Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
אויקח
במן הבא בידו מנחה גו'633, ומבואר בזה בארוכה במאמרי חסידות הנדפסים634, וגם בא' הביכלאַך שיצאו לאחרונה לגילוי635, שכל הקרבנות והתפלות (שבמקום קרבנות תקנום636) נקראים בשם מנחה. וטעם הדבר, דהנה, עבודת הקרבנות, וכן עבודת התפלה, היא עבודה מלמטה למעלה. וכידוע מעלת עבודת התפלה (וקרבנות) על העבודה דתורה ומצוות, שתורה ענינה המשכה מלמעלה למטה, כי התורה היא חכמתו של הקב"ה, ולימוד התורה של האדם הנה לאמיתתו הרי זה באופן דתען לשוני אמרתך637, שעונה וחוזר על דבריו של הקב"ה. ואפילו מצוות שעיקרם שהאדם יקיים אותם, הרי העבודה בזה היא לקיים דבר שצוה הקב"ה, אבל אם האדם יעשה מעצמו דבר שלא צוה הקב"ה, ויחשוב לקיים מצות ה', הרי הוא עובר על בל תוסיף. משא"כ תפלה (ועד"ז קרבנות) ענינה הוא תפלת ובקשת האדם, והיא על הענינים שחסרים לו. ואע"פ שגם תפלה היא מצוה, הרי ענינה של מצוה זו638 – שהאדם יבקש על הענינים שלו. וכיון שתפלה היא עבודה מלמטה למעלה, יש בה המעלה דלמעשה ידיך תכסוף639, שלכן ה"ה מגעת למעלה יותר מאשר עבודת ההמשכה שמלמעלה למטה. ולכן נקראים כל התפלות בשם מנחה, ר"ת מ"ן ח' ה'640, ופירושו: מ"ן – העלאת מיין נוקבין מלמטה למעלה, ח' – שמגעת במזל השמיני שלמעלה מהשתלשלות, ה' – ומשם נמשך בה' תתאה, ספירת המלכות, שורש ומקור הנבראים, שעל ידה יומשך בבי"ע, עד לעשי' הגשמית641, להיות רופא חולים ומברך השנים וכו'.
ג325
ב) והנה
ב) והנה
דאע"פ שכל התפלות נקראים בשם מנחה, הרי מזה שתפלת המנחה בפרט נקראת מנחה642, מובן, שעיקר הענין דמנחה [העלאה מלמטה למעלה, ובמילא גם המשכת האור שלמעלה מהשתלשלות עד למטה מטה] הוא בתפלת מנחה דוקא. ולכן אמרו חז"ל643 לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה644. והביאור בזה, דהנה, תפלת שחרית היא בתחילת היום, קודם שהאדם נעשה עסוק וטרוד בעניני העולם. ותפלת ערבית היא בסוף היום, לאחרי שכבר יצא מעניני העולם. אבל תפלת מנחה באה באמצע הלהט (קאָך) בעניני עוה"ז645, ומבלי הבט על העסקים והטדרות כו', ה"ה מנתק את עצמו מהם ומתפלל מנחה646. ולכן עבודה זו היא עיקר הענין דהעלאת מ"ן.
הוזהו
וגם הטעם שבתפלת מנחה יש דעות (ועד להלכה למעשה) שהיא (לא כנגד קרבנות, כמו תפלת שחרית וערבית, אלא) כנגד קטורת, וכמ"ש647 תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב648. והענין בזה, דהנה, החילוק בין קרבנות וקטורת הוא בכמה ענינים, ומהם649, שכל הקרבנות באים רק מדברים טהורים שמתבררים על ידם, משא"כ בקטורת היו גם דברים טמאים650, שזהו"ע בירור גקה"ט651. ומטעם זה מגעת הקטורת למעלה מקרבנות (וכנ"ל שב' הענינים תלויים זב"ז652). ולכן
ז326
נקראים קרבנות בשם אכילה, כמ"ש653 את קרבני לחמי לאשי, וקטורת (רק) ריח, שריח הוא למעלה מאכילה, שמגיע בנפש654, וכן הוא גם למעלה, כמבואר בכ"מ. ומעלת הריח על אכילה מובנת גם מזה שאכילה היא בפה, שהוא שער לחיצוניות המוחין, וריח הוא בחוטם, שהוא שער לפנימיות המוחין655. ואע"פ שגם על קרבנות נאמר21 ריח ניחוחי [דכיון שקרבנות בכללות ענינם הוא העלאת מ"ן, ונקראים בשם מנחה, לכן הם ענין של ריח656], הנה בריח גופא יש כמה מדריגות, ריח דקרבנות657, ריח דקטורת (דכל השנה, שבהיכל) ששייך לנקב הימני שבחוטם, וריח דקטורת (דיוהכ"פ, שבקה"ק) ששייך לנקב השמאלי658.
נקראים קרבנות בשם אכילה, כמ"ש653 את קרבני לחמי לאשי, וקטורת (רק) ריח, שריח הוא למעלה מאכילה, שמגיע בנפש654, וכן הוא גם למעלה, כמבואר בכ"מ. ומעלת הריח על אכילה מובנת גם מזה שאכילה היא בפה, שהוא שער לחיצוניות המוחין, וריח הוא בחוטם, שהוא שער לפנימיות המוחין655. ואע"פ שגם על קרבנות נאמר21 ריח ניחוחי [דכיון שקרבנות בכללות ענינם הוא העלאת מ"ן, ונקראים בשם מנחה, לכן הם ענין של ריח656], הנה בריח גופא יש כמה מדריגות, ריח דקרבנות657, ריח דקטורת (דכל השנה, שבהיכל) ששייך לנקב הימני שבחוטם, וריח דקטורת (דיוהכ"פ, שבקה"ק) ששייך לנקב השמאלי658.
חג) וזהו
טמ"ש ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו. דהנה, המנחה ששלח יעקב לעשו ענינה העלאת מ"ן לבחי' עולם התהו (לעשו כמו שהוא בשרשו), שלכן היו במנחה זו גם בהמות טמאות (דלא כמו קרבנות דתיקון שהיו מבהמות טהורות דוקא)659. ולכן נקראת מנחה, להיותה כמעלת תפלת מנחה על תפלות שחרית וערבית, וכמעלת קטורת על קרבנות.
יד) ועוד
יאענין בזה, ובהקדים הידוע שזה שעשו (תהו) הוא הבכור, הוא רק בחיצוניות, אבל בפנימיות הנה יעקב הוא הבכור660. ובזה
יב327
יש לבאר דיוק הלשון בתורה אור661 על הפסוק662 וישלח יעקב מלאכים לפניו, "לפניו ממש, אל בחינה שלמעלה ממנו במדריגה כו' בחי' מלכין קדמאין דתהו". דהנה, בפשטות הכוונה בלשון אדמו"ר הזקן "לפניו ממש" היא למעליותא, היינו, שיעקב שלח מלאכים לא לבחינה שהיא בשוה אליו במדריגה, אלא לפניו, לבחי' שלמעלה ממנו. אבל ע"פ הידוע בפירוש רש"י וישלח יעקב מלאכים, מלאכים ממש, שרק את ה"ממש" של המלאכים שלח יעקב לעשו, אבל הרוחניות של המלאכים נשארה אצל יעקב663, היינו, שהכוונה ב"ממש" היא לגריעותא, מובן, שגם לפניו ממש הוא לגריעותא. והיינו, שזה שעשו (תהו) הוא לפניו, למעלה מיעקב, הוא רק ב"ממש", בחיצוניות, אבל בפנימיות יעקב הוא למעלה יותר. ועי"ז שיעקב, בעל עולם התיקון, מברר את הניצוצות דתהו שנפלו בשבה"כ, ה"ה ממשיך לא רק מבחי' התהו שקדמה לתיקון, אלא גם מהבחי' שבה עולם התיקון הוא למעלה יותר664. ועי"ז פעל שוירץ עשו לקראתו ויחבקהו גו' וישקהו665, שגם עכשיו, כפי שעשו הוא קודם הבירור, במצב שהלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב666, נתבטל עשו ליעקב ונשקו בכל לבו.
יש לבאר דיוק הלשון בתורה אור661 על הפסוק662 וישלח יעקב מלאכים לפניו, "לפניו ממש, אל בחינה שלמעלה ממנו במדריגה כו' בחי' מלכין קדמאין דתהו". דהנה, בפשטות הכוונה בלשון אדמו"ר הזקן "לפניו ממש" היא למעליותא, היינו, שיעקב שלח מלאכים לא לבחינה שהיא בשוה אליו במדריגה, אלא לפניו, לבחי' שלמעלה ממנו. אבל ע"פ הידוע בפירוש רש"י וישלח יעקב מלאכים, מלאכים ממש, שרק את ה"ממש" של המלאכים שלח יעקב לעשו, אבל הרוחניות של המלאכים נשארה אצל יעקב663, היינו, שהכוונה ב"ממש" היא לגריעותא, מובן, שגם לפניו ממש הוא לגריעותא. והיינו, שזה שעשו (תהו) הוא לפניו, למעלה מיעקב, הוא רק ב"ממש", בחיצוניות, אבל בפנימיות יעקב הוא למעלה יותר. ועי"ז שיעקב, בעל עולם התיקון, מברר את הניצוצות דתהו שנפלו בשבה"כ, ה"ה ממשיך לא רק מבחי' התהו שקדמה לתיקון, אלא גם מהבחי' שבה עולם התיקון הוא למעלה יותר664. ועי"ז פעל שוירץ עשו לקראתו ויחבקהו גו' וישקהו665, שגם עכשיו, כפי שעשו הוא קודם הבירור, במצב שהלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב666, נתבטל עשו ליעקב ונשקו בכל לבו.
יג______ ______