Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Notes of the Rebbe Rashab·And the Cloud and the Darknessתורת שמואל·תר"ם ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·ויהי הענן והחשך

אויהי הענן והחשך
בס"ד ש"פ בשלח
ויהי הענן והחשך¹ ויאר את הלילה² הנה נושא הפסוק הוא דהענן והחשך גופא האיר, והמפרשים פי'³ שהי' ענן וחשך למצרים ואור לישראל אבל נושא הפסוק הוא דהענן והחשך האיר לישראל ואפי' לפי' המפרשים ג"כ הפי' כן דהענן

בער
והחשך הי' סיבה להאור וכמ"ש יתרון אור מתוך החשך⁴ ודוגמא לזה כמארז"ל מה זית משכח תלמודו של ע' שנה כך שמן זית⁵ מחזר תלמודו של ע' שנה, דמה שהזית משכח תלמודו ה"ז חשך והשמן של הזית מחזיר תלמודו שהוא אור כמו"כ הענן והחשך עצמם האירו לישראל.

גוהנה להבין משארז"ל מה הזית כו' צ"ל תחילה ענין הדלקת הנרות הי' בשמן זית⁶ למה בשמן דוקא ואהרן הי' המדליק את הנרות⁷ דהנה כתי' נר ה' נשמת אדם⁸ שהנשמה קרוי' נר ואהרן הי' שושבינא דמטרוניתא⁹ כמו שושבין של הכלה מעלה אותה לחופה כמו"כ אהרן העלה נש"י למעלה, רק שלמטה הוא פ"א בעת החופה ובבהמק"ד הי' בכ"י מפני שבכ"י יש עבודת הבירורים שהוא דבר חדש¹⁰ לכן צריכים בכ"י העלאות הנרות, והנה השושבין הוא מהיכל המלך דהנה כשצריך ליכנס לעמוד לפני המלך מצד עוצם גדולות ורוממות המלך ה"ה מתבושש ממנו אע"פ¹¹ שהוא מנוקה מכל חטא ועון דאיש פשוט אינו בערך שיעמוד לפני המלך, ומי שהוא מקורב למלך מאד דעייל בלא בר¹² יש בכחו לסעוד גם את זה שלא יתגבר עליו הבושה כ"כ, כמו"כ למעלה הו"ע יראה בושת דכשיתבונן איך דאני ה' לא שניתי¹³ שלא יש שום בין¹⁴ קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע¹⁵ ואתה הוא לאחר שנברה"ע דכללות השתלשלות העולמות הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות וא"כ כל מעשה התחתונים אינו נוגע כלל וא"כ הנשמה היא מתבוששת מא"ס לכן צריכה עוזר וסעד, והענין הוא דהנה הנשמה שירדה למטה להתלבש בגוף אין זה לצורך עצמה¹⁶ שה"ה חלק אלוקה ממעל ממש¹⁷ אלא עיקר ירידתה למטה הוא לברר הנה"ב ורפ"ח ניצוצין¹⁸ שנפלו בשבה"כ, והנה הרפ"ח ניצוצין מעת שבה"כ ה"ה נפרדים ופי' נפרדים הוא שהוא חוץ לגמרי דהרי אין עוד

דרעא
מלבדו¹⁹ ולית אתר פנוי מיני'²⁰ וכל מה שהוא בעולם אין שייך לומר שהוא נפרד שהרי לית אתר פנוי וא"כ אינו נפרד, והרפ"ח ניצוצין שהם נפרדים צ"ל שהם חוץ לגמרי ובכדי שג"ז יתעלה למעלה צ"ל שושבין דהנה עד"מ למטה מי הוא הנכנס למלך מי שהוא עבדו בל"א אונטער טעניגער, שבלעדו אינו מלך דאין מלך בלא עם²¹ מ"מ גם הוא צריך שושבין מפני שהוא מתבושש מכ"ש מי שהוא מבר צריך שושבין, וכמו"כ כאן כדי שיתעלה גם הרפ"ח ניצוצין שהם חוץ צ"ל שושבין.

הואפי' הנשמה מצד עצמה הגם שטהורה היא²² פי' טהורה הוא שלילה שהוא נקי מכל סיג ופסולת ולא שהנשמה ישנה במציאות לא כן שה"ה אינו דבר נוסף על עצמותו, מ"מ כשצריכה להתלבש בגוף צ"ל בה שינוים וזהו בראת יצרת נפחתה בראת הוא בריאה יש מאין היינו שנעשה מציאות היש וכמו שהיתה תחילה בעולם אצי' הרי היתה בבחי' אין א"כ ה"ז דבר חדש שנולד בה שנעשה מציאות היש, יצרת הוא ציור החומר דבריאה נק' חומר שמוכן לקבל כל הצורות וא"כ אינו הגבלה כ"כ ויצי' הוא שעושה בה²³ צורה²⁴ שיה' צורה זו ולא אחרת א"כ ה"ז הגבלה יותר וכמו דיו שכותב בו אותיות הרי קודם שכתב הי' דיו מוכן לקבל כל הצורות שיעשה ואחר שכתב הרי הגבילו על אותיות אלו דוקא וא"י לכתוב בו אותיות אחרות וזהו הגבלה, ונפחת הוא נגד עשי' שע"ז נא' אף עשיתיו אף הפסיק הענין²⁵ דעשי' לגבי יצי' יותר אין ערוך מיצי' לגבי בריאה דבריאה ויצי' הם כמו מח' ודיבור דשניהם אותיות אלא דמח' הוא גילוי העלם העצמי לגבי עצמו ודיבור הוא גילוי העלם עצמי לגבי זולתו²⁶, אותיות הוא גילוי וכמ"ש אמר שומר אתא בקר²⁷, ופעמים נת' שאותיות הדבור יש בהם כח מה שלא יש באותיות המח' דאותיות הדבור יש בהם כח לקשר גם את זולתו עד שימסור נפשו כמו רבו שלמדו חכ' ע"פ דין אבידתו²⁸ ומס"נ עליו²⁹

וערב
והוא מפני שקשור אליו שהשפיע לו חכ' בדיבור, ולכן ברה"ע הי' בדיבור ולא במח' והוא כדי שאפי' איך שנעשה מציאות היש יהי' בטל להאין שיהי' התקשרות לאלקות, הרי שדיבור למעלה גם ממח' אך לכה"פ הם בערך זה לזה, אבל עשי' לגבי דיבור אינו בערך כלל³⁰, דדיבור יש נפ"מ מי הוא המדבר והמצוה, אבל מעשה אינו נוגע מי האומן רק שבח הכלי, והנשמה שהי' בה כל השינוים הנ"ל וכשצריכים אח"כ להתעלות למעלה צריכה לשושבין להיות לה לעזר וסעד.

זוזהו אהרן שהוא שושבינא דמטרוניתא שהוא הי' נשמה דאצי' וירד לבריאה להעלות נשמות ישראל³¹ וזהו שכ' ואהרן מ"ה הוא³², מ"ה הוא הביטל כמו שהוא באצי' וכמ"ש שם מ"ה דאיהו אורח אצי'³³, ששם איהו וחיוהי חד³⁴ ואהרן הי' למטה ג"כ כמו שהוא באצי', וכתי' ואנחנו³⁵ מ"ה³⁶ כולל משה א"ע ג"כ כמו שמשה משה לא פסיק טעמא³⁷ כמו"כ אהרן ג"כ לא פסיק טעמא בינייהו וכתי' ויבדל אהרן להקדישו קדה"ק³⁸ שהי' למטה ג"כ מובדל ומרומם בבחי' קדה"ק לכן הי' בכחו להיות עזר וסעד, דהנה כאו"א מישראל שרש נשמתו מחכ' דאצי' וכמ"ש בתניא³⁹ אפי' מי שממשיך ע"י יחודים נפש דמל' דמל' דעשי'⁴⁰ בתוכו מל' דיצי' מל' דבריאה מל' דאצי' שבתוכו מלובש חכ' דאצי' שבו שורה אוא"ס א"כ כל נשמה שרשו בחכ' רק מפני השינוים דבראת כו' שהי' בה צריכה לעזר וסעד ואם נא' דאהרן ג"כ הי' בו שינוים הללו הי' צריך ג"כ לעזר וסעד ובאמת ה"ה הוא⁴¹ המסייע לנש"י והוא מפני שהי' למטה כמו למעלה (לבד מגוהרקא⁴² כו' אפ"ל ג"כ כנ"ל), ועל ל' הקבלה אהרן הוא נצח דאבא⁴³ ומה שייך לזה נצחון דכדי להעלות הניצוצין הרי יש מונעים ומעכבים

חרעג
ולעמוד נגד כל מונעו⁴⁴ צריך לזה נצחון ואהרן הי' נצח דאבא שהוא בחי' חכ'⁴⁵ ובחכ' גופא הוא כח הנצחון דחכ', ועי"ז נמשך (בפ"א⁴⁶ ה"ג⁴⁷ דאימא שהוא בחי') אם הבנים שמחה⁴⁸ והארת החכ' ג"כ דח"ב הם תרדל"מ⁴⁹ הוא בחי' אורה ושמחה⁵⁰ ובעבודה הו"ע שמחה של מצוה, דהנה על כל מצוה אנו מברכים אשר קדשנו במצותיו וצונו אשר הוא ל' תענוג⁵¹ כמ"ש באשרי כי אשרוני⁵² ובחי' עונג העליון נמשך עד למטה.

טוהענין הוא דהנה כתי' תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל⁵³, כל הוא המחבר שמים וארץ כמ"ש כי כל בשמים וארץ⁵⁴ דאחיד בשמיא וארעא⁵⁵ וכמ"ש אני אענה את השמים⁵⁶ והם יענו את הארץ ועמוד המחברם נק' כל ויש עמוד המחבר געה"ע וגעה"ת⁵⁷ נק' ג"כ כל דכל שהוא⁵⁸ מחבר נק' כל, והנה כל הם אותיות לך⁵⁹ וההפרש ביניהם הוא דכמו שהמדות משפיעים במל' ע"י צדיק יסוד עולם נק' כל ולך הוא כמו שע"ס המשפיעים עצמם בטילים לא"ס וכמ"ש לך הוי' הגדולה והגבורה⁶⁰ שמדת הגדולה והגבורה בטלים לך. והנה עבודה בשמחה הוא מרוב כל, שעי"ז ממשיכים בחי' לך שלמעלה מכל, דכל הוא השפעה ונודע שכל השפעה א"א להיות כמו אצל המשפיע עצמו כ"א רק הארה ממנו והוא חלק עשירי⁶¹

יעדר
ולא במדידה אלא במעלות (צ"ע) וא"כ משנת"ל בחי' כל שהוא מה שהמדות משפיעים במל' ה"ה רק הארה אבל בחי' לך הוא כמו ע"ס המשפיעים עצמן בטלים לאוא"ס שלמעלה מהם ובחי' זו יומשך למטה ה"ה בחי' עצמיות וזהו מרוב כל.

יאוביאור הענין דהנה שרש המצות הוא בגולגלתא היינו בלבנונית דגולגלתא⁶², דהנה תורה נמשלה לשערות⁶³ וכמ"ש סלסלה ותרוממך⁶⁴ כמו סלסול השערות הוא להפריד כל שער שיהי' מונח על מקומו, כמו"כ ברורי הלכות כמו ורמינהו שהוא קשי' וענין הקושיא הוא בלבול ואח"כ מתרצים ל"ק הכא במאי עסקינן או אבע"א כו' וזהו"ע סלסול השערות שהו"ע בירורי ההלכות, ועי"ז תרוממך נתרומם הנפש, והנה השערות הם חלולים⁶⁵ והו"ע אור השכל המלובש באותיות אור בכלי וכמו תוס' ור"ן⁶⁶ א"א ליקח ההשכלה כ"א ע"י האותיות וזהו מה שהשערות הם חלולים, והנה הגולגלתא נושא וסובל עליו השערות, דהנה התורה הוא פי' וביאור המצות⁶⁷ וא"כ המצות נושאים עליהם התורה ואור השכל שבתורה וכמו האדם שנושא השערות ובאדם הוא הגולגלתא, וכמו עד"מ הקלף שנושא וסובל האותיות הכתובים עליו כמו"כ המצות נושאים עליהם את התורה, וזהו שהמצות הם לבנוניתא דגולגלתא דהלבנונית שבין שער לשער נושא השער, וזהו שנק' תרי"ג ארחין דגולגלתא⁶⁸, אורח הוא דרך שהולך מעיר לעיר וכמו"כ המצות הם אורח ושביל להמשיך עד למטה מטה (ע' בסידור ח"ב בענין ישיש כגבור לרוץ אורח⁶⁹ כו') והנה כל בחי' גולגלתא א"א שיומשך למטה כ"א הארה ממנו וזהו"ע השמחה של מצוה, וזהו אשר קדשנו במצותיו מה שהקב"ה מניח תפילין⁷⁰ הקב"ה מתעטף בציצית⁷¹ שהם מצות של מעלה נמשכו למטה ג"כ וגם כשיתבונן שהמצות הם רצה"ע והוא המשלים הרצה"ע עי"ז יהי' שמח