Toras Menachem·Vol. 41 (5725·Part 1)·Shabbos Parshas Toldos·2 Kislev 5725תורת מנחם·מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון·בס"ד. ש"פ תולדות·ב' כסלו·ה'תשכ"ה

אואלה

בתולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק⁵⁴¹. וידועה הקושיא בזה, דמאחר שכבר נאמר יצחק בן אברהם, למה חוזר הכתוב וכופל אברהם הוליד את יצחק. גם צריך להבין מדוע נזכרו בכתוב אברהם ויצחק ב' פעמים. ומבואר בזה בתורה אור⁵⁴² ובתורת חיים⁵⁴³ (די חסידישע סדרה), שאברהם הוא בחי' מ"ד, אתערותא דלעילא, ויצחק הוא בחי' מ"ן, אתערותא דלתתא. ויש בזה ב' ענינים. ענין הא' הוא האתעדל"ע שמעוררת אתעדל"ת, וזהו יצחק בן אברהם, היינו, שהאתעדל"ת (יצחק) היא בבחי' "בן", שנלקחת מהאתעדל"ע (אברהם). וענין הב' הוא האתעדל"ע ש(באה לאחרי האתעדל"ת ו)נותנת כח באתעדל"ת שיהי' ממנה ענין של הולדה⁵⁴⁴, וזהו"ע אברהם הוליד את יצחק⁵⁴⁵. ועוד ביאור בזה⁵⁴⁶, דהנה, אברהם הוא בחי' חסד, ובעבודת האדם הו"ע האהבה, ויצחק הוא בחי' גבורה, ובעבודת האדם הו"ע היראה. וכיון שב' הענינים דאהבה ויראה נחלקים בכללות לב' מדריגות, אהבה זוטא ואהבה רבה, יראה זוטא ויראה עילאה, לכן נאמר בפסוק ב"פ אברהם וב"פ יצחק. והנה, סדר העבודה הוא, יראה תתאה, אהבה זוטא, אהבה רבה ויראה עילאה. וכן הוא סדר ד' אותיות שם הוי' מלמטה למעלה⁵⁴⁷. וכן הוא גם הסדר בעבודת התפלה (שעלי' נאמר⁵⁴⁸ סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה – מלמטה למעלה), שלכל לראש הו"ע יראה תתאה, שצריכה להיות קודם התפלה⁵⁴⁹ (כידוע⁵⁵⁰ שהחידוש דעבודת התפלה הו"ע האהבה, ואילו ענין היראה צ"ל במשך כל היום). ואח"כ, בעת התפלה, צריך לעורר את האהבה, תחילה אהבה זוטא ואח"כ אהבה רבה. ואח"כ בתפלת

ג281
שמו"ע באים ליראה עילאה, ביטול במציאות. וזהו סדר הכתוב יצחק (בן) אברהם אברהם (הוליד את) יצחק, דהיינו, יראה (תתאה) אהבה (זוטא) אהבה (רבה) יראה (עילאה). ולפי ב' ביאורים הנ"ל מבוארת מעלת יצחק על אברהם (שלכן הנה לעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא כי אתה אבינו⁵⁵¹). לביאור הראשון, כיון שההעלאה דגבורות מלמטלמ"ע היא ללא הגבלה, משא"כ המשכת החסדים מלמעלמ"ט היא בהגבלה⁵⁵². ולביאור השני, כי יראה⁵⁵³ היא למעלה מאהבה⁵⁵⁴.

דב) והנה

הבא' הביכלאַך שיצאו לאחרונה לחירות⁵⁵⁵ ישנו מאמר של הצ"צ על הפסוק ואלה תולדות יצחק, ובו מבואר, שעיקר המעלה דיצחק על אברהם היא לעתיד דוקא. והיינו, שגם עכשיו יש מעלה בגבורה על חסד, אבל, בכדי שתהי' מעלת הגבורה, צריכה הגבורה לקבל מחסד. משא"כ לעתיד, לא תצטרך הגבורה לקבל מחסד⁵⁵⁶. ועפ"ז מבאר הסתירה לכאורה בין המבואר בכ"מ שחסדים הם למעלה מגבורות ובין המבואר בכ"מ בענין מעלת הזהב (גבורה) על הכסף (חסד). דהנה ידוע⁵⁵⁷ בענין מחלוקת קרח על כהונת אהרן, שרצה שהגבורות לא יהיו טפלים לחסדים (בדוגמה דלעתיד, שאז יהיו הגבורות עיקר). ועל זה נענש, כי, ע"י שהפריד (ואתפלג) גבורות מחסדים, גרם חסרון בשניהם, הן בחסדים והן בגבורות (שזהו פירוש נוסף בואתפלג, שהו"ע של מחלוקת וחסרון בכל א' מהם גופא), ולכן הי' גם ענשו (שהעונש הוא לפי הפגם⁵⁵⁸) באופן שהי' מן הבלועים ומן השרופים⁵⁵⁹, שגבי הבלועים כתיב⁵⁶⁰ וירדו, ירידה מלמעלה למטה (חסד), וענין השריפה הוא מלמטה למעלה (גבורה), כיון שפגם בב' הענינים. ונוסף על מה שמצינו במחלוקת קרח שהיתה מחלוקת שלא לשם שמים⁵⁶¹, מצינו עד"ז גם בקדושה ולאחר מ"ת, גבי שלמה המלך, שבזמנו קיימא סיהרא באשלמותא⁵⁶², שנענש על כך שכסף לא נחשב בימיו למאומה, היינו, שאין חשיבות כלל לכסף (חסדים) לגבי

ו282
זהב (גבורות)⁵⁶³. ולכאורה, הרי כן הוא באמת, וכמבואר בכ"מ (ובקיצור בתניא⁵⁶⁴) הענין דכמעלת הזהב על הכסף. ומבאר הצ"צ, שבשביל הבירורים יש צורך בחסדים, ודוקא עי"ז יכולים הגבורות להיות כדבעי. ולכן, הנה עתה, בזמן הבירורים, צריכים הלוים להיות טפלים לכהנים⁵⁶⁵. ודוקא לעתיד, לאחרי גמר כל הבירורים, כאשר יקויים היעוד את רוח הטומאה אעביר מן הארץ⁵⁶⁶, והעבודה תהי' בקדושה, אזי יהיו הגבורות למעלה לגמרי מהחסדים.

זג) ובענין

חמעלת הגבורות על החסדים מבאר הצ"צ שם, שזהו ע"ד מעלת המס"נ (העלאה) על עסק התומ"צ (המשכה), שע"י תומ"צ נעשה יחוד ו"ה, וע"י מס"נ נעשה יחוד י"ה⁵⁶⁷, שענינו הוא התגלות עתיק, שלכן אין טעם על מס"נ, כיון שזהו"ע הקשור עם בחי' עתיק שלמעלה מהשתלשלות (ובנפש האדם הרי זה בחי' עצם הנפש שלמעלה מכחות פנימיים⁵⁶⁸). וזהו גם מה שמצינו שכאשר הבית יוסף לא זכה לאיתוקדא על קדושת שמי' רבא, הנה אף שעי"ז קיים יותר תומ"צ, הרי זה נחשב לענין של עונש⁵⁶⁹. וזהו גם דיוק לשון הזהר⁵⁷⁰ גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי' וסליק בי' נהורא, סליק דייקא, היינו, שלא מספיק שיש בו אור, אלא האור צ"ל סליק בי', בדרך העלאה.

טויש

ילקשר זה עם מ"ש בפרשתנו⁵⁷¹ ויתן לך האלקים גו', שם אלקים דייקא, כיון שדוקא ע"י גבורות נמשך תוספת אור, כנ"ל בארוכה⁵⁷².

יא______  ______