Toras Menachem·Vol. 3 (5711·Part 2)·Reshimos Devarim Night of Thursday·13 Nisan 5711תורת מנחם·– ג – שנת תשי"א – חלק שני·בס"ד. ר"ד אור ליום ה'·י"ג ניסן*·ה'תשי"א

אבלתי מוגה

בא. [כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה להרש"ל⁸ לעבור לפני התיבה, ולאחרי תפלת ערבית, צוה עליו להתוועד עם הקהל.

גוסיפר הרש"ל בשם אביו – שהי' בעת הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצ"צ – שכ"ק הרה"ק מהרי"ל נ"ע לא הי' בליובאוויטש בעת ההסתלקות⁹, ובבואו לליובאוויטש אמר: רבי כזה – עוד לא הי'. שורה אחת בדרושי החסידות שלו – יכולים לעשות ממנה מאמר שלם! והוסיף כ"ק אדמו"ר מהר"ש: לא רק שורה אחת, אלא אפילו תיבה אחת!

דואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

הדרושי החסידות של הצמח-צדק הם הון רב.

ועדיין לא למדתי את כולם בעיון הראוי ("איך האָב נאָך ניט אַלץ דורכגעטאָן"), כי אם בהשקפה ראשונה ("מערניט ווי דורכגעקוקט"), אבל, מהחלק שלמדתי בעיון הראוי ("פון דעם וואָס איך האָב דורכגעטאָן"), יכולני לומר שכל הגה"ה היא הון רב.

זב. ראיתי בביכל חסידות¹⁰ בנוגע להמבואר בתניא¹¹ ש"האבות הן הן המרכבה"¹², שמוסיף שם שגם בעת השינה היו בבחינת מרכבה.

ח– כ"ק¹³ אדנ"ע אמר פעם לנכדתו הרבנית שיינדל¹⁴ [בת-הזקונים של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבני-הבית אהבו לשחק ולהשתובב ("אַ רייץ

טטאָן זיך") עמה, והיתה רגילה לאכול על שולחנו של זקנה כ"ק אדנ"ע] שתעשה כל דבר לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד שבת, וכיו"ב. והשיבה, שביכלתה לעשות כל דבר לכבוד שבת, חוץ משינה, לישון לכבוד שבת, כיון שאינה מבינה איך אפשר לישון לכבוד שבת: בעת השינה – ישנים ("ווען מ'שלאָפט, שלאָפט מען דאָך"), ואיך יכולים אז לעשות דבר לכבוד שבת?!...

יג. [הרש"ל אמר שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' נוהג לעבור לפני התיבה ביאָרצייט של הצ"צ, אבל לא ביאָרצייט של הרביים שלפניו. וכן הי' כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) זי"ע נוהג לעבור לפני התיבה ביאָרצייט של אדמו"ר מהר"ש, ולא ביאָרצייט של הרביים שלפניו. ושאל אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א טעם הדבר, והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

יאהטעם לעבור לפני התיבה גם ביאָרצייט של זקנו (ולא לפנ"ז) הוא – משום כיבוד אב, שבזה נכלל גם שמירת היאָרצייט של האב, לעבור לפני התיבה ביום היאָרצייט של אבי אביו, כשם שאביו הי' עובר לפני התיבה ביום זה¹⁵.

יבד. [א' שאל אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א אם אפשר ליתן לנכדיו הקטנים בחג הפסח מצות של מכונה ("מאַשינאָווע מצות"), והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

יגבנוגע לשרוי' או שאר הידורים – יכולים להקל ("מאַכט ניט אויס"), אבל לא בנוגע למצות של מכונה¹⁶, כי, מצה ענינה אמונה (מיכלא דמהימנותא¹⁷), וצריכים לעבוד על זה כבר מקטנות ("פון קינד'ווייז-אָן").

יד– בנוגע לענין האמונה שנעשה ע"י אכילת מצה מובא בחסידות¹⁸ שזהו ע"ד מארז"ל¹⁹ "אין התינוק יודע לקרות אבא כו' עד שיטעום טעם דגן". ופשוט, שאין הכוונה בזה למצות של מכונה ("מאַשינאָווע מצות")!...

טו**