Chabad Library · The Rebbe

Toras Menachem·Vol. 2 (5711·Part 1)·Reshimos Devarim at a Bris Milah·7 Adar Sheni 5711תורת מנחם·– ב – שנת תשי"א – חלק ראשון·בס"ד. ר"ד בעת ברית-מילה*·ז' אדר-שני ה'תשי"א

בלתי

Unchecked

מוגה

revision

[לאחרי הברית,

After the bris,

קודם הסעודה,¹⁵⁴⁶

before the meal,

טעם כ"ק אדמו"ר שליט"א מיני מזונות,

the Rebbe שליט

וברך את אבי הבן

and blessed the father of the boy

שיזכה לגדלו כו'

that he should merit to raise him etc.

מתוך הרחבה.

with expansiveness.

וכן בירך את המוהל, באמרו:

And similarly he blessed the mohel, saying to him:

"איר מאַכט דאָך אידן",

"You make Jews after all," (Yiddish)

וברכו שימשיך בעבודתו בהצלחה,

and blessed him that he should continue in his work with success,

בגשמיות וברוחניות].

in physicality and in spirituality.

א.

שאלתי פעם אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות מנהגים –

I once asked my revered father-in-law, the Rebbe, regarding customs -

למה לא רשמו אותם?

why were they not recorded?

והשיב לי:

And he answered me:

לא היו מונחים בזה ("מ'איז ניט געלעגן אין דעם").

They were not inclined towards this.

ושאלתי:

And I asked:

הרי ישנם ריבוי ענינים הנוגעים לפועל וצריכים לידע איך להתנהג?

Surely there are numerous matters pertaining to practical action that need to be known—how to behave?

והשיב:

And he answered:

באמת חבל ("עס איז טאַקע אַ שׁאָד")

Indeed it is a pity

שלא רשמו אותם.

that they were not recorded.

ולכן,

And therefore,

כשראיתי איזה מנהג אצל

when I saw some custom by

כ"ק מו"ח אדמו"ר,

my revered father-in-law the Rebbe,

ציינתיו ברשימה,

I noted it in a record,

והשייך גם לרבים,

and that which pertains also to the public,

הבנתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר

I understood from my revered father-in-law the Rebbe

שכדאי לפרסם ברבים.

that it is worthwhile to publish in public.

ב.

פעם נזדמן לי להיות נוכח בברית-מילה

Once I happened to be present at a circumcision

שבה נתכבד כ"ק מו"ח אדמו"ר בסנדקאות,¹⁵⁴⁷

in which my revered father-in-law, the Rebbe, was honored with serving as sandak,

וציינתי ברשימותי כמה הנהגות:¹⁵⁴⁸

and I noted down in my records several customs:

כ"ק מו"ח אדמו"ר

My honored master, my father and teacher, the Rebbe

צוה להביא הטלית שלו,

commanded to bring his tallis,

והתעטף בה

and wrapped himself in it

ללא ברכה.¹⁵⁴⁹

without a blessing.

הברית-מילה היתה

The Bris Milah took place

כשלש-ארבע שעות לאחרי תפלת שחרית,

about three to four hours after Shacharis prayer,

לאחרי כל השיעורים של הפסק –

after all the intervals of interruption –

כפי שמצינו בשו"ע של רבינו הזקן כמה שיעורים:

as we find in the Shulchan Aruch of our Rebbe HaZakein several intervals:

עד שיסיח דעתו,¹⁵⁵⁰

until one diverts his mind,

ב' שעות,¹⁵⁵¹

two hours,

וכיו"ב –¹⁵⁵²

and the like –

ואעפ"כ, התעטף בהטלית שלו ללא ברכה.

and nevertheless, he wrapped himself in his tallis without a bracha.

ואף שהי' יכול להתעטף בטלית שאולה

And even though he could wrap himself in a borrowed tallis

שאין מברכים עלי',¹⁵⁵³

upon which no blessing is recited,

מ"מ, התעטף בהטלית שלו דוקא,

nevertheless, he wrapped himself specifically in his own tallis,

וללא ברכה,

and without a blessing,

להורות שאין צורך לברך עוה"פ

to indicate that there is no need to bless again

גם לאחרי שיעור הפסק.

even after a period of interruption.

בשעת הברית-מילה

At the time of the bris-milah

הבחנתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר

I noticed that my revered father-in-law, the Rebbe

–

שהי' הסנדק –

who was the sandak –

נראה חיור ולבן מאד,

appeared very pale and white,

ובשעת החיתוך,

and at the time of the cutting,

הפנה כ"ק מו"ח אדמו"ר

my revered father-in-law, the Rebbe,

את ראשו

turned his head

כמי שלא יכול להסתכל על דם4.

as one who cannot look at blood.

ולהעיר על הפלא שבדבר –

And to note the wonder in the matter -

שהרי כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' שוחט,¹⁵⁵⁴

for behold my revered father-in-law, the Admor, was a shochet,

ואעפ"כ, הפנה את ראשו

and nonetheless, he turned his head

כמי שאינו יכול להסתכל על דם.

like one who is unable to look at blood.

יא

כמו כן הבחנתי

Just so I noticed

שבמשך כל זמן הברית-מילה

that during all the time of the bris-milah

הי'

was

כ"ק מו"ח אדמו"ר

my revered father-in-law the Rebbe

מרחש בשפתיו

moving with his lips

("געשעפּטשעט מיט די ליפּן")

("whispering with the lips")

בלחש4. –

softly.

אינני יודע

I do not

מה

know

אמר

what

בשעת מעשה,

he said during the act,

אבל

but

הבחנתי

I noticed

שאומר משהו.

that he was saying something.

יב

אח"כ שאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר

Afterwards I asked my father-in-law, the Rebbe,

מה אמר בשעת הברית-מילה,

what he said during the bris-milah,

(כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר:)

(the Rebbe smiled and said:)

והוספתי, שזהו דבר הנוגע לפועל,

and I added, that this is a practical matter,

שאם יכבדוני פעם בסנדקאות אדע

that if I will be honored one day with sandakaus,

מה צריכים לומר...

I will know what needs to be said...

–

אבל כ"ק מו"ח אדמו"ר לא השיב לי.

but my father-in-law, the Rebbe, did not answer me.

יג

(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:)

(And the Rebbe שליט

נוּ, אינני יודע אמנם מה

concluded:)

אמר, אבל יודע אני עכ"פ

Well, I do not indeed know what

שהי' אומר משהו.

he said, but I know at least that he was saying something.

יד

ג.

לאחרי הברית-מילה,

After the bris-milah,

בעת הסעודה,¹⁵⁵⁵

at the time of the meal,

אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר:¹⁵⁵⁶

my revered father-in-law, the Rebbe, said:

טו

סדר העבודה לאחר מ"ת הוא

The order of avodah after Mattan Torah is

שבתחילה צ"ל העברת ערלת הגוף,

that first must be the removal of the foreskin of the body,

שזהו"ע המעשה,

which is the aspect of action,

ואח"כ העברת ערלת הלשון,

and afterwards the removal of the foreskin of the tongue,

ענין הדיבור,

the aspect of speech,

ואח"כ העברת ערלת הלב,

and afterwards the removal of the foreskin of the heart,

ענין המחשבה.

the aspect of thought.

טז

אצל אברהם אבינו –

With Avraham Avinu –

קודם מ"ת –

before Matan Torah –

הי' הסדר באופן הפוך:

the order was reversed:

בן שלש שנים הכיר את בוראו¹⁵⁵⁷

at three years old he recognized his Creator –

– שזהו"ע המחשבה,

which is the ענין (aspect) of thought,

ואח"כ היתה עבודתו בפירסום אלקותו ית' בעולם –¹⁵⁵⁸

and afterwards his service was in publicizing His Divinity ית' in the world –

בדיבור,

in speech,

ואח"כ היתה המילה כפשוטה –

and afterwards was milah (circumcision) simply –

במעשה.

in action.

יז

אבל אצלנו,

But with us,

ההתחלה היא

the beginning is

בהענין העיקרי

in the main matter

– ענין המעשה.

– the matter of action.

יח

ד.

סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר:¹⁵⁵⁹¹⁵⁶⁰

My honored father-in-law, the Rebbe, related:

יט

על ברית-מילה

Regarding a Bris Milah

אצל א' מנכדי הצמח-צדק

for one of the Tzemach Tzedek's grandsons,

היו צריכים לבחור

they needed to choose

בין שני מוהלים.

between two Mohels.

מוהל אחד הי' אומן מומחה במלאכתו,

One Mohel was an expert craftsman in his work,

אבל לא הי' שייך כ"כ לכוין כוונות כו',

but was not so capable of concentrating mystical intentions (kavanos) etc.,

ומוהל אחד שהי' שייך לכוונות,

and one Mohel who was capable of kavanos,

אבל לא הי' אומן מומחה כ"כ.

but was not such an expert craftsman.

וצוה הצמח-צדק ליקח המוהל

And the Tzemach Tzedek ordered to take

שהוא אומן מומחה,

the Mohel who is

באמרו:

an expert craftsman,

עשי' לעילא,

saying: Action is paramount (aseiyah l'eilah),

ו"לעילא" בדרגא כזו

and a "l'eilah" on such a level

ששם אין צורך ב"כתובת"

that there is no need there for an "address"

("אַזאַ לעילא וואָס מ'דאַרף דאָרטן ניט קיין אַדרעסן").

("such a l'eilah that one does not need an address there").

והוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר:

And my revered father-in-law, the Rebbe, added:

לכאורה אפשר לבאר פירוש הדברים,

Seemingly, one can explain the meaning of the matter,

שהסיבה שיכולים ליקח המוהל האומן אף שאינו שייך לכוונות, היא,

that the reason the mohel who is an artisan can perform [the bris], even though he is not connected to the intentions, is,

מפני שהמוהל השני כיוון את הכוונות,

because the second mohel directed the intentions,

וכפי שמצינו בכמה ענינים שכוונתו של אחד מועילה גם לשני.¹⁵⁶¹

and as we find in several matters that the intention of one helps also for the second.

אבל, מלשונו של הצמח-צדק

But, from the language of the Tzemach Tzedek,

"עשי' לעילא", מובן,

"action above", it is understood,

שהעשי' כשלעצמה די'

that the action in itself is sufficient and good,

וטובה, ואין צורך בכוונות.

and there is no need for intentions.

כא

ה.

ויש להוסיף בביאור

And we must add in explaining

מעלת העשי' שבמצות מילה:

the greatness of the deed of the mitzvah of milah:

כב

המעלה המיוחדת במצות מילה

The special quality of the mitzvah of milah (circumcision),

שלא מצינו דוגמתה בשאר המצוות

whose like we do not find in other mitzvos

(מלבד פסח) –

(except for Pesach) –

שהיא מצות עשה,

is that it is a positive commandment,

ויש בה אזהרת כרת,

and it has in it the warning of kores (excision),

שזהו חידוש לגבי שאר המצוות,

which is a novelty regarding other mitzvos,

כי,

for,

אזהרת כרת אינה אלא

the warning of kores is only in negative commandments,

במצוות לא תעשה, ורק במילה ופסח יש אזהרת כרת

and only in milah and Pesach is there a warning of kores

על ביטול מצות עשה.¹⁵⁶²

for nullifying a positive commandment.

כג

וביאור

And the explanation

הענין:¹⁵⁶³

of the matter:

כד

מבואר בדרושי חסידות¹⁵⁶⁴

It is explained in the maamarim (discourses) of Chassidus

שיש מעלה במצוות

that there is an advantage in negative commandments

לא תעשה לגבי מצוות עשה,

over positive commandments,

שמצוות עשה הם בבחי' ו"ה,

that positive commandments are in the aspect of Vav-Keh,

ומצוות לא תעשה הם בבחי' י"ה,

and negative commandments are in the aspect of Yod-Keh,

כי, ע"י קיום מצוות עשה

for through fulfilling positive commandments

ממשיכים אורות שיכולים לבוא ולהתלבש בכלים,

we draw down lights that can come and clothe themselves in vessels,

ולכן המשכתם היא ע"י עשי',

and therefore their drawing down is through action,

משא"כ ע"י מצוות לא תעשה

whereas through negative commandments

ממשיכים אורות שהם למעלה מהתלבשות בכלים,

we draw down lights that are above clothing in vessels,

ולכן המשכתם היא באופן

and therefore their drawing down is in a manner

שע"י העדר העשי' (מניעה מלעשות הדבר)

that through the absence of action (refraining from doing the thing)

נמשך האור בדרך ממילא,

the light is drawn down naturally,

אבל אי-אפשר להמשיכם ע"י עשי'.

but it is impossible to draw them down through action.

כה

כלומר:

that is to say:

יש אמנם מעלה

there is indeed an advantage

בהמשכת האור

in drawing down the light,

שיכול לבוא ולהתלבש

that it can come and clothe itself

כו

בכלים,

in vessels,

ומהאי טעמא¹⁵⁶⁵

and for this reason

מצות עשה דוחה מצות לא תעשה,¹⁵⁶⁶

a positive commandment overrides a negative commandment,

אבל אעפ"כ,

but nevertheless,

מצוות לא תעשה

negative commandments

הם גבוהים יותר ממצוות עשה,

are higher than positive commandments,

כיון שעל ידם נמשך אור נעלה יותר,

since through them is drawn a higher light,

אור שלמעלה מהתלבשות בכלים.

a light that is above enclothing in vessels.

כז

ומצד גודל מעלת מצוות

And from the side of the greatness of the virtue of the mitzvos

לא תעשה

of negative commandments

על מצוות עשה

over positive commandments

–

—

אזהרת כרת היא

the warning of karet is

במצוות לא תעשה דוקא.

in negative commandments specifically.

כח

וכיון שבמצות מילה ופסח יש אזהרת כרת,

And since in the mitzvos of milah and pesach there is the warning of kares,

עכצ"ל, שגדלה מעלתן כמו מעלת מצוות לא תעשה,

it must be said that their greatness is like the greatness of negative mitzvos,

היינו, שעל ידם ממשיכים אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים,

meaning, that through them one draws down lights that are above enclothement in vessels,

ויתירה מזה, שגם האורות שלמעלה מהתלבשות בכלים שבדרך כלל אי-אפשר להמשיכם ע"י

and more than this, that even the lights above enclothement in vessels which generally cannot be drawn down through action

עשי' אלא ע"י העדר העשי' (לא תעשה),

but only through the absence of action (negative mitzvos),

נמשכים במילה ופסח ע"י עשי'.

are drawn down in milah and pesach through action.

כט

ו.

And.

עפ"ז יש לבאר

Based on this we can explain

מארז"ל בנוגע למעלת מילה לגבי שבת –¹⁵⁶⁷

a saying of our Sages, of blessed memory, regarding the superiority of milah (circumcision) relative to Shabbat –

"שבת . . שקולה כנגד כל מצוותי' של תורה

"Shabbat is equivalent to all the mitzvos of the Torah,

ו(אעפ"כ) המילה דוחה אותה,

and yet milah pushes it aside,

משל לשני מטרוניות שהיו באות זו על גב זו

like two matronage (noblewomen) who were coming, one upon the other,

ואין אתה יודע אי זו גדולה מחבירתה,

and you do not know which is greater than her fellow,

זו שהיא יורדת מפני חבירתה

the one who descends before her fellow,

את יודע שחבירתה גדולה ממנו":

you know that her fellow is greater than her":

אע"פ ש"שבת שקולה כנגד כל מצוותי' של תורה",

Even though that Shabbos is equivalent to all the mitzvos of the Torah,

הרי,

behold,

גם בשבת ישנו הגדר והחילוק

also on Shabbos there is the definition and distinction

דמצות עשה ומצות לא תעשה,

of a positive commandment and a negative commandment,

כאמור,

as stated,

שהמשכת האורות בכלים היא באופן של עשי' (מ"ע),

that the drawing down of lights into vessels is in a manner of action (positive commandment),

והמשכת האורות שלמעלה מהתלבשות בכלים היא

and the drawing down of lights that are above enclothement in vessels is

באופן של העדר העשי' (מל"ת),

in a manner of absence of action (negative commandment),

ואי-אפשר להמשיכם באופן של עשי'.

and it is impossible to draw them down in a manner of action.

לא

ולכן "המילה דוחה אותה",

And therefore "milah (circumcision) pushes aside it",

שהמילה גדולה מן השבת –

for milah is greater than Shabbat -

שיש בה המעלה דמצוות

that there is in it the superiority of negative mitzvot

לא תעשה שהם גבוהים ממצוות עשה

that they are higher than positive mitzvot

(כמובן מזה שיש בה אזהרת כרת),

(evident from this that there is in it the warning of karet),

שעל ידה נמשכים האורות שלמעלה מהתלבשות בכלים,

that through it are drawn down the lights that are above clothing in vessels,

ולא עוד אלא שאורות נעלים אלה

and not only that, but that these exalted lights

(שבדרך כלל נמשכים ע"י העדר העשי' דוקא)

(which generally are drawn down specifically through the absence of action)

נמשכים באופן של עשי'.

are drawn down in a manner of action.

לב

ז.

ובביאור טעם הדבר –

And in explaining the reason for the matter -

יש לומר:

it can be said:

לג

מצות מילה

The mitzvah of milah

(וכן פסח)

(and similarly Pesach)

נאמרה לפני הדיבור.

was stated before the [Giving of the] Torah.

ואף שאנו מקיימים אותה

And although we fulfill it

מצד הציווי שלאחרי הדיבור,¹⁵⁶⁸

because of the commandment [given] after the Torah,

מ"מ,

nevertheless,

מתייחסת גם למצות מילה

it also relates to the mitzvah of milah

כפי שהיא לפני הדיבור.¹⁵⁶⁹

as it was before the Torah.

לד

[ולהעיר שעד"ז מצינו בנוגע לתורת החסידות –

And to note that similarly we find regarding the teachings of Chassidus -

שספר התניא מתייחס לאופן התגלות החסידות לאחרי פטרבורג,

that the Sefer HaTanya relates to the manner of the revelation of Chassidus after Petersburg,

אף שכתיבתו היתה לפני פטרבורג].¹⁵⁷⁰

even though its writing was before Petersburg.

לה

ויש לומר,

And there is to say,

שהחילוק בין אופן המשכת אורות בכלים ע"י עשי'

that the distinction between the manner of drawing down lights into vessels through action,

להמשכת אורות נעלים שלמעלה מהתלבשות בכלים ע"י העדר עשי',

to the drawing down of exalted lights which are above enclothement in vessels through the absence of action,

נתחדש לאחרי הדיבור,

was introduced after the utterance,

אבל לפני הדיבור

but before the utterance

לא היתה מדידה והגבלה

there was no such measurement and limitation,

זו, ולכן,

and therefore,

במצות מילה שנאמרה ומתייחסת ללפני הדיבור,

in the mitzvah of milah (circumcision) which was stated and relates to before the utterance,

יכולים להמשיך אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים ע"י עשי'.¹⁵⁷¹

they are able to draw down lights that are above enclothement in vessels through action.

לו

ח.

(כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לספר אודות הברית-מילה

(The Rebbe Shlita continued to tell about the Bris Milah

שבה הי' נוכח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:)

at which the Rebbe Rayatz was present:)

לז

בהברית-מילה הנ"ל

At the aforementioned bris-mila

נתן כ"ק מו"ח אדמו"ר

my revered father-in-law, the Rebbe, gave

עשרים זלאָטעס

twenty zlotes

עבור הישיבה,

for the yeshiva,

באמרו,

saying,

שסכום זה הוא בתור

that this sum is

דמי-קדימה

as an advance payment

עבור לימודו של הילד

for the study of the child

(הרך הנימול)

(the infant being circumcised)

בהישיבה.¹⁵⁷²

in the yeshiva.

לח

ויש לקבוע מנהג זה

And it is established this custom

בכל ברית-מילה –

in every bris-mila –

ליתן להישיבה דמי-קדימה

to give to the yeshiva a deposit

עבור לימודו של הילד בהישיבה.

for the learning of the child in the yeshiva.

לט

(כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר:)

(The Rebbe shlita smiled and said:)

לכל לראש – יש תועלת בכך שנותנים מעות להישיבה,

For everyone - literally - there is benefit in giving funds to the yeshivah,

ועוד והוא העיקר,

and furthermore, this is the main thing,

שכיון שזוהי הנהגה שהנהיג כ"ק מו"ח אדמו"ר,

that since this is a custom established by my revered father-in-law, the Rebbe,

יש לקבוע מנהג זה.

this custom should be established.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א

The Rebbe שליט"א

נתן לבעל-הברית

gave to the father of the bris

חמש דאלאר

five dollars

ליתן להישיבה,

to give to the yeshivah,

באמרו,

saying,

שהערך של עשרים זלאָטעס

that the value of twenty zlotys

(הסכום שנתן כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ)

(the sum that the Rebbe Rayatz gave)

אז שוה היום

then is equal today

לחמש דאלאר.

to five dollars.

מא

בעל הברית שאל

The Baal HaBris asked

אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א

the Rebbe שליט"א

אם יכול לפדות שטרות אלה

if he can redeem these bills

(שקיבל מכ"ק אדמו"ר שליט"א)

(which he received from the Rebbe שליט"א)

וליתן להישיבה שטרות אחרים,

and give other bills to the yeshivah,

והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א

and the Rebbe שליט"א answered

שיכול לפדות,

that he can redeem,

והוסיף:]

and added:]

מב

בהקדש מצינו

In hekdesh (sanctified property) we find

אמנם קולא בענין זה

indeed a leniency in this matter

(אף שבכלל יש בו כמה חומרות),

(even though generally there are several stringencies in it),

ש"נפדה בפחות משויו",

that it may be redeemed for less than its value,

ולכן יש להדגיש

and therefore it must be emphasized

שלכל הפחות לא יהי'

that at the very least the redemption should not be

הפדיון בפחות משויו.¹⁵⁷³

for less than its value.

מג

[כ"ק אדמו"ר שליט"א

The Rebbe שליט"א

נתן לבעל-הברית

gave to the father of the milah

סידור תהלת ה'

a Siddur Tehilas Hashem

הוצאת קה"ת תשי"א,

Kehot publication 5711,

ואמר:]

and said:

מד

בהשגחה פרטית

By divine Providence (hashgacha pratis)

הגיע היום

arrived today

מבית-הדפוס סידור זה,

from the press, this Siddur,

שבו נדפסה

in which is printed

ביוגרפיא של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

the biography of my revered father-in-law, the Rebbe.

–

סידור זה

This Siddur

ישמרו עבור הילד

should be kept for the child

עד שיגדל

until he grows up

וילך לישיבה,

and goes to the yeshivah,

וילמד בו

and he will study in it

אלף-בית ועברי.¹⁵⁷⁴

the alphabet and Hebrew.

מה