Toldos Avraham Chaim·Chapter 2 - Connection to Our Rabbeimתולדות אברהם חיים·פרק שני - התקשרותו לרבותינו

אכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ברשימת הר"ד שיפרין:

בזכה לעלות ולראות את הוד קודש הקדשים אדמו"ר צמח צדק זצללה"ה, כאשר סיפר לא פעם, אשר פעם מצא לו דרך להביט דרך חלון מבחוץ לחדר אדמו"ר בעת תפילת שחרית של אותו צדיק, וירא הנה סולם מוצב ארצה ונשען על הגג, לנקות את ארובות העשן, והתענג לשמע את פסוקי תהילים קאפיטל לט, הנאמרים מפה קדשו, פסוק הודיעני ה' קצי כו', החזיר את פסוק זה כמה פעמים.

גנעים הי' להפליא לשמוע את הניגון, והי' חושב אז - ווי גליקליך ער איז וואס ער האט געפונען די המצאה קריכען אף דעם דאך. והנה הרבנית הצדקנית נ"ע גערה עליו בזה"ל: בעז חרפהניק בעז בושניק ⁽²²⁾ וואו ביסטו געקראכען? האסט ניט געזעהן ווי א איד דאווענט? וימלט. אבל הניגון נשאר עמדו, כי הי' שר את הפסוק באותו הניגון אשר שמע. והי' אז אברך כבן עשרים שנה.

דהי' מרגלא בפומי' לספר כי בשעה שנכנס ליחידות, ואדמו"ר יושב על כסא, משני צדדי הכסא היו ידות להשען עליהן, ונגע בידו על אחת הידות, תיכף ומיד אחז אדמו"ר את ידו והסירו מעל הכסא.

הבימים ההם הי' שוד"ר לאדמו"ר הנ"ל, ושמו הי' מאדיל ז"ל, שהתאונן לפני אדמו"ר כי לא נעים לו לנסוע ולסבב בעיירות של אנ"ש ע"ד מגבית מעמד והטלית שלו קרועה לגזרים, והשיב לו אדמו"ר: "הנני נותן לך את הטלית שלי אשר התפללתי היום". והי' אז יום צום גדלי'.

ואך יצא יצא מחדר אדמו"ר ⁽²³⁾, והנה החסיד ר' אברהם חיים לקראתו, ויספר לו כי אדמו"ר נתן לו את הטלית במתנה. ויאמר לו ר' אברהם חיים "שמעני, בא עמדי אל מוכר טליתים הנמצא כעת פה ליבאוויץ, ואקנה לך טלית חדש מן המובחר, ועוד אוסיף לך חמשה ועשרים רובל, ובעבור זה תן לי את הטלית של אדמו"ר", וכן עשה.

זרא"ח הכיר בטב"ע כי האדמו"ר התפלל היום באותו טלית והי' שש ושמח כל ימיו על אשר זכה לטלית של אותו צדיק.

חאני הכותב שורות אלה זכיתי לראות את הטלית כמה פעמים, והי' יקר בעיניו מכל הון רב.

טרא"ח לבש את הטלית פעם אחת ליל כל נדרי, וידיו היו רועדות ללבוש את הטלית כל ימי חייו, וחשב כי הטלית הנ"ל יהי' תחת ידיו עד אחרי מאה ועשרים שנה, וחזר בו באמרו: "איככה אתעטף בטלית של אותו צדיק בטרם אלך ואינני?".

יסוף דבר הי' כי שלח את הטלית לכ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] מר אביו [של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ] זצללה"ה נ"ע.

יאאודות הטלית הזאת כותב הרא"ח גם בצוואתו, שכתב בשנת תרע"א:

יבהגם שיש לי אצל זוגתי גם טלית של אדמו"ר נבג"מ זי"ע בעל צ"צ, אשר השגתי בכסף מלא מהמשולח ר' מאדיל ז"ל, אחרי אשר הכרתי את הטלית בטב"ע, כי ראיתי את אדמו"ר נבג"מ שהתפלל מלובש בו. הציצית שבו אינני יודע אם הם אותם שהיו בהטלית בעת שהי' אצל אדמו"ר או אולי החליפם ר' מאדיל באחרים. אבל ירא אני מגשת אל הקדש, להיות מלובש בו בעלמא דקשוט להתכסות בטלית שאינו שלי.

יגאת דבר משלוח הטלית על ידו אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מזכיר גם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, באגרת שכתב אל הר"ד הנ"ל, בי"ב תשרי תרצ"ו (אגרות-קודש ח"ג אגרת תתג):

ידזה רבות בשנים אשר החסיד הנודע ר' אברהם חיים נ"ע ראזענבאום שלח להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק תשורה... טלית גדול שהתפלל בו הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

טובאחת מאגרות שכתב ממאסרו (כ' אייר תרמ"ט) מספר על תקופת לימודו בליובאוויטש, יחד עם הגאון ר' חיים יעקב ווידרעוויץ ⁽²⁴⁾:

טזקודם ש"ק הי' פה סמאליענסק הרב הגדול רח"י ממאסקווא, מפה נסע לוויטעבסק... בזכרי ימי קדם, אשר היינו יחד גם עמדו בתל תלפיות, זה בא בכדו וזה בא בחביתו, לשאוב מים חיים מן הנהר הגדול נהר פרת, הקטנים בקסמיהם והגדולים בקורותיהם.

יזכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
מיד אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" קבלו החסידים שבעיר פלעשצעניץ את נשיאותו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. בארכיון שלפנינו נמצא מכתב שכתב אליו ידידו החסיד ר' יוסף קוגל מפלעשצעניץ, בח' מנ"א תרכ"ו:

יחעדיין לא קבלנו שום ידיעה מהמקומות הידועים, רק איזה חדשות הגיענו ואודיעם, אשר בשבוע דנא הגיע לפה מכתב מר' מאיר נ"י, אשר הי' חתן ר' שמעון זעליג ז"ל מאמסציז, הנק' בפה ר' מאיר אמסציזער, ובודאי מכיר אתה אותו בטוב, ור"מ הנ"ל הוא כעת בק' אורסי, וכתב בזה"ל,

יטאשר ראה את הרב ר' יוסף מקרימענטשוק ⁽²⁵⁾ בעת נסיעתו מליבאוויטש, והראה העתקות מצעטלעך של אדמו"ר נבג"מ זי"ע וכתוב בזה"ל, בני הרב ר' שמואל, פתח פיך ויאירו דבריך בנסתרות, וכמו ששמעתי אליך בחיי כן אשמע לך לאחר מותי.

כעוד צעטיל א' אשר כתב לו לפני פטירתו, בני הרב, הנה בא כעת, שלא לחשות, כי לבי מלא ליחה, לכן חוש ובא נא,

כאמכתב החסיד ר' יוסף קוגל אל הרא"ח

כבאודות נשיאות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע

כגד' אביך מנחם מענדיל נכד אדמו"ר, המצפה בקרב ליראות עמו באימה.

כדעוד כתב ר"מ הנ"ל במכתבו, אשר שמע מהרר"י הנ"ל, אשר מהצעטלעך הנ"ל ניכר שהוא יהי' לאדמו"ר שליט"א.

כהועוד אמר מהרר"י הנ"ל אשר יש צעטיל א' מונח ת"י בפקודת אדמו"ר נבג"מ זי"ע שלא להראותו לשום אדם עד אחר משך שנה. גם סיפר הרר"י, אשר בא איש א' למהר"ש שליט"א וקובל לפניו שבא עד ככר לחם, והשיב לו בעד אשה זונה כו', והאריך אתו עד שהודה לפניו.

כוומכל דברי המכתב נתחזק לבבינו והחי' רוחינו, ושתינו משקה, יזכינו השי"ת להעמידינו בקרן אורה...

כזרוב העולם נמשכים אחר מהר"ש נ"י ומספרים ממנו נפלאות ממש.

כחועל התקשרותו אל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע מספר במכתב הר"ש ראזענבוים:

כטנתקשר מאד לאדמו"ר מהר"ש נ"ע, והי' נוסע אליו לפרקים קרובים, והי' נחשב מאד בעיני אדמו"ר הנ"ל, ובכל עת שהי' אבי ז"ל בליובאוויץ, והי' נכנס שם גם אצל הרבנית אשת אדמו"ר הנ"ל מרת רבקה ז"ל, הייתה שואלת תמיד ממנו בשלום אחיו הוא דודי הנ"ל, וזה הלשון הייתה שואלת ממנו "וואס מאכט דארטין אונזער אברהם חיים", כי הי' חביב אצלם מאד.

להיחס של הרבנית רבקה אל הרא"ח, גם בתקופת מאסרו, נזכר במכתב שכתב הרא"ח ממאסרו אל ידידו ומחותנו המשפיע ר' הענדל, בכ' אייר תרמ"ט:

לאידידי ה' ר' אברהם יצחק זרחי הי' פה... סיפר לי אשר הגיע מכתב כ' הרבנית שליט"א להג' ר' ליב ברלין קודם הפסח... חס אני מאד על טרחתה ומתפעל מענוותנותה.

לבועל נסיעות הרא"ח אל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע מספר ברשימת הר"ד שיפרין:

לגאישיותו של האי גברא יקירא בתקופה של האדמו"ר מהר"ש, אשר שמעתי ממנו אשר פעם אחת הי' אצל אדמו"ר מהר"ש זצללה"ה חג הפסח, וביום אסרו חג של פסח הי' אדמו"ר נוסע אל פעטערבורג, כמדומה הי' אז שעת הגזירות של הצורר איגנאטאוו ימ"ש.

לדכאשר נודע הדבר לפני החסידים אשר אדמו"ר נוסע, שמרו ללכת ללוותו הלאה מחוץ לעיר, ואותה שעה היתה כפור דק על פני המים מתוח על פני כל הדרך, וכאשר הגיעה העגלה אשר כ"ק אדמו"ר ישב בה למקום מים, והכפור מתוח על המים, יצא אדמו"ר מן העגלה וצוה לאברכים שיגששו את הקרח אשר על פני המים אם יחזיק העגלה.

להר' אברהם חיים זה, אשר הי' זריז וחרוץ, הלך בראשונה לפני כל על הקרח ועבר בשלום, ואדמו"ר עומד ורואה, ונגש לפני אדמו"ר ואמר לפניו בזה הלשון: "רבי, אל תביטו אשר אני ואחוזת אברכים הלכנו ותפס אותנו הקרח ולא נשבר, ידוע מאמרם ז"ל כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמד".

לווצווה אדמו"ר למשרתו להביא את הטארט (עוגה) אשר הרבנית נ"ע הכינה למענו על דרכו, וברך אדמו"ר ברכת מזונות וטעם מאומה, ונתן לר' אברהם חיים את הכל. תיכף ומיד קפצו עליו החסידים ושדדו וגזלו הכל ממנו.

לז*

לחבחודש אדר תרל"א התקיימה בליובאוויטש חתונת ר' מנחם צבי בנו של החסיד המפורסם רבי שמואל דובער מבאריסאוו. לפני החתונה שלח הרא"ח מתנה לאבי החתן. במכתב שכתב אליו הרשד"מ בכ"ו שבט מאשר את קבלת המתנה, ומוסיף:

לטועל המנחה ועל הברכה שלו אזכרהו ואברכהו על יום המועד שלי למז"ט אי"ה באהבה רבה על כל הז' ברכות כאחד.

מומנידון בקשתו עם כ"ק שליט"א, יהי' בטח שלא אתעצל בוודאי מלהרבות אף בסיבובי דברים גינו, ופשיטא דפשיטא בגוף ועצם הענין והמבוקש.

מאאלא שלא נתבאר כאן מהי הבקשה, אשר ביקש הרא"ח מהרשד"מ, שיבקש עבורו אצל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

מב*

מגעוד כדאי להעתיק ממכתבו שכתב אל בן-אחיו הר"ש ראזענבוים:

מדכבוד ב"א היקר משכיל על דבר אמת, רחימא דנפשאי כ"ש מר שמואל שיחי'

מהביום ג' י"ט תמוז שלחתי לכם מכתבי באריכות כאשר הבטחתי לכם, ועתה הנני מוסיף ידי לכתוב לכם.

מוהנה בשבועות שנת תרט"ל בחיי אדמו"ר נבג"מ הייתי בליובאוויטש, ושמעתי שם דרוש נכבד המתחיל צאינה וראינה... ושאלתי אז כשנכנסתי ביחידות מפיו הק'... והשיב לי בזה"ל... עוד שאל איש אחד ממנו בדרוש הנ"ל, והשיבו לו ג"כ, ובפעם שני אכתוב לך אי"ה מה ששאל ומה שהשיב.

מזהנני דודך דו"ש ומצפה לתשובתך

מחאברהם חיים

מטמהתקופה שמיד אחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, נמצא בארכיון שלפנינו, מכתב שכתב אליו ידידו החסיד ר' שמואל דובער מבאריסאוו, בחודש כסלו תרמ"ג:

נשיש לי הרבה והרבה מה להודיעך מענין התל תלפיות, ממאורעות הזמן בענין סוכת דוד הנופלת רח"ל.

נאכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
להלן יסופר אשר בעת מאסרו בסמאלענסק, שלח כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את אחיו הרה"ק רז"א לעיר סמאלענסק, להשתדל עבורו ולהודיע על כך לפני טובי העיר סמאלענסק ולאחדים מאנ"ש אשר היו בעת ההיא בעיר ההיא.

נבהרא"ח הי' מתכתב מתוך מאסרו עם ידידו ומחותנו המשפיע ר' הענדל, שהוא גם הי' כותב לו מהנשמע אצל כ"ק אדמו"ר נ"ע, ותוכן המאמרים שהי' אומר.

נגבתחלת כסלו תר"נ כתב לו המשפיע ר' הענדל את תוכן המאמר שאמר אדמו"ר בש"פ לך לך, וע"ז השיב לו הרא"ח באור לי"ט כסלו:

נדהמאמר אשר נאמר בפ' לך לך, נראה מקיצור הדברים אשר שלח לי, כי הוא מאמר יקר ונכבד מאוד הפותח שערי אורה כו', רק הקיצור אינו מספיק לי לבא אל המטרה.

נהואחר שמאריך בהערותיו לתוכן המאמר, מוסיף:

נוירא אני לערב דברי חול בדברי קדש, כמצווה עלינו את ה' תירא לרבות ⁽²⁶⁾ כו', אשר רוח ה' דיבר בם ע"פ מקורים נאמנים ושרשים אמיתים, ע"כ אם יהי' לו שעת הכושר ליכנס לכ"ק כו' בדברים בע"פ דוקא, להתיר את הספקות הנ"ל, וישיבני נא במכתב אשר ישמע מפ"ק. ואם שגיתי, הנה מעתה כל דברי בזה בטלין ומבוטלין כו', ולא יהון חלין כלל וכלל, כי אינני בכל הנ"ל רק כמסתפק ושואל.

נזאם אפשר לבקר את ידידינו המופ' הרר"א חוזר ⁽²⁷⁾, להניח בכתב את כל המאמר, כפי אשר קיבל כו', הייתי חפץ מאד בזה. ואם הי' אפשר לו להניח בכתב כל מאמר אשר יאמר בכל משך שבתי פה, וישלח לי ע"י פאצט ג' ד' מאמרים בפעם אחת, אשר תכיל אותם מארקע אחת בת שבע קט', על אדרעס ידידינו מוהרא"י זרחי ⁽²⁸⁾, הייתי מלא רצון מזה, והי' לי שעשועים יום יום.

נחתקותי כאשר יוציאני ה' ממסגר אסיר לנסוע לביתי אי"ה, להיות גם בליבאוויץ, ואשיב לו ככל תגמולוהי עלי.

נטהמשפיע ר' הענדל שאל בזה את כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, וכתב את המענה אל הרא"ח, שהי' עדיין במאסר.

סבה' פר' צו משיב לו הרא"ח:

סאבדבר השאלה אשר שאל מחו' מכ"ק הרש"ב שי', לא קלע מחו' אל המטרה והחפץ אשר הי' עיקר כוונתי לשאול, ונדבר בזה איה"ש בהתראותינו פנים בחוי"ש, ותשובתו הרמתה אין יד שכלי משגת מקוצר המשיג כו', רק זאת הרווחנו מדבריו...

סבבדבר ההנחות אשר כתב ⁽²⁹⁾ כו', צדקו דבריו, ואם הם לתועלת הלא המה רק למי ששמע הדברים ממקורם הנאמן יועילו לו למזכרת...

סגכאשר תקרב עוד ישועתי לבא בעז"ה, בדעתי לכתוב לביתי איה"ש, והעיקר לכ' אבי שי', ליטול מהם רשות, או לדרוש עצתו, אם לשים נסיעתי דרך ליבאוויטש, בטח אחפוץ להיות שם גם ש"ק... רצוני מאד להיות בליבאוויטש...

סדיודיעני נא גם כעת ממצב בריאות כ"ק הרש"ב שי'.

סהעוד יסופר להלן, מתקופת הגירתו לארה"ב, כאשר ארגן שיעורי לימוד חסידות, ודיווח על כך אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בליובאוויטש, שהשיב לו בארוכה, כמה מכתבים.

סוהוא גם הי' שולח אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ספרים, כתבי-יד-קודש, והטלית של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" שהי' אצלו.

סזבסוף ימיו כתב את צוואתו, ושלח העתקה אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, שאישר אותה ובירך אותו באריכות ימים, כמסופר כל זאת לקמן.