Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אסמכוני באשישות
ש"פ ויק"פ תר"ם לפ"ק
סמכוני באשישות1 רפדוני בתפוחים כי2 חולת אהבה אני, הנה כנס"י בזמן החורבן4 קוראים א"ע3 בשם חולת אהבה וע"ז מבקשים סמכוני באשישות כו', דהנה ענין חולת אהבה הוא מצד ההעדר כשרוצה איזה דבר ואינו יכול להשיג5 אותה. וכמ"ש בגמ' מעשה בא' שהעלה בלבו טינא6 כו'. והנמשל הוא דהנה ישראל אומרים פעמים בכ"י שמע7 ישראל כו' ואהבת את ה' אלקיך9, שרש אהבה הוא אבה10 ל' רצון ותשוקה לאלקות שהוי' יהי' אלקיך אלוקה שלך11 שיהי' גילוי שם הוי' אך א"א שיומשך עכשיו ומצד זה הוא החולת אהבה. אך לא בכל זמן כן דהנה אמרז"ל שמש בשבת צדקה לעניים12 וכמ"ש13 וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה מרפא כנפי'14, דבשבת מאיר שם הוי'15 ולכן אחר שבת כתי' ביום עשות הוי'16 כו'
ש"פ ויק"פ תר"ם לפ"ק
סמכוני באשישות1 רפדוני בתפוחים כי2 חולת אהבה אני, הנה כנס"י בזמן החורבן4 קוראים א"ע3 בשם חולת אהבה וע"ז מבקשים סמכוני באשישות כו', דהנה ענין חולת אהבה הוא מצד ההעדר כשרוצה איזה דבר ואינו יכול להשיג5 אותה. וכמ"ש בגמ' מעשה בא' שהעלה בלבו טינא6 כו'. והנמשל הוא דהנה ישראל אומרים פעמים בכ"י שמע7 ישראל כו' ואהבת את ה' אלקיך9, שרש אהבה הוא אבה10 ל' רצון ותשוקה לאלקות שהוי' יהי' אלקיך אלוקה שלך11 שיהי' גילוי שם הוי' אך א"א שיומשך עכשיו ומצד זה הוא החולת אהבה. אך לא בכל זמן כן דהנה אמרז"ל שמש בשבת צדקה לעניים12 וכמ"ש13 וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה מרפא כנפי'14, דבשבת מאיר שם הוי'15 ולכן אחר שבת כתי' ביום עשות הוי'16 כו'
בשכב
ובאמת בשבת מאיר מדרי' שלמעל' משם הוי' וכמ"ש אז תתענג17 על הוי'18 למעלה משם הוי', וזהו ישבעו ויתענגו מטובך19, טוב העצמי ענג העצמי (וזהו מטובך לנוכח והו"ע מ"ש ורב טוב20 לבית ישראל8 וכתי' מה רב טובך21 אשר צפנת ליריאיו, צפנ"ת בגימ' כתר22, וכמו"כ יש בכל יום מדרי' שבת והו"ע התפלה23 וזהו שכ' אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך25 נשבעה בטו"ב ביתך קדוש היכלך), ומצד העונג נתרפא החולת אהבה24, וזהו שארז"ל אינו דומה מאור פניו של אדם26 בשבת ממאור פניו של אדם בחול וזהו מצד העונג. אך בחול אז החולת אהבה, וזהו שמבקשים סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כמו חולה סומכין אותו בריחות טובים לחזק ההרגש כמו"כ כאן צ"ל אשישות כו'.
ובאמת בשבת מאיר מדרי' שלמעל' משם הוי' וכמ"ש אז תתענג17 על הוי'18 למעלה משם הוי', וזהו ישבעו ויתענגו מטובך19, טוב העצמי ענג העצמי (וזהו מטובך לנוכח והו"ע מ"ש ורב טוב20 לבית ישראל8 וכתי' מה רב טובך21 אשר צפנת ליריאיו, צפנ"ת בגימ' כתר22, וכמו"כ יש בכל יום מדרי' שבת והו"ע התפלה23 וזהו שכ' אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך25 נשבעה בטו"ב ביתך קדוש היכלך), ומצד העונג נתרפא החולת אהבה24, וזהו שארז"ל אינו דומה מאור פניו של אדם26 בשבת ממאור פניו של אדם בחול וזהו מצד העונג. אך בחול אז החולת אהבה, וזהו שמבקשים סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כמו חולה סומכין אותו בריחות טובים לחזק ההרגש כמו"כ כאן צ"ל אשישות כו'.
גוהנה צ"ל מהו"ע אשישות, הנה פי' אשישות ענבים, וכמ"ש ואוהבי אשישה ענבים27, דהנה היין כנוס בתוך הענבים והו"ע יין המשמח אלקים ואנשים28 (בפ"א29 ישמח ישראל בעושיו30 ) ומקשים אם אנשים משמח אלקים מה משמח31, והענין דהנה ברה"ע הי' ע"י שם אלקים32 וכמ"ש בראשית ברא אלקים (ות"י בחוכמתא33 ) וכתי' ויקרא אלקים34 ל"ב פעמים שם אלקים במע"ב35 נגד ל"ב נת"ח36
דשכג
דבריאה יש מאין היא מבחי' חכ', ששהיו37 שרפים בבריאה וחיות ביצי' ואופנים בעשי'38 עד שנהי' האדם שלמטה שהוא מרוחק יותר מכולם ומה שיש נבראים למטה מהם ה"ה אינם בעלי השגה כלל אבל האדם נעשה בצלמינו וכדמותינו39 ה"ה מרוחק יותר מכולם, והירידה הוא צורך עלי'40 דע"י אתכפי' ואתהפכא יבוא לבחי' ביטול היש, אך צ"ל דהנה הנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי הוי' אשר עמדתי לפניו41 שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות דאין עמידה למעלה אלא ביטל42 וכמ"ש שרפים עומדים43, ויעמידם לעד44, ומלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות הם מפנימיות הכלים45 כ"ש שהם בטלים לאלקות, וירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר וכל הדרכים בחזקת סכנה46, וא"כ מהו העלי'.
דבריאה יש מאין היא מבחי' חכ', ששהיו37 שרפים בבריאה וחיות ביצי' ואופנים בעשי'38 עד שנהי' האדם שלמטה שהוא מרוחק יותר מכולם ומה שיש נבראים למטה מהם ה"ה אינם בעלי השגה כלל אבל האדם נעשה בצלמינו וכדמותינו39 ה"ה מרוחק יותר מכולם, והירידה הוא צורך עלי'40 דע"י אתכפי' ואתהפכא יבוא לבחי' ביטול היש, אך צ"ל דהנה הנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי הוי' אשר עמדתי לפניו41 שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות דאין עמידה למעלה אלא ביטל42 וכמ"ש שרפים עומדים43, ויעמידם לעד44, ומלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות הם מפנימיות הכלים45 כ"ש שהם בטלים לאלקות, וירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר וכל הדרכים בחזקת סכנה46, וא"כ מהו העלי'.
הוהענין דהנה כתי' סלסלה ותרוממך47, ואמרז"ל לא הוה ידעי רבנן48 מאי סלסלה חזיא דקא מהפך בי מזיא אמרית לי' עד מתי אתה מסלסל בשערות, דהנה השערות יונקים ממותרי מוחין49 ומ"מ הם צומחים על הגולגלת וכמו"כ התורה שרשה מחכ'50 ונמשלה לשערות51 כמו סלסול השערות הוא שכל שערה תהי' מונחת על מקומה, כמו"כ תורה היא ג"כ ענין הבירור כמו ורימינהו שהיא קשי', וענין הקושי' הוא שכאן אמר כך וכאן אמר כך ה"ז בלבול וכמו השערות כמו שהם מחוברים ה"ז בלבול השערות, ואח"כ מתרצים לא קשי' שזה ענין בפ"ע וזה ענין בפ"ע וזהו"ע בירורי ההלכות, ועי"ז ותרוממך שנתרומם52 הנפש בעילוי אחר עילוי שנכלל בבחי' אין, דהנה והחכ' מאין תמצא53 שהוא אין דכתר המהווה מציאות החכ'
ושכד
אבל א"ס הוא מרומם ונשגב מגדר עולמות ומע"ס, דע"ס הם נק' רזא דשמא קדישא54 רזא דמהימנותא55 כמו שם האדם אינו נוגע לעצמיות האדם56 אפי' לחו"ב דעצם מכ"ש לעצמיות וכמו"כ למעלה הנה כתי' אני הוי' הוא שמי57, הוא שמי שקרא לי אדה"ר58 בשעה שקרא אדה"ר שמות לבהמה ולחי' ולעוף59 א"ל ואני מה שמי א"ל לך נאה לקרות הוי'60 דיו"ד הוא חכ'61 ה' בינה דחכ' הוא ראשית ההשתל'62 אבל א"ס הוא מרומם ונשגב מע"ס דאין ערוך אליך63 דקמי' כולא כלא חשיב64, וזהו העלי' דישראל שנכללים בקדש העליון וזהו שכ' קדושים תהיו65 כמו שא"ס הוא קדוש ומובדל כמו"כ ישראל ג"כ יוכללו בקדש העליון, וזהו ואנשי קדש תהיון לי66, שיוכללו בקדש העצמי, וזהו העלי' לאשתאבא בגופא דמלכא67, ובאמת הוא בחי' א"ס אלא שנק' גופא, וזהו העלי' שיתעלו בבחי' אין, אך הוא בחי' אין דכולא קמי' כלא חשיב.
אבל א"ס הוא מרומם ונשגב מגדר עולמות ומע"ס, דע"ס הם נק' רזא דשמא קדישא54 רזא דמהימנותא55 כמו שם האדם אינו נוגע לעצמיות האדם56 אפי' לחו"ב דעצם מכ"ש לעצמיות וכמו"כ למעלה הנה כתי' אני הוי' הוא שמי57, הוא שמי שקרא לי אדה"ר58 בשעה שקרא אדה"ר שמות לבהמה ולחי' ולעוף59 א"ל ואני מה שמי א"ל לך נאה לקרות הוי'60 דיו"ד הוא חכ'61 ה' בינה דחכ' הוא ראשית ההשתל'62 אבל א"ס הוא מרומם ונשגב מע"ס דאין ערוך אליך63 דקמי' כולא כלא חשיב64, וזהו העלי' דישראל שנכללים בקדש העליון וזהו שכ' קדושים תהיו65 כמו שא"ס הוא קדוש ומובדל כמו"כ ישראל ג"כ יוכללו בקדש העליון, וזהו ואנשי קדש תהיון לי66, שיוכללו בקדש העצמי, וזהו העלי' לאשתאבא בגופא דמלכא67, ובאמת הוא בחי' א"ס אלא שנק' גופא, וזהו העלי' שיתעלו בבחי' אין, אך הוא בחי' אין דכולא קמי' כלא חשיב.
זוזהו נכנס יין יצא סוד68, ובעבודה הו"ע האהבה המוסתרת שיש בכאו"א מישראל אלא שהוא מוסתר ונעלם, וזהו שיצא מהעלם אל הגילוי. ועוי"ל יין הוא כנוס בענביו והו"ע יינה69 של תורה70 שהלכות נתלבשו בדברים גשמים וע"י נכנס יין הו"ע סלסלה, עי"ז יצא סוד, סוד הוי' ליריאיו71, ובאמת גם למעלה משם הוי',
חשכה
וזהו יין המשמח אלקים, דהנה אלקים הוא בחי' הצמצום72 ול"ב פעמים אלקים במע"ב ובכל אלקים יש ק"ך צירופי' דאלקים73 והיין הוא משמח אלקים שנמשך בחי' הוי'.
וזהו יין המשמח אלקים, דהנה אלקים הוא בחי' הצמצום72 ול"ב פעמים אלקים במע"ב ובכל אלקים יש ק"ך צירופי' דאלקים73 והיין הוא משמח אלקים שנמשך בחי' הוי'.
טרפדוני בתפוחים הוא כמ"ש וריח אפך כתפוחים74, הנה ריח דמאכל הוא מדרי' היותר גבוה מריח דמשקה, דהנה איתא בזהר אכלו ריעים75 לעילא שתו ושכרו דודים לתתא, אכלו ריעים לעילא הוא בחי' חו"ב שתו ושכרו דודים לתתא זו"נ, וזהו שמיעה בהאי אתר תליא76 עשי' לעילא, שמיעה בהאי אתר תליא מפרשים על בחי' מל' עשי' לעילא הוא בחי' בינה, הרי שמאכל הוא למעלה ממשקה וריח של מאכל הוא למעלה גם מעצם מאכל, דהנה ריח הוא דבר שהנשמה נהנה77 ממנו ולא הגוף דמאכל הוא מחבר הנשמה עם הגוף וריח הוא רק ממשיך הארת הנפש בהגוף, והו"ע מצות78 של מעלה הגם שמצות למטה הם מצות המלך79 מ"מ הרי תרי"ג מצות דאורייתא80 וז'83 מצות דרבנן82 הם תר"ך81 עמודי אור84 דכתר והוא עטרה ע"ג הראש שהוא בחי' מקיף, וכללות כל המצות הם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו85 כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת, הרי כתי' צדקה תרומם גוי86 כמו גבי תורה כתי' סלסלה ותרוממך כך צדקה תרומם גוי וגם נמשך בחכ' ג"כ דע"י מעשה מזדככים מוחו ולבו אלף פעמים ככה87 וזהו"ע רפדוני בתפוחים.
ישכו
אך צ"ל מה צריכים לשניהם סמכוני באשישות וגם רפדוני בתפוחים, הענין הוא דהנה אי' בענין שוהם וישפה88 שיש ב' אופנים ביחודים עד"מ א' עומד בגובה ההר וא'89 בשפולי ההר, יש ב' אופנים באופן יחודם או שהעליון יורד לתחתון או שהתחתון יעלה לעליון, כמו"כ יובן למעלה הנה כתי' שמאלו תחת לראשי90 וימינו תחבקיני, שמאלו תחת לראשי הו"ע שמאל דוחה91 והוא התורה שהיא המשכה מלמעלמ"ט כדי שיהי' העלאה מלמטלמ"ע, ומה שתורה נק' בשם שמאלו הגם שהיא תורת חסד92, הוא מפני שתורה היא כשר פסול טמא טהור אלו טרפות93 ואילו אסורות94, פי' שהם אסורים וקשורים בידי החיצונים95 וא"א שיתעלו, ועי"ז הכשרים יכולים להתעלות, וזהו שעיקר למוד התורה הוא דוקא בדיבור96 שמדחה החיצונים. וזהו"ע מתניתא מלכתא97 כמו מלך שגוזר אומר כך בתורה שפוסק כשר פסול כו' וזהו"ע סלסול השערות דתחילה הדין מעורב וע"י שפוסקין כך ולא כך זהו"ע הסלסול, וימינו תחבקיני הוא ההמשכה מלמעלמ"ט ע"י מצות, וכללות כל המצות הוא מצות צדקה שהוא להחיות רוח שפלים98 דעני דלית לי' מגרמי' כלום ה"ה נותן לו חיות, כמו"כ ע"י המצות ממשיכים המשכת אלקות [שכולם שפלים ודלים לגבי הקב"ה], ותחילה צ"ל שמאלו תחת לראשי והוא כמ"ש על כן ירום ראש99, ראש הוא נש"י100 וצריכים להרים הראש ועי"ז אח"כ וימינו תחבקיני, וכמו"כ סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים הוא ג"כ ענין שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקיני שהם תורה ומצות לכן צריכים לשניהם שאינו שייך המשכה בלא העלאה, וזה מה שת"י101 על סמכוני באשישות הם משה ואהרן שסומכין את ישראל בתורה ועי"ז נרפא החולת אהבה, דהנה תורה היא אש דת102 וזהו באשישות ל' אש103, אך הוא אש אוכלה אש104 שאוכל האש זר, דהנה החולת אהבה הוא מצד ההעדר והוא מחמת האש זר ותאוות עוה"ז, אך אש דתורה אוכל האש זר ממילא מתרפא החולת אהבה, וזהו סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני מפני שחולת
אך צ"ל מה צריכים לשניהם סמכוני באשישות וגם רפדוני בתפוחים, הענין הוא דהנה אי' בענין שוהם וישפה88 שיש ב' אופנים ביחודים עד"מ א' עומד בגובה ההר וא'89 בשפולי ההר, יש ב' אופנים באופן יחודם או שהעליון יורד לתחתון או שהתחתון יעלה לעליון, כמו"כ יובן למעלה הנה כתי' שמאלו תחת לראשי90 וימינו תחבקיני, שמאלו תחת לראשי הו"ע שמאל דוחה91 והוא התורה שהיא המשכה מלמעלמ"ט כדי שיהי' העלאה מלמטלמ"ע, ומה שתורה נק' בשם שמאלו הגם שהיא תורת חסד92, הוא מפני שתורה היא כשר פסול טמא טהור אלו טרפות93 ואילו אסורות94, פי' שהם אסורים וקשורים בידי החיצונים95 וא"א שיתעלו, ועי"ז הכשרים יכולים להתעלות, וזהו שעיקר למוד התורה הוא דוקא בדיבור96 שמדחה החיצונים. וזהו"ע מתניתא מלכתא97 כמו מלך שגוזר אומר כך בתורה שפוסק כשר פסול כו' וזהו"ע סלסול השערות דתחילה הדין מעורב וע"י שפוסקין כך ולא כך זהו"ע הסלסול, וימינו תחבקיני הוא ההמשכה מלמעלמ"ט ע"י מצות, וכללות כל המצות הוא מצות צדקה שהוא להחיות רוח שפלים98 דעני דלית לי' מגרמי' כלום ה"ה נותן לו חיות, כמו"כ ע"י המצות ממשיכים המשכת אלקות [שכולם שפלים ודלים לגבי הקב"ה], ותחילה צ"ל שמאלו תחת לראשי והוא כמ"ש על כן ירום ראש99, ראש הוא נש"י100 וצריכים להרים הראש ועי"ז אח"כ וימינו תחבקיני, וכמו"כ סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים הוא ג"כ ענין שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקיני שהם תורה ומצות לכן צריכים לשניהם שאינו שייך המשכה בלא העלאה, וזה מה שת"י101 על סמכוני באשישות הם משה ואהרן שסומכין את ישראל בתורה ועי"ז נרפא החולת אהבה, דהנה תורה היא אש דת102 וזהו באשישות ל' אש103, אך הוא אש אוכלה אש104 שאוכל האש זר, דהנה החולת אהבה הוא מצד ההעדר והוא מחמת האש זר ותאוות עוה"ז, אך אש דתורה אוכל האש זר ממילא מתרפא החולת אהבה, וזהו סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני מפני שחולת
יאשכז
אהבה אני והוא מחמת האש זר שמונע ומעכב לכן מבקשים כנס"י סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כו'.
אהבה אני והוא מחמת האש זר שמונע ומעכב לכן מבקשים כנס"י סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כו'.