Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Notes of the Rebbe Rashab·Behold I Make a Covenantתורת שמואל·תר"ם ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·הנה אנכי כורת ברית

אהנה אנכי כורת ברית
ש"פ תשא תר"ם לפ"ק
הנה אנכי כורת ברית¹ נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ² כו', ומקשים וכ"מ מרמב"ן אומרו אעשה נפלאות והלא לא היו נפלאות עוד גדולים מהראשונים והלא עיקר הנפלאות היו קודם מ"ת³, יצי"מ וקרי"ס ומן ומ"ת, גם צ"ל אומרו אשר לא נבראו בכל הארץ משמע שהי' קודם נבראו⁴ בארץ מה שייך נפלאות לבריאה⁵, ומה שייכו' לארץ⁶. והנה להבין כ"ז צ"ל תחילה מהו הכריתות ברית שהי' עם משה והלא כבר הי' כריתות ברית עם אברהם וכמ"ש ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לזרעך אתן את הארץ⁷, וענין הכריתות ברית הוא הגם שהשכל יחייב שיהי' באופן אחר מ"מ יהי' כך וכך⁸, ומה צריכים עוד כריתות או שדי הראשון או שאינו צריכים גם השני. והנה צ"ל תחילה ענין ירידת הנשמה דלכאורה הוא ירידה שאינו מושג העלי' דהנה הנשמה כמו שהי' למעלה כתיב חי הוי' אשר עמדתי לפניו⁹ שעמדה באהוי"ר וביטול לאלקות דאינו שייך עמידה למעלה כ"א בביטול וכמו שרפים עומדים¹⁰, ויעמידם לעד לעולם¹¹, וירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר ה"ז ירידה גדולה ועצומה ומהו העלי'. והענין דהנה כתי' ואנשי קדש תהיון לי¹² שע"י מצות נכלל בקדש העליון.

בוהנה צ"ל תחילה עבודת המלאכים ולכאו' מה שייך גבי מלאכים עבודה דכלום יצה"ר יש בהם¹³ ועוד הגם שיש להם גוף¹⁴ ה"ה מב' יסודות וכמ"ש עושה

גשטו
מלאכיו רוחות¹⁵ משרתיו אש שהם ב' יסודות הדקין, ועבודה הוא כמו עורות עבודין¹⁶ היינו להפוך ממה שהי' קודם, ומלאכים הבריאה שלהם היא שיהי' בטל א"כ מה שייך גביהם עבודה, ומצינו עבודה במלאכים דמלאכים אומרים קדוש ועומדים אח"כ ד' שעות בביטל, די"ב שעות הוה יומא¹⁸ אומרים ג"פ קדוש¹⁷, וזהו עבודה שלהם ולכאו' עבודה¹⁹ במלאכים, והענין דהנה כתי' בדבר ה' שמים נעשו²⁰ וברוח פיו כל צבאיו²¹, כל צבאיו הם מרוח פיו, דהנה מחו"ד הם ב' לבושי הנפש²² אך הדבור הוא נפרד, הגם שגם הדיבור אינו נפרד באמת אפי' במשל וראי' שע"י הדיבור נעשה הזולת מחובר ע"י ואינו שייך לומר שהוא עצמו נפרד והוא מחבר זולתו, ויש בזה אריכות דברים ונתב' במ"א (בד"ה וככה²³ ע' פרק פ'²⁴ ), אך נראה כמו שהוא נפרד, ומלאכים נתהוו ע"י הדיבור²⁵ א"כ הם נפרדים הגם שבאמת אינו נפרד אך נראה כמו שהוא נפרד, והעבודה שלהם הוא ע"ד מ"ש יחוד קוב"ה ושכינתי'²⁶ שכינתא הוא ממכ"ע שהוא רק הארה בעלמא, וקוב"ה הוא א"ס הסוכ"ע, ויחוד קוב"ה ושכינתא הוא שיומשך סוכ"ע בממכ"ע, כמו"כ עבודתם להמשיך מא"ס שקדוש ומובדל מגדר עולמות וכל העולמות הם רק הארה כו' דהנה המלאכים הם מדיבור והנה אנו רואין שהאדם לצורך עצמו א"צ להדיבור כלל רק לזולתו, דמח' הוא לצורך עצמו שעצם כחות הנפש כמה²⁷ שמתגלים בהגוף הוא ע"י המח', אבל דיבור הוא רק לזולתו, ומלאכים נתהוו מהדיבור ומה שיש בהם ביטל הוא ביטל היש, והעבודה שיומשך בהם ביטל אמיתי, והוא בחי' מ"ה דחכ' כמ"ש ואנחנו מ"ה²⁹,

דשטז
והוא בחי' קדש, אך מפני שקדש הוא מילי' בגרמי'²⁸ לכן ממשיכים קדוש וא"ו מקדש³⁰, אבל נשמות הנה ארז"ל ישראל עלו במח'³¹ ששרשם מהמח' שהוא גילוי העלם העצמי לגבי עצמו, אך מ"מ הוא רק לבוש ואינו עצם וע"י המצות שהו"ע אשר קדשנו במצותיו וצונו³² עי"ז נכלל בקדש העליון לאשתאבא בגופא דמלכא³³, דהנה המצות הם רצה"ע ונתלבשו בדברים גשמי' ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי ד"מ שבלולב בצמחים גשמים, ושרשם בעולם התהו שקדם לתיקון³⁴ וע"י מה שעושה אותה מצוה מברר הגוף והנה"ב, דהנה הנה"ב מונע ומעכב כל דבר והגוף הוא ממשכא דחוויא³⁵ ועי"ז מברר הגוף וגם הנה"ב לכן נכלל עי"ז בקדש העליון. וזהו העלי' של נשמות.

הוהנה המצות הם זריעה³⁶ וכמ"ש אור זרוע לצדיק³⁷ זרע הקב"ה את התורה והמצות להנחילן לישראל לעוה"ב³⁸ וכמ"ש אור זרוע כו', וכתי' אשריכם זורעי על כל מים³⁹, זרעו לכם צדקה וקצרו לפי חסד⁴⁰, ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא מאה שערים⁴¹, דהנה כשזורעין גרעין הרי אין בו לא טעם ולא ריח וממנו נצמח אילן וענפים ופירות ועלים, וצ"ל שהכל הי' בהגרעין אפי' הפרי⁴² ג"כ וראי'

ושיז
שאם לא יזרע לא יצמח, ואם יזרע גרעין זה יצמח ממנו פרי זו כו' אלא שהוא בהעלם ואח"כ יוצא מהעלם אל הגילוי, כמו"כ הם⁴³ כמו הגרעין שיש בהם האורות עליונים תפילין ד' מוחין⁴⁴ ציצית ל"ב נת"ח⁴⁵, אלא שהם בהעלם וצריכים להמשיך מהעלם אל הגילוי, והנה הזריעה צ"ל בארץ דוקא, כמו"כ הנה כתיב דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת⁴⁶ קאי על נש"י שנק' ארץ חפץ⁴⁷ ששם מתגלה חפץ העליון, דדוקא כשישראל עושה⁴⁸ ממשיך המשכת אלקות וכמ"ש מגיד דבריו ליעקב⁴⁹ חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן⁵⁰ כו', וזהו ה' חפץ למען צדקו⁵¹ יגדיל תורה ויאדיר כדי שיהי' הגדלות התורה וצדקו הם כללות כל המצות וכמ"ש וצדקה תהי' לנו⁵² כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת שהם חפץ ה' הוא ע"י זריעה דוקא.

זוזה הי' הכריתות ברית עם אברהם⁵³ שיהיו ישראל ארץ חפץ ויהי' בם הזריעה ואח"כ יהי' הצמיחה, אבל בזמן הגלות שאין מקיימים תומ"צ⁵⁴ שאז אינם נק' ארץ חפץ אל יאמר נואש אלא אין לך דבר שעומד בפני התשו'⁵⁵ וזהו הכריתות ברית עם⁵⁶, והוא במדריגה היותר עליונה וכמארז"ל ברית כרותה למדה"ר⁵⁷ שאינן חוזרות מלפני ריקם והו"ע נושא עון ועובר על פשע⁵⁸, וזהו שיהי' ונפלינו אני ועמך⁵⁹, וזהו שא' וזכרתי את בריתי יעקב כו' ואת האר"ץ אזכור⁶⁰, שיהיו נק' ארץ, ואף גם זאת⁶¹ כו' וזכרתי להם ברית ראשונים⁶² ולא נא' ארץ שכריתות ברית זה הוא

חשיח
אף שלא יהי' ארץ חפץ מ"מ לא מאסתים כו', וזהו ש' ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לזרעך אתן האר"ץ, וזהו כי כארץ תוציא צמחה⁶³ וכגנה זרועי' תצמיח כן אד' ה' יצמיח צדקה ותהלה, כי כארץ תוציא צמחה הו"ע הכריתות ברית עם אברהם וכגנה זרועה זרועי'⁶⁴ תצמיח ג"כ כנ"ל, אך מה ש' כי כארץ⁶⁵ הם מצות בלא כוונה ומ"ש וכגנה כו' הם מצות בכוונה כמו גנה שזורעין בה אילנות משובחים, אך מי שפגם ואינו נק' ארץ חפץ כן אד' ה' יצמיח צדקה ותהלה הוא הכריתות ברית עם משה.

טוזהו אעשה נפלאו"ת שהוא מבחי' פלא, וזהו אעשה נפלאות אשר לא נבראו כו' דהנה הניסים שהיו קודם מ"ת היו הכנה למ"ת, ומ"ת הוא הזריעה בארץ וזהו הכריתות ברית עם אברהם אבל אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ שאינם שייכים לארץ, וא"כ הכריתות ברית הוא דבר חדש דהכריתות ברית עם אברהם הי' שיהיו ישראל ארץ חפץ ויהי' בהם הזריעה, ואח"כ יהי' הצמיחה, אבל כשאינם נק' ארץ חפץ ומ"מ יומשך המשכות אלקות זהו הכריתות ברית עם משה.