Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Notes of the Rebbe Rashab·The Locked Gardenתורת שמואל·תר"ם ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·גן נעול

אגן נעול
ש"פ תו"מ תר"ם לפ"ק
גן נעול1 פי' בתרגום2 כמו שג"ע נעול לצדיקים ומי שראוי לבד כמו"כ יצ"מ הי' בזכות שהי' מרוחקים מזנות, דבנות ישראל אוגדות פתחיהם לבעליהם, ובעבודה הוא מ"ש בנוסח התפלה דשבת ויו"ט קדשנו במצותיך3 ותן חלקינו בתורתיך, משמע דכדי שיהי' ותן חלקנו בתורתך צ"ל תחילה קדשינו במצותיך, דענין ותן חלקינו בתורתך הוא כמ"ש במד' על מה דז' ימי החג4 הי' ע' פרים וע' אילים5 ובשמ"ע פר אחד איל אחד6 משל למלך שעשה משתה ז' ימים וזימן כל בני המדינה אח"כ אמר לאוהבו יצאנו ידי חובת כל בני המדינה עתה נגלגל אני ואתה במה שנמצא ליטרא בשר כו' כמו"כ בשמו"ע פר א' איל א' והוא נגד נש"י, וזהו ותן חלקינו בתורתך דבשמ"ע אז זמן קליטת טיפת החכ', דתורה היא חכמתו ורצונו ית' רק שנתלבשה בדברים גשמים ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי וכל ההלכות נתלבשו בדברים גשמי' וכשאדם לומד תורה וחוזר שונה הרבה הרי תופס ההשכלה זהו"ע קליטת טיפת החכ'. אך צ"ל תחילה קדשינו דתחילה צ"ל אירוסין ואח"כ נשואין, וענין הקדושין הוא הזמנה שאוסרה על כל העולם7 ולמעלה הוא מ"ש ואבדיל אתכם מכל העמים להיות לי8 וכמ"ש וארשתיך לי9 דמנהגם הי' דבשעת אירוסין הי' מקדשה, ועי"ז אח"כ ותן חלקינו בתורתך זהו בתורה. וכמו"כ יובן בתפלה ג"כ דתפלה הוא ל' התקשרות וכמו הטופל כלי חרס10 והוא שיהי' לו דעת והכרה והשגה ודביקות באלקות וכמ"ש בספרי הכר את בוראך11 היינו שיהי' התקשרות הדעת
בשנג
ורצון פשוט לאלקות, וכמו כאשר יקח איש אשה12 צריך לקדשה והקדושין הוא בפרוטה או בשוה פרוטה13 ובזה אוסרה לכל העולם, והוא מפני ששיערו חכמים שבפרוטה יכולים לקנות דבר המחי' את הנפש14 כמו"כ כדי שיהי' להנשמה התקשרות לאלקות נמשך ע"ז כח מלמעלה וע"י הקדושין יהי' אח"כ הקליטה ובתורה הוא מלמעלמ"ט ובתפלה הוא מ"ש ואל אישך תשוקתך15 מלמטלמ"ע אך בשים שלום אז גמר השפע16, וזהו מ"ש והתקדשתם והייתם קדושים17 כו' להיות לי כו' כמ"ש מקודשת לי לשמי18, והו"ע משארז"ל מצות צריכות כוונה19 פי' שנדע המכוון של המצוה שהוא כדי שנהי' פרוש מתאוות רעות ומדות רעות דכשיכוון שזה אסור לעשות וזה א"צ לעשות ממילא יהי' פרוש מתאוות גשמים, וזהו"ע קדשנו במצותיך ועי"ז אח"כ ותן חלקינו בתורתך.
גוהנה שרש ענין הקדושין הנה קדושין הוא בטבעת20 שהוא עגול ומורה על למעלה שהוא בחי' א"ס הסוכ"ע21, דמה שנק' סוכ"ע היינו שאצי' ועשי' שוין לגבי'22, וכן בכל מדרי' ומדרי' שיש בה התחלקות סוכ"ע משווה אותם, ועי"ז גדול ה' ומהולל מאד23 ולגדולתו אין חקר דלכאו' קשי' מרישא לסופא דאם גדול כו' מהו ולגדולתו כו' ואם ולגדולתו כו' מהו גדול כו'. אך הענין הוא דבחי' גדול שייך בה' דענין גדול הוא דמן הארץ לרקיע24 מהלך ת"ק שנה עובי כל רקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה רגלי החיות כנגד כולם שוקי החיות כנגד כולם קרסולי25 החיות כנגד כולם, וזה שייך בהתפשטות אורו, אבל בעצם א"ס אינו שייך לומר גדול, דגדול אינו שייך כ"א בהאור אבל לא במקור האור, דמאחר שכל דבר אינו תופס מקום כלל מה שייך לומר גדול ממי הוא גדול, לכן לגדולתו אין חקר
דשנד
דשוה ומשוה קטן וגדול26, וכשיתבונן בזה יהי' לו לב נשבר ונדכה27, דמאחר דשוה ומשוה קטן וגדול ממילא גם עבר עתיד והוה הם ברגע אחת28, ובזה ישקיט לבו בתאוות גשמים, דבזמן כמה שנים קודם לא עלה על דעתו לרצות תאווה זו וכמה שנים אח"כ לא יהי' הדבר ולא ירצה אותה כ"א על זמן הווה, ובזמן קטן זה אינו יכול לכוף א"ע, ויהי' בעיניו כמו שכבר עבר או כמו זמן שיהי' דמאחר דעבר עתיד והווה הם ברגע א'. וזהו אתה פוררת בעזך ים29, הנה בים יש כמה מדרי' ויש בחי' מצולת ים וכמ"ש ותשליך במצולת ים כל חטאותם30, וכדי שיפרר הים דכל זמן שיש איזה תאווה ה"ז מציאות היש וכשמפררים אותו אינו נשאר מאומה, והוא ע"י בעזך היינו תוקף עוז ההתבוננות בגדולת א"ס ועי"ז יפרר הים.
הוזהו"ע גן נעול דהנה גן הוא להתענג בו וכמו"כ ג"ע הוא תענוג אלקות, וזהו גן נעול שלא יהי' לו תענוג אחר כ"א תענוג אלקי, וכמ"ש מי לי בשמים31 ועמך לא חפצתי בארץ, כל מה שעמך לא חפצתי רק א"ס עצומ"ה, ובמדרש אי' גן נעול אלו הבתולות32 דהנה אי' בכהאריז"ל בתולה מעיינה חתום בחותם הבינה33, וזהו ג"כ כנ"ל שע"י ההתבוננות כנ"ל עי"ז מעיינה חתום שיהי' רצון פשוט ותענוג אלקי לבד, וזהו השבח שכ' בתורה על רבקה והנערה יפת תואר וטובת מראה34 מאד בתולה ואיש לא ידעה שלא שלט בה הקליפה, דהנה מאד הוא בלי גבול35, ויפת תואר הוא בינה עילאה36 אי' עילאה37 ועל ל' החסידות הוא פנימיות הלב38 ורבינו ז"ל בלקו"ת מפרש שהו"ע39 רעו"ד40, ועל ל' אהבה הו"ע אהבה בתענוגים שיש אהבת עולם ואהבה רבה ואהבה בתענוגים למעלה משניהם והגם שהוא מעט ובלתי שכר42 שהרי הו"א מתענג אבל מ"מ מאחר שיש לו רעו"ד דהיינו רצון פשוט לאלקות לבד א"כ התענוג ג"כ תענוג אלקי, וע"י מה
ושנה
יבוא לבחי' יפת תואר43 זהו כא'44 בתולה ואיש לא ידעה שלא שלט בה הקליפה וזהו שנת"ל דזכות דיצ"מ הי' מפני שהיו מרוחקים מזנות דנא"ף בגי' ס' מ' א' ל'45, וז"ש נואף אשה חסר לב46, וזהו שכ' בזהר דמפתה לאיתתא ונטלא נהורא47, אבל הם היו מרוחקים מזה ולכן יצאו ממצרים, וזהו בתולה ואיש לא ידעה, דהנה אי' בא נחש על חוה48 והטיל בה זוהמא והוא שנשתלשל מגבורות קשות דק"ך צירופים דשם אלקים49 ומ"ח צירופי' אחרונים50 הם גבורות קשות, אבל גבי שרה כתי' ולא קרב אלי'51 שלא הי' לו קורבא אלי', וכמו"כ גבי רבקה כתי' ואיש לא ידעה היינו האיש זר לא ידעה ועי"ז יבוא לבחי' יפת תואר.
זובעבודה הוא הכעס וכמ"ש טורף נפשו52 באפו53, דהכעס הוא המקור לכל מיני רע דתאוות רעות ומדות רעות, וזהו גן נעול שיהי'54 בבחי' ואיש לא ידעה עי"ז יבוא למ"ש אח"כ55 פתחי ל"י56 שקאי על בחי' אוא"ס וכמ"ש וארשתיך לי57, והייתם קדושים לי58, ויקחו לי תרומה59 כביכול אותי אתם לוקחין60, עוי"ל לי הוא ליו"ד וכמו יעקב יו"ד עקב61 שהיו"ד אפי' בבחי' עקביים ג"כ, והוא ע"י גן נעול וכ"ה בהשמטות דזהר דמתפתחין לבעליהן62, ועל פתח זה נא' ופסח ה' על הפתח63 שהו"ע דילוג המדרי' לא בדרך הדרגה מ"מ ופסח על הפתח, ולכן כתי' לא תצא איש מפתח ביתו64 עד בקר שהו"ע גן נעול. ובת"י65 פי' פתחי לי דפתחין פומא בשירין ובתושבחין66, ולפ"ז י"ל גן נעול כפי' הא' שיהי' נעול מדברים בטלים שג"ז מסתיר
חשנו
וכל דיבורו יהי' בתורה. והנה ע"י גן נעול שהו"ע פתחי לי ממשיכים בחי' כבוד חכמים ינחלו67, כמארז"ל אין כבוד אלא תורה68, דהנה כל נפש נק' כבוד69 מפני שרשו מכה"כ, והעלי' ג"כ לבחי' כבוד וכמ"ש למען יזמרך כבוד70. וי"ל דהנה ישראל הוא ר"ת יש ששים ריבוא אותיות71 לתורה72, אשר כל נשמה כללית יש לה אות73 באותיות התורה, וע"י לימוד התורה ממשיכים מאותיות התורה, וכ"ה בס' דאי' בספרים74 דהלוחות של סנפירין76 היו75 וכמ"ש וכמראה אבן ספיר דמות כסא77, והלוחות נחצבו מכסה"כ78 וע"י לימוד ממשיכים מבחי' זו, וענין כסה"כ הוא היכל קדה"ק דבריאה79 דתורה שלנו הוא תורת הבריאה80, והוא כסא לכבוד מל' דאצי'81. ועוי"ל כסא הוא בינה82 והוא כסא לכבוד (בפ"א83 כתר שהוא כבוד מל'84 דא"ס) וכמ"ש הראיני נא את כבודיך85 (שהוא כבוד ד') מל' דא"ס, והנה גבי לוחות כתי' והמכתב כו' חרות על הלוחות86 והו"ע אותיות החקיקה דמיני' ובי', דהנה הרשימה שהניח הקב"ה מא"ס שלפני הצמצום עז"נ גליף גליפו בטהירו עילאה87, ונש"י עלו במח'88 ומח' של ישראל קדמה לכל דבר שרשן ג"כ מבחי' זו, ונת"ל דבהאותיות לא
טשנז
נגע בהם הצמצום89 אבל בהאור הי' בו שינוי ולכן ע"י עסק התורה ממשיכים בחי' זו, ותחילה צ"ל גן נעול שיהי' מרוחק מכל דבר רק רצון פשוט ותענוג אלקי לבד ואח"כ בחי' פתחי לי ממשיכים מ"ש כבוד חכמים ינחלו שהחכמים ממשיכים הכבוד וזהו ותן חלקינו בתורתך שהוא חלק שלנו, אך תחילה צ"ל גן נעול כו' ועי"ז אח"כ כבוד חכמים כו'.