Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
אבלתי מוגה
בא. אודות שמחת חתן וכלה מביא הרבי בהמאמר דיו"ד שבט51 דברי הגמרא52 "אמרו עליו על ר' יהודא בר' אילעאי שהי' נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה וכו', רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת (שלש בדין, זורק אחת ומקבל אחת53) . . א"ר זירא אהני לי' . . שטותי' לסבא".
גומבאר במאמר, ש"שטות זו ה"ה למעלה מן הדעת, שהוא מדריגה גבוה ונפלאה במאד מאד, דאיש ואשה זכו שכינה שרוי' ביניהם54, דאיש הוא אש י' ואשה הוא אש ה', וכאשר זכו אז ה"ה י"ה כו' (ובא בגילוי בנין עדי עד כו'), א"כ ה"ז מדריגה גבוה, לכן בשביל זה זכה לגילויים נעלים ביותר כו'".
דענין זה שייך אצל כל חתן וכלה – שכשבונים ביתם על יסודי התורה, מבטיח הרבי שיהי' זה "בנין עדי עד", בית נצחי, ובלשון חז"ל55 "נצח סלה ועד", ש"כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית".
הב. הרבי דורש ותובע שבנין בית על יסודי התורה יהי' באופן שכל עניני הבית – לא מבעי עניני הקדושה שבו, אלא גם עניני החולין שבו – יהיו חדורים בתורה.
ובקשר לזה ישנו סיפור שסיפר הרבי56 אודות החילוק שבין מתנגד לחסיד:
זהיו שני אחים, אחד חסיד שהי' עני, כמובן, והיו לו בנות, והשני מתנגד, שהי' עשיר ובעל בנים. כשבנותיו של החסיד הגיעו לפירקן, החליט לפנות לאחיו המתנגד לבקש עזרתו להשיא את בנותיו. כשנפגשו האחים, הוליך המתנגד את החסיד והראה לו את ביתו המרווח והגדול
חבעל חדרים רבים, באמרו, חדר זה הוא חדרי המיוחד, בחדר זה אני ישן, בחדר זה אני אוכל, ובחדר זה אני מקבל אורחים, וכן הלאה. ואח"כ שאל המתנגד את אחיו החסיד: נו, מה דעתך על ביתי? ענה לו החסיד: מתפעל הנני מכך שביכלתך לחיות ב"פיזור הנפש", חדר מיוחד לכל דבר, בחדר זה הנך ישן, בחדר זה הנך אוכל, ובחדר זה הנך לומד תורה ומקיים מצוות. לי – אומר החסיד – יש רק שתי חדרים, ואינני מסוגל לחלק מקומות מיוחדים לשינה לאכילה ולקיום התומ"צ...
טבית יהודי אינו מתחלק לחלקים שונים, חלק מיוחד לעניני קדושה, והשאר לעניני חולין; התורה צריכה לחדור וחודרת בכל הבית כולו.
יג. ודוגמתו בעבודה הפרטית בכל יום – שעבודת התפלה צריכה לחדור ולפעול בכל היום כולו.
יאלפעמים מתברך יהודי בלבבו שבשעת התפלה – לכל-הפחות – יהיו אצלו רק מחשבות של קדושה, אבל, לאחרי התפלה, בשעת העסק, לא איכפת לו כל כך. אבל, האמת היא – כפי שדורשת תורת החסידות – שעבודת התפלה צריכה לחדור ולפעול בכל היום כולו57.
יב– מסופר על בנו של הצמח צדק, שעל שמו נקרא הרבי, שהי' נוהג לילך לבית-הכנסת לשמוע ברכו וקדושה וחזרת הש"ץ, ואח"כ הי' מתפלל ביחידות. וכששאלו אותו בנוגע לתפלה בציבור, השיב, שמשתדל לקבץ ולאסוף את עשר כחות נפשו ולהתפלל "בציבור"58.
יגד. והנתינת-כח לזה – שהתורה חודרת בכל הבית כולו, והתפלה חודרת בכל עניני היום – ממשיך הרבי ע"י תורת החסידות, שנמשלה למים (נוסף על כללות ענין התורה שנמשלה למזון59) שעל ידם נעשה הילוך המזון באופן שמגיע וחודר בכל חלקי הגוף60.
יד– מספרים על החסיד ר' אלחנן דוב מרוזוב61, ששאלו אותו פעם אודות הרבי נ"ע ומשה רבינו, "פון וועמען האַלט ער מערער"? וענה: מהרבי, כי, לולי הרבי איך היתה נראית אמונתו במשה רבינו...
טוובענין זה יש חילוק בין הרבי לבין הרביים הקודמים – שלרביים
טזהקודמים היו זקני החסידים ("עלטערע חסידים") שהיו משפיעים על הצעירים, והצעירים היו יוצאים לעולם להפיץ הדברים בין היהודים הפשוטים, אבל הרבי הי' צריך לעשות הכל לבדו!
יזה. הכח שממשיך הרבי ע"י תורת החסידות – נמשך וניתן לנו גם עכשיו, ללא שינוי מצדו, וגם אצלנו לא נעשה שינוי שנחשוב שהרבי לא נמצא אתנו, ח"ו,
יח– אלה שהכירו את הרבי במשך שלושים שנות נשיאותו, יודעים, שהרבי לא יעזוב את החסידים שלו שישארו לבדם בשבת פרשת זכור, למשל, כשצריכים להלחם בעמלק...
יטהשינוי היחידי שנעשה אצלנו, הוא, שבעבר הי' יכול מישהו לחשוב שבהכנסו לרבי יכול לספר הדברים שברצונו לספר ולהעלים הדברים שברצונו להעלים מהרבי, אבל עכשיו, ברור לכל שהרבי יודע גם הדברים שנמצאים אצלנו בהעלם, שכן, בעבר הי' הרבי מלובש בגוף גשמי, משא"כ עתה, בהיותו למעלה מהגבלות הגוף הגשמי, וכולו רוחניות62.
כולאידך, כיון ש"צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי"63, "שגם בזה העולם המעשה אשתכח יתיר"62 – בודאי שהרבי מנהיג את העולם כולו, ואנ"ש בפרט, ומעורר רחמים רבים וכו', כמו שהי' עד עתה, ואדרבה, ביתר שאת וביתר עוז.
כאוכשם שעד עתה הי' מונח ("אָפּגעלייגט") אצל כאו"א מאתנו שהרבי יוליכנו לקראת משיח צדקנו – צריך להיות מונח כן גם עתה.
כבוהמאורע שאירע כו' – אינו אלא לעיני בשר שלנו, ואינו אלא נסיון בלבד (א' הנסיונות דחבלי משיח שצריכים להיות קודם ביאת גואל צדק), שכל ענינו הוא שמעלים ומסתיר על האמת,
כג– אלא שעדיין צריך ביאור והסבר על כך שע"פ תורה צריך לומר עתה קדיש וכו' –
כדוכוונת הנסיון היא בשביל ההתגברות והעמידה בנסיון, שעי"ז דוחים ומבטלים ההעלם וההסתר ומתגלה האמת (כמבואר בדרושי חסידות64),
כהולכן, ע"י חיזוק ההתקשרות בלימוד תורתו וקיום הוראותיו (הן
כוההוראות לרבים, והן ובפרט ההוראות שנאמרו פנים אל פנים ביחידות) בפועל ממש, נזכה תיכף (כיון שנמצאים בעקבתא דמשיחא) "זעהן זיך מיטן רבי'ן" בעיני בשר, והרבי יוליכנו אל הגאולה.
כז**