Toldos Avraham Chaim·Chapter 5 - The Post-Imprisonment Periodתולדות אברהם חיים·פרק חמישי - התקופה שאחרי המאסר

אהבריחה מרוסיה
ברשימת הר"ד שיפרין:

בנתעורר עליו עוד משפט, ואז יצא חוץ למדינה, ובא עד אמסטערדאם, ועשה מסחר עם החסיד המפורסם פערסון, וראיתי כתב קודש אשר כתב הרב רז"א בן האדמו"ר מהר"ש נ"ע שכתב שטר השותפות אשר לפניהם.

גובמכתב הר"ש ראזענבוים:

דאח"כ בהיותו בביתו שלח אחריו החוקר דין דשם עוד הפעם (והוא הי' איש טוב ואוהבו של דודי ז"ל), ואמר לו להוי ידוע לך שיש עליך עוד משפטים ויהי' נצרך לך לישב בבית האסורים עוד הפעם, ורמז לו שיברח לו לחו"ל, וכן עשה, ונסע מביתו באמצע הלילה.

הושונאיו מהמנגדים בשמעם באותו לילה שברח לו מהעיר, נסעו אחריו לעכבו, אך השי"ת שמרו מידם ולא השיגוהו.

וומביתו נסע מתחלה על ש"ק לווארשא, כי שם הי' אז מקום דירתו של אבי ז"ל ⁽⁴¹⁾.

זואחר ש"ק נסע לארץ אשכנז לעיר פראנקפורט, ותיכף בבואו לשם בא לשם גם אחד מבניו, ופתחו שם חנות ממאכלי חלב, ונתעכבו שם לערך שנה אחת.

חואח"כ בא אליו פקיד אחד מהפאליציי, וגזר עליו לעזוב את ארץ אשכנז, שאין לו רשות לדור שם, ונסע משם לאמסטערדאם, כי לנסוע למדינת אמעריקא זה הי' אז נגד רצונו לגמרי, ונתעכב באמסטערדאם איזה זמן, ולהיות שלא נזדמן לו שם שום עסק ממה להתפרנס, הי' מוכרח לנסוע משם שלא ברצונו למדינת אמעריקע.

טכל הנ"ל העתקתי ממכתבו של אחי יחי', ועל דבריו באפשר לסמוך כי הוא בעל זכרון טוב.

יוביתר פרטים סיפר לי ר' חיים ליברמן מפלעשצעניץ:

יאבאחד מימי תשרי תרנ"ב-ג הודיעוהו בלחישה שלמחרת שמח"ת עומדים לאסרו שוב. הרא"ח לא סיפר זאת לאדם. באותו שמח"ת סידר בעצמו התוועדות רבתי עבור כל החסידים שבעיר, והתוועדו בשמחה רבה כל היום. כשירד הלילה נעלם מהאופק. לאחר זמן נודע שהעתיק מושבו לאמסטרדם, שם ניהל עסק משותף עם החסיד ר' אבא פרסון מקעניגסבערג - שגם הוא הוכרח לעזוב את רוסיא בשנה שלפנ"ז, מסיבות שונות.

יבבארכיון שלפנינו נמצאים שני מכתבים משנה זו (תרנ"ג), הראשון נכתב בברלין - חסר תאריך, והשני מקעניגסבערג - מיום ד' פר' תבא תרנ"ג. ומהם יש ללמוד קצת על תעסוקתו בשנים האלו, ואשר בקיץ תרנ"ג עבר מברלין לקניגסברג.

יגבראשון הוא חותם:

ידהנני המסדר ומכין דברי חכמים להדפסה, מתגורר בבית הרב הגאון נ"י המו"ל, פה ברלין.

טווהיינו שעסק כמגיה ועורך בכתב-עת תורני-מדעי בברלין. לע"ע לא נתברר לנו באיזה כתב-עת עבד אז ומיהו "הרב הגאון נ"י המו"ל".

טזהמכתב נכתב אל הרב צבי טיעטץ (מחבר פי' "זכרון יהודה" על איכה, קראטאשין תרמ"א), שכתב מאמר על נוסח ברכת מילה "צוה ידידות", צוה בל' עבר ונסתר או צוה בל' עתיד ונוכח. הרא"ח החליט להשמיט קטע אחד מדבריו שכתב, ומסביר לו במכתב את סיבת השמטה זו.

יזהמכתב השני נכתב מקעניגסבערג אל ר' זאב וואלף ואל ר' חיים גרשון קוגל, ובו מספר על קשיי ההסתדרות בברלין, בקעניגסבערג ועל מניעת נסיעתו לארה"ב.

יחהוא גם מספר ששלח מכתב אל הרב חיים יעקב ווידרעוויץ, שהגר בשנת תרנ"ב לארה"ב, והתייעץ אתו אם כדאי שגם הוא יהגר לארה"ב. ועל מכתב תשובתו מספר:

יטגם מידידינו היקר באדם, גבר חכם בעוז כו', רב הכולל לאגודת הספרדים ⁽⁴²⁾ במדינתם, הרה"ג מוהרח"י נ"י ווידרעוויץ, הגיעני מכתב גדול ורחב ידים בימים ההם, הנכתב ביום ט"ז אייר, ולא השיבותיו מאומה לפי כבודו עד זמן הזה.

כקיצור דברי מכתבו הנוגע לתשובת שאלתי (המובנת מתוך תשובתו) הי' בזה הלשון,

כא"כבר גמרתי בלבי לא להשיב מאומה לכל שואל ומבקש עצתי בדבר עקירת דירתו לפה, ואך למותר הוא, כי לא לאדם דרכו כו', ומד' מצעדי גבר כו'.

כבכל הבא לפה הנני מוכן ומזומן לעשות למענו כל אשר יהי' לאל ידי כדרכי מעולם, אמנם להבטיח בבירור לא אוכל.

כגבדרך כלל הארץ הזאת טובה היא מאד להחפצים באיזה עבודה שיהי'. משפחה הבאה לפה ויש בה שלשה או ארבעה אשר אונם במתנם לעבוד, תיכף בבואם לא ידעו מחסור, אמנם לאנשים רכים וענוגים, לא ראיתי כמוה לרוע".

כדוסיים בטוב ובשלום.

כהממילא מובן אשר דבריו הצודקים והאמיתים לא פעלו בקרבי חשק גדול לשים פעמי אל הארץ הטובה והרחבה הזאת, יען כי יודע אני בנפשי כי אינני מכת הראשונה אשר זכר במכתבו, ורק בין האנשים הרכים אני נמנה, ואיככה אוכל לשאול עצת נבונים ולעשות היפך דבריהם, לזאת משכתי אז את ידי מהרחיק נדוד אל ארץ הטובה לאחרים זולתי ולא למעני.

כווכאשר גם בבערלין לא מצאתי מנוח, הנה איזה דמיון כוזב עבר על פני, והנחני לפה קיניגסבערג, בדבר איזה עסק אשר השתדלתי בו כל ימות הקיץ, יגעתי ולא הונח לי, כי לא יצא מחשבתי לפעולת אדם, אם חפץ ה' לא הסכים על ידי...

כזוסיום המכתב חסר.

כחההגירה לארה"ב
ברשימת הר"ד שיפרין:

כטבשנת תרנ"ח בא הוא עם בני ביתו לארצות הברית, ועסק במסחר אבנים טובות ומרגליות, וביתו הי' בית ועד לחכמים. הי' לו חליפת מכתבים עם האדמו"ר [מוהרש"ב] זצללה"ה.

לבכותרת נייר המכתבים שלו:

לאA. Rosenbaum, Dealer in Diamonds & Jewelry,

לב444 Grand Street, 2nd floor

לג*

לדכשהגיע לארה"ב אסף מסביבו את אנ"ש בניו יארק, ובמכתבו אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע דיווח על סדר החיים וקביעות עתים בתורה.

להבכ"ד אד"ר תרס"ב השיב לו בארוכה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אגרות קודש ח"א אגרת קיד):

לומכתבם גם הסך מאה רו"כ נכון הגיעני במועדו.

לזרב עונג שבעתי ממכתבם ואודה לה' על אשר לא נמצא פסול ח"ו בזרעא דאבא מארי זצוקללה"ה נ"ע זיע"א, ואותן שהיו מקושרים אליו באמת הנה גם בהיותם בארץ רחוקה לא נתרחקו ח"ו בנפשם ורוחם, ועוד רוח ה' מתנוסס בקרבם.

לחואתם אחיי חזקו ואמצו והיו לגבורי חיל, כי הארץ אשר אתם גרים בה צריכה חיזוק יותר, החלש יאמר גבור אני בגבורתה של תורה ועבודה. ואם כי ודאי טרודים אתם הרבה בעסקיכם וגם בטח יש ריחוק מקום מאחד אל רעהו מ"מ תתחזקו ותתאמצו לעמוד על נפשיכם להתאסף יחד וללמוד שיעור קבוע בדא"ח, כי הלימוד ברבים יש לו חיזוק וקיום בעזה"י, ונוסף לזה מעלת האסיפה והקיבוץ יחד בלב אחד להתעסק בתורה ועבוד"ה, ויראי אלקים ידברו איש אל רעהו, ואיש את רעיהו יעזורו. ולכה"פ תתאספו ג' פעמים בשבוע בליל ה' (השייכה ליום ועש"ק) ובש"ק ובמוצש"ק.

לטגם תעשו תיקונים בענין התפלה אשר התפלה ברבים שהיא רצוי' לפני המקום, לא תהי' במהירות ובחטיפה ח"ו כ"א במתינות ובכוונה רצוי'. ועוד תיקונים בעניני המצות בזהירות יתירה לפי המקום והזמן...

מ*

מאאגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל הרא"ח

מבבשנת תרס"ד נפטרה אשתו. על מצבו באותה שעה מספר במכתב שכתב באדר"ח אד"ש תרס"ה:

מגיסור יסרני ה' בעת ההיא, הבדיל ממני את אשת נעורי, אחרי שכבה על ערש דוי כארבעה ירחים, ופזרתי על רפואתה יותר מאלף כסף. וקודם לזה בשנה ההיא אבדתי קרוב לשני אלפים במסחרי, עת אשר לא הגיע הסחורה מדייטשלאנד. וכל הסך הזה עלה בערך עד 3/4 מכל רכושי אשר חנני ה' לעת זקנה ושיבה.

מדכשנפטרה אשתו כתב על כך גם לידידו החסיד ר' יהושע קאסטראל, שגר באותה שעה בסאן-רעמא איטליה. במכתב תשובתו (מסופר אודותיו ב"זכרון לבני ישראל" עמ' קכו-ז) הוא כותב בז' שבט תרס"ד:

מהקודם כל דבר עלי לנחמך על אשת נעוריך שהלכה למנוחות, אבל אינני יודע במה לנחמך, כי נעלם ממני עם מי אתה? ע"פ ההשערה הנך עם בנך הצעיר מ' יוסף, אשר נשא אשה באמעריקא, ואינני יודע מהות האשה בעלת ביתך, וכמעט שגם את בנך מ' יוסף אינני מכיר, ואיככה אנחמך?

מואמנם בכלל אחשוב כי בלי תפונה הנך חושב אודות זיווג שני, ובהכרח לחשוב מזה, כי עדיין לא זקנת ולשבת גלמוד בלתי אפשר...

מזממה שאמרת שהנך טרוד בגמ"ח תמיד, לא נתפעלתי, כי הלא זה כל תשוקתך מעודך, ובדרך שאדם רוצה מוליכין אותו.

מחגיוס כספים למען תומכי תמימים
באותה שעה בא לארה"ב גם אחיו החסיד ר' שניאור זלמן ראזנבוים, בתור שד"ר לתומכי תמימים. על כך ממשיך ר' יהושע קאסטראל לכתוב:

מטהנאני מאד ממה שכתבת שאחיך מ' זלמן נתמנה למשולח באמעריקא לטובת הישיבה, כי זה רבות בשנים אשר אחיך חשקה נפשו להיות משולח (ומדוע לא, כי זה לחם הקלוקל, הפוטר מתורה ועבודה, ורוב העתים בשמחת חברת מרעים). וגם לאמריקה לטש עיניו זה כמה, ובזה השיג כל מאוויי נפשו יחד.

נומה גם אם יצליח בידו וישלח הרבה מעות, כי אז כדאי כל הביטולים שלו, כי לא תוכל לשער גודל יקרת ערך הישיבה מצד עצמה, ובפרט אצל כ"ק שליט"א, אשר ממש מוסר נפשו עלי', וכל כחותיו נתונים להישיבה. לו ראית את אלה מבני הישיבה אחרי יציאתם מהאוניווערזיטעט הלז לאויר העולם איך שהמה יהודים יפים ומשכילים, כי אז גם אתה היית מברך ברוך שככה לו בעולמו.

נאואתה ידידי דרש נא בשלום אחיך בשמי. והייתי חפץ לדעת אם יודע הוא את תעודתו לגלות הארה אלקית גם באמעריקא, ובפרטיות אם יש לו הדרוש וידעת היום משמח"ת תרנ"ח, שכבושם הזה עוד לא ראיתי בכל דרושי החסידות שראו עיני, והדרוש החלצו שמח"ת תרנ"ט, שכ"ק אדמו"ר אמר שרוצה שילמדוהו ברבים בכל מקום שנמצא אף איזה יחידים מאנ"ש, וקונטרס העבודה שכתב לאנ"ש בשנת תר"ס.

נבובמכתב אדר"ח אד"ש תרס"ה כותב הרא"ח אודות שליחותו של אחיו הרש"ז:

נגאחי מ' זלמן הוא ג"כ פה נויארק, אשר נשלח בתור משולח מאדמו"ר מליבאוויץ לטובת הישיבות אשר יסד המלך בארבעה עיירות, אשר מהם תצא תורה ויראת ה' ומשכילים בתורת אמת. הרבה מורי הוראות בישראל יראים ושלמים מופלגי תורה יצאו משם במשך ששה שנים למן היום הוסדם.

נדגודל מעלת הישיבות ותפארתם אין לתאר על הגליון, ובפרט לעת כזאת אשר חשך משחור תואר קרן ישראל בכל מושבותם, וכמעט הי' עלול שתשתכח ח"ו תורה מישראל. וגם בהמקומות אשר נמצאים איזה ישיבות כספם הי' לסיגים, והמו"צ היוצאים משם המה כמו"ץ אשר תדפנו רוח הזמן המלא אויר מעופש וסרח העודף מריח המינות אשר גברה בעולם, ובנפשות הבנים לא אמון בם.

נהלא כן ישיבות האלו, הריחם ביראת ה' ואמונתו, כל הקרב הקרב שם הוא מזוקק שבעתים, כי אין מקבלים שם תלמידים וחברים רק אחרי רוב חקירות ובדיקות, פן יש בלבבם שרש פורה ראש, ונר ישראל רשכב"ה הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר גדול שמו בישראל, משגיח על כל פרטי עניניהם ברוחניות וגם בגשמיות, שלא יחסר להם מאומה, שאר כסות ומעונה עצהיו"ט.

נווב"ה כי עלתה ביד אחי נ"י לשלוח לשם סך מסוים מנויארק ומפילאדעלפיא. כעת הוא מסבב בעירות נואהייווען הארטפארד וספרינגפיעלד, ומשם יהי' בבאסטאן.

נזהודיעני נא ידידי אם כדאי לפניו להיות גם בראטשעסטער, אחרי אשר בטח תהי' גם אתה בעוזריו.

נחגם אחרי נסיעת אחיו בחזרה, המשיך הרא"ח בעצמו לעורר על התמיכה לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והי' כותב על כך אל אנ"ש המפוזרים בארה"ב.

נטבאחד מהמכתבים האלו כותב בקיץ תרס"ז, אל "ידידי משנים קדמוניות המשכיל כו' מ' גרשון נ"י קאפילאוויץ":

סנודע בשער בת רבים לתהלה ולתפארת, הישיבות אשר יסד מאור עינינו הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א בליבאוויץ, ונמצאים שם כחמש מאות בחורי חמד העוסקים בתורת ה' ועבודתו, ומספיקים להם כל צרכיהם באופן היותר נעלה למען יהיו מחשבותיהם זכים וברורים לתורה ולתעודה, והכל בהשגחת מרן אדמו"ר מאור הגולה, ובכל שנה יוצאים מהם כמה וכמה מורי הוראות בישראל, מיוסדים על אדני אמת ואמונה.

סאוהנה עד עתה הספיק על זה תועפות כסף מנדיבי עמינו ברוסלאנד, אלפים ורבבות לשנה. אמנם עתה מאשר פרצו שם הפרעות והשערוריות כנודע, מטה ידם, ואין בכחם להחזיק את המפעל הקדוש הזה על מכונו ומתכונתו. הנה כעת המחסור נורא מאוד.

סבולשמע אוזן יקרת ערך הישיבות האלו התעוררו גם במדינה הזאת הרבה מנדבים הנותנים על זה בעין יפה סכומים נכונים ונכבדים, וקבלו עליהם לחוק קבוע לתת כן מידי שנה בשנה לתרומה הקודש. לזאת התעוררו נא גם אתם, חזקו ואמצו להיות עושים ומעשים להרים נדבותיכם להיות בכלל התומכי תמימים בסכום נכון.

סג*

סדהרא"ח הי' לא רק נאה דורש כי אם גם נאה מקיים, כמסופר במכתב הר"ש ראזענבוים:

סהפעם אחת זכה דודי הנ"ל שם בגורל סך חמשת אלפים רו"כ ושלח מזה אלף רו"כ לאדמו"ר נ"ע.

סובמכתבו של הר"ש ראזענבוים מעתיק את מענה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על זה:

סזב"ה יום ב' י"ב תשרי תרס"ז לפ"ק ליובאוויטש

סחכבוד ידידי עוז המפורסם ווח"ס נכבד י"א מו"ה אברהם חיים שי'

סטת"ל בעד החוה"ש כה לחי. מכתבו כן הסך אלף רו"כ נכון הגיעני, והנני מסגיר בזה רשימה מחלוקת המעות, וברוך ה' אשר הי' בעזרו, והוא יעזור לו על להבא, והמעות אשר זכה בגורל יהי' לו בהצלחה, ויתן לו השי"ת פרנסה והצלחה בכל ענינים ויהי' ביכלתו לעשות צדקה וחסד לאחב"י תמיד כה"י ולעבוד אותו ית' בשמחת הלב.

עויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש ויחוג את חה"ס הבע"ל בדיצה ובחדוה כאוות נפשו וידידו עוז דו"ש מלונ"ח תכה"י.

עאובקשר להשקעת שאר המעות שזכה בגורל, כותב לו כעבור חודש:

עבב"ה אור יום ג' ח"י מ"ח תרס"ז

עגכבוד ידידי עוז המפורסם ווח"ס נכבד י"א כו' מו"ה אברהם חיים שי'

עדמכתבו נכון הגיעני. לפ"ד נכון שיקנה בית חומה שיהי' ממנה הכנסה אי"ה לפ"ע ההצטרכות שלו, והשי"ת יזמין לו בית טובה ומוצלחת בכל עניניו בגו"ר.

עהויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וידידו עוז דו"ש מלונ"ח תכה"י.

עוגם הי' שולח אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מתנת ספרים וכתבי-יד.

עזעל כתי"ק אחד ששלח מספר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, באגרת שכתב אל הר"ד שיפרין, בי"ב תשרי תרצ"ו (אגרות-קודש ח"ג אגרת תתג):

עחזה רבות בשנים אשר החסיד הנודע ר' אברהם חיים נ"ע ראזענבאום שלח להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק תשורה... חתימת יד קדש כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר חתם על דאווערענאסט, והיתה תשורה זו יקרה במאד אצל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

עטבמכתב הר"ש ראזענבוים מעתיק את מענה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע:

פב"ה יום ד' י"א אלול תרס"ז לפ"ק, וירצבורג

פאכבוד ידידי עוז המפורסם ווח"ס נכבד י"א כו' מו"ה אברהם חיים שי'

פבאחדשה"ט, מכתבו נכון הגיעני, גם קבלתי הסך מאה מארק ושלחתי אותם לידידינו שי', ודבר טוב עשה כבודו, והשי"ת יעזור לו בכל ויצליח בגו"ר.

פגספר נוה שלו' נמצא אצלנו, ואינני זוכר איזה דפוס, וס' מדרש שמואל ודאי לא דפוס ויניצי', לזאת ייטיב כבודו לשלוח שניהם ויהי' יקר אצלי הדבר.

פדאמנם העולה על כולנה כי"ק כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע יקר אצלנו מכל הון, ואהי' בגודל ת"ח לכבודו כשישלח לי אותם, וזאת יוכל כבודו לשלוח במכ' זאקאזנאי על שמי לליובאוויטש, ואת הספרים ייטיב לשלוח לקעניגסבערג ע"ש ידידינו הר"א ⁽⁴³⁾ שי' ויזדמן לו אי"ה נוסע שיהי' באפשרו לשלחם אלי.

פהאנחנו נוסעים אי"ה יום א' הבע"ל לביתינו שלו' והשי"ת יצליח דרכנו.

פוויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש וייטיב לו השי"ת הכוה"ח ברו"ג כאוות נפשו וידידו עוז דו"ש מלונ"ח תכה"י.

פזגם בצוואתו כתב:

פחבדבר העזבון אשר כתבתי עבור בני ובתי שתחיו, אחר ניכוי אלף וחמשים שקלים שיומסר לאדמו"ר שליט"א... אך למותר להזכירך אשר הבטחת לי, ותקעת לי כפך ע"ז, שתשתדל בכל אשר תוכל שיושלח הכסף על צדקה לאדמו"ר שליט"א אלף וחמשים שקלים. תוכל לשלוח זאת לאחי ר"ז שיחי' על אדרעס שאכתוב לך, ויגיע תיכף ליד אדמו"ר שליט"א.

פטצוואתו
בשנת תרס"ח, כתב הרא"ח צוואה, ושלח את העתקתה אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. במכתב הר"ש ראזענבוים מעתיק את המענה:

צב"ה יום ד' כ"ג תמוז תרס"ח לפ"ק מאריענבאד

צאכבוד ידידי עוז המפורסם ווח"ס נכבד י"א כו' מו"ה אברהם חיים שי'

צבאחדשה"ט, נשלח אלי מביתי העתק הצוואה אשר עשה כבודו, ויפה עשה לסדר עניניו, אשר כן צריך לעשות איש יר"א ודעתן, והשי"ת יאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ויתן לו השי"ת פרנסה והצלחה, ויעשה טוב וחסד כה"י, ויעזור לו השי"ת לעסוק בתורה ועבודה במנוחה, ויחזק השי"ת בריאותו שיהי' בריא אולם.

צגעפ"י עצת הפראפ' דברלין הנני פה מ"ב, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כ"י.

צדויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וידידו עוז דו"ש מלונ"ח תכה"י.

צהצוואה זו לא הגיעה לידינו; אמנם בשנת תרע"א כתב עוד צוואה, צוואה פרטית לבנו יעקב, והעתקתו נמצאת בארכיון שלו:

צובעזה"י, צוואה פרטית לבני יעקב בחירי, יום א' ב' אייר אעת"ר

צזבני יקירי המופ' כו' מו"ה יעקב נ"י

צחא. חפצי, אשר לאחר אריכות ימי ושנותי יקברו את גופי בקרקע אחוזת עולם בעיר נויארק, אשר בעזה"י הייתי שם מהמייסדים הראשונים מהחברה זה כמה שנים. ואל ישיאוך אנשי ניוהייווען, אשר יקבלו אותי על בית עולם שלהם, אל תשמע להם בשום אופן, אני שילמתי בכל הזמן להחברה הנ"ל ככל הנצרך, וגם עתה בקשתי את ידידינו ר' דוד שיפרין שישלם להם בכל שנה כפי המגיע להם, ובעד כמה זמן החזרתי לו, ואשר יהי' מגיע לו עוד כפי חשבונו תראה נא שישולם לו עד פרוטה אחרונה.

צטב. לא להניח לשום איש לעשות שום הספד (אותיות הפסד). גם שלא להדפיס אותה בשום מכ"ע (צייטונגען). על המצבה יהי' חקוק רק תיבות אלו, פ"נ אברהם חיים ב"ר דובער יום לחודש שנת כו', תנצב"ה.

קג. בגדי עולם (עד אשר יקיצו ישני עפר) מבד נקי (ריין ליין) אשר השגתי מדייטשלאנד, מונחים מוכנים ברשות זוגתי תחי'. גם א קיטל מבד נקי אשר תפרתי בפלעשצעניץ, והוא מכובס מונח ג"כ ת"י זוגתי. טלית יש לי בביהכנ"ס החסידים דפה הנק' שבת אחים ⁽⁴⁴⁾, הוא שהתפללתי בו כמה שנים, והוא נמצא תח"י השמש ר' מרדכי אלדערמאן. הגם שיש לי אצל זוגתי גם טלית של אדמו"ר נבג"מ זי"ע בעל צ"צ, אשר השגתי בכסף מלא מהמשולח ר' מאדיל ז"ל, אחרי אשר הכרתי את הטלית בטב"ע, כי ראיתי את אדמו"ר נבג"מ שהתפלל מלובש בו. הציצית שבו אינני יודע אם הם אותם שהיו בהטלית בעת שהי' אצל אדמו"ר או אולי החליפם ר' מאדיל באחרים, אבל ירא אני מגשת אל הקדש, להיות מלובש בו בעלמא דקשוט להתכסות בטלית שאינו שלי. תקבל את הטלית הזה לידך ותעשה בו כחפצך ⁽⁴⁵⁾. כן יש לי בביתי פה טלית חדש, הנני נותן אותו לך במתנה גמורה, ותוכל לקבלו בכל זמן.

קאד. תראה שיהי' הטהרה בשפיכת תשעה קבין כדין כמבואר בשו"ע סי' פ"ח.

קבה. הארון תשתדל נא שלא יהי' שלם כדאיתא בזוה"ק סוף פ' ויחי דף רנא ע"פ ויישם בארון, ונראה משם שאין ראוי להקבר בארון אלא מי שהוא צדיק. ועי' בזהר תרומה דקנ"א ע"א דשם מבואר שטוב לאדם שיעשה שיקברו אותו בארץ בענין שגופו יהי' נוגע בקרקע מפני שכיון שנתעכל הבשר כו'. ע"כ תשתדל שישברו בתחתית הארון כמה דפים ונסרים בכדי שיהי' הגוף נוגע בקרקע ממש. וכן בקשתי כבר מאת אוהבי ורעי בנויארק לעשות כן בלא ישונה. ט"ק יש לי שנים, אחד של חול שאני לובש בעת התפילה, והשני של שבת ג"כ כנ"ל, כי אינני יכול להתעטף בטלית גדול כדין מצד העדר הבריאות, וחוששני לחשש ברכה לבטלה, לכן אם המנהג בנויארק להלביש גם ט"ק, ילבישו לי הט"ק של חול, ושל ש"ק תקח לך.

קגו. בדבר העזבון אשר כתבתי עבור בני ובתי שתחיו אחר ניכוי אלף וחמשים שקלים שיומסר לאדמו"ר שליט"א, יהי' נשאר לפניכם שלשה ועשרים מאות שקלים (כי זוגתי קבלה כבר את חלקה בעצמה). בטוח אני שלא יהי' ח"ו ביניכם קטטה ומריבה, והשי"ת יתן לכם ברכה מרובה מהמעט הזה שיהי' לאלפי רבבה ויצליח בכל מעשי ידיכם.

קדז. ובדבר אשר הצלתי בעז"ה מפאליעווסקע סך 275 דאלער, מגיע הקרן לזוגתי אחרי אריכות ימי ושנותי, והריוח המח"ש כל זמן שיגזור ה' אלי חיים, ישולם לי מה שנצרך לי על הוצאות קטנות.

קהח. אך למותר לבקשך בדבר אמירת קדיש ולהתפלל לפני התיבה כל השנה, ובלימוד משניות כמש"נ בסידור תורה אור בשם ספר עצי עדן ומעשה אורג, והעיקר להיות סו"מ וע"ט, ובזה תקיים מצות כבוד אב כדין מכבדו בחייו ומכבדו במותו. בענין הספרים והכ"ק שלי, תקבל מה שנצרך לך, והמותר נתייעץ בדבר מה לעשות אתם.

קוט. כן אך למותר להזכירך אשר הבטחת לי, ותקעת לי כפך ע"ז, שתשתדל בכל אשר תוכל שיושלח הכסף על צדקה לאדמו"ר שליט"א אלף וחמשים שקלים. תוכל לשלוח זאת לאחי ר"ז שיחי' על אדרעס שאכתוב לך, ויגיע תיכף ליד אדמו"ר שליט"א. גם לאחי ר"ז מגיע עוד ממני עשרה רו"כ מה שהבטחתי לשלם לו.

קזיו"ד. כן תיטיב נא לכתוב תיכף לעת קץ, ותודיע לאחי יום המיתה והקבורה, כי רצוני שידע מזה גם אדמו"ר שליט"א. ע"כ מהראוי שתכתוב באותו יום.

קחאם תקיים כל אשר בקשתיך, אז אם יש לי איזה זכות אהי' מליץ טוב עבורך ועבור כב"ב שיצליח לך השי"ת בבני חיי ומזוני רויחי ובכל משאלות לבך לטוב, ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח ברוח ובגשם.

קטפטירתו
במכתב הר"ש ראזענבוים:

קיבסוף ימיו נחלה על ידו השמאלית שנוטל ממנה כח התנועה וחוש ההרגש.

קיאובעת אשר למדתי בליובאוויץ, ראיתי שם אורח אחד שבא בחזרה ממדינת אמעריקא, והוא הי' שם ממקורביו של דודי ז"ל, וסיפר לי איך שהי' אצלו קודם פטירתו, ואמר אז דודי שהגיע הזמן לומר וידוי, והביא לפניו סידור תו"א שיאמר כפי שנדפס שם סדר הוידוי לשכיב מרע, ומיאן לומר זאת, ואמר דאס איז א מתנגדעשער וידוי, והתחיל לומר במקום וידוי את המאמר פתח אלי' שאומרים בכל עש"ק במנחה, ואמר אותו מתחילתו ועד סופו בנעימות ומתיקות גדולה.

קיביום היא"צ שלו הוא בכ"ה כסלו א' דחנוכה.

קיגבמלים אלו מסיים הר"ד שיפרין את רשימת תולדותיו:

קידנפטר בשם טוב, שנת תרע"ד, נר א' של חנוכה, יהי זכרו ברוך.