Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Notes of the Rebbe Rashab·A Locked Garden a Sealed Fountainתורת שמואל·תר"ם ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·גל נעול מעין חתום

אגל נעול מעין חתום
ש"פ אח"ק תר"ם לפ"ק
גל נעול¹ מעין חתום² ופרש"י גל מעין וכמ"ש גולות עליות³, עוד פי' גל שער וכמו דאי' בגמ' ל' ארמי טרוקי גלי⁴, ובתרגום פי' ג"כ מעין אך כ' ההוא מבועא דמיא דמפקי מתחות אילני דחייא ואתפרשין לארבעת רישין נהרא⁵, מפרש שהו"ע מ"ש ונהר יוצא מעדן⁶ להשקות את הגן, ומפרש שהנהר יוצא מתחות אילנא דחייא היינו עץ החיים, והעיקר שיהי' מעין חתום והוא ע"י גל נעול וכמ"ש ברישי' גן נעול אחותי כלה (שע"י גן נעול עי"ז אחותי כלה וכמשנת"ל בד"ה גן נעול הא'⁷ ). ומה שא' כאן גן וכאן א' גל, הענין דהנה גל הוא מחיצה וכמ"ש הנה הגל הזה⁸ והנה המצבה שהוא המחיצה שהי' בין יעקב ללבן אם אני אעבור אליך⁹ ואם אתה תעבור אלי את המצבה הזאת לרעה, הרי שהי' מחיצה המפסקת בין יעקב ללבן, וכמו"כ למעלה הוא ההבדלה בין קדושה לסט"א. וזהו כדי שיהי' מעין חתום הוא ע"י גל נעול, א"כ פי' גל מעין וי"ל שער ג"כ, ובעבודה הם ז' מצות דרבנן תרי"ג מצות¹⁰ דאורייתא ומה שהם תר"ך מצות¹¹ הם עם ז' מצות דרבנן שהם גדרים וסייגים לתורה, וכמו עשו סיג לדבריהם¹², וכל דבריהם הוא סיג לתורה¹³ שלא נבוא לאיסור תורה.

בשנח
וביאור הענין דהנה כתי' ויבן ה' אלקים את הצלע¹⁴ ואי' בגמ' ובמד' ויבן ל' בינה ואי' בגמ' בינה יתירה ניתנה באשה¹⁵ יותר מבאיש, וצ"ל מהו הבינה יתירה שבאשה וגם צ"ל למה ניתנה בינה יתירה באשה מבאיש. והענין דהנה ג' דברים נק' אשה אשר בהם ניתנה בינה יתירה כו', דיבור נק' אשה וקול נק' איש¹⁶, דאיש ואשה הוא משל משפיע ומקבל שהקול הוא משפיע בדיבור והדיבור מקבל מהקול דענין הדיבור הוא אותיות והשמעת האותיות הוא ע"י הקול הרי הדיבור מקבל מהקול ומהבל הלב, יראה נק' אשה¹⁷ וכמ"ש אשה יראת ד' היא תתהלל¹⁸, תושבע"פ נק' אשה¹⁹ וכמ"ש לזאת יקרא אשה²⁰ כי מאיש לוקחה זאת, זאת הוא תושבע"פ ותושב"כ נק' זה²¹, וז"ש וזאת התורה אשר שם משה²² הוא התושבע"פ אשר קבל משה מסיני, (וצ"ע משארז"ל יבוא זה ויקבל זאת²³ ). וצ"ל תחילה מה שדיבור נק' אשה ובינה יתירה ניתנה באשה כו', דהנה אנו רואין דיש כח בדיבור דאפי' כשיושב לעצמו²⁴ ניתוסף אצלו משא"כ במח', רק שענין הדיבור הוא לזולתו אבל לעצמו מספיק המח'. אבל מ"מ כשידבר בפ"ע איזה השכלה עי"ז יתוסף אצלו מה שבמח' אפי' אם יחשב כמה לא יתוסף אצלו כלום וגם לא הי' זה בשכלו כלל, והדיבור מוליד השכל והוא מפני דדיבור שרשו מקדמות השכל²⁵ ר"ל קדם לשכל רק שנשפל ונעשה לבוש לשכל וידוע דהלבוש למעלה מהדבר הלובש²⁶ כמו"כ האותיות מאחר שהם לבושי' מוכרח לומר שהם למעלה מההשכלה לכן יש בכחם להוליד שכל. וזהו שארז"ל הרבה קבלתי מרבותי ומתלמידי יותר מכולם²⁷, ר"ל מרבותיו והוא מפני הדיבור שע"י ניתוסף דבר שלא הי' תחילה בשכלו, ולכן עיקר מצות לימוד התורה הוא בדיבור וכמ"ש ודברת בם²⁸ והוא שע"י הדיבור מתחדש דבר חדש בתורה, וכל אחד לפי ערכו מחדש איזה דבר חדש, והוא ע"י הדיבור. ולכן אנו רואין כשאחד מתבונן בשכלו באיזה התבוננות וצריך לילד מזה איזהו מדה, מ"מ ההתפעלות אינו כ"כ, רק כשאומר אותיות התפלה בקול רם, והו"ע שמיעת הדבור ולכן ארז"ל השמע לאזנך מה שאתה מוצא מפיך²⁹ שישמע

גשנט
מה שאת"ה מוצא מפיך הוא ע"י הדיבור ויש בכח הדיבור שיבוא עי"ז להתפעלות הרבה יותר ממה שהי' קודם ע"י ההתבוננות בשכל, והוא מפני דז"א בעתיקא אחיד ותליא³⁰ למעלה משכל רק שנולד משכל אבל שרשם למעלה מהשכל, לכן דוקא ע"י הדיבור שהוא ג"כ למעלה מהשכל מעורר המדות כמו שהם בעצמם, וזהו קול מעורר הכונה³¹ שע"י קול יכול לבוא לפנימיות נקודת הלב.

דוביאור ענין נקודת הלב, הנה ברתא דמלכא³² הוא נקודת ציון וכנס"י היינו שכונס ואסיף³³ בתוכו הארה מישראל דלעילא³⁴, וזהו בכל לבבך ולא נא' בכל לבך, שיש ב' לבבות³⁵ היינו חיצוניות הלב ופנימיות הלב, חיצוניות הלב הוא אהבה שמצד ההתבוננות ומכל דבר יכול להתבונן, דהנה כשיתבונן איך שאין לך דבר למטה שאין לו מזל³⁶ למעלה המכה בו וא"ל גדל, דכל דבר יש לו שרש למעלה³⁷ השופע חיות בתוכו וגבוה מעל גבוה שומר³⁸ וגבוה מאליהם, וכמ"ש וברוח פיו כל צבאם³⁹, ואתה מחי' את כולם⁴⁰, שכל דבר יש לו שרש למעלה. וזהו דכתי' בתורה ראה נתתי לפניך⁴¹ את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע, דבכל דבר יש מות וחיים, מות הוא חומר גשם הדבר וחיים הוא החיות אלקי המחי' הגשם ההוא, ומזה מובן שהדבר בעצם הוא מות שאם נא' שהוא חיות בעצם א"צ לדבר אחר שיחי' אותו אלא מוכרח לומר שהוא מות בעצם, ולכן יעץ הכ' ובחרת בחיים⁴² והוא עצה כללית וכמ"ש לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך⁴³ שהו"ע אוא"ס חיי החיים⁴⁴, והחיות של כל דבר הוא חייך, הוא זהו החיות של כל דבר, וזהו רוממות אל בגרונם⁴⁵ וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים⁴⁶. דהנה הדיבורים והמח' והמעשים אשר לא לה' המה הוא מקליפות עמלק וכמ"ש אשר קרך בדרך שפעל קרירות בדרך ה'⁴⁷, הוא

השס
מ"ש ושמרו דרך הוי'⁴⁸ לעשות צדקה ומשפט כמו הדרך שהולך מעיר לעיר כמו"כ הוא דרך ומבוא שיומשך שם ה' למטה מטה, ועמלק פעל בישראל שיהי' קרירות בהדרך שמטיל ספיקות⁴⁹ מי אומר שכ"ה עד שיבוא לדבר ולחשוב דיבורים ומח' אשר לא לה' המה עד שיפול ח"ו במעשה, והנקמה שהו"ע חרב פיפיות הוא ע"י רוממות אל בגרונם ע"י שיתבונן בגדולת ה' איך שהחיות של כל דבר הוא חיות אלקי עי"ז יהי' אהבה לאלקות וזהו וחרב פיפיות בידם וכמ"ש אשר לקחתי מיד אמורי בחרבי ובקשתי ות"א בצלותא ובבעותי⁵⁰ הו"ע התבוננות התפלה וסידר שבחו של מקום דלעולם יסדר אדם שבחו של מקום תחילה ואח"כ יתפלל⁵¹ והו"ע הללו את ה' מן השמים⁵² הללוהו במרומים עי"ז יתגבר על הרע שבנפשו, והנה התבוננות זו דחיצוניות הלב הוא מבחי' ממכ"ע דכל השגות מלאכים ונשמות הכל מבחי' ממכ"ע דבזה יש חילוקים מדרי' דכאו"א לפי ערכו וזהו כולם פותחין את פיהם בקדושה וטהרה כו' ומעריצים ומקדישים וממליכים את שם⁵³ כו' שהוא בחי' מל' ממכ"ע וכמו"כ גבי נשמות כתי' ברוך שם⁵⁴ כבוד מל' לעולם ועד, שם הוא בחי' מל'⁵⁵ שהוא ממכ"ע, אבל פנימיות הלב הוא ביטל שלמעלה מטו"ד רק להשתפך נפשה אל חיק אבי', והו"ע חלק אלוקה שבנפשו שאינו מתגלה רק ביחידה שבנפש (אפ"ל הו"ע מ"ש בע"ח שמ"א פ"א⁵⁶ שיש ניצוץ קטן כו' ע"ש).

ווהנה הביטל דפנימיות הלב הוא מבחי' סוכ"ע, דחיצוניות הלב הוא כ"א לפ"ע שהוא בחי' ממכ"ע אבל פנימיות הלב הוא מבחי' סוכ"ע אשר שוה ומשוה קטן וגדול⁵⁷ וכמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא⁵⁸ הגם דשמים לרום⁵⁹ מ"מ הוא בארץ כמו בשמים אדרבה כתי' והקדוש בשמים ובארץ⁶⁰ כמו שהוא קדוש ומובדל מארץ כמו"כ הוא מובדל משמים, דכמו שגשמיות אינו תופס מקום כמו"כ רוחניות

זשסא
ג"כ אינו תופס מקום, וזהו אתה קודם שנבה"ע⁶¹ ואתה לאחר שנברה"ע מפני שאינו תופס מקום כלל ולכן לא שניתי⁶² כלל שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, דכללות העולמות הוא משם והארה בעלמא שאינו תופס מקום כלל, והנה אמרז"ל אין מזל לישראל⁶³ דכתי' ואתם תהיון לי⁶⁴ ממלכת קדוש לא"ס עצומ"ה וכמ"ש מי לי בשמים⁶⁵ ועמך לא חפצתי בארץ, שו"א הם געה"ת וגעה"ע, לא חפצתי לא בגעה"ת ולא בגעה"ע ולא בעוה"ב כ"א בא"ס עצומ"ה וכמ"ש כלה שארי ולבבי צור לבבי⁶⁶ וחלקי אלקים לעולם וזהו הביטול שלמעלה מטו"ד.

חוהנה אהבה זו ישנו בכאו"א מישראל אך היא מוסתרת ונעלמת דהיצה"ר והנה"ב מסתיר ומעלים מאד וטרדות האדם בשעבוד הפרנסה וכמ"ש בנפשו יבוא לחמו⁶⁷, שהנפש משוקע בזה, וזהו רבות מח'⁶⁸ בלב איש הם ריבוי המח' הטורדות ומבלבלות אותו, וכאשר יתבונן האדם מאחר דעצת ה' היא תקום א"כ מהו הפעולה מהמח' שלו, אך היצה"ר מסתיר ומעלים מאד, וזהו שהאהבה מוסתרת מאד, אך הנה כתי' אם יהי' נדחך⁶⁹ בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך, נדחך הו"ע פזור הנפש, וזהו שא' המן ישנו עם אחד⁷⁰, עם הוא ל' עוממות⁷¹ כמו גחלים שעומדים להכבות, וזהו שעם הם בבחי' שינה, וזהו מצד קליפת עמלק, ולכן הם מפוזר ומפורד בין העמים, אבל ההארה מפנימיות הלב קובץ ואוסף⁷²