Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אגדולה תשובה
ש"פ ויקרא ט"ל לפ"ק
גדולה תשובה1 שמביא רפואה לעולם2, ולכאורה צ"ל מה שייך רפואה לעולם, והלא רפואה אינו שייך כ"א למדבר או לבע"ח אבל כאן משמע שהרפואה היא לעולם מה שייך לעולם רפואה. והענין דהנה נת"ל3 שחולה הו"ע חולת אהבה4 אך יש עוד מין חולה והוא מ"ש כל מחלה5 אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני הוי' רפאיך ואמרז"ל מחלה זו מרה6, דהנה כתי' נופת תטופנה שפתי זרה7 ואחריתה מרה כלענה8 ואי' בזהר שקאי על ק"נ9, והנה מבואר בסש"ב דק"נ הוא מעורב טו"ר10 ומזה נמשך עשי' שהוא רובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בו ומזה הם התאוות היתר אשר אסרן התורה וראי' מבן סורר ומורה11 אמרה תורה ימות זכאי12, דהנה אי' במשנה13 מאימתי נעשה בן סורר ומורה משיאכל טרטימר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי, ובאמת הרי אין זה איסר, שהרי מותר לאכול בשר ולשתות יין, אך הוא יתר מכפי המדה אמרה תורה ימות זכאי אף שהוא זכאי מ"מ ימות, הרי שתאוות היתר מלבד שהם אסורים מפני שיבוא לתאוות איסר הרי חייבה התורה עליהם מיתה, ואי' בחינוך14 מי שהוא רודף אחר תאוות היתר עובר על לאו דלא תתורו15 ובחיי16 מאריך בענין זה, ובאמת הרי צ"ל בהיפך וכמ"ש ותורתך בתוך מעי17 שאמר דוד א"ע כל מה שבתוך מעי הכל ע"פ דרכי18 התורה והנהגת פרישותו19 לא מה שירצה האדם יעשה אלא צ"ל פרישה, וזהו צדיק אוכל לשובע נפשו20 כמו א' שאוכל בעת שהוא שבע הרי אין בזה תאווה וכמו"כ צ"ל בכל הדברים שיהי' בלא תאווה.
ש"פ ויקרא ט"ל לפ"ק
גדולה תשובה1 שמביא רפואה לעולם2, ולכאורה צ"ל מה שייך רפואה לעולם, והלא רפואה אינו שייך כ"א למדבר או לבע"ח אבל כאן משמע שהרפואה היא לעולם מה שייך לעולם רפואה. והענין דהנה נת"ל3 שחולה הו"ע חולת אהבה4 אך יש עוד מין חולה והוא מ"ש כל מחלה5 אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני הוי' רפאיך ואמרז"ל מחלה זו מרה6, דהנה כתי' נופת תטופנה שפתי זרה7 ואחריתה מרה כלענה8 ואי' בזהר שקאי על ק"נ9, והנה מבואר בסש"ב דק"נ הוא מעורב טו"ר10 ומזה נמשך עשי' שהוא רובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בו ומזה הם התאוות היתר אשר אסרן התורה וראי' מבן סורר ומורה11 אמרה תורה ימות זכאי12, דהנה אי' במשנה13 מאימתי נעשה בן סורר ומורה משיאכל טרטימר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי, ובאמת הרי אין זה איסר, שהרי מותר לאכול בשר ולשתות יין, אך הוא יתר מכפי המדה אמרה תורה ימות זכאי אף שהוא זכאי מ"מ ימות, הרי שתאוות היתר מלבד שהם אסורים מפני שיבוא לתאוות איסר הרי חייבה התורה עליהם מיתה, ואי' בחינוך14 מי שהוא רודף אחר תאוות היתר עובר על לאו דלא תתורו15 ובחיי16 מאריך בענין זה, ובאמת הרי צ"ל בהיפך וכמ"ש ותורתך בתוך מעי17 שאמר דוד א"ע כל מה שבתוך מעי הכל ע"פ דרכי18 התורה והנהגת פרישותו19 לא מה שירצה האדם יעשה אלא צ"ל פרישה, וזהו צדיק אוכל לשובע נפשו20 כמו א' שאוכל בעת שהוא שבע הרי אין בזה תאווה וכמו"כ צ"ל בכל הדברים שיהי' בלא תאווה.
בשכח
אך מי שהוא משוקע בתאוות היתר ה"ז חולה, וזהו שכ' גבי בשר [היתר] (איסר)21 והי' לכם לזרא22 ופירש"י לחרב והוא כמ"ש כאן חדה כחרב פיות23 שהוא מאבד, וזהו מחלה זו מרה והוא כמ"ש נופת תיטופנה שפתי זרה ואחריתה מרה כלענה, דהנה תי' מחלה יש בו ב' פי' א' ל' חולי ב' ל' מתיקות וכמו מחליא לי' לישבח24 וזהו שאי' במד'25 ע"פ והסיר ה' ממך כל חולי26 זה היצה"ר, ופי' המת"כ שהמד' מפרש ב' פי' בתיבת חולי ל' מחליא ול' חולאת, וי"ל זה על ב' דרכים א' ע"פ פשוט שהיצה"ר מסית ומדיח וממתק איך שטוב לו אך אחריתה מרה כלענה, ובאמת י"ל דהנה העונש בא לאחר זמן לא תיכף וזהו שתחלתו מתוק אך סופו כשבא העונש אז מר, ותי' מר הוא ב"פ ק"ך דהנה י"ש ק"כ צירופי' דשם אלקים*28 והנה ע"ב צירופים הראשונים הם גבורות ממותקות, אך מ"ח צירופי' אחרונים28 הם גבו' בלתי ממותקות וכשמתחברים ק"ך צירופי' דנוגה עם ק"ך צירופי' דקדושה27 אז נעשים גבורות קשות להשמיד להרג ולאבד29, והסיר ה' ממך כל חולי אי' במד' ממך שהחולי הוא ממך30, דהנה אי' במד' משעה שא' הקב"ה31 ראה הנה נתתי32 לפניך את החיים ואת הטוב כו' לא ירדה טובה לעושה33 רעה ולא רעה לעושה טובה אלא טובה לעושה טובה כו' וא"כ הרי האדם בעצמו ממשיך זה.
אך מי שהוא משוקע בתאוות היתר ה"ז חולה, וזהו שכ' גבי בשר [היתר] (איסר)21 והי' לכם לזרא22 ופירש"י לחרב והוא כמ"ש כאן חדה כחרב פיות23 שהוא מאבד, וזהו מחלה זו מרה והוא כמ"ש נופת תיטופנה שפתי זרה ואחריתה מרה כלענה, דהנה תי' מחלה יש בו ב' פי' א' ל' חולי ב' ל' מתיקות וכמו מחליא לי' לישבח24 וזהו שאי' במד'25 ע"פ והסיר ה' ממך כל חולי26 זה היצה"ר, ופי' המת"כ שהמד' מפרש ב' פי' בתיבת חולי ל' מחליא ול' חולאת, וי"ל זה על ב' דרכים א' ע"פ פשוט שהיצה"ר מסית ומדיח וממתק איך שטוב לו אך אחריתה מרה כלענה, ובאמת י"ל דהנה העונש בא לאחר זמן לא תיכף וזהו שתחלתו מתוק אך סופו כשבא העונש אז מר, ותי' מר הוא ב"פ ק"ך דהנה י"ש ק"כ צירופי' דשם אלקים*28 והנה ע"ב צירופים הראשונים הם גבורות ממותקות, אך מ"ח צירופי' אחרונים28 הם גבו' בלתי ממותקות וכשמתחברים ק"ך צירופי' דנוגה עם ק"ך צירופי' דקדושה27 אז נעשים גבורות קשות להשמיד להרג ולאבד29, והסיר ה' ממך כל חולי אי' במד' ממך שהחולי הוא ממך30, דהנה אי' במד' משעה שא' הקב"ה31 ראה הנה נתתי32 לפניך את החיים ואת הטוב כו' לא ירדה טובה לעושה33 רעה ולא רעה לעושה טובה אלא טובה לעושה טובה כו' וא"כ הרי האדם בעצמו ממשיך זה.
גומ"מ אל יאמר נואש דהנה יש בכחו להפוך דהנה אי' בזהר שהוא כמשל זונה עם בן המלך34 דעיקר כוונת היצה"ר הוא שלא יעשה הרע, וזהו מ"ש בקהלת הוא ענין רע אשר נתן אלקים לבני אדם לענות בו35, רע הוא יצה"ר וכמ"ש כי יצר לב האדם רע מנעוריו36, וכמו בורא רע37, ראה נתתי לפניך כו' ואת הרע, אשר נתן אלקים לבנ"א כוח לענות בו ע"ד מלאך רע בע"כ יענה אמן38, וזהו ואהבת את ה'
דשכט
אלקיך בכל לבבך בשני יצריך39 שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, והוא ע"י ההתבוננות שקודם לזה שמע ישראל הוא ביטול דיחו"ע40 איך שכולא קמי' כלא חשיב41 אך הנה"ב אינו שייך שיתפעל מהתבוננות דיחו"ע כ"א מהתבוננות דיחו"ת וזהו בשכמל"ו42 שכללות העולמות הם רק משם והארה בעלמא וההארה בטל לאלקות והנה"ב בעצם אינו רע43 ולכן אמרו במד' שהחולי ממך לכן אפשר להפוך אותו, וזהו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך דמצרים הוא מצרים וגבולים44 והו"ע תאוות גשמים45 לא אשים עליך שנהפך היצה"ר, כי אני ה' רפאיך וצ"ל מאחר שלא אשים מה שייך רפואה, הגם שי"ל מפני שאני ה' רפאיך לכן לא אשים, לפ"ז אינו שייך לומר רפאיך דרופא משמע שעושה איזה פעולה, והענין דהנה רפאות תהי לשריך46 ואי' במאור עינים מהר"ן ז"ל47 שקאי על מאמר המין שחלק בין פלגא דלעילא לפלגא דלתתא48 והשיב לו שאין חילוק וזהו שכ' רפאות כו' שפלגא דלתתא יהי' כמו פלגא דלעילא.
אלקיך בכל לבבך בשני יצריך39 שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, והוא ע"י ההתבוננות שקודם לזה שמע ישראל הוא ביטול דיחו"ע40 איך שכולא קמי' כלא חשיב41 אך הנה"ב אינו שייך שיתפעל מהתבוננות דיחו"ע כ"א מהתבוננות דיחו"ת וזהו בשכמל"ו42 שכללות העולמות הם רק משם והארה בעלמא וההארה בטל לאלקות והנה"ב בעצם אינו רע43 ולכן אמרו במד' שהחולי ממך לכן אפשר להפוך אותו, וזהו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך דמצרים הוא מצרים וגבולים44 והו"ע תאוות גשמים45 לא אשים עליך שנהפך היצה"ר, כי אני ה' רפאיך וצ"ל מאחר שלא אשים מה שייך רפואה, הגם שי"ל מפני שאני ה' רפאיך לכן לא אשים, לפ"ז אינו שייך לומר רפאיך דרופא משמע שעושה איזה פעולה, והענין דהנה רפאות תהי לשריך46 ואי' במאור עינים מהר"ן ז"ל47 שקאי על מאמר המין שחלק בין פלגא דלעילא לפלגא דלתתא48 והשיב לו שאין חילוק וזהו שכ' רפאות כו' שפלגא דלתתא יהי' כמו פלגא דלעילא.
הוביאור הענין דהנה כתי' משם יפרד49 דמשם התחלות הפירוד דהנה כתי' קודם לזה ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ונהרא מכיפי' מיבריך51 והוא יש שהוא השגה והבנה50 אבל ומעיין מבית ה' יוצא52 והשקה את נחל השיטים מעיין הוא אין דחכ'53 שיש בכוחו להשקות הנחל השיטים שהוא ל' שטות54 כמ"ש שטו העם ולקטו55, וכמו אין אדם עובר עבירה56 אא"כ נכנס בו רוח שטות, וע"י בחי' אין הוא
ושל
נהפוך, וכח זה יש בתורה ג"כ דכתי' ועשו ארון עצי שיטים57 ולמה הי' מעצי שיטים להורות שיש כח בתורה להפוך השטות ג"כ, וזהו אם פגע בך מנוול זה ופירש"י זה היצה"ר58 משכהו לבהמ"ד אפי' אם אבן הוא נמוח, דתורה הוא מים59 ומים ממחה את האבן, וזהו בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין60 כמו התבלין נותנין טעם בהמאכל כמו"כ התורה מהפך היצה"ר, וזהו כי אני רפאיך שפלגא דלתתא יהי' כמו פלגא דלעילא שלא יהי' נפרד כ"כ, דנפרד הוא גרע מנבדל דאי' במד'61 ע"פ הפרד נא מעלי62 הבדל אכ"כ63 אלא הפרד כמ"ש כסוס כפרד64 שהוא ענין אחר לגמרי, וזהו רפאיך שלא יהי' נפרד כ"כ, ובעבודה הו"ע פגם הברית שיהי' נטירת הברית, ולפ"ז אינו סותר כלל אף דכל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך היינו התאוות היתר אך הקרומא דפסיק במעי' דבר נש65 זה ישנו באדם וזהו הרפואה שלא יהי' נפרד כ"כ.
נהפוך, וכח זה יש בתורה ג"כ דכתי' ועשו ארון עצי שיטים57 ולמה הי' מעצי שיטים להורות שיש כח בתורה להפוך השטות ג"כ, וזהו אם פגע בך מנוול זה ופירש"י זה היצה"ר58 משכהו לבהמ"ד אפי' אם אבן הוא נמוח, דתורה הוא מים59 ומים ממחה את האבן, וזהו בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין60 כמו התבלין נותנין טעם בהמאכל כמו"כ התורה מהפך היצה"ר, וזהו כי אני רפאיך שפלגא דלתתא יהי' כמו פלגא דלעילא שלא יהי' נפרד כ"כ, דנפרד הוא גרע מנבדל דאי' במד'61 ע"פ הפרד נא מעלי62 הבדל אכ"כ63 אלא הפרד כמ"ש כסוס כפרד64 שהוא ענין אחר לגמרי, וזהו רפאיך שלא יהי' נפרד כ"כ, ובעבודה הו"ע פגם הברית שיהי' נטירת הברית, ולפ"ז אינו סותר כלל אף דכל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך היינו התאוות היתר אך הקרומא דפסיק במעי' דבר נש65 זה ישנו באדם וזהו הרפואה שלא יהי' נפרד כ"כ.
זוזהו גדולה תורה66 שמביאה רפואה לעולם, דהנה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע והוא כמ"ש יהי רקיע ויהי מבדיל67 בין מים למים, הנה המים אשר מעל לרקיע הוא מקור על חיים טובים ומים שמתחת לרקיע הוא מקור על כל דברים הווים ונפסדים, דבתחילה הי' מים במים68, מים העליונים לא היו בתכלית העילוי ומים התחתונים לא הי' מקור על גשמיות, אבל אחר ההבדלה מים העליונים הם מקור חיים טובים ומ"ת הם מקור כל דבר הווה ונפסד עד שנעשה חול ל' חולין עד שנעשה ממשלת ק"נ דעולם הוא היתר וזהו תאוות היתר ה"ה קרובים דתחילת הבריאה הי' שלא יהי' ממשלת ק"נ וזהו בראשית ברא ל' בריאה ול' בריאות69 וכמ"ש ובראך יעקב70 ל' בריאות, וזהו ויניחהו בג"ע71 לעבדה ולשמרה מה שעכשיו הוא עבודה72 אז הי' שם העבודה, דתחילת הבריאה הי' באופן שיומשך המשכת אלקות ולא יהי' ממשלת ק"נ, אך לאחר חטא עה"ד כתי' וכי תאוה הוא לעינים73 ונחמד העץ למאכל74 אז התחילו התאוות וזהו חולי, הגם שאמרז"ל אלה
חשלא
תולדות השמים וארץ בהבראם שהם חזקים כיום הבראם75, אך הרי באמת חסרו ו' דברים76 וחסרון ה"ז חולי, ואין סתירה למה שא' שהם חזקים כו' דשמים וארץ שישנם הם חזקים אבל מה שחסר חסר, וזהו חולי זהו שארז"ל גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם, דתשובה הוא בא"א77 וכתי' וארוכתך מהרה תצמח78 שנמשך ארוכה ורפואה שיהי' כמו בשבת, דהנה בתחילת הבריאה לא הי' חול רק אחר חטא עה"ד אז הי' שבת וניכר שמה שקדם לו הי' חול, ושבת אז הרע שבנוגה79 נדחה לגמרי והרע80 נכלל ונתעלה בקדושה, וזהו"ע הרפואה ששת יומין דחול יהיו כמו שבת, וזהו גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם דתחילת הבריאה הי' שלא יהי' ממשלת ק"נ אך בחטא עה"ד יש ממשלה לק"נ וצריכים רפואה שיהי' כמו שבת, וזהו ע"י תשובה הוא בא"א והוא כמ"ש וארוכתך מהרה תצמח כו'.
תולדות השמים וארץ בהבראם שהם חזקים כיום הבראם75, אך הרי באמת חסרו ו' דברים76 וחסרון ה"ז חולי, ואין סתירה למה שא' שהם חזקים כו' דשמים וארץ שישנם הם חזקים אבל מה שחסר חסר, וזהו חולי זהו שארז"ל גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם, דתשובה הוא בא"א77 וכתי' וארוכתך מהרה תצמח78 שנמשך ארוכה ורפואה שיהי' כמו בשבת, דהנה בתחילת הבריאה לא הי' חול רק אחר חטא עה"ד אז הי' שבת וניכר שמה שקדם לו הי' חול, ושבת אז הרע שבנוגה79 נדחה לגמרי והרע80 נכלל ונתעלה בקדושה, וזהו"ע הרפואה ששת יומין דחול יהיו כמו שבת, וזהו גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם דתחילת הבריאה הי' שלא יהי' ממשלת ק"נ אך בחטא עה"ד יש ממשלה לק"נ וצריכים רפואה שיהי' כמו שבת, וזהו ע"י תשובה הוא בא"א והוא כמ"ש וארוכתך מהרה תצמח כו'.
טמיתה ורע81, רע הוא תאוות היתר, ומיתה הוא תאוות איסור אשר שרשן מז' מלכין קדמין82.