Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Notes of the Rebbe Rashab·This was the Dedication of the Altarתורת שמואל·תר"ם ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·זאת חנוכת המזבח

אזאת חנוכת המזבח
ש"פ מקץ תר"ם לפ"ק
זאת חנוכת המזבח¹ ביום המשח אותו², ואח"כ כתי' אחרי המשח אותו³, והנה תחילה צ"ל שרש ענין חנוכה, וגם צ"ל השם דחנוכה, דהנה אי' בגמ' מאי חנוכה⁴ ת"ר בך"ה בכסליו יומין דחנוכה תמניא אינון כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום מצאו פך אחד של שמן חתם⁵ בחותמו של כה"ג⁶ ולא הי' בו להדליק יום א'⁷ והדליקו בו שמונה ימים, וא"כ מה שייך לזה שם חנוכה והו"ל לקרותו פך שמן או שמן טהור או פך שמן שלא הי' בו להדליק יום א' והדליקו ח' ימים שיהי' מעין המאורע, ואם נא' כמו פי' הפשוט דחנוכה ל' חינוך⁸ וכ"ה הפי' דזאת חנוכת המזבח כשחינכו את המזבח הי' קערת כסף⁹ כו', צ"ל מה שייך כאן דענין החינוך הוא¹⁰ כמ"ש חנוך לנער ע"פ דרכו¹¹ כשקטן צריך לילך לבית הספר בפעם ראשון הולכים עמו גדולים ג"כ שא"צ לילך לחדר מפני שהם יודעים זה והוא רק בשביל הקטן, אבל בפעם ב' וג' אז הולך בעצמו דחינוך אינו שייך רק בפעם הא', וכאן הרי כבר הדליקו נרות בבהמק"ד והראי' שהרי טמאו כל השמנים א"כ הי' שם שמן שהדליקו ממנו כבר וא"כ מה שייך חנוך, דחינוך אינו שייך רק על הוי' חדשה, וא"כ מה שייך ע"ז שם חנוכה, והר"ת חנו ך"ה¹² הוא דחוק, וגם צ"ל השינוי ל' דיום המשח ואחרי המשח, דממ"ש ביום המשח אינו מוכרח שהוא אחרי המשח דאפ"ל שהוא קודם המשח, וממ"ש אחרי המשח אינו מוכרח שהוא ביום המשח דאפ"ל למחר, וצ"ל למה כאן מדקדק יום כו' ואינו מדקדק אחרי כו' וכאן מדקדק אחרי כו' ואינו מדקדק יום.

בוהנה להבין שרש ענין דחנוכה ולמה נק' חנוכה וגם שינוי הל' דיום ואחרי צ"ל תחילה ענין הקרבנות פרים אלים וכבשים והעיקר חלב ודם, והנה אי' בזהר

גרסח
ארי' דאכיל קורבנין¹³ (בפ"א¹⁴ שהי' יורד אש מלמעלה בדמות ארי'¹⁵ ואכיל קורבנין וצ"ל מה"ע דאכיל), והענין דהנה תפלה במקום קרבנות תקנו¹⁶ ותפלה העיקר לדבקה בו¹⁷ שיהי' לו אהבה ודבקות לאלקות ולא רצון לבד דאפשר שרוצה מ"מ גם אם לא ישיג לא איכפת לו, אלא שיהי' לו דביקות שיודבק ממש כמו דבק פעולתו לדבק ב' דברים נפרדים שיהיו לאחדים ממש כמו"כ לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודביקות ממש לאלקות ולא די בדביקות נה"א לבד שהרי קודם התלבשותה בגוף הי' לה ג"כ אהבה לאלקות וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו¹⁸ שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות וכ"ש ממלאכים שעומדים באהוי"ר ומלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות הם מפנימיות הכלים¹⁹ ויש מלאכים שהם אומרים קדוש פ"א ועומדים ב' אלפים²⁰ שנה בביטל וכ"ש הנשמה שהי' עומדת באהוי"ר וביטל לאלקות והלואי תבוא לאחר התלבשותה בגוף לידי ביטל כזה ובאמת א"א שתבוא לידי ביטל כזה, דענין עמידה למעלה הו"ע ביטל, דלמטה שייך עמידה וישיבה אבל למעלה אינו שייך עמידה וישיבה אלא ענין עמידה הוא ביטל²¹ לאלקות, אלא עיקר ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל עליות הנה"ב דכתי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ואמרז"ל בשני יצריך²² שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות ופי' יצה"ר הנה פי' יצר רצון הרע רצון שהוא רע, וצ"ל מאחר שהוא יצה"ר איך יהי' לו אהבה לאלקות, אך הוא ע"י התבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד ביטל דיחו"ע²³ איך שכולא קמי' כלא חשיב²⁴, אך זה אינו שייך להנה"ב שאין לו השגה בזה ואינו שייך שיתפעל

דרסט
מזה, כ"א מביטל היש לאין כשמתבונן בזה יהי' לו ג"כ אהבה לאלקות, וזהו כד אתכפייא סט"א²⁵ אסתלק יקרא דקוב"ה בכולא עלמין וצ"ל האיך שייך בכולא עלמין הרי יש חילוקי מדריגות בעולמות, אך זהו כד אתכפייא סט"א כשמהפך את נה"ב שגם לו יהי' אהבה לאלקות אז [מצד הענג שנמשך מלמעלה] אסתלק יקרא דקוב"ה בכולא עלמין.

הוביאור הענין דהנה כתי' וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד²⁶ וארז"ל טוב זה מלאך חיים מאד זה מלאך²⁷ כו' ובמ"א אי' מאד זה מלאך טוב מאד זה מלאך רע²⁸ וצ"ל איך שייך לומר על מלאך רע שהוא טוב מאד מאחר שהוא רע, מלאך טוב הוא טוב לבד ומלאך רע הוא טוב מאד הרי יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא²⁹ (בפ"א³⁰ הרי רע הוא גרוע יותר ממות וכמ"ש ראה נתתי לפניך³¹ את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע הרי רע גרוע ממות³² (שתחילה כתי' הדבר קטן ואח"כ הדבר גדול) ואיך שייך לומר עליו שהוא טוב מאד), אך י"ל זה על ב' דרכים, א' דהנה מאחר שהוא מסית בדברים רעים אשר לא לה' המה לעבור על א' ממצות ה' גם מהותו רע שאינו שייך לומר דמציאות הטוב יפעול רע אלא מאחר שהפעולה שלו³³