Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אויאמר משה אל העם אל תיראו
בס"ד ביום ב' דחגה"ש ש' תר"ם לד"ה מצה זו
ב' דחגה"ש
הנחה
בס"ד ביום ב' דחגה"ש ש' תר"ם לד"ה מצה זו
ב' דחגה"ש
הנחה
ב(יתרו ך') ויאמר משה אל העם אל תיראו1 כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים ובעבור תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו2. הנה לכאורה צ"ל איך אמר משה אל תיראו איך אפשר להיות שמשה יגיד להם שלא יראו ח"ו, הלא באמת העיקר הוא יראה כמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה3, ויצווינו ה' לעשות כל החוקים האלה ליראה4, את ה' אלקיך תירא5, למען תירא6, סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא7 ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, שתכלית המכוון של האדם הוא בשביל היראה וגם יראה היא מקור לשס"ה ל"ת8 ואיך אמר משה אל תיראו9, גם צ"ל הלא אח"כ כתי' לבעבור כו' בא אלקים ובעבור תהי'
גתסד
יראתו על פניכם לבלתי תחטאו א"כ כיון שבא אלקים שתהי' יראתו ואיך אמר משה אל תיראו כו'.
יראתו על פניכם לבלתי תחטאו א"כ כיון שבא אלקים שתהי' יראתו ואיך אמר משה אל תיראו כו'.
דלהבין זאת צ"ל תחלה ההפרש בין אהבה ויראה, הנה יראה נק' זאת, בזאת יבוא אהרן אל הקדש שע"י זאת בחי' יראה10 יבוא אל הקדש, ואהבה נק' זה כמ"ש זה אלי ואנווהו11. הנה תיבת אנוהו הוא תיבה מורכבת אני12 והוא13, פי' הוא דבר שנסתר ונעלם כמ"ש אתה הוא ה' אלקים14 שלמעלה מבחי' נאצלים, אני והוא היינו מה שלמעלה מנאצלים שיתגלה בבחי' גילוי בנאצלים כמו עד"מ כאשר האדם שואל איש אחד אי' אדם ההוא שמזה מוכח שאדם ההוא נסתר ונעלם מאיתו שאינו יודע היכן הוא, וכאשר יפגע באדם זה גופא ושואל אצלו היכן אדם והושיב15 לו שזה אני בעצמי אותו אדם שאתה מבקש אותו, כך אני והוא שזה שנסתר ונעלם למעלה מנאצלים יתגלה בנאצלים וזהו אני והוא, ע"פ פשוט אנוהו לשון נוי16 שקאי על בחי' ת"ת כי התחלת אצי' הוא מא"א כי א"א הוא שרש וראש ומקור לנאצלים17 ע"כ שייך לאצי' אבל כתר בכלל הוא למעלה מאצי' וע"י שת"ת עולה עד הכתר18 עי"ז נמשך המשכת הכתר בבחי' ת"ת וזהו עיקר הנוי ויופי כו'. אך זהו רק קדוש וא"ו שהמשכת הקו הוא ע"י וא"ו כו', אבל כדי שיגיעו לבחי' קדש19 היינו ע"י זאת כמ"ש בזאת יבוא אהרן אל הקדש.
הלהבין זאת הנה ארז"ל במד"ר לא זז הקב"ה מחבבה20 לכנס"י עד שקראה אמי, כי תחלה איתא במד"ר לא זז מחבבה עד שקראה בתי אחותי עד שאח"כ קראה אמי לכאורה צ"ל איך קראה הקב"ה לכנס"י בשם אמי, אך זה קאי על מ"ת שבעת מ"ת קרא הקב"ה לכנס"י בשם אמי כמ"ש בעטרה שעטרה לו אמו21 ביום חתונתו, ביום חתונתו זו מ"ת22, שבעת מ"ת אמו כנס"י מעטר בכתר להקב"ה, ומה שנק' בשם אם כמו שהאם מברך את בני' כך כנס"י מברך להקב"ה. אך צ"ל מה צריך הקב"ה ברכת של כנס"י.
ותסה
להבין זאת צריך להבין תחלה מה שנק' שם ה' בלשון חכמים הקב"ה23, שלכאורה אינו מובן מהו"ע ברוך כי קדוש א"ל להראות שהוא קדוש ומובדל אבל מהו"ע ברוך. אך הענין הוא הנה אנו רואים שנתהווה ריבוי התהוות הנבראים בהתחלקות כל א' מחבירו, כמו מה גדלו מעשיך ה'24, שקאי על נבראים הגדולים דהיינו מלאכים שמלאך בשליש עולם עומד25 שבעולם שלנו לא נמצא כזאת, וכן אלף אלפים ישמשוני'26 ורבו רבבן כו', היש מספר לגדודי'27, אלף אלפים היינו גדוד א' ולגדודיו אין מספר28, מ"מ הרי הם בבחי' התחלקות אלא שההתחלקות הוא עד אין קץ וכמו מחנה מיכאל קפ"ו אלף29 מחנות ומחנה גבריאל קנ"א אלף30 מחנות, מיכאל וגבריאל הם חו"ג31 שחסד וגבורה הם ב' הפכים, וכן בחסד גופא כל א' בחי' בפ"ע קפ"ו אלף מחנות, מ"מ כל א' הוא בחי' בפ"ע בהתחלקות המדרגות. ומה שנתהווה ריבוי התהוות הנבראים תכלית המכוון הוא כדי שנשפע32 השפעת אלקות למטה ע"י, עד שאין לך עשב33 מלמטה שאין לו מזל מלמעלה ואומר לו גדל עד שנמשך דעת בנש"י, אך או"ס34 ב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ואיך נעשה מאו"ס אחדות פשוט ריבוי התהוות הנבראים, הלא לפני אחד מה אתה סופר35 שבאו"ס אין שייך מספר, אך זהו"ע תיבת ברוך שנמשך המשכת הארה להיות ממכ"ע36 וסוכ"ע37 בכדי שיהי' העולמות והנבראים יכולים לקבל כאו"א לפי מדרגתו, שעיקר מציאת היש הוא מסוכ"ע38 והתחלקות הוא ממכ"ע. אך כתי' כי נשגב שמו לבדו39 שאפי' נשגב סוכ"ע הוא שמו שם בעלמא, ואפי' שמו בחי' נשגב מובדל מגדר עולם, כי הארה והמשכה ההיא נק' קדוש ומובדל, כי הארה והמשכה שנמשך בעולם
להבין זאת צריך להבין תחלה מה שנק' שם ה' בלשון חכמים הקב"ה23, שלכאורה אינו מובן מהו"ע ברוך כי קדוש א"ל להראות שהוא קדוש ומובדל אבל מהו"ע ברוך. אך הענין הוא הנה אנו רואים שנתהווה ריבוי התהוות הנבראים בהתחלקות כל א' מחבירו, כמו מה גדלו מעשיך ה'24, שקאי על נבראים הגדולים דהיינו מלאכים שמלאך בשליש עולם עומד25 שבעולם שלנו לא נמצא כזאת, וכן אלף אלפים ישמשוני'26 ורבו רבבן כו', היש מספר לגדודי'27, אלף אלפים היינו גדוד א' ולגדודיו אין מספר28, מ"מ הרי הם בבחי' התחלקות אלא שההתחלקות הוא עד אין קץ וכמו מחנה מיכאל קפ"ו אלף29 מחנות ומחנה גבריאל קנ"א אלף30 מחנות, מיכאל וגבריאל הם חו"ג31 שחסד וגבורה הם ב' הפכים, וכן בחסד גופא כל א' בחי' בפ"ע קפ"ו אלף מחנות, מ"מ כל א' הוא בחי' בפ"ע בהתחלקות המדרגות. ומה שנתהווה ריבוי התהוות הנבראים תכלית המכוון הוא כדי שנשפע32 השפעת אלקות למטה ע"י, עד שאין לך עשב33 מלמטה שאין לו מזל מלמעלה ואומר לו גדל עד שנמשך דעת בנש"י, אך או"ס34 ב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ואיך נעשה מאו"ס אחדות פשוט ריבוי התהוות הנבראים, הלא לפני אחד מה אתה סופר35 שבאו"ס אין שייך מספר, אך זהו"ע תיבת ברוך שנמשך המשכת הארה להיות ממכ"ע36 וסוכ"ע37 בכדי שיהי' העולמות והנבראים יכולים לקבל כאו"א לפי מדרגתו, שעיקר מציאת היש הוא מסוכ"ע38 והתחלקות הוא ממכ"ע. אך כתי' כי נשגב שמו לבדו39 שאפי' נשגב סוכ"ע הוא שמו שם בעלמא, ואפי' שמו בחי' נשגב מובדל מגדר עולם, כי הארה והמשכה ההיא נק' קדוש ומובדל, כי הארה והמשכה שנמשך בעולם
זתסו
אינו כדמיון הנשמה המתפשטת בתוך הגוף להחיותו ולקיימו שהיא מתפעלת ממקרי הגוף לפי שהיא מלובשת ממש בתוך הגוף שהרי כשמתלבשת במחשבה אחת היא נתפסת ומוקפת בה עד שאינה יכולה להתלבש במחשבה אחרת40 (בל"א ער קען ניט ארוף ל זין „נ„נדער מחשבה), משא"כ למעלה אפי' הארה שנמשך להחיות ולהוות עולמות נבראים עד אין קץ בריבוי התחלקות הארה זו קדוש ומובדל מגדר עולם.
אינו כדמיון הנשמה המתפשטת בתוך הגוף להחיותו ולקיימו שהיא מתפעלת ממקרי הגוף לפי שהיא מלובשת ממש בתוך הגוף שהרי כשמתלבשת במחשבה אחת היא נתפסת ומוקפת בה עד שאינה יכולה להתלבש במחשבה אחרת40 (בל"א ער קען ניט ארוף ל זין „נ„נדער מחשבה), משא"כ למעלה אפי' הארה שנמשך להחיות ולהוות עולמות נבראים עד אין קץ בריבוי התחלקות הארה זו קדוש ומובדל מגדר עולם.
חוכמו שנת"ל בבחי' מה גדלו מעשיך כו' כן הוא במה רבו מעשיך ה'41 שנתהווה נבראים עד אין קץ כמ"ש רבות עשית אתה ה' אלקי42, מה רבו מעשיך ה' שנתהווה ריבוי נבראים כמו דצח"ם ריבוי מינים ובכל מין יש ריבוי נבראים, כמו מדבר שכל א' יש לו דיעה ומחשבה אחרת שלזה יש דיעה ומחשבה כזו ולזה יש דיעה ומחשבה אחרת ע"כ לזה הנחת סוף דעתו כן ולזה סוף דעתו באופן אחר ושניהם צודקים כי לזה יש דיעה ומחשבה אחרת ולזה יש דיעה אחרת שאין דיעותיהם שוות43 ואין מחשבותיהן שוות זל"ז, והקב"ה הגם שהוא מחי' את ראובן שיש לו דיעה ומחשבה כזו מ"מ הוא מחי' גם שמעון שיש לו דיעה ומחשבה אחרת, ואין מחשבת ודיעה נברא א' תופסת ומקפת החיות הנמשך ממנו ית' להטריד ולבלבל שלא יתלבש להחיות ולהוות נבראים אחרים שבמחשבה ודיעות אחרים, מפני שזהו רק בדרך גלוי וידוע לפניו44, ולא כמו ידיעת האדם כאשר ברצונו לידע איזה דבר הנה ידיעתו מלובשת באותו דבר שיודע וזהו ענין יודע אבל למעלה זהו בדרך גלוי וידוע ולא בהתלבשות, וידיעה שלמעלה אינו מכרחת את האדם45 שיעשה כמו שידוע למעלה רק הבחירה ניתן חפשית לאדם, הגם שהאדם עושה כמו שידוע למעלה אך זהו לא מפני שידיעה שלמעלה מכרחת כן, כ"א הי' כן לא הי' שייך שכר ועונש אלא שהבחירה ניתן חפשית לאדם וע"כ יש שכר ועונש, והידיעה שלמעלה אינו מכרחת שזהו בדרך גלוי וידוע ע"כ מפני שזהו לא בהתלבשות והגם שהוא מחי' ראובן מ"מ הוא מחי' גם שמעון. ובד"כ זהו השגחה אחת, הגם שיש השגחה פרטיות על כל דרכי איש46, לתת איש כדרכיו וכפרי מעלליו47, וכתי' אני ה' חוקר לב ובוחן כליות48, שיש השגחה פרטיות, וכמו אין אדם נוקף אצבעו49 מלמטה אא"כ מכריזין
טתסז
עלי' מלמעלה, וכן לטוב אנו מצינו כאשר פוסקים גדולה לאדם*50 פוסקים לו ולזרעו עד דור ודור, אך בד"כ זהו השגחה אחת ואינה נתפסת ומלובשת ממש בתוך הנבראים רק צופה ומביט50 עד סוף כל הדורות בסקירה אחת, ולכן נק' הארה והמשכה זו בחי' קדוש ומובדל, אלא שהוא קדוש וא"ו שמורה שאפי' הארה שנמשך להיות סוכ"ע וממכ"ע הוא ג"כ קדוש ומובדל שאפי' שמו בחי' נשגב כו'.
עלי' מלמעלה, וכן לטוב אנו מצינו כאשר פוסקים גדולה לאדם*50 פוסקים לו ולזרעו עד דור ודור, אך בד"כ זהו השגחה אחת ואינה נתפסת ומלובשת ממש בתוך הנבראים רק צופה ומביט50 עד סוף כל הדורות בסקירה אחת, ולכן נק' הארה והמשכה זו בחי' קדוש ומובדל, אלא שהוא קדוש וא"ו שמורה שאפי' הארה שנמשך להיות סוכ"ע וממכ"ע הוא ג"כ קדוש ומובדל שאפי' שמו בחי' נשגב כו'.
יוזהו דכתיב אין קדוש כה'51 ופי' בזח"ג תזריע52 דכמה קדישין אינון כו' ולאו קדישין כה'. והענין הוא כי ה' הוא לשון מהוה53 שמהווה נאצלים ונבראים נוצרים ונעשים, ואעפ"י שמהווה הכל אעפי"כ הוא קדוש ומובדל ואינו כדמיון הנשמה וכנ"ל, והנה בחי' קדוש כזה לא נמצא בכל בחי' קדישין דלעילא מפני שבכל סדרי השתל' מי שנק' קדוש שהוא מובדל מאיזה דבר אז א"א להיות נתפס ונאחז באיזה דבר, ואם הוא נתפס ונאחז באיזה דבר אז אינו מובדל מאותו דבר, כמו שנת"ל ההפרש בין מוחין למדות54 שמדות שייך לזולת אבל מוחין אינו שייך לזולת שהוא מובדל מעולם, משא"כ למעלה באו"ס ב"ה הסוכ"ע שהוא קדוש ומובדל ואעפי"כ הוא דוקא המהווה כל העולמות, ואדרבה עיקר החיות והתהוות הוא מבחי' המקיף וכמ"ש בסש"ב ס"פ כ"ג וס"פ מ"ח וכ"ה בע"ח שהמקיף מצחצח הכלי מבחוץ55, ובאמת זהו רבותא יותר מבפנים כי בפנים אפשר לפעול ע"י התבוננות, ועוד כי בפנים קרוב יותר לאור, אבל מבחוץ שרואה אויר העולם צריך בחי' גבוה יותר לצחצח ואור המקיף הוא מצחצח הכלי מבחוץ א"כ העיקר הוא המקיף, וכן כתי' ואתה משמרה בקרבי56 נשמה שנתת בי טהורה היא ואתה משמרה בקרבי57 שהמקיף הוא עיקר שומר, וזהו אין קדוש כה' הגם שהוא מהווה ומחי' מ"מ הוא קדוש ומובדל שאפי' הארה הוא קדוש ומובדל כו'.
יאאך הנה בחי' זו א"ל כאשר הדור אינו ראוי לכך שיסתלק לגמרי ע"כ ע"ז כתי' שאו ידיכם קדש58 וברכו את הוי', כי הנה סוכ"ע הגם שהוא מקיף את העולם שזהו מפני שא"א להיות שיומשך בפנימי' כידוע שענין המקיף היינו מפני שא"א לימשך בפנימי' מ"מ זהו ענין קדוש בוא"ו ובחי' זו כאשר דור59 אינו ראוי לכך אפשר להיות
יבתסח
שמסתלק ע"כ צריך להמשיך מבחי' קדש וזהו שאו ידיכם קדש וברכו את ה' שיתברך מבחי' קדש, לפי זה ברוך גבוה יותר מבחי' קדוש בוא"ו, וזהו לשון הקב"ה שקדוש הוא בוא"ו וע"י ברוך היינו ברוך ונמשך מבחי' קדש העליון. ועל בחי' זו נא' אם חטאת מה תפעל ורבו פשעיך60 כו' אם צדקת61, ששם אינו תופס מקום מעהמ"צ וכן אינו תופס מקום חטא ועון ומשם נמשך אפי' כאשר הדור אינו ראוי לכך, כי מצד בחי' קדש העליון שלמעלה מסוכ"ע וממכ"ע שם אינו תופס מקום כלל ע"כ כאשר אפי' הדור אינו ראוי לכך ג"כ נמשך.
שמסתלק ע"כ צריך להמשיך מבחי' קדש וזהו שאו ידיכם קדש וברכו את ה' שיתברך מבחי' קדש, לפי זה ברוך גבוה יותר מבחי' קדוש בוא"ו, וזהו לשון הקב"ה שקדוש הוא בוא"ו וע"י ברוך היינו ברוך ונמשך מבחי' קדש העליון. ועל בחי' זו נא' אם חטאת מה תפעל ורבו פשעיך60 כו' אם צדקת61, ששם אינו תופס מקום מעהמ"צ וכן אינו תופס מקום חטא ועון ומשם נמשך אפי' כאשר הדור אינו ראוי לכך, כי מצד בחי' קדש העליון שלמעלה מסוכ"ע וממכ"ע שם אינו תופס מקום כלל ע"כ כאשר אפי' הדור אינו ראוי לכך ג"כ נמשך.
יגאך הגורם להשפיע שפע ברכה והמשכה מקדש העליון להיות קדוש בוא"ו היינו ע"י שאו ידיכם קדש, לכאורה מהו שייך שם ידים, אך הענין הוא ב' ידים היינו יחו"ע62 ויחו"ת63, יחו"ע למסור נפשו באחד64 פי' אחד הגם שנתהווה ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם שזהו"ע ח"ד65 מ"מ הם בטילים לא' לאלופו ש"ע66 כי לפני אחד מה סופר, רק שנא' אחד להראות הגם שנתהווה מציאות העולם מ"מ הוא בטל וטפל לאו"ס, שלא יאמרו שנתהווה מציאות העולם רק שהעולם אינו נפרד מאלקות, אלא שאין שום מציאות עולם רק אלקות, כמו מאמר יהי רקיע67 זהו מהות רקיע שאותיות רקיע מחי' ומהווה את רקיע, למשל ע"י דיבור האדם כאשר האדם הי' אומר לא נתהווה כלום וע"י אותיות שלמעלה נתהווה וזהו מהות רקיע א"כ מובן שזהו רק אלקות רק שלא ניתן רשות לעין לראות וע"כ נראה העולם למציאות היש אבל אלו ניתנה רשות לעין לראות לא הי' הגשמית נראה כלל למציאת היש (כמבואר בתניא ח"ב פ"ג). וזהו והשבות אל לבבך68 כי ה' הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד פי' במד"ר אין עוד אפי' בחללו ש"ע69 לכאורה מהו הרבותא בחללו של עולם, אלא שזהו הרבותא אפי' במקום החלל שנגע בו הצמצום מ"מ נשאר רשימו שדבר שבקדושה אינו נעקר ממקומו לגמרי70 והרשימו הוא מלפני הצמצום, ובד"כ זהו נק' בשם העלם וגילוי שהצמצום היינו שמתחלה הי' בדרך גילוי
ידתסט
ואח"כ נעשה העלם כו', א"כ מובן איך שאין עוד אפי' בחללו ש"ע ע"כ ע"י התבוננות זו אפשר לבוא לבחי' למס"נ מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ71, שמים וארץ היינו געה"ע וגעה"ת72 שאינו צריך לחפוץ לא בגעה"ע ולא בגעה"ת כי מה שהוא עמך לא חפצתי אפי' עוה"ב כיון שנק' שם עולם ועולם הוא לשון העלם73 ע"כ לא חפצתי רק שצריך לחפוץ רצון פשוט לאו"ס עצמותו וזהו"ע למס"נ באחד ענין יחו"ע כו'.
ואח"כ נעשה העלם כו', א"כ מובן איך שאין עוד אפי' בחללו ש"ע ע"כ ע"י התבוננות זו אפשר לבוא לבחי' למס"נ מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ71, שמים וארץ היינו געה"ע וגעה"ת72 שאינו צריך לחפוץ לא בגעה"ע ולא בגעה"ת כי מה שהוא עמך לא חפצתי אפי' עוה"ב כיון שנק' שם עולם ועולם הוא לשון העלם73 ע"כ לא חפצתי רק שצריך לחפוץ רצון פשוט לאו"ס עצמותו וזהו"ע למס"נ באחד ענין יחו"ע כו'.
טוובחי' יחו"ת הוא בע"כ אתה חי74 רק שהמכוון שיהי' ביטול היש לאין כי אנו רואים שהמכוון שיהי' מציאות העולם היינו כדי שיהי' עבודה, ומה צריך לעבודתינו זה אינו מושג לנו, אך אנו רואים שהמכוון שיהי' עבודה וע"כ נעשה מציאת היש, רק שאין המכוון שישאר כן שיהיה מציאת היש אלא שיבואו לבחי' ביטול היש לאין, כי מצד בחי' יחו"ע לא הי' צריך להיות שיתהווה נבראים כאלו עם חומר גס ועב אלא שהי' אפשר להיות באופן אחר והי' משיגים רק רוחני' ולא גשמיות אלא זה שנתהווה נבראים מוכח שהמכוון שיהי' ביטול היש לאין. ובאמת עיקר העונג הוא עומד בזה כמו עד"מ ציפור המדברת75 הגם שהאדם מדבר טוב יותר ומדבר הכל עם שכל, אך כאשר האדם מדבר זה אינו רבותא אלא כאשר ציפור מדבר בזה יש עונג גדול. כך הגם שנעשה מציאת העולם ונראה העולם בטוב מאד ומובן בטוב מאד והיצה"ר מוסית*76 ומדיח לגמרי מ"מ פועל ביטול היש לאין זהו רבותא גדולה ע"כ יש בזה עונג גדול ע"כ עיקר המכוון הוא בשביל ביטול היש לאין וזהו"ע יחו"ת כו'. שאו ידיכם היינו כאשר מייחד ב' בחי' אלו יחו"ע ויחו"ת עי"ז א"ל76 לבחי' קדש, כי כאשר מייחד יחו"ע ויחו"ת היינו שמבטל במחשבתו מציאת העולם שאין שום מציאות דבר חוץ מאלקות ע"כ עי"ז א"ל לבחי' קדש, כי ענין קדש היינו בחי' קדש מלה בגרמי'77 מובדל מעולם ע"כ ע"י מחשבתו שמבטל העולם שאין שום מציאת חוץ מאתו עי"ז78 לבוא לבחי' קדש. וזהו שאו ידיכם קדש שע"י שמייחד יחו"ע ויחו"ת עי"ז ממשיך מבחי' קדש שיומשך הארה להיות סוכ"ע וממכ"ע כדי שיהי' עוד עבודה.
טזוהנה כמו שע"י העבודה דשאו ידיכם באים לבחי' קדש העליון כן ע"י היראה באים ג"כ לבחי' קדש העליון בחי' קדש עילאה וזהו בזאת יבא אהרן אל הקודש ע"י בחי' יראה שנק' זאת יבא לבחי' קדש עילאה, שענין האהבה הוא בחי'
יזתע
יש מי שאוהב79 שיש מי שמתפעל80 בבחי' אהבה ע"כ עי"ז א"ל רק לבחי' זה כו', משא"כ יראה שמי שהוא איש ירא הוא בטל בתכלית שכל הכחות שלו הם בטלים בתכלית שהוא אין שום מציאת דבר ע"כ עי"ז א"ל לבחי' קדש, בזאת שע"י זאת בחי' יראה יבוא לבחי' קדש כו'. וזהו אל יתהלל חכם בחכמתו81 כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי82, הגם שחכמה הוא בחי' גבוה מ"מ אל יתהלל בחכמה כ"א בזאת שע"י זאת בחי' יראה עי"ז א"ל לבחי' אותי עצמות או"ס פי' אותי היינו שאין מרומז לא בשום אות ולא בשום קוץ83 עצמות או"ס. וזהו גבוה יותר מבחי' איהו תפיס בכולא עלמין84, כי איהו תפיס בכולא עלמין היינו סוכ"ע שענין סוכ"ע היינו שסובב ומקיף את העולם ולית מאן דתפיס בו שאפי' סוכ"ע הוא ג"כ מובדל מעולם א"כ זהו רק סוכ"ע קדוש בוא"ו, אבל אותי היינו עצמות או"ס בחי' קדש, וע"י זאת בחי' יראה א"ל לבחי' אותי כו'.
יש מי שאוהב79 שיש מי שמתפעל80 בבחי' אהבה ע"כ עי"ז א"ל רק לבחי' זה כו', משא"כ יראה שמי שהוא איש ירא הוא בטל בתכלית שכל הכחות שלו הם בטלים בתכלית שהוא אין שום מציאת דבר ע"כ עי"ז א"ל לבחי' קדש, בזאת שע"י זאת בחי' יראה יבוא לבחי' קדש כו'. וזהו אל יתהלל חכם בחכמתו81 כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי82, הגם שחכמה הוא בחי' גבוה מ"מ אל יתהלל בחכמה כ"א בזאת שע"י זאת בחי' יראה עי"ז א"ל לבחי' אותי עצמות או"ס פי' אותי היינו שאין מרומז לא בשום אות ולא בשום קוץ83 עצמות או"ס. וזהו גבוה יותר מבחי' איהו תפיס בכולא עלמין84, כי איהו תפיס בכולא עלמין היינו סוכ"ע שענין סוכ"ע היינו שסובב ומקיף את העולם ולית מאן דתפיס בו שאפי' סוכ"ע הוא ג"כ מובדל מעולם א"כ זהו רק סוכ"ע קדוש בוא"ו, אבל אותי היינו עצמות או"ס בחי' קדש, וע"י זאת בחי' יראה א"ל לבחי' אותי כו'.
יחוז"ע שם ירושלים דאיתא בתוס' בשם מד"ר ששם ירושלים ע"ש יראה שלם85 שלימות היראה86, כי ביראה גופא יש כמה מדרגות שיש קצת ירא ויש ירא יותר ויש שלימות היראה, וירושלים נק' שלימות היראה. וכן לימות המשיח נא' והריחו ביראת ה'87, שענין הריח הוא שהנשמה נהנה88 ממנה, והריח יהי' ביראת ה'. ועיקר שלימות היראה יהי' לע"ל כמ"ש וחשף ה' את זרוע קדשו89 ואז יגיעו כולם לשלימות היראה כמ"ש ובאו במערות צורים מפני פחד ה' והדר גאונו90 מחמת עוצם הגילוי שיתגלה לע"ל. כי ענין היראה הוא חותם שוקע ועי"ז יתגלה לע"ל בחי' חותם בולט91 כו'.
יטומעתה יובן מ"ש משה אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא אלקים ובעבור שתהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. כי הנה הרמב"ן פי' שמה שחרדו
כתעא
וינועו ויעמדו מרחוק92 זה הי' קודם אשר ירד ה' על הר סיני כי כאשר נש"י ראו המראה הקולות וברקים קול שופר חזק מאד נפל עליהם יראה ופחד וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק פי' וינועו שעמדו לפוש מהיראה לכן שיערו שכשישמעו הקול ימותו שיתבטלו ולא יהי' שום מציאות ולא יהי' מי שיקבל התורה ולזה רצו לשמוע מפי משה ואתה תדבר אלינו93, והשערתם הי' נכונה שהרי עכו"ד94 פרחה נשמתן95 רק שהחזירם בטל תחי'96, ולכן אמר להם משה אל תיראון97 פי' שלא ימותו ע"ז לא ערב להם, ע"כ לא אמר אל תמותון כ"א אל תיראון כי הגם שפרחה נשמתן הגם ששיער שיהי' כן שפרחה נשמתן עכ"ז הבין שמסתמא יחיים בטל תחי' דאל"כ למי יצווה לקיים התומ"צ א"כ מסתמא יהי' מי שיקבל, וזהו א"ל98 אל תיראו מחשש פן תמותון, ומה שבא אלקים זהו בשביל שיהי' שלימות היראה, כי הנה עשה"ד האותיות נראה באויר ממשות האותיות נראה באויר*99 והי' צריך גם שמיעת הקול ראיי' ושמיעה ועי"ז נחלף הכחות שהי' רואין את הנשמע99 ושומעין את הנראה, וזהו בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו שיבואו לשלימות היראה יראת חטא פי' לא שיראו מהעונש אלא שיראו מעצם החטא100 (וזהו101 אל תיראו שיראה של נש"י הי' שיתבטלו ממציאות לא שאיכפת להם החיים גשמים אלא שאיכפת להם ליפסד קיום תומ"צ כיון שיתבטלו ממציאות ממילא יפסידו קיום תומ"צ ולא יהי' מי שיקיים תומ"צ, ע"כ אמר להם אל תיראון ששיער שיחזירו בטל תחי' שעתיד להחיות את המתים, בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם שיבואו לשלימות היראה ועי"ז א"ל לבחי' קדש כו'. וגם י"ל שא"ל אל תיראו פי' שאין דרך היראה שעי"ז תעמדו מרחוק כ"א שתגישו בכדי שיהי' שלימות היראה וזהו ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות כו'.
וינועו ויעמדו מרחוק92 זה הי' קודם אשר ירד ה' על הר סיני כי כאשר נש"י ראו המראה הקולות וברקים קול שופר חזק מאד נפל עליהם יראה ופחד וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק פי' וינועו שעמדו לפוש מהיראה לכן שיערו שכשישמעו הקול ימותו שיתבטלו ולא יהי' שום מציאות ולא יהי' מי שיקבל התורה ולזה רצו לשמוע מפי משה ואתה תדבר אלינו93, והשערתם הי' נכונה שהרי עכו"ד94 פרחה נשמתן95 רק שהחזירם בטל תחי'96, ולכן אמר להם משה אל תיראון97 פי' שלא ימותו ע"ז לא ערב להם, ע"כ לא אמר אל תמותון כ"א אל תיראון כי הגם שפרחה נשמתן הגם ששיער שיהי' כן שפרחה נשמתן עכ"ז הבין שמסתמא יחיים בטל תחי' דאל"כ למי יצווה לקיים התומ"צ א"כ מסתמא יהי' מי שיקבל, וזהו א"ל98 אל תיראו מחשש פן תמותון, ומה שבא אלקים זהו בשביל שיהי' שלימות היראה, כי הנה עשה"ד האותיות נראה באויר ממשות האותיות נראה באויר*99 והי' צריך גם שמיעת הקול ראיי' ושמיעה ועי"ז נחלף הכחות שהי' רואין את הנשמע99 ושומעין את הנראה, וזהו בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו שיבואו לשלימות היראה יראת חטא פי' לא שיראו מהעונש אלא שיראו מעצם החטא100 (וזהו101 אל תיראו שיראה של נש"י הי' שיתבטלו ממציאות לא שאיכפת להם החיים גשמים אלא שאיכפת להם ליפסד קיום תומ"צ כיון שיתבטלו ממציאות ממילא יפסידו קיום תומ"צ ולא יהי' מי שיקיים תומ"צ, ע"כ אמר להם אל תיראון ששיער שיחזירו בטל תחי' שעתיד להחיות את המתים, בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם שיבואו לשלימות היראה ועי"ז א"ל לבחי' קדש כו'. וגם י"ל שא"ל אל תיראו פי' שאין דרך היראה שעי"ז תעמדו מרחוק כ"א שתגישו בכדי שיהי' שלימות היראה וזהו ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות כו'.
כאע'102 ד"ה באתי לגני103 ענין מה שנמשך דעת בנש"י ע"י המלאכים.