים מזרחים או אנשים שאינם נחשבים באגודת
513אורתודוכסית יפעלו גם על הראשים במשך הזמן, והאגודה יכולה להתקיים בכוונתה האמיתית
514רק בתנאי מפורש שלא יהיה בה שום תערובות זרות.
515והנה עד שלא בא ברייער היה טעלעפאן מראזנהיים
516מבקש זמן על היום עבורו ועבור יעקב שטרויס והגבלתי להם על היום שעה ה', ואחר כך
517היה טעלעפאן אשר ראזנהיים נסע ויבוא שטרויס לבדו, בטח יבא בקרב כי השעה קרובה לשעה
518ה'.
519בין ברייער וראזנהיים נעשה פירוד גדול ומבזה את
520ברייער במכ"ע שלו, בד"כ ההמולה גדולה מאד, הרבנים היראים מבולבלים המה
521עדיין ועומדים רגלם אחת בפנים כו' ורק הציונים המזרחים נכנסו בזה בראשם ורובם, ולא
522אאריך עתה כי יפסיקו אותי וישאר המכ' על עוד יום"...
523כזכור, במהלך וועידת קטוביץ' התנה רבי
524חיים את השתתפותו באגודה בקבלת ח"י תקנות. במרכז התקנות הללו עמד גם התנאי
525הנזכר כי במקום שיש קהילה אורתודוכסית
526נפרדת, מי שאינו בתוך העדה הזאת אין לו רשות להבחר למנהיג באגודה.
527הובאו לעיל גם מזכרונותיו של הר"י
528רוזנהיים, שחשש שדרישה זו תעמיד בסכנה את שלימות אגודת ישראל.
529היה זה האדמו"ר רבי שמואל מסלונים,
530מן הפעילים מאחורי-הקלעים בשלבי היצירה של אגודת-ישראל, שהציע נוסח מחודש של
531התקנון ושלחו אל רבי חיים - והשיג את הסכמתו וחתימת ידו של הגר"ח על התקנות -
532אחרי שתיאם את העמדות בביקורים אישיים שערך בנפרד אצל האדמו"ר מגור,
533ה"חפץ חיים", הגרש"ז ברויאר, והרב יעקב רוזנהיים.
534בעקבות המשא-ומתן הזה אישר מחדש רבי
535חיים בשנת תרע"ג, באגרת אל רבי חיים עוזר מוילנא, את השתתפותו באגודה. וכך
536כתב הגר"ח בט' טבת תרע"ג:
537"…והלא כבר הוחלט באספה בהאמבורג תקנות
538יסודיות שעל פיה תתנהג ה'אגודה' וכן נתקיים אחר כך בקאטאוויץ' שהתקנות יהיו גלויות
539לכל ומאושרות על-ידי האספה של "אגודת ישראל". ובהתבונני חשבתי אחת
540ששקולה היא בעיני . . שיבורר אופיו של ה'אגודה' הגדולה הזאת . . שאיננה בתור
541אפוטרופוס על התורה, שזה . . אינו מסור לנו, נשגבה היא מאתנו, כי אם לפעול ולעשות
542להרבות תורה ויראה בישראל.
543ובזה הנני בל"נ נמנה גם כן לחבר להוסיף
544השתדלות ואומץ לטובת ה'אגודה' כמצווה עלינו להיות חבר לכל וגו'. הנני מוקירו
545וידידו חיים הלוי סאלאווייצ'יק".
546**מכתב
547הרבי הרש"ב אל הגר"ח מבריסק**
548ואכן, יומיים לאחר מכן, בב' שבט, כתב
549הרבי אל רבי חיים סולובייצי'ק, איגרת מיוחדת בעניין זה (אגרת א'מד, כרך ה עמוד
550מד):
551...ע"ד האגודה מלחמה גדולה כעת בענין זה בין
552יראי אשכנז, הרב ברייער יצא מן האגודה, משום שהועד הזמני אינו מסכים על התנאי שלו
553הידוע, רוב הרבנים היראים עומדים רגלם אחת בפנים ואחת בחוץ, ונעשה פירוד גדול בין
554ברייער ראזינהיים ושטרויס.
555ביום ד' העבר היה אצלי הרב ברייער לגלות צערו
556ועגמת נפשו הרב שיש לו מענין האגודה, אשר הוא מחוללה, ומתחרט כעת, באלפי חרטות, על
557אשר התחיל הדבר באשכנז.
558והתאונן לפני על זה אשר כתב מכתב להדר"ג
559נ"י בתחילת חודש כסלו בדבר הבטחתו לשלוח הצעטיל חתום, על דבר התנאי, ולא קיבל
560מאתו תשובה, ויותר כאשר האיזרעליט פרסם ביום ועש"ק העבר בשם הדר"ג יחיה
561אשר מעולם לא החליט בדבר התנאי הזה לא הן ולא לאו. הידיעה הזאת הלמה ראשו, והוא
562כמבולבל ממש. וכתב עוד להדר"ג במוצש"ק העבר. אני אמרתי לו אשר
563הדר"ג כל העת באטוואצק ובודאי לא נשלחו לו המכתבים, ומוסגרים בזה, וגם נוסח
564הצעטיל הנעשה בקאטאויץ.
565השקפתי בגוף ועצם הענין, שבאם הועד הזמני ינהיגו
566את הענין כמו שמנהיגים עתה (אשר השינויים בזה, יכול להיות לפי"ד רק כשיהיה
567העדר קודם להוי') תהיה האגודה בהמשך הזמן אגודה ציונית אם מזרחית או עוד גרוע
568ממנה. אמרתי זאת ליעקב שטרויס, וכמובן שאינו מודה לדבריי, ואומר שאדרבא הציונים
569המזרחים יהפכו על ידי האגודה, אבל דעתי והשקפתי הוא כנ"ל,
570ויסלח לי הדר"ג יחיה על אשר ארהיב עוז בנפשי
571להגיד דעתי להדר"ג יחיה שלא ילך בדרך אתם, ואינו כדאי כלל להחזיקם, באשר לפי
572דעתי במשך הזמן יהיה נצרך להרחיקם, ואפשר גם לצאת נגדם, כי לפני מדינתנו הדבר
573מסוכן ממש ח"ו. ועל אחד מראשי המנהיגים בסתר בענין האגודה, שאין רצוני לפרט
574שמו, נטוי אצלי קו חשד אשר תכלית כוונתו בכל הבניין הזה הוא בכדי לחדור עם ההנהגה
575האשכנזית תוך מדינתנו, והש"י ישמרנו מהם.
576ואני חוזר ומבקש סליחת הדר"ג יחיה על דברי
577הנ"ל, כי מפני יראתי הגדולה מחשש הנ"ל מצאתי א"ע מחויב בדבר לגלות
578לו דעתי, והדר"ג יחיה ישקול את הדבר במאזני שכלו הזך והטהור, וימחול נא להשיב
579לי על מכתבי זה, ובאשר לא אתמהמה הרבה פה יחיש נא תשובתו הרמתה.
580**העתק הצעטיל הנעשה בקאטאויץ על ידי הגר"ח
581יחיה:**
582הניסיון שהורה לנו באיזה מדינות, שחורבן התורה
583והיהדות גברה ולא מצאו למו מפלט, אך בחילוק הקהילות, ובהפרד היראים מיתר העם בכל
584הענינים הנוגעים לקהילות ישראל, מראה לנו בעליל שאי אפשר לנו לספח שיהיו מובחרים
585לענייני האגודה, אותם שאינם נמנים לקהלת יראים הנפרדת (האורתודוכסית). אבל יכולים
586הם להתקבל לחברי האגודה, אחרי שמתנהגים הם ביהדות, ורק אינם יכולים להימנות ממייסדי
587האגודה ומנהליה (פארשטאנד, אויסשוסס קאמיסיאן) אחרי שאינם באים לחיזוק היהדות
588בחילוק הקהילות ואינם נמנים לקהילות האורתודוכסית.
589קאטאויץ יום ד' בהעלותך, י"ג לירח סיון
590תער"ב לפ"ק.
591כאמור לעיל, באסיפת
592היסוד כתב רבי חיים את ה'צעטיל' הנוכחי ולא חתם עליו אך הבטיח להרב ברויאר שמביתו
593ישלח לו מכתב חתום.
594למעשה, לא
595התקבל תנאו זה של רבי חיים. בהצעה הראשונה לספר התקנות של אגודת ישראל, שנערכה על
596פי החלטת הועד הזמני ביום י' וי"א סיון ה'תרע"ג, נאמר "יכולים
597להיבחר רק חברים הידועים ברוחם ובאורחות חייהם לשומרי תורה ומצוה בפועל על פי
598היהדות הנאמנה למסורת אבות".
599גם בהצעה
600השניה לספר התקנות, שנכתבה בו' ניסן תרד"ע ועליה חתם גם הרב שלמה זלמן
601ברויאר, נאמר "חרדים לדבר ה' ושומרי תורה ומצות בפועל על פי היהדות הנאמנה
602למסורת אבות" ותו לא.
603אמנם
604אדמו"ר הרש"ב לא הסתפק בהגדרה זו, כיון שאת זה יסביר כל אחד לעצמו
605כרצונו, כמו שכתב לקמן לבנו בי"ב שבט, והוסיף "אשר אני אינני מסתפק בזה
606שבהועד לא יהיו אנשים שיש בזה חשש, כי אם שגם בהחברים לא יהיו רק יראים
607פשוטים".
608[יצויין, כי
609בהצעה הראשונה לספר התקנות של "אגודת יראים" ברוסיה, שערך אדמו"ר
610הרש"ב באותה שעה (ראה אגרות-קודש שלו אגרת שסז), מודגש כי "לחבר
611"אגודת יראים" יוכל להתקבל כל איש החפץ בהרמת קרן התורה והיהדות, אשר
612הנהגתו ואורחות חייו הן על פי התורה והמצווה במלוא מובן המלה, ואשר איננו חבר לאיזה אגודה אחרת כללית" (הדגשת המעתיק)].
613**"לפנינו
614בני רוסיה אין אופני האגודה שלהם מתאימים"**
615במוצאי שבת ד' שבט, כתב אדמו"ר
616הרש"ב גם אל החסיד ר' שמואל מיכל טריינין בנושא זה, אודות גישת הגר"ח
617מבריסק בנידון, שהסעירה באותם ימים את היהדות החרדית בגרמניה (אגרת שסא, כרך ב
618עמוד תרנט):
619...ע"ד האגודה נעשה מחלוקת גדולה בפה אשכנז,
620הרב ברייער יצא מן האגודה, כי הועד הזמני אינו מוסכם להעמיד תנאים כאלו שהוא עומד
621עליהם בתוקף. ובד"כ לפנינו בני רוסיה אין אופני האגודה שלהם מתאימים כלל ואני
622חושב שהיא מסוכן ח"ו לפני מדינתנו. מדי עברי דרך ווארשא התראתי עם הרב מבריסק
623נ"י ושאלתיו בדבר האגודה, ואמר לי שאינה טובה בעיניו, ומ"מ נתן להם
624מכתב, ותירץ את עצמו שהכריחו אותו על זה. אני כתבתי לו מפה שאינו ראוי כלל שיחזיק
625בידם, ואני חושש אשר במשך הזמן תהיה אגודת ציונית. והשי"ת ישמרנו מהם.
626**"מטרידים
627אותי מאוד"**
628עד כמה העסיקו עניינים אלו את כ"ק
629אדמו"ר הרש"ב, ניתן ללמוד ממכתבו אל הר"ר שמואל גורארי', מיום
630שלישי ו' שבט (אגרת שסג, אגרות קודש שלו כרך ב עמוד תרסא):
631…כל העת לא כתבתי לכבודו מפני שמטרידים אותי מאד
632ובכל יום ויום ממש באים אנשים אם מפראנקפורט או מפה בעניינים שונים הן בענייני
633האגודה והן בעניינים דפה או בלא שום דבר רק ביקור אשכנזי. תמול ישבתי משעה ג'
634ומחצה עד שעה ז' עם אורחים, וחובת הטיול מתבטל על ידי זה וגם אין לי זמן לכתוב
635מכתבי' הנחוצים.
636האגודה מרעשת עולמו של אשכנז ונעשה פירוד גדול
637בין ברייער ויעקב ראזנהיים, וברייער יצא מן האגודה, ומתאונן מאד על הרב מבריסק
638יחי' אשר בקאטאויץ הבטיח לו בפה מלא להיות עמו, וגם כתב צעטיל והבטיח לו לשולחו
639בחתימתו מביתו, ועתה פרסם האיזרעליט שהגר"ח עמם. אני כתבתי להגר"ח בחוזק
640שאנחנו אינו יכולים לילך אתם ולא להחזיקם כלל, כי יכול להיות אשר במשך הזמן יהי'
641נצרך להרחיקם ואפשר גם לצאת נגדם, כי לפי השקפתי יהי' זה במשך הזמן כמו אגודת
642ציונית, ועוד לא קבלתי תשובתו ע"ז...
643ובמכתב לבנו הרבי הריי"צ מט' שבט
644כותב הרבי בסגנון דומה (אגרת שסה, אגרות-קודש שלו, כרך ב עמוד תרסה):
645...אין שום עצה נגד האשכנזים ומבלבלים ומטרידים
646הרבה, תמול ישבתי אתם עד שעה 9, והיינו מן אחר שעה 5 עד 9 . . ואחר שעה 10 (היינו
647לאחר הסעודה) טיילנו כחצי שעה.
648...אינני חושד לא את ברייער ולא את האשכנזים שיש
649איזה פניות בזה, רק זאת אשר האשכנזים רוצים לכסות ולהעלים את הבטלנות (פאנאטיק)
650שלהם, כאשר הפעם אמר לי ראזנהיים שהחופשים חושבים אותם לפאנאטיקער, ועתה רוצים
651לכסות זאת ולסבול את כל אדם, ובזה הולכים בדרך עקלתון ר"ל...
652**הרבי
653מבאר את "תוכן המחלוקת" **
654ביום
655שני י"ב שבט תרע"ג כתב הרש"ב לבנו מכתב ארוך, בו מבאר בפירוט רב את
656הרקע להקמת האגודה והמהלכים שקדמו לה, וכן את חילוקי הדעות בין בין מייסדיה
657הרש"ז ברויאר והר"י רוזנהיים.
658בהמשך
659המכתב אדמו"ר הרש"ב מפרט באריכות את חששו, מכך שיהיו חברים באגודה גם
660אנשים שאינם מן היראים, וההשלכות שעלולות להיות לעובדה זו (אגרת שסו, אגרות קודש
661שלו כרך ב עמוד תרסו):
662...העתק ממכתבי להר"ח יחי' אשלח לך מוסגר-פה.
663ב) להודיע הדברים שדברתי עם שטראוס צריכים לבאר
664תחלה תוכן המחלוקת ביניהם היינו בין הרב ברייער עם יעקב ראזנהיים ויעקב שטראוס.
665התחלת רעיון האגודה היא מאת ברייער זה כמה שנים מלפנים, ובהיותי פה ויעסבאדען בפעם
666הא' [=בחורף תרס"ט, המו"ל] בא ברייער לפה לדבר בזה, ואומר אשר במחשבה
667היה אצלו הדבר כמה שנים קודם, אז לבש האגודה בלבוש חומרי, והוא אשר היראים יוכלו
668לעזור ולתמוך את עצמם מבלי שיצטרכו להחופשים, וכמו בהמקרים שיקרו במשך הזמן על כל
669צרה שלא תבוא כמו הפאגרמען ר"ל שהחופשים נתנו על זה סכומים גדולים, והמעות
670הלכו בדרך עקלתון כידוע,
671כשתהיה האגודה תהיה בזה קופה גדולה של צדקה מן
672היראים, ולא יצטרכו לבקש מהחופשים, יש לחשוב אשר כוונתו היה בזה לעשות הבדלה גמורה
673בין קהילת היראים לקהילת החופשים (אשר המחולל היה חותנו ז"ל [=הרש"ר
674הירש, המו"ל] והוא מחזיק בזה ביותר) כי עד עתה רובם מאנשי הקהילות
675האורתודוכסית המה גם כן חברים בקהילות החופשים (הנק' הויבט געמיינדע) ומשלמים
676השטייער בב' הקהילות, בכוונה שכאשר נצרך איזה עזר להיראים יתנו גם הקהילות החפשית,
677מאחר שגם היראים משלמים המס להם, וגם יש להם דעה בקהילות הנ"ל (לא בהנהגת
678הקהילות עצמן כי אם בהנוגע לאיזה תמיכה),
679וזה גם בענייני הכללים שלהם לא רק בהנוגע למדינה
680אחרת, ולא רק בעניני צרה ר"ל כי אם גם באיזה הצטרכות כללי ואפשר גם בתמיכת
681איש פרטי בדרך והחזקת (כמובן באיזה ענין גדול) וברייער באשר אינו סובל את החופשים
682כלל וכלל גם לא אותן שיש להם נגיעה להם כמו עדת הארעויץ כידוע, יש לשער שזהו יסוד
683הרעיון הנ"ל בכדי לעשות הפרדה לגמרי שחברי הקהילות האורתודוכסית יצאו לגמרי
684מקהילות הנ"ל ולא יהיה להם דבר עמהם (ואפשר ביותר היה רצונו להיפרד מהקהילות
685הנוגעים אל החופשים . . ). אך מה שאמר אז הוא בדבר הצטרכות כללי שיהיה ביכולת
686היראים לעזור את עצמן, וכן הוא אומר עתה בדרך הבלעה, גם לתמוך בישיבות ות"ת
687בכל מדינה ומדינה, ומפורש מבלי לכנוס באופני הישיבות שזה יהיה בכל מדינה כפי רצון
688מנהיגי הישיבות, רק לתמוך בהם.
689כמובן לקח לזה את יעקב ראזנהיים באשר בפיו ובפרי
690עטו הוא עושה ופועל הרבה, האחרון הוסיף בזה לדאוג לטובת ארץ הקודש ובפרט הקאליאנעס
691דשם, וכשהיה אז אצלו ראזנהיים ושטרויס אודות זה, אמרתי להם אשר בפרט הזה (היינו
692בארץ הקודש) לא נתאחד כי השקפותינו מובדלות המה ונוכל להתאחד רק באופן שעבודתנו
693בפועל תהיה במקומות מובדלים (זה במדינתו וזה במדינתו) אבל לא לעבוד בפועל במקום
694א', כי שונים אנחנו בהמטרה ובאמצעים, וראזנהיים אמר (איני זוכר באיזה פעם)
695שמוכרחים להעמיד ענין האה"ק בהאגודה כי בלא זה לא יקנו חברים לזה ובפרט
696מהצעירים (גם אמרתי להם אז אשר אנחנו בני רוסיה לא נהיה קעסט קינדער אצלם ולא ניתן
697להם מעות ונצטרך לבקש מהם אם ימצאו לנכון ליתן, רק בהכרח שיהיה הדבר ברישיון
698במדינתנו, שזה דבר קשה כמובן).
699על יסוד הרעיון הזה היתה האסיפה בהאמבורג (בקיץ
700רס"ח או ס"ט), והעמידו אז ג' דברים בפעולת האגודה א' תמיכה חומריות
701כללית, ב' תמיכת ישיבות, ג' לדאוג בעניני ארץ הקודש, ועיקר הדבור היה בהענין הג',
702ושאלתי (כמדומה בפעם הב' שהייתי פה) למה עשו זאת לעיקר, ולא היה על זה תשובה נכונה
703(וכמדומה שאז היה תשובת ראזנהיים הנ"ל שבזה יקנו נפשות).
704הרב ברייער כידוע הוא אונגארי, והוא מחזיק את
705עצמו עם האונגארים, וכשהתחיל רעיון האגודה להתגלם יותר, התחילו האונגארים להמשיך
706עצמם מן האגודה ולא רצו להשתתף עם האשכנזים להיות עמם באגודה יחד, וברייער לא רצה
707בלעדם, כי גם הוא בלעדי האגודה מוצא את עצמו ליחידי בין האשכנזים (כאשר כן הוא עתה
708שהניחו אותו כולם וכמעט שאינו מוצא מקום לעצמו, וכאלו הוא בפראנקפורט שלא במקומו),
709נסע (קודם אסיפת קאטאויץ, וכפי הנראה היה בחורף העבר) לאונגארן לפעול עליהם שילכו
710עמו אל האגודה,
711המה העמידו ג' תנאים (התנאי הא' איני זוכר ואינו
712רבות הערך כל כך) התנאי הב' שהועד הרבני יהיה במקום אחד, והיינו שלא יהיה הועד
713הרבני מרבנים שבעיירות שונים שיתוועדו רק לעתים, כי אם שיהיו הרבנים תמיד בהועד
714וידעו הליכות האגודה בתמידות ויפקחו שיהיה הכל כדין וכדת, התנאי הג' שבהמקומות שיש
715ב' קהילות (היינו קהילה חופשית וקהלה אורתודוכסית) הנה האיש שאינו נמנה בקהלה
716האורתודוכסית עם היות שהוא יר"א, לא יוכל להיות בראש האגודה ומנהליה (וכל זה
717יהיה כתוב מפורש בהסטאטוטן),
718והתנאי הג' זהו סלע המחלוקת הנ"ל, ראזנהיים
719ושטרויס (שהמה העיקרים בהועד הזמני והעסקנים בכל הענין הזה) אינם מסכימים בשום
720אופן להעמיד זאת בס' התקנות (על אונגארין בפרט מסכימים המה על התנאי הנ"ל
721באשר שם הדבר מוכרח מחוק הממשלה אבל על אשכנז אינם מסכימים בשום אופן), והמיאון
722היה עוד קודם קאטאויץ, רק שהיה ברפיון מפני שרצו שיהיה ברייער בהאסיפה. האונגארים
723שהבטיחו לבוא אל האסיפה, לא באו, וכפי הנראה כבר ידעו מהמיאון, גם לא נראה להם
724הנאספים שהיו ביניהם כאלה שאינם על פי רוחם.
725ברייער התאמץ בדבר התנאי הג', והשתדל בזה עם
726הגר"ח יחי' והסכים עמו, וכתב הר"ח בצעטיל תנאי הזה והבטיח לו לחתום עליו
727(ועל הי"ח דבר חתם ברייער) ומוסג"פ נוסח הצעטיל (ומתוכנו ניכר שזה לשון
728הר"ח יחי') שטרויס כפי הנראה עמד בתוקף נגד התנאי, וכפי הנראה התערב
729הרח"ע ופעל על הר"ח שלא יחתום על הצעטיל, הר"ח בא למחר לברייער
730למעונו ובמעמד כמה אנשים אמר לו שישלח לו מביתו הצעטיל חתום, ואמר לו שיפעול גם על
731אחרים שיחתמו על זה. ואומר ברייער שאמר לו ליובאוויטש ישמע אלי וכן גור ישמע אלי
732וכולם יחתמו ויעשה הדבר עם גלאנץ, כן אמר לו. וכמובן לא שלח לו הצעטיל, ובתחילת
733חודש כסלו כתב לו ותבע מאתו ההבטחה, ולא קבל מענה (המכ' שלח לבריסק) ואחר כך פרסם
734האיזראליט בשם הר"ח יחי' שמעולם לא החליט בדוקא על התנאי ולא אמר לא לאו ולא
735הן וכאשר כתבתי לך מכבר.
736האונגארים תובעים כעת כפי הנראה מברייער איה
737הבטחת הר"ח ולמה לא העמיד הדבר על יסוד נאמן, והמה כפי הנראה אינם משתתפים
738בהאגודה (אם כי להם נותנים התנאי הזה כנ"ל), וברייער יצא מועד הזמני, וראזנהיים
739ושטרויס אינם דואגים על זה, ובהעלם דעתם נוחה מזה, ורבים מהאשכנזים אומרים מפורש
740כן. הרב כהן מפולדא נפרד מברייער והוא בתוך האגודה ולע"ע ברייער נשאר יחידי
741עזוב מהקהילה שלו (לבד אחדים) ומהרבנים אשר עד כה היה הוא הגדול והאווטעראטעט
742שלהם, ובגליוני האיזראליט באים מאמרים חדים מאד נגד ברייער, והקהל שותקת על זה
743(ואפשר יתעוררו לכבוד רבם), ובנו של ברייער כותב במכ"ע אחר ארטיקלן נגדם,
744ובדרך כלל יש בזה משום חילול השם ר"ל.
745שטרויס אומר אשר גם מתחלה לא אמר הר"ח
746להעמיד חוק בס' התקנות תנאי הנ"ל, כי אם שמהנכון לראות שאלה לא יהיו בהועד
747וכן כתב בהצעטיל (ובהצעטיל אינו משמע כן, אם כי הצעטיל אינו חלק כל כך ונכתוב
748בחריפות) ואחר כך קרע הר"ח את הצעטיל, שטרויס טוען אשר בפועל יהיה כן שהאנשים
749כאלה לא יהיו מנהיגי האגודה היינו שלא יהיו בהועד, ורק חוק מפורש אי אפשר לכתוב
750להרחיק בזה כמה אנשים יראים, שהגם שאינם נמנים אל הקהילה האורתודוכסית מ"מ
751שלימים המה ביראתם בתכלית, ושאלתיו ומפני מה אינם נמנים בהקהילה הנ"ל הלא דבר
752הוא, ואומר שזה יכול להיות משום מניעות אחרות, וא"ל מי יתקע אל ידו שלא יהיו
753נמנים בהועד הלא יכול להיות, והוא בטוח בדבר כנ"ל.
754ולפי הנראה לי לבד מי שרוצים לכסות הפאנאטיזמוס
755שלהם כאשר כתבתי במכ' הקודם, שלפי דעתי הדבר מסוכן להם ר"ל, כי יתנועעו
756ויתנודדו ח"ו ומי יודע למה שיבואו ח"ו ור"ל, ועושים א"ע בזה
757לבנין רעוע ח"ו. והנה לבד זאת כפי הנראה אינם רוצים להבדיל את . . מן האגודה,
758וברייער אפשר גם כן כוונתו העיקרית על זה (כי בסך הכל נמצא באשכנז רק ב' וג'
759עיירות שבהם קהילות מובדלות והן פד"מ והאמבורג, וברלין במקצת), ולפי דעתי אם
760זאת היא הכוונה הנעלמת ודאי הצדק עם ברייער, כי כאשר . . יהיה בהאגודה לא יהיה רק
761חבר כי אם יהיה במנהיגי האגודה, ואם כי הוא נחשב מהיראים נראה עתה בעליל כמה קשה
762שכנותם של הרשעים.
763ידוע הוא מהרעפארמער רבנים שיצאו עתה ברשעתם
764ועושים תורה חדשה בפועל ממש ואומרים בגלוי בכפירה גלויה בתורה מן השמים, ואינם
765מכסים הדבר כלל באיזה כיחול כו' רק בכפירה גלוי ר"ל, ומבטלים דיני חליצה
766לגמרי, ושהאשה יכולה לצאת מרשות הבעל בלי רשותו היינו בלא ג"פ, ואומרים מפורש
767שכל אחד ואחד יכול לעשות כרצונו (ורעש גדול בזה באשכנז ובבייערין ורבים מקהילות
768היראים הודיעו גלוי שמוציאים את הקהילות הנ"ל מכלל יהודים, והרעפארמער הגישו
769עיצומיהם להממשלה על זה, והיא שלחה להעיירות הגדולים שהפארשטאנד (היינו הדוח'
770פראוולעניס) יאמרו דעתם בזה,
771ובאשר ברוב העיירות אין קהילות מובדלות
772והפארשטאנד רובם מהחופשים, הושיבו אשר מכל מקום נחשבים המה ליהודים. (תמול היה פה
773ר' שמואל כהן מוירצבורג ויספר לי שאצלם עשו היראים פראטעסט נגד ההחלטה הנ"ל)
774והנה המקור הדבר הוא מהראבינער הרעפארמער דפד"מ (היינו מההויבט געמיינדע)
775זעליגמאן . . יצא להצדיק את החטאים האלה בנפשותם ר"ל, והפלא אשר גם . . שהוא
776למדן ויר"א, גם הוא ממצדיקי הרשעים, וזהו שאמרז"ל אוי לרשע אוי לשכינו,
777ומזה נראה כמה מסוכן כשיהיו כאלה במנהיגי האגודה.
778אמרתי לשטרויס אשר אני אינני מסתפק בזה שבהועד לא
779יהיו אנשים שיש בה חשש, כי אם שגם בהחבירים לא יהיו רק יראים פשוטים, וכאשר מתחלה
780רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ, וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו . . וכדומה,
781אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל (כי אם
782ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים
783אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים) הלא יקבצו אליה יהיה מי שיהיה, וממילא גם
784הועד ישתנה גם אם יהיה מהיראים האמיתיים. ומה גם שאי אפשר שיהיה הכלל לא מן הפרט,
785וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהיה אנחנו בהאגודה.
786לדוגמא אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם . .
787וכדומה כי שונים אנחנו בדעתנו, ויבוא רק לידי מחלוקת, וגם מי שיראה שאני מתחבר עם
788הנ"ל יַכשיר זאת את הנ"ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו', וגם
789יבוא לידי מחלוקת, ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת, והציונים היא מולדת רוסיה
790ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז גם כן המזרחים לא טובים
791המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כל כך ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג
792בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו . . ואומר שהמזרחים האשכנזים טובים המה
793רק יש להם איזה טעות, אמרתי לו שבהכרח יש מקום ויסוד דשם מוצא הטעות מקום לנוח.
794ובסוף אמרתי אשר יש חשש גדול בהאגודה תהיה במשך הזמן
795אגודת ציונית, ונתפעל ונתרגש מאד ואומר להיפך אשר גם הציונים המזרחים הנכנסים בה
796לא יהיו ציונים במשך הזמן, ואני אמרתי לו עוד הפעם השקפתי הנ"ל שבאם יהיה רק
797תערובות ציונים יהפכו את כולם לציונים כו', ולא יהיו ערבים ובטוחים כלל בהתוקף
798שמדמים עתה, ובזה נגמר השיחה אתו. ראזנהיים עוד לא היה אצלי.
799הראיתי לשטרויס שבין הנדבות על האגודה הנדפסים
800ב"הדרך" ישנם נדבות מציונים גמורים כמו . . וכדומה, וא"ל אשר
801גאטליב מפינסק נסע למאסקווא לעשת נפשות אל האגודה ולקבל נדבות, ואין אחריות הדבר
802עליהם, וא"כ . . זהו סיבת מכתב . . הנדפס בהדרך נו' ב', ובו כותב כך, כלל זה
803נקטו בידכם כי אין האגודה באה לרחק אלא לקרב כו', בשעה שחפצו המחדשים להשפיע מרוחם
804על היהדות אז השכילו מאד גדולי ישראל שרחקו אותם בזרוע ובצרו את שלומי אמוני ישראל
805לעצמם כו', עכשיו הודות להשי"ת נשתנו פני הדברים ובלבב רבים מאחינו **שלא
806נתרחקו הרבה ממרכז האמת** נתעוררו געגועים גדולים לקודשי בני ישראל, עתה באה העת
807לקרב את כל אלה שלא נלכדו ברשת הריפארם ולא הרחיקו עוד ללכת תועה כו' . .
808ג) השקפתי על האגודה האשכנזית כבר מבוארת מהאמור
809לעיל, ותראה בהעתק מכתבי להר"ח יחי', וממנו תראה גם כן דעתי אשר למדינתנו
810ההשתתפות עם האגודה האשכנזית מסוכנה היא ר"ל, הועד הזמני ומשמשיהם תכלית חפצם
811עתה ללכוד את בני מדינתנו כי בלעדם לא יהיה להם קיום, ובפרט כאשר אונגארין התרחק
812מאתם, וכפי הנראה גם גאליציען אינו הולכת עמהם, ובעצמם המה מרגישים חלישותם שאי אפשר
813להם לעשות מחול כזה בלי רוסלאנד.
814וכאשר מדברים אתי ראשית הדברים המה שאינם חושבים
815להכניס הדרך ארץ שלהם לרוסלאנד, בהיותי בברלין כבר כתבתי לך שהיו שם בעת ההיא
816אסיפת גדולי אשכנזים, קראו שם את הדר' עהרמאן בכוונה להטותי לענין האגודה, וגם הוא
817ראשית דבריו להסיר החשש הזה שאינם חושבים זה כלל וכלל, וכאשר הבין מאתי שאיני נוטה
818לזה ואמרתי לו שלפה"נ לי נשתנו הדברים מכמו שדברתי עם מחוללי האגודה זה ד'
819שנים מקודם, קיצר באמרים לגמרי וחדל מלדבר מזה, וחכמתו עמדה לו שלא להשתדל בזה, רק
820אמר שראזנהיים יבוא למחר אלי זה לא מצא אותי במעוני,
821אך היה אצלי . . ובריבוי הדברים בדבר טיב האגודה
822לא חדל מלגלות הטובות שירצו לעשות עם רוסלאנד ולקבל עליהם את האפטרופסות על
823רוסלאנד, וזאת יהיה מלאכתם שיקחו צעירים למדים ויראים מרוסלאנד ויתנו להם חינוך
824אשכנזי וכשתוגמר צורתם (הנפסדת ר"ל) האשכנזית יהיו אלו לראשי ישיבות ברוסלאנד
825ויחנכו הנערים שיהיה בהם הכל - השי"ת ישמרנו מהם ומהמונם . . ומכל זה מובן
826אנחנו אינם רשאים להשתתף עמהם בהאגודה, ויש בזה סכנה גדולה ר"ל.
827ד) אמנם בעצם דבר האגודה במדינתנו, הנה בעצם דבר
828האגודה אני רואה נחיצות גדולה בכמה ענינים כאשר כבר דברנו בזה בקיץ אעת"ר
829בהאסיפה הקטנה, ואין רצוני להאריך בזה עתה באשר כבר נמשכו הדברים הרבה, אמנם בתנאי
830מפורש שתהיה האגודה מיראים פשוטים בֶעז פארטיינע [=בלתי מפלגתיים], להחזיק את
831התורה עם התורה עצמה, ולהחזיק את היראה עם היראה עצמה, בלי שום תערובות איזה
832אמצעים אחרים, וממילא אי אפשר לנו להשתתף עם האשכנזים באשר המה פרטיינע [=מפלגתיים]
833לגבינו, כי כבר עשו להם שיטה להחזיק התורה והיראה באמצעים שאינם תורה ויראה. אמנם
834אצלי תנאי ועיקר גדול לעיכובא, אשר אגודתנו במדינתנו לא תהיה כטפל לאיזה אגודה
835במדינה אחרת היינו א צוא גיבויטע זאך, כי אם שתהיה אגודה מקויימת ומאושרת לעצמה,
836והיינו שתהיה דווקא ברישיון הממשלה אגודה כללית על כל מדינת רוסלאנד, ובה יהיה
837תנאי מפורש בהאוסטאוו שלא יכנס בה שום איש פארטיינער כמו ציוני וכה"ג,
838ואם בטעות יבוא בה איש כזה או שבמשך הזמן יתהווה
839איש שיטתי, מחויבת האגודה להבדילו מאתה, ואופן השגת הרישיון לפי דעתי הוא שיבואו
840עם בקשה זאת אל הממשלה ג' רבנים וב' או ג' בע"ב מהידועים היטיב אל הממשלה
841שאין בהם שום חשש ח"ו ויכולה היא לסמוך עליהם שבאמת כוונתם רק לחזק את מצב
842היהדות בעזרתו ית', ולא רחוק אצלי הדבר שהממשלה תיתן הרישיון, וכמובן שזה דורש
843השתדלות גדולה בעזרתו ית', אמנם לא רחוק הדבר כלל לפי דעתי שיהיה אי"ה
844הרישיון, וכאשר במדינתנו תהיה אגודה בנויה בעצמה ומקויימת, אז יהיה אפשר ביכולת
845לקבל אחדים מהאשכנזים ואונגארים שאין בהם חשש ח"ו, וגם זה צריך ישוב
846גדול.
847ה) ברייער מבקש שנעשה אסיפה קטנה מגדולי רבנים
848אחדים מרוסלאנד אונגארין וגאליציע, והוא מוסכם לנסוע לרוסלאנד לאיזה מקום שיקבעו,
849ואיני יודע אם תבוא האסיפה לידי פועל ואם תהיה ממנה איזה תוצאה ברורה, אמנם אני
850חושב שנעשה אי"ה אסיפה קטנה מידידינו בדבר אופני תוצאות האגודה, ולעשות ס'
851תקנות (באותו מעמד היינו בעת האסיפה, לא למסור הדבר לידידינו הרמ"מ חן
852נ"י) לבקש הרישיון על פי ס' התקנות הזה.
853ו) אמנם בין כה נחוץ לעצור בעד בני מדינתנו שלא
854יתנו ידם אלא האגודה האשכנזית ולא יעשו אגודות מקומית, כי הועד הזמני שולח המכתבים
855חוזרים שלהם לכל המקומות, וקול פעמון אגודת ישראל מצלצל היטיב באזני היראים, וגם
856רבים אצלם ענין גדול להשתתף עם האשכנזים . . ובדעתי לכתוב לאחדים מהרבנים מידידינו
857יחיו שבין כה יהיו בשב ואל תעשה עד אשר נדע אי"ה מה לעשות, ובדרך כלל נחוץ
858שיודעו ידידינו את אשר לפניהם ולא ימהרו לעשות דבר.
859בשולי המכתב מוסיף הרבי:
860היום שעה 6 יהי' פה יעקב ראזנהיים יחי', ומחר
861בוקר יהי' פה הרב פנחס כהן יחי' עם ראטהשילד יחי' הכל בדבר האגודה.
862ראטהשילד הוא נגד האגודה, והוא עם ברייער, ובאשר
863דעתו של פנחס כהן עוד לא נתברר הוא ממשיך אותו לפה לידע דעתו בזה.
864**בין
865תומכי תמימים לאגודה **
866ביום שלישי כ' שבט יצא הרבי את
867וויסבאדען, ונסע למענטאן שבגבול צרפת-איטליה. בכ"ב שבט כתב הרש"ב
868ממענטאן לבנו על פגישה נוספת בוויסבאדען עם ראשי האגודה, הרב יצחק אייזיק הלוי
869והרב יעקב רוזנהיים.
870בפגישה זו חזרו האחרונים וניסו לשכנע את
871אדמו"ר הרש"ב שאין לחשוש מקבלתם של כאלה שאינם יראים כחברים באגודה,
872אולם הרבי עמד על כך שבלתי אפשרי שהחברים לא ישפיעו על בחירת הצירים, ובחירת
873הצירים לא תשפיע על וועד הרבנים.
874מבין השיטין ניכר גם עד כמה היה חשוב
875אצל הרב הלוי והרב רוזנהיים שכ"ק אדמו"ר הרש"ב יביע תמיכה בפעילות
876האגודה (אגרת שסח, אגרות-קודש שלו כרך ב עמוד תרפט):
877...ביום ב' היה אצלי האיש לוי עם ראזנהיים, אשר
878באו על שעה קטנה רק בדבר האגודה, ובתחילת הדברים אמרתי להם אשר אני אינני אל
879האגודה, ועיקר טעמי ונימוקי הוא מצד החברים שהכול באים אליה וממילא מובן מה שאפשר
880לצאת ממנה, והם אומרים אשר לעשות הגבלות בהחברים אי אפשר, ומה יש לחשוש בזה הלא
881החברים יכולים רק לשלוח צירים, והצירים יתקבלו רק אותם שהוועד יסכים עליהם,
882ובהוועד הלא יהיו רבנים. אמרתי להם שהצירים יהיו ממין החברים כמובן, והועד יהיה
883מוכרח להסכים עליהם, כי הועד לא ירצה וגם אינו יכול להיות במחלוקת עם החברים יהיו
884מאיזה מפלגות שיהיו, אחרי שפתחו להם זרועותיהם לקבלם, וגם מסת' יהיה ממינם גם
885מהועד.
886ובדבר ועד הרבנים אומרים שאין חשש כי הועד הרבנים
887יבחרו עתה ואי אפשר לשנותו, ואם יעדר א' ר"ל יבחרו ועד הרבנים אחר במקומו,
888וכל זה שטותים כי אי אפשר שיהיה ועד תמידי, ואם יהיה ועד תמידי יהיה אחת משתי
889פנים, או שיהיה במשך הזמן כמו הועד הפועל כי אי אפשר להיות תמיד במחלוקת ומעט מעט
890מתהפך (כי הועד הפועל שהיה לו שייכות יותר אל החברים והצירים, וגם מפני שיבואו בו
891בכל עת פנים חדשות, יתחדשו כוחותיו, ער וועט אפגיפרישט ווערין אין זיינע כוחות
892[יהיו לו כוחות רעננים], והועד הרבנים התמידית שלו זהו קלקולו ח"ו, ויש חשש
893גדול שיתהפך אל הועד הפועל) או שיהיה פירוד גמור ביניהם, הרבנים יביטו על הועד
894הפועל כמו על מתחדשים, והועד יביטו על ועד הרבנים כמו על דבר ישן שאינם יודעים
895בטיב הנהגת העולם ואיך שצריכים להתנהג למען לקרב ולאחד את כל העולם, ורק לעתים
896יחלקו להם כבוד, ויאמרו כבודם יהיה מונח במקומם.
897הזכרתי לראזנהיים מה שאמר לי בקיץ תרס"ז
898כשנסעתי עם דוד אנזבאכער לפד"מ להתראות אתו שיצאו המה נגד היק"א, וענה לי
899שהחופשים מחזיקים אותם לפאנאטיקער ולא ישמעו אותם, ועתה אתם רוצים לכסות זאת
900ולקחתם לכם מדת הסבלנות. ואמר ראזנהיים היינו שאנחנו וייניק [=פחות] קנאים, והלוי
901אמר כוונתכם על החפץ של ברייער, אמרתי לו הן, זהו חפצו של ברייער, רק הוא מדבר
902אודות הועד, ואני מדבר אודות החברים, וחזר הדבור מה נוגע החברים אחר שיהיו רק
903צירים . . והשו"ת אחת הנה רק במילות שונות.
904בתחילת הדברים שאלתי אותם מה תחשוב האגודה לעשות
905בארצנו לטובת היהדות, השאלה הזאת העמדתי לראזנהיים גם בהיותו פעם הראשון, והושיב
906להחזיק את היהדות בהצעירים, ושאלתי במה, והושיב בזה שיהיו באגודת ישראל האגודה
907תחזק אותם . . אמרתי לו אני מבין אשר אגודה מחזקת את חבריה אבל זהו כאשר האגודה יש
908לה איזה פרטים מוגבלים או איזה ענינים המבדילים אותה וכאשר אני אומר מכבר אשר בני
909הישיבה שלנו תומכי תמימים מובדלים יותר מאחרים מפני שהוא בחור דתומכי תמימים,
910והיינו מפני שתומכי תמימים יש בה ענינים המבדילים אותה מישיבות אחרות וזה מבדיל יותר
911את הבחור מהתחברות כאלה אשר האחרות אינם מבדילים כל כך,
912אבל האגודה הזאת במה תחזיק אותו הלא בלאו הכי הוא
913לומד תורה, והצעירים שאינם לומדים היינו סתם צעירים, לדעתי (לא בא זה בדיבור אחד
914כי בין כך באים דברים וענינים אחרים בין זה לזה) אינם צריכים להיות בהאגודה,
915האגודה צריכה להתעסק עם הצעירים כמו לעשות להם שיעורי שבתות ושיעורי ערב ללמוד
916עמהם ולדבר עליהם אבל לא שיהיו המה בהאגודה, כי יהיה זה בנין נערים. בפד"מ
917נוסדה אגודת צעירים תחת דגל אגודת ישראל, והפראגראמע [=התכנית] שלה היא ללמוד שפה
918העבריות וטורן (זהו לא הד' טורים אף לא חלק מהם כי אם איבונג ועמלות הגוף שזה שיטה
919גדולה כעת באשכנז) וראזנהיים אומר שהצעירים בהכרח שיהיו בהאגודה רק שלא יהיה להם
920דעה, והעמידו חוק שצעיר פחות מבן כ"ז שנה אין להם דעה בהאגודה, ואם תרצו
921יכולים אתם בארצכם להעמיד זמן גדול יותר.
922הלוי ענה על שאלה הנ"ל האגודה תעשה הרבה,
923לתת תמיכה בעת הצורך וכמו על כל צרה שלא תבוא, ה"י, (וכאשר כתבתי לך במכ'
924הקודם איך שהיה תחלת המח'), שנית תמיכות לישיבות, ומבאר כך. כאשר הנותנים מתמעטים
925מפני שאינם רוצים לתמוך בידי עוסקי תורה, ובודר הזה עוד יש שמחזיקים אבל מה יהיה
926בדור הבא, ועל כן יעשו עתה פאנד שיספיק לתמוך בידי הישיבות, אמרתי לו שזהו רק
927דמיון שיעשו פאנד כזה והוא אומר שיעשו זאת.
928בהדברים בא בדבר הרישיון, ואמרתי להם שזאת אין
929לחשוב שרוסלאנד תעשה זאת בלא רישיון מהממשלה, רק תתן כספה לאשכנז ותבקש אחר כך
930רחמים מאשכנז, זאת לא יהיה, רק כשתשיג על זה רישיון ויהיה דבר אפיציעל, וא"ל
931הלוי שוילנא גם ווארשא משתדלים בפ"ב בדבר רישיון על חברה (ונחוץ הדבר לידע על
932איזה חברה המה משתדלים, כי על חברה מקומית מספיק רישיון הגו"ב, על כן אפשר
933שמשתדלים על חברה כללית, אם כי מסופק אני בזה, אמנם אם הוא כן מובן אשר בהשתדלותם
934לא תהיה הדבר רצויה).
935הראיתי להם האמור ב"הדרך" נו' ג'
936בהרצאת המרציא באסיפת קאטאויץ "מה חפצה אגודת ישראל", ובסעיף ב' מדבר מה
937שתעשה במזרח, ומובן שחפצה להנהיג ההשכלה בישיבות, אומר ראזנהיים שהוא הוא המרציא
938והוא כתבה בל' אשכנז ונעתקה לעברית, ואין הכוונה כנ"ל כי אם להיפך, והלוי
939כמעט שלא היו מילין בלשונו, רק גם כן אמר שלא כן היא הכוונה ומסת' קיצר המעתיק
940במקום שהיה לו להאריך. הראיתי להם עוד האמור שם שהיא אגודה עממית, והושב ראזנהיים
941אגודה כללית אי אפשר לעשות באופן אחר. וזה מספיק לנו שאין זה כרצוננו כלל. ועוד
942יותר נאמר שם בההרצאה שבאם חפצים שתהיה אגודה של תורה, צריכה להיות על יסודי
943תוה"ק כו'. איני יודע כלל הנאספים בקאטאויץ איה היו אוזניהם בשמעם הרצאה כזו.
944ובסוף אמרתי להם אשר רוסלאנד אינה צריכה לקבל
945השפעה מזולתה, יש בה ת"ל רבנים גדולים יודעי דבר המה יתיישבו בזה, ואם ימצאו
946שצריכים לעשות אגודה, תגביל לה איך תהיה האגודה ותעמיד בזה הגבלות כאשר ימצאו, ואז
947אפשר תשתתף עם אשכנז.
948הלוי טען הלא אנחנו נותנים כל הדעה לגדולי
949רוסלאנד, כי עושים שמרוסל' יהיו בהועד עשר דעות ומשארי הארצות מכ"א ג' (שיהיו
950יתר מכל הדעות דרוסלאנד), גם רוסלאנד באגודתה לא תפעול מאומה באמריקא (כוונתו
951שבכדי לפעול באמעריקא צריכים ארץ מלומדת וסבלנית ובהנהגה חדשה) ואדרבא עשו אתם כמו
952שאתם רוצים (כפי הנראה כוונתו שברוסלאנד יכולים אנחנו לעשות האגודה כפי התנאים
953שאנו רוצים רק שיהיה תחת דגל אשכנז, וכן א"ל ראזנהיים בפעם הראשון שבכל מדינה
954יכולים לעשות כחפצן, והכוונה שהועד העיקרי יהיה באשכנז ויהיה על פי החוקים
955שמעמידים המה). ראזנהיים אמר איך פארשטיי שאן מיא האט קיין פערטרוהע צוא די
956אשכנזים. [=אני מבין כבר שאין אמון לאשכנזים, כלומר ליוצאי גרמניה].
957בתוך הדברים היה שאמרו לי אז איך בין אן געגריפין
958פון ברייערין [=אני מושפע מברייער], והשבתי להם אשר תיכף אחר אסיפת קאטאויץ
959כשראיתי בהמודיע מי היו הנאספים אמרתי שהדבר לא טוב, וגם ברייער בטענתו צודק הוא,
960ובמה שאחרים מחללים אותו (שכל כוונתו על . . ועוד ג' רבנים כאלה, כן א"ל
961ראזנהיים בפעם הראשון) אני מצדיק אותו, כי כל האפשרי במין אי אפשר שלא יבוא
962כמ"ש הרמב"ם ז"ל, דאס וואס עס קאן זיין מוז זיין [=מה שיכל להיות,
963מוכרח להיות], ובסוף אמרתי להם על זה שרוסלאנד תשתתף אל אגודה אשכנזית בלי הכנה
964בעצמה (היינו שגדולים יתיישבו בינם לבין עצמם בנחיצות האגודה וביכולתה ואיך שתהיה)
965בין איך אין גאנצין געגין דעם [=אני לגמרי נגד זה].
966והנה הרב פנחס כהן הוא נגד האגודה, ודעתו שצריכה
967הירוס על מנת לבנות, והיה אצלי ביום ד' שבוע העברה ביחד עם גיסו ד"ר סימן
968מהיידעלבערג ויאזעף ראטהשילד, וביום ה' היה הרב ברייער וכהן הנ"ל וראטהשילד,
969ברייער רוצה אשר ראטהשילד יסע לאיזה מהרבנים הגדולים לבאר להם המצב, ראטהשילד
970מוסכם על זה (ויש לו גם כוונה לעצמו אודות עסק ואכתוב אי"ה במכ' מיוחד)
971ראטהשילד איז זייער פאר הארצט אין דעם וכתב לאונגארין למה מחשים ואינם באים לישע
972ברייער וחושב שיעשו אסיפה אודות זה.
973בהדרך נו' ג' בא הסכם והתעוררות בענין האגודה
974מהרבנים דראדין ופאנעוושז. אמרתי להלוי וראזנהיים שבלתי ספק אצלי שאינם יודעים
975מאומה מפרטי דבר האגודה . . וכמעט כל הנו' הזה מרבני רוסיה אשר עד עתה לא היה מהם
976דבר עדיין, ואני חושש שלא יכנסו יותר בהענין בכמות ובאיכות ויהיה כיון שהגיד כו'.
977מרבני אנ"ש לא יש דבר, ובודאי מהרהרים הרבה
978והיו רוצים לצאת באיזה תנועה בזה, ועלה בדעתי לבוא במכ' גלוי בביאור הענין הזה,
979והעיקר שלא למהר להשתתף עד שיתיישבו בזה, כי הארצות שונות המה, ושונות המה גם כן
980אופני האגודה, וגליתי דעתי זאת לברייער וכהן והסכימו על זה, וכהן אמר שידפיס את
981המכ' במכ"ע שלו.
982וביום א' שבוע זו הצעתי כל עניני האגודה לפני
983ידידינו הריע"מ יחי' והרש"ג יחי' ובערנשטיין יחי' ונתיישבנו בזה, ודעתם
984שבהכרח להודיע גלוי אודות זה, רק בתנאי שיחתום גם הר"ח יחי' על המכתב, ומצאו
985שנחוץ להתראות עם הר"ח יחי' ולבאר לו כל המצב ולפעול עליו שיסור מאתם כו',
986ודעתם שאתה וידידינו הרמ"מ חן יחי' תיסעו להר"ח אודות זהו אפשר גם להרב
987מראדין, ולפי דעתי אליו יספיק מכתב גם כן, ובין כה לפרסם מכתב בין אנ"ש, אם כי
988גם הנסיעה א"א להמשיך הרבה, וכאשר בטח סיפר לך הרש"ג יחי' כל פרטי
989הדברים בזה, ועוד אכתוב לך אי"ה אודות זה.
990**אסיפה
991"בלי רעש" ביוזמת אדמו"ר הרש"ב**
992במכתב
993נוסף, מאדר ראשון אותה שנה, מוסיף הרבי וכותב לבנו הרבי הריי"צ בענינים אלו
994(אגרת שעג, אגרות-קודש שלו כרך ב עמוד תרצז):
995כבר אתה בקי בענין האגודה ממכתביי הקודמים אשר
996ביארתי לך עצם הענין ומה שנודע לי בזה במשך היותי עתה באשכנז בפרטי הדברים, ומצב
997הענין איך הוא עתה, ובהוספה על הקודמים אמרו לי אשר בהועד הזמני הרבה (וכמדומה לי
998שאמרו רובם) הם ציונים מזרחים...
999ב) ראזנהיים אמר לי שהגר"ח נ"י במכתבו
1000להרב דוילנא נ"י כותב שבאם יעשו לחוק את הי"ח דבר הוא מסכים על האגודה,
1001ואמר לי אשר המה מקבלים הי"ח דבר ומוסכמים עליהם ויפרסמו אותם שיהיו לחוק
1002כרצון הגר"ח נ"י (הוא התאונן על תביעת הגר"ח נ"י על זה שלא
1003פרסמו הי"ח דבר באסיפת קאטאויץ שלדברי הגר"ח נ"י דרש מפורש שיפרסמו
1004אותם, והוא אומר שהדבור היה מפורש שלא לפרסם אותם, ניכט פארעפטליכין - ואני חושב
1005שהיה בזה העדר הבנת השפה), אך אי אפשר להעמידם כמו שהעמידם הגר"ח נ"י,
1006כ"א ישַנו צורתם שיהיה בהם הכוונה בשינוי צורה ואיזה מהדברים יעמדו בהערה
1007לאחד מהחוקים, ובלתי ספק אצלי שבשינוי הצורה ישתנה הענין לגמרי...
1008ה) ולבד כל הנ"ל, אחרי שאונגארן סילקה עצמה
1009מן האגודה, כי גם בתחילה לא רצו להשתתף בה, רק ברייער פעל עליהם שישתתפו, והעמידו
1010לו הג' תנאים, ועתה כאשר הועד הזמני אינם מקבלים התנאי הג', סילקו עצמם מהם (ואם
1011כי הועד הזמני מסכים שבאונגארן יהיה לזה לחוק, היינו שבהאגודת המקומיות דאונגארן
1012יהיה לחוק שרק זה שנמנה בקהלת האורתודוכסי יוכל להיבחר בהועד (שאצלם מוכרח הדבר גם
1013משום חוק המדינה), אין בזה תועלת באמת, מאחר שבהועד הראשי יהיה באשכנז ושמה יבחרו
1014לא אורתודוכסים שלימים, הרי החלטת הועד הראשי הוא חיוב לפני כל האגודות בכל מקום
1015שהם, ואיך שהוא אונגארן סילקו עצמו) וברייער אומר שבשום אופן לא ישתתפו בהאגודה.
1016גאליציען גם כן יתרחקו מאתה אחרי המודעה שנתן ברייער במכ"ע מחזיקי הדת, ואם
1017עיירות אחדות אפשר שישתתפו, הכלל כולו לא ישתתף עמהם, והבעלזער הוא מנגד לכל ענין
1018האגודה, באשכנז שהיסוד הוא ברייער הוא יצא מן האגודה, וא"כ עם מי תשתתף
1019רוסלאנד.
1020...לפי דעתי נחוץ הדבר שאחר חג הפסח הבע"ל
1021או אחר חג השבועות הבע"ל תהיה אסיפה מגדולי ארצנו באיזה עיר בחו"ל,
1022ויהיו הנאספים יחידים ומבוררים, ויהיו גם מאונגארן וגאליציע וברייער והר' פנחס כהן
1023ושתהיה האסיפה בלי רעש והמולה ולא ידברו מאתה מקודם, וטוב יהיה באפשר להסתיר הדבר
1024גם אחר כך, וכמובן זה תלוי בהנאספים שיהיה הדבר בהסתר מקודם עכ"פ, ובהאסיפה
1025ידונו באיכת האגודה, ובטח יהיה העיון גם כן בעצם עניין האגודה. רק באשר אני לפי
1026דעתי עצם עניין האגודה היא דבר נחוץ, אני חושב שעיקר העיון הוא באיכותה, ואפשר אם
1027לא ימָצא עצה באיכותה באופן שתהיה כפי אמיתת הכוונה, יהיה בההכרח לבטל את כל
1028הרעיון הזה, כמו שאונגארן עומד עתה כפי הנראה ברעיון זה שלא תהיה אגודה כלל.
1029ברייער במרירותו על ענין האגודה (כתבתי לך שמתחרט
1030על מה שהתחיל באשכנז, ובפעם השני אמר מעומק לבו שמתחרט על כל ענין האגודה שהמציא)
1031אמר דבר טוב, מה שאומרים בברכת תקע בשופר וקבצינו יחד אחרי שכבר אומרים קודם ושא
1032נס לקבץ כו' דלכאורה זה שפת יתר, אך מש"א ושא נס לקבץ הוא קיבץ גליות,
1033ומש"א וקבצינו יחד על זה"ג דלקבץ ולאגד את ישראל זהו רק בכחו של הקב"ה,
1034דאינו דומה כינוס לצדיקים כמו כינוס לרשעים שלהם לא יש מניעות ועיכובים, אבל כינוס
1035לצדיקים הוא דבר כבד מאד כי יש כמה דברים המונעים, וצריכים לידע אם ראויים לזה
1036שיהיה על ידי כינוס לטובה אמיתית. והאמת הוא כן אשר הכינוס והאיגוד ליראי ה' הוא
1037דבר כבד מאד שעד שיהיה התיקון מזה בהכרח לשמור הקלקול ח"ו שיוכל להיות מזה,
1038ואינו דומה יחיד המקלקל ח"ו או ח"ו וח"ו כו' ה"י…
1039על כן נחוץ הדבר מאד שיוצא מכתב גלוי מגדולי
1040מדינתנו בביאור קצר ש[ע]ם כל הנחיצות והטוב הצפון בענין האגודה, צריכים לידע שיש
1041בזה אחריות גדולה אם ח"ו לא תהיה כתיקונה, וכאשר הארצות שונות הנה,
1042ולהאשכנזים מוזר עניני ארצנו, על כן אי אפשר לנו לילך על הפראגראממע שלהם ואל
1043ימהרו בזה כל עוד שלא נשתכלל הדבר להיות כתיקונה בעזרתו ית'.
1044**"רוטשילד
1045ירצה לבטל את אגודת ישראל"**
1046בערב פסח תרע"ג כתב הרב הלוי אל
1047הרב רוזנהיים, את הדברים הבאים, בהם הוא מסכם את יחסו של אדמו"ר הרש"ב
1048לענין האגודה מנקודת מבטו (אגרות י.א. הלוי אגרת 156):
1049"קבלתי יקרת מכתבו מן 20/4 והידיעה כי
1050ראטהשילד וברייער ירצו לקרוא בהסכמת מעלת כבודו את "וועד גדולי הרבנים",
1051הי' לי כחץ מקשת, ובקבלי את המכתב כתבתי מכתב ארוך לבאר שזה הוא דבר אשר יוכל לבטל
1052כל "אגודת ישראל"...
1053בכלל אומר כי אין שום ספק שרוטשילד ירצה לבטל את "אגודת
1054ישראל" ככל רצון רבו מלובאוויטץ".
1055**האשכנזים
1056האבידו את התורה בארצם**
1057ההתייחסות הבאה של הרבי הרש"ב
1058שישנה לפנינו בעניין זה היא חצי שנה לאחר מכן, בכ"ח תשרי תרד"ע, במכתב
1059אל הרב יעקב רשל.
1060גם במכתב זה מדגיש אדמו"ר
1061הרש"ב את העקרונות אותם פירט בהרחבה במכתבים לכ"ק בנו הרבי הרבי
1062הריי"צ, ובמיוחד ההכרח שהאגודה תהיה מורכבת רק מיראי ה' (אגרת א'מד, אגרות
1063קודש שלו כרך ה עמוד מו):
1064מכתבו ממוצש"ק נכון הגיעני. בדבר אגי"ש
1065[=אגודת ישראל], ההנהגה הנוכחית שמה לה לעיקר, לסבול, ולהתאחד עם כל המפלגות כמו
1066הציונים, והמתחדשים. (זאת ראיתי עוד בשינוי השם הנעשה באסיפת קאטאוויץ, דמקודם
1067דברנו הכל שתקרא בשם אגודת יראים, ובאסיפה הנ"ל רבים מהנאספים עמדו נגד זה,
1068ושתקרא רק בשם אגודת ישראל) ובהיותי אשתקד בחו"ל נוכחתי לדעת אשר תכלית חפצם
1069ורצונם הוא להנהיג ברוסיה הנהגה האשכנזית, התאחדות התורה והחכמה. זה בלתי ספק
1070אצלי, וכאשר יקרא כבודו בשימת לב ההרצאה באסיפת קאטאוויץ, יראה היטיב שכן הוא.
1071וזאת היא היראה אשר אני ירא לנפשי, ואשר אין אני
1072מוצא שום עצה במה לשמור ולגדור את הדבר, כי אי אפשר לאגודה כללית שלא יכנסו בה
1073חברים שיש בהם חפץ הנ"ל, ובפרט בחשבם זאת לתיקון ואם כי גם יעלה הדבר בידינו
1074לגדור הדבר בפעם הזה, הלא באסיפה כללית יוכל להשתנות הכל, ומה גם אשר בעוה"ר
1075רבים מהרבנים יש בהם החפץ הזה, וע"כ אינו מועיל גם מה שמניחים הכל על מועצת
1076התורה.
1077וע"כ בארצינו אשר ת"ל עוד נמצאים רבים
1078מאחינו יראי ה' על הדרך הפשוט - כן ירבו - ויש בה ת"ל ישיבות העוסקים בתורה
1079בנקיות ובטהרה בלי שום תערובות זרות ח"ו, אין אני מסכים בשום אופן על התאגדות
1080כללית, כי כמה שיוכל התאגדות הכוחות להביא תועלת רב (אשר לזה אני תאב מאוד), כן
1081ויותר מזה תוכל להביא ח"ו וח"ו הפסד רב ביותר, עלינו להשתדל ולהתאמץ בכל
1082כוחינו להחזיק לומדי תורה ולייסד ישיבות, בהשגחה טובה על הנהגת הלומדים (תנאי זה
1083הוא עיקרי ויסודי, ולא כאותן המסתפקים רק בהתייסדות ישיבות לבד, ומהם המתפשטים
1084לייסד ישיבות במקומות רחוקים אשר אין ראיית עינם מגעת, תנאי עיקרי הוא שיהיה השגחה
1085טובה על הלומדים בהנהגתם) ולא יותר,
1086ועז"נ והמשכיל בעת ההיא ידום, לא יתחכם
1087לעשות תיקונים אשר ההפסד ר"ל כרוך לא רק בעקבם כי אם גם בראשם, רק להחזיק
1088התורה הפשוטה והתמימה כמו שניתנה, והיראה הטהורה כמו שהיא בפשטותה, בלי שום כחול
1089ופרכוס, והיא יעלת חן, ולהאשכנזים אמרתי לאיזה מהם, די להם אשר בהתחכמותם האבידו
1090את התורה בארצם, ולא יגעו בארץ רוסיה, ואינם רשאים ליקח אחריות ארץ רוסיה עליהם,
1091ומה כוחם רב אם במנין או בבנין, ליקח להם אפוטרופסות ארץ רוסיה אשר ת"ל קטנם
1092עבה ממתנם, מצלצלים ומרעישים בדבר האגודה ומעלתה החיצוני, ורבים מהרבנים התמימים
1093בארצנו נמשכים אחריהם, ותוכיות כוונתם אינם מגלים, אשר בלתי ספק בידעם זאת היו
1094נסוגים אחור.
1095ופרטי הדברים בכל הנ"ל נמצא אצל בני שיחי'
1096קונטרסים שלימים אשר ביארתי לו אשתקד מחו"ל כל פרטי העניין. וכבודו יוכל
1097למסור הדברים להרה"ג המפורסם בצדקתו ויראתו ד"ר ריטטער נ"י
1098אבד"ק ראטטערדאם, וברשותו להגיד זאת משמי אם ירצה, והשי"ת ברחמיו ירום
1099קרן התורה והיהדות בעילוי אחר עילוי ונזכה לביאת ג"צ בב"א...
1100דחיית הכנסייה הגדולה
1101בחורף של שנת תרע"ד השלים
1102ה"ועד הזמני" של האגודה את ההכנות לקיום הכנסייה הגדולה הראשונה. סוכם
1103לערוך אותה בפרנקפורט-ד'מיין במחצית הראשונה של חודש אלול. בכ' אייר תרע"ד
1104ספגה הנהלת האגודה אבידה קשה, עם פטירת רבי יצחק אייזיק הלוי, הרוח החיה בכל הפעילות.
1105אך למרות זאת היתה אמורה הכנסייה הגדולה להתכנס במועד הנקוב ונשלחו הזמנות לכל
1106הקהילות היהודיות בעולם.
1107ואולם, שבועות אחדים לפני מועד הכינוס,
1108בתשעה באב תרע"ד, פרצה מלחמת-העולם הראשונה, אשר שמה קץ לכל התכניות.
1109**הרש"ב
1110מודיע על יציאתו מאגו"י**
1111את סיכום יחסו של אדמו"ר
1112הרש"ב לאגו"י, ניתן לראות במענה כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו משנת
1113תש"מ לרב צבי וויינמן מירושלים, שהכניס אל הרבי את טיוטת הספר "מקטוביץ
1114ועד ה' באייר":
11151. להחזיר כל המצו"ב.
11162. ועיקר – בנוגע להעובדות וכו', תוכן
1117המצו"ב . . הרי חלק חשוב מהארכיון נשאר בידי משרדי השלטון במועצה"ב.
11183. ידוע ומפורסם (וגם נדפס) שכ"ק
1119אדנ"ע (מהורש"ב) הי' ממיסדי (ל' רבים) אגודת ישראל. אבל בזמן קצר לאחרי
1120היסוד הודיע ופרסם ש"הוא יוצא מאגו"י".
1121**הרבי
1122מדווח מכינוס אגו"י בברלין**
1123בחודש
1124טבת תרפ"ח ערכה המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית כנס בן מספר ימים
1125בברלין, שכונה "השבוע האגודאי".
1126ככל
1127הנראה, גילה הרבי הריי"צ עניין רב בנעשה באותה אסיפה, עד כדי כך ששיגר אליה
1128את הרבי נשיא דורנו על מנת שיראה מקרוב את הנעשה וידווח לו על כך בפרטיות.
1129על
1130הרקע לאסיפה זו, ניתן לעמוד מרשימותיו של הר"י רוזנהיים,
1131ב"זכרונותיו", תחת הכותרת "וגילו ברעדה" - רשמים מאירועי
1132"השבוע האגודאי" שנערך בגרמניה, טבת תרפ"ח (ינואר 1928). ואלה
1133דבריו, שעל פיהם יובן טוב יותר דיווחו של הרבי לחמיו הרבי הריי"צ מהנעשה
1134באסיפה:
1135מי
1136שזכה לקחת חלק בחוויית האירועים החגיגיים בפרנקפורט ובברלין החל משבת חנוכה ועד
1137סוף השבוע - ימים עמוסי פעילות - ימצא ביטוי ההולם את רגשותיו בדברים העתיקים של
1138המשורר בתהלים: "וגילו ברעדה".
1139הרגש,
1140שהצלחה וסיפוק למכביר צפויים לנו בימים העתידים לבוא, ממלא את לב כל מי שבא לסקור
1141את הכינוסים בפרנקפורט ובברלין. מפתיע המספר הגדול של בני-נוער, הנושאים עינים אל
1142יהדות שהיא חיה ותוססת, ואשר היא שוללת וותרנות והסתגלות לזרים. נוער זה, מוכן
1143בנאמנות לקבל מרות כל עוד הוא מוצא אצלנו התלהבות של אמת ומסירות-נפש לה' ולתורתו.
1144נוער זה משכיל להבין את תפקידה ההיסטורי של אגודת-ישראל ואת מפעלה העולמי החותר
1145לקראת אחדות ישראל.
1146כאן
1147בברלין, כנסיה קטנה, מתי מספר, שבעים נפש - אולם בית-ועד לגדולי התורה של כל ארצות
1148תבל כמעט, עטופי הוד ותפארת של האומה הישראלית הנאמנה, הנאבקת על נפשה בהקימה
1149לעצמה את ארגונה. שמונת הימים האלה היו מלאים וגדושים רעיונות פורשי כנפיים אל-על
1150ובעיות מדכאות עד-תהום. פעם גברה תרועת הנצח והבטחון כי "אין ציבור מת"
1151ו"אין ציבור עני" ופעם גבר הכאב על רפיון ידיו של בשר-ודם, ועל קשיי
1152הנסיבות, וידענו כי רק התמדה עקשנית במשך דורות תצליח להתגבר על המכשולים.
1153...הויכוח
1154הגדול שהיה צפוי בין פולין ובין סלובקיה על ארגון הקהילות בארץ-ישראל, היה בו כדי
1155לעורר דאגה מסוימת. לא היה זה בגדר סוד, שפולין העניקה את חסותה ל"עדת ישראל
1156החרדית" החדשה, שכבר הספיקה להסתכסך קשות עם "ועד העיר האשכנזי" -
1157ואילו בסלובקיה, עקבו אחרי המתרחש בארץ-ישראל בשבע עיניים, מתוך חששות לגבי ההשפעה
1158בארצם הם.
1159אבל
1160שוב התגלה, שהקרקע עליה הוקמה אגודת-ישראל, מוצקה היא כדי נשיאת הניגודים הטבעיים
1161בין הארצות והפשרתם, בתנאי שהמתדיינים יראי-שמים הם ורואים את הנולד, כמו במקרה
1162דנן. המאבק התקיים בחדרי-חדרים של הועד המנהל, ושני הצדדים הגיעו לידי הצעת החלטה
1163מוסכמת שהועברה למועצה המרכזית לאישור, אשר אמנם ניתן ללא ויכוח נוסף. למעשה ייפול
1164כל כובד המשימה על כתפיו של הד"ר פנחס כהן, העומד לחזור בקרוב לארץ-ישראל,
1165מצויד בהוראת המועצה המרכזית, כדי להמשיך שם בהשכנת שלום. הדין-וחשבון שלו, שהובא
1166לפני הועד המנהל והמועצה המרכזית - ובחלקו גם לפני אספה פומבית רבת-משתתפים - גולל
1167תמונה ברורה של המצב מבחינה פוליטית, כלכלית ותרבותית, ובסיום הועידה הביעה המועצה
1168המרכזית את אימונה המלא להנהלה הפוליטית של ה'אגודה'.
1169עד
1170כאן מזכרונותיו של הר"י רוזנהיים.
1171**"איש
1172איש בנתיבו ילך"**
1173וכך
1174כתב הרבי הריי"צ אל הרב רוזנהיים, ביום שני, נר א' דחנוכה, כ"ה כסלו
1175תרפ"ח, ביחס לאסיפה זו:
1176כבוד ידידי עוז, החכם הכולל, עסקן נודע ומפורסם
1177לשבח ולתהלה, אי"א מוה"ר יעקב שי',
1178שלום וברכה!
1179זה כיומיים או שלש אשר התכבדתי לענות לכבוד ידידי
1180על מכתבו אודות ועידת המועצה דאגודת ישראל בבערלין, תשובה כהלכה בהנוגע במהלכי
1181הענינים הציבוריים והכללים אשר איש איש בנתיבו ילך, ואל אלוקים הוי' צבאות יהי'
1182בעזרינו לראות פרי טוב בעמלנו לטובת כאחב"י בגו"ר.
1183אבל גרסה נפשי לדעת משלום ידידי בפרטיות, כי זה
1184רבות בשנים אשר לא ראינו איש את פני רעהו אני וב"ב יחיו ת"ל בחו"ש,
1185ובטח יודע כבוד ידידי מכל העבר עלי בקיץ העבר [=מאסרו של רבינו. המו"ל],
1186והודו לד' כי טוב על חסדו הגדול, ומאד ינעם לי לשמוע מנועם כבוד ידידי,
1187והנני
1188ידידו הדו"ש מוקירו ומכבדו כערכו הרם.
1189**"העבודה
1190ברוסלַנד אינה נופלת מהם"**
1191במכתב שלפנינו, שהוא
1192המכתב המוקדם ביותר מבין אלו שהתגלו עד עתה מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
1193לחותנו אדמו"ר הריי"צ, מדווח כאמור הרבי על אסיפת המועצה המרכזית של
1194אגודת ישראל העולמית.
1195יצויין,
1196כי בחוברת "דרך המלך", המפרטת את נסיעותיו של כ"ק אדמו"ר נשיא
1197דורנו מהשנים תרפ"ח – תרצ"ג, מצויין כי הרבי שיגר מספר מכתבים נוספים
1198לחמיו, מהנעשה באסיפה זו.
1199[אגרת זו התפרסמה
1200לראשונה בשבועון 'כפר חב"ד' ונלוו אליה מראי-מקומות ופענוחים שנערכו ע"י
1201הרב טוביה בלוי והרב יהושע מונדשיין, המובאים להלן].
1202ב"ה. ד' טבת פ"ח, ברלין.
1203כ"ק ש"ב אדמו"ר שליט"א!
1204באתי ת"ל שלום אתמול ערב.
1205עוד בנסעי ברכבת ספר לי אחד מהנוסעים - ציר שנסע
1206אל הועידה - ע"ד הועידה ופרטי'.
1207היום שעה הה' התחילה הישיבה הא'. ומחר בקר תהי'
1208השני'.
1209הישיבה נתאחרה לשעה כי לפ"ז הייתה - כפי
1210שספרו לי - ישיבה מוקדמת של העומדים בראש (וכמו שהוא במדינתנו, בודאי ערכו כל
1211ההחלטות). הישיבה נפתחה ע"י רב לעווין (ציר סיֵים בפולין, כמדומה לי).
1212אח"כ דרש הרב מונק. הילדס' אינו בעיר ויבוא מחר. גם-כן חצי' ברכה וחצי' בשבח
1213של אכסניא, זו ברלין. ובזה תירץ קושיא בפסוק אזכיר את שמי וגו'. אחריו יצא בנאום
1214היו"ר דר. כהן אודות עבודת אגו"י. הרבה בדברים, כי ביחוד צריך לשום לב
1215להתארגנות צעירי אגו"י ופועלי אגו"י. - בתוך הדברים ספר גם-כן ע"ד
1216מאסר כ"ק. וכי תומ"י שלחה האגודה ידיעה ובקשה על-דרך זה לועד הרבנים
1217בארצה"ב. ואף שא"י מה הועיל, אבל עתה ת"ל נמצא הוא בבטחה. קרא גם-כן
1218רשימת הברכות שנתקבלו. והתחיל שנתקבלה ברכה מהרבי דליובאוויץ. הרבי מצ'רטקוב וכו'.
1219אח"ז הרציאו ע"ד עבודת קרן התורה - הנני מצרף בזה ההרצאה ואולי יהי'
1220לתועלת. ודרך אגב - הרי הדגשתי שם שורותיים בנוגע לעבודה בססס"ר. ע"ד
1221עבודה פוליטית הרציא יעקב ראזענהיים. אותו פגשו כל הנאספים במח"כ סוערות כנגד
1222כולם ואולי עוד יותר.
1223בכלל ניכר, כי הכל מוכן מתחילה, ונעשה בסדר העשוי
1224מראש. ורק לבסוף, כשיצא בבקורת חדה אחד מהנאספים על העבודה של המרכז - העבער
1225מקאליש (ב"א של העבער שדר ברוסט') ושאל מפני מה אינם שמים לב לדרישות
1226הסניפים, ושלא פעלו מאומה בפולין וכו' וכו' וסיים בדרישה שלא יקבלו כל החלטות לבד
1227מהחלטה לקרוא כנסי' גדולה, הרי מיד זעפו פניהם והשתדלו שיקצר בנאומו. ובזה גם
1228נגמרה ישיבה הא'.
1229ציר מלונדון - רוטנבורג - ספר לי כי נדפס
1230במכ"ע שכ"ק משתתף בעבודת המרכז של אגו"י בריגא. שבע רצון הוא מהרב
1231גוטניק ומשבח אותו בכל תוקף ועֹז.
1232משמח לראות איך שמתקבצים מד' פינות הארץ לדון
1233ע"ד עניני יהדות. והן הבאים מהחברים "הפשוטים" הרי בודאי אין כונתם
1234לאיִנטריִגעֶס ופוליטיקה גבוה, ובתום לבם הן עובדים עבודתם זאת.
1235ואחד מעין זה - רב מיאַנאוועֶ - נאם ג"כ
1236בהתפעלות ובחום, ע"ד תוצאות עבודתה של אגו"י ושאין להתיאש אף אם ישנם
1237איזה חסרונות בעבודה. וניכר הי' שבכל לבו ונפשו מסור הוא לעבודה זו, כי לפ"ד
1238זו היא הדרך להפצת והחזקת התורה והדת.
1239אבל אחכ"ז עבודה ממשית מועטת היא מאשר
1240מתארים בההרצאות, וכנראה גם מעט אי סדר ישנו בעבודה.
1241ואחרי כל החשבונות הרי העבודה ברוסלַנד אינה
1242נופלת מהם - כפי שיכולתי להבין מישיבה זו - ואולי עוד עולה עליהם הרבה בהתחשב עם
1243תנאי העבודה פה ושם.
1244ירא אנכי לבוא ביחס יותר קרוב למנהלי הועידה, שלא
1245ישתמשו בזה, כדי לערב את כ"ק בדבר, ורק הכירו אותי להם. ומטעם זה גם לא הלכתי
1246לארוחת הערב שערכו בשביל כל הנאספים.
1247הנני מצרף בזה החומר הנדפס המתחלק בין הנאספים
1248הצירים ושאינם צירים - כי הדלת פתוחה ונכנסים ויוצאים כל הרוצה ומתעניין בזה - ואם
1249לא יועיל וכו'.
1250ש"ב פו"ש כב"ב יחיו באהבה
1251ש"ב:
1252שאר-בשרי. לע"ע זהו המכתב היחיד שהגיע לידינו בו כותב הרבי לחותנו
1253"ש"ב", וכנראה כך הי' כותב לפני חתונתו; הועידה ופרטי':
1254אסיפת "המועצה המרכזית" של אגו"י העולמית שהתקיימה בימים ג-ה טבת
1255תרפ"ח במלון "אטלאס" בברלין, בהשתתפות חברי המועצה המרכזית מכמה
1256מדינות; לפ"ז: = לפני זה; רב לעווין: הגאון רבי אהרן לעווין
1257זצ"ל הי"ד, גאב"ד ריישא ולמברג. בעהמ"ח שו"ת 'אבני חפץ'.
1258יו"ר המועצה המרכזית העולמית הנ"ל. נזכר באגרות-קודש אדמו"ר
1259מהוריי"צ ע"פ הנסמן בחי"ב ע' תי. וראה תולדותיו בספר "אלה אזכרה",
1260בעריכת בנו הרב ד"ר יצחק לעווין ז"ל נשיא אגו"י בארה"ב; סיֵים:
1261פרלמנט; הרב מונק: הרב ד"ר עזריאל מונק, רב הקהילה החרדית "עדת
1262ישראל" בברלין - נזכר באגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב ע"פ הנסמן
1263בח"ה ע' רפה; הילדס': הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר, ראש "בית
1264המדרש לרבנים" שע"י הקהילה החרדית "עדת ישראל" בבברלין. אביו
1265הרב עזריאל הילדסהיימר הי' רבה הראשון של הקהילה הנ"ל. וראה אגרות-קודש
1266אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' א - ע"ד השתדלותו בגאולת כ"ק
1267אדמו"ר מהוריי"צ בשנת תרפ"ז. וראה אגרות-קודש שם ע' קעא; ע' קעב
1268שחותם ביחד עם אדמו"ר מהוריי"צ על מברק. ראה בהנסמן שם חי"ב ע' שצא;
1269אזכיר את שמי: יתרו כ, כא; היו"ר דר. כהן: הרב ד"ר פנחס
1270כהן, רבה של אנסבך, יו"ר ועד הפועל העולמי של אגו"י ומראשוני מייסדי',
1271נפטר בירושלים בשנת תש"א. ראה אגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ה
1272ע' רפא. מהוריי"צ חי"ב ע' תח; מאסר כ"ק: שהי' בקיץ העבר
1273(ט"ו סיון - י"ב תמוז) תרפ"ז; שא"י: = שאינו יודע; **הרבי
1274מצ'רטקוב**: כ"ק אדמו"ר רבי ישראל פרידמאן זצוק"ל מטשורטקוב (בן
1275הרה"ק רבי דוד משה זצוק"ל בן הרה"ק רבי ישראל מרוזי'ן
1276זצוק"ל), מראשי מועצת גדולי התורה של אגו"י. נסתלק בווינא בשנת
1277תרצ"ד. - ראה אגרות-קודש מהורש"ב ח"ה ע' רצ. אגרות-קודש
1278מהוריי"צ ח"ה ע' תכז; יעקב ראזענהיים: נשיא ומייסד אגו"י
1279העולמית. ראה אגרות-קודש מהורש"ב ח"ה ע' רצג. אגרות-קודש מהוריי"צ
1280חי"ב ע' תלו. אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע ח"א ע' קפ. נפטר בשנת
1281תשכ"ו; במח"כ: = במחיאות כפיים; העבער מקאליש: הר' יעקב
1282מ' העבער, חבר עירית קאליש בפולין ונציג אגו"י שם. - ראה אודותיו כפ"ח
1283גליון 575 ע' 18. 578 ע' 63; ב"א: = בן-אחיו; **ציר מלונדון -
1284רוטנבורג**: ד"ר מנחם (ברוך) רוטנברג, שגר אז בלונדון, והי' מראשי
1285אגו"י שם; במכ"ע: = במכתב-עת; הרב גוטניק: הרה"ח
1286הרה"ת ר' מרדכי זאב הכהן גוטניק נולד בשנת תרנ"ח - מתלמידי ישיבת
1287תומכי-תמימים בליובאוויטש, אח"כ נסע לאה"ק (תל-אביב) וע"פ הוראת
1288כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ עבר אח"כ לכהן כרב בלונדון - ראה
1289אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ס"ע תקיט, ובהנסמן שם.
1290חי"ב ע' שפ. הי' מראשי אגו"י באנגלי' (ראה ספר "כתבי ר' משה
1291בלוי" ע' 134. וש"נ). נפטר בי"ט כסלו תרצ"ב. - ראה אודותיו
1292כפ"ח גליון 835 (עמ' 20-23) וגליון 836 (עמ' 24-28); איִנטריִגעֶס: =
1293תככים; רב מיאַנוועֶ: הרב יוסף בן-ציון דימאנט, מח"ס "עמק
1294הבכא"; העבודה ברוסלַנד: ראה בארוכה ספר תולדות חב"ד ברוסיא
1295הסובייטית; ואם לא יועיל וכו': לא יזיק (מובא בשבט מוסר פ"ט. ועוד); **ש"ב
1296פו"ש כב"ב**: = שאר-בשרו, פורש שלום כל בני ביתו.
1297**"יחסי
1298אל אגודת ישראל בכלל"**
1299באותו
1300חודש, טבת תרפ"ח, ביקר אצל הרבי הריי"צ בריגה הרב משה פרוש, מראשי
1301היהדות החרדית בירושלים באותם ימים. במכתבו למרכז אגו"י בירושלים מאור
1302לי"ח טבת, מדווח הרב פרוש על פגישה זו:
1303"הערב ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויץ
1304שליט"א. קבלני בכבוד גדול . . בנוגע ליחסו על האגודה אמר לי שהוא איננו
1305ח"ו נגד האגודה, להיפך, הוא שמח לשמוע ממני את הפעולות בנוגע לחזוק הדת
1306והתורה. אך הוא חושב שיש יהדות יותר קיצונית מהאגודה. ואם אמנם כי דבר טוב הוא
1307טוב, אך דבר יותר טוב הוא יותר טוב . . "
1308כשבמרכז
1309אגודת ישראל בירושלים נתקבל מכתבו של הרב פרוש, הם שלחו (בז' אדר) מכתב תודה לרבי,
1310והרבי השיב להם במכתב הבא, מח' ניסן תרפ"ח (אגרת ג'תתיד, אגרות קודש שלו כרך
1311יא עמוד צא):
1312...כבר מלתי אמורה ביחסי אל אגודת ישראל בכלל,
1313אשר בשום אופן אין לחשבני כמחבבה כולה כמו שהיא. ורק בענינים בודדים במובן אשר
1314נראי' לי כעין סמי מרפא בעת הדרוש לה. אבל עם זה מחבב ומייקר הנני באישים פרטים,
1315ובעניינים פרטים, מבלי התחשב מאין מוצאם..."